פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

כמובן שהדבר תלוי בנסיבות. בכל מקרה הוא יזכה למשפט סביר והוגן כי הוא יגיע לבית משפט מחוזי ולא בית משפט שלום. בכל מקרה במצב של היום העונש יהיה חמור גם כך.

רינה, את שואלת כאן שאלה משפטית. אמנם אינני מומחית בתחום המשפטי, אולם הכלל הוא שמי שנתפס בעבירה בגין שכרות נשפט לחומרה. האדם בוחר לשתות - זה איננו מצב בלתי נשלט. לפיכך, נראה שדווקא יחמירו בעונשו.
הדס גולדבלט

שלום לך,
את יכולה לפנות לאותה מסגרת בה עברת בזמנו טיפול פרטני וקבוצתי על מנת להתיעץ כיצד להתמודד היום עם תסכולייך וכעסייך, שאת מתארת כמתבטאים באלימות מצידך. אם בן זוגך יסכים - תוכלו לפנות לייעוץ זוגי ולבחון ביחד כיצד להתמודד במצבים של עימותים ותסכול. גם את זקוקה לזה וגם הוא - שבכל פעם שאתם רבים - לדבריך - "שובר את כלים ולא משחקים" כלומר, מודיע שממחר אתם לא ביחד.
אם הוא יסרב לייעוץ זוגי ולהמשך חיים משותפים - זה כואב, אך זו זכותו, והייעוץ אליו תפני יסייע לך להתמודד עם פרידה זו.
כל טוב
הדס גולדבלט

את מתארת מצב קשה מאוד. את חשה שאת זו שתושיע את אחותך אך למרבה הצער, אינך יכולה להושיע אותה, אלא רק לכוון אותה לפנייה לעזרה. מדבריך לא ברור אם אחותיך פנתה בעבר לעזרה. היא זקוקה לעזרה זו בדחיפות. אני מציעה לך לפנות למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה הקרוב למקום מגוריך ולבקש להתיעץ שם אם איש/אשת מקצוע. תמסרי את הפרטים המדויקים לגבי אחותך ותקבלי הכוונה, מה ניתן לעשות וכיצד ניתן לסייע לה. אולם מי שיכולה לעשות את הצעדים המשמעותיים כמו תלונה במשטרה או עזיבת הבית או פנייה לעזרה אחרת - היא אחותך. היא אדם בוגר ואף אחד לא יכול לעשות צעדים אלו במקומה.
אם אנשי המקצוע יתרשמו שאחייניך הקטינים מצויים בסכנה בעקבות התעללות האב (גם אם איננו מכה אותם ישירות) - הם יוכלו להתערב ישירות לטובת הילדים במשפחה.

דאגתך חשובה - גשי בהקדם לאיש מקצוע מתאים!
בהצלחה
הדס גולדבלט

למקום מגורנו?

את מתארת סיטואציה ששמעת עליה מאחותך. מציע שתנסי בדרך כלשהי להבין את המצב לאשורו. אולי מהאב עצמו או ממשפחתו או מהקרובים אליו. אם מדובר בבעל שהוא אדם נורמטיבי מהיישוב, קשה לי להאמין שהסיטואציה חד צדדית. לא בטוח שהתערבות והפעלת סנקציות חד צדדיות תועיל בהווה ובעתיד, בטרם ביררת כאמור את המצב לאשורו. ייתכן שפעולה כזו תפגע גם בזוגיות שלך ותגרום למתחים נוספים. אם אינך יכולה לברר זאת, מומלץ שלא תתערבי. אחותך היא שצריכה לנקוט את המהלכים ולקבל אחריות עליהם.

שלום איתמר,
הפרטים שאתה מוסר על אודות המריבות של הוריך אינם מספיקים. לא ברור מהו תוכן הקללות (שמות גנאי? איומים?) וכן מה כוונתך ב"כל מיני". זה יכול להיות עוד קללות או אפילו אלימות פיסית או אלימות כלפי חפצים...
מה שלא יהיה - מותר וטבעי שיש אי הסכמות וויכוחים בין בני זוג. השאלה, איך הם מנהלים ויכוחים אלו ובנוכחות מי. ויכוחים ואי הסכמות יש לנהל בכבוד, מבלי לקלל, להעליב ולהשפיל או לפגוע בכבוד הצד השני. קללות אינן רצויות ואם נכללים בהן גם איומים - על אחת כמה וכמה.
כך, לא משנה אם המריבות הן פעם ביומיים, פעם בשבועיים או פעם בחודשיים - אף מריבה שיש בה קללות ועלבונות איננה רצויה, ואם מדובר גם באלימות מסוג אחר - הדבר פסול לחלוטין.

