פורום בנות, העצמה נשית - יש לך שאלה?

הי מניה,
אני מבינה את הקושי בעקבות קונפליקט הנאמנויות בו את שרוייה, בין האמונה הפנימית שלך לבין הרצון והצורך להיות נאמנה לבני משפחתך, לשמור על מקומך בקרבם.
האם זה קורה לך בעוד מקומות ולא רק לקראת הבחירות? מה הנטייה שלך ומה מנחה את בחירותיך בדרך כלל? האם יש לך גבול בו את אומרת "מכאן אני שמה את עצמי לפניהם"? האם קרה בעבר שבחרת באופן אינדיווידואלי והתגובה הייתה קשה מדי עבורך?
אני סבורה כי אלו שאלות חשובות שכדאי לברר עם עצמך בתהליך קבלת החלטות, לגבי הבחירות בפרט ולגבי נושאים נוספים בכלל.

מורן

הי ליעד,
אני מבינה את תחושת התסכול אך לצערי עדיין אין באמת שיוויון אמיתי וקיימים סטראוטיפים רבים. קשה מאוד לשלוט בכך, זה קיים בכל המסגרות וזה, ניתן אף לומר, מובנה חברתית בצורה מאוד יציבה.
סמכי על עצמך כי הערכים והמסרים שאת מעבירה הם הדומיננטיים...

מורן

הי שולי,
אני מבינה את התסכול שלך, את הרצון העז להיות יותר חזקה ובעלת ביטחון ובעיקר את המשאלה שיראו אותך.
אני חושבת שההתנהגות של נשים אחרות שאת רואה מנקודת מבטך היא איזשהו סמל למשהו שהיית רוצה שיהיה לך- אולי חופש בחירה לנהוג איך שאת רוצה, אולי לבטא את עצמך בדרכים מגוונות ואולי היית מגדירה זאת אחרת... בעיני זה כוח שבא מבפנים.
אני מאמינה שאם תחזקי את עצמך מבפנים, תכירי את עצמך יותר לעומק ותהיי פחות ביקורתית, או במילים אחרות- תאהבי את עצמך ללא השיפוטיות שיש לך כלפי עצמך תוכלי להשתחרר.
אני ממליצה לך לפנות לתהליך אימוני או טיפולי שבו תוכלי לקבל תמיכה, להכיר את עצמך ולפתח ביטחון.

בהצלחה!
מורן

קיימות דרכים רבות להתמודד עם פיגמנטציה קלה, למשל טיפולי פילינג שונים וטכנולוגיות שונות לטיפול בפיגמנטציה.
ניתן להשתמש במייק קליל ,או בקרם לחות עם צבע. רצוי להשתמש בקרם הגנה בכדי למנוע פגמנטציה נוספת .
אני מציעה להוועץ בקוסמטיקאית או רופאת עור אשר יעניקו לך תשובות מעמיקות יותר ואולי הכתמים לא כל כך נוראים וניתן פשוט לקבל אותם ?

הי חיה, את לא אמורה להבין בשירים, פשוט תכתבי למה בחרת את השיר? עלמה חשבת כששמעת את השיר? מה זה הזכיר לך? זה לא חייב להיות קשור לשיר , זה לא שעור ספרות ואת אינך עומדת להבחן ,כל מה שתרשמי יהייה טוב, תכתבי על אהתחושות שהשיר מעורר בך, זכרון נושן , מקווה שעזרתי.

עזרת לי מאוד חמודה ומהיום אני מתחילה לפתוח יומן

הי,
המטרות שלך טובות ואת מאמינה בהן בכל ליבך, יחד עם זאת, נראה כי את יוצרת אנטגוניזם, כנראה ללא כוונה...
מדוע את כ"כ רוצה שיפעלו כמוך? האם ככה זה בעוד תחומי חיים?
אני מציעה לך לשחרר ולקבל החלטה לשנות את התזונה שלך, עבור עצמך, לא לנסות לשכנע או "לנדנד" ולקוות שמשפחתך תגלה עניין ואולי בעתיד ילכו בעקבותיך...


