פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אני משתשמש בתרופת הIXEL מזה שנה במינון של 25 MG ליום בלבד הדופק שלי מואץ במנוחה ב20 פעימות יותר בממוצע ובפעילות ספורטיבית קשה לי לעמוד יותר מחצי שעה. שאלתי היא האם לאורך זמן ממושך התרופה מזיקה ללב כיוון שידועות אצלי במשפחה בעיות לבביות.

תודה לך אירינה היה לי חשוב לדבר על זה עם מישהו כבר הרבה זמן זה יושב לי בלב

הזמנו לו כבר פעם אחת משטרה והוא היה תקופה בשקט ואז התחיל שוב ..רק לא אמרת לי מותר לו להרעיש ממש חזק גם עם זה לא בין שתיים לארבע ? את צודקת אולי באמת נתחיל לשלוח לו משטרות אבל הקטע הוא ששזה לא תמיד בין שתיים לארבע ועם זה לו המשטרה תגיד לנו סליחה מותר בשעות האלה וכו' ... ואז אמא שלי תצעק אליו אוף אני לא מבינה ממה אני מפחדת ..את יודעת כל החברות שלי אומרות לי את פרנואידית לא בקטע של לרדת עליי וקטע של לעזור לי .. את בטח חושבת לעצמך מה הילדה הזו רוצה ממני תאמיני לי שאני אפילו לא יודעת מה לעשות עם עצמי .. באלי למות : ( ד"א תודה רבה על העזרה עם אמא שלי אי אפשר לדבר היא כל הזמן אומרת שאני יעזוב אותה מהעניין הזה..

שלום אובחנתי כבעל מניה דפרסיה הפסיכיאטרי שלי לא המליץ על טיפול כי הוא מאמין שהמניה שלי אינה רגילה ויש לה קשר חזק עם פגיעת ראש שמצא במוחי החבוט (אני מתאגרף מגיל צעיר והיו תקופות שראשי נחבט בערך שעתיים ביום) אבל ממש היום סבלתי גם מדפרסיה עמוקה ( אני קורא לזה מעבר להרי החושך) וגם ממצב רוח מרוממם ( היפו מניה ) וממש לא בא לי להגיע למצב של התקף פסיכוטי ( עברתי כבר לא מעט בערך חמישה רובם נגמרו מהר חלקם היו בצמוד לשימוש בפרספקטיבה הייתי אומר שימוש לא חכם ברטלין ,כי אני סובל גם מ ADHD או אולי זה רק אחד והגרורות של המניאה דפרסיה ) האם אי אפשר לנצח את המחלה ללא שימוש בליתיום , אני מבין שליתיום מייצר השפעות לוואי לא קלות

שלום רציתי לבקש עזרה אני לא יודעת עם אני במקום הנכון כי אני לא כ"כ מתמצאת בדברים האלה .. אני בת 13 עוד חודש יש לי 14 אני מתחננת בפניכם תעזרו לי יש לי פראנויה כבדה אני מפחדת מכל דבר שזז ועוד המלחמה [אני משדרות] בקיצור, הפחד הכי גדול שלי שכאילו תכלס אני לא יודעת ממה אני מפחדת הוא , יש לי שכן ערס לא יודעת ערס אמתי או לא אני מקווה שאתם יודעים מזה ערסים[עבריניים]הוא עושה מוסיקה על פול ווליום כל הזמן ובבנינים שלנו שומעים הכל חזק וברור ואמא שלי היא לא אישה סבלנית כ"כ והיא היא מעירה לו כל הזמן אבל צועקת עליו ..ואני כל הזמן אומרת לה שאני מפפחדת לא שהוא עשה לי משהו אי פעם פשוט אני לא רוצה להתעסק עם ילדים כאלה ואמא שלי אומרת כל הזמן אני מבטיחה לך אני נשבעת לך שאני לא יצעק עליו והיא כן צועקת והיא משתמשת בזה נגדי כאילו היא אומרת עם לא תצאי מהחדר עכשיו אני יצעק עליו ונגיד בזמן שהוא שם מוסיקה היא אומרת לי עם את לא יורדת אליו עכשיו אז אני יירד אליו ולא יהיה לו טוב , וקשה לי כ"כ אני לא יודעת ממה אני מפחדת שהוא ידקור אותי או שלא יודעת מה אני לא רוצה להיתעסק עם אנשים כאלה .. אתמול הוא שם מוסיקה בשתיים בלילה אסור לו בשעות כאלה ואני מתחילה לרעוד כשהוא שם מוסיקה לא יודעת למה ואני ישר זקוקה לחיבוק של אמא ולתמיכה שלה כזו אני ילדה של אמא והיא אומרת לי לא רוצה לחבק אותך עזבי אותי וכל זה... אה ועוד משהו (סליחה שחפרתי) , זה גם בתור שאלה הרי אסור לעשות רעש רק בין שתיים לארבע ומאחת עשרה בלילה והוא עם הוא עושה אתת זה בשש נגיד מותר לו ? הוא עושה את זה ממש ממש ממש חזק ממש והיא בכל זאת מתעצבנת מותר לו לעשות חזק עם זה לא בין שתיים לארבע או מאחת עשרה ? תעזרו לי אני מחננת..

