פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום הגר
אם לא רושמים אקג בזמן ה"התקף של דופק מהיר" אז כמובן אקג בזמן אחר לא יעלה על הבעיה (לעתים באקג בעת שהדופק רגיל ניתן למצוא רמזים למצבים מסוימים שבהם יש פוטנציאל להפרעות קצב כמו WPW , אך כמובן חשוב לתעד מה קורה בזמן התלונה)
אם התופעה היא יומיומית כמעט, יש סכוי לתעד אותה בבדיקת הולטר (שהוא רישום אקג ל 24 שעות על גבי מעין טייפ קטן ) אם התופעה אחת למספר שבועות, ניתן להשתמש ב מכשיר (EVENT MONITOR ) אשר נימצא אצל החולה למספר חודשים ובעת "התקף" ניתן לרשום את האקג ע"י המכשיר. 

בנוסף חשוב מאד ספור מדוקדק ובדיקה גופנית.
בהצלחה.

שלום חן
ראשית נראה לי שכדאי להפנות את השאלה גם לגניקולוגים.
באשר לפרטים שנתת: הממצאים אכן מתאימים לTTTS כולל ההבדלים במי השפיר, הדליפה הטריקוספידלית ו הזרימה השונה בדוקטוס ונוזוס.
לגבי הבדיקה הבאה ציינת שנאמר שלא נצפתה זרימה ב וריד החלול התחתון.
נראה לי שיתכן ומדובר במשהו טכני. יתכן שהבודק לא הצליח לקבל תמונה טובה בדופלר של הזרימה ב IVC .(זה יכול לקרות). לא רואה כרגע הסבר אחר לכך, כי אם הלב מתפקד ויש זרימה ברורה מהוריד הטבורי דרך ה דוקטוס ונוסוס, ברור שיש זרימה גם ב (IVC (INFERIOR VENA CAVA בחלק שנכנס ל פרוזדור.
אני מציע לך לשאול את הבודק למה התכוון. בכל מקרה נראה לי הגיוני להעריך את תפקוד הלב באקו לב עובר.
בגדול, בוודאי ידוע לך כבר ש TTTS יכול להוות בעיה קשה לאחד או שני העוברים אך בהחלט יש היום טיפולים שונים כולל הוצאת מי שפיר וצריבה בלייזר של כלי דם משותפים בשיליה בין העוברים, אך זו המומחיות של הגניקולוגים וכדאי להתייעץ אתם.

שלום שרונה
אוושה שומעים בהרבה מאד ילדים גם ללא בעיה לבבית. (ראי מאמר על הנושא שפורסם על ידי בפורום).
אם בברור שיעשה יתברר שאין לילדה מום לב (ורוב הסיכויים שכך יהיה) אזי לא יהיה צורך בכל הגבלה טפול או מעקב.

שלום ליילה
במום זה יש חוסר התפתחות של החדר השמאלי ובד"כ מוצא החדר השמאלי סתום (AORTIC ATRESIA )לגמרי ולעתים גם הכניסה לחדר (מסתם מיטרלי לא קיים). היום ניתן לטפל כמעט בכל המומים בהצלחות שונות כמובן. במום זה ניתן לטפל ע"י 3 ניתוחים (הראשון בינקותSTAGE 1 , השני מאוחר יותר בערך בגיל חצי שנה עד שנה GLENN, והניתוח השלישי שנקרא FONTAN בגיל 4-5 שנים +/-. עם כל הניתוחים לא ניתן להביא תיקון מלא (והטפול נחשב לתיקון חלקי=פליאטיבי) והמערכת עובדת על משאבה אחת במקום שתיים. יש אחוזי תמותה לא מעטים לאחר סידרת הניתוחים הללו אך בהחלט חלק מהילדים מגיעים למצב סביר ללא אי ספיקת לב או כחלון . (לאורך זמן עלולות להופיע בעיות נוספות אחרי ניתוח פונטן כולל הפרעות קצב ובעיות נוספות שמצריכות טיפולים רבים ולעתים גם השתלת לב.
בקיצור ספור לא פשוט, ויש לשקול זאת כאשר עומדים לקבל החלטה לגבי המשך ההריון.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=80 id=link]קרדיולוגיה - רפואת לב[/a].

שלום מיכל
בהנחה שמדובר ב ASD גדול, יש דלף גדול משמאל לימין ולכן גם זרימה ריאתית מרובה. בחלק קטן מהמקרים יש לילדים אלה נשמת קלה ועד איספיקת לב (למרות שרובם הגדול אסימפטומטי)
במקרים של ASD גדול, הלב בהחלט מוגדל על חשבון הצד הימני, יש אכן ריבוי כלי דם בראות בגלל הזרימה המוגברת לריאות,
לגבי התימוס הוא בהחלט יכול להיות ממצא נורמלי בגיל הצעיר אך לא ידוע לי שהוא אמור ללחוץ על הלב וכלי הדם.
אם אכן הדבר כך, לדעתי יש לברר העניין עם המומחים להדמיה האם זה באמת תימוס נורמלי או שיש שם משהו אחר, ואם לא בטוחים יש לנקוט באמצעי הדמיה נוספים.