בהצלחה!
מורן

לדעתי הדבר תלוי במגיש השי ובמידת קרבתו אלייך, אם הנותן הנדיב שואל אותך מה לקנות את בהחלט רשאית לומר,במצבים אחרים נהוג לומר תודה גם אם המתנה איננה לרוחך.
אם מדובר באדם קרוב, אשר מביא עמו דרך קבע מתנות את יכולה לשתף אותו בתחושותייך ולרמוז לו אילו מתנות יתקבלו בברכה, מקווה שעזרתי

שלום הילה,
נשמע שאהבתך והקשר שאת יוצרת עם בני זוג סיפק עד היום צורך של "מילוי הספל" ועל כן את בונה את עולמך סביבם, כאשר לבסוף את ריקה מתוכן ובני הזוג חווים אותך תלותית וחלשה, וגם את.
אני רוצה לחזק אותך על ההחלטה הנפלאה שקיבלת. אכן, ללא קשר לבן הזוג שלך עליך לשאוף כל העת "למלא את הספל שלך בתוכן". כאשר תסיימי את התהליך את תחושי מועצמת ומלאה ללא קשר לאנשים הסובבים אותך מפני שה"עצמי" שלך יהיה חזק ויציב.
את המסע הזה את תצטרכי לעבור בלעדיו, לא מפני שהוא אינו שותף אמיתי, אלא מפני שזהו מסע של האדם בינו לבין עצמו. מסע של גדילה מתוך התכנסות פנימה.
נשמע שהוא אוהב אותך מאוד ושיש לכם קשר חזק. כנראה שהוא זקוק לזמן, אל תתני לכך להבהיל או לשתק אותך. אני מבינה אותך, שאת זקוקה לסלע איתן, לנמל מבטחים, במיוחד לאור הנטייתך לתלותיות. תהיי רגועה, את תתחזקי בהדרגה.

בהצלחה!
מורן

היי מורן, תודה על תשומת הלב.אני עם עצמי מוכנה לעבור את המסע הזה גם לבד, אבל אין לנו כרגע רצון להיפרד.כאשר הוא אמר שהוא זקוק לזמן הוא לא דיבר על פרידה, הוא רוצה להמשיך להיות איתי למרות הבלבול שנוצר. אני לא יודעת אם זה שלב מתקדם שיוביל לפרידה אבל אני סומכת עליו שאם הוא עדיין מראה אהבה, גם אם טיפה מרוחקת ושונה, הוא רוצה להתמודד על זה.הוא קרא לזה ״המבחן שלנו״ וקצת קשה לי לא להסתכל על זה כהמבחן שלי האישי. אני לא רוצה שבזמן הקרוב הוא רק ישב ויבחן אותי בלי להתאמץ גם בעצמו. ולמרות זאת, הוא ביקש ממני לא להסיק מסקנות ואמר שהוא אוהב אותי. אני מאוד רוצה לראות את זה כאישור רישמי להיות מה שבא לי וכרגע להזיז את הזרקור מהקשר שלנו אל החלום האישי שלי.אבל בואי לא נדבר עליו. בואי לא נדבר על הקשר. בואי נדבר עליי. כבר סיפרתי כמה קשה לי להבין באמת מה החלום שלי? לא סתם פניתי לפורום הזה, העצמה נשית, כי זה בדיוק מה שחסר לי. צמיחה, ודווקא עכשיו כשנקודת התורפה שלי, המקום הכי רגיש אצלי, כל כך מעורער.בא לי שהוא יתאהב בי מחדש אבל יותר מכל, בא לי להתאהב בעצמי מחדש. למצוא בדיוק את אותם הדברים שימלאו לי את הספל כמו שהוא מילא עד היום.אני מרגישה שאני חייבת את זה ודווקא עכשיו. ממש לפרק לגורמים את כל מה שיש בו או בקשרים בכלל שגורם לי כל כך להתמסר ולנסות למצוא לזה מקבילים בצורה של עשייה, למידה, פריצת גבולות במקומות אחרים. וקשה לי. אפילו מאוד. אבל יש לי רצון שבא בגלים אחרי כל פעם שזולגות קצת דמעות על מר גורלי. אז אני לא מתייאשת.

הי דנה,
בהחלט מגיע לך להתרענן...
אולי עבורו יום שישי הוא יותר מסתם יום, אולי דווקא ביום הזה חשוב לו במיוחד להיות איתך?
אולי אפשר להעביר את החברות לאמצע השבוע?

באילו נושאים את מוכנה או לא מוכנה להתפשר עבור בן זוגך ומה הרווחים וההפסדים מהבחירות שאת עושה?