האם יש תרופה ספציפית שיכולה לדכא אותן?

היי שמי ליאל ,בחורה שת 21 ,גדלתי כל חיי בפנימיה אמא חולת נפש הורים גרושים ,גדלתי במחסרו של אוכל בגדים וכו" כל חיי סבלתי מההשלכות של הילדות שלי ,כיום ההשלכה היא בולימיה אומנם די יצאתי מכל הבוץ אבל עדין ישנם תסמינים בשל הילדות שהיתה לי אני כיום קמצנית מאוד קונה אך ורק בזול קשה לי לתת לאחרים קשה לי שמנצלים אותי ואני תמיד חשה מנוצלת אם אני חשה מנוצלת אני רוצה לנצל בחזרה ,זה ממש מתחיל להעיב עליי ,אני כל הזמן עושה חשבונות האם אנשים חייבים לי האם אני מנוצלת ממש נמאס לי מהמצב הזה ,בשל כך אני אוהבת לקחת דברים של אנשים אחרים (ז"א לגנוב -מעניין אם זה סוג של קלפטומניה -קראתי על כך אך אני גונבת דברים שאני צריכה לא שאין לי בהם שימוש ,ואני גונבת רק אוכל ,מהמקרר בעבוד ,אוכלת בסופר ולא משלמת)תיארתי מצב מפלצתי ,אך אני נראית בחורה ממש רגילה לא נראה שיש לי איזו בעיה ,אני יפה ומטופחת יש לי חבר מקום עבודה מעולה אני סטודנטית לומד ריקוד ומשחק ,קונה לאחיות שלי מתנות ולחבר שלי אף אחד לא יודע על הבעיה הזו אך אני אוכלת את עצמי מבפנים קשה לי ,די נמאס ,למה אם משהו לקח לי משהו או אכל לי ללא רשות יש לי דפיקות לב איומות אני נכסת לסטרס רציני ,הלב שלי פועם בעוצמה אני כל הזמן בחישובים כמה הוצאתי כמה משכורת תכנס לי די אני כולי אוסדת עיצות ,לפני שאני ניגשת לפסיכולג ישנם עוד דרכים להתמודד עם בעיה כזו?

בן משפחה בגיל 56,בעל רקע נפשי של הפרעת אישיות פסיכואידית גבולית,זה ניקבע לפני 10 שנים בגלל הסתגרות וחוסר השתלבות חברתית ותעסוקתית.הבחור מעולם לא טופל לא נפשית ולא תרופתית.חיי עם הוריו ב-10 שנים אחרונות,לא היו שום תופעות,אדם שקט בדרך כלל ומאוד אינטיליגנט שעסק בתחומים שעיניינו אותו כולל רכיבה באופניים לטבע.לפני חצי שנה ניפצע קשה בתאונת אופניים.חבלת ראש קשה,2 ניתוחי ראש.מוטורית בסדר.נכון להיום נימצא בבית הוריו כבר חודשיים עם בעייה קוגנטיבית בגלל פגיעה מוחית (אינפרקט או אינצפלומציה ליד הקרן המצחית).מקבל טיפולי ריפוי בעיסוק בקהילה .ללא פירכוסים (מההתחלה).אין מעקב של רופא שיקומי,אין מעקב פסיכיאטר,ללא תמיכה נפשית כלשהי,(ניסינו לקחת אותו לשיחות בבריאות הנפש אך סירב).בינתיים לא מגלה סימני דיכאון או תוקפנות.במסגרת שהוא מטופל נאמר שהוא סבלני ומשתדל מאוד.האם יש טעם להיאבק על קבלת שיקום יותר רציני כולל תעסוקתי? האם זה הגיוני שאין רופא משקם ברקע?

