פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום רב,

אני הפסקתי לחלוטין שימוש ב-150 מ"ג לוסרטל ו-100 מ"ג למיקטל לפני כ-9 ימים. מתי אני יכול לחזור לשתות אלכוהול ?

תודה רבה!

האם יש בעיה להשתמש בתוספי התזונה של הרבלייף (לירידה במשקל ולאנרגיה) ביחד עם התרופות (ויפאקס, בונסרין ולוריבן) ? האם תוספי התזונה יכולים להחמיר את החרדה / לפגוע ביעילות התרופות / לגרום לתגובות מסוכנות עם התרופות ? תודה.

שלום רב ד"ר,

כתבתי פה כבר בעבר ותודה רבה על התשובות שעזרו לי להבין דברים מעבר למה שמתאפשר בביקור אצל רופא.

כאמור, אני סובל מ-OCD מחשבתי קשה + חרדה קשה + אספרגר, כרגע מטופל בויפאקס + בונסרין + לוריבן, שעוזרים רק חלקית.

בזמנו, לפני כשנתיים, פניתי לפסיכיאטר פרטי שידוע כמומחה לאספרגר אצל בוגרים, והוא המליץ על טיפול בסוליאן. לא עשיתי כהמלצתו, בגלל שפחדתי מתרופה אנטיפסיכוטית.

מאז מצבי החמיר והיו מספר ניסיונות תרופתיים אצל רופאים אחרים (במסגרת הציבורית), עד שהגיעו לתרופות הנ"ל, שכאמור עוזרות רק חלקית. היו גם נסיונות עם תרופות אנטיפסיכוטיות, בין השאר אינווגה, זיפרקסה, גאודון, סרקוול, איטומין, נוזינן, שככל הנראה לא עזרו בכלל ולא הרגיעו, ולעומת זאת גרמו לעייפות קשה. היה גם נסיון של כמה שבועות עם מודאל (100 מ"ג), שלא גרם עייפות כל כך קשה, אבל לא עזר בכלל ובתקופה שבו לקחתי אותו התחילה אצלי שוב החמרה קשה של חרדה (לאו דווקא בגללו).

אבל סוליאן לא ניסיתי בכלל ולאחרונה יצא לי לפגוש מישהו עם אבחנה כמו שלי (אספרגר + OCD + חרדה) שגם הוא עבר הרבה נסיונות תרופתיים שלא עזרו אבל גרמו תופעות לוואי קשות. גם הוא פנה לרופא שפניתי אליו בעבר וגם לו נתן הרופא סוליאן, ולפי דבריו, להבדיל מהתרופות האחרות, סוליאן עוזר לו מאוד לכל התסמינים שלו ללא תופעות לוואי.

לפי מה שקראתי, סוליאן ומודאל דומים מאוד זה לזה. לאור זאת, ולאור הנסיון השלילי שלי עם מודאל ועם שאר תרופות אנטיפסיכוטיות, האם יש טעם לבקש אותו מהרופא ? האם יש סיכוי סביר שהוא ישפיע עלי אחרת ?

שלום
הבת דודה שלי שייכת למגזר החרידי , לפני מספר חודשים בשבוע אחד פתאם היא השתנה (עד היום) היא לא הולכת יותר לבית הספר, יש לה פרצי אלימות , היא לפעמים מנותקת מהמציאות (לדוגמא רוצה באמצע הלילה ללכת לקניון לקנות בגדים) , היא היתה ילדה חכמה מאוד , מתוקתקת מאוד בלבוש שלה ובהתנהגות שלה, מאוד מאורגנת ומסודרת , והיום היא יושנת רוב היום לא ממש יוצאת מהחדר והמבט שלה הפך להיות בוהה קצת באוויר.
(ניסו לברר אם מישהו עשה לה משהו או נגע בה היא טוענת שלא אבל שוב היא לא ממש מחוברת למציאות )

מכוון שהיא שייכת למגזר החרדי ישנן כמה בעיות
1. הטיפול חייב להיות דיסקרטי שכן הוא יכול להשפיע על השידוכים של האחים שלה ושלה עצמה.
ב. האם ההורים שולטים בכפיה של אשפוז? כי אם זה על הפרק אין סיכוי שישלחו אותה לטיפול.
ג. איך ניתן להתחיל לטפל בה בשביל לאבחן את הבעיה שלה?