מורן

מורעלת יקרה,
אני לא יודעת מהיכן שאבת את השקפת עולמך ואומנם אין חוק המכריח גברים לשלם על הפלה אך בהחלט יש חוקים המגנים על נשים.
אסור לאנוס ולהכות נשים באופן חד משמעי. את לא יכולה להכריח משהו לשלם על הפלה אך ניתן לפנות לוועדה שתאשר לך את ההפלה,העולם הנו פתוח כיום בפני נשים,קיימות עדין מגבלות ועדיין לא הגענו לשיוויון זכויות אמיתי אך אנו בהחלט בדרך לכך,כתבת דברים מאוד קשים ,אשמח אם תפרטי קצת על תחושותייך,מדוע את חושבת שמותר להכות ולאנוס נשים?

לפני דקה בערך כתבתי תגובה נהדרת ואז עשיתי איכשהו ריסטארט לעמוד והכל נעלם, אז אני פשוט אענה בנקודות ואני מצטערת מראש על כמה קר זה נראה.

"את לא יכולה להכריח משהו לשלם על הפלה אך ניתן לפנות לוועדה שתאשר לך את ההפלה" -
הוועדה קובעת אם מותר לך לבצע את ההפלה (בעצם-האם יש לך זכות למנוע מעצמך 9 חודשים של כאב נפשי ופיזי בשביל חיים שתצטרכי לקחת עליהם אחריות). ואחר כך במילא תצטרכי לשלם את 1500-2500 השקלים לבית החולים בשביל התהליך בנוסף ל400 שקלים שתצטרכי לשלם לאותה וועדה. אז אני לא רואה איך זה רלוונטי.

עדיין הגבר שיש לו בדיוק 50% של תפקוד בסיפור הזה יכול פשוט להיעלם ברגע שהוא מגלה שהחברה שלו בהריון ולה אין שום דרך להכריח אותו לקחת חלק בתשלום.

"העולם הנו פתוח כיום בפני נשים"-
זו הצהרה כללית מדי, מופשטת מדי, אולי תוכלי להרחיב לי מעט עליה?

"מדוע את חושבת שמותר להכות ולאנוס נשים?" לא אמרתי בשום שלב שאני חושבת שזה בסדר, יכול להיות שלא הבהרתי את עצמי כמו שצריך אז פשוט אתן דוגמה- נערה צעירה יוצאת לשחות בלילה לבדה בים. גבר/נער שיכור שלא חושב בצלילות מחליט לאנוס אותה- עד כמה לדעתכם תיהיה יכולת ההתנגדות הפיזית שלה שווה ליכולת ההתנגדות הפיזית של נער באותו גיל? האם (ביציאה מההנחה הכוללת שלמרות שלנשים יש יכולת סיבולת יותר גבוהה נשים נוטות לנחיתות פיזית ובכל זאת היכולת המנטלית שלהן טובה יותר) היכולת המנטלית שלה או יכולת הסיבולת שלה יעזרו לה להתגבר פיזית על מישהו חזק יותר?

האם שכחנו שכדי שהמשטרה תגיע צריך להרים קול צעקה -ובבקשה תזכרו שכמות ניכרת מנשים מותקפות עוברות למצב הלם- או להרים טלפון.. ששניהם קצת מסובכים כשאונסים אותך או מכים אותך.. ומה אם אותה בחורה תיכנס אחר כך לשוק ותאשים את עצמה או בכלל תרצה להדחיק את הטראומה ולא תחליט להגיש תלונה..
אותו גבר ביצע מעשה והשתמש לרעה ביתרון הפיזי שלו-הוא בוודאות יענש?

ומצד אחר כמעט-בני זוג חיים ביחד, קורה ביניהם ריב, הגבר מכניס לאישה סטירה לא רצינית מדי אבל מעליבה מאוד והאישה יודעת שאם היא תחזיר הוא יכעס ויכה אותה.. עד כמה העונש לאותו איש יהיה חמור? הוא ישב בכלא? ישלם קנס?

ובבקשה ממך אביטל, ציינתי את השם שלי לא כדי שיקראו לי "מורעלת".. אני מוצאת את זה מעט לא נעים, ואעריך אם תשתמשי בשמי. מריה.

מריה היקרה,
אשמח לקרוא לך מריה ,מרבית הפונות מעדיפות להשתמש בכינוי ומתוך כוחו של הרגל או סתם רגע של חוסר תשומת לב לא הבחנתי בשמך ,צר לי אם נפגעת מכך.

אני מנסה להבין על מי אתכועסת , האם קשה לך לקבל את הנשיות שבך ,או הכעס מופנה כלפי הגברים?