בגיל זה בד"כ ASD אינו גורם לבעיות נראות לעין אצל הילד .
ברוב המקרים אנו נוהגים לחכות 2-3 שנים ראשונות כי לעתים פגמים אלה נהיים קטנים יותר ואף נסגרים ספונטנית בשנים הראשונות.
בד"כ אנו מעריכים בעזרת האקו אם הפגם יכול להתאים לסגירה בצנתור (יש צורך בשוליים טובים ברוב ההיקף) ותלוי גם בגודל הפגם לעומת גודל הכללי של הפרוזדור(דבר שיכול להשתנות במידה מסוימת עם הגיל כאשר הלב גדל וה ASD נעשה מעט יותר קטן).
אם הפגם הוא מאוד גדול או במקום לא נוח ושוליים כאלה שאינם מאפשרים סגירה בצנתור ניתן ללכת לניתוח כבר בגיל זה.
אם האנטומיה מתאימה אפשר גם לסגור עם מיטריה בצנתור גם בגיל צעיר יותר (אך בד"כ לא צריך וגם זה פחות נוח בגלל גודל הוריד שדרכו צריך להכניס את המיטריה). 
כדאי שתרשמי תשובה מלאה של בדיקת האקו לב האחרונה.

שלום אסתי
בגיל זה בד"כ ASD אינו גורם לבעיות נראות לעין אצל הילד וגם אין צורך בכל הגבלה.
ברוב המקרים אנו נוהגים לחכות 2-3 שנים ראשונות כי לעתים פגמים אלה נהיים קטנים יותר ואף נסגרים ספונטנית בשנים הראשונות.
בד"כ אנו מעריכים בעזרת האקו אם הפגם יכול להתאים לסגירה בצנתור (יש צורך בשוליים טובים ברוב ההיקף) ותלוי גם בגודל הפגם לעומת גודל הכללי של הפרוזדור(דבר שיכול להשתנות במידה מסוימת עם הגיל).
אם אנו מעריכים שיש סיכוי שבעתיד הפגם יתאים לסגירה בצנתור, ולילד אין סימפטומים אנו מעדיפים לחכות עד גיל 4-5 שנים לבחון סגירה בצנתור.
ניתן ללכת לניתוח בגיל מוקדם יותר (שנה+/- ) אם חושבים באקו שהפגם הוא מאד גדול (ולכן הסכוי שיקטן עם הזמן הוא קלוש) או שמיקומו אינו מתאים ולא יתאים לסגירה בצנתור אפילו בעתיד, או שלילד יש סימני אי ספיקת לב.
גם נתוח ASD נחשב לניתוח קל יחסית ומוצלח. התמותה לדעתי בסביבות 1% ואחוז הסבוכים קטן.

נ.ב גם אני עובד בקפלן

שלום מיטל.
אוושה יש ל חצי מהילדים הבריאים. דופק מהיר (למה את מתכוונת? כמה לדקה?) ברוב המקרים לא קשור ללב ישירות ויכול להיות בגלל חום, התרגשות, פחד, אנמיה, יתר פעילות של בלוטת התריס ועוד. יכול להיות דופק מהיר גם בגלל בעיה בתפקוד הלב או בגלל הפרעות חשמליות בלב שגורמות להפרעת קצב.
בקיצור קשה לתת תשובה לפי נתונים אלה כדאי שהילדה תיבדק אצל הרופא ילדים ואם יש צורך ע"י קרדיולוג ילדים כדי להבין אם יש בכלל בעיה.
כמוכן אם הדופק אכן מהיר (למשל בגלל חום) הסיכוי לשמוע אוושה הוא מאד גדול גם בלי שתהיה בעיה בלב.

שלום מיטל
ערכי הדופק הם בהחלט בתחום הנורמלי.
נראה לי שכדאי שהילדה תיבדק ויקבע סופית אם יש לה בעיה כלשהי. אם היא אכן בריאה אין מניעה שתשתתף בכל פעילות גופנית.
אם הילדה אכן מתקשה בריצות, לעתים במסגרת הברור כדאי לעתים להשלים גם מבחן מאמץ.
האם יש לה בעיות נוספות כמו אסטמה?

