פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

שלום לכולם,
אני אובדת עצות,אין לי מושג מה לעשות.
יש לי ארבעה ילדים,שני האמצעיים בן ובת היפרים כשהבן הרבה יותר משמעותי.
הבת בת 5 והבן בן 10,העיניין הוא שהם פשוט כל הזמן רבים!!! עכשיו הבן הרבה יותר חזק ומסיבי מהבת והוא פשוט מכה אותה,כמה שאני מנסה לדבר איתו,הוא פשוט מתעצבן תוך שנייה ומעיף לה סטירה או בעיטה חזקה,היעניין עבר את הגבול לגמריי לפני חצי שעה הוא העיף עליה,שנייה כשעלינו במדרגות והוא היה איתה רגע לבד בבית,העיף עליה את הבוסטר של התינוק על הראש!!! מזל שלא קרה כלום חוץ מבומבה ענקית בראש.
הילד על ריטלין ואני מבינה שכשההשפעה חולפת הוא מתחיל להשתגע אבל זה כבר מוגזם,אני שוקלת ברצינות רבה אולי להוציא אותו מהבית לפנימייה כי איך אפשר להמשיך חיים תקינים ככה? אולי לשלוח אותו לישון אצל סבתא כמה ימים שיבין שזאת התנהגות לא מקובלת?
הוא מטופל במרכז לבריאות הנפש לנוער אבל כרגע לא מקבל טיפול פסיכולוגי.
מה לעשות כי הבית שלנו כרגע הוא שדה קרב ומאוד לא נעים לגור בו.
תודה.

אני כחודשיים לאחר לידה והיחסים ביני לבין בעלי השתנו לרעה,אני בלי מצב רוח,מתוסכלת ולא נינוחה. בנוסף,יש לי שני ילדים הגדול בן 4 והקטן בן שנתיים וחודשיים.
מאז שהגדול נכנס לגן הגננת מעירה לו המון-הוא מרביץ,זורק אבנים על ילדים ועוד כל מיני התנהגויות שלא היו בשנה הקודמת(ההתנהגות הזו החלה גם בקייטנה-בעיקר אחרי שילדתי-אולי ישנו קשר בין הדברים).
בנוסף,הילד בן השנתיים מאוד עקשן,כל הזמן בוכה,דורש את שלו,כל מה שיש אצל אחיו גם הוא רוצה ואם לא נותנים לו אז הוא בוכה בצורה מאוד קריטית-מאוד קשה לנו איתו.
אנחנו מאוד כועסים עליו,לפעמים מביאים לו מכה על היד או על הפה,שמים אותו בפינת המחשבות(גם את הגדול) והוא עדיין לא "מחשבן לנו"-אנחנו מאוד מתוסכלים ולא רוצים שגם הוא יהיה מתוסכל למרות שהוא כבר די מתוסכל לדעתי,אני יודעת שאולי השיטות שאנו נוהגים בהן לא בדיוק נכונות אבל אנחנו לא יודעים מה לעשות,אנחנו על סף שיגעון, איבדנו את הצפון ביחס לשני הילדים.

חשוב להגיד שהקשר של בעלי ושלי היה תמיד טוב חוץ מל מיני חיכוכים וחילוקי דיעות, אבל רק לאחרונה אני זאת שבעיקר לא בסדר, ואני לא יודעת מה לעשות.
בעלי הוא צלם אירועים והוא גם המון לא בבית ורוב העול נופל עליי שזה גם מאוד קשה.


הייתי רוצה לקבל הכוונה וייעץ ולדעת אם איזה גוף אפשר להיעזר אנחנו צריכים עזרה אינטיסיבית-המשפחה מאוד חשובה לנו!!!
וחשוב לי להדריך את הילדים נכון ושלא יאבדו את הדרך(חשוב גם לומר שהילד הגדול לפעמים מגמגם(חוסר שטף התפתחותי)בעיקר שישנו שינוי ריגשי וכו'..).

