פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

מה עושים?
מה קונים יקר לא יקר זה טוב ?
מה טוב מה לא
האשה רוצה לקנות הרבה דברים ואני לא
איך מה עושים טיפ קטן להתחלה טובה

אני ואמא שלי לפני כ5 שנים עלינו לארץ. הורים שלי היתגרשו לכן אבא לשי נישאר ברוסיה. בהתחלה גרנו בדירה שכורה ואז כשה התאקלמתי אמא שלי אמרה שבינתיים נגור אצל החבר שלה עד שהיא תמצאה דירה ולא הייתה לי שום סיבה להיתנגד. בהתחלה הכל היה מושלם הוא היה נחמד והכל ואאמא שלי החליתה שהיא לא מחפשת דירה ושאנחנו נישארים לגור אצלו. אותי כמוון אף אחד לא החלית לשאול. ככה אני כבר 4 שנים גרה אם הבן אדם הכי בילתי ניסבל בעולם+חולה ניקיון. כשה אמא שלי עדין בעבודה הוא כבר בבית כי הוא גומר לעבוד לפניה. כשה הוא באה מעוצבן הביתה ואמא שלי בעבודה הוא מרשה לעצמו לצעוק אלי. אם יש איזשהו פרור או צלחת בקיור או אפילו מגירה שלא סגורה עד הסוף זהו הלך אלי. הוא פשות צורך וצורך של ממש אני לא עוקבת אחרי משהו אומר הוא מתחיל לדפוק את כל הדלתות והמגירות ואומר זה ככה אמור להיראות הבית? למה הוא חייב להיות מלוכלך כל כך? מה הבעיה שלך לנקות אחריך? אני אומרת את זה לאמא שלי והיא אומרת לי שהיא תדבר איתו כשה אני יושנת כי היא לא רוצה להביך רותו מולי.ץוהבעיה שזה לא עוזר .וכשה אני רבה על זה אם אמא שלי היא אומרת שמה אני רוצה לחזור לאבא שלי לרוסיה וכזה.. העניין לא מגעיה לאלימות תאמת אני כבר התחלתי להיתרגל לזה אני פשות מתעלמת אבל הבעיה היא שאני מרגישה את זה על עצצמי בבית הספר מול החברות שלי. אם יש משהו קטן שמעצבן אותי אני ישר צועקת למרות שאני יודעת שזה לא בסדר אני לא מבינה איך הן סובלות אותי. אני תמיד מתנצלת אבל אני לא רוצה להיות כמוהו ולעשות את זה גם עם היו לי ילדים אני לא רוצה ששהם יפחדו ממני כך. אני אשמח לעצה.
תודה מראש

אני לא יודעת ממה להתחיל.
אנחנו משפחה מסורתית ואפילו דתיה . 5 ילדים מקסימים כל אחד באשר הוא . לבני הגדול יש חברה.
בתחילת הדרך היא אף אהבה את ענין הדת ואז במהלך השנים נראה לי שזה חונק אותה. ועתה כאשר מגיעה אלינו עם רכב לפני השבת. ואז כנראה נוסעים בשבת (כמובן בלי שנראה )
מאוד מציק לי . האם לומר לה לא לומר אני לא יודעת מה לעשות. אני פוחדת לפגוע בה . נכון שהם ילדים גדולים אבל ???????. אנחנו משפחה דתיה אשר רוצים לשמור עלהשבת כהלכתה .
אני לא רוצה לפגוע גם בבני. ואני לא רוצה שילדיי האחרים גם ילמדו זאת פשוט . לא מתאים להלך הרוח שלנו בבית . הציעו לי כן לדבר ולא לשמור . אבל אני יודעת שאם אני יומר זאת היא תפגע ואני לא רוצה לפגוע לא בה ולא בבני. ולהרחיק אותם מאיתנו הם ילדים גדולים. 20+ . חשובה לי ההרמוניה במשפחה חשובה לי האחדות .. מה אני עושה כיצד אני מסבירה זאת לסובבים אותי (בעלי) מהיכן להתחיל. קשה לי מאוד. אני בין הפטיש לסדן. איך אני מסבירה שצריך לקבל כל אחד באשר הוא האם להתעלם או לבקש או לקבל זאת כמובן מאליו. נא תשובתכם תודה !!!!!

