פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

בעקבות אהבה נכזבת או לב שבור או איך שלא תקראו לזה.....התחלתי להרגיש שמצבי הנפשי מחמיר....אני מרגישה פתאום פחות שווה וחסרת ערך...במיוחד כי מאוד אהבתי את הבנאדם והערכתי אותו ולחשוב שהוא כבר לא מעריך אותי גורם לי לייסורים רבים...

מה עלי לעשות?

:(

תודה מראש.

אני משתמשת גם בויאפקס וגם בריספרידקס. תופעת הלוואי שיש לי היא כאבי ראש בלתי פוסקים. זה לא מופיע כמדומני ברשימת תופעות הלוואי. זה מסוכן? אגב, הטיפול נמשך בערך שבועיים. ואם זה משנה, אני בת 19.

שלום רב
אני בחור בן 25 שסובל מהפרעת אישיות גבולית ו OCD הכרתי בחורה מדהימה שלפני 7 שנים היה לה התקף מאניה דיפרסיה ומאז היא בסדר גמור.
תמיד חשבתי לעצמי מי תיקח אותי מי תרצה להתחתן איתי.
יש לי שלושה שאלות:
א. האם בטוח שילדינו יצאו עם בעיות נפשיות? כי אני קורא באינטרנט המון תשובות שקשורות לגנטיקה.
ב. יש לי פתאום חרדה עצומה מחתונה כאילו מה ואיך זה יהיה או יותר הכון פחד מהעתיד איך אפשר להתגבר על זה?
3. האם אנשים עם בעיה נפשית מתחתנים רק עם בעיות גופניות או גם עם בעיות נפשיות?
בתודה מראש
משה

שלום אני בן 36 והובחנתי על ידי דרמטולוג אחרי כל הבדיקות כחולה בפיבומיאלגיה הכאביים שלי לא מפסיקיים ואני מרגיש שכל יום מצבי רק נהיה רע יותר אני עובד כעצמאי ואני מפחד שאני לא יוכל לעבוד כי כבר בשבועות האחרונים אני סוגר מוקדם בגלל כאבי תופת בכל הגוף אני מש מרגיש מצוקה כי אני קיבלתי כבר הרבה תרופות שלא מקלות על כאבי אני מרגיש שאני מתחרפן אין לי יום ובטח לא לילה אני לא ישן טוב וגם אתמול לקחתי כדור שינה בגלל שאני כבר מותש אז התעוררתי גם אתמול בלילה כולי מזיע אז גם זה לא עזר לי לישון לילה טוב הכדורים שקיבלתי לטיפול ולא עזרו לי והיו לי תופעות לוואי חזקות הם: ליריקה אלטורלט ארקוקסיה טרמדקס ועשיו קיבלתי איקסל שגם לא ממש עוזר ואני מרגיש שכל מה שאני מנסה לא עוזר לי למרות שדיברתי עם אנשיים שחולים וכן עזרו להם הכדורים .יש לציין שאבא שלי חלה בסרטן והוא אמר לי לעשן ולנסות כי הקנביס הרפואי יכול להקל עלי אז עישניתי וממש אחרי שלש שאיפות הרגשתי את הכאב מופחת מה ששום כדור לא הועיל ובאותולילה השינה שלי היתה טובה יותר .מה עלי לעשות על מנת לקבל אישור לקנביס כי אני מרגיש שמצאתי את התרופה לכאב והרופא שלי מאמין בכדורים ולא בקנביס .מתחננן לעזרה אני מוטש נפשית מהכאביים עצבני לא מרוכז תודה

מה ניתן לעשות לעזרה לגבר בן יותר מ 60 אשר עבר כבר טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ארוך, ואף אלטרנטיבי, ועדיין לא השתנה אצלו דבר - הוא נרקיסיסט מדוכא, ובעצמו מיואש.
האם יש מומחה עם ותק העוסק בכך בארץ?