תודה מראש,
יפית

שנה טובה .
אשמח לקבל את דעתכם לגבי התנהגות מסוימת .
לבעלי אחות שנמצאת עם משפחתה בשבתון בארה"ב .
אני איך שאני מכירה אותה היא קצת "דן חסכן" לסובבים אותה (זו תחושותיי והרגשתי מהעבר).
בני הגיע למצוות וחגגנו לו השבוע וכמובן שאחותו של אישתי לא הגיעה עם משפחתה בגלל שהם בחו"ל ואני מבינה זאת .
הבעיה שמפריעה לי זה שאחותו התקשרה לאחל מזל טוב ואמרה לבעלי בשלט רחוק "קנה לו מתנה בשמי " .
זה נראה לי קצת קמצני ו, מזלזל ועדיף שלא היתה אומרת זאת כי זה לא נראה לי , הרי סכום הקנייה לא יוחזר לבעלי לעולם וההתיחסות הייתה קצת שונה באם המתנה הייתה מגיעה בדואר ולא שבעלי ירוץ לקנות מתנה בשמה וכו"י .
בעלי לא רואה בזה בעיה וטוען כי הם לא מצאו מה לקנות , זה נראה לי תירוץ מצוץ מהאצבע .
אני הייתי מתנהגת אחרת , נכנסת לחנות בחו"ל בוחרת מתנה ושולחת בדואר , זה היה עולה קצת יותר וקצת מטריד יותר אבל לא הייתי שולחת מתנה בשלט רחוק לדעתי זה מצביע על קמצנות וחוסר התחשבות .
האם לדעתכם אני צודקת בגישתי ובתחושותיי ?,
זה נכון שמתנה קונים מרצון ואין חובה לעשות זאת אבל .................
תודה ושנה טובה ושיהיו רק בעיות כאלה

אמא שלי בדכאון כבר הרבה זמן, אני חושבת שלפחות שנתיים וזה רק מחמיר
היא שותה כל יום אלכוהול..אני לא יודעת בדיוק את הכמות אבל אני יודעת שהיא שותה כל בוקר לפני העבודה. רוב הפעמים כשהיא חוזרת מהעבודה היא הולכת לישון- אני כבר לא יודעת מתי זה בגלל השתיה ומתי כי היא באמת עייפה. השתייה נמשכת כבר לפחות 3 שנים.
היא לא מוכנה לדבר עם אף אחד ומרחיקה את כולם.
היא נכנסת לחדר מיואשת ובוכה וכשאני באה היא לא רוצה לדבר איתי וצועקת. כבר שמעתי אותה אומרת שלא אכפת לה למות.
סבא שלי נפטר לפני כחודש (אבא שלה), זה השפיע קשה על המשפחה וביחוד עליה!
היא כבר לא אותו בנאדם- שמתי לב לשינוי באישיות....לפני 3 שנים היא הייתה אישה שמחה ומצחיקה.
לפעמים אני והאחים שלי מוצאים את הבקבוקים ומרוקנים אותם. היא ממש כועסת שאנחנו עושים את זה, אבל לא משנה כמה פעמים אנחנו מסבירים לה שזה לטובתה ושאנחנו אוהבים אותה ועושים את זה כי אכפת לנו היא לא מקשיבה. היא מאיימת לנתק איתנו את הקשר. היא לא מתייעצת עם פסיכולוג/רופא ולא נראה שהיא רוצה.
היא משקרת כל הזמן בקשר לשתייה וברור שהיא מכורה.
מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לה??? איך להתנהג איתה?? אם היא לא רוצה ללכת לטיפול?
יש משהו שאני יכולה לעשות שיעזור לה?
כל עצה תתקבל!

יש לי תאומים בני כמעט 4 (בן ובת) ופעוט בן שנתיים וחצי.
יש לילדים הרבה זמן איכות איתי, עדיין ההעדפה שלהם ברורה לאבא.
הבת בזמן האחרון מאוד מאוד קשה איתי, ועושה דווקא על כל דבר.
שאלתי - כאשר אני באה לעזור לה בפעולה כלשהי - להתלבש/לנעול נעליים/ לצחצח שיניים וכו'
במידה והיא צועקת "את אבא" - האם לבצע את הפעולה בכח או לאפשר לאבא לבצע אותה?
אם אני מבצעת בכח - היא משתוללת וצורחת.
אודה לתשובתך

אני בת 32 נשואה כמעט שנתיים לאחר 4 שנות זוגיות שהיו מלוות ב-2 פרדות בשל הפחד של בעלי להתחתן. בשנה האחרונה עשיתי תואר שני ובמקביל קיבלתי קידום משמעותי בעבודה, בעלי גם הוא היה עסוק מאוד בהקמת העסק כך ששנינו הזנחנו את הזוגיות. לפני כחודש וחצי חזר בעלי מנסיעה והודיע כי הוא עוזב את הבית והוא רוצה להתגרש.אולם הוא "מתנדנד" וכל שיחה הוא נוטה לכיוון אחר (פרידה, חזרה, הפסקה...) יש לציין כי הוא בחור מואד אימפולסיבי שרואה את מערכת היחסים בשחור ולבן - או שטוב או שרע, אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לוותר על מערכת היחסים הזו בקלות. אשמח לעצתכם מה לעשות? כיצד לגרום לו לבוא לטיפול?

