פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

אל תוותרי לו בעניין הזה! החלאה כנראה באמת נוגע בה כי ילדה בת 3 לא תמציא דברים כאלה. שיחלום לראות את הילדה אל תתני לו בשום אופן! מקווה שד"ר גיא יתן לך עצה איך להמשיך הלאה. בהצלחה לך!

דווקא בארץ ישנם חוקרי ילדים המתמחים בלשוחח עם ילדים על תקיפות מיניות שעברו. ממכתבך - אם הבנתי נכון את לא בארץ? או שבעלך לא בארץ? בכל אופן גם בארצות נופות קימת ההתמחות של עבודה וטיפול בילדים שעברו מגע מיני - העדות פחות חשובה כאן - חשוב יותר לטפל בילדה.\ שיהיה לה טוב. בהצלחה, גיא

בקריאה נוספת של פנייתך - לדעתי רצוי מאד שתפני בהקדם האפשרי לפסיכותרפיסט המתמחה בסיוע לילדים קורבנות תקיפה מינית, וכן תתיעצי לגבי יעוץ הורי מאותה תרפיסטית או שתפנה אותך. בכל מדינה מערבית ניתן למצאם, בדרך כלל גם בשירות הציבורי - דרך לשכות רווחה, תחנות ליעוץ וטיפול משפחתי או שווי הערך המקומיים שלהם. בהצלחה. גיא

ד"ר גיא
תודה על תגובותיך.
כולנו גרים באירופה. כשתסתיים החקירה הממשלתית,רק אז נוכל לפנות לעזרה פסיכולגית.
וזאת גם כוונתי - כל המשפחה בטיפול תחת גג אחד כשהמטרה- עתיד בטוח לבתי, הבנה של בעלי מה מעשיו, והבנה שלי של המציאות אליה נקלעתי.

השאלה שלי אליך - גרושי לעתיד מתקשר פעם בשבועיים שלושה כדי לראות את הילדה.
כשהילדה נפגשת איתו (בנוכחותי בלבד) היא שמחה מאד לפגוש אותו, כשהוא הולך היא גם אומרת שאבא היה נחמד מאד היום אבל שהיא יודעת שהוא יכול להיות גם אחרת לגמרי.

בהתחלה - כאשר הוא לא התקשר הייתי בעצמי יוזמת פגישות בינם, לאחר שקיבלתי יעוץ טלפוני מתרפיסטית שטענה שהקשר של הילדה עם אביה הוא חשוב מאין כמוהו, תוך הצבת גבולות שדואגים לבטחונה.

ועכשיו - אחרי התיעצות עם עו"ד בעלת נסיון בתחום, שטענה שגברים כאלו לא משתנים, ושהוא ימשיך לנסות וליזום קשר מיני איתה.הכי טוב , כך יעצה לי, יהיה לרופף בעדינות ובהתמדה את הקשר
שבינם.

הייתי רוצה לדעת מה דעתך האישית?
1.היא צריכה אותו כדי להפוך לבן אדם שלם חזק ובריא?
2.צריך להרחיק אותה ממנו בעדינות כדי להרחיק אותה מאדם פסול?
3.לא להתערב בקשר שבינם אלא רק לשמור עליה?

חברה שלי אומרת שאם אמצא לה בעתיד תחליף אבהי אז יהיה לה קל יותר לוותר עליו.

מה דעתך ?
אם אין לך תשובה חד משמעית אשמח לשמוע גם את התלבטויותך.

המון תודה
אביב מסביב
...וגם בפנים!

אכן אין לי תשובה חד משמעית - יותר מכך - כל עוד הענין לא נחקר באופן מסודר, קשה באמת לדעת מה קרה בין האב לבת. ישנם גם מקרים שילדים, ויותר מכך - הורים חוששים (ואוהבים) מדמיינים דברים ו/או מגזימים אותם. ילדים נוטים להיות מאד סוגסטיביים - ואם חרדה יכולה לבהחלט להביא לכך שביתה תספר על דברים שלא היו באמת.

אני לא מנסה לטעון שהאב לא עשה כלום או כן עשה - אין לי מושג. רק להצביע על הבעיתיות והקשיים בתחום.

להערכתי - כל עוד המפגשים בין הבת שלך לאביה נעשים תחת פיקוח, והיא בסך הכל נהנית מהם, כפי שאת מדוווחת, אז ברמה הזו זה רווח נקי בשבילה.

אם בהמשך יהיו התפתחויות שבמסגרתן יהיו מפגשים לא מפוקחים - אז צריך להיות מאד עם יד על הדופק. אם את בטוחה לחלוטין באשמתו של האב, אז כמובן שרצוי להרחיק את הבת מסכנה ככל שניתן. אם יהי לך בן זוג בעתיד והיחסים של הבת אתו יהיו טובים - מה טוב, אבל לא הייתי בונה על כך כתחליף אב.