אני מאובחנת במאניה דיפרסיה מזה 3 וחצי שנים ומטופלת מאז בליתיום, למיקטל ורסיטל.
אני רוצה להפסיק את הטיפול התרופתי.
רציתי לדעת אילו אלטרנטיבות טיפוליות יש לתרופות? והאם יש לפסיכיאטר המטפל את הכוח למנוע החלטה כזו שלי(אשפוז או כדומה)?

ד"ר שלום. מצטער מראש על אריכות הדברים. בן 32. סובל 3 שנים מכאב גב עם הקרנה לרגל. ממצאים פתולוגיים - פריצת דיסק. להבנתי לא חייב שיהיה קשר בין הסימנים לכאבים. טופלתי בתרופות נוגדות דלקת רבות (אטופן, ארקוקסיה, אביטרן וכו')- לא עזר. פיזיותרפיה, דיקור, שיאצו, כירופרקטיקה וכו' - לא עזר. זריקת אפידורל (קורטיזון) - לא עזר. ניסיתי אלטרולט (מינון נמוך) וקלונקס - כן עזר קצת !!!!!!!! אך הפסקתי עקב תופעות לוואי וניסיתי לאחרונה פרוצדורה של צריבת דיסק (קובלציה) - לא עזר.
התחלתי, לפני שבועיים, לקחת ליריקה - יש שיפור קטן !!!
אציין שבאופן כללי אני אדם בריא ולא סובל מדיכאון אם כי המצב הבלתי פתיר, בו אני שרוי כבר 3 שנים, המדיר שינה מעיני (קשה לי, פיזית, להירדם עם כאב ולעיתים אני לוקח אקמולים וכדורי שינה בשביל להצליח להירדם), גורם לי להתעורר לעיתים באמצע הלילה (קם עקב הכאב, לוקח עוד איזה כדור ורק לפעמים מצליח להירדם שוב), חוסר האפשרות לעשות דברים שעשיתי בעבר ושאני אוהב (כדורסל, טיולים), ושוב העייפות הפיזית (מיעוט שינה) והנפשית (מנסה כדור/טיפול חדש, בא מלא תקווה למזור לכאב, ושוב מתאכזב), כל אלו מביאים אותי למצב של דיכי. (למרות שבבסיס אני אדם אופטימי ושמח).
הבנתי שיתכן קשר בין כאב, בעיקר שמדובר בכאב עצבי כמו זה שיש לי עקב ההקרנה לרגל, לבין מצב נפשי של סטרס, מתח (מה יהיה עם זה - פוגע לי גם בקרירה).
לראיה- הקלונקס, אלטרולט והליריקה עזרו הרבה יותר מכמויות גדולות של אטופן וארקוקסיה. שאלותיי:
1. האם אני צודק? האם עליי לבקש לקבל תרופות "נפשיות"? איזה?
2. האם כדאי לפנות לפסיכיאטר ולנסות טיפול תרופתי? (הבעיה הגופנית עושה אותי "פסיכי"...)
3. האם יש לך, בהתבסס על האמור לעיל, המלצה (לא מחייבת כמובן) על כדור שאני יכול לבקש מהרופא משפחה?
**אציין שזה כמו ביצה ותרנגולת. פתולוגית יש לי פריצת דיסק 8 שנים. 5 שנים ראשונות חייתי עם זה בשלום עם כאב מינימלי שמתעורר לעיתים ונעלם.
לפני 3 שנים, הייתי בתקופה לחוצה (לימודים, עבודה, אישה, כסף) - ואז הכאב התעורר. עקב הכאב אני בלחץ ומתפקד, בכללי, פחות טוב (50% יכולת בכל מה שאני עושה עקב הכאב וחוסר השינה) מה שכנראה מגביר את הכאב וזה מעלה את מפלס הלחץ והחרדה (איך אתפקד מחר בפגישה החשובה אם אני לא מצליח להירדם עד 2 לפנות בוקר ואז קם ב-5 מכאב, לא מצליח לישון, וכותב בפורום וירטואלי. מה שכנראה לא יעזור גם), מה שמגביר את הכאב ....מן מעגל קסם שכזה.
מה עושים?
יום טוב, ורק בריאות (כל השאר שטויות וחולף).