זה סיפור כל כך ארוך שהתחיל עוד לפני החתונה שעוד התחלנו רק לתכנן אחותי התחתנה חצי שנה לפני וכבר ידענו שאנחנו לא עומדים להתחתן כמווה למרות שאחים שלי אמרו שחשוב שחסוך.איך אני חשבתי שזאת החתונה החלומית שלי.זה התחיל בשבת חתן של אחותי שדיברנו על החתונה הקרבה ובין לבן אחי אמר את מה שהוא חושב שצריך לחסוך בעלי שהיה אז החבר שלי ענה בצורה גסה מידי
אחי נפגע מזה כי הוא בסך הכל הציע לאחותו ולא רצה שאני אתחיל את החיים בחובות כי ההורים שלי לא עוזרים עם הכסף בחתונה.בקיצר מאותו תשובה של החבר אח שלי עשה איקס עליו
בכל אופן אני נשואה כבר שנתיים ומאז המצב רק מדרדר אני לא מדברת אם אחי כמו שהייתי רוצה לדוגמא ההורים שלי חגגו יום נישואים והחלטנו שכל הילדים יקנו להם מזגןכי כל השנים לא היה להם.ודווקא האח הזה יצא ואמר שהוא לא ישלם כי יש להורים ולמה הוא צריך להוציא
בקיצר זה נגמר ממש לא נעים הוא דיבר ממש לא יפה במיוחד התפרץ ומאז הוא מתנתק מהמשפחה
אני לא יודעת אם אישתו ממלאת לו את הראש איך אני זוכרת אח דואג ונהדר
אני מבינה שאנשים משתנים איך זה ממש שינוי קיצוני
הייתי רוצה לשבת ולדבר איתו איך אני יודעת שאישתו לא תאפשר לנו היא מאז ומתמיד הייתה שלטנית היא תמיד אומרת שהכבוד לבעלה ראשון ומי שלא יכבד אותו מחוק
אניח ממש לא מבינה למה הם שומרים טינה אפילו לא נתנו לי צאנס להתנצל על הימים שחלפו
אני כל כך רוצה שהקשר יחזור לקדמותו שאוכל לדבר איתם ובמיוחד לבכר את האחינים שלי ושם יבלו עם הבנים שלי
מה עלי לעשות?ואיך אפשר לשפר את המצב?
לבעלי כמובן זה לא מפריע והוא חושב שהוא צודק ואחי לא היה צריך להתערב

שלום,הוריי בני כ60 עצמאים ועובדים.בשנתיים האחרונות לאימי כל הזמן יש טענות.
חשוב לה שכל האחים יהיו בקשר טוב כולל כמובן הגיסים והגיסות אציין שאנו 3 בנות ובן כולם נשואים ומסודרים.
כולנו בקשר נפלא אך רצה הגורל ואחותי התחתנה עם "יצור"שמאז שהם נשואים 4 שנים הקשר כאשר כל המשפחה יחד סולד ממנו .הוא אדם קר ונצלן מדבר בחוסר כבוד להוריי אך לאחותי אין טענות בפנינו ואנחנו שותקים כי כל עוד היא לא מתלוננת היא צריכה לחיות איתו(אהבה באמת עיוורת..).
לבעיה..אימי כל הזמן באה בטענות שאנחנו לא מתיחסים אליו כפי שאנו מתיחסים לכולם ושאחותי אומרת לה שהיא נפגעת מכך.אנחנו אומרים לאימי שלא תתערב במה שקורה ביננו למרות שאנו מבינים לליבה.בלי קשר יש לה בזמן האחרון טענות על גידול ילדינו למשל או איך אנו חיים בפזרנות וכו'.מה עושים?כמה אפשר להתעלם?אין לי חשק לריב או לנתק קשר משום שאני אוהבת ומכבדת את הוריי אך ככל שהיא מתבגרת המצב מעיק יותר.תודה מראש דידי

