פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום שמרית
לפי הטבלה שיש לי הערך הגבוה לעורק הראה הוא עד 6 מ"מ בשבוע 24 (אחוזון 95).
חשוב לדעת גם את היחס בין עורק הראה לאבי העורקים ובין 2 החדרים. לעתים הבדלים ניכרים בגודל לטובת הצד הימני בשבוע כזה של ההריון יכולים לרמז על בעיות מסוימות כמו הצרות של אבי העורקים (קוארקטציה) שהוא מום שיש קושי לאבחן בביטחון בעובר.
לגבי הייעוץ הגנטי קשה לי לתת תשובה ברורה: אם יש סבירות גבוהה של מום לב בעובר, בוודאי כדאי לעשות יעוץ גנטי. יש חשיבות גם לגיל שלך וכל הבדיקות שנעשו בעבר ע"י הגניקולוג.
אולי בכל זאת כדאי שהגנטיקאי יעבור על כל הנתונים ויחווה את דעתו.

שלום דוד
לחץ הדם יכול להשתנות במהירות בתנאים שונים. הערך שנמצא אצלך הוא אכן מעט גבוה.
מוקדם מדי להכריז שמישהו סובל מיתר לחץ דם על סמך מדידה אחת ועוד כזו שנעשתה בתנאים של לחץ כנראה בלשכת גיוס.
לכן חשוב לחזור מספר פעמים על הבדיקות. לעתים אף עושים בדיקות רבות וחוזרות(הולטר לחץ דם)
ואם אכן לחץ הדם נמצא גבוה רוב הזמן מתייחסים לזה כ בעייה שזקוקה לברור ואולי טפול.
סיגריות הן דבר רע בכל מקרה והעשון פוגע בהרבה מערכות בגוף וכדאי לך להפסיק לעשן.

שלום גלית
נרה לי שכדאי לפנות קודם לרופא הילדים שיתרשם מהספור, יבדוק את הילד וישלול כל מיני סבות אחרות לחולשה(יתכן גם בדיקות דם)
אם לא תימצא סיבה ו/או יהיה חשד כלשהו למעורבות לבבית, יש בהחלט מקום לשקול גם ברור קרדיולוגי כולל אקו.

שלום ענת
לצערי לא ברור לי למה התכוון הרופא בתשובה של האקג.
בד"כ הקצב בא מהקוצב הרגיל של הלב שהוא הסינוס (ולכן נקרא קצב סינוס), כשאני משתמש במושג קצב אטריאלי אני מתכוון שהגירוי החשמלי בא ממקור אחר בפרוזדורים ולא מהסינוס. גם אז זה לא אומר שזו בעיה. אם הקצב לא בא מהסינוס, לא ברור לי מה משמעות ה PR והשינוי שחל לעומת התרשים הקודם( PR הוא הזמן בין תחילת הגירוי בפרוזדור ותחילת הגירוי החדרי)
חסרים הערך המוחלט של PR ועוד דברים שהם חשובים יותר לעניין הריטלין כמו QTC ובכלל לא מסרת תשובה מלאה של תרשים האקג.
נראה לי שאת צריכה לדבר עם הרופא/ קרדיולוג שראה את התרשים ולשאול אותו האם יש כאן בעיה שבגללה יש חשש לתת הריטלין.
דרך אגב, המונחים כולם הם מונחי אקג ולא נראה לי שיש סבה כלשהי, לפי מה שספרת, לחשוב שיש פה מום כלשהו.

שלום ליאת
לפי הטבלאות שיש לי גודל אבי העורקים מיד עם יציאתו מהחדר השמאלי בשבוע 23 יכול לנוע בין 3מ"מ ועד 5.3 מ"מ. (כך שגם התוצאה הגבוהה אינה מאד חריגה)
האם התאומים בגודל דומה? (ברור שיהיו הבדלי גודל אם הם שונים בגודל הכללי)
כמוכן צריך לזכור שיש כאן מרכיב טכני חשוב, אם המדידה נעשתה בחתך לא לגמרי זהה זה בהחלט יכול להיות משהו טכני.
רוב הסכויים שיש פה מרכיב טכני.
עם זאת חשוב לעשות אקו לב עובר לוודא שאין בעיות אחרות שיכולות להסביר את העניין. (יש מומים ומצבים מסוימים שאאורטה יכולה להיות רחבה, אך לא נראה לי נכון להיכנס לאפשרויות לפני שמוודאים שיש בכלל בעיה כלשהי) .

ליאת שלום
לפי מה שכתבת לעובר הקטן יותר דווקא מדידה של אאורטה גדולה יותר, כך שזה לא עוזר להסביר העניין.
עדיין יש לדעתי סיכוי לא קטן שזה עניין טכני וחשוב להתרשם באקו לב עובר.