יתכן שתשמעי הערכות אחרות מאנשים ומטפלים אחרים - וגם זה לגיטימי. הנושא מורכב וטעון, ויש מומחים גדולים ממני בכל הקשור בהתעללות מינית בילדים.

כל טוב לך ולביתך
גיא

למה זה חשוב לך? אם ישנה אלימות - היא פוגעת בקורבנותיה, ללא קשר לעדה, ואם אין - אז אין. ככל שידוע לי אין סטטיסטיקה שיטתית בארץ בנושא זה.

למענך - ובסופו של דבר למען אחותך גם כן - עלייך לפנות לקבל סיוע! את יכולה לנסות לפנות ליועצת בית הספר, או ללשכת הרווחה המקומית, מתיאורך לא נשמע כי אימך היא משיהי שנסיון מצידך לדבר איתה באופן עניני ורגוע יעזור באיזו צורה.

בהצלחה

גיא

נסי לדבר איתה - אין דרך לדובב בניגוד לרצונה - וזו בסיכומו של דבר החלטה שלה האם לחשוף את האלימות (בהנחה שאכן היא מוכה). בהצלחה, גיא

אני מאד ממליץ לפנות בדחיפות לגורמים מקצועיים - אם לא תדווחי - ברגע שהענין יתגלה את תוכרזי כאם שידעה אך העלימה עיין - בעוד שאם תפני ותבקשי סיוע - יעזרו לך לעבוד מולו - אם צריך לעזור לו להשתנות, ואם צריך - להרחיק אותו מן הבית.

בכל אופן - השתיקה שלך פועלת כנגדך וחמור יותר - כנגד הבת שלך!

בהצלחה

גיא

אני ממליץ לפנות לטיפול - ובבודאי לא לחזור לגבר האלים שאת מתארת - הוא רק יקבל זאת כאישור להמשיך באותה דרך ואף להחמיר. על היאוש והגעגועים ניתן להתגבר. בהצלחה, גיא

אלימות מילולית המלווה בתוקפנות כלפי רכוש, מהווה פעמים רבות איום והקדמה לאלימות פיזית - אם כי לא תמיד. בכל אופן זוהי התנהגות קשה המקשה על זוגיות במידה ניכרת - ניתן וצריך לפנות לטיפול - ולטםפל בכך לא תמיד קל. בערים ומועצות אזוריות רבות בארץ יש היום תחנות לטיפול באלימות במשפחה, ומטפלים המתמחים בכך - אנא פני ללשכת הרווחה המקומית ובררי לגבי טיפול בתופעה של אלימות במשפחה.

בהצלחה, גיא

להסביר תופעה של אלימות מילולית קשה של אב זו משימה שלא נתן לבצע בלי להכיר את המקרה עצמו - יכולות להיות לכך סיבות רבות ושונות. לגבי השאלה האם ניתן לטפל בכך - כן - בתנאי שהמדובר יסכים לטיפול. בהצלחה, גיא

לאה שלום, את מציגה תמונה קשה. אם יש למי להתלונן - אני מציע שתפני את התלונה אל הממונים עליה. אם אפשר - אולי אפילו תקליטי שיחה בינכן. אם זה לא אפשרי, ואין בפני מי להתלונן, הרי שאת מתארת טיפוס בריוני, שלדבר איתה אין הרבה סיכוי - אולי תשקלי לעבור למקום עבודה אחר. מצטער שאני לא יכול להציע הרבה יותר מזה.

בהצלחה, גיא

קנאה אובססיבית היא לא סימן לאהבה, אלא לבעלות, מבחינתו את (או האהבה שלך), זה הרכוש שלו, והוא בחרדה מתמדת שמישהו יגנוב ממנו את רכושו. זהו סימן בסיסי ביותר לאישיות חסרת בטחון עצמי, המחפה על חוסר זה באופן מלאכותי על ידי השתלטות על חייהם של אחרים.

לפעמים אפשר לחיות ככה שנים רבות, כשלאט לאט טווח האפשרויות שלך, טווח החיים שלך, יצטמצם וילך - פחות חברות שתוכלי לדבר איתן, עד שלא תשאר אף אחת, פחות מקומות בילוי ללכת אליהם, פחות משפחה להיות עימם בקשר - עד שכמעט לא ישאר כלום. דרך אגב - ללכת לעבודה הוא עדיין מרשה לך? ובשותפים למקום העבודה הוא לא חושד?