אנו זוג נשוי 25 שנים ולנו שלשה ילדים .
הבעיה המרכזית זו תקשורת, אני מרגישה סוג של שליטה המתבטאת בתגובות של בוז, כעס
התפרצויות ורגשי אשם (בעלי דור שני לניצולי שואה בא ממשפחה שלא יודעים מהו מגע).
ההתפרצויות לא מתוכננות, יכולות לבוא לפני יציאה לאירוע , בתוך טיול ולהרוס הכל.
התגובות פוסולות את דעותיי, משמיצות ומעליבות כמו "תסתמי את הפה" " את לא מבינה מה את מדברת" " אני משתגע" מפגין המון לחץ ופחד, בעיקר צעקות ונסיון להוריד לי את הביטחון.
אני נעלבת, כועסת, כעבור מספר ימים הוא מדבר איתי כאלו כלום לא קרה, עד להתפרצות הבאה.
הנני לציין שאני אישה מאוד עצמאית בכל.
הוא מוכן ללכת לטיפול, אני מאמינה שמגיע לי יותר, אני מאוד חברותית.
אני רואה בהתנהגות הזו סוג של אלימות מילולית תוך ניסיון להקטין אותי.

שלום.
יש לי דודה שילדה תינוקת לפני 19 שנים ומסרה אותה לגיסתה מכיוון שהיתה עקרה ולא הצליחה להביא ילדים לעולם.יש קשר משפחתי קרוב והבחורה כיום חושבת שהוריה הם הדודים שלה כשלמעשה הם ההורים שלה.יש לה עוד 3 אחים("בני דודים")שגם איתם היא בקשר טוב מאוד.
הבחורה מקסימה ויש לה שמחת חיים גדולה.אבל אני פשוט חושבת שהמצב לא יכול להמשך ככה ואף אחד גם לא מתכוון לספר לה כי לא רוצים להרוס לה את החיים.אבל איך זה ייתכן?הבחורה חיה בשקר כל חייה וככול שמושכים את הזמן ככה יהיה יותר קשה לספר,ולה לקבל את זה.
אני לא יכולה לעשות עם זה כלום כי אני לא יכולה להתערב בסיפור הזה.
אבל מה אפשר לעשות?אני נורא מרחמת עליה ועצובה בשבילה...ותמיד אני חושבת..."אם רק ידעה שהם אחים שלה..."אם רק היא ידעה שזה אבא שלה..."ומחשבות כאלה.

...זהו...פרקתי...
\:

לא יודעת איפה להתחיל, אבל יש הרבה נושאים,
אין "אש" ביני ובין בעלי אך יש לעיתים אלימות מילולית מצד שנינו אחד כלפי השניה ולהיפך,
יש ילדת בת 2 שכואב לי שלפעמים מרגישה באויר את העצבים..
שאני מאמינה שמצב זה נגרם עקב חוסר סקס לחלוטין, הוא משמין בשנה נראה לי 7 ק"ג אם לא יותר (נהיה דובון) היו לא מעט פעמים שלא הצליח לגמור אז אחכ וויתר מראש על הפעולה, הוא עובד כמו חמור (לעיתים מרגיש שהעבודה היא חייו), יש דברים שמגעלים אותי אצלו - חוסר אסטטיקה שלא הייתה קודם...
חשוב לציין שאנחנו למרות הכל מדברים,מבלים עם הילדה,מתפקדים נורמלית אבל כשקורה אחד הדברים שרשמתי אני שוכחת למה התחתנו ורוצה להתגרש...
ומצד שני אני בפנים אוהבת אותו אבל לא את הייצור החיצוני שהפך להיות שהתפרץ ממנו, ואין עם מי לדבר נקודה (לשינוי המצב).ואני רוצה עוד ילדים ולא יודעת מה נכון...

