פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום קרן
אני מקווה שברור לך שזו לא דרך טובה לחוות דעת נוספת!
אבל בגדול, נראה שמדובר בהצרות קשה במוצא חדר ימין (האם זה במסתם, מעל או מתחת?)
אם זה מסתמי ונעשה ניסיון רציני וטוב להרחיב את המסתם בצנתור, שלא צלח, ואכן חיכו חודשיים לוודא שאכן לא חל כל שפור מאוחר אחרי ההרחבה, אז זה נשמע לי הגיוני ללכת לתיקון ניתוחי. איני רואה את הרווח הגדול בלחכות. (כדאי לבדוק שוב לפני הניתוח לודא שאכן לא חל שפור)
בהצלחה

שלום
אין כאן תשובה של שחור ולבן!
מבחינת הלב,
VSD שרירי , לאורך זמן, אינו בעיה קשה והוא נסגר לבד, או קטן (ואז לא צריך לעשות דבר) או במקרים נדירים יש צורך בסגירה לרוב בצנתור בלי ניתוח.
מבחינה גנטית VSD שרירי אינו מום שמאפיין בעיות כרומוסומליות ואם הוא ממצא יחיד יש שנמנעים
מביצוע מי שפיר. (לעומת זאת אם זה היה במקום גבוה יותר = פריממברנוטי, אז יש קשר הרבה יותר משמעותי לתסמונת דאון ומאד רצוי לעשות בדיקת מי שפיר)
המוקד האקוגני הוא סמן סטטיסטי חלש לתסמונת דאון ואף הוא כגורם בודד אינו סבה ברורה לבצוע מי שפיר
השאלה , כמו שהצגת היא השלוב של VSD ומוקד אקוגני. 2 סמנים סטטיסטיים חלשים.
איני יודע אם התייעצת עם גנטיקאי ואם לא , כדאי לשמוע דעתו.
נראה לי שלפחות חלק מהגנטיקאים ימליצו במקרה זה על מי שפיר. לא הייתי אומר שזה הכרחי. אפשר לוותר על זה בידיעה שלוקחים סיכון מאד קטן לדאון.
אפשר אולי גם להתייעץ עם הגניקולוג ואולי לעשות מי שפיר בשבוע מאוחר יותר שאם תתפתח לידה רוב הסיכויים שהתינוק יהיה בשל יותר.
בהצלחה

קשה להעריך במדויק את גודל ה VSD השרירי באקו לב עובר ולרוב הוא קטן יותר מאשר הוא נראה ע"י דופלר צבע. רוב הפגמים הללו נסגרים ספונטנית.
נראה לי שכדאי להוריד את רמת החרדה בקשר ל VSD
ולהודיע לגנטיקאי על הממצא.

שלום מוטי
אוושה שומעים בהרבה מאד ילדים גם ללא בעיה לבבית. (ראה מאמר על הנושא שפורסם על ידי בפורום).
במקרה שאתה מתאר יש גם בעיות נשימתיות לא ברורות. איני יודע אם ואיזה ברור בוצע, אך במקרה זה נראה לי שכדאי לעשות הערכה ע"י קרדיולוג ילדים כולל אקו לב לשלול בעיה לבבית.
אם בברור שיעשה יתברר שאין לילדה מום לב (ורוב הסיכויים שכך יהיה) אזי לא יהיה צורך בכל הגבלה טפול או מעקב.
בהצלחה.

שלום שרית
זוהי למעשה תשובה נורמלית. בגיל זה עדיין ניתן לראות תימוס מוגדל (הוא קטן בהמשך), ואין כל ממצא ריאתי.

שלום רינה
חבל שלא נתת עוד פרטים לגבי התינוקת , מצבה, איך ולמה נבדק הלחץ הריאתי. האם נעשה אקו לב?
באופן כללי מגיל חודשיים והלאה הלחץ הנורמלי בעורק הראה הוא נמוך בהרבה מהלחץ באבי העורקים (25/10 בריאה מול 100/70 בעורק הראשי בילד)
בימים הראשונים אחרי הלידה הלחץ הריאתי הוא גבוה אצל כל ילוד והוא יורד בשבועות הראשונים.
כך שלחץ ריאתי גבוה בגיל יום הוא בהחלט ממצא נורמלי.
יש סיבות שונות ורבות לעלייה פתולוגית של הלחץ הריאתי וההשפעות לעתיד תלויות בגורם.
 

