פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

תרופות שעכשיו אני נוטלת -
פלוטין 40 מג
מירו 30 מג
למיקטל 25 מג
טופמקס 400 מג
פנרגן 50 מג

שלום סקיני מיני.

אינני רופא.

לא כתבת מה האבחנה שלך, אולם גם אם מדובר בסכיזופרניה או משהו דומה, שאמור להצריך תרופות אנטי-פסיכוטיות בתפקידם העיקרי (להבדיל ממחזקים במצבים של דיכאון) - ניתן לנצח את המחלה ע"י טיפולים פסיכולוגיים בלבד.

אני דוגמא חייה לכך; עברתי ארבעה אישפוזים שחוץ מהאחרון כולם היו במצב פסיכוטי חריף, אובחנתי בסכיזו-אפקטיב, ובסופו של דבר הטיפולים הפסיכולוגיים היו מספקים כך שהיה אפשר להפסיק את הטיפול התרופתי.

יכול להיות שיצליחו למצוא לך תרופה אנטי-פסיכוטית שאיננה משמינה, אך לאור העובדה שכבר ניסית כמה תרופות, וכולן השמינו - אני די סקפטי.

אפשר לבחון גם את האופציה של טיפולים פסיכולוגיים עם הרופא המטפל.

כל טוב,
שמוליק.

ואווו סקיני מיני את בהחלט צורכת כמות מכובדת של כדורים...אני מבין שאת סובלת מהפרעת אכילה...היית מטופלת בעבר במרפאה להפרעות אכילה? ממתי התחילו בעיות השינה? החרדות? סקיני מיני זה החלום שלך בעצם ללבוש חצאית מיני ולהיות רזה וחטובה?

האבחנה שלי עד לשנת 2014 הייתה אנורקסיה נרבוזה הייתי מאושפזת 6 פעמיים אצל איתן גור בתל השומר הגעתי למשקלים מאוד נמוכים 25 וכן הלאה , אך ב2014 בעקבות שינוי תרופתי לסרקוואל בגלל בעיות שינה ההפרעה התהפכה והפכה לאכילה כפייתית (קשה לקרוא לזה בולמיה כי לא הייתי מקיאה) אבל הייתי מוצאת דרכים אחרים לטיהור (משלשלים וחוקנים) מספטמבר 2014 ועד היום עליתי 25 קילו.
אני מאובחנת עם אנורקסיה/בולמיה דיכאון קליני וocd
בנוסף באשפוז האחרון שלי בפסיכיאטריה בהדסה שהיה לפני כשבוע וחצי היו לי שני פירכוסים טונים קולונים באותו השבוע עשו לי בדיקת egg ובוחנים את זה אין לנו עבר של אפילפסיה וטוענים שזה ממנת יתר כי לפני האשפוז הייתי מכורה לקלונקס ואיטומין הייתי מגיעה לאיטומין למנות של 260 מג כדי לישון רק כדי לא לאכול.
אני אבודה וזקוקה לעזרה
עכשיו אני חייבת את ההורים שיגיעו איתי לכל רופא על מנת לקבל מרשמים וצריך חתימה שלהם על כל מרשם , כי טוענים שאני מסוכנת לעצמי ופסיכוטית

עד כה , אין עדות חד משמעית לגבי נזק ישיר.
מומלץ מעקב גופני, בדיקות דם, לפחות פעם בחצי שנה,
לשם זהירות , תחת טיפול תרופתי ( לא רק פסיכיאטרי )

שלום הילה.

אינני רופא, ומדובר בשאלה שהיא רפואית לחלוטין, ורק מכיוון שכבר עברו שבועיים מהפעם האחרונה שהרופאים הגיבו לשאלות - אז אני מרשה לעצמי לנסות לעזור.

דעתי האישית היא שלא כדאי להמשיך עם הטיפול הנוכחי נוכח תופעות הלוואי הקשות, ובמיוחד הגברת החרדות.

הייתי ממליץ לחזור לרופא המטפל על מנת לבחון חלופות אחרות.

חוץ מזה, ככלל, מומלץ שלא לבסס את הטיפול רק על תרופות אלא לשלב טיפולים פסיכולוגיים. לטיפולים פסיכולוגיים לפחות לא אמורים להיות תופעות לוואי...

כל טוב,
שמוליק.