שלום וברכה,
אני כותבת משום שאני מתוסכלת בעלי צעיר ממני ויצא בגלל (היום אני רואה) סגירות שלו וקצת אטימות שלי - לא מצאנו שפה משותפת ובאיזה שהוא שלב בעלי בגד בי ובהמשך הקשר יסתיים - תאמת אני לא ממש יודעת מה היה שם....היום אנחנו במצב שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ורוצים אחד את השני אבל העבר לא מרפא ממנו, בכל פעם שאני נזכרת יש לי התפרצויות היסטריות ואני ממש לא יכולה להסתכל עליו ואני גם תמיד מחפשת מתי הוא משקר...יוצא שהוא עוזב את הבית מהתפרצויות שלי ואנחנו לא מצליחים לגשר על זה....בעלי אדם שלא ממש מוכן ללכת לטיפול ואנחנו בבעיה...אודה עם תוכלו לעזור לנו - לי....תודה....

אני מחפש מטפל משפחתי, בתנאים הבאים:
1) דובר רוסית.
2) למד בארץ.
3) גיי פרנדלי - ליברלי ומערבי בדעותיו.
4) מיקום - בין חיפה לת"א.

אני אודה לעזרה,
כי די קשה למצוא מטפל\ת שעונים כל הקריטריונים הנל.
תודה,
איגור.

שלום אני בת 16 עוד 4 ימים.
יש לי בעיה עם אמא שלי ואני לא יודעת מה לעשות.
כול פעם אנחנו רבות, מה שהיא מבקשת ממני ואני לא רוצה לעשות או מסיבה כולשהי היא כועסת עלי ונעבלת ולא מדברת איתי ואחרי כמה ימים מדבתר כיאילו לא קרה כלום.
היא רוצה שאני יעשה רק מה שהיא אומרת לי , אם אני לא יעשה מה שהיא אומרת לי היא תכעס תעלב ותחשוב עליי דברים רעים ולא דבר.
אותו דבר עם הציונים , שאני לא מצליחה נגיד באיזה מקצוע (כול המקצועות) לא הולך לי טוב אז ני אומרת לה היא כועסת עליי שלא הצלחתי.
אם אני לא רוצה משהו לעשות או ללכת לאיזה שהוא מקום היא מכנעת אותי ולא מקבלת את ההחלטה שלי שאני לא רוצה ונעלבת וכועסת עלי.
למשל סבתא שלי אמרה לי משהו לא במקום ואני נפגעתי מאוד מאוד. אז למחרת אמרתי את זה לאמא שלי שאני נעלבתי ואני לא שחכתי מה שקרה אתמול. היא התחילה לצעוק עליי כיאילו שהרגתי מישהו ( הרי אמא שלי וסבתא שלי מאוד קשורות לאחת השנייה מאוד!!) אז היא צעקה עליי ואמרה לי " מה היא כבר אמרה לךך?!!? אז עכשיו לא תדברי עם סבתא שלך!!!! אני יגיד לה מה שאמרת לה שאת לא רוצה לדבר איתה ולא שחכת מה שהיא אמרה!!!!! מצידי תקחי את הדברים שלך ואת עצמך ותגורי אצל מישהו אחר תעופי מהבית!!!" בקיצור לא דיברנו יומיים אז נישברתי החלטתי שאני יגש אלייה ואמרתי לה ששחכתי ממה שקרה ולא צריך לריב ואני שחכתי גם ממה שסבתא אמרה לי ואולי היא צודקת (בישביל להתחנף). ואחרי שעה שהיא לא ענתה לי היא אמרה "אני לא שוכחת מה שאמרת על אמא שלי (סבתא שלי), לא נעים לי כבר להיות איתך עת מגעילה אותי אכלת לך רק מעצמך" אמרה לי מילים שהן ממש לא נכונות וכל כך העליבה אותי שהיה באלי לבכות :(
בקיצור עשיתי כיאילו לא קרה כלום דיברתי איתה ועם סבתא שלי כיאילו לא קרה כלום מה אני יעשה
וישר העבידו אותי..
ביקצור מה את\ה אומר על זה? מה היה כדאי לעשות?
וגם נמאס לי מהמצב הזה של אמא שלי שאנחנו כול שני ווחמישי רבות על סתם מה שהיא רוצה שאני יעשה ולא באלי או לעשות משהו או כול דבר היא כועסת לא מדברת איתי ונפגעת.
אוף, אשמח לקבל את תשובתך.

