פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

היי אני בחורה בת 30 פלוס , לאחרונה הכרתי בחור דרך אחד האתרים אני ראיתי תמונות שלו והוא גם ראה את שלי ,דיברנו בטלפון כמה פעמים בשבועיים שלוש האחרונות השיחות שלנו נהיו מרתקות , אני נהנית לדבר איתו ונראה גם הוא , פעמיים אמר שהוא בא להיפגש מאחר שלא גרים אחד קרוב לשני , אך לא הסתדר לו ולא הגיע ... כל הזמן הוא טוען שהוא עובד קשה ועד מאוחר , אני מבחינתי מעצבן אותי שאנו מדברים ד"כ הרבה דרך הצט ועוד לא נפגשנו וכבר אמרתי ו את זה כמה פעמים , וכמה פעמים ביקשתי ממנו לא לפנות אליי במייל או בצט כל עוד אנו לא נפגשים , ובסוף חוזרים ומדברים ... אך אני בפעם אחרונה אמרתי לו שלא יתפלא אם אני לא עונה למיילים או הודעות שלו , כי אנ כבר לא מוכנה לדבר אם לא ניפגש ,, ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא משחק בי והוא לא אכפת לו בכלל .. וכנראה הוא נפגע זה ,האם נהגתי נכון האם צריכה לעמוד על זה שניפגש הוא תמיד אומר לי ניפגש בקרוב הוא רק רחוק ממני ב חצי שעה נסיעה אך טוען שהוא עובד עד מאוחר וגם בשבתות הוא עסוק ....... מה לעשות ???
תודה רבה

הי,

האם יש הבדל בין טיפול זוגי לבין יועץ נישואין?
איך בוחרים יועץ נישואין? מה אני צריכה לבדוק (תעודות, נסיון....)
האם אתה יכול להמליץ על יועץ נישואין באזור השרון

יש לי בת 8 ובן 5. הם אחים נהדרים משחקים ביחד ואוהבים. אבל כאשר הבת מביאה הביתה חברה הן מעדיפות לשחק יחד ולא לשתף את הקטן. אני מכריחה לשתף גם אותו.
האם זו הדרך הנכונה? או שאולי עלי להסביר לקטן שהן רוצות לשחק לבד....
מה הדרך הנכונה? שהוא יהיה אומלל בצד? או שהן יחוייבו לשתפו בעל כורכן?
תודה נינה

התחתנתי לא מזמן. תמיד חשבתי שאחרי החתונה בן זוגי ממש יאהב את ההורים שלי. אבל מסתבר שהוא פשוט בסדר איתם. קצת מפריע לי שהוא לא אוהב אותם כמו שאני אוהבת אותם. אבל הוא אומר שבגלל שבאנו מרקע שונה קצת קשה לו להתחבר אליהם. מה אתם חושבים?

אני גרושה ואם לשני ילדים בני 6 ו-3, יוצאת מזה כשנה עם גבר גרוש אב לשני ילדים בני 5 ו-2. היינו מאוד רוצים לעבור לגור יחד בדירה שתושכר במשותף אבל לדבריו (ובצדק) ילדיי נמצאים איתי רוב הזמן ואילו ילדיו נמצאים איתו רק פעמיים בשבוע, מה שיגרור מצב שילדיו ירגישו כמו אורחים בדירה שבמרבית הזמן שייכת לילדים אחרים ולא רק לאבא שלהם. מעבר לכך, קשה לו לקבל מצב בו הוא ישהה במחיצת ילדים שאינם שלו יותר מאשר במחיצת ילדיו. הבעיה מתסכלת מאוד ואיננו יודעים כיצד לפתור אותה.

שמי שי אני נשוי כבר שנתיים ,המערכת היחסים שלי מאוד מורכבת ולא קלה ישנם תקופות שאנחנו זוג ממש מושלם ויש תקופות שהיא פשוט לא יכולה ליראות אותי יש לי בעיה של עצבים והיא טוענת שאני משפיל אותה מילולית אני מוכן לעשות הכל על מנת שישתנו הדברים לטובה
שכחתי לציין שיש לי ילד בן 1 שנה ולא מוכן שתיתפרק הזוגיות שלנו מבקש עזרה באופן דחוף

