פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי יקי
אי ספיקת לב דיאסטולית משמעותה שיש קושי למלא את לב בגלל סיבות שונות (כמו למשל התעבות ניכרת של דופן החדר השמאלי שהופכת אותו לקשיח ומורידה את יכולת ההרפייה שלו וקשה לו להתרחב בדיאסטולה (הזמן שבו הוא אמור להתמלא). במקרים הקיצוניים אם הלב לא מתמלא היטב בדיאסטולה , כמות הדם שהלב ישלח לגוף בסיסטולה (בזמן ההתכווצות ולמרות שאין בעיה משמעותית בתפקוד הסיסטולי) תהיה קטנה יותר ויכול להיווצר מצב שבו תפוקת הלב יורדת. כמוכן הלחץ שנוצר בוורידי ראה יהיה גבוה ויהיה קושי בנשימה במאמץ.
כל זה במצבים הקיצוניים!
הערכה של התפקוד הדיאסטולי בצורה טובה אינה פשוטה. יש סימנים גם באקו. ברוב המקרים הממצא הוא קל ואין בעיה קלינית משמעותית.

הי
עדיין אין שטה מספקת לרשום אקג בעוברים.
לרוב אנו בודקים את קצב העובר ע"י הערכה של הפעילות המכנית של הלב (הפרוזדורים והחדרים) בעזרת אולטרסאונד בבדיקת אקו לב עובר.

הי ליאור
אני לא מרגיש נוח לתת תשובה על סמך הצלום הזה.

הי רוית
CPK יכול להיות מהשרירים וגם מהלב. כשהרמה גבוהה בדם נהוג לבדוק גם תת סוגים.
בנוסף ברוב המקרים שיש חשד לבדיקה בלב בודקים גם רמת טרופונין שהוא יותר ספציפי ללב.
האם נעשו הבדיקות הללו?
לפי הספור שאבד את יכולת ההליכה יש סיכוי יותר גדול שיש מעורבות של שריר השלד יותר מאשר הלב.
אם יש ספק, לא נראה לי שזו טעות להשלים גם אקו לב ואקג

הי ליאור
קשה לי להתייחס לתשובה הממוחשבת של האקג וחשוב לראות את התרשים עצמו.
בגדול, אם יש רק מעט פעימות פרוזדוריות מוקדמות (הללו אינם מהוות בעיה בנוכחות לב תקין), ובדיקה גופנית של הילד תקינה ואין ספור משפחתי מדאיג אז קרוב לוודאי שלא תהיה כל בעיה עם הריטלין.
כמובן שקשה לענות על שאלות כאלה בפורום ואני מניח שרופא הילדים יחליט לפי הנתונים. אם תהיה לו שאלה או ספק אני מניח שיפנה אתכם לקרדיולוג ילדים

הי אלונה
יש אכן תסמונת של QTC קצר. היא נדירה. היא יכולה ללכת עם הפרעות קצב. צריך להיות QTC מאד קצר.
לפני שמפתחים הנושא כדאי שתסרקי את האקג ותשלחי אותו כדי שנוכל להתרשם מהעניין

שלום לאמא המודאגת
את יכולה להוריד את מפלס הדאגה.
הסיכוי ש PDA קטנטן ללא אוושה וללא דלף ממשי , יגרום לבעיה כלשהי בעתיד הוא קלוש ביותר.
רפואה היא לא מדע מדויק, אך רוב הקרדיולוגים שאני מכיר מאמינים שאין צורך בכל התערבות במקרים אלה .
אמנם קשה להגיד בלי לבדוק אך לפי הפרטים שתיארת אני לא הייתי עושה דבר. (מעקב בלבד)

באופן עקרוני על נושאים לא חד משמעיים או במחלוקת זה לא רעיון רע לשמוע דעה נוספת.
הפרטים שמסרת בהמשך לא שינו את דעתי.

הי
האם יתכן שאת מעט מתבלבלת?
יתכן שה VSD נסגר וה ASD נותר פתוח ואותו רוצים לסגור?
אנחנו בד"כ לא מחכים עם VSD בגודל 13 מ"מ עד גיל שלוש וחצי

הי
הסיכוי שפגם בגודל זה ייסגר ספונטנית בגיל 3.5 שנים הוא קטן למדי. (ברוב המקרים הפגמים נוטים לקטון ולהיסגר ספונטנית בעיקר בשנתיים הראשונות לחיים).
אני באופן אישי נוטה להמתין עם הצנתור עד גיל 5 לערך (בהנחה שבאקו לב הפגם נראה מתאים לסגירה בצנתור)

הי
ברוב המקרים איננו יודעים את הסבה ליצירת מומי לב!!
יש בוודאי כאלה שיש להם רקע גנטי (כמו שכיחות גבוהה עם בעיות כרומוסומליות) ויש קשר למצבים ומחלות מסוימות(למשל סכרת) זיהומים שונים ועוד.
ידוע שלקיחת חומצה פולית לפני ההריון ובטרימסטר הראשון מפחיתים הסכוי למומים שונים כולל מומי לב .