שלום ענת
לצערי קשה לתת תשובות חד משמעיות במקרה זה.
ה VSD בד"כ אינו בעיה קשה לאורך זמן והם נסגרים לבד או בניתוח. (למרות שלא ברור מהאקו האם הVSD הוא גדול וכמה יש (אלו דברים שניתן לבדוק טוב יותר אחרי הלידה)
בעיות בצד שמאל יכולות להיות משמעותיות יותר. הבעיה היא שקשה לחזות את העתיד לפי הממצאים הנוכחיים באקו לב עובר. יתכן שמדובר בקוארקטציה (הצרות באבי העורקים בד"כ לאחר יציאת העורקים הגדולים לראש וידיים (זה בד"כ ניתן לתיקון ניתוחי די טוב בימים הראשונים לחיים)
אם יש בנוסף VSD גדול יתכן שיהיה צורך לתקן גם אותו בניתוח או לגרום להצרות זמנית על עורק הראה (PA BAND כדי למנוע זרימה מרובה לראות ואי ספיקת לב)
יתכן שבהמשך תתפתחנה בעיות במסתם של אבי העורקים ואף מתחת למסתם וקשה לחזות אם ובאיזה קצב יחמירו (בעיות מסוג זה הן יותר מורכבות ולעתים מצריכות יותר מצנתור/ניתוח אחד לאורך השנים).

לסכום אם הבעיה המידית לאחר הלידה היא רק קוארקטציה (סביר להניח שאכן כך יהיה) אז התקון הוא די טוב והחיים אח"כ טובים. לא ברור מה תהיינה הבעיות במוצא חדר שמאל בשנים שאחרי.

שלום רונה
במידה ואין מום לב ויש ממצא מבודד של קשת ימנית אין לכך משמעות קלינית מבחינת הלב, אך אני נוהג אכן לשלוח ליעוץ גנטי וביצוע בדיקת מי שפיר ובמיוחד בדיקת FISH לכרומוסום 22, (במקרים מסוימים קשת ימנית יכול להיות הבטוי הלבבי היחיד בחסר חלקי של כרומוסום 22 ). זוהי תסמונת שנקראת די-ג'ורג' שיכולה להופיע בדרגות חומרה שונות עם הפרעות אנדוקריניות, התפתחות, הפרעות במנגנון החיסון ואחרות (אשר בודאי יוסברו לך ע"י הגנטיקאי) .
בנוסף יש סיכוי קטן שיש קשת כפולה או מהלך מסוים של הקשת עם כלי הדם שלה שיוצרים מעין טבעת וסקולרית עם לחץ על הקנה והושט שבחלק קטן מהמקרים מצריך ניתוח שהוא בד"כ קל ולא מסובך ואח"כ אין בעיות בד"כ.
לסכום: בהנחה שהאבחנה אכן בטוחה, רוב הסיכויים שאין כל בעיה אך כדאי לשקול בדיקת FISH.

כדאי להתקשר למכון שבו בוצעה הבדיקה לברר אם נעשתה הבדיקה הנ"ל או אם יש להם חומר מהבדיקה הקודמת והאם ניתן לעשות FISH ל 22. אם לא, נראה לי שהדרך היחידה היא לחזור על הבדיקה.

שלום שמרית
איני יודע אילו בעיות בלב היו במשפחה. יש כאלה שהן תורשתיות ויש הרבה שלא.
בכל מקרה נראה לי שכדאי שתעשי אקו לב עובר במהלך ההריון כדי לשלול מום לב משמעותי.
לאחר הלידה התינוק נבדק באופן שגרתי ע"י רופא הילדים. אם יש חשד לבעיה מתבצע בד"כ יעוץ של קרדיולוג ילדים כולל אקו לב.  

שלום דנה ועדי
דיברנו כבר בנושא.
אם הבנתי אתכם נכון ואתם מתכוונים לשוחח עם הורים לילדים שעברו ניתוח לתקון TGA ניתן לסדר זאת.
אני לא נמצא בימים הקרובים אך אתם יכולים להתקשר למרפאתנו ולדבר בשמי עם ד"ר יעל גרתי והיא תמצא משפחה כזו שתסכים לשוחח אתכם.
בהצלחה