שלום
אבקש את עזרתכם, על מנת למנוע מריבות בתא המשפחתי. לצורך כך אפרט בקצרה את השתלשלות העיניינים:
התחתנתי עם גבר גרוש + 2 ויש לנו 2 ילדים משותפים. כשהתחתנו באנו עם משאבים כספיים זהים וקנינו דירה. מס' שנים אח"כ בעלי קיבל ירושה מהוריו והחליט שכספי הירושה יופקדו לחשבון נפרד שיהיה על שמו ועל שם ילדיו מנישואין קודמים כדי שכספים אלה ישמשו אותו לעזרה לילדים וימנעו ויכוחים כספיים ביננו. והכספים שנצבור ביחד ישמשו את התא המשפחתי שלנו. אציין כי בתקופה זו היה מדובר בירושה מכובדת ביותר.
כך היה במשך כל השנים. בכל פעם שבעלי רצה לתת כספים ( הכוונה לכספים גדולים כגון: לימודים אקדמאיים, רכישת מכונית, שיפוץ דירה,עזרה לרכישת דירה, השכרת דירה, וכו') לילדיו הוא לקח את הכסף מהחשבון השני ולא התייעץ איתי מה לתת וכמה.
לפעמים כששמעתי מה הוא נותן ועבור מה, הייתי אומרת לו מה אני חושבת על כך, אך מדגישה כי מאחר וזה לא כסף שלי הוא יכול לעשות בכספו כרצונו.
ילדיו מנשואים קודמים הם בשנות ה- 30 לחייהם כיום,עובדים לפרנסתם , לילד אחד יש כבר משפחה משלו ולילד השני עדיין לא, בעוד לנו יש ילדים קטנים.
בחשבון הנפרד נותר סכום כסף מכובד, אך בעלי טוען כיום כי הוא לא רוצה להשתמש בכסף זה לעזרה לילדיו אלא מהכספים המשותפים שלנו, מתי שהוא ירצה ואיזה סכום שהוא ירצה מבלי להצטרך לקבל את הסכמתי. מאחר והוא חושש מכך שנתחיל לריב לאור התגובות וההערות שהערתי בעבר, הוא רוצה היום לעשות הפרדת כספים או למצוא דרך אחרת שבה הוא יוכל לעזור לילדיו האחרים מבלי להתחשב ולהתייעץ איתי.
הצעתי לבעלי שאת כספי הירושה שנותרו הוא ירשום על שם כל הילדים והוא מתנגד לכך.
הצעתי כי כל סכום שהוא יקח לטובת ילדיו, אני אמשוך לחשבון שאפתח לטובת ילדינו המשותפים. אך גם זה לא מקובל עליו.
לא כל כך ברור לי מה בדיוק מפריע לו כי על כל הערה שלי בנושא הוא מגיב: נראה מה יקרה כשהילדים "שלך" ( הכוונה למשותפים ) יבקשו.
הערה שאמרתי בעבר , לדוגמא: החלפת רכב, נרכש רכב מנהלים 2000 סמ"ק לילד הרווק. – הערתי כי רכב כזה גורר אחריו גם הוצאות גבוהות של ביטוח טסט ודלק. בזמן שמעבר לסכום שניתן להחלפת הרכב נותן בעלי לילד תמיכה חודשית "עבור שכ"ד" כי הילד לא מצליח לגמור את החודש מהמשכורת שלו.
כיצד יוצאים מהפלונטר כדי לא לריב? אני לא מחפשת מי צודק ומי לא, אלא דרך מעשית שתאפשר למשפחה להתנהל כספית בצורה הוגנת.

שלום..
לאחרונה משפחתי גילתה שלבן הדוד שלי (הדוד גרוש והילדים נמצאים אצל גרושתו) היה מעורב בפריצות לבתים וחנויות. תאמת די הופתענו! כי אני באה ממשפחה טובה ומוצלחת ורחוקים מכל הדברים האלה, וגם בן הדוד הזה שלא היינו ממש בקשר קרוב איתנו נראה לנו ילד טוב ירושליים, עדין וביישן.
לפני כמה ימים היה משפט ועד לדיון הבא הוא הורחק מאיזור מגוריו. אימי הצדיקה לקחת אותו על חסותה וכרגע הוא אצל אמי בבית.
היום כנראה אלך לשם ואראה אותו, רציתי לדעת איך כדאי לפנות אליו ומה כדאי להגיד לו, האם כדאי לדבר אליו בתוקף? האם כדאי להגיד לו שלא האמנו שהוא מסוגל לעשות דבר כזה?
אם תוכלו לכתוב לי בכמה משפטים רק שאבין מה הכיוון...זה מאוד חשוב תקוותנו היא לעזור לו לצאת מכל זה.
בברכה,
מור

שלום רב!