קודם כל תודה רבה על תגובתך המהירה.
אני בהחלט אנסה לברר גם מול הרופא הפרטי רק מכיוון שעד אז יכול לעבור קצת זמן
ועם כל התופעות לוואי המפורטות ״ הקצת״ מרגיש כנצח.
שוב תודה רבה!

הכדור נחשב בטוח.
יש להקפיד להפחית ממריצים ( קפה, קולה, משקאות אנרגטיים)
מומלץ מעקב דופק, לחץ דם ואקג, בשלבים ראשונים של הטיפול.
אסור ליטול- למי שהיה פרכוסים, איפליפסיה או חשד.

הלפונקס יחמיר מאוד את בעית ההשמנה וסיכון למחלות מטאבוליות.
לפונקס = תרופה נוגדת פסיכוזה - הכי משמינה.

שימוש במצבים של עמידות לטיפול בנוגדי פסיכוזה , אובדנות ומסכונות ואו הרעלת מים קומפולסיבית ( שתייה מופרזת ובלתי נשלטת )

עדיף לשקול תרופות אחרות ויותר בטוחות.

שלום לך
ישנו בית מרקחת בת"א בשם "שור טבצ'ניק שמיבא כדורים שאינם בארץ
מקווה שהם יעזרו לך.
המון הצלחה!

שלום רב.

אינני רופא.

יכולות להיות סיבות טובות מדוע לא להחליף את בתרופה הנוכחית. בגדול, אם נראה שהתועלת מרובה על הסבל מתופעות הלוואי, אז כדאי להמשיך לקחת.

ניתן להתמקד יותר בטיפולים פסיכולוגיים, ואם הם יעזרו, אז יהיה אפשר להוריד מינונים ואף להפסיק את הטיפול התרופתי לגמרי.

התחושה האישית שלי מהתיאור שלך, שאת מרגישה שהרופא שלך אינו מספיק רגיש לסבל, ואם אני צודק בהערכתי, אז צריך לשקול להחליף רופא.

רופא שאינו פועל מטעם הצבא אינו כול לתת פטור; כנראה שמה שהתכוונת, זה שהוא נתן לצבא חוות דעת לפיה ראוי לתת פטור. ההחלטה נתונה לשיקול דעת של הצבא, אם כי בדרך כלל כאשר ישנה חוות דעת לפטור על סעיף נפשי - הצבא מעדיף שלא לקחת סיכונים.

אם נראה לך שאת כשירה, את יכולה פשוט לא להשתמש בחוות הדעת שלו, וכמובן, שאם אין לך וודאות, אז ניתן לבקש חוות דעת נוספת.

מקווה שעזרתי.

שמוליק.

פסיכיאטר נותן התרשמות אבחנתית.
הצבא מחליט לגבי פטור כן או לא.
לגבי פגיעה בתפקוד המיני - יש לשקול שינוי טיפול או הוספת תרופה.

שלום חניתה.

אינני רופא.

אם רמת הטגרטול בדם איננה מספיק גבוהה - צריך להעלות אותה.

עם זאת, אם הטגרטול ניתן בשל השפעתו כמייצב מצב רוח (נותנים אותו גם לטיפול באפילפסיה), וישנו חשש להעלות את המינון (אפילו אם החשש מוגזם בעליל), אז ניתן לשקול בהתייעצות עם הרופא המטפל להתמקד יותר בטיפולים הפסיכולוגיים, ואם הם יהיו מספיק יעילים - יהיה ניתן בעתיד אפילו להפסיק את התרופה לגמרי.

כל טוב,
שמוליק.

בהחלט מקובל לטפל בטגרטול על פי רמה בדם.

היא מקבלת את הטגרטול כדי שתתנהג יפה ותהייה רגועה, אין לה שופ מחלה נפשית, תודה לאל, האם זה בסדר לתת טגרטול לבעית התנהגות,?

בהחלט כן.

הסרוקסאט מאוד מרגיע ומיישנן.
יש להמתין עוד מספר שבועות וכן לשקול לעלות מינון של פלוטין.
יש לשקול להוסיף טיפול הרגעתי עד השגת הקלה וכן להוסיף טיפול בשיחות.