אני בת 38 וחצי נשואה ואמא לשני ילדים בני 7 ו-שנתייםוחצי. בחודשיים האחרונים התחלתי להרגיש בשעות הערב שאני יוצאת מאיזון, כאבים באזור החזה, צמרמורת בגוף שעולה עד הראש, לחץ באוזניים, טשטוש קל בעיניים, כאבי בטן ובחילות. כשכל זה מתחיל אני מתחילה לחשוב שמשהו נורא עומד לקרות לי וזה מפחיד אותי עוד יותר, המחשבות על הילדים שלי ושרק לא יקרה לי משהו. הפחד ממוות פשוט תוקף אותי ומחשבות רעות מציפות אותי. הייתי אצל הרופאה שלי כל הבדיקות שעשיתי היו תקינות ובדרך כלל אני בחורה בריאה וחזקה הרופאה המליצה לי על כדורים ציפרלקס והתחלתי לקחת לפני מספר ימים. הייתי רוצה לדעת אם ישנה עוד דרך לצאת מכל זה אני ממש פוחדת שזה יחמיר.

האם ציפרלקס יכול לעזור לי לצאת מחסכנות יתר, פחד לעבור דירה, פחד לקנות אוטו (כשיש לי סכום מאד יפה לשניהם), בעבר לא חישבנתי לכסף ונהניתי לפנק את עצמי. היום אני ממש לא מפנקת את עצמי בכלום. עוד בעיה שיש לי היא שהתנועות שלי נעשו מהירות, אני זזה מהר, נלחצת מהרבה עבודה, אוכלת במהירות האור, הולכת מאד מהר כאילו מישהוא רודף אחרי שלמעשה אין לי למה לרוץ. אני גם לא ממש אוהבת לצאת לבלות כמו פעם, שמתי לב שאני מסתתרת הרבה פעמים שלא יראו אותי כי אני חושבת שאני נראית זוועה לפעמים ולא מטופחת מספיק עקב זה שאני לא קונה לעצמי כלום כמעט. מה זה אומר עלי והאם ציפרלקס באופן זמני יכול לעזור? תודה רבה

אצל אחי לאחרונה אובחנה הפרעת אישיות גבולית. לא ידוע לי על מישהו אחר משפחתי אשר לוקה בתיסמונת זו. האם זה תורשתי? האם זה יכול לעבור לילד שלי, למרות שאני לא מאובחנת או סובלת?

שלום. יש לי בעיה אני סובל מחרדות היה לי כמה פעמים התקפי פאניקה הייתי אצל פסכיאטר הוא רשם לי רסיטל הבעיה היא זה שנירא לי שיש לי סכיזופרניה החרדות שלי בעיקר כשאני יוצא החוצה אני מרגיש פחד במיוחד ליד אנשים כשאני רואה מישהו מסטקל לכיוון שלי אני נלחץ חושב שמסתקלים עלי וגםאי מרגיש המחשבות שלי רוב הזמן הראש שלי רק חולם ועוד כשאני עוצם תעניים אני רואה כול מיני דמויות או אנשים או דברים מפחידים זה מפריאה לי להרדם אמרתי כול זה לפסכיאטר על הדמויות שאני רואה הוא אמר לי שזה פלאשבקים מהסמים הכול התחיל אצלי אחרי אישון של סמים על המחשבות הוא אמר שלא מכיר סימפתום כזה בכלל .ואכשיו אני מפחד לשתות תרסיטל אני יודע שסוג תורופת הזה יכול לגרום להתקף פסיכוטי למי שמועד לכך ואם באמת יש לי סכיזופרניה אז זה יכול לקרות לי ואני נורא מפחד מזה אני לא יודע מה לעשות אני רוצה עוד לציין יש לי חוסר שקט לפאמים אני פשוט לא יכול לשבת או לשכב בשקט צריך כול הזמן לזוז

בזמן האחרון התחלתי לחשוד בכל מיני אנשים. אני מרגיש שיש אנשים שעוקבים אחרי וזה מעורר אצלי חרדה עצומה עד כדי שאני מרגיש שאני עומד לברוח. מאד קשה לי גם לכתוב כאן, אני גם חושד שיוכלו להגיע אלי למחשב ולחשוף את זהותי ואני לא מבין מה קורה לי אני מאבד את עצמי... אני מסתובב ימים שלמים בהרגשה שעוקבים אחרי. כל זה פרץ לא מזמן. האם יכול להיות שאני נכנס למצב פסיכוטי? אני מפחד פחד אימים.

אני לוקח ריספירדל ורודנל האם מותר לי לקחת תמצית שמן אורגנו

האם היא יכולה להיות מלווה בטקסים ובמחשבות טורדניות? האם זה שכיח? ואם כן, איך יודעים שזו סכיזופרניה פשוטה ולא או סי די, מה מבדיל ביניהם? שהרי גם כשיש או סי די יש ירידה במוטיבציה, בתיפקוד, יש התרחקות חברתית, יש הסתגרות, יש ירידה בהתמודדות ובאנרגיות, כי המחשבות הן מתישות והטקסים מבישים. אז איך יודעים להבחין? האם יש בכ"ז קטליזטור מובהק שמציין זה או סי די וזו סכיזופרניה פשוטה?