תודה
מישהי שדואגת.

שלום... אני בת 20, נשואה ואם לילד. אין באפשרותי לא את הכסף ולא את הזמן להגיע לפסיכולוג או פסיכיאטר כרגע ורק רציתי הזדמנות לשמוע ממישהו מומחה עם מה שעובר עלי הוא מוגזם ואפילו סוג של איזשהי הפרעה. אני מניחה שיותר מזה לא תוכלו לעזור לי ואולי רק לתת עצה כלשהי..
בגיל 17 התאהבתי במישהו ואפילו שאחרי שגיליתי שהוא בכלל לא מה שחשבתי עדיין אהבתי אותו. איכשהו העניינים נהיו שהפכתי לחברה של אחד החברים הטובים שלו שחיזר אחרי, בהתחלה עדיין הייתי שקועה באהבה אל אותו האחד ואז התחלתי לאהוב גם את החבר שלי.
נעלמנו ביחד לתקופה של כמה חודשים והתרחקנו מכל החברים שלנו, זאת הייתה התקופה הכי מאושרת בחיים שלי גם כי שכחתי את אותו האחד. ואז חזרנו והרגשות האלה חזרו, כאילו שאני מאוהבת בשניהם. אותו האחד התייחס אלי כידיד רחוק, גם כי יש לי אופי נורא ביישן וסגור וכמעט ולא יצא לנו לדבר.
אחרי שנכנסתי להריון, אם כל הבלאגן שקרה לא היה לי זמן לחשוב, גם לא אחרי הלידה. אבל כיום כמעט שנתיים אחרי הלידה, הסבתות לוקחות את הילד באופן קבוע בסופי שבוע כדי לאפשר לנו להשתחרר ולהנות עם חברים.
אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידי, אבל בעלי תומך בנישואים פתוחים ואני מסכימה איתו. שנינו סיכמנו שלא היה לנו מספיק ניסיון מיני ואנחנו זקוקים לזה כדי להמשיך ולהיות ביחד (בבקשה תעזבו את זה, זאת לא הבעיה), איכשהו קרה ששכבתי עם אותו האחד. הייתי מאד שיכורה ומאד הצטערתי על זה בבוקר כי זה ממש לא מסוג הדברים שאני עושה. אחרי שנרגעתי והקשבתי לבעלי ולקחתי את זה כחוויה המשכנו הלאה. וכמה שבועות אחרי קרה איכשהו ששכבנו שלושתנו.
כמה ימים אחרי הזמנו אלינו חברים ואיכשהו יצא בטעות שאני ואותו האחד נתקענו לבד לזמן מה עד שכולם יגיעו, ישבנו שקטים וניסינו לעלות שיחות על הילד שלי וכל מיני עד שהוא הכריז פתאום שהוא הרגע חזר מהעבודה והוא צריך ללכת להחליף בגדים ויחזור עוד מעט. ואז מסתבר (אני לא רוצה להיכנס לפרטים), מה שקרה זה שידיד וחברה שהיו אמורים לבוא אלי, הוא קרא להם אליו והם הלכו לשם וישבו שם עד שעה מאוחרת ואפילו לא שקלו לבוא לכאן. בדרך חברה שלי גם אמרה שהוא התכתב עם מישהי כל הזמן ושלח לה סמיילים של לבבות.
עכשיו נכנסתי לדיכאון של החיים שלי, אני יודעת שלא הייתי צריכה לצפות דבר מסטוץ אבל לפחות רציתי קצת כבוד כידידה... אני מרגישה פגועה ועצובה ובדיכאון, לא מתחשק לי כלום. עוד יותר מזה אני מרגישה כמו ילדה קטנה ומטומטמת, אין לי מושג איך הגעתי למצב המשפיל הזה בכלל, אין לי מושג איך זה שאני עדיין אוהבת אותו אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי שיש לי בעל כזה נהדר ומשקיע ומקסים וילדה מדהימה, לא טוב לי עם עצמי. אני לא יודעת מה עובר עלי.