ברמת התוכן מריה, ,כתבת דברים מאוד קשים גבר לא מחליט לאנוס משום שהוא אינו חושב בצלילות, אונס הוא פשע חמור ונכון שלא כל הפושעים נענשים אך עדיין מדובר בפשע, להדחיק את הפשע לא מומלץ ,ההדחקה פוצעת את נפשנו ואילו האשם אינו נענש.

סטירה קטנה אך מעליבה אינה מעשה לגיטימי בן בני זוג ,החיים תחת טרור וחשש אינם דבר שיש להשלים עמו.

מריה את שואלת למה התכוונתי כשאני אומרת שהעולם היום פתוח יותר בפני נשיים,ובכן מריה בעבר האשה נתפסה כרכוש הגבר וכל אותם דברים שתארת התאפשרו במסגרת החוק ,היום החוק מגן על נשים,אשה מקבלת הגנה גם מפני בעלה.

נשים היום אינן חייבות להיות תלויות כלכלית בגברים,הנשים יוצאות לעבוד ,מתפרנסות
בכבוד ולוקחות שליטה על חייהן,כאשר משהו פוגע בנו אנחנו צריכות להלחם על זכויותינו ולהגן על עצמינו.


מריה , אני מבינה שאת כועסת ואולי חווה מצב של חוסר שליטה, את או הנשיות בכללותה, את לא צריכה להשלים עם חוסר השליטה הנשי, הכח של הנשים מצוי בהתאגדויות שונות בתמיכה הדדית יש עוד הרבה דברים שאנחנו צריכות להשיג ואנחנו לא מתכוונות להדחיק או להשלים עם הדברים,אנחנו נלחם בכל מי שיפגע בנו.

הי יסמין,
נשמע כי מציאות חייך מאוד לא פשוטה. ישנן הרבה השלכות שליליות על אישה (או גבר) הנמצאים במערכת יחסים אלימה. חשוב מאוד לפנות לטיפול, להתחזק ולא להיות לבד בתוך הבושה והסוד, שלרוב מתלווים לסבל.
אני ממליצה לך לפנות לטיפול במרכז למניעת אלימות הקרוב לביתך. מרכזים אלו נמצאים במחלקות הרווחה בעיר (ברוב הערים). המרכזים מטפלים גם בגברים אלימים. במרכז תוכלי לקבל טיפול פרטני או קבוצתי אשר יספק לך ליווי ותמיכה, הכוונה ואוזן קשבת ומוגנות בעת הצורך.
(אגב, אני עובדת במרכז כזה)

שיהיה בהצלחה!
מורן

הכי קל זה לבקר,בדיחה ישנה גורסת שמי שלא יודע לעשות נהייה יועץ או מבקר.
פעמים רבות ביקורת ותלונות בן בני זוג משקפים מאבקי כח . לרוב הוויכוח על הגרביים ,הזבל ,או הכלים בכיור הנו כסות למאבקים פנימיים. ייתכן שהתלונות של הבעל משקפות צורך שאינו ממומש למשל הבעל מפרש חוסר עשייה מסויימת כאישתי לא מעריכה אותי/ לא אכפת לה ממני/ לא אוהבת אותי....

חשוב לנסות להבין מה באמת מפריע לבעלך ,אם את מרגישה שאת חיה תחת מתקפת טרור מתמיד ואינך צופה שינוי,אל לך להסכים למצב זה.
אני בהחלט מציעה לך לנסות להבין את מה שעומד מאחורי התלונות אך בשום פנים ואופן לא להשלים עם המצב.