שלום מירי
הלב נוצר בשבועות הראשונים להריון הרבה לפני האירועים שקובעים אם הילד יהיה פג.
כך שבאופן עקרוני אין קשר הדוק בין מומי לב מולדים ופגות. יתכן שחלק מהעוברים שיש להם מום לב מולד יוולדו מוקדם יותר (אם כי בגלל מחזור הדם השונה בתקופת העוברות רוב העוברים עם מומי לב אינם סובלים מכך בתוך הרחם)
בפגים שכיח יותר PATENT DUCTUS ARTERIOSUS שהוא צינור בין אבי העורקים ועורק הראה. הוא צריך להיות פתוח בעובר ונסגר בד"כ בימים הראשונים לאחר הלידה. אצל פגים הצינור הזה נוטה להישאר פתוח באחוז גבוה יותר והם גם חולים יותר אם הצינור נשאר פתוח (לעומת תינוקות בשלים). כאשר הצינור גדול וגורם לזרימה מרובה של דם לראות ניתן לסגור אותו ע"י טפול תרופתי ולעתים נזקקים לניתוח. בנוסף פגים במשך הלידה חשופים לעתים לסבל עוברי וחוסר חמצן שעלול לפגוע בתפקוד הלב (כמו גם באברים אחרים).
כמוכן בגלל חוסר בשלות של הראה ולעתים צורך בהנשמה תקופה ארוכה, יכולה להיות מחלה ראתית משנית ועליה של הלחץ בעורקי הראה שיכול באופן משני לפגוע בלב הימני בעיקר (CORE PULMONALE )  
לעתים יש צורך לטפל בפגים בתרופות (סטרואידים למשל) שיכולות אף הן להשפיע על הלב לגרום להתעבות ניכרת של הדופן.

שלום אושרית
קשה לי לענות לך על כך בלי לצפות בנשימות. בהנחה שהילדה נושמת בסדר בזמן ערנות ואין לה בעיות אחרות קרוב לוודאי שאין זה קשור ללב. האם היא נוחרת גם כן? האם ישנה עם פה פתוח?(אם כן יתכן שיש מרכיב חסימתי מסוים בשינה , אולי אדנואידים?)
בכל מקרה אני מציע לך להביא אותה לרופא הילדים בזמן שהיא ישנה כדי שיתרשם אם זו בכלל בעיה ואם יש צורך בברור מסוים.

שלום חיים
IABP הוא קטטר עם בלון מיוחד שמוכנס לאבי העורקים בד"כ דרך העורק במפשעה ו ע"י ניפוח הבלון ע"י גז בתאום עם התכווצות הלב ניתן לשפר את תפוקת הלב ולהגביר גם את הספקת הדם ללב. הבלון מנופח בזמן דיאסטולה (הרפיית הלב) ומגביר הזרימה לכלי הדם הכליליים, ומרוקן בזמן סיסטולה (התכוצות הלב) כדי להקל על החדר השמאלי להוציא את הדם לגוף.
אנו בתור קרדיולוגים ילדים משתמשים בטכניקה זו לעתים מאד נדירות ולכן כדאי לשאול גם את הקרדיולוגים למבוגרים שיש להם הרבה יותר ניסיון בכך.
יחד עם זאת לפי דעתי, מאחר הפעולה נעשית באופן אידאלי בתנאים סטריליים, אחרי נקוי המפשעה, אין צורך לדעתי במתן טפול  מונע SBE. (כמו שלא מקובל בעקבות בצוע צנתור לב רגיל).
תלוי כמובן גם מה הבעיה הלבבית הבסיסית של החולה (ככלל הנטייה לגבי טפול מונע SBE היא להחמיר יותר במקרים של מסתמים מלאכותיים, זמן קצר אחרי ניתוחים עם גופים זרים שהוכנסו ללב, אחרי השתלות לב ומומים כחלוניים).

שלום ללה
הילדה אינה בסיכון גבוה במיוחד אך נראה לי שכן כדאי לתת החיסון.
היום הוא מומלץ למעשה לכולם.

שלום גילה.
אקו לב בעקרון לא מצריך הכנה מיוחדת. הבעיה בילדים קטנים שאינם משתפים פעולה ולעתים יש צורך לתת להם חומר מסוים להרגעה (SEDATION ) ומומלץ לפני השימוש בחומר זה שהילד יהיה בצום של כ 3 שעות.
לפיכך ההמלצה הסטנדרטית שלי להורים לילדים בגיל זה שמגיעים למרפאה להשאיר הילד בצום ל 2-3 שעות (ולהביא איתם אוכל) במידה ונצטרך להרדים את הילד לבדיקה.