כיצד ניתן לאבחן מניה דפרסיה באדם שאינו משתף פעולה? האדם אינו מוכן להבדק ומתנהג בעבודה ובנוכחות אנשים (לא בבית) כאדם נורמטיבי על פניו. החשש הוא שגם אם יסכים להבדק, ינסה להתנהג כאדם רגיל ולא יודה בשינויים במצבי רוח והתנהגויות המאפיינות מניה דפרסיה או הפרעת התנהגות אחרת כלשהי. תודה.

שלום רב

אני מטופל בציפרלאקס

מאחר ואני לא מסוגל לבלוע כדורים אני ממיס את הכדור בפה ואז שותה אותו עם מים

האם אני מזיק לטיפול

בסך הכל מאז הטיפול אני מרגיש הטבה בחרדות

דוקטור מאוד אודה לך אם תגיד לי מה עושים

בגלל דיכאון וחרדה קלים יחסית אני טופלתי בתרופות ממשפחת ssri במשך כשנתיים רצופות. לפני כחודשיים הפסקתי את הטיפול. מאז אני סובל מחרדות ודיכאונות עוצמתיים בטירוף!!! דיכאונות וחרדות שחזקות פי 10 בעוצמתם ממה שהיה לפני תחילת הטיפול. בחיים שלי לא הרגשתי כל כך גרוע.

יכול להיות שהזיכרון שלי גרוע ולכן אני לא זוכר שבאמת לפני תחילת הטיפול היו לי חרדות ודיכאונות כאלו חזקים. אבל באנחה שאני כן מכיר את עצמי. אני לא יודע להסביר איך פתאום אחרי הפסקת הטיפול המצב שלי מחמיר כל כך הרבה.לפי דעתי הגוף שלי התרגל לתרופה וכעת הוא לא מסוגל בלעדיה. הוא איבד את המיומנות ליצור איזון כימי במוח ללא התרופה בכוחות עצמו, כמו שהיה פעם. - ומכאן אני משאר שהגוף התרגל לתרופה וכעת הוא זקוק לה לכל החיים. האם יש בספרות הרפואית עוד מקרים בהם אנשים פיתחו תלות ל ssri? אני חושב שאם לוקחים תרופות אלו למשך תקופה ארוכה הגוף מתרגל אליה ומאבד את היכולת ליצור איזון כימי מוח. גם אם הייתה לו פעם מיומנות זו?

שלום רב,

אני בשנות ה-30 לחיי, נשוי +1. אני סובל מבעיות ריכוז, חרדה ו-OCD.

מאז ומתמיד הייתי אדם לחוץ, מוטרד מהעתיד, מבצע טקסים של בדיקת דברים מספר פעמים, שטיפת ידיים וכו'... אך בשנים האחרונות ישנה החרפה.

אובחנתי בחשד לבעיית קשב וריכוז לאחר מבחן TOVA. נתנו לי לנסות ריטלין רגיל, ריטלין 40LA, קונצרטה וכו', אך לא הרגשתי כלל שזה עוזר.
בעיית הריכוז באה לידי ביטוי כאשר אני קורא וחוזר מספר פעמים את אותו הכתוב, הרבה פעמים חולמני כאשר מדברים איתי ולא מרוכז, עסוק במאמץ הריכוז במקום בהקשבה.

בשנים האחרונות ישנה התגברות גדולה של מחשבות כפייתיות ופולשניות, מחשבות על מוות ומחשבות מיניות. הדבר הולך ומתגבר וגורם לי לפחד בדיבור בעיקר מול הרבה אנשים מחשש להתבלבל ולומר את המחשבות בקול. לפני ישיבה בעבודה אני כל הזמן חושש ממנה גם אם לא אני מרצה וכל הזמן חושש שיפנו אלי במהלכה ושאצטרך לדבר בליווי דופק לב חזק. יש לציין כי אף פעם לא קרה שהתבלבלתי. כמו כן אני תמיד מנסה להתחמק מלדבר הרבה, להעביר מצגות וכו'.