אני בן 24 ויש לי משהו שמציק לי כבר דיי הרבה זמן לגבי בגידות של אבי.
מזה זמן רב אני חושד שאבא שלי בוגד באמא שלי, למען האמת עם הזמן שעובר החשד הזה כבר הופך לאמיתי יותר ויותר.... היום אני בטוח שיש לו נשים אחרות שהוא נפגש איתן.
לאבא שלי יש ימים קבועים בשבוע שהוא יוצא לאימון כושר בשעות הערב וחוזר בלילה ויש לי הרגשה שהוא לא תמיד הולך לאימון ודווקא בימים האלה הוא נפגש עם אחרות.
יצא לי לשמוע שיחה שלו מבלי שהוא ידע על כך, השיחה היתה בטון דיבור לא רגיל, כשבסוף השיחה הוא אמר לה "ניפגש בערב". השיחה הזאת היתה באותו יום קבוע שהוא יוצא לאימון.

אחרי ששמעתי את שיחת הטלפון הזאת אני ממש כעסתי אבל שתקתי.
אני ממש לא יודע מה לעשות...
מצד אחד אני רוצה שאמא שלי תדע על זה כי חשוב לי שהיא תדע את האמת, אני לא רוצה לשמור ממנה סודות, זה לא פייר כלפיה, למרות שאני מאמין שגם היא חושדת במשהו אצלו, היא לא טיפשה.
מצד שני קשה לי לצאת כנגד אבא שלי ולספר לאמא על השיחה ששמעתי, אני לא רוצה שזה יגיע לגירושין ואני אצטרך לחיות כל החיים שלי במחשבה שאני גרמתי לפילוג הזה של המשפחה.
יש להם גם משכנתא על הראש ועוד כל מיני דברים שיכניסו אותנו לצרות במקרה של גירושין ואני לא רוצה שיהיו לזה השלכות אליי.
אני גם לא יכול לשתף אף אחד בזה, כי אני לא בוטח באף אחד, יש במשפחה שלי משני הצדדים נטיה לפרסם כל שמועה או ידיעה הכי קטנה שהם שומעים.

אני מרגיש רע כל יום שאני ממשיך להחזיק את זה אצלי בבטן וכאילו להעמיד פנים שהכל בסדר.
אני באמת חייב שתעזרו לי עם פיתרון שיכול לעזור לי בבעיה עם אבא שלי וגם יעזור לי להרגיש פחות רע עם עצמי.


בתודה מראש.

אבא שליי החורג מקלל אותי ! ואת אימי ואימי נשואה לו עם 2 ילדים בפעם השנייה !
מה אני צריך לעשות !?
הוא מקלל אותי בקללות כגון : הומו שרמוטה בן זונה מניאק נצלן !
ולא עשיתי לו כלום ולפעמים הוא מחטיף לי כמה פליקים כאלה ביד בגב ועוד ..
אם תוכלו לעזור לי אשמח מאוד !
(אני בן 14 עוד מעט !)

אם חד הורית (גרושה) בנות בנות 27 28
לא מבקרות לא מתקשרות ורק מבקשות כספים מטיחות עלבונות ופגיעות
(יודעת שאלו שטיפות מח)
ולוקחות ממני את שארית כספי
מה לעשות?

שלום,
מקווה שאני בפורום הנכון...
אחי בשנות ה-30 לחייו התחיל קשר עם בחורה שמתברר כטיפה בעייתית, הם נפרדו בעבר בגלל שאחי גילה שהיא שיקרה לו, חזרו לקשר לאחר שהבטיחה שלא תשקר שוב. אמיביררה פרטים אודות הבחורה,בגלל תחושה אישית שמשהו לא תקין, ומצאה ששוב שיקרה לו, היא התאמתה עם אחי והוא אמר לה שאם תבוא אליו עם הוכחות עובדתיות הוא יסיים את הקשר, לאחר שבוע היא באה אליו עם עובדות לגבי שקריה והוא הגיב בצורה קיצונית ואמר שהוא מתרחק ממנה עכשיו לתקופה ולא יגיע לליל הסדר, גם בגלל שיגיעו בני המשפחה שהיו מעורבים בגילוי העובדות (חוקרים פרטיים). אמי לא מפסיקה לבכות מאז, לא מוכנה לעשות ליל סדר בלעדיו, שמחה מצד אחד שחשפה את שקריה ולקחה בחשבון שיגיב בצורה כזו. אבל מאחר ואמר לה שאם תגיע עם עובדות הוא יסיים את הקשר איתה, ולפתע הוא שינה את הגישה וכועס עליה שביררה את הפרטים, אמי מאוד מתוסכלת ולא יודעת כיצד לפעול, קרוב המשפחה החוקר אמר שישוחח איתו אך לדעתי אי אפשר לבנות על זה.
אני יודעת שזה נושא רגיש- מצד אחד לחדור לפרטיותו ומצד שני אכפת לנו שלא יסתבך עם שקרנית שתנצל אותו, הוא אדם מקסים ומוצלח עם לב רחב ביותר.
כיצד עלינו לפעול?
תודה

