פורום בנות, העצמה נשית - יש לך שאלה?

הי מאיה,
את נשמעת בחורה איכותית, אינטיליגנטית ובעלת כוחות.
את מתארת דפוס מסוים שלך אשר את חשה כיום שהוא מעקב אותך וגורם לך לתסכול. את מעוניינת מאוד בחברת אמת, בקשר קרוב ואינטימי שיספק לך "בית". יחד עם זאת, את מתקשה לשמור על יחסים כאשר האחריות לשימור הקשר מוטלת אליך. את מציינת שאם החברות תהיה מספיק חשובה לך את תעשי עבורה הכל.
האם החברויות עד היום לא היו כאלו ולכן לא הצלחת לשמור על הקשרים? כשאת חושבת על קשר חברות חשוב, מה המאפיינים שלו, כיצד היית רוצה שיראה? האם ישנן סיבות נוספות (מלבד סיום המסגרת) שאת יכולה לחשוב שבעקבותיהן הקשרים שאת יוצרת עם אחרים לא מתמשכים?
ברמה המעשית אני חושבת שאת בהחלט יכולה ליזום ולחדש קשר מהעבר, זה דבר שאנשים עושים וזה בסדר. אבל, לפני זה, אני מציעה לך לבדוק את עצמך, באמצעות שאלות כמו ששאלתי (ושאלות נוספות דומות) אשר יעזרו לך להבין לעומק את התהליכים, על מנת שלא תחווי אכזבות נוספות ותכנסי למערכת יחסים מוכנה יותר.

מורן

שלום לך,
הפמיניזם מדגיש את הבחירה החופשית, לפעול ולהתנהג מתוך מקום מודע, מתוך יכולת אמיתית לבחור את דרך הפעולה שלך ולחיות חיים אותנטיים ללא קשר אם מדובר באישה או בגבר.


מורן

הי,
אני לא מכירה את הנושא, ממליצה לך לפנות עם שאלות אלו לרופא...

תרגישי טוב,
מורן

שלום לך,
קשה לדעת מה מעורר אצלך את תחושות העבר, יתכן כי זה שילוב של שני הגורמים שציינת ויתכן כי ישנו גורם אחר. ברצוני להתמקד דווקא בפחד שלך להיפגע ממנו שוב. אני מרגישה ממך את המשיכה אליו אך גם את החשש הגדול. את מכירה אותו, את עצמך וכן את מאפייני הקשר ביניכם... האם הסיכון לפגיעה שלך משתלם?


בהצלחה,
מורן

בינתיים חזרנו לקשר ואני כבר מרגישה שאני על סף פגיעה. כנראה זה לא משתלם אבל כן, יש לי עדיין המון רגש אליו ואני לא ממש יודעת איך לפעול. הוא לא רוצה זוגיות אלא ידידות, ומנגד הפכנו לסוג של יזיזים וזה הכי גרוע מבחינתי. מה עושים?

הי לירון,
נשמע שאת זקוקה להחזיר לעצמך את השליטה. בעקבות העבר והרגשות את מאוד מושפעת ממנו ומתקשה לקבל החלטות. הוא אומר לך שאינו מעוניין בקשר כפי שאת היית רוצה, זאת נקודת המוצא שלך, שתעזור לך לקבל את ההחלטה כיצד לפעול.

בהצלחה!
מורן

היי מירה,
את מתארת את מה שרבים וטובים מרגישים כשמתאהבים, מה עושים מעיזים.
מחייכים אומרים שלום, מתעניינים בשלומו ולאט לאט מפתחים שיחה והופ ... נרקמת לה מערכת יחסים.
לעיתים זה הולך ממש כמו בסרטים ולעיתים הכל מסתיים עוד לפני שמשהו מתחיל.
נסי, מה יש לך להפסיד?

בהצלחה

היי דינה,
אני מציעה לך לצפות בסדרה ולהחליט בעצמך, יש אנשים אשר הריאלטי מהווה עבורם חוויה וקרש קפיצה,יש התופסים את הריאלטי בכללותו כחוויה משפילה,בדומה לקרבות של ימי הרומאים וכו... אחרים מתקשים לחזור לשגרה לאחר שמיצו את ימי התהילה.
אני מציעה לך לצפות בתפקיד ולבחון את ציפיותייך מהתוכנית,ולהגיע להחלטות לאחר שבחנת את ציפיותיך, בהצלחה.

