פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

קצת עליי:
אני {24 וחצי}
רווקה
אמא שלי {47}
היינו לבד בבית..
הסיפור מתחיל ככה:
דוד שלי לא כ"כ בריא בנפשו כלומר הוא משוגע
יש לו התפרצויות זעם, ויותר גרוע מזה הוא יש לו מחלת נפש
שניקראת: סכיזופרניה.
הוא היה כמה פעמים בביתי חולים למשוגעים {הוא בן 47 רווק בלי עבודה}.
כי עשה דבר לא כ"כ נעים לדודה שלי {היא לא בקשר איתו ולא מכונה לסלוח לו}
הוא מקבל זריקות כדי להרגע פעם בשבוע
וככה הוא מתפקד ורגוע
הוא לא עובד ואין לו אישה בסביבות גיל ה40
אנחנו מקבלים אותו ועוזרים לו {כל עוד הוא מתנהג בהתאם}
אוקיי?
היום הוא בא כשבקבוק שתיה בידו
ומתחיל לקלקל ולהתגרות באימי
{אני הייתי בחדר היא בסלון איתו}
היא הבטיחה לו משהו ולא קיימה אז הוא כעס קילל
התפרץ
וגם היא התחממה כי הוא עיצבן
אז הם רבו הוא השפריץ על הקירות והספה את השתיה
והרים יד על אימא שלי
כתוצאה מזה היא החליקה וקיבלה מכה בראש מהקיר
אז אני ניסיתי להפרידד בניהם
והרחקתי אותו מאימי {למרות שהיה קשה}
אל עבר הדלת
וממש נלחצתי
אמא שלי התקשרה לאחותה ואני לאבא שלי שיבוא
אבא שלי בא ואיים עליו בטלפון
{הוא בכה והצטער}
אז הוא איים עיו שלא יתקרב
אליינו
עליו
בקיצור מפחיד מה שהלך כאן בסביבות הערב
מזל שהייתי עם אמא שלי
הוא גם ירק וקילל
העפתי אותו עם הכוח שלי {יש לי קצת}
לכיוון הדלת וזהו
אבא שלי הלך ואיים עליו
וזהו אני מקווה שהוא לא יתקרב
{אני עדיין פוחדת קצת}
ממה שהוא יעשה ובכללי כן

מה ניתן לעשות במצב כזה?

תודה

אני בהריון חודש רביעי. האם אני יכולה לקבל שמירת הריון עקב עצבנות, דיכאון, לחץ במהלך ההריון ובעבודה?
אני רוצה לציין שלפני ההריון טופלתי ברסיטל 20 ובטופמקס עקב עבר של בולימיה והפסקתי לפני ההריון, מאז אני בלחץ נפשי, עצבנית, חסרת סבלנות ובדיכאון במיוחד בעבודה.
אני לא מתכוונת לחזור במהלך ההריון לרסיטל למרות שאין כמעט סיכונים. אני מטופלת בפסיכותרפיה המון זמן בלי קשר להריון.

שלום, רציתי לשאול מהם ההיבטים החוקיים באשר לאשפוז מבוגר החולה בסכיזופרניה. האם ומתי אפשר לאשפז אותו בניגוד לרצונו?
בנוסף האם יש איזשהו גורם/מוקד/קבוצות תמיכה באזור המרכז שעימן אפשר להתייעץ גם מעבר באשר למצבו של חולה ואסטרטגיות התמודדות עימו? זאת מאחר שיש התנגדות מצידו לאשפוז או קשר כלשהו לגורם שטיפל בו בעירו (הוא בכלל חושב שהוא לא חולה ובמצב פסיכוטי שאינו מסכן את הסביבה אולם מצבו האישי והגופני ממש רע)
תודה,