הי
אני מניח שהתכוונת ל TGA = TRANSPOSITION OF GREAT ARTERIES שהוא מום כחלוני שבו יש היפוך של כלי הדם הגדולים.
היום הנטיה היא ללכת ללידה רגילה ברוב המקרים של מום לב.
לא נראה לי שיש הצדקה להקדים את הלידה בגלל הסיבות שאמרת אם כי לא נראה לי שזה גם יסכן כל כך את העובר אם זה נעשה בצורה מבוקרת ובצורה כזו שניתן ללכת לניתוח קיסרי מהיר אם יש בעיות בזמן הפעלת לידה..
במום זה צריך לאשפז את התינוק בפגיה ולעשות אקו לב. אם הוא מאד כחול לעתים יש צורך לעשות צנתור קטן לפתיחת המחיצה הבין פרוזדורית עם בלון (רשקינד) . בד"כ עושים ניתוח מתקן בשבועיים הראשונים לחיים ובו מחליפים את כלי הדם הגדולים ואתם גם את העורקים הכליליים.. זהו ניתוח מוצלח ברוב המקרים ולרוב הילדים מתפקדים יפה מאד אחרי הניתוח.
בהצלחה!

הי
אנו רואים לעתים באקו לב עובר צד ימין של הלב גדול משמאל. בחלק לא מבוטל מהמקרים לאחר הלידה אין בעיה משמעותית. לעתים זה כן מרמז על בעיות במסתם האאורטלי (למשל מסתם דו עלי) או הצרות שתתפתח באבי העורקים באזור שאחרי יציאת העורקים הגדולים (קוארקטציה) הראשון מצריך ניתוח והשני לעתים יגרום בעיות בהמשך כמו הצרות ו/או דליפה של המסתם שלעתים יחייבו התערבות בניתוח או צנתור בהמשך.
ככל שההבדל בגודל בין העורקים הגדולים הוא בולט יותר, יש סיכוי יותר גדול שתהיה בעיה אחרי הלידה.
לא ניתן לפרט יותר מזה במסגרת של הפורום.
נראה לי נכון לעשות ייעוץ גנטי וגם מעקב אקו לב עובר. ולברר אם התופעה מקצינה או לא ואז לקבל ייעוץ לגבי ההמשך מקרדיולוג הילדים שבצע את הבדיקה.
בהצלחה

הי יפית
יש התייחסות לנושא VSD באותו עמוד של הפורום. צריך לעשות אקו לב עובר ולפי הממצאים לדון.(גם לגבי ה VSD וגם לגבי ה ARSA )
ARSA = anomalous right subclavian artery
זהו וריאנט נורמלי שבו העורק ליד ימין יוצא במקום אחרון מהקשת של אבי העורקים במקום באופן הרגיל במקום ראשון (ראה תמונה בעמוד 4 בתשובה לאותה שאלה) ועובר משמאל לימין מאחורי הקנה. בד"כ אינו גורם ללחץ על הקנה. וריאנט זה אין לא משמעות רבה ויש לא מעט כאלה שמסתובבים בינינו ולא מודעים לכך שיש להם ממצא כזה. יש מספר מאמרים שטוענים (אם כי יש כאלה ששללו זאת) שיש קשר סטטיסטי מסוים בין קיום ARSA לתסמונת דאון ולחסר חלקי של כרומוסום 22 (די ג'ורג') ולכן כאשר יש ממצא כזה באקו לב עובר (האם עשיתם אקו לב עובר? אם לא כדאי לדעתי לעשות לפני ההחלטות) יש שמאמינים שיש לבצע בדיקת מי שפיר לספירת הכרומוזומים וגם בדיקת FISH לשלול חסר חלקי של כרומוסום 22.
אם הבדיקות הללו תקינות אז אין לממצא משמעות של ממש.

הי איציק.
בהנחה שאתה מתאר נכון מה שיש לך ובלי לראות את המכתב מהקרדיולוג,
VSD במחיצה הקרומית יוריד לך הפרופיל כנראה ל 72 .
זה עדיין קרבי. איני יודע איך הצבא קובע בדיוק מי ילך לאן.

שלום מרינה
לא אמרת איזה סוג VSD נמצא. במחיצה הבין חדרית יש אזור עבה יותר (שרירי) ואזור מאד דק כמו נייר (חלק קרומי). VSD במחיצה הקרומית יש לו השלכה גנטית גדולה יותר מאשר במחיצה השרירית.
כמוכן בסקירה מוקדמת (ולעתים גם מאוחר יותר ) לעתים אין רואים היטב את החלק הדק ונדמה שיש פגם במחיצה ומאוחר יותר באקו לב עובר מתברר שאין VSD (נתקלתי בלא מעט מקרים כאלה). אם אכן יתברר שיש VSD ללא מומים נוספים, גם אז אין זו בעיה רצינית, חלקם נסגרים ספונטנית וחלק זקוקים לסגירה בצנתור או ניתוח ואז הילד בסדר גמור ברוב המקרים.
אם צריך לעשות מי שפיר ניתן לעשות גם אחרי שבוע 22.
אני מציע לך לעשות האקו לב עובר בשבוע 21 , אז בד"כ רואים לא רע ואם יימצא VSD ניתן יהיה מיד אח"כ לעשות את בדיקת מי השפיר (כולל צ'יפ גנטי).
בסה"כ לא נראה לי שיש סבה להיכנס ללחץ בשלב זה.