שלום
אני בת 32 אמא +2 נשואה באושר לבעל אוהב ומכבד יש לי אחות נשואה בהריון +4 "יש לה נישואים מאושרים" אתמול בעלה ניסה לנשק אותי אני נהייתי חולה מזה העיפתי אותו מהבית ואמרתי לו שהוא חולה אנחנו ההינו ביחסים מעולים כמו אחים בעלי היה עדיין חברים הכי טובים אני ואחותי הכי קרובות בעולם עברנו הכל יד ביד מה אני עושה אם אני מספרת לה אני לא יודעת איך היא תגיב היא בהריון לא יודעת אם היא תאמין לי היא מהנשים שלא תהרוס את הבית שלה בעד שום דבר איך אני הספר לבעלי איך הוא יתמודד עם ההשפלה והחוסר כבוד ממנו אלינו מצד שני אני חייבת לספר כדי שהוא לא יחשוב שאני איזה זבל שלא ואני לא יכולה להסתיר דבר כזה מבעלי בעלי ואחותי כמו שני אחים אם אני מספרת הכל מתפרק לא יודעת איך זה יהיה עם אחתי איך בעלי יגיב העאם אני יהרוס את הבית של אחותי שהיא תדע האם אני יהרוס את ביתי שבעלי ידע מה עושים???? איך מספרים.איך חיים הלאה עם הרגשה כזאת ? הבעיה גם שהיא גרה אצל הורי מה אני יפסיק ללכת לשם אני לא יכולה לראות את הפרצוף שלא הצילו אותי בבקשה

שלום
אני בת 28 נשואה שנה וחצי, בהריון מתקדם ובימים אלו עוברת לדירה חדשה שקנינו.
גם במשפחה של בעלי וגם במשפחה שלי יש באופן יחסי כסף. ההורים של בעלי וסבא וסבתא שלו נותנים לנו כל הזמן מתנות, בעוד שההורים שלי פחות נותנים מתנות באופן שוטף אבל הם כן עזרו לנו בסכום מאוד יפה לקנות את הדירה. (בנוסף ההורים שלי שילמו לי על הלימודים ומחייה כל חיי בעוד שבעלי עבד ושילם על עצמו מגיל צעיר).
אני ואמא שלי בקשר מאוד טוב וקרוב ואני משתפת אותה בהרבה דברים בין היתר גם מספרת לה על המתנות שהמשפחה של בעלי נותנת לנו. בזמן האחרון אני מרגישה שהיא מתגוננת כשאני מספרת לה על מתנה שקיבלנו והיא אומרת טוב אז אם הם קנו לכם X אז אנחנו נקנה Y. יש לי הרגשה שלא נוח לה עם זה שהמשפחה של בעלי קונה והם לא. עכשיו לדוגמה המשפחה של בעלי קונים לנו רהיטים במתנה לדירה החדשה ואני כבר לא יודעת אם לספר לה או לא. אני כן רוצה לשתף אותה ומצד שני לא רוצה שתרגיש שגם הם צריכים לקנות לנו משהו לבית. מה יהיה המעשה הנכון?

תודה

שלום
אני כבן 40.
לעיתים בזמן ויכוח או ריב עם אשתי אני סובל מהתפרצות כעס.
אני לפעמים צועק, תורק דלתות ולעיתים שובר חפצים.
זה קורה פעם בכמה חודשים.
אני מעוניין לקבל טיפול והדרכה כיצד לעצור התפרצויות אלו.
למי אני יכול לפנות?
היכן?
איזה סוג טיפול?
אצל פסיכולוג או גורם רפואי / מקצועי אחר?
עדיף באזור רחובות או אשדוד.
תודה

אני גרה עם הילדים שלי אצל החבר שלי שלו יש ילד בן 3 ואחד הילדים שלי בן אותו גיל אנחנו מסתדרים מצוייןץהבעיה היא שהוא חגג לאחרונה 3 שנים ואמא שלו אפילו לא התקשרה לאחל לו מזל-טוב או אפילו לא הגיעה לחגוג איתו את היום הולדת.אני מבינה שהיא המשיכה את החיים שלה איך היא מגיעה רק שבא לה והיא לוקחת אותו אליה.אני שמחה שהוא לא ניפגש איתה איך כואב לי מאוד עליו הוא כל כך חכם ומבין כל מה שקורה מסביבו הוא חיכה לה ביום הולדת שלו
אמא שלו לא אמא רגילה היא מקללת המון וכל הילדים שלה מפוזרים אצל האבות שלהם
השאלה שלי היא מה אפשר לעשות שהילד יפסיק להפגע?ומה אפשר לעשות עם האמא?
יש לה משמרת על הילד פעמיים בשבוע שגם ככה היא לא מנצלת
איך אפשר לסדר איתה את העניין כי היא ממש לא מוכנה להשתנות או לשבת ולשמוע היא רוצה לעשות כל שמתחשק לה אפילו עם זה על חשבון הילד.
אשמח לתשובה