היי,
אני סובלת מתלישת שיער כבר 12 שנה.
בגיל צעיר הייתי צריכה לעשות קרחת מפני שהמצב היה כזה נורא
שלא יכולתי כבר,לא קל לעשות דבר כזה אחרי שכל חיי הייתי מסתובבת
עם שיער מאוד מאוד ארוך, חשבתי שאז אולי אני אפסיק אבל לא ועד היום
אני עם שיער קצר . בעבר ניסיתי כדורים וטיפול במגביל אך לא עזר.
כיום אני לא יודעת עד כמה אני רוצה לקבל עזרה ,ולכן אני לא מטופלת בכלל.
ממה שאני מבינה זה OCD זה מה שאמרו לי שנים.
הייתי שמחה אם הייתם יכולים לענות לי על כמה שאלות.
1 . OCD זאת מחלת נפש ? או הפרעת נפש ?
2 . איך אפשר לטפל בבעיה כזאת ?
3 . האם בעיה כזאת יכולה לגרום לבעיות נפש אחרות ?
אשמח לישמוע ממכם ותודה מראש .... יום טוב.

רציתי לדעת..
ורציתי גם לשאול..
ורציתי לציין משהו ולהשיג לגבי זה מידע..
אז פשוט ארשום הכל..ואקווה שלא אעריך יתר על המידה..
יש לי שלל בעיות, ואני מתכוון לפנות לכל הטיפולים האפשריים, כי התפתח אצלי פשוט הרצון למות אחרי השינוי שחוויתי עקב עוול שנגרם לי, וכל יום אני חושב על למות באופן קבוע, אבל אפילו אין לי מספיק כוח לבצע התאבדות.. יש כל כך הרבה דרכים אבל פשוט אין לי כח לבצע את זה, ואני גם לא רוצה לפגוע בהורים שלי אז אני שורד (בערך).

אני חווה דברים כמו חוסר שינה, ושינה ממש שבורה ולא מספקת, מעצבן לישון כי אני לא ישן כמו שצריך, אני מתעורר כל הזמן, ואני מוצא את עצמי חושב על כל מיני דברים כאשר אני הולך לישון, אבל אם לדוגמא אני מפנטז על משהו לא הגיוני סתם בשביל שיהיו מחשבות נעימות כאשר אני נרדם, פתאום אני מוצא את עצמי בהלך מחשבות אחרות, שהם כן מציאותיות אך לא במודע שיניתי את קו המחשבה אז קודם כל מה שציינתי עד עכשיו בכתוב - מה זה אומר? למה זה משתייך?
מעבר לזה כאשר אני הולך לישון, הרבה מאוד פעמים אני מוצא את עצמי חווה רעד פנימי של הגוף, משהו שאני לא יודע איך להסביר כי לא נראה לי שהגוף עצמו רועד, זה רעד פנימי בלתי מובן ומעצבן, שלא נותן לי להירדם.. וזה קורה רק כאשר אני הולך לישון - מה זה אומר?
מעבר לזה הזיכרון שלי מאוד מעורבל, עושה רושם שחוויתי משהו שגרם לי להרבה מאוד שיכחה, אבל יש לי את הזכרונות שלי לפעמים אני מצליח להיזכר במשהו על פי רצון, ולפעמים זיכרון פשוט צץ בלי קשר לשום דבר, וככה כל מיני פאזות של לזכור ולשכוח ואני לא מבין את זה..
מעבר לזה הזיכרון שלי מרגיש שהוא חלש יותר מכפי שהיה פעם לפני שניזוקתי, וגם הריכוז, שלי מאוד שבור.. ואין לי כח לשום דבר, ועושה רושם שמעבר לכל מה שציינתי כאן (אני ארשום את זה בשורה נפרדת כדי לתת לזה דגש