בהמשך טופלתי באסטו (ציפרלקס), פלוטין (פרוזק), וייפקס (אפקסור), חלקם למשך חודשים ארוכים, אך לא הרגשתי שיפור במחשבות וכן היו לי תופעות לוואי של חוסר חשק מיני הידועות בתרופות אלה. בנוסף קיבלתי קלונקס להרגעה לפני הרצאות.

למרות המגבלות, הכפייתיות גורמת לי להיות יסודי בעבודה ולהצליח אך משתקת אותי בתחום הקידום הניהולי ועוד...

לאחר שהפסקתי את הטיפול התרופתי למספר חודשים, אשמח לקבל עצה לאיזה כיוון טיפולי להמשיך. האם עלי ללכת לפסיכיאטר המתמחה ב-OCD? האם ללכת לטיפולי CBT? האם טיפול CBT יעיל בטיפול במחשבות פולשניות כמו שתיארתי?
תודה רבה!

האם קלופיקסול עלול לגרום לשילשולים וכאבי בט?ן
תודה

קראתי באינטרנט שאדרונקס לא מאושר לשימוש בארה"ב מכיוון שלא אושר ע"י הFDA ..

האם ידועה הסיבה מדוע התרופה לא אושרה ע"י הFDA? מדוע בארץ היא מאושרת ובארה"ב לא?

היי
לפני כ4 חודשים בערך עישנתי בטיפשותי נייס גאיי.
ההתנסות הייתה בשבילי חוויה מאוד קשה ולא נעימה, אבל כמה ימים (ובטח אחרי כמה שבועות) הרגשתי כבר טוב וחוץ מחוויה לא נעימה שאני מעדיף לשכוח, אני לא מרגיש שיש השפעה נפשית, אבל סתם מעניין אותי לדעת אם לפי ההגדרה הפסיכיאטרית המקצועית מה שעברתי נחשב ונכלל כהתקף פסיכוטי או לא. שוב אין לי תחלואה נפשית או משהו, והשאלה היא נטו מתוך עניין וסקרנות.

אז עישנתי ראש אחד בבאנג של החומר, תוך דקה החדר התחיל להסתחרר מולי במהירות הולכת ועולה, הייתי עם ידידה ועוד שלושה אנשים שהיא הכירה ואני לא (והם נתנו לי) . הוא אמר שזה חזק, הוא שאל איך זה, ואני אמרתי שזה הזוי, והייתה לי פשוט הרגשה הזויה שקשה להסביר אותה ורק חזרתי ללא סוף "יו זה הזוי" "ואו זה ממש הזוי" . הם התחילו לדבר סביבי וישבתי באמצע, וכל פעם שהסתכלתי על אחד מהם שמעתי אותו מדבר, אבל שמעתי אותו בנפרד, וכאילו במנותק ונפרד מהאדם השני שדיבר, ככה כמה דק, והבנתי שהשיחה נסובה סביבי.
אבל ככל שהזמן עבר, שמעתי אותם מדברים יחד, ובאיזשהו שלב הפסקתי להבין מה הם אומרים . פשוט ככה. שמעתי מילים . שמעתי משפטים, אבל לא הצלחתי לחבר אותם למשפטים קוהרנטים ורציפים. ולא שמרתי על מחשב רציפה. הבנתי איפה אני, הבנתי שלקחתי נייס, גאיי, שאני בחדר ושמדברים עליי כנראה, אבל לא הצלחתי לצאת מזה,

