פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום אמא
אוושה הוא דבר שכיח מאד בילדים ואין זה אומר שיש מום בלב.
זה מצריך בדיקה אך לא יותר מדי דאגה.
יש מאמר שלם שכתבתי בנושא שפורסם באתר זה ואת מוזמנת לעיין בו.

היכנסי בפורום בצד ימין לארכיון המאמרים ובחיפוש רשמי אוושה.

אני מקווה שאני מבין למה התכוונת. האם מדובר ב קוארקטציה של האורטה?
אם כן , אכן זהו מום שלעתים לא מאבחנים בגיל צעיר ובו יש הצרות של אבי העורקים בד"כ מעבר ליציאה של הכלים הגדולים לראש ולידיים. המום גורם ללחץ דם גבוה בחלק העליון ונמוך יותר מתחת להצרות. אם הוא משמעותי אכן יש לתקנו. ניתן לעשות ניתוח, הרחבה עם בלון בלבד או הכנסת סטנט (תומך מתכתי שמנופח ע"י בלון ומרחיב ההצרות. בגיל זה וכמובן תלוי גם באנטומיה רוב הרופאים מעדיפים להכניס סטנט במדה ואפשר.
ניתן לעשות זאת בצורה טובה בארץ. יש סכנות לכל ניתוח וצנתור. אחת הבעיות היא יצירת נזק לדופן העורק והיווצרות של אזור שמתבלט החוצה והדופן שם חלשה יותר (נקרא אנאוריזמה) בד"כ ניתן לפתור זאת בצנתור ע"י שמוש בסטנט מכוסה (COVERED STENT). כמוכן יכולה להיות פגיעה בעורק במפשעה שם צריך להכניס שרוולית גדולה לצורך הכנסת הסטנט/בלון.
אם ההצרות משמעותית (וזאת ניתן לראות בצנתור וגם באמצעי הדמייה אחרים (כמו MRI או CT) ואם יש יתר לחץ דם כדאי לתקן כדי למנוע בעיות קשות בעתיד בגלל סבוכי יתר לחץ דם ועומס על החדר השמאלי.
כמובן שעדיף לטפל בגיל צעיר יותר אך אם האבחון נעשה מאוחר עדיין חשוב לטפל.

בגיל זה ניתן בד"כ להכניס סטנט ולהרחיבו לגודל הסופי וזה בד"כ מחזיק לשנים רבות.
במקרים של הצרות מאד קשה לעתים מעדיפים להרחיב חלקית ולחזור אחרי תקופה מסוימת ולהרחיב לגודל הסופי (לא נראה לי שזה המקרה אצלכם).
סייפר הוא סטנט שמכניסים בקורונרים בד"כ במבוגרים ואין לו קשר לעניין ,זו כנראה סתם דרך של התחשבנות בין הקופה לביה"ח.

שלום רינת
אוושה הוא דבר שכיח מאד בילדים ואין זה אומר שיש מום בלב.
זה מצריך בדיקה אך לא יותר מדי דאגה.
יש מאמר שלם שכתבתי בנושא שפורסם באתר זה ואת מוזמנת לעיין בו.

שלום מירב
בד"כ הבעיות של מעבר נוגדנים מתחילות לפי מיטב ידיעתי לקראת שבוע 16 להריון.
הסכוי לפגיעה בעובר הוא נמוך אפילו אם יש נוגדנים.
במקרים שיש נוגדנים אכן אנו מתחילים לבדוק בשבוע כזה (למרות שזה יכול להיות קשה טכנית)
והמטרה בין השאר לברר את הדופק (לשלול חסם מלא בהולכה בין הפרוזדורים לחדרים) ולנסות להעריך את ההולכה לפני שמתפתח חסם מלא ע"י מדידה של ה PR המכני שמרמז בערך על זמן ההולכה בין הפרוזדורים לחדרים.
צלצלי ליחידת הלב לילדים בקפלן ביום א' הקרוב אם תרצי לברר עוד פרטים (089441653 מזכירה תמי)

