פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום ל מש
אני קרדיולוג ילדים ומבצע בדיקות אקו לב עובר. את שואלת אותי לגבי סקירות מערכות שנעשות ע"י גניקולוגים. לדעתי יותר נכון להציג את השאלה בפורום של הגניקולוגים.
אני יכול להתייחס לגבי בדיקת אקו לב עובר. זו בדיקה שהדרישות ממנה לגבי הלב הן יותר גבוהות מהנדרש בסקירות מערכות שנעשות ע"י הגניקולוגים.
בחלק לא קטן של המקרים אנו מצליחים לאבחן VSD גדול בעובר אך אי אפשר להגיד באופן גורף שאי אפשר לפספס ממצא כזה אפילו ע"י קרדיולוג מנוסה!
המחיצה הבין חדרית בנויה מחלק שרירי שהוא עבה יותר וחלק קרומי (ממברנוטי) שהוא מאד דק ולעתים קשה לראותו בבדיקה.
לעתים איננו בטוחים אם יש באמת VSD באזור הדק או שזה רק DROPOUT טכני.
כמוכן חשובה מאד איכות ההדמיה בזמן הבדיקה. לעתים ההדמיה מאד קשה בגלל השמנה, מנח לא נוח של העובר, שילייה קדמית, צלקות בבטן ועוד. במקרים אלה הסיכוי לפספס VSD מן הסתם גדול יותר.
לשאלה השנייה קל יותר לענות: אם אני רואה VSD גדול באקו לב עובר (במיוחד באזור הקרומי) אני ממליץ על בדיקה גנטית ומי שפיר. יש דעות שונות לגבי VSD קטן במחיצה השרירית מאחר ואלו הם בד"כ מבודדים ופחות קשורים לבעיות כרומוסומליות.
 

שלום דנית.
מדור זה מיועד לקרדיולוגיה ילדים, ואת כבר "ילדה גדולה".
בכל זאת, צביטה בחזה עם כאב שמתגבר בזמן נשימה וללא קשר למאמץ, ברוב המקרים אינו קשור ללב. כמו כן את מתארת שנעשה כבר ברור מסוים בעבר בגלל סיבה דומה ולא נמצאה בעיה. אני מציע לך להוריד לחץ ובכל זאת לפנות לקרדיולוג מבוגרים שישמע את הספור ויבדוק אותך ויחליט אם יש צורך בברור נוסף.
בהצלחה.

שלום דנית
לפי מה שאת מתארת נשמעה אוושה מקסימלית באזור הפולמונלי.
את מתארת אפשרויות שונות שרשם הקרדיולוג.
אוושה באזור זה יכולה להיות בנאלית או לבוא במצבים שונים שתוארו . נראה לי מיותר לעשות דיון תיאורטי ובסוף יש אפשרות שלא ימצאו דבר .
נראה לי שעדיף להשלים אקו לב ואז לדון על הממצאים. (אנא כתבי מה שימצא בבדיקת האקו-לב)

שלום LIHA.
הממצאים שאת מתארת אומרים למעשה שהתינוקת בריאה!
PFO יש להרבה מאד ילודים (כי זה מעבר שהוא פתוח בזמן שהתינוק ברחם ונסגר ספונטנית אחרי הלידה , לעתים אחרי זמן). למעשה ל רבע מהמבוגרים הנורמלים נשאר PFO ללא בעיות בד"כ.
PPS הוא ממצא שכיח בילודים. זוהי זרימה מואצת דרך עורקי הראה כנראה עקב כך שהעורקים הראתיים היו רגילים ברחם לקבל רק מעט דם ואחרי הלידה עוברת דרכם כל תפוקת הלב. התופעה נעלמת בד"כ תוך מספר שבועות עד חודשים.
איני רואה כל מניעה לטוס בגלל הממצאים הללו.

תינוקות קטנים עם VSD ו ASD גדולים וסימני אי ספיקת הלב או יתר לחץ ראתי נכללים בקבוצת הסכון לשפעת החזירים. (וגם לשפעת רגילה)
צטוט מעלון הוראות של משרד הבריאות לגבי גיל זה:
ת י נ ו ק ו ת ע ד ג י ל ש נ ה ע ם ח ש ד ל ש פ ע ת ה ש י י כ י ם ל ק ב ו צ ת ס י כ ו ן א ו ה ס ו ב ל י ם מ ת ס מ י נ י ם ק ש י ם י ט ו פ ל ו אף ה ם ב ט מ י פ ל ו . ט י פ ו ל ב י ל ד י ם א י ל ו י י נ ת ן ב ה ת א ם ל מ י נ ו ן ו ל ה נ ח י ו ת ה מ פ ו ר ט ו ת ב ה ו ר א ת ש ע ה : " מ ת ן ט מ י פ ל ו ל י ל ד י ם מ ת ח ת ל ג י ל ש נ ה" ש פ ו ר ס ם ב נ פ ר ד .
במידה ו נ צ פ ת ה ת ו פ ע ת ל ו א י י ש ל ד ו ו ח ע ל כ ך ל ר ו פ א ה מ ח ו ז י . ה מ י נ ו ן ב ת י נ ו ק ו ת מ ת ח ת ל ג י ל ש נ ה:
3 חודשים ומטה 12 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 ימים
3-5 חודשים 20 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 ימים
6-11 חודשים 25 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 ימים
יש לציין שבפרוספקט התרופה הומלץ להשתמש רק מגיל 13 שנים, ויש מקומות שנאמר רק מעל גיל שנה.
בנוסף יש את הוירוס RSV שפגיעתו יכולה להיות קשה בדרכי הנשימה בעיקר בגיל הרך ובקבוצות הסכון ומקובל בילדה כמו שלך לתת בחורף (החל מנובמבר ועד מרץ) חסון בזריקה חודשית אשר מפחית את הסכוי לחלות בRSV