שלום יהלי
אוושה שומעים בהרבה מאד ילדים גם ללא בעיה לבבית. (ראי מאמר על הנושא שפורסם על ידי בפורום)
אתם כבר מוזמנים לברור אצל קרדיולוג ילדים בעוד שבוע, כך שהוא, לאחר הבדיקה, ישוחח אתכם ויסביר אם יש בעיה כלשהיא לילדה.

שלום אורה
נראה לי שאת יכולה להפסיק לבכות.
אני אתייחס רק לממצא בלב.
מוקד אקוגני הוא נקודה שנראית לבנה/ מבריקה לרוב בחדר שמאל ולעתים בימין. אין זה כשלעצמו מום לב ואין לנקודה חשיבות מבחינת הלב.
הדבר היחיד הרע שאמרו על כך שזהו סמן סטטיסטי חלש לתסמונת דאון.
בהריון מחפשים כל הזמן סימנים לתסמונת דאון (כמו שקיפות עורפית, חלבון עוברי ועוד סימנים מסוימים בסקירת המערכות ) וזה אחד הסימנים הרכים (החלשים).
זה מעלה הסיכוי לדאון בערך פי 2.
אם את אשה צעירה ובבדיקות ובסקירות אין בעיות אחרות שמעלות הסיכוי לדאון אז לא מקובל אפילו להמליץ על בצוע בדיקת מי שפיר.
לעתים עושים גם אקו לב עובר , לא בשביל לראות הנקודה אלא כדי לוודא שאין מום לב (כי קיום מום לב, במיוחד מומים מסוימים , מעלה הסכוי לתסמונת דאון ואז כן מומלץ לבצע מי שפיר)
באשר לאגן הכליה כדאי לברר עם הגניקולוג.

שלום שירן
אם אכן הגודל של ה ASD הוא קרוב ל 14 מ"מ הוא בד"כ מצריך סגירה ולא ידוע לי למה יש לחכות.
מה נאמר באקו לגבי גודלו של חדר ימין והאם נאמר משהו לגבי מיקום הפגם והשוליים שלו? 

שלום שירן
ASD בד"כ אינו גורם לכאבים בחזה ולכן בכלל לא בטוח שיש קשר ולכן אם יסגרו את ה ASD לא ברור כלל שתלונותיך ייעלמו. (בקיצור, יש לחפש סיבה אחרת לכאבים)
ASD עם דלף 1.37 (כיצד נמדד? אקו-דופלר או איזוטופים?) אינו נחשב גדול ובד"כ נוהגים לסגור בדלף לפחות 1.5 ויש שאומרים גם 2. הבעיה שמדידות הדלף אינן ממש מדויקות ולכן אנו נוהגים להתרשם מהגודל החדר הימני באקו כמדד לדלף . אם הלב הימני מוגדל בברור סימן שיש דלף של ממש.
בכל מקרה אין דחיפות בסגירה והמקרה גבולי.

הכאבים הם בחזה. יש הרבה סיבות לכאבים בחזה בגיל 15 (בין השאר בעיות בשרירי, סחוסי ועצמות בית החזה, בעיות שקשורות למערכת הנשימה והעיכול ואף לחצים נפשיים למיניהם) וברוב המקרים הסיבה אינה לבבית.
הספור והפרטים בקשר לכאב מאד חשובים וגם הבדיקה כך שחשוב שתבדקי על ידי הרופא ותשאלי אותו מה לדעתו הסבה לתלונות. 

סה"כ נראה שהילד בריא.
לעתים אנו רואים בדופלר צבע סילון קטן של דם שניכנס ל עורק הראה. אנחנו מניחים שזו פיסטולה קטנה אולי מהעורקים הכליליים. (חיבור קטנטן בין העורק הכלילי לבין עורק הראה)
מבין אלה שאני ראיתי לא ראיתי כל בעיה במשך המעקב. כמו כן צויין שהעורקים הכליליים בסדר.
לא נראה לפי הספור שהדקירות שייכות לעניין.
נראה לי שאין סבה ברורה לדאגה.

שלום אלון
כדי לענות לך שוחחתי גם עם מנתח לב ילדים שיש לו ניסיון בנושא.
בגדול, ניתן לנתח במשקל כזה אך כמובן שזה יותר מורכב.
יש גם חשיבות לפרטים אנטומיים מסוימים (כמו צורת וגודל הקשת של אבי העורקים) ולפי זה האם אפשר לעשות תיקון בפתיחה מהצד (יותר קל) או בפתיחה מקדימה (יותר בעייתי במשקל זה).
כמוכן חשוב מצב החולה, האם אפשר לגדל אותו קצת יותר ואז לנתח?
לדעתי זהו מקרה שמצריך דיון משותף בין רופא הפגייה, קרדיולוג הילדים ומנתח לב ילדים
אם הניתוח עובר בשלום ואין סבוכים, ההתאוששות היא בד"כ תוך ימים ספורים.
בהצלחה.