- אני תקוע, המוח שלי תקוע!!! - אני לא מצליח להשתחרר משום דבר, ולא מצליח לתקשר אף על פי
שהיו לי מלא דברים לתקשר עליהם פעם, אבל עכשיו אני תקוע תקוע, ממש תקוע, לא מצליח לתקשר על שום דבר ולהרחיב בנושאים ולהעמיק ולבטא - מה זה אומר?????
מעבר לזה, כשהייתי קטן אני זוכר שהייתי מסתכל על תמונות של בחורות ומאונן, לפעמים 7 או יותר פעמים ביום, וזה עבר לי,, הייתי עושה את זה מתוך בחירה..חרמנות,..אבל אני מוצא את עצמי לאחרונה מוצא תמונות של יפות באינטרנט, ומאונן, לפעמים כמה פעמים בשעה, לפעמים אני מפסיק את הסרט שאני רואה מחפש את השחקנית שראיתי בתוך הסרט, או תמונות של בחורות שלא קשורות לסרט, ומאונן,, ממש הרבה פעמים ביום, אפילו עד 15 פעמים ביום, כאילו יש לי שליטה על זה, אבל בעצם לא, עושה רושם שאני בוחר לא לשלוט, אבל מכור זה נראה לי עדין לקרוא לזה כך, זה משהו אובססיבי כזה, אני לא מבין את זה, הן ממש יפות ואני פשוט רוצה למצוא עוד ועוד תמונות ולהביא עליהן ביד ואני לא מבין את זה,,, הן ממש יפות ואני מפחד שאני עושה לעצמי נזק - מה זה??
למה כל זה משתייך?

שלום
אני רוצה לקבל אישור לכך שפרפנאן גורם לשיעור יתר..
בנוסףֹ האם פרוזק גורם גם כן לשיעור יתר.

תודה

שלום

האם מינון של 30-40 מ"ג של ציפרלקס הוא מקובל ויעיל לOCD? (רשום משום מה ש20 מ"ג הוא המקסימום)

אודה לתשובתך

שלום קיבלתי לפני כחודש התחלתי לטפל בדיכאון ברמוטיב. לאחר 3 שבועות בערך התחיל להעלם הדיכאון אבל חרדה גברה. הפסיכיאטר שלי נתן לי במקום סרוקסט וזה עושה לי הרגשה ממש רעה. אני מרגיש שעמום כזה חזק שהתחלתי לבכות מרוב סבל. זה נתן לי מרץ אבל מצד שני שעמום כזה וזה מן כמו שני ניגודים כאלה גם שעמום חזק וגם מרץ.
האם זאת תופעה מוכרת וזה אמור לעבור?
מה ההבדל בכלל בין סרוקסט לבין תרופות אחרות כמו פרוזאק וכל הידועות ולמה לא נותנים אותם מהתחלה אם הן יותר יעילות או טובות?

לפני 4 ימים התחלתי lustral במינון 50 מאז אני חש עליה משמעותית בתאבון בכל שעות היום, זה ממש מפריעה לי ומעצבן (אחרי תקופה של מאמץ לרדת).
אני אדם שנוטה להשמנה ואני לא רזה בניוחד אפילו די שמנמן.
האם העובדה שאני חש עכשיו עליה בתאבון אומרת שגם בהמשך התאבון יגבר?!
מה גם בנתיים אני לא מרגיש שוב הטבה במצב רוח (רק יותר גרוע) אבל התאבון ממש בשמיים מאז שהתחלתי את הכדור, באם זה אומר שבהמשך שהכדור יתחיל להשפיעה התאבון יגבר עוד יותר?

האם סוליאן עלולה לעשות קשיון בשרירים והאם תופעת לוואי זאת עוברת בדרך כלל?

אני סובל מחרדים ופחדים ולפני כשמונה חודשים התחלטתי להיות מטופל בכדור פאקסט שאחרי חודש והפסיק לעזור לי ופניתי לפסיכאטר רסיטל שאומנם עזר לי אך גרם לי לבעיות במיניות שלא הצלחתי להגיע לשפיכה הכדור הוחלף לסימבאלטה 60 מג שאני מרגיש בו מאוד טוב אבל שוב יש לי בעיה במיניות כרגע הרופא הציע לי להחליף לכדור איקסל בטענה כי הכדור יש לו פחות תופעות לואי במיניות ונראה לו כי הדבר יעזור לי שאלתי האם יש לכם נסיון עם הכדור הנל והאם הוא באמת יעזור לי בבעיה שלי משום שהיום אני ב"ה מרגיש מצויין מהסימבאלטה ואני מפחד שההחלפה הזאת אולי רק תקשה עלי
אודה על תשובתכם ובמידה ויש למשהוא מהקוראים נסיון בכדור הזה אודה על עדכוני.