כמו-כן, מאוד לא רצוי לנהל מריבות ליד הילדים. מותר לילדים לדעת, כאמור, שההורים לא מסכימים ביניהם על נושאים מסוימים, אך אין סיבה שאתה תהיה נוכח במריבות, ובמיוחד אם הן כוללות אלימות מכל סוג שהוא. מחקרים וניסיון טיפולי מראים, שילדים ניזוקים מעצם הנוכחות והחשיפה למריבות אלימות של ההורים - גם אם הילדים אינם מוכים בעצמם!

מה אתה יכול לעשות? מותר לך לומר להוריך שאתה סובל מן המריבות הללו ונראה לך שגם הם סובלים, ולהציע להם לפנות לייעוץ זוגי, כיצד לנהל את ויכוחיהם בדרך מכובדת מבלי לערב את הילדים בכך (עצם נוכחותך היא סוג של מעורבות!).. מעבר לכך, אין זה תפקידך לקחת אחריות על המצב בין ההורים ולהתערב במתרחש. אתה יכול להחליט אם לדבר עם אחד ההורים או עם כל אחד מהם לחוד, או עם שני ההורים ביחד. עשה זאת באופן שבו תרגיש נוח ובטוח. חשוב כאמור, שתדגיש את חוסר הנוחות והסבל הנגרם לך ו/או לאחיך. אתה לא צריך להתערב בנושאי המריבה ובמה שקורה בין ההורים!!!

בהצלחה ובברכת שנה שקטה ובטוחה,
הדס גולדבלט

מעיין,
בתיאורך את כותבת: "המכות שהיו הן בעיטה, דחיפה ובוקס, כלומר לא ממש הרג אותה במכות, אלה מידי פעם." אז מה??? בעיטה, דחיפה ובוקס חמורים מספיק! דחיפה יכולה, לעתים, לגרום לאישה המותקפת ליפול ולהיפגע בראשה. ומה אז? מה ההבדל בין זה לבין "להרוג אותה ממכות?" אלימות היא פסולה - ללא קשר לחומרתה הפיסית. גם הפגיעה הנפשית יכולה להיות חמורה "רק מבוקס."
שנית -
אמנם ישנם גברים שאלימים, בין השאר, מתוך חרדה לאבד את בנות זוגם, אך בהחלט ייתכן שהמקרה שאת מתארת מתיייחס לגבר שהוא גם אלים וג סובל מחרדות. את כותבת שהגבר הנ"ל עבר "טיפול פסיכולוגי משפחתי." מה הכוונה? האם עבר את הטיפול ביחד עם בת זוגו בנפרד או לבדו? האם הם חוזרים לקשר המחודש לאחר טיפול זה? אם הוא סבל מחרדות, טוב שהוא מטפל בהן גם בעזרת תרופות; אך הן לכשעצמן לא יבטיחו שלא יהיה אלים בעתיד. יותר מזה: תלוי, כאמור, במה התמקד הטפול הפסיכולוגי שעבר. לא כל טיפול מכוון לסוגיית האלימות. לכן, אם הטיפול הפסיכולוגי כוון גם לטיפול בגורמים לאלימות ובדרכים להימנע ממנה בעתיד במערכת היחסים הזוגית אליה הוא חוזר - זה תהליך ההתערבות הנכון עבור גבר זה.
שנה טובה,
הדס גולדבלט

סוזי,
את מתארת כאן סיפור חיים, שאת חווה אותו כמקור לקשייך ביחסים בין-אישיים בהווה. יש משהו כדאי שתעשי בהקדם, אם כי אינני יכולה להבטיח פתרון מהיר - אם לזה התכוונת: פני לייעוץ פסיכולוגי. יש שיטות שונות של טיפול, קצרות וארוכות טווח - תלוי מה הצורך שלך ולכמה זמן תזדקקי על מנת להתחזק, לברר סוגיות משמעותיות ולשנות אורח חיים.
יש להניח, שלאלימות שחווית בילדותך יש השלכות גם על אופן התנהלותך היום. אך לא בהכרח זה מקור כל קשייך, ובנוסף - למרות קשייך בילדות, את יכולה היום לגלות בתוכך כוחות להתמודדות!

