פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום, בן זוגי בחודשים האחרונים הוא נכה צה"ל. הוא אמר לי שהוא לוקח תרופה בשם אינווגה או אינבטה שאמורה לשמר את מצבו הנפשי. שלא ישובו לו חרדות או מצבי רוח כפי שהיה בעבר בעקבות פציעתו וחוויתו מהצבא. ניסיתי להבין קצת על התרופה ומצאתי תרופה בשם אינווגה והיא בכלל לטיפול בסכיזורפניה. השאלה שלי האם התרופה הזו גם ניתנת לשימוש בחרדות/שימור מצב נפשי תקין. אודה לכם על כל מידע שתוכלו לתת לי בעניין כי נושא זה מטריד אותי מאוד.

שלום, אני לוקח מינון של 800 מ"ג סוליאן 400 מ"ג בבוקר ו-400 מ"ג בערב וגם שני כדורים של ארטן כנגד תופעות הלואי של הסוליאן.
אני מעונין לרדת במינון עד להפסקה מלאה של הסוליאן, ואני אשמח אם אחד מהרופאים יסביר לי איך אפשר לעשות את זה , בהדרגה כמובן עד להפסקה מלאה של הסוליאן. כבר עכשיו התחלתי לרדת במינון ואני לוקח 400 מ"ג, 200 מ"ג בבוקר ו-200 מ"ג בערב, אני צריך הכוונה איך להמשיך לרדת בהדרגה עד להפסקה מלאה של הסוליאן (או שכבר עכשיו אפשר להפסיק לגמרי?) אשמח אם אחד מהרופאים יוכל לעזור לי.

תודה

שלום,
אני בת 20 ואני מטופלת אצל פסיכיאטרית ופסיכולוגית לדיכאון, הפרעות אכילה ובין היתר עוד הפרעות כמו פגיעה עצמית. לאחר שהפסיכיאטרית נתנה לי פלוטין ו-וולבוטרין ואחד לא עזר והשני גרם לתופעות לוואי, היא החליטה לתת לי מייצב מצב רוח, כדי מילולית לדבריה לייצב את מצב הרוח שלי ופחות להתמקד באנטי דיכאוני, ולכן נתנה לי למיקטול. היא אמרה לי לקחת 25 מ"מ שבוע ראשון ואז לעלות כל שבוע עוד 25 מ"מ עד שאגיע ל100 מ"מ. לפי מה שהבנתי למיקטול היא תרופה חזקה ממשפחת הליתיום שניתנת לבעיית מניה דיפרסיה ואפילפסיה לכן רציתי לשאול האם לקחת בכל זאת או שזה נראה מוזר שהיא נתנה לי דבר כל כך חזק למרות שאין לי מניה דיפרסיה?

אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה

שלום רב
אני בן 35, בריא בד"כ ללא עבר של מחלות נפשיות אצלי או במשפחה. אני בד"כ רגוע ולא סובל מלחץ בעבודה או בחיי האישיים.לא עברתי פגיעות ראש או חוויות טראומטיות בחיים.לעולם לא עישנתי ולעולם לא לקחתי סמים וגם לא שותה אלכוהול.
לפני כחודשיים התחלתי לסבול מתופעה מאוד מוזרה שבה אני מרגיש שכאילו אני לא מחובר לעצמי, כאילו אני אדם זר לעצמי. כשאני מסתכל בראי אני כאילו רואה אדם אחר. גם כשאנשים מדברים אליי, אני מודע לחלוטין לסביבה ומגיב אליה , אך יש מן תפיסה שונה של המציאות.
בנוסף לכך שמתי לב שיש לי ירידה של היכולות המנטאליות שלי, כולל הבעה בע"פ, בכתב וגם קצת בקריאה, יש לי מצבי רוח משתנים, אני נוטה להתעצבן יותר בקלות ונמצא יותר בדיכאון, נהייתי יותר אדיש לסביבה ולסובבים אותי,זה נראה כאילו אני לא מסוגל להביע רגשות. אני משתדל לא לצאת מהבית (אם כי אני כן יוצא כשאני חייב לעשות סידורים או ללכת לעבודה). אני אוכל כרגיל , ישן טוב ולא מתעורר בלילה.
בדקתי באינטרנט ומצאתי שתופעות של -depersonalization ו-derealization יכולות להסביר בצורה נאותה את מצבי. אני חייב לציין שאני סובל מהתופעות הללו בכל שעות היום, אין לי אפיזודות חולפות, זה תמיד קיים, לפעמים זה סביל ולפעמים לא. אני מרגיע את עצמי בכך שאני אומר לעצמי שזה לא מסוכן והתחושות הן לא אמיתיות
הייתי בבדיקה אצל נוירולוג בכיר אשר לא מצא שום סימן לאיזושהי פגיעה נוירולוגית, אך שלח אותי לבדיקת CT ו-EEG לכל מקרה, בדיקות שאני אמור לעבור בשבוע הבא.
רציתי לדעת אם התופעות שתיארתי למעלה יכולות להיות מוסברות ע"י דפרסונליזציה ודראליזציה, כולל שינויי מצב הרוח, הדיכאון, העצבנות העלייה באדישות לסביבה והירידה בכושר המנטאלי?
האם זה הגיוני שאדם בן 35 ללא עבר נפשי וללא שום חוויה טראומטית יסבול מ-depersonalization ו-derealization?
במידה ואין הסבר פיזיולוגי לתופעות הללו, כיצד ניתן לטפל בזה מבחינה פסיכולוגית-פסיכיאטרית? האם ישנן תרופות שיכולות לעזור?
קראתי גם שחוסר שינה ושתיית קפאין מגבירים את התחושות הללו, האם זה נכון? האם יש מאכלים מסויימים או תרגילים שניתן לבצע על מנת להקל על התופעות?