היי
מעבירה סדנאות במגוון תחומים, אשמח לשמוע פרטים נוספים, ניתן ליצור קשר במייל או בפייסבוק.

5) אני סובלת מטחורים קלים מגיל צעיר, נטיה גנטית שקיימת במשפחה. לא נראה שהוא שם לב, אם מאוד מביך אותי לדבר איתו על זה, ובמיוחד שהוא ישים לב. אני אובדת עצות כי אני לא יודעת איך הוא יגיב לזה, ואני מפחדת מתגובה שלילית. הוא מאוד מבין תמיד, אבל עדיין נדמה כי זה מסוג הדברים שפחות מקובלים. מה עליי לעשות?
6) בדומה לכך, אני גם סובלת מטיקים באופן קבוע בכל איזורי גוף אפשריים, וזה כן משהו שדיברנו עליו, והוא מיד ענה שזה לא מפריע לו ולא אמור להפריע לו, והוא אפילו לא שם לב לזה קודם. (אני מאוד משתדלת להיות יותר שקטה לידו). עם זאת, בשלב מאוחר יותר הוא כן התחיל לשים לב ולשאול אותי אם משהו מפריע לי בעקבות התגברות של הטיקים - זה נורא דיכא אותי, כי זה אומר שכן שמים לב לזה, ואני לא יודעת אם הוא שם לב לזה ומעיר לי כי זה יותר משמעותי עבורו ממה שהוא אמר, או כי הוא מודאג שמא יש מה שמטריד אותי, וזו פשוט הייתה דרך לראות את זה... בשורה התחתונה: מדאיג אותי שהבעיה שלי עלולה להפריע לו.

והאחרון והמדאיג ביותר:
7) לפני היתה לו חברה אחת בלבד, קשר של שנתיים, לפני 4 שנים בערך. אני חושבת על זה הרבה, וזה מאוד מציק לי מסיבה שאולי לא מוצדקת, אבל קשה לי להתגבר על זה.
בתחילת הקשר שלנו כשדיברנו עליה הוא אמר שאני שונה ממנה בהרבה דברים משמעותיים, דברים שראה בהם חסרון בה כבר מההתחלה, לעומתי.
עם זאת, תמיד קיים בי החשש שיש לו מן זכרון שלה, ומחשבה עליה. בכל זאת זו האהבה הראשונה שלו, והאישה הראשונה שלו...
אני לא רוצה להעלות את זה בפניו כי אני מרגישה שזה לא במקום, ואולי זה יגרום לו לחשוב שאני מטילה בו ספק ולא בוטחת בו, ויותר מזה - אני לא רוצה לשמוע אישור של חלק מהדברים, גם כשהוא ברור מאליו (כמו עניין האהבה הראשונה). אבל מנגד, אני לא יכולה להתמודד עם המחשבה הזו.

אודה מאוד אם אוכל לקבל מענה, ומצטערת על ריבוי השאלות בפניה!

שלום לך,
אני שמחה בשבילך שמצאת בחור מבין, רגיש ומתחשב שאוהב אותך.
מהשאלות שלך אני בעיקר מרגישה שאת עדיין לא חשה בנוח לבטוח בו, עדיין את מאוד שומרת על עצמך לידו, מוטרדת מהדרך בה הוא תופס אותך וכיצד כל דבר שאת עושה או אומרת משפיע על האהבה והכבוד שהוא רוכש לך.
הקשר שלכם חדש וצעיר ועל כן יש עוד הרבה מה ללמוד ולגלות אחד על השנייה ולהיפך. זהו תהליך טבעי וטוב שהוא נעשה בהדרגתיות... אף אחד מהצדדים לא יכול להכיל הרבה מידע וגילויים על הצד השני באופן מיידי.
יחד עם זאת, אני מאמינה שאם היית משתפת אותו יותר (באופן כללי) ברגשות שלך, בחששות שלך, בשיחה פתוחה וכנה היית משקיעה פחות אנרגיה בחרדות שמלוות אותך ובמאמץ להסתיר דברים מפניו. אגב, ככל שתחווי ממנו תגובות אוהדות ותומכות האמון בו יגדל...
אני מאמינה במערכות יחסים המבוססות על כנות ופתיחות