למומחים שלום.
לפני כחצי שנה התאשפזתי בבאר-יעקוב, עקב התקף פסיכוטי שהתעורר כתוצאה משימוש בחשיש. הייתי שם שבוע, והשתחררתי לאחר שחזרתי להתעקלם עם המציאות. לאחר חודש שהייתי במצב נורמלי, כמו לפני העישון, התעוררתי באמצע הלילה עם התקף פסיכוטי שנעלם בבוקר. מאז אותו התקף (היו לי עוד כמה התעורריות באמצע הלילה עם פסיכוזה וחזרה למוטב בבוקר) אני סובל מ"פסיכוזה מתונה", כלומר עולות לי מדי פעם מחשבות מטורפות שתוכנם דומה למחשבות שהיו לי כאשר הייתי בהתקף הפסיכוטי (כל גירוי נתפס כמסמל משהו, כלומר העולם מוסר לי מסרים שאני מת ושאני צריך לקבל את זה) אך יש לי את ביקורת המציאות. המחשבות הללו גורמות לי להנדוניה, ואני לא מצליח להנות משום דבר ומרגיש חסר אנרגיה נפשית. גם כשאין לי את המחשבות האלה, אני חושב עליהם וזה בעקרון מה שמדכא אותי. עכשיו אני מטופל אצל פסיכאטר ולוקח ריספרדל, צפרלקס ומירו (לפני הריספרדל הפסיכאטר רשם לי גם פלואנקסול שלא עזר), ולא רואה קצה אור במנהרה.
יש לי כמה שאלות:
האם ידועים לכם מקרים של עישון חשיש שגרם להתקף פסיכוטי? האם העישון היה הטריגר? ולמה אחרי שחודש שהשתחררתי זה חזר ללא עישון?
בנוסף, מה עוד יכול לעזור לי? האם טיפול בהיפנוזה אפשרי? טיפול פסיכולוגי?
תודה מראש, מארק.

המחשבות הכפייתיות הורגות אותי ולא נותנות לי מנוחה
אני מנסה לחשוב שטוב אבל המחשבות לא יוצאות לי מהראש
אני נוטל רסיטל 40 מ"ג האם זה מספיק למחשבות כפייתיות ?
כי לפי מה שאמר לי הפסיכיאטר שלי ש-60 מ"ג זה המקסימום
למחשבות הכפייתיות .
את הרסיטל 40 מ"ג אני נוטל כבר 13 יום ואיני מרגיש שום שינוי במחשבות
הכפייתיות .מה עושים אני כבר מיואש והפחד שלי הוא שאני לא יצא מזה
בחיים ?

שלום רב,
מיזה קרוב לשנתיים אני נוטל סימבלתה במינון 60 מ"ג עקב דכאון. יש שיפור מהתקופה שלפני.
תופעת הלוואי שהכי מפריעה לי היא בתחום המיני: קושי להגיע לזיקפה, קושי רב בשפיכה, ועוד. (אציין שאני בן 24).
איך - אם ניתן - לבטל או להפחית את זה?

בתודה מראש

קצת מאוחר מידי בשביל זה.. הנזק כבר נגרם לי..
מה עוד שאף אחד חוץ ממני לא צריך לסבול את הסבל הנוראי הזה והעוול הנוראי הזה שנגרם לי מאבחנה לא נכונה וטיפול לקוי..

אבל תודה..
כך היא האנושות לא?

זה שהייתי שונה.. מה זה משנה..
ובסופו של דבר.. אין שם אלוהים למעלה בשמיים שיעניש את אלו שמגיע להם להעניש..
אז במקרה שלי אני מקרה אבוד..
ואני לא מאמין בגורל .. וב"כך זה נועד להיות".

קרה לי מה שקרה לי ואני רק יכול לקוות שיפרצו פה מלחמות בעולם וכל האנושות תמחק..