תודה רבה

אשתי נימצאת עכשיו בדיכאון קשה גימגום,צליעה ברגל,בדיקה שהדלעת כל הזמן נעולה וכו'
היא מטופלת עכשיו בציפרלאקס זאת הפעם השניה שהיא בדכאון קשה בפעם הקודמת היא סבלה מחוסר תאבון רציתי לשאול אם יש לה אפשרות לצאת מזה בעמצאות הציפרלקס ואם כן תוך כמה זמן? ואם היא צריכה לעבור טיפול נוסף בשביל שזה לא יחוזר פעם 3 או טיפול אחר כי הציפרלקס לא יעזור לה?

שלום רב,
אני מנסה להבין את התופעות שיש לי לאחרונה ולדעת אם יש סיכוי שהן קשורות לדיכאון.
אני טופלתי לפני כמעט שנה ביוד רדיואקטיבי עבור בלוטת התריס שלי ונכנסתי לתת-פעילות עמוקה (שהבנתי שיכולה להוביל לדיכאון). כיום אני מאוזן מבחינת הבלוטה אבל יש לי מספר תופעות שהחלו מיד לאחר שהתחלתי טיפול באלטרוקסין:
1. אני מרגיש מעט רגשות. אם שואלים אותי מה דעתי על משהו אני לא מצליח לייצר את הרגש שיגיד לי אם אני אוהב את הדבר הזה או לא. למעשה אני לא מצליח להיקשר לדברים, כמו למשל לדמויות בטלוויזיה. בעבר הייתי בן-אדם מאוד רגיש.
2.אני לא מצליח להתלהב. בעבר הייתי בן-אדם שמאוד אוהב להתלהב ומאוד שמח. היום אני פשוט לא מצליח להתלהב גם כשמשהו טוב קורה.
3.אין לי עניין או עניין מועט בסקס. אני יודע שמנטלית אני רוצה את זה, אבל רגשית יש לי מעט רצון. (נבדקתי הורמונלית לגבי זה והתוצאות שלי יצאו תקינות).
4.אני מרגיש הרבה פעמים שאנשים סביבי הם ברי מזל כי הם זוכים לתחושות שאני לא מרגיש שאני זוכה להם יותר. זה נורא מתסכל.
5.אני סובל מבעיות בזיכרון לאחרונה אבל אני חושב שזה יכול להיות קשור גם לבלוטת התריס אולי, למרות שכמו שאמרתי אני מאוזן.

אני אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא. האם יש סיכוי שמדובר בדיכאון?
תודה,
יניב

שלום אני בת 18 נטלתי כדור פסיכיאטרי במשך חודשיים וחצי בעקביות והפסקתי כמה ימים שאני לא נוגעת בכדורים הפסקתי איתם לחלוטין

האם אני יכולה לישתות אלכהל?כרגע

לבן זוגי בשנה וחצי האחרונות יש התקפי זעם הכוללים: הסתלקות מהבית, כעס, העלבות, לעיתים איומים שלשמחתי לא התממשו. אין אלימות פיזית. התקפי הזעם בתדירות של פעם בעשרה ימים לערך. לאחרונה ציין בפניי שיש לו התקפי חרדה שאינו יכול לשלוט בהם. אביו חולה נפש וגם אחיו.
מצד שני הוא האדם המושלם בכל הקשור לזוגיות, חברות . הוא רוצה למסד את הקשר ואני מפוחדת מאוד..מתלבטת ונוטה לוותר על הקשר מהפחד. שאלתי: האם טיפול יעזור?, האם צריך גם טיפול תרופתי,? האם התקפי הזעם קשורים לחרדה? והשאלה האם להכניס ראש בריא..ולוותר על האהבה הגדולה?

התחלתי לקחת אתמול 150 מ"ג ויאפקס והאישונים שלי התרחבו. זה הגיוני?