תיקון TOF כולל בד"כ סגירת ה VSD ותיקון המוצא הצר של חדר ימין. בחלק לא קטן מהמקרים לצורך תיקון המוצא, בנוסף לכריתת שריר , המנתח חייב לשים טלאי על מוצא חדר ימין (בגלל שהמעבר קטן ולא ניתן לתקנו ללא חתך לאורך והרחבה עם טלאי). זה מכונה TRANSANNULAR PATCH. אם משתמשים בשיטה זו אז המסתם הראתי כבר אינו סוגר היטב ויש בד"כ דליפה משמעותית. FREE PR אומר שיש דליפה משמעותית כאילו שאין שם מסתם. במקרים אלה בהדרגה עם השנים החדר הימני הולך ומתרחב. (הגדלה קלה עד בינונית לא נשמע כלכך בעייתי בשלב זה). בעבר ייחסו לזה חשיבות מעטה אך היום אנו יודעים ש FREE PR הוא בעיה לאורך זמן ומכינים את החולים לאפשרות של ניתוח נוסף בעתיד ואולי יותר מאחד. הגדלה ניכרת של החדר הימני בגלל הPR קשורה לבעיות שונות, בין השאר הופעה של הפרעות קצב חדריות, כשלון של החדר הימני ועוד. עדיין אין קונצנזוס מתי להתערב אך הערכה של גודל ותפקוד החדר הימני באקו ובעיקר ב MRI וכן תלונות של החולה והפרעות קצב חדריות מכוונות אותנו לעיתוי של הכנסת מסתם. ברוב המקרים מדובר בניתוח להשתלת הומוגרפט (valved homograft) מחדר ימין לעורק הראה. ההומוגרפט בד"כ מחזיק מעמד כ 10-15 שנה ומופיעה הצרות או משמעותיים שמחייבים התערבות נוספת. כיום כשיש כבר הומוגרפט שפיתח הצרות ודליפה קשים, נוטים להשתיל מסתם בתוך ההומוגרפט בצנתור (כיום משתמשים ב MELODY, מסתם ביולוגי שמחובר לתוך סטנט שמושתל בתוך המסתם הלקוי של ההומוגרפט.

שלום אורית
המילה איוושה אינה אומרת הרבה. זהו רעש של זרימה של הדם בלב (הלב הוא למעשה משאבה)ששומעים בעזרת הסטטוסקופ.
בחצי מכל הילדים הנורמלים (שאין להם כל בעיה בלב) ניתן לשמוע איוושה.
יש לקבוע תור לקרדיולוג ילדים שיבדוק את הילד , יאזין ללב, יסתכל על האקג וקרוב לודאי יבצע גם אקו לב ואז יגיד לכם אם יש בעיה לבבית כלשהיא.(והסכוי לכך הוא קטן)
איוושה ששומעים בלב נורמלי אין לה כל חשיבות.
את יכולה לעיין במאמר שכתבתי בנושא ומופיע ברשימת המאמרים בפורום

שלום חגית
דופק 90 בגיל זה הוא בגדר הנורמלי.
אוושה יש לחצי מהילדים הנורמלים בגיל זה.
לפי הנתונים שמסרת איני יכול לומר שיש בכלל בעיה, וקרוב לוודאי שאין.
נראה לי שכדאי לשאול את הרופא שבדק אותה אם הוא חשב שמדובר באוושה חסרת משמעות. (כלומר שהלב נורמלי לגמרי), אם כן איני רואה בעיה. אם רופא הילדים לא הפנה אותה לברור קרדיולוגי עד עכשיו הוא חשב כנראה שאין זו אוושה שנובעת ממום לב. אם יש ספק כדאי להפנותה לקרדיולוג.
כדאי לך לקרוא את המאמר על אוושה שכתבתי ונמצא ברשימת המאמרים בפורום.
בקצור אם אכן הלב בסדר איני רואה כל בעיה בטיול.

שלום חגית.
את ממשיכה להשתמש במילה אוושה שאינה אומרת דבר!
אם הילדה במעקב קרדיולוגי, מה האבחנה לגבי הלב? מדוע היא במעקב קרדיולוגי? אם אין בעיה של ממש בלב אז אין כל חשיבות לאוושה ואין צורך בהגבלה.