סליחה על הסיפור הארוך מקווה שתקרא ותבין.
וחג שמח

הי, אני האח הבכור, בן 30 אחותי צעירה ממני ב-4 שנים ואחי ב-6. לפני כמה ימים התפתחה בינהם סיטואציה בה אחי נקט באלימות (מתונה אמנם, אך בכל זאת אלימות). אני מחפש ייעוץ לסוגייה מאחר ואין בכוונתם להגיע למצב שלום בזכות עצמם.
האם מומלץ לפנות לייעוץ ספציפי? לאיזה תחום? האם ניתן לקבוע פגישה עם פסיכולוג מומחה מהאתר?


תודה לעונים
עמי

שלום.
יש לנו ן בגיל ההתבגרות והבעיה היא שהוא לא ממושמע ועל מנת לפעול אשתי דורשת ממנו מספר רב של פעמים עד שהוא עושה משהו .
ביני ובין אשתי יש המון חלוקי דעות לגבי הגבולות שהיא מעמידה אם בכלל ואם כן גבולות שהם פרוצים או שהיא לא עומדת בהם לזמן ארוך והילד מנצל זאת .
אשתי לא לומדת מהעבר ז"א מהכשלונות של העבר וממשיכה כל הזמן באותה דרך של התחננות עם הילד ומשא ומתן ללא עמידה איתנה ועקבית בדרישות שלה כלפיו .
עד היום בכל מקרה של הענשה , העונש לא קידם אותנו ואת הילד והתופעות חוזרות בכל מיני צורות .
אני קצת יותר קשוח ממנה ומציב גבולות ועומד עליהם ולכן היחלד קל לו יותר להתמודד ולהשיג ולקבל את מה שהוא רוצה מהאם .
מאחר והגבולות שאשתי שמה לילד אינם יציבים או בכלל אין גבולות כאלה כי העונשים שהיא נותנת לו הם לא בשטחים שכואבים או מפריעים או מזיזים לילד ולכן החינוך שלה בעיני אינו נכון .
טענתי לא פעם כי יש להעניש את הילד ולהעמיד גבולות גם בשטחים שלילד זה יפריע כגון הגבלת הפעלת מחשב לזמן מסוים או הגבלת זמן מול הטלווזיה וכו"י בקיצור בשטחים שמפריעים לילד או בשטחים שהילד מתעסק בהם והגבלה בשטחים הללו יחנכו אותו או ילמדו אותו כי העונש יכאב לו .
מה דעתכם ?
תודה

שלום רב רציתי להתעייעץ אתך מה לעשות בעקבות זאת שאבדה לי התקווה אח שלי מתקרב ל 30 לא מצא עבודה כל היום בבית מסוגר בחדרו שונא את המשפחה שלו וחושב שהם הגורם לכל צרותיו הוא נהפך לבן אדם מאוד אגרסיבי במצבים מסוימים אומנם זה לא מגיע לאלימות פיזית אך לאלימות מילולית המון פעמים. כל פעם שאני מדבר איתו צריך לשקול מילים שלא יגרמו לו להתעצבן לעניות דעתי לא שהיא מקצועית או משהו, הוא צריך ללכת לטיפול או לפחות לייעוץ או משהו ולא להשאיר את המצב כפי שהוא, הבעייה היא שהוא לא מוכן לשמוע על זה וכל פעם שמזכירים לו את זה הוא מתעצבן וגורם לי להתחרט על ששאלתי את זה . אני ישן איתו באותו חדר ואם אני נכנס שלא במקום הוא מתעצבן, בכלל יש נתק מאוד חמור בינו ולבין המשפחה אנחנו לא יודעים מה לעשות איך להתמודד עם בעייה שנמשכת כמה שנים ואני לא רואה דרך לפתור אותה , ישנם תקופות של רגיעה ושל רוגע מסויים שגורם לי לשכוח מהבעייה אך במוקדם או במאוחר במילה שמוכנסת לא לעניין מבחינתו או במצבים שונים זה חוזר ובגדול. איך ניתן להתמודד עם מצב כזה נוכח המצב שלגרום לו מיוזמתו ללכת לייעוץ כלשהו חסר כל סיכוי ולא ניתן להשפיע עליו. מה לעשות???