בהצלחה!
מורן

על הנושא שאני לא שקטה עם העניין שלפני היתה לו בחורה אחת, הבחורה הראשונה שלו, וגם נימקתי למה אני מרגישה מוטרדת.
קצת התביישתי לדבר על זה, אבל הוא גרם לי להרגיש שזה בסדר לומר את זה, והוסיף שזו שיחה לגיטימית לגמרי.
בהתחלה הוא לא כל כך הבין למה אני מוטרדת מזה, אמר שאין בסיס להרגיש כך כי מבחינתו הדברים ההם כבר בעבר וחסרי משמעות לעכשיו.
שאלתי אותו האם הוא לא מרגיש תחושת פספוס מסוימת בקשר שהיה לו, והוא אמר לי שבכלל לא, ושהוא מעולם לא היה מאושר כפי שהוא איתי.
לגבי העניין שהיא היתה הראשונה שלו, הוא אמר לי שהלוואי וזה לא היה ככה, ואם הוא היה יודע שהולך לפגוש אותי, זה היה אחרת לגמרי. אבל כעת בדיעבד אין מה לעשות עם זה, זה קרה כבר. זה די משמח לשמוע את זה, אם כי בהמשך הוא הוסיף, "אבל הכרת מישהו בן 24, ציפית למשהו אחר?"
הסברתי לו שלא ציפיתי למשהו אחר, ובכל זאת זה קצת קשה לי.
בסופו של דבר אחרי עוד כמה משפטים וסיפורים הוא הבין מה מקור התחושה שלי, וניסה מאוד לשכנע אותי שאני לא צריכה לדאוג ולחשוש לגבי זה עוד כי זה קבור בעבר ומבחינתו אין לזה משמעות יותר.
הוא כן ציין שזו נקודה חשובה בחיים מבחינתו - חברה ראשונה, בחורה ראשונה... אבל לא משהו שמעוניין להזכר בו.
אני עדיין לא הצלחתי לגמרי ליישב את זה עם עצמי... הרי ברור שזה מה שהוא חוש ב ומרגיש, אין לצפות אחרת.
אני מקווה שאולי אני איכשהו אצליח בעתיד.

בעניין שאר הבעיות - חוץ מההפרעה הנוירולוגית, לא דיברנו על זה.
אני לא יודעת איך לפנות אליו בקשר לבעית הטחורים, לא יודעת איך להתחיל איתו את השיחה.
כמו כן, איני חושבת שיש איזושהי שמירה של עצמי לידו: אנחנו נורא פתוחים וחופשיים בהתנהגות שלנו ובדעות שלנו, והוא דווקא מספר לי דברים שאולי אני הייתי חוששת לדבר עליהם.
אני מרגישה הכי נוח בעולם איתו, ואני כן חושבת שזה מקומו לדעת... אבל אני לא יודעת איך לפנות אליו, ומתי.

הי ליהי,
אני מבינה את התסכול שלך, אך דווקא בגלל שזאת "בעיה" טכנית, שיש לה פתרונות טכניים פשוטים אני רוצה לשאול אותך האם זה הדבר היחיד שמפריע לך אצל הבחור...?

מורן

ליהי היקרה,

האם בן זוגך מבקש ממך לאסוף אותו כאשר הוא עורך סידורים? האם את מרגישה שהוא מנצל אותך כשירות הסעות בלבד?
אם ענית בשלילה לשתי השאלות הראשונות ,ייתכן שמשהו אחר מפריע לך בקשר ואת משליכה אותו על ההסעות. אולי מפריע לך שהוא אינו מסודר כלכלית ואת כן?

אם הקשר חשוב לך נסי להבין למען עצמך מה בדיוק מפריע לך והאם הוא "שווה" את המאמץ ואי הנוחות הכרוכים בהסעות.
בהצלחה.

הי לילך,
האם ניסית לשוחח עימו על כך?

לילך היקרה,
חשבת לרגע כיצד חברך מרגיש,כאשר חבריו לועגים לו ואומרים לו בעקיפין שהוא אינו מספיק גבר?
תמיכת בן הזוג היא חלק חשוב ומהותי בקיום מערכת יחסים ,בני זוג רבים אינם בקיאים או מומחים בכל שטחי ההתענינות של שותפיהם ועדיין מגלים עניין, ואמפטיה,האם זה המצב אצלכם? כיצד חבריך נוהג כאשר את משתפת אותו בקושיים שעוברים עלייך בעבודה, האם הוא מתעניין תומך?