יונתן דוידאור פסיכיאטר מומחה
פסיכיאטריה רופא מומחה פסיכולוגיה היפנוזה CBT
DAVIDOR.CO.IL
פסיכיאטר פסיכיאטריה דיכאון חרדה מאניה סכיזופרניה
בדיקות גנטיות חדשות היפנוטראפיה היפנוזה רפואית
DAVIDOR.CO.IL
הוד השרון רעננה כפר סבא פתח תקווה הרצליה
יהוד תל אביב כפר שמריהו יהוד כפר יונה אבן יהודה נתניה
DAVIDOR.CO.IL

עכשיו לאחר 6 שבועות נסיון עם פלוטין אני נוטלת 20 מ״ג סרטקסט ו10 מ״ג פריזמה האם השילוב יכול להפחית מיעילות הסרוקסט שעבדה מצוין בעבר?

שלום ציפי.

אם אני זוכר טוב, אז אם אחד מבני הזוג חולה - אז הסיכוי הוא כשבעה אחוזים, קל וחומר שאם את לכל היותר רק "נשאית", אז אם תינשאי למישהו בריא, אז הסיכוי נמוך יותר.

עם זאת, הייתה כאן בפורום מישהי שהתייחסה לדיון, ואמרה שהיא אולי העבירה לילדים שלה גנים "דפוקים" אבל היא לימדה אותם שאפשר להתמודד עם המחלה.

אם האחים שלך מתמודדים יפה עם המחלה שלהם - זה גורם שיקטין באופן דרסטי את הסיכויים להתפתחות המחלה; ישנו גם גורמים סביבתיים ולא רק גנטיים, ובהם יש לנו שליטה.

שיהיה בהצלחה, כל טוב, וחנוכה שמח.

שמוליק.

יש לזכור שהדבר יותר מורכב,
הפרעות כמו סכיזופרניה, דו קוטביות, סכיזואפקטיבות,, בקרב בני משפחה, יכולים גם לתרום להגדלת הסיכון לפתח הפרעה. בנוסף, נזקים בהריון ולידה , חשיפה לחומרים כימיים וכן מרכיב גנטי.. משפיעים על הסיכון לפתח מחלה.
הסיכון הכללי 0.3% במהלך החיים לכלל האוכלוסייה, נשים יותר מגברים, סוג הדיכאון במיוחד יותר בקרב נשים, ( הסיכון הכללי כ 1/3 מהסיכון הכללי מסכיזופרניה שזה 1% לאוכלוסיה הכללית)

אודה מאד לקבל התייחסות לגבי השיעור הידוע של הסיכון לילדים של אח בריא (שיש לו 2 אחים הסובלים מסכיזואפקטיבי F25) לחלות בעקבות הגנטיקה (בעקבות העבר המשפחתי של הדודים).
תודה רבה!

קשה לנחש.
בהחלט הפסקות מרובות של תרופה שעוזרת, מגדיל את הסיכון לחוסר תגובה בהמשך.

ד'ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, פסיכותרפיסט
טיפול רפואי ופסיכולוגי בהיפנוזה
http://davidor.co.il
הוד השרון כפר סבא רעננה הרצליה
כפר שמריהו נתניה כפר יונה פתח תקווה יהוד
http://davidor.co.il
טיפול בהיפנוזה היפנוטראפיה טראנס רפואי

אם אתה מרגיש נפלא עם הויפאקס מדוע אתה רוצה לרדת ממנה?

לפעמים , יש ירידה של דופאמין באופן עקיף,
( עליה של סרוטונין, השפעה על קולטן סרוטונין 2A באונה הקדמית של המוח , הורדת פעילות דופאמין, מוביל לירידה במוטיבציה, מרץ, ריכוז, אפאטיה, ירידה בהנאה)
לכן יש לשקול
1. הפחתה של ציפרלקס
2. הוספת ריספונד.
3. הוספת אדרונקס.

כמובן, זה תלוי בקליניקה עדכנית ושיקול דעת הרופא.
וכמובן שיתכן סיבות אחרות ( תחת ציפרלקס בדר'כ תופעות לוואי הנ''ל, תחת מינון גבוה , מעל 15 מ'ג או יותר .. )
בהצלחה.

שלום,
רציתי לדעת האם ייתכן מצב בו מרגישים חוסר ריכוז, פגיעה בזכרון וירידה בקוגנטיביות עקב תת תריסיות אבל בדיקות הדם תקינות לחלוטין(TSH T3 ו-T4 באמצע הנורמה)?(הפסקתי לקחת אלטרוקסין לפני כחודש).

בנוסף, יצא לי ערך של ויטמין D של 22.80 NG/ML כאשר הנורמה מתחילה מ-30. האם ערך זה יכול להסביר את התסמינים שלי?