הילדיםי שלי עזבו את הבית בגילאי 20+ והם מנתקים את הקשר אני מחפשת גורם שיוכל לדבר אתם האם יש גורם כזה?

שוב שלום לכם,שוחחנו בעבר על היחסים שלי עם גיסי והחלטתי לכבד את אחותי ולא לומר דבר ולקבל את גיסי וגם עצעתך היתה כך. בעיתי הנוספת היא שמאז שאחותי איתו היא נהיית דומה לו באופן מפחיד . גם היא הפכה להיות קמצנית בצורה מחרידה ושניהם מנצלים את הוריי בהמון דברים.אני יודעת שכביכול זה לא אמור להיות עניני אבל כואב לי .לאחר שאמרתי את דעתי להוריי בקשר לניצול הם מודים שהם מרגישים מנוצלים על ידם אך אין להם מה להגיד משום שהם מפחדים שהיא תתנתק מהם. ליבי ליבי על הוריי מה עושים?אין מצב שאני יפנה ויגיד את זה לאחותי כי זה יביא לסכסוך וכמובן שהיא תכחיש. כאשר הם ניסו לנצל גם אותי חתכתי את זה מיד !! היחסים לא אותם יחסים ,יש ניקור והמרחק רק גדל .חבל שאין מכשיר שמאיר את האדם מהטעיות שהוא עושה כאשר בוחרים בן זוג כפי שאומרים אהבה היא עיוורת ,היום אני מבינה שזה ממש נכון בהקשר של אחותי.פעם היינו הכל אחת לשניה היום הכל נעלם וחבל לי.תודה

אם מישהו יכול לעזור לי לשפר את הרגשתי זה יהיה הכי טוב .. אז ככה אתאר בקצרה (כמה שאוכל) : אני נשואה כשלוש שנים, יש לי ילד בן שנה ושמונה חודשים, התחתנתי עם בעלי כשנה וחצי לאחר שהכרנו. הוא אדם טוב, בעל טוב ואבא נהדר. את המשפחה שלו הכרתי גם לפני ויקבלתי את כל מה שקשה לי לקבל עכשיו. בעצם העניינים הם שלפני הלידה הייתי אדם יותר סובלני ואדיש יותר לסביבה. המצב לאחר הלידה שכמובן האדם שנאי הכי דואגת לו הוא בני, בשלבים הראשונים אחרי הלידה היו חילוקי דעות עם בעלי, שנאי מבינה שזה דבר טבעי. אל מה שקיבל דגש הוא שאת אופייו של בעלי שהכרתי גם טוב מאוד אחרי, פתאם עכשיו קשה לי : פתאם זה שהוא אדם קשה, וחסר סובלנות – עכשיו ממש קשה לי ואני מגיבה בחוסר בלנות להתנהגות הזו. ועוד דבר ההורים שלו שהם אנשים פשוט מעצבנים וגם גובל קצת ברוע, כן הכרתי גם לפני אבל זה לא עניין אותי, עכשיו נוצר מצב שהם פשוט מעצבנים. לא לקבל את הרושם הלא נכון, נאי לא מאלה שרבות או אומרות משהו, פשוט הכל מצטבר אצלי ואני אוכלת את הלב. אני כל הזמן אומרת לעצמי, תהיי אדישה, את רואה אותם פעם בשבוע, אבל זה לא כך מתחיל שבוע חדש ונהדר, ורק שאני מבינה שצריך ללכת אליהם אני הופכת להיות חסרת בלנות ועצבנית מזה. לא ברמות קשות אבל זה מציק לי ולא הולכת בכיף. לפעמים אני אומרת זה כנראה מספיק סיבות לפרק את החבילה, אבל בפועל זה לא נכון וכנראה זה משהוא שאצטער עליו. המחשבה הזו כנראה הגיעה מהאופי שלי שנושא חילוקי דעות ולהתמודד. גם טיפול זוגי לא באב בחשבון : בקיצור בעלי הוא ההפך ממני הוא חריף מאוד , חסר טקט חסר סבלנות ואני בדיוק ההפך יש איזה שהוא רעיון איך לשנות את ההרגשה ? אשמח לתשובה סיוון