שלום לך ותודה על העזרה מראש.
אני חייל,אשר סובל מתקופה לא ממש טובה,אשר מתבטאת בחרדות ודכאונות ממאוד כבדים.
בערך ב5-6 החודשים האחרונים מתגבר לי חשש שתמיד היה לי מקרינה של פלאפון,וחס וחלילה מחלה סרטנית.כל פעם שהפלא חייב להיות בכיס המכנס אני מכבה אותו וכאן מתחילה הבעיה אני חייב לבדוק כל כמה דקות שהפלא אכן כבוי,מצד אחד אניודע שהוא כבוי אבל לא בטוח במאת האחוזים,הבעיה הגדולה היא בלילה,הקריהנמאוד מססוכנת בלילה,ולכן אני מקפיד כבר מספר שנים כל לילה לכבות את הפלאפון,אבל בחודשים האחרונים שוב אני קם כל כמה דקות מהמיטה על מנת לבדוק שהפלא אכן כבוי,ואני פשוט לא נרדם,לאחרונה זרקולאוזני לבדוק בהקשר למחלה המצוינת לעיל,קראתי ולכן אני פונה אליך (איני בקשר עם הוריי)
חשוב לציין שאני מביין את הבעיה איני משוגע או משו,אבל אני פשוט לא מצליח להפסיק לבדוק,להדליק ולכבות מלכתחילה,ושאני לא קם לבדוק אני נכנס לדכאנונות ולחרדות כבדים..אשמח לעזרתך ..
תודה רבה בר.

לאחר שנים שצרכתי קסנקס 0.5 3 פעמיים ביום אני צורך כבר שנתיים 0.25 פעמיים ביום ואין לי שום בעיה,שאלתי היא איך אני יכול לרדת ממינון זה ללא תסמיני גמילה?

שלום אני בת 18 נטלתי כדור פסיכיאטרי במשך חודשיים וחצי בעקביות והפסקתי כמה ימים שאני לא נוגעת בכדורים הפסקתי איתם לחלוטין

האם אני יכולה לישתות אלכהל?כרגע

האם ישנו מונח מתוך עולם המושגים הפסיכאטרי שנותן לאדם את התואר "משוגע" ז"א....יש דבר כזה-"משוגע" ?! או שזאת סתם מילת גנאי? יצא לכם פעם לראות אדם המוגדר כחולה בהפרעה נפשית והגדרתם אותו,בתור פסיכיאטרים במצב של "שגעון" ??
אם יש דבר כזה משוגע,מה זה בעצם ?

רצינית לחלוטין,ומצפה לתשובה בהקדם,
תודה.

ערב טוב לך ד''ר בשנה האחרונה אני עד לנפילה איטית ומתמשכת של כמעט כול אספקט בחיי

למרות שאני לוקח טיפול תרופתי אני מאובחן כסכיזופרן הסוג השני הסימפלקס שברור שבתמונה הגדולה יותר קשה מהתסמינים החייביים שהיו מעט מאוד לא משהו שהיה מצריך אישפוז.



אני מרגיש ירדה קוגנטיבית בקשב וריכוז איבדתי כמעט לחלוטין את העיניין בדברים שעשיתי פעם כמו ספורט קריאה כתיבה קשרים חברתיים ועוד.. בנוסף הרגש כמעט ולא קיים אצלי בטח שלא אושר שמחה אולי דיכאון יש לי אחת לכמה ימים בגלל המודעות שאני רואה שמצבי מידרדר אל מול עיניי הרבה דברים אני לא מצליח להבין מה רוצים ממני לוקח קצת יותר זמן למרות שהייתי מאוד חד בעבר.