היי


אני עו"ס קלינית, בודקת אפשרויות ללימודי המשך בפסיכותרפיה. באוריינטציית טיפול בילדים, משפחתיות וכדומה.

הייתי רוצה לשמוע רשמים מבוגרים של תוכניות שונות.

מתעניינת בעיקר בתוכניות של האוניברסיטאות השונות - ת"א, מכון מגיד וחיפה.

איכות המרצים, הקורסים, אפשרויות הבחירה, גמישות מבחינת השלמות אם מפספסים...(אמא לשלושה..)

וכל דבר אחר שנראה לכם רלוונטי.

הרבה תודה,

שלום רב,
נשואה כמעט 8 שנים, אימא לשני ילדים,
זוגיות שידעה ימים טובים, אך כבר שנתיים שלא.
חודשיים רבים ללא סקס או כל קרבה פיזית, גם שניסיתי ליזום דחה אותי במילים עד כדי דחיפה מעליו
מס' מריבות שהסתיימו בהשלכת חפצים לעברי במטרה לפגוע
ניסיתי לדבר איתו השליך את כל המצב לכך שאני לא עושה דבר בבית,
אמר שזה הדבר היחידי שמפריע,
אך גם שניסיתי להתחיל את השינוי לא היה כל שינוי מצידו,
ניסיתי לשוחח איתו אך הוא בחר בגישת הלא יודע או האטמות ושתיקה
הצעתי טיפול זוגי אך בעלי סירב בכל תוקף גם במחיר גירושים
בעלי הוא אדם שאינו אומר דברים סתם,
הוא חושב רבות לפני שמסיק את המסקנות ואומר את אשר יש לו לומר
לפני כ10 ימים התגלע בינינו ויכוח שנגמר בכך ששוב לא דיברנו שלושה ימים,
והעניין נודע לחבר טוב של שנינו בכך שרצה לקפוץ לבקר בבוקר אך לא הבין למה אני לא עונה לו לטלפון
ובעלי ענה לו שאינו יודע כי אנחנו לא מדברים.
לפני כשבוע אותו חבר הוציא את בעלי לארוחה ולשיחה רצינית לאחר ששפכתי בפניו בשעת כאב,
את כל אשר עבר עליי בשנתיים האחרונות,
אמרתי לאותו חבר שאני אוהבת את בעלי ושאף אמרתי לו את זה,
אמרתי לו על המחסור בכל קרבה פיזית, הן מנשיקה פשוטה או חיבוק,
ועד לחוסר קיום יחסי מין מס' חודשים רבים.
סיפרתי לו על המריבות ועל כך שזרק חפצים במטרה לפגוע
ואמרתי לו שאמרתי לבעלי שאין מצב שנוכל להמשיך ככה,
ושנתתי לבעלי שלוש בחירות
או יעוץ זוגי או פרידה לחודש או גירושים (מחשבה על גירושים חלפה בראשי במהלך השנתיים הללו)
יום למחרת היציאה המשותפת של בעלי עם החבר הטוב,
אותו חבר התקשר והתחנן אליי תיזמי שיחה.
באותו ערב שבעלי שב מהעבודה לאחר שאכלנו את האוכל שבישלתי,
ישבנו ליד המחשב יחד, ורציתי להמתין עם השיחה עד שבני הגדול ירדם.
אך הוא הפתיע ואמר מה עכשיו?
שאלתי מה עכשיו? למה אתה מתכוון?
אמר מה הלאה?
אז אמרתי תגיד לי אתה מה הלאה,
אז הוא פתח את דבריו בכך שהוא חושב שצריך לסיים את הקשר הזה בינינו,
שהוא כבר לא בטוח שהוא אוהב, הוא יודע שיש רגש אך כמעט בטוח שאין זו אהבה,
שהוא לא נמשך או חושק בי,
התאפקתי לא לבכות ובדמעות שחנקו את גרוני,
שאלתי אם אין סיכוי שנוכל לתקן, לנסות טיפול זוגי,
כי אני עדיין אוהבת אותו ורוצה אותו
הוא אמר שהוא סגור על ההחלטה שלו,
שהוא מרגיש שהיום שירים עליי ידיים ויכה אותי לא רחוק והוא לא רוצה להגיע לזה,
ושהוא רוצה לסיים את הקשר הזה ושלדעתו אין מה להציל.
אמרתי לו אני חייבת לצאת לשאוף אוויר ולעכל מה שאמרת,
יצאתי בוכה מהבית,
שחזרתי בני הגדול ניגש אליי ואמר לי אימא למה בכית? כי את ואבא נפרדים?
אמרתי לו מאיפה שמעת את זה ילד?
הוא אמר שמאבא בקול חנוק מבכי הסברתי לו שייתכן וזה המצב וחיבקתי אותו והסברתי לו
שאותו ואת אחותו נשמיך לאהוב ושזה לא קשור אליהם ושלפעמים מבוגרים לא מסתדרים וחיים בנפרד,שעדיין נהיה אבא ואימא שלו
כל אותו לילה בכיתי בכי תמרורים והוא שמע