הי סופי,
קודם כל, תודה על המילים החמות!
לגבי דבריך, קינאה הוא רגש טבעי ונורמלי וכולם חווים אותו. לעיתים אנו חווים קנאה רגעית ולעיתים היא הופכת לקנאה מתמשכת. ישנם קשרים בהם הנורמות מאפשרות שיחה גלויה על הקנאה, אפילו בהומור. כאשר הנושא גלוי התחושה פחות מכבידה ומשחררת מרגשות האשמה הנובעות מהסוד והזיוף. אני מאמינה כי ישנם אנשים אשר מכחישים את הקנאה וכך היא אינה מודעת ואינה מכאיבה.
את בחורה מאוד מפותחת רגשית ועל כן נראה כי הנושא מאוד מכביד עליך. מתוך התיאור שלך את הקשר עם אותה בחורה אני מתרשמת כי הקשר אינו משמעותי לך, אינו קרוב, ואף מיותר. יחד עם זאת, נראה כי הקשר מהווה גורם "מרעיל" כאשר הוא מעורר בך תחושות קשות ולא נעימות ועל כן, הוא משמעותי לפחות במובן הזה.
נסי לחשוב עם עצמך מדוע את לא מצליחה לשחרר או מדוע את מחזיקה חזק?
סיבות כגון: "לא נעים לי", "יש לנו היסטוריה משותפת" או "ההורים שלנו חברים"- הן כולן סיבות השייכות למעל לפני השטח, "שטחיות". אני ממליצה לחפש סיבות מעמיקות יותר כגון: הקשר עימה והקנאה שלי גורמות לתחרות איתה כך שיש לי גורם פנימי, מנוע שמעודד אותי להשיג דברים. או למשל: כאני משיגה דברים בחיים אני יודעת כי זה "באמת מגיע לי", כלומר, היא אמצעי להעלות את הדימוי העצמי שלך בעיני עצמך, או אולי: יש לי נושאים אותם אני משליכה עליה ובכך אני לא מתמודדת איתם בעצמי. כמובן שאלו רק דוגמאות וישנן המון אפשרויות. אולי יש עוד דברים ביניכן מלבד הקנאה?
אני מאמינה שכאשר תביני, תוכלי או לנתק את הקשר איתה כי תראי שהוא באמת "ריק" ותצליחי "לשחרר" או שהקשר שלכן יתפתח לקשר בוגר ואמיתי, כאשר התחושות האלו יפנו מקום לחלקים הטובים שיש בקשר הזה.

מורן

פעמים רבות החברים שלנו ,בני הזוג שלנו, מהווים מראה המשקפת לנו דברים בעצמנו, לעיתים כל כך קשה לנו להתמודד עם השיקוף או תכונה מסויימת של החבר או הבן זוג שאנחנו נפרדים ממנו . אם תחשבי טוב, תראי שבעצם לא קשה לך איתה ,את לא כועסת עלייה את כועסת על עצמך,אף אחד אינו משווה בינכם אתן שתיכם נשים בוגרות ועצמאיות לכל אחת מכן יש תכונות טובות ורעות הצלחות וכשלנות, את יכולה לבחור ולנתק עמה את הקשר,אך השיקוף לא יעלם הקושי יצוץ במקום אחר לכן אני מציעה לך להתמודד עם המצב והבעיה אינה בן שתיכן ,כפי שציינת בעצמך חברתך והצלחותיה לא פגעו בך נהפוכו ,מכירה את הביטוי אמור לי מה חברך אומר לך מי אתה? לא היית רוצה שכל חבורתייך יהיו "לוזריות"?
אני מציעה לך להתמודד עם מה שבאמת מציק לך ובנתיים אולי לרווח את הפגישות עם חברתך. ותודה על המחמאות...

הי,
מי חושב שהיא "פרחה"?

מי שקונה קונדומים היא בחורה אחראית ושמעתי שפטרו את הכרוז המכריז על קניית קונדומים בסופר-ניו פארם , את יכולה לקנות בשקט.

הי גילית,
את נוהגת לערוך צעדות והבחור "שלך" יושב על הברזלים, לא לצורכי מחקר אלא סתם בכדי להעביר את הזמן.,הוא ודאי צופה בהמון נערות ובחורות עוברות ושבות ובכל זאת זכר אותך, פנה אלייך, די מחמיא. לא שוחחתם שיחה מעמיקה,ההכרות היא שטחית ולא בהכרח מובילה לשלב הבא,מדוע את חשה כקורבן? נהפוכו הרשמת אותו,הוא זכר את פנייך וזה בעצם כל מה שהיה,אולי פגישות נוספות יגרמו לכם לרצות להדק את הקשר ואולי תמשיכו רק לומר שלום ולחייך,וגם זה נחמד.

הי גלית,
אני ממש מבינה את תחושת הקורבן וההשפלה כאשר את כבר מחכה לגבר והוא לא מגיע או לא מתקשר או נסוג ולא ברור לך מדוע. זה אכן נשמע כאילו "משחקים" איתך.
את מאוד רוצה ומצפה וכל פעם מתאכזבת.
אני מרגישה שיש פה משהו שכדאי להבין כי כנראה זה לא קורה לך סתם, זה נשמע מגמתי... את לא חייבת לענות אבל אם כן אשמח לנסות לעזור:

האם את יכולה להסביר מדוע זה קורה לך?
מורן

היי,
תודה על התגובה.