מוקד אקוגני הוא ממצא של נקודה מבריקה או לבנה בלב העובר, בד"כ בחדר שמאל אך לעתים גם בימין או ב 2 החדרים. הממצא כשלעצמו אינו מום בלב והוא שכיח מאד בעוברים בריאים. כנראה שהוא נובע מקיום גבישי סידן שמחזיר את גלי הקול ולכן נראה לבן ומבריק. הממצא יכול להעלם במשך ההריון אך לעתים רואים אותו עוד שנים לאחר הלידה.
הדבר הרע היחיד שנאמר על ממצא זה שיש לו קשר סטטיסטי חלש לתסמונת דאון (כלומר זהו אחד הסמנים הסטטיסטיים היותר חלשים לתסמונת דאון והרבה פחות חשוב משקיפות עורפית וחלבון עוברי ומעוד סמנים אחרים בסקירה הגניקולוגית)
לאשה בגילך ,אם אין סימנים אחרים בנוסף, ההמלצה היא להתעלם מהעניין.
יש הנוהגים לבצע גם אקו לב עובר (לא כדי לראות הנקודה האקוגנית, אלא לשלול מום לב, כי מציאת מום לב, בלי קשר למוקד האקוגני, כן מעלה בד"כ את הסכוי לדאון ואז כן יהיה כדאי להשלים בדיקת מי שפיר)
בקיצור אין סיבה של ממש לחרדות בגין ממצא זה.
אמנם סיגריות הן דבר רע בכל מקרה, אך לא ידוע לי על קשר למוקד אקוגני.

שלום גלית
PDA הוא כלי דם מיוחד שמחבר בין אבי העורקים ועורק הראה. יש לו תפקיד בתקופה העוברית והוא ניסגר ספונטנית בימים הראשונים אחרי הלידה. אם הוא אינו נסגר אז הוא מהווה בעיה. הבעיה תלויה בגודל ה PDA. לפי שאת מתארת לגבי הילדה קרוב לודאי שהדוקוס שלה הוא לא מאד גדול. אם הוא מאד קטן לעתים אנחנו לא טורחים לסגור אותו .אם הוא יותר מקטנטן וגורם לאוושה אופיינית (ממושכת) ו/או גורם לתסמינים כלשהם הנטייה היא לסגור אותו. בד"כ היום אנו יכולים לסגור את ה PDA בצנתור ע"י סלילים מיוחדים או מטריות לפי הגודל והצורה של הדוקטוס אשר מוכנסים דרך צינוריות מהמפשעה (קטטרים). ההצלחות בצנתור הן טובות מאד והילד משתחרר יום לאחר הצנתור. נדיר שיש צורך בניתוח (למרות שגם הניתוח אינו קשה).
לאחר שניסגר הדוקטוס אין יותר כל בעיה לילד בד"כ.

שלום מירב
במקרים של ASD זורם דם מפרוזדור שמאל לכוון ימין וגורם להגדלה של הצד הימני, פרוזדור וגם חדר ימני. זה שהחדר הימני מוגדל מראה שיש דלף לא קטן.
בגיל זה בד"כ ASD אינו גורם לבעיות נראות לעין אצל הילד וגם אין צורך בכל הגבלה. בעיות מתחילות בד"כ בגיל 40-50 שנה במקרים שהפגם גדול.
ברוב המקרים אנו נוהגים לחכות 2-3 שנים ראשונות כי לעתים פגמים אלה נהיים קטנים יותר ואף נסגרים ספונטנית בשנים הראשונות.
אם אינו קטן עם הזמן, אנו מעריכים בעזרת האקו אם הפגם יכול להתאים לסגירה בצנתור (יש צורך בשוליים טובים ברוב ההיקף) ותלוי גם בגודל הפגם לעומת גודל הכללי של הפרוזדור(דבר שיכול להשתנות במידה מסוימת עם הגיל).
אם אנו מעריכים שיש סיכוי שבעתיד הפגם יתאים לסגירה בצנתור, ולילד אין סימפטומים אנו מעדיפים לחכות עד גיל 4-5 שנים לבחון סגירה בצנתור. (מעדיפים לא לחכות עד גיל מאוחר כדי למנוע בעיות בעתיד)
ניתן ללכת לניתוח בגיל מוקדם יותר (2-3 שנים) אם חושבים באקו שהפגם הוא מאד גדול (ולכן הסכוי שיקטן עם הזמן הוא קלוש) ושמיקומו אינו מתאים ולא יתאים לסגירה בצנתור אפילו בעתיד.
גם נתוח ASD נחשב לניתוח קל יחסית ומוצלח. התמותה לדעתי פחות מ 1% ואחוז הסבוכים קטן.
אחרי צנתור או ניתוח מוצלחים הילד למעשה בריא ובד"כ ללא כל בעיות.
בד"כ ASD אינו גורם להיפוטוניה או לבעיה בתפקוד השרירים.