שלום
אני בת 24 ויש לי שני אחים -אחד בן 21 ואחות בת 15.
היחסים שלי עם האחים שלי לא טוב בכלל..אני מתחילה לשנוא את הנוכחות שלהם בבית.
הם פשוט ילדותיים ומפונקים שלא אכפת להם מכלום, הם חוצפנים,עצלנים שאי אפשר לתאר.
אני מרגישה מאוד שונה מהם מכל הבחינות.
ההורים שלי פשוט עשו עליי עבודת חינוך טובה, והתעייפו עם האחים שלי!
מאז שאני קטנה הכל נפל עליי, מגיל 4 הייתי ילדת מפתח, הייתי קמה בצלצול טלפון כשההורים שלי כבר היו בעבודה וחוזרת לבית ריק מבלי שאף אחד יקבל אותי . הייתי צריכה להתמודד עם אח קטן ושובב שלא היה מקשיב לי ושהיה עושה לי את המוות כל בוקר..ובהמשך גם האחות הקטנה..וככל שגדלתי נוספו עוד מטלות ..כמו ניקיון הבית,שמירה על האחים והדאגה להם.
פשוט הרגשתי איך אמא שלי מעבירה אליי את התפקיד שלה כאמא. זה הביא אותי לתסכולים ולעצבים ולהרגשה כאילו אני מאבדת את חוויות הילדות שלי.
אחי ואני מאז שאנחנו קטנים אנחנו פשוט לא מסתדרים, הוא על כל דבר חושב שאני עושה לו דווקא, הוא מציק לי,מקנא בי...אני לא מבינה למה אנחנו גם בגיל הזה צריכים לריב??!!
על כל הריבים שלי עם האחים שלי מאז ומתמיד ההורים שלי היו מאשימים אותי שאני הגדולה ושאני צריכה להראות בגרות ולא לריב איתם ושהם מצפים ממני...מצפים יותר מידיייייי
אני נמצאת במצב היום שאני כבר לא יכולה יותר,אין לי רגש לאחים שלי,ההורים שלי שותקים,מתעלמים, לא עושים כלום,לא מציבים גבולות,לא מחנכים... וזה מרגיז!
למה אני צריכה לבוא ולומר להורים שלי איך לחנך?!
אני סטודנטית,עובדת,עצמאית,יש לי הורים אוהבים ומקסימים,יש לי חבר נפלא...
אבל אחרי הכל קשה לי שיש לי אחים כאלה שלא יודעים לכבד אותי כאחות גדולה,שלא מכבדים ומעריכים את ההורים שלי, שהן חוצפנים ומרגישים שהכל מגיע להם. אני מאוד בוגרת וזה מה שיוצר את הפער ביני לבין האחים שלי.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות.. אין עם מי לדבר..
היו לי הרבה שיחות עם ההורים שלי.. ותמיד אותם תשובות.. אותם התעלמויות. אין לי כבר כח להתמודד עם זה.. כבר 24 שנה שאני מרגישה שכלום לא יכול להשתנות. וחבל שהיחסים עם האחים שלי ימשיכו להיות ככה גם בגילאים מאוחרים יותר-זה פשוט עצוב.. הם לא מתבגרים,לא משתנים,
אודה לכל מי שקורא..להגיב ..אולי מכאן תבוא הישועה.
תודה רבה.