שלום. היינו אני ואשתי במסיבה אצל חבר ואחת הנשים ירדה על אשתי ועקצה אותה ופגעה בה במקצת ולא במקום ולדעתי לא לענין . אשתי התגוננה בכוחות עצמה ואני שהייתי שותף והייתי לידה לא הגבתי ושתקתי למרות שראיתי שאשתי כעסה מאוד ורטנה מהירידה של אותה אשה . האם לדעתכם עשיתי טעות שלא התערבתי והגנתי על אישתי במקום לשבת בשקט ולא להיחס . תודה

שלום . אבקש עזרה ויעוץ . יש לנו ילד בן 12 שאשתי מאוד מפנקת ביחס אלי , רכה מאוד וסלחנית מאוד אליו , לא שמה גבולות ואם כן לא מקפידה לממש ולעמוד עליהם , גם אני אוהב את הילד אבל מעמיד יותר גבולות ביחס לאשתי . בזמן האחרון שמתי לב שאשתי דורשת ממנו לעשות משהו זה נאמר מספר רב של פעמים ולבסוף זה לא נעשה לדוגמא היא קורא לו בין 4-5 פעמים לאכול והוא לא מתייחס ולפעמים הוא עונה לה בחוצפה והיא לא מתייחסת ומעלמת מהמצב . כששאלתי אותה למה היא לא מגיבה לכך היא טענה שלה זה לא מפריע לקרוא לו הרבה פעמים ולא מפריע לה שהוא עונה לה כפי שהוא עונה וגם אם הוא לא עושה את בקשתה לא תמיד זה לא מפריע לה . לדעתי היא שוגא בגישתה כי היא מחנכת אותו בצורה לא נכונה ללא גבולות כי כך הילד גדל ומתחנך . האם גישתה נכונה ואם לא כיצד אני משכנע אותה לשנות את דרכה ולעמוד על שלה למען החינוך של בנינו . תודה

בעלי נולד כאדם בריא לחלוטין אולם בהיותו בן 16 (כיום הוא בן 30) הוא החל לסגל לעצמו דפוסי התנהגות לא שפויים להם הוא קורא "תיקונים" לטענתו הוא עושה את התיקונים האלה כדי להגן עלי ועל הילד שלנו.דוגמא לתיקונים שהוא עושה הם: חזרה על מילים מספר פעמים,סיבוב הראש כמה פעמים,גילגול העיניים מלמעלה למטה מספר פעמים,גרירה של הרגל,הליכה הלוך וחזור לאותו מקום וכדומה. דפוסי התנהגות אלה מלווה אותנו במשך כל היום מהרגע שהוא קם עד שהוא הולך לישון. אינני מסוגלת לסבול זאת יותר ואני רוצה להתגרש ממנו מפני שאינני מסוגלת להתמודד עם זה יותר ניסיתי להתעמת איתו אינספור פעמים והוא כול הזמן מבטיחח שיפסיק אולם הוא ממשיך בכל פעם מחדש. אני מפחדת שהילד יגדל לסביבה לא בריאה. בעלי לא מכיר עד כמה מצבו חמור הוא מושא ללעג ולצחוק בכל מקום בו הוא נמצא למרות שהוא לא טיפש. התייאשתי לחלוטין ואני פונה אליכם כמוצא אחרון. תודה ומחכה לתשובה קארין.