כפי שציינת הקשר שלכם חדש כאשר יעלם החידוש ייפסקו גם ההקנטות,העובדה שהוא נבוך ומחמיץ פנים מרמזת על קושי,אך אינה מהווה בכרח מכשול , בכל מערכת יחסים קיימים קשיים ,זה חלק מהמורכבות וביופי שכן הקשיים מאפשרים לנו להתפתח ולצמוח כאנשים.

הי עדי,
נשמע שאת מאוד דואגת למצבה של ביתך וזקוקה מאוד לעזרה. אני שמחה שפנית אלינו לפורום להתייעצות.
את מתארת את הודיה כילדה ביישנית, מתקשה בדיבור וחלשה מבחינה חברתית, יחד עם זאת, את מאפשרת לה להיפגש עם ילדה אשר מבוגרת ממנה, בעלת כישורים יותר טובים- בדיבור, בהתנהלות חברתית, ובאופן כללי בתפקוד (בגלל הגיל שלה ולא בגלל שהודיה פחות טובה...). אני רוצה שתהיי מודעת לכך שכאשר את מזמינה ילדה כזו אחר הצהרים את עלולה ליצור עבור ביתך סביבה שגורמת לה לחזק את חוסר הביטחון שלה, ואת המאפיינים שאת אומרת שהם חלשים. בעצם, זו הסביבה שיש לה גם במהלך היום בגן... חבל. אני מציעה לך להזמין ילדים מהגן על מנת שהודיה תחזק את קשריה שם, להתייעץ עם הגננת לגבי פעולות שהיא יכולה לעשות במהלך שעות הגן, להפחית משמעותית את נוכחותה של שירה, עד כמה שניתן. למעשה, לאפשר להודיה סביבה בה היא יכולה להעלות את הביטחון שלה ולהיות פחות נשלטת...זה תהליך שלא קורה ביום אחד אך חשוב להתחיל אותו.
בנוסף, אני ממליצה לך מאוד לפנות להכוונה וייעוץ ממקור מקצועי כמו פסיכולוג שמתמחה בטיפול בילדים שיספק לך גם הדרכה או מטפל משפחתי מוסמך, או כל מסגרת של הדרכת הורים וטיפול.


בהצלחה!
מורן

הי שני,
אני יכולה לענות לך באופן ישיר על שאלתך אך אני רוצה לתת לך משהו יותר כללי אבל אולי יותר מעמיק שאני מקווה שיתן לך יותר...
אני רוצה להתייחס למשהו אחר שהבחנתי בו. אני קוראת את דבריך ואני מרגישה שאת שרויה בבלבול, בחוסר מיקוד ושהמחשבות שלך זורקות אותך ממקום למקום. אני משערת שזה משקף בעיקר את המציאות הפנימית שלך. את כ"כ מבולבלת שאת לא מצליחה לקבל החלטות בתחומים רבים בחייך (לימודים, עבודה, זוגיות), את לא מצליחה להעמיק בדברים. אולי יש לך משאלות שמכוונות אותך או מטרות שאת רוצה להשיג אך את מתקשה להתמיד? אולי את חסרת ביטחון ולא מאמינה בעצמך? מה נוצר קודם, הבלבול או חוסר אמונה בעצמך?
האם את זקוקה לאישורים חיצוניים כדי לדעת מי את ומה את שווה?

חשוב שתדעי את עצמך לפני כל אדם אחר...

מורן

הי,
לצערי אין לחש קסמים שעושה את העבודה. כש"זה" קורה, זה תהליך טבעי וזורם שבו את לא צריכה להתאמץ.
האם את מתאמצת?


מורן

הי אדווה,
אני מאמינה שזה משחק תפקיד, לא רק לגבי הבחירות לרשות הממשלה אלא בכל תחומי חיינו. לדעתי, רוב הזמן יש משמעות האם אני אישה או גבר, גם מבחינת תפקידים בחברה ובמשפחה אך גם באופן סוביקטיבי, אישי.
נשמח לעוד דעות ומחשבות בנושא



מורן