שלום מירב.
VSD גדול בגיל הינקות אשר גורם לאי ספיקת לב (קושי בנשימה, קשיים באכילה, הזעה ועליה לקויה במשקל) ואשר גורם ליתר לחץ ראתי בד"כ אנו נוהגים לסגור בגיל 3 חודשים ואין טעם לחכות. כדאי לתקן מקרים אלה לפני החורף כי אז יש סיכוי רב יותר למחלות בדרכי הנשימה כמו RSV, שפעת, לאחרונה גם שפעת החזירים ועוד וירוסים נוספים. בד"כ הניתוח פותר הבעיה והילד מבריא. (כולל התפתחות וכו' למעט אחוז מאד קטן של ילדים עם סבוכים בניתוח). עושים ניתוחים כאלה במספר מרכזים בארץ בהצלחה כולל במרכז שהזכרת.
אם הFISH ל 22 היה תקין, ולתינוקת יש תווים רגילים ונורמאלים, איני חושב שיש חשיבות רבה בברור גנטי מעמיק, אך כדאי לעשות אקו לב עובר בהריונות הבאים.
לגבי חיסונים לשפעת החזירים, יש שמועות סותרות לגבי זמן הגעת החיסונים , יש שאומרים שבועיים ויש שאומרים 3 חודשים. יש לזכור שאלו חיסונים חדשים ואין עמם ניסיון רב עדיין. לא ראיתי עדיין הוראות ברורות של משרד הבריאות לגבי החיסון בגיל המאוד צעיר (מתחת לחצי שנה).
בנושא זה נראה לי שנצטרך להיעזר בסבלנות עד שיגיעו החיסונים ועמם ההוראות.
בהצלחה

שלום מירב
המנתחים יודעים היום לבצע ניתוחים יותר מסובכים מאלה בילדים עוד יותר קטנים. אם יש אינדיקציה לניתוח כמו שתארתי קודם, אז יש ללכת לניתוח וסכויי ההצלחה גבוהים.
בהצלחה.

זוהי נקודה לבנה שרואים בחלל חדר שמאל ולעתים גם ימין קרובה לסיבים שתופסים את המסתמים שבין הפרוזדורים לחדרים.
התופעה שכיחה מאד ועד 10% מהעוברים בכלל. למוקד אין חשיבות פתולוגית, כלומר אין זו מחלה בלב וזה אזור שפשוט מחזיר טוב יותר את גלי הקול באולטרסאונד. (יתכן בגלל קיום גבישים מסוימים)
הדבר היחד הרע שנאמר על זה הוא שיש קשר סטטיסטי קל לתסמונת דאון. (כלומר זהו אחד הסמנים הסטטיסטיים החלשים לתסמונת דאון)
במקרה שלך מי שפיר ואקו לב עובר תקינים כך שאת יכולה להיות רגועה לגמרי. אין לזה כל קשר לכל הגורמים שציינת.

שלום טל
ראשית, חשוב לחזור על הבדיקה באקו לב עובר וסריקת מערכות מורחבת כי לעתים אפשר בבדיקה להתבלבל בצדדים.
אם אכן הלב נוטה יותר ימינה חייבים לנסות למצוא את הסיבה לכך.
לעתים זה מופיע עם מומי לב מסוימים (כמו CORRECTED TGA ) או בשלוב עם בעיות של סימטריה (כמו אספלניה או פוליספלניה) או במסגרת הפוך מלא של כל האברים (SITUS INVERSUS ).
יש מקרים שהלב רק דחוק ימינה בגלל חוסר התפתחות של ראה ימנית או בגלל הרניה סרעפתית כאשר אברי בטן נמצאים בחזה שמאל ודוחקים הלב ימינה)
ולעתים סתם ללא מום לב או סיבה ברורה אחרת החוד נוטה יותר ימינה מהרגיל.
לסכום: ראשית צריך לאשר את הממצא ואם כן לנסות להבין הסיבה לכך. רק לאחר שנבין ממה נגרם הענין ניתן יהיה לתת יעוץ יותר הגיוני מה לעשות.

שלום סיגל
לעתים המדידה במכשיר ביתי היא יותר נכונה, לא בגלל המכשיר, אלא בגלל שהילד יותר רגוע ולא מתרגש. האם גם הדופק איטי יותר?
אם יש לך ספק בקשר לאמינות המכשיר אפשר לבקש מהחברה לבדוק את אפוסו או להשוות בין 2 מכשירים בבית באותם תנאים.

שלום ניצן.
אני מקווה שאני מנחש נכון ושאת מתכוונת לנוזל מסביב ללב העובר. אם כן, אנו מדברים על נוזל פריקרדיאלי. תמיד יש מעט נוזל בקרום הלב ויש לו תפקיד של סיכה (חשוב בגלל התנועה המתמדת של הלב). כמות של עד 2 מילימטר נחשבת לנורמלית. לעתים יש הצטברות רבה יותר של נוזל וזה יכול להיות מסיבות שונות, מזהום ועד אי ספיקת לב עוברית כתוצאה מסיבות שונות. חשוב להתיעץ עם הרופא שעשה את הבדיקה האם הממצא משמעותי והאם יש צורך בברור מסוים. לציין שברוב המקרים יש כמות קטנה וחסרת משמעות.