אני כבר 3 וחצי שבועות עם מירטזפין 30 מ"ג ועד עכשיו אין השפעה כלשהי
אני חרדתית ורואה רק שחור
התחלתי לפני 4 ימים בנוסף לקחת גם אסציטלופראם 5 מג
וממחר אעלה ל 10 מג
אני מרגישה מאז אתמול חוסר תאבון מוחלט

האם זה בגלל האסציטלופראם ? בגלל השילוב של שני הכדורים ?
האם זה זמני ותוך כמה זמן יחזור התאבון ?
האם אחרי חודש עם מירטזפין ללא שינוי כלשהו, להפסיק ולנסות
רק את האסציטלופראם + כדור שינה ?

תודה

שכולל מחשבות טורדניות כפייתיות אובססיביות כחלק מהמחשבות שלי מופיעים לי תמונות בראש (כמחשבה) של אח שלי מטריד אותי מינית או אונס או תוקף אותי מינית בדרכים שונות ואני חוששת שזה משהו שאולי קרא לי שהייתי קטנה ושאין לי זיכרון אמיתי ממנו (כי אני לא זוכרת שום דבר) אבל יש לי תמונות במחשבה. השאלה היא 1. האם מחשבות או סי די מסויימות יכולות להצביע על זיכרון מטראומת עבר מציאותית?
2. האם יש מקום במקרה שלי לפנות להיפנוזה שתשחזר את העבר שלי בכדי לדעת אם עברתי התעללות מינית או לא? ואם כן האם אפשר להשיג טיפול כזה דרך קופת חולים מכבי או שעליי לחפש טיפול פרטי?

תודה מראש

שלום למשתתפי הפורום אני חולה בocd וסכיזופרניה .מקבל אינווגה ואנפרניל ...כמו כן דקינט
כדור אחד יש לי בעית ריכוז גדולה וישנניות .ניסיתי כל התרופות ממשפחת ssri ללא היענות לטיפול אנפרניל עוזר אבל לא ממש לאיכול להגיע למינון אופטימלי עקב תופעות לוואי .ברצוני ללמוד או לעשות משהו .אבל עקב בעיות ריכוז לא מצליח ....מי שיחה אם פסיכיאטר הבנתי שאם אני אקח ריטלין זה יביא אותי לפסיכוזה שאני לא אצא ממנה ....מבקש חוות דעת שלכם אולי אתם יודעים איך למנוע תופעות לוואי של 1ישנניות ...2וריכוז אם יש משהו לקחת לאחד המצבים כדי שאני אוכל ללמוד ולתפקד ...מה לקחת אם תרופות פסיכיאטריות ומה לגבי תוספי מזון אם זה בעייתי

מה עושה התרופה הזות למה היא גרמת למה היא משפיעה לחרדה דיכאון עצבים תקפנות מה לי יש עצבים תקבנות אלימות כלפי המשפחה ונותים לי קלפיסול דפו 300 מילגרם אני הפסקתי על דעת עצמי לפסיק עקב כאבים בראש ויתלפוית מה יכול לקרות לי מה יקר עם אני ימשיך לא לקחת את הזריקה עם היה יותר תקפנות ועצבים עם יש קשר לזרקיהתודה מאוד

היי אני בן 20.
לפני כשנתיים הסתפרתי במספרה,ואני כל חודש מסתפר והספר שלי גם מגלח לי את הזקן עם מכונת התספורת.
מה שקרה אז שהספר עבר עם המכונה על חצקון שהיה לי בפנים ומאז נשארה לי צלקת.
עכשיו זה נורא מפריע לי מכיון שיש לי כבר צלקות בגוף ועכשיו עוד אחת,ומאז אותו מקרה אני כל הזמן בדכאון וחושב על זה ומפחד לצאת עם בנות מאז המקרה,והרבה גם אומרים לי למה לא התווכחת עם הספר ולמה לא פנית לעו"ד.
אתה מבינים? פשוט יש לי כבר צלקות בפנים שנבעו מגילוח שלי שאני גלחתי את עצמי בטעות ופשוט אם אלה אני השמלתי אבל עם הצלקת שהוא עשה לי הספר אני לא יכול להשלים מכיון שאומרים לי שאני פראייר שלא פניתי לעורך דין בשביל לתבוע אותו וכל פגישה לא משנה עם מי אני מדבר על הצלקת הזו
אני חייב יעוץ או משהו

זה משתלט לי על החיים! אני לא יכולה לשאת את זה יותר!! המוח של עסוק כל הזמן במחשבות סרק...! פעם זה היה על המשקל אחרכך המנעול של הדלת אחרכך צעדים עם הרגליים לחזור על מילים כל הזמן ...אני צריכה עזרה!! בבקשה....

מה הטיפול המועיל ביותר בבעיה הנוראית הזאת?! כי זה מגיע למצב שאני עוד רגע מאבדת את העשתונות!!

שמעתי על התרופות מקבוצת ה- ssri אבל השאלה היא אם זה באמת מספיק עוזר?!
כי החשש הוא שזה לא יפסק לעולם!!

זה פשוט נוראי הדבר הזה! המוח של מוטרד 24 שעות ביממה!

אי אפשר לחיות עם הדבר הזה!!

מישהו יכול לעזור??

תודה רבה מראש.