אוצר המילים שלי הצתמצם עקב כול זה וקשה לי לדמות ולהשוות דברים שהיו פעם קלים והרבה פעמיים אני נשאר הממום ותקוע כמו בלאק האוט בלי מילים בפי. והזיכרון כמה שניסית להילחם עליו ולשמר אותו לא הצלחתי וזה הדבר הכי קשה אצלי כי כבר חזיתי את הבעייה כבר באיבוד קשב וריכוז.

פעם בכמה זמן יש לי פריבלגיה להיזכר בחיי לפני ההחמרה הזאת חיים תוססים ובעיקר אני זוכר את הסקרנות הבוערת לחשוב ובעיקר ביוזמה האישית. כואב לי מאוד וצר לי שזה פשוט נושר עם כול ניסיון חיי...



לשאלתי ד''ר כפי שאתה שם לב יש לי מודעות למצב (מה שלא עוזר אפילו פוגע) איך איך אני יוצא מזה איך אני נלחם בתסמינים האלו בתקווה לשקם לפחות קצת את מצבי? בנוסף לטיפול כוונתי האם יש עוד דברים שאני יכול לעשות שיועילו אולי ספורט ואיזה עוד אלטרנטיבות ודרכים יש כדי להילחם ולתת קונטרה להחמרה ולתסמינים?



דבר אחד חיובי יש במצבי בעקבות הניתוק הרגשי אני לא חרד ואין כבר פחדים ופרנויות וספיקולציות על אנשים והחרדה החברתית הקשה מאוד שהייתה לי נעלמה כאילו לא הייתה ולכן אני מסוגל לעבוד וכרגע אני עובד... האדישות כנראה מוציאה ממני דברים שלא הייתי מסוגל לעשות.. אך עדיין מתגעגע לאישיות הכריזמתי עם חוש ההומור והרגש ... לא יודע מה יוליד יום ומה העתיד נלחם בכול הכוח עד שייגמר..

נסעתי בטרמפ, מה שקורה כמעט יומיום, ופתאום הרגשתי לחץ שאני בפנים. התחלתי להזיע, כאבו לי הרגליים ולא הפסקתי להזיז אותן ואת כל הגוף שלי, לא היה לי אוויר, נכנסתי ללחץ משוגע לגמרי. שקלתי לבקש ממנו לעצור לי בצד אבל אני גר מעבר לקו הירוק וזה לא לעניין. כשאני נמצא עכשיו בבית ואני חושב על כל הסיטואציה, אני נכנס ללחץ שוב מעצם העליה מחר לטרמפ נוסף, או מעצם המחשבה שמשהו בי לא טוב. זה היה פשוט סיוט שלא נגמר כי גם היו פקקים ופשוט לא הפסקתי לקוות שתיגמר הנסיעה הזאת.
אני ממש בלחץ. מה זה יכול להיות? זו לא פעם ראשונה שזה קורה אבל הפעם הזאת היתה חזקה מעל ומעבר ביחס לפעמים הקודמות.

אם אני הולכת לפסיכיאטר, והוא נותן לי נגיד מרשם, מי יכול לדעת על זה?, כלומר זה נרשם באיזה גוף ממשלתי או משהו?, יש איזה מאגר של אנשים על תרופות כאלה ואחרות?

בעקבות פחדים כבדים ממחלת הסכיזופרניה וקריאה על כל סימפטומי המחלה,החלו אצלי מחשבות רעות על משפחתי,לדוגמה:
למשל שהם מתכננים להרוג אותי או להרעיל ולרצוח אותי או מחשבה שכולם נגדי ומאותתים זה לזה בעיניים וכו'(אגב המחשבות לא התחילו סתם,רק בגלל שקראתי עליהן אז התחלתי לחשוב על זה ולדמיין את זה).עכשיו השאלה שלי היא אם אינני מאמין כלל למחשבות אלה(יודע שזה לא יכול להתרחש במציאות ושהכל דמיוני) ולא יכול לפעול על-פיהן,זה ייקרא מחשבות שווא?