תודה.

לא.
יש להתיעץ עם רופא משפחה בנדון ולהמשיך בירור.

במידה והציפרלקס אכן גורמת לירידת דופמין באופן עקיף כפי שאמרת,
האם מעבר ל-SSRI אחרת יכול לפתור את הבעיה?

שאלה נוספת, האם מצב של חרדה קשה יכול לגרום גם הוא לתופעה זו של ירידה בקוגניציה?

תודה.

אשמח למענה

שלום דורין.

אפשר לפנות לרופא המשפחה. גם רופא משפחה מוסמך לרשום תרופות פסיכיאטריות. אינני יודע לומר היכן בדיוק עובר הגבול בין סמכותו ותפקידו של רופא המשפחה לבין רופא פסיכיאטר. יכול להיות שיהיה בכך קיצור דרך; אני מניח שזמן ההמתנה לתור לרופא המשפחה הוא קצר יותר מאשר לרופא פסיכיאטר.

אני מבקש ברשותך להעיר שכל מטופל מגיב אחרת, ולכן אם סרוקסט עזרה לחברה שלך - לא ניתן להסיק מכך שזו תרופה טובה בכלל ובפרט לא ניתן להסיק שהיא טובה בשבילך. כמובן שאם העובדה הזו גורמת לך לחשוב שזו תרופה טובה בשבילך - זה יהווה שיקול בהחלטה של הרופא.

לצורך השוואה, אני ממש לא הסתדרתי עם תרופות פסיכיאטריות, ולפני כמה שנים טובות כשהצטרפתי לפורום הייתי יורד "כאסח" על התרופות, וקיבלתי ביקורת קשה מאוד מהרופאים של הפורום, אבל היא לחלוטין מוצדקת; ממש לא ניתן להסיק מהמקרה שלי על הכלל.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה בהתמודדות. אחד מהתפקידים העיקריים של החברים בפורום , שבדרך כלל התמודדו עם קשיים נפשיים, הוא לעודד.

שמוליק.

נחשבת לתרופה בעל אפקט מרגיע יותר מהקבוצה שלה אך היא עלולה לגרום להשמנה משמעותית באחוזים גבוהים ולפגיעה בחשק המיני

לא חובה פסיכיאטר
סרוקסט - ממשפחת SSRI
מרגיע מהר, מישנן, גורם להשמנה,

בדר'כ ניתן לחצות.
יש להתייעץ עם רופא מטפל בנדון.

ד'ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, פסיכותרפיסט
טיפול רפואי ופסיכולוגי בהיפנוזה
הוד השרון כפר סבא רעננה הרצליה
כפר שמריהו נתניה כפר יונה פתח תקווה יהוד
טיפול בהיפנוזה היפנוטראפיה טראנס רפואי

שלום אילן.

אינני רופא, בינתיים אני רק סטודנט לפסיכולוגיה.

ככלל, אין שום תמימות דעים לגבי השאלה מה חשוב יותר - טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. הדעות על כך חלוקות, גם בקרב הרופאים הפסיכיאטריים וגם בקרב המטופלים, כך שהתשובה לשאלה מה עדיף וחשוב יותר תלוייה בכל מקרה לגופו.

נראה לי שעצם העובדה שהלכתי ללמוד פסיכולוגיה מעידה מה העמדה האישית שלי, ויתר על כן, אני עברתי ארבעה אישפוזים וחוץ מהאחרון כולם היו בכפייה, ובאופן אישי הטיפולים הפסיכולוגיים עזרו לי יותר.

במוצהר, התרופות אינן מרפאות את המחלה אלא מקילות על הסימפטומים. אפשר לומר באופן די קיצוני, שזה לקחת מישהו עצוב, ולהרים לו למעלה בכוח את קצות השפתיים כך שזה ייראה שהוא מחייך ולומר שהוא שמח. על אותה הדרך, אפשר לומר שהתרופות גורמות למוח לתת פקודה להראות סימנים של שמחה, אע"פ שאין באמת סיבה טבעית להיות שמח.

יכול להיות שהתרופות מקהות את החושים, אך עם זאת, אין להתכחש לעובדה שהתרופות עוזרות לפחות לחלק מהמטופלים.

השאלה האם נכון לקחת תרופות או לא היא שאלה של תועלת מול נזק, והיא משתנה ממטופל למטופל.

כל טוב,
שמוליק.