בנוסף לכך, אם יש לך יכולת כלכלית, כדאי שתצאי מבית אביך ותגורי לבדך. אמנם אינך מציינת את גילך, אך מסיפורך ניתן להבין, שאת אישה בוגרת, שיכולה לנהל אורח חיים עצמאי. זה לכשעצמו עשוי להועיל מאוד לתחושת החוזק, העצמאות ובהמשך - ליכולתך לבסס קשרים בין אישיים טובים.

בהצלחה,
הדס גולדבלט

שלום רוני,
אכן חגים נחשבים במובן מסוים לכיף, אולם במשפחות רבות זו דווקא תקופה של "סיר לחץ" - בעוד שבמהלך השנה ניפגשים בערב וקצת בבוקר - בחגים נמצאים ביחד מספר ימים. יש בני זוג שהשהייה הזו מלחיצה אותם כי קשיים שונים צפים ומתעוררים כשנמצאים ביחד ולא יכולים למצוא מפלט בעבודה או מחוץ לבית.
במשפחות רבות הנושא של המשפחה המורחבת הוא גורם למתח - עם מי לחגוג ועם מי לא לחגוג? יש מתחים בין גיסים, בין כלות וחתנים לבין החותנים והחמיות...
חגים הם גם מקור להוצאה כספית גדולה - בגדים, מזון ומתנות -ומי שמצויים במצב כלכלי דחוק עלולים להיות במתח מסיבה זו.
אין לי מושג מה מאפיין את משפחתך ואת מערכת היחסים בין הוריך, ומה הרקע למתחים ולמריבות ביניהם דווקא סביב שולחן החג. נתתי לעיל מספר הסברים אפשריים, גם אם לא בהכרח מתאימים למשפחתך - כי כאמור, אין די מידע על אודותיה.
מה שברור, אין סיבה שאתה תיקח תפקיד ותתפשר או תתווך בין הוריך במריבותיהם (גם אינך מציין שעשית זאת ו טוב שכך). מותר לך, עם זאת, לומר להם לאחר אירוע מעין זה או לפני בוא האורחים, כי אתה חש נבוך ומבוייש כשהם רבים כך בנוכחות האורחים ובנוכחותך, ומבקש שינהלו את ענייניהם בפרטיות, במקום ובזמן אחר.
שנה טובה ונעימה לך ולמשפחתך,
הדס

ספיר שלום ושנה טובה
התשובה היא כן ולא.
ישנם בהחלט מצבים בהם ניתן לקבל הגנה משטרתית. אבל, הגנה זו מתבטאת מספר אפשרויות שאינן כה יקרות כמו שציינת (ואכן, מה לעשות, אחד השיקולים המנחים את עבודת המשטרה בארץ - כמו כל מוסד אחר זה שאלות של עלות כספית).
כאשר ישנה אלימות קשה, ניתן לעצור את התוקף, ולהאריך את המעצר באמצעות בית המשפט, או (לעיתים קרובות, לאחר תקופת מעצר קצרה), להוציא צו הרחקה מהבית לתוקף, וניתן להוציא גם צו למניעת הטרדה מאיימת.
בכל מקרה, כדאי גם לערב ייעוץ משפטי לנתקפת, כיון שהמשטרה לעיתים לא מבצעת מה שביכולתה משיקולים משלהם, אלא אם כן מצטרפ/ת לנתתקפת עזרה של עורך/ת דין טוב/ה.

בהצלחה

גיא

למישהי שלום ושנה טובה
התשובה לשאלתך היא בהחלט כן - "מכה קטנה" במהלך ויכוח ואיומים בהחלט מהווים אלימות. לגבי מה לעשות - לא נתת מספיק אינפורמציה לגבי ההקשר - האם מדובר בבעלך, בחבר שלך, באחיך, באדם זר, בבוס שלך?

אם זה מישהו שרק הכרת או שהקשר אינו בטוח עדיין - יתכן שזה סