פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום רב,
התחלתי לקחת איקסל לפני 6.5 חודשים.
היות והוא הפריע לשינה הפסיכיאטר הציע לקחת ואבן לפני השינה, נוסף לטראזודיל שאני לוקחת 8 חודשים.
התחלתי במינונים איקסל 50 גר' + חצי ואבן , בגלל בעיות השינה ירדתי לאיקסל 25 גר', במשך הזמן עברתי לכדור ואבן.
לפני כשבועיים העלתי את האיקסל שוב ל-50 גר', והיות ועדיין השינה שלי לא היתה טובה, ולפני השינה הוספתי מלטונין.
הפסיכיאטר טוען שעליה במינון האיקסל תפתור את בעיית הדיכאון, ואז השינה תהיה טובה יותר.
המצב היום הוא: 100 גר' איקסל + 10 גר' ואבן + אלטרולט + מלטונין – ועדיין שנתי אינה טובה – אני מתעוררת מוקדם בבוקר ולא מצליחה להרדם שוב.
שאלותי:
1 האם יתכן שאני לא מצליחה להתרגל לאיקסל, והוא מפריע לשינה?
2 אם היום אני מרגישה יותר טוב, אך עדיין מדוכאת - האם יש טעם להמשיך בטיפול באיקסל?
אציין כי לפני שהתחלתי עם האיקסל, היתה תקופה שישנתי טוב עם טרזודיל 50 מג' (החלפתי לאלטרולט כי הטרזודיל גורם לי להיות רדומה במהלך היום).
תודה רבה

שלום,

אני נוטלת רסיטל 5 שבועות , 4 שבועות 20 מג' +שבוע של 30 מג'.
לאחר 4 שבועות הראשונים היתה לי נסיגה ולכן העלתי ל-30מ'.
כיום יש לי אי שקט נוראי וגם רעד לכן נוטלת במשך היום ואבן/קלונקס שמרגיעים אך עושים אותי כמו זומביט ואני נורא חלשה.
בזמנו לפני מס' שנים סרוקסט מאוד עזר לי בדיכאון הקשה אך אני לא זוכרת תוך כמה זמן , במשך השנים עברתי לרסיטל שהיה גם בסדר.
מתי אוכל לדעת אם כדאי לחזור לסרוקסט? אני יכולה להתמודד עם תופעות הלוואי שלו (בעיה בתפקוד המיני ,השמנה ועצירות) העיקר שירגיע אותי. ובמשך הזמן לעבור לרסיטל (אולי אחרי שנה)
במידה וניתן האם אפשר להפסיק בבת אחת ולהתחיל סרוקסט? או שמומלץ להעלות את מינון הרסיטל ל-40מג'?(כמובן בהתייעצות עם הרופא).
קצת אין לי אמון ברסיטל ,לא יודעת למה?

אודה לעזרתכם.

את ההודעה הקודמת שלי.

אשמח להמלצה על פסיכאטר שתמתחה ב CTB . ששיך למכבי, אני מתל אביב. אבל לא משנה לי לנסוע לשרון\ראשון ומה שצריך.. +/_. בקשר לטיפול תרפיה קונגטיבי
עד כמה זה מחייב? (האם יש דרך מכבי?) אני שואלת כי אני עכשיו מוציאה כספים לפסיכולוגית תעסוקתית שמכוונת לקוי למידה והאם זה מספיק?
תודה

מעוננינת במידע על התרופה רספירדל. לאיזה מצבים נותנים אותו? מה תופעות הלוואי האפשריות(כולן), האם זו תרופה שלוקחים לכל החיים או שניתן להפסיק אותה? מה ההבדל בינה לבין ליתיום?
לצערי לא מצאתי חומר באינטרנט לכן אני פונה אליכם.

תודה מראש על תשובתם,
רוני

אפשרות אחת, פשוט לחכות.. ולראות אם אי פעם אחלים מהנזק שנוצר לי מהכדורים הפסיכיאטריים.
-אגב אני לא מעשן חשיש יותר ולא מעשן שום דבר אחר מלבד סיגריות

אפשרות שנייה- לקחת כדורים , ולמצוא את עצמי בבור שלעולם לא אצא ממנו כי מה שיתנו לי סביר להניח יהיה לא נכון..

אפשרות שלישית.. - להתרכז בכך שמבלי להכיר אותי ומבלי להעמיק לגבי ולאבחן אותי כמו שצריך...
קבעו שאני משהו מסוים.. אז להתרכז בזה ובכל דרך אפשרית להביא את עצמי למצב שבו כן תהיה
לי מחלת נפש. ואז שיטפלו בה..

הפסיכיאטריה שלכם היא משחק מאוד לא הוגן על חיי אדם..

אני אחד מאלו שלא עזרתם.
הרסתם
עם הקביעות שקבעתם לגבי, התוויות שהצמדתם עלי, חוסר האחריות שלכם. האצבע המאשימה שלכם.הכדורים שלכם.

אין לי מושג למה בחרתם במקצוע הזה, אך אם זה היה בשביל לעזור לאנשים.
ואותי. אותי פספסתם ובגדול.
אז אתם לא ממש מצליחים.

וזה מאוד לא מעורר נחמה להבין שהכל תלוי בי ואין דבר שאני מסוגל לעשות במצב זה.

הסיבה שנשלחתי לאישפוז בכפייה, היתא חי חברה שלי לשעבר חיפשה נקמה לאחר שהעפתי אותה מהבית והחליטיה להעליל עלי שהיתי מכה אותה למרות שמעולם לא קרה הדבר.

מעבר אל כך עוד סיבה שחשבו שראוי יהיה שאני אעבור הסתכלות לפני האישפוז בכפייה
היא העובדה שפעם עשיתי מעשה שהקפיץ את המשטרה.. וזה היה שבשעות הלילה הלא מוקדמות ולא מאוחרות. פתחתי את החלון והתחלתי לצעוק כל מיני דברים זוואתים וזה היה מבחירה.. ועשיתי בחירה זו כי רציתי לגרום לכך ששוטרים יזיזו את התחת שלהם, וימצאו את עצמם מגיעים לביתי סתם..והסיבה שעשיתי כך היא העובדה שאני התלוננתי מספר פעמים במשטרה על בחורה שהטרידה אותי טלפונית והביאה אותי לעוגמת נפש, והם לא עשו כלום בנידון, רק סגרו את התיק מחוסר עניין לציבור..
ועוד דבר נוסף זה העובדה שפעם אחת שכבתי על המדרכה, במשך חצי שעה, ואז סתם ישבתי שם כמה שעות ודיברתי עם בחורה זרה שהחליטה לעצור לידי,
אבל כאשר שכבתי חצי שעה, אני שכבתי כי אותה חברה לשעבר (זה היה אחרי שנפרדנו), היא בן אדם די קשה והיא עצמה חולת נפש (מהסוג שמצליחים להסוות את עצמם וחיים עם המחלה שלהם- אך יבוא יום זה כמעט בטוח שיגלו את המחלות שלה), ואני בחרתי לשכב שם כי ידעתי שהיא תעבור שם בסביבה ורציתי למשוך את תשומת ליבה אלי בצורה הזאת כי מיציתי את כל הדרכים הרגשיות האחרות ואותה הפעם רציתי לעשות משהו קצת קיצוני בכדי שזה יהיה מה שיקבע אם נמצא את עצמנו בונים את המערכת יחסים כמו שצריך או באמת נפרדים..

בהסתכלות שעברתי .. הפסיכיאטר השקיעה דקות מאוד קצרות.. ואיבחן אותי בצורה מאוד שגויה..
מאוד קל לשים תווית על אדם, במיוחד שיש לך את האמצעים לכך ואינך צריך שאף אחד יגבה אותך.

אז תודה רבה לך על כך שענית לי.. אבל אני נכנסתי לאישפוז ללא מחלת נפש, אולי הפרעה קלה, שהיתה עוברת תוך מספר ימים ואכן עברה..עברה עוד לפני שהתאשפזתי.

אך כיום אני מוצא את עצמי במצב מאוד קשה שהסברתי לך אותו בשלושת הפוסטים שרשמתי..
אבל די ברור. שאינך יכול לעזור לי. במיוחד לא אחרי שמה שגרם למצב הזה זה אנשים שעוסקים באותו מקצוע כמו שלך..

מאוד מצער אותי שאדם במעמד שלך ואחרים כמוך לא יודעים לקחת אחריות.
לבוא ולהגיד לי במילים אחרות שאני נמצא במצב של הכחשה. זה מעשה מאוד מגונה ולגמרי חסר מחשבה.

אין לך ואחרים כמוך מקום לחשוב שאתם עושים טעויות?
אם אני לא טועה מי שחושב שהוא לא עושה טעויות מסרב לקחת אחריות וכל שאר הדברים שאני יכול לציין, זה דבר בפני עצמו שמצריך שאתה ואחרים כמוך תקבלו כדורים,- אנטי פסיכוטיים..
אני ממליץ לך לנסות.. ואלי במקרה שלך זה עוד עלול לעזור

במקרה שלי.. עוד לא קם הפסיכיאטר.. שיבוא ויעזור..
ואני די בטוח שזה כך בגלל חוסר ההבנה שלכם בפסיכולוגיה ונהזקים הפסיכולוגיים והנפשיים שאתם יכולים לגרום מלבד אנשים אחרים שאולי להם הצלחתם לעזור..

זה לא חכמה לבוא אבל ולהגיד לי את מה שאתה אמרת..
שלוש אפשרויות יש לי..

אשמח להציג את הבעיה הסצפציפית שלי. כי אני שוקלת עם לבקש הפניה לפסיכאטר ולהתחיל עם כדורים.

אנסה לקצר. ואשמח עם תעזור בתשובתך.



אז שמי רעות (שם חסוי) משוחררת מצהל משנת 2006.

אני לקוית למידה. ובתיכון העבירו אותי לבית ספר של מופרעים בגלל זה..

אין לי בגרויות ואני לא יודעת אנגלית. אני בת 21.5

הכל מתחיל מהרגע שהתגייסתי לצבא שאיבדו את האיבחונים שלי ונתנו לי תפקיד מבצעי לחוץ ובהול. כ"כ לחוץ שהייתי הולכת לשרותים, היו צועקים לי איפה אני? וכל הזמן עוד עבודות ולא הסתדרתי שם היה לי קשה ולא האמינו לי שקשה לי.

עד שהגיעה היום שבו התחלתי לא להרגיש טוב, הייתי מתעוררת כל יום ב 6:30 ויושבת שעות בשרותים לא מבינה מה קורה.. המשיך ואקצר.

שהיה לי צניחת רקטום ורקטוצלה ואנטרוצלה לפני שנתיים ועברתי ניתוח ושיקום לאט לאט.

מאז התחילו לי כל מיני פוביות. פעם אחת קמתי באמצע הלילה ואחותי ואמא שלי הקיאו ולא הרגישו טוב אז לא ישנתי לילות ומאז פחדתי כל הזמן שאני לא אשן שוב. ממש פוביה שלא יצאתי ממנה רק אחרי טיפול פסיכולוגי, זה נגמר ממזמן, תקופה שלמה הפסקתי עם טיפול הפסיכולוגי ואני יודעת שעם כל דבר אתמודד והגיעה נורא חדש. הייתי באיזה מקום והייתי רעבה ולא היה איתי אוכל, ואחרי זה לא משנה מה אכלתי כל הזמן נהייתי רעבה . והיום יש לי ממש ממש פוביה מלהיות רעבה.. אני עובדת על עצמי ואני בכוונה רעבה. אבל העניין אצלי זה לא מה שאני מספרת זה הלחץ והחוסר פרופורציות שמסביב לכל הבעיות. כי כל פעם מופיעה משהו חדש.

אני הולכת לטיפול בשיטת גרינברג אני כל הזמן נתפסת ובמן לחץ תמידי וחוסר סבלנות. בזכות השיטה הפסקתי להתרוקן מחוקנים ולהקשיב לגוף. אבל אני מתרוקנת עדיין לא בטבעיות כי השריר שם תפוס, כי אני נהייתי בן אדם כזה. וזה הגיעה לשלב שאין לי אורח תקין נוורמלי מכל דבר אני מפחדת. אפילו שחשבתי על כדורים ישר אני רצה ומה ארצה שירצה להפסיק אותם?

בטח ממש אפחד. ולא ארצה ואם הם יהרסו לי את החיים? אבל איכות חיים טובה אין לי עכשיו. ואני רוצה לעזור לעצמי. ופיתחתי כבר תלות גם בשיטת גרינברג(אני מפחדת לא לבוא שבועיים.. כדי שאני לא יהיה צריכה שוב חוקנים) ואני מפחדת לא לבוא לפסיכולוגית. כל הזמן טלפונים ומרגיעים אותי ואז אני ממשיכה. כל היום אני הולכת עם מנטרות בראש.. פשוט אין לי איכות חיים. וזהו אבא שלי נפטר לפני חודש וקצת.. והחלטתי שהחיים מתישהו יגמרו, ולסבול אני פשוט לא מוכנה יותר. אני כל הזמן נתפסת אפילו פחדתי לכתוב לך עכשיו את ההודעה הזאת כי עכשיו לילה מאוחר ושזה לא יעשה לי. וממש הקדשתי לזה מחשבה. אני רוצה להפתח בחיים, וניסתי טיפולים שעזרו לי, אבל הגעתי למצב שאני מרגישה שדי מספיק. זה גם כבר הוצאה בשבילי וגם אני רוצה להרגיש מזה לחיות. הכל אצלי לפחות היה בחישובים, אני רוצה שיהיה לי טוב.

אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

אני סובל מחרדות פחדים ומחשבות כפייתיות התחלתי ליטול רסיטל 40 מ"ג לפי שבוע ויום בדיוק ויש לי עדיין חרדות ומחשבות כפייתיות , מה עושים ?

ומתי זה ישפיע במלואו ?

אני בן 24 וכבר שכבתי עם יותר מ-500 אנשים, כולל מין לא מוגן, מין אלים והפרשות. אני לא מצליח לבקר את עצמי, לא מצליח לעצור את זה. החיים שלי נהרסים לי....אני לא מצליח להתרכז, מתפקד בקושי רב.

האם יש תרופה שיכולה להפסיק את זה ? בבקשה האם פסיכיאטר הוא הכתובת? תציל אותי

אני מנסה לשמור על חיים יציבים אבל מגיל 9 ועד עכשיו אני לא מצליח לבקר את עצמי. חסמתי את כל אתרי האינטרנט בבית שלי. אני לא יוצר קשר עם אנשים ...אני משתדל שהשיחות שלי יהיו תמציתיות ככל האפשר,ובטח שלא יסובו סביב מין או כל נושא עקיף הקשור אליו.

אני נמצא במע' יחסים כבר 6 שנים ...עם אהבת חיי הגדולה שאחרי שגיליתי לה הכל התנתה את המשך הקשר בטיפול דחוף... זה מפריע להתרכז ולתפקד ועד שאני לא מוצא פוקרן אני לא רגוע

נ.ב : למען הסר חשש אני לא נמשך בשום אופן לילדים או בני נוער, ההיפך רובם מבוגרים ממני בעשרות שנים או בסביבות גילי.

ועדיין זה לא מנחם אותי. הבעיה היא איומה... אני שוקל כל מיני פתרונות הזויים כדי לפתור את הבעיות כמו לקיחת הורמונים לדיכוי הדחף (עדיין לא ניסתי אבל שוקל)..

אני בן אדם משכיל בעל תואר שני .. עם יציבות כלכלית והכל אבל הכל קורס סביבי . זה לא יחזיק מעמד ככה. אני חייב להעלים את זה .. לא יכול להמשיך לבודד את עצמי מהכל

מה עושים?

שלום רב

אני נוטלת ליתיום כשבוע ויום היום עשיתי בדיקות דם והליתיום יצא גבוהה 1.48.

אני לוקחת 4 כדורים ביום. הפסיכיאטר שלי בחו"ל והרופא משפחה אמר לי שכדאי להוריד כדור אחד. האם זה מה שאני צריכה לעשות? ומה זה אומר שאחרי ככ מעט זמן הרמה כה גבוהה ואני עוד לא חזרתי לעצמי האם זה קשור? או צריך להדאיג אותי שעוד לא חזרתי לעצמי עם רמה כה גבוהה? וגם יש לי רעד במשך כל היום ובבוקר הרעד מאוד חריף בעיקר כשאני מתעוררת משינה. מה לעשות???

בברכה

רוב הפסיכיאטרים בכלל לא למדו פסיכולוגיה, כל מה שהם מבינים זה כדורים, יתנו אף כדורים למצב שאפילו לא צריך. יש להיזהר כי עליהם אין עין בוחנת. שתבדוק אם הם עושים את המעשה הנכון, הם לא צריכים לקחת אחריות, הם פשוט צורה מאוד מתוחכמת של רוצח סאדיסט

שלום רב
אני כבר נושא הרבה זמן מלמצוא את הבעיה אצלי.
אני חסר רגש לכלום.
שום דבר לא מעניין אותי.
אני לא אוהב שום דבר לעשות.
חבר מספר לי משהו זה לא מעניין אותי כל מה שהוא יספר
מישהו שהכרתי נהרג לפני כמה ימים אפילו לא הרגשתי עצב
לכלוך בחדר, בלאגן שום דבר לא מזיז לי
שאני שומע שיר יפה אני לא באמת נהנה ממנו ו"מרגיש בפנים" שהוא יפה. אמנם אני יודע לזהות אבל לא נהנה ממנו. כמו לדוגמא שגבר (סטרייט) יכול להגיד על גבר אחר אם הוא חתיך או לא אבל לא נמשך אליו באמת ככה אני מרגיש כלפי הכל..
מה יכולה להיות הבעיה אצלי לחוסר רגש הזה?

המון תודה!

היי... אני סובל מדיכאון קל ויש לי תחושה לפעמים שברגע שמתחיל להיות לי טיפה טוב אני מרגיש את עצמי מתנשא כזה מחוסר רצון ואני מנסה להתנגד לזה ולא מצליח.
גם הרבה פעמים אני מדמיין את עצמי (לא הוזה אלא מדמיין) בעל הון שכולם מתרשמים ממני ואני "מרגיש למעלה" מתנשא מעל כולם ומתבודד מהם....
האם יכול להיות שמדובר בהפרעה דו קוטבית?

שלום אני זקוק לעזרה אני מובטל בן 62 האבתלה שלי מיסתיימת בעוד חודשיים אני בחרדה קיבלתי מהרופה רסיטל 20מ"ג הפחד שלי זה שאם אשתמש בזה לא אוכל לינהוג ברכב ולעבוד בקלים מסוקנים האם יש תחליף לחלש יותר תודה

אז לאור מה שציינתי בשני הפוסטים הקודמים,
רציתי לשאול שלושה או ארבעה שאלות ואני מקווה לקבל תשובות רציניות ואמיתיות
בהתאם לרמת הרצינות והאמת שאני נהגתי.

השאלה הראשונה היא, ובפורומים אחרים ששלאתי לא התיחסו אל זה ברצינות וזאת מכיוון
שלא לוקחים בחשבון ש-גם פסיכיאטרים טועים, וזה לא משהו מופרח, וזה לא אבסורד, זה עובדתי, גם אתם בני אדם, אתם וכל השאר אינם תוצרי על, ואם אתם חושבים על עצמכם כך בין אם זו המחשבה האמיתית שלכם ובין אם זה אגו מנופח שגורם לכם לחשוב כך, אז יש כמה אבחנות שאפשר לעשות לגביכם,
השאלה היא: מה קורה במצב שלוקחים בן אדם מאוד מאוד רגיש, הן נפשית, והן פיזית, נותנים לו זיפרקסה למשך חודש ושלושה שבועות, מתעלמים מסימפטומים כמו סיוטים, פריחה, והויברציה שציינתי, הוא שם לב פתאום לניתוק מאסיבי שהוא מרגיש הוא מפסיק לקחת את הכדורים מעשן חשיש ומחזק קצת את הנזק אם כי מוריד מהנזק במקום אחר - מה בעצם קורה וקרה לאותו אתם?

נתעלם שנייה מהחשיש, הוא התנתק לגמרי על הכדורים - מה זה? איך הופכים את זה? אנשים חולים משתחררים על תרופות בן אדם בריא מה קורה לו על תרופות?

מעבר לשאלה של מה קורה לאדם בריא בנפשו שמקבל כדורים זוועתים חווה סימפטומים שליליים מפסיק בבת אחת ועוד מעשן חשיש?? - , יש לי עוד שאלה...
והיא
לפי מה שסיפרתי כאן בפוסטים, יש איזשהו מוסג על איך אני יכול לטפל בדבר הזה? לשנות את זה?
להפסיק להיות תקוע?
אנטיפסיכוטים ינתקו אותי עוד, הרי בזמן האשפוז לא הבחינו בשום דבר שלא בסדר איתי, שום דבר כלל וכלל, להפך, אם יכלו להבחין אז הבחינו שאין לי כלום, (אך האבחנה הראשונית והמוטעית היא זאת שהולכים לפייה - ממש עבודה נכונה < ציניות)
אנטי מדכאים יעשו אותי שמח? או שבעצם מה שיקרה זה אני אזכה לאפשרות להתעלם מכל המכביד עלי, וקצת להיתע על דברים אחרים אך עדיין להיות לגמרי תקוע???

שאלות אחרונות ודי:

יש כדורים מיוחדים אשר מחזירים את כל אשר היה בך למצב הכי טבעי שהגוף שלך מכיר??
או כדורים שמתקנים את הנזק שנוצר בי??
ושאלה אחרונה - יש דרך לאתחל את מוחו של בן אדם?

בכבוד רב, אדם אשר נפגע ממעלילהם של אנשים שלא ידעו יותר טוב.