הכול קרה מש בהדרגה ככ בהדרגה שלא הבנתי שזה קורה, כמו שאתה נרדם ולא זוכר שזה קרה, שקעתי בתוך מהרה ממנה נסיתי לצאת ממנה. בשלב הזה כבר לא ראיתי את החדר, לא ראיתי את הישובים בחדר, לא זכרתי איפה אני , מי אני, מה אני, מאין באתי, כלום. הייתי בתוך המנהרה הזו, וכל מהותי הייתה שם לגמרי במאה אחוז, הייתי מנותק באופן מוחלט מכל מציאות מוכרת. זאת הייתה מנהרה כתומה כזאת, ושמעתי קולות בתוך הראש (מסתבר שזה היה הקולות של היושבים בחדר, אז לא יודע אם זה באמת פסיכוטיות כי זה לא היו קולות ששמעתי בצורה עצמונית) אבל זה היה כמו קולות בתוך הראש שלי שדברו, בהתחלה הם היו בלתי מובנים והייתי בטוח בכל ליבי שהם בראש שלי , וגם לא הבנתי מה הם אומרות, אחר כך הבנתי חלקי משפטים, לאט לאט הדברים התבהרו (הסם מתחיל לפעול תוך שניות עד דק ספורות עד רבע שעה זה השיא, החל מרבע השעה הבאים ההשפעה מתחילה לדעוך). בשלב הזה כבר היה בזמן הדעיכה, והרגשתי איך אני יוצא למעלה מתוך המנהרה מהעומק שלה, וגם התחלתי לזהות כל קול של מי הוא, שמעתי גם רוסית ובהתחלה לא הבנתי שזה שפה אחרת בכלל לא הבנתי ולא קשרתי מה אני שומע לשאלה "מה אני שומע?" , אחר כך חשבתי שאני שומע מעצמי רוסית שזה מגניב (אני לא יודע מילה ברוסית) ורק אחר כך הבנתי שאלה הקולות של דוברי הרוסית של יושבי בחדר.

בסוף ממש לאט לאט בלי שאתה שם לב מרוב שזה בהדרגה, חזרתי להכרה ומסתבר שכל הזמן ישבתי ובהיתי בנקודה אחת על הכיסא. אחר כך הקאתי המון והייתי נחרד ובטראומה שעברה עם הזמן.

שלום
אני רוצה לדעת אם מותר לפסיכיאטרית לטפל ב-2 בני משפחה כל אחד בנפרד , כשלאחד מהם יש יתרון מסוים על השני מבלי טיפול משותף? למשל פסיכיאטר שמטפל בנפרד באמא וגם בנפרד בבן או בבת שלה ? האם זה אתי ומותר בכלל (לא מדובר בטיפול משותף אלא כל אחד לחוד , והרי לאמא או לאבא יש יתרון על פני הילד בהרבה מובנים) ??

אני מטופל בציפרלקס 10 מ"ג מזה תקופה עקב התקפי פאניקה וחרדות שהיו לי, המצב די התייצב מבחינת החרדות והפסיקו ההתקפים, אך הרגשתי עייפות, מצב רוח ירוד ורעב גדול אשר גרם לי להשמנה בתקופה הזו, הרופא הציע לי להוסיף אדרונקס 4 מ"ג, התחלתי ב-2 מ"ג, אני כמעט שבוע על 2 מ"ג, ויש לי שיפור בעייפות וירידה ברעב אך אני חש מספר תופעות לוואי כגון קצב לב גבוה : במנוחה עולה כמעט ב-10-20 פעימות יותר בדקה וגם מכל מאמץ ישר דפיקות לב חזקות, כמו כן קצת תחושות של לחץ בחזה (כמו בחרדה) והתגברות החרדה, לפעמים קם באמצע הלילה עם תחושה שהחזה מתפוצץ ועם דופק מהיר מאוד, האם מצבים אלו דורשים הפסקה של הטיפול באדרונקס או שאלה תופעות שאמורות לחלוף עם הזמן? האם מינון של 1 מ"ג גם יכול להיות יעיל במידה ויש לי תגובה חזקה מהתרופה? או שבכלל למי שיש רגישות לחרדות לא מומלץ לקחת אותה בכלל....

תודה על העזרה

שלום רב
נטלתי עד לא מזמן פבוקסיל 250 מ"ג לאוסידי. עקב תופעות לוואי מסוימות ביקשתי מהרופא לעבור לכדור אחד. אני נוטלת בשבועיים האחרונים 25 מ"ג איקסל ו200 מ"ג פבוקסיל. חל שיפור מסויים אך הופיעה תופעת לוואי של כאבי בטן ועצירות. האם תופעה זו אמורה לעבור?