שלום ציפי.
אנסה לתרגם לך את מה שכתוב בתשובה למרות שלדעתי יש טעויות בהעתקת התשובה ונשמטו מספר נתונים.
מה שאני מבין מהתשובה:
1.יש הצרות בינונית של אבי העורקים בד"כ אחרי יציאת כלי הדם לראש ולצואר וזה מה שגורם לכך שהדופק ברגליים חלש. (נקרא COARCTATION)
2. המסתם של אבי העורקים בנוי משני עלים במקום שלושה (אך הוא מתפקד בסדר ואינו מהווה בעיה בשלב זה. (זה הולך לעתים קרובות עם קוארקטציה)
3. יש פגם בינוני במחיצה שבין החדרים (VSD)
כנראה משילוב של בעיה 1+3 יש לחץ מוגבר בחדר ימין ועורק הראה.
יתכן שיש לילד גם יתר לחץ דם בגפיים העליונות (לא ברור לי אם נמדד)
בסה"כ נשמע שהמצב לא רצוי ויש כנראה לעשות משהו, קרוב לודאי לתקן את הקוארקטציה בשלב ראשון.
חשוב יותר כמובן לשמוע את ההסבר והדעה של הרופא שבדק את הילד.
פורסם מאמר שלי על מומי לב מולדים בפורום ויש שם יותר הסבר על בעיות 1+3
בהצלחה.

לצערי התמונות אינן קריאות.
לא ברור לי, האם הילד מופנה לתיקון הקוארקטציה?

שלום ציפי
לצערי בבטוח לאומי אין התייחסות של ממש למומי לב מולדים בילדים.
בעבר נפגשנו עם נציגי הבטוח הלאומי וניסינו לשנות את הגישה ולא ממש הצלחנו.
לפי מיטב ידיעתי, להכרה בילד כנכה במסגרת השטח של לב ילדים צריך להראות שהוא מקבל טפולים רפואיים מיוחדים.
למשל: אם הוא זקוק לטפול בחמצן ברוב שעות היממה.
או שזקוק במשך חצי שנה ל 1. טפול קבוע באי ספיקת לב בקרדיוטונים (תרופות לשיפור התכווצות הלב) או משתנים 2. אשפוז בבי"ח למשך 30 יום לפחות בחצי שנה האמורה. 3. בקורים קבועים במרפאת מומחים הקשורה לבעיה (במקרה שלכם מרפאת לב ילדים) בזמן האמור.
נראה לי שלא יראו אתכם כמתאימים לקריטריונים הללו ולא נראה לי שיסכימו לסעיף 10 שאותו הזכרת.
אך אולי כדאי לנסות.

ההחלטה אם לטפל בקוארקטציה תלויה פחות בגיל ויותר בחומרת ההצרות.
בוודאי שילד שפיתח אס"ל על רקע זה זקוק לניתוח אך יש גם קריטריונים אחרים: למשל יתר לחץ דם בחלק העליון של הגוף, הצרות משמעותית של אאורטה כפי שמתבטאת בחולשה של הדפקים ברגליים, באקו -דופלר זרימה לא תקינה באאורטה מעבר להצרות, מציאת מפל לחצים משמעותי בדופלר על פני ההצרות, התעבות משמעותית של דפנות החדר השמאלי כתוצאה מההצרות או הפרעה בתפקוד החדר השמאלי.
הצרות משמעותית ויתר לחץ דם, גם ללא אס"ל אינם רצויים לאורך זמן ועלולים לגרום לכך שגם אם נתקן ההצרות אחרי שנים החולה יישאר כל החיים עם לחץ דם גבוה עם כל הסבוכים של מצב זה. (אנחנו מכירים התופעה הזו במקרים שפוספסו והתגלו מאוחר, כמו שקורה לא מעט במום זה)
רוב הניתוחים של קוארקטציה משמעותית נעשים בתינוקות בשבועות הראשונים לחיים והניתוחים הם מוצלחים וטובים ברוב המקרים.
בגיל מבוגר יותר (אלו המקרים הקלים יותר או שלא אובחנו בזמן) ניתן לעתים לטפל בקוארקטציה בצנתור ללא ניתוח , ע"י הרחבה עם בלון או השתלת תומך (סטנט).

שלום צילה.
ראשית, שכחת לכתוב איזה שבוע של ההריון את נמצאת כעת.
בכל מקרה לא ידוע לי על קיום הוכחה שבדיקת אקו לב עובר בשבוע מאוחר מזיקה לעובר.
לעתים עושים אקו לב עובר בשבוע מאוחר בגלל בעיות או שאלות שמתגלות מאוחר בהריון.
כדאי שתספקי עוד פרטים כדי שאוכל להתייחס באופן ספציפי.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=80 id=link]קרדיולוגיה - רפואת לב[/a].

שלום אלה
כדי לתת תשובה הגיונית יש כמובן צורך בנתונים שהרבה מהם חסרים.
בן כמה היה בעלך בזמן שנפטר? לפי מה קבעו שהיה לו פגם מולד בלב ומאיזה סוג? האם יש ספור דומה או בעיית לב למישהו נוסף ממשפחת הבעל?
אם אין לך הנתונים האלה (וכמובן חבל מאד שאין נתונים יותר מדויקים מניתוח לאחר המות), ואם את רוצה בכל זאת לעשות ברור מסוים אז כדאי לפחות לשלוח את הילדה לבדיקה של קרדיולוג ילדים כולל אקג, בדיקה גופנית ואקו לב שיכולים לשלול לפחות חלק מן הבעיות הפוטנציאליות.