שלום כספי
אנו נתקלים בבעיה זו לעתים לא רחוקות בפגים (כי אצלם מרבים לעשות אקו - לב מסיבות אחרות). אם אכן מדובר בפגם קטן כמו שאתה מתאר, לא צריך שתהיה כל בעיה קלינית. פגמים קטנים נוטים להסגר עצמונית באחוז גבוה. יש צורך במעקב אך לא נראה לי שיש צורך בדאגה מרובה. אין השלכות במקרים אלה על ההתפתחות ואין זה גורם לנכות. 
בהצלחה

בד"כ לא, רוב המומים באים בלי תורשה ברורה. אם כי יש מחלות לב מסוימות שהן תורשתיות. כמוכן, אם יש במשפחה מום לב לילד אחד יש מעט יותר סכוי לילד נוסף עם מום לב(הסכוי עולה מ 1% ל 3 %) ואם לאם יש מום לב, יש סכוי כ 10% למום לב בתינוק.

 שלום ענת. אני מעביר לך תשובה שעניתי כבר בנושא של דוקטוס. אם ילדך היה בריא עד עתה לא נראה שהבעיה הנשימתית הנוכחית היתה מהדוקטוס. קורה לפעמים שמאבחנים בגיל יותר מאוחר.
pda הוא צינור שמחבר בין אבי העורקים ועורק הראה. בעובר הוא פתוח ומאפשר לדם לעבור מעורק ראה ראשי לאבי העורקים ומשם לשילייה לצורך חימצון. לאחר הלידה הצינור נסגר ספונטנית.
כאשר אינו נסגר בימים הראשונים אחרי לידה הוא הופך לבעיה מסוימת. אז מופיע דלף דרך הצינור הפעם משמאל לימין (מאבי העורקים לעורק הראה, כי שם בד"כ הלחץ נמוך יותר).
כאשר הצינור הוא גדול חייבים לסוגרו בגלל שהוא גורם לדלף גדול, עומס על הלב השמאלי וזרימת דם מרובה לראות ועד אי ספיקת לב.
כאשר הצינור הוא מאד קטן ונמצא בבדיקה מקרית באקו ואינו גורם לדלף משמעותי , או לאוושה משמעותית, רוב הקרדיולוגים לילדים ימליצו לא לסגור.
הויכוח הוא לגבי המקרים של דוקטוס קטן+ או בינוני.
הגישה המקובלת בקרב רוב העוסקים בנושא שאם הדוקטוס מלווה באוושה אופיינית (נקראת אוושה ממושכת) כדאי לסגור כדי למנוע אפשרות של בעיות בעתיד ולהקטין הסכוי ל זהום באזור (ENDOCARDITIS ). אך אין זה מאותם מקרים שחס וחלילה יקרה אסון אם לא נמהר לסגור.
הסגירה היום נעשית ברוב המקרים בצנתור ע"י סלילים או מטריה, לפי הגודל והצורה של הPDA.
יש לנו נסיון רב בפעולות אלה והן בד"כ מוצלחות ללא הרבה סבוכים. (כולל ההרדמה הכללית הקצרה)

אושרת שלום
פגם במחיצה הבין חדרית הוא שכיח. כאשר הוא קטן (כמו שאני מבין זה המקרה אצל ביתך) בד"כ אין כל בעיות. יש צורך במעקב אך לא נראה לי שיש מקום לדאגה רבה (כדאי גם להתייעץ עם הרופא בבדק ויש לו בטח יותר פרטים על גודל הפגם ומיקומו.