אכן יש מגמתיות באינטרקציה שלי עם גברים.
אני מאמינה שב- 99 אחוזים מן המקרים אנחנו אלה שעושות את הצעד הראשון כלפי גברים באמצעות שפת הגוף שלנו (בעיקר קשר עין), הם קוראים את הסימן וניגשים אלינו. בררגע שיצרתי קשר עין במודע או שלא במודע( אני כבר לא יודעת )עם אותו בחור. הוא דיבר איתי. כלומר, אני בחרתי אותו ואת שאר הגברים בחיי שנהגו בי כך.
אני אדם שקול ובורר מילים. לעולם לא אקבע פגישה עם מישהו במקום לא ידוע ובזמן לא מוגדר ובטח כשאני חושבת שהוא אינו מתאים לי, כפי שעשה אותו בחור(לא מצליחה לקרוא את המעשים האלה של גברים).
יכול להיות שזו השתקפות לא ברורה של עצמי או של משהו שחוויתי בעבר הרחוק ואני לא זוכרת.
אינני יודעת איזה אלמנט אני צריכה לשנות אצלי(והיכן להתחיל) כדי להפסיק את תחושת הההשפלה והקורבנות ובעצם חוסר ההגיון בכך שמישהו ניגש אליי ומנסה ל"צוד" אותי. אני מביעה הסכמה ונכונות, והוא נעלם.משאיר אותי המומה.

הי,
אני חושבת שיתכן שיש כאן שני תהליכים שאולי קשורים אחד לשני ואולי הם אותו תהליך בעצם, אך יש צורך לבדוק אותם.
הראשון: התחושה שלך של קורבן מושפל שהיא, אני מאמינה, קשורה לחוויה פנימית עמוקה ואני משערת (ואם אני טועה אז אני מתנצלת) שאת חשה כך לא רק בסיטואציות מול גברים אלא אולי בעוד מצבים ומערכות יחסים, האם אני צודקת?
השני: המגמה, שאת זיהית, באינטראקציה מול גברים, אשר לפיה את נוטה לחוש אכזבה, תסכול, הלם, אולי בעקבות "נבואה המגשימה את עצמה". וכנראה שבעקבות תחושות אלו, עולה גם תחושת הקורבן וההשפלה.
אני לא בטוחה שאת צודקת בכך שאת טוענת כי את ממלאת את התפקיד המרכזי "במשיכת" אותם גברים. אני נוטה להאמין שזו דינמיקה שנוצרת בין שניים ולא רק האחריות שלך, גם אם היא לא מודעת.

מורן

גילית יקרה,

אם תחושת הקורבנות והפסיביות אינה דבר המאפיין את חייך,נראה שאת מעניקה חשיבות רבה לאירוע או כמה אירועים בודדים אשר אינם מרמזים על הכלל.

זה נעים שגבר "מתחיל" עמך ומאכזב כאשר מסתבר שהוא לא התכוון להמשיך, מדוע זה קורה?מסיבות רבות שאינן קשורות אלייך ואכן זה מאכזב לגלות שהבחור אינו ממשיך את הקשר, באם את מעוניינת בו ואפילו אםלאו. הדבר מעורר מגוון תחושות לא נעימות והדבר הוא בהחלט נורמלי ,טבעי ואירע לכל אחת מאתנו, אם זה המקרה, לא הייתי מסיקה מכך מסקנות גורפות לגבי אשיותך ואופן התנהלותך עם גברים.
מקווה שעזרתי.
אביטל ברוב שטרית

הי,
נראה כי טראומה בעקבות גבר שנטש לפני החתונה, בלי להקטין בכאב ובאכזבה שמתלווה לזה, לא מספיק על מנת להסביר את התמונה שמצטיירת ע"פ דבריך. יש הרבה בחורות שחוו חוויה דומה ועדיין מצליחות להינשא, להחזיק עבודה ולתפקד טוב לאחר תקופת שיקום. אני מניחה שיש משהו עמוק בעברה הרחוק שגורם לה להיכשל ולא להתמיד, אני מתרשמת גם שזה לא רק זה אלא שיש עוד דברים...
על פניו, זה נראה מורכב וחסר הרבה מידע על מנת שאוכל לעזור דרך הפורום. אני ממליצה לפנות לטיפול.


בהצלחה!
מורן