כן, חייבים פה טיפול - ראשית לכל הוא - הוא צריך ללמוד לבטוח בך ובאהבתך, ויותר מזה - לקבל את העובדה שלא יכולה להיות לו שליטה מוחלטת על חייך ולא צריכה להיות לו כזו. מעבר לכך - מן הסתם בהמשך תזדקקו לטיפול זוגי - כיון שברגע שהוא יתחיל להשתנות, יתכן מאד שגם לך יהיה קשה השינוי שיחול בו. אמנם לא נעימה לך שתלטנות היתר שלו, אך לא סתם בחרת בן זוג חסר בטחון עצמי, שזקוק לשלוט עליך כדי להרגיש בטוח. במידה מסוימת, זה ענה (לפחות בעבר) על צרכים שלך, וכדי שלא תמשכי את שנכם חזרה לאותם מקומות, שניכם תצטרכו ללמוד על בית זוגיות בריאה יותר.

סווטלנה, לא מסרת מספיק אינפורמציה, ממה שכתבת, נשמע שאת צריכה יעוץ פנים אל פנים, ממטפל שפנוי לשמוע את הסיפור במלואו, ולא רק באתר אינטרנט. אני ממליץ לך לפנות למטפל/ת משפחתית באזור מגורייך ולבקש יעוץ לגבי הקשר שלך עם בתך. בהצלחה, גיא

ורד שלום,
אכן, לא תמיד קל להפרד מבעל אלים, ולמען האמת, לא כל הנשים שבן זוגן שתלטן ואלים אכן מעונינות לעשות זאת. כיון שנשמע מדבריך שאת כן מעונינת, רק מרגישה חסרת אונים וחסרת ידע לגבי איך לגשת לכך, אני ממליץ לך לפנות בבקשת סיוע וליווי - כולל ליווי משפטי, ליחידת הליווי המשפטי של נעמת, ו/או ליחידה לטיפול באלימות במשפחה של לשכת הרווחה המקומית, במקומות אלו ישנו הצבר של נסיון וידע כיצד ללוות נשים במצבים דומים לשלך. בהצלחה, גיא

יניר -
התשובה לשאלתך תלויה במידת הסבל שעבר האדם, בכוחותיו הנפשיים, ביכולתו להבין את מה שאבר ויכולתו להתבוננות עצמית, וכן יכולתו לריסון עצמי בעת הצורך. תיאורטית, בהחלט אפשרי, מעשית, לא קל בכלל.

בהצלחה
גיא

מורן שלום
לשאלתך, "איך אדע שזו לא אשמתי" - נראה שבהקשרים רבים את נוטה למצא הסברים חיצוניים להתנהגות של אנשים - זאת אומרת - מאשימה אנשים אחרים או מצבים כללליים בהתנהגות. כך, את טוענת שהוא אלים כי מצבו הכלכלי קשה. את ביקורתית כי אביך ביקורתי, הוא קנאי כי אבא שלו כזה, וכן הלאה.
מורן, אף אחד לא אשם באיך שאדם אחר מתנהג - התנהגות זו בחירה שלנו, ואנחנו יכולים לבחור מה לעשות ומה לא. לפעמים לא קל לשנות, אך זו עדיין בחירה האם לנסות או לא. כך שאת לא אשמה בזה זהוא אלים - גם אם את ביקורתית וקשה אליו.

מצד שני, נשמע שהזוגיות שלכם בעיתית מאד - את קשה וביקורתית אליו, ומנסה לשנות אותו כל הזמן (לא הבהרת באיזה מובן), הוא קנאי, שתלטן ואלים. אני ממליץ לכם ללכת ליעוץ זוגי על מנת ללמוד דרכים טובות, יעילות ונעימות יותר לתקשר, להיות ביחד, לתת אמון זה בזו ולהפך, ולקבל את הדברים הקטנים והמעצבנים אחד אצל השניה. כלאלה שהם לא אלימות ולא הגבלה וכפיה אחד על השני.

בהצלחה,

גיא

שלי שלום,
לא כתבת בת כמה את ובן כמה אחיך, ושום דבר אחר על המערכת המשפחתית. לכן אוכל להתיחס רק לשאלה הטכנית שהבעת.
מה שאת מתארת זו תוקפנות מילולית (הביטי אלימות מילולית קצת בעיתי).

כדאי שתדברי עם ההורים - רצוי שההתערבות והפסקת התוקפנות המילולית יבואו מהם.

אם זה מלווה באלימות פיזית, את יכולה גם לפנות ללשכת הרווחה, ולבקש התערבות משפחתית, או אם יש נסיבות נוספות בבית - הפנייה לפנימיה. כדי להתרחק מהבית.

אם תשתפי אותנו יותר ותפרטי, אולי אוכל לעזור יותר
בהצלחה
גיא