PDA הוא צינור שמחבר בין אבי העורקים ועורק הראה. בעובר הוא פתוח ומאפשר לדם לעבור מעורק ראה ראשי לאבי העורקים ומשם לשילייה לצורך חימצון. לאחר הלידה הצינור נסגר ספונטנית.
כאשר אינו נסגר בימים הראשונים אחרי לידה הוא הופך לבעיה מסוימת. אז מופיע דלף דרך הצינור הפעם משמאל לימין (מאבי העורקים לעורק הראה, כי שם בד"כ הלחץ נמוך יותר).
כאשר הצינור הוא גדול חייבים לסוגרו בגלל שהוא גורם לדלף גדול, עומס על הלב השמאלי וזרימת דם מרובה לראות ועד אי ספיקת לב.
כאשר הצינור הוא מאד קטן ונמצא בבדיקה מקרית באקו ואינו גורם לדלף משמעותי , או לאוושה משמעותית, רוב הקרדיולוגים לילדים ימליצו לא לסגור.
הויכוח הוא לגבי המקרים של דוקטוס קטן+ או בינוני.
הגישה המקובלת בקרב רוב העוסקים בנושא שאם הדוקטוס מלווה באוושה אופיינית (נקראת אוושה ממושכת) כדאי לסגור כדי למנוע אפשרות של בעיות בעתיד ולהקטין הסכוי ל זהום באזור (ENDOCARDITIS ). אך אין זה מאותם מקרים שחס וחלילה יקרה אסון אם לא נמהר לסגור.
הסגירה היום נעשית ברוב המקרים בצנתור ע"י סלילים או מטריה, לפי הגודל והצורה של הPDA.
יש לנו נסיון רב בפעולות אלה והן בד"כ מוצלחות ללא הרבה סבוכים. (כולל ההרדמה הכללית הקצרה)

לא נראה שמדובר ב PDA גדול. האם נאמר משהו לגבי סוג האאוושה שנשמעה?

אוושה ממושכת היא האוושה האופיינית ל PDA (היא ממשיכה בסיסטולה וגם בדיאסטולה)
לדעתי ילדה בגיל זה עם PDA קטן+ ואוושה אופינית כדאי לשלוח לסגירה בצנתור (אמנם לא חיים ומוות אך לדעתי רוב בקרדיולוגים לילדים היו ממליצים בצורה דומה)
הסכון בפעולה במקומות שרגילים לעשות זאת הוא מאד קטן.
בהצלחה!

שלום לאדון המודאג
לפי הטבלאות שיש בידי , הערכים שציינת הם בגבול העליון של הנורמה, ולא ממש פתולוגים.
בכל מקרה מדידות של העובי של המחיצה יכולות להיות קשות טכנית ולא תמיד מדויקות עד שלעתים אנו סומכים יותר על התרשמותנו בעין יותר מאשר על המדידה.
אני מניח שלא נמצא מום מבני בלב העובר?
האם לאשתך יש סכרת? האם יש במשפחתכם מחלה שבה יש התעבות של הלב? (HYPERTROPHIC CARDIOMYOPATHY ) . הייתי רוצה לדעת התשובות אך בגדול
להערכתי אין עדיין סיבה לדאגה. היית חוזר על הבדיקה בעוד חודש ומנסה למדוד את עובי המחיצה שנית.

אני חושב שהערכים הם לא כאלה קיצוניים, ויש קושי רב בדיוק במדידה כזו. לפני שהייתי קופץ למסקנות מרחיקות לכת הייתי חוזר על הבדיקה ואולי הייתי שומע דעה של כמה רופאים שעוסקים באקו לב עובר לגבי עובי המחיצה.

שלום חגית
מהפרטים שמסרת קשה לעשות אבחנה ברורה.
חשוב לקבל את הפרטים מהילדה וממך ולשאול הרבה שאלות בקשר לארועים.
חשוב לבדוק אקג בסיסי (אם לא נבדק עד עתה)
יש לעשות הולטר (אקג ל24 שעות) לראות אם יש הפרעות קצב.
יתכן ויש צורך במכשיר (EVENT MONITOR ) שישב על הילדה למספר חודשים כדי לנסות לודא האם בזמן ארוע יש הפרעה בקצב.
יתכן שיש מקום לעשות TILT TEST לבדוק אם העלפון אינו נגרם ע"י מעין רפלקס שגורם להרחבה של כלי הדם ן/או להאטה של הדופק.
יתכן שיש מקום לברר האם יכולה להיות סיבה כמו לחץ נפשי או מתח שיכול לגרום לארועים.
יש להמשיך ולברר אפשרות של ארועים נוירולוגים למרות הEEG התקין.
יתכן ויש צורך גם במספר בדיקות דם.
בקיצור יש לברר עוד הרבה דברים לעשות כדי לנסות להבין את הגורם לתופעות.

שלום חגית
הבדיקות שתארת הן למעשה תקינות וטוב שכך, אך אינן נותנות הסבר לארועים שתארת. מעט APCS בהולטר אינם מסבירים עדיין עלפון ואפשר למצוא אותם כמעט בכל בן אדם.
מאד קשה לתת אבחון בהתכתבות, וחשוב מאד הספור המדויק, והתרשמות מהילדה והבדיקה שלה.
כך שנראה לי שחשוב שהרופא ילדים או קרדיולוג הילדים שראה אותה יחליט לגבי המשך ברור.
בכל מקרה אחד הדברים שניתן לעשות וציינתי זאת בתשובה הראשונה הוא לקחת מכשיר EVENT MONITOR למספר חודשים. בעזרתו ניתן לקבל אקג בזמן הארוע כדי שלפחות נשלול הפרעת קצב.
בהצלחה.

שלום אלי
למחיצה הבין חדרית יש חלק שרירי, שהוא עבה יותר והחלק הממברנוטי (קרומי) שהוא מאד דק ולעתים אפילו קשה לראותו באקו. לכן לעתים יש רושם שיש פגם באזור בלי שבאמת יש VSD .
לכן כדאי להתרשם שוב באקו לב עובר בשבוע 18-19 . בדיקות כאלה נעשות בד"כ ע"י קרדיולוגים ילדים ואני בטוח שזה נעשה גם בצפון.
אם בבדיקה זו יש חשד רציני ל VSD אז כדאי להשלים גם ברור גנטי ובדיקת מי שפיר ו בדיקת FISH.
אם הללו תקינים ומדובר ב VSD בלבד ללא בעיות כרומוסומליות זו בעיה שניתן להתמודד איתה די טוב אחרי הלידה. חלק מה VSDS קטנים או נסגרים לבד. יש מקרים שיש צורך לסגור את הפגם בניתוח או בצנתור וגם אז ההצלחות יפות ואחרי הטפול הילד בד"כ בסדר גמור.

בבדיקת מי שפיר בודקים את מספר הכרומוסומים וניתן לגלות למשל תסמונת דאון (עודף של כרומוסום) או תסמונת טרנר (חסר של אחד מכרומוסומי ה X ).
יש מספר תסמונות שיכולות להיות מלוות במומי לב ובעיות נוספות אשר קשורות לחסר של חלק קטן של אחד הכרומוסומים ויש בדיקה שנקראת FISH (ראשי תיבות) שניתן לבדוק זאת מהחומר שנלקח מבדיקת מי השפיר. החסר שחשוב לבדוק לדעתי הוא חסר חלקי של כרומוסום 22 שמלווה לעתים בבעיות לא קלות. ויש גם חסר חלקי של כרומוסום 7 (לדעתי עם כבר עושים בדיקת מי שפיר כדאי לעשות גם את הבדיקות הללו.

אקו לב היא בדיקה של הדמיה של הלב ע"י גלי קול ומאפשרת לבחון את מבנה הלב ותפקודו.
מה שאתה מתאר לא נשמע כמו תשובה של אקו לב אלא תשובה של בדיקה של רופא אשר האזין ללבך עם הסטטוסקופ.
אוושה יש לחצי מהילדים הנורמלים כך שקשה להגיד בינתיים שיש לך בעיה כלשהי.
אם יש צורך, לפי שקול הרופא שלך, (הוא עשוי גם להחליט לפי הבדיקה שאין לך כל בעיה ולהסתפק בכך), הוא יפנה אותך לבדיקת קרדיולוג שיתכן ותכלול גם אקג , בדיקה גופנית ואולי גם אקו לב ואז נהיה חכמים יותר.

שלח לי את התשובה של האקו

לפי התשובות נראה שהלב שלך בסדר גמור. יש הרבה ילדים עם לב נורמלי שניתן לשמוע אצלם אוושה. נראה לי שאתה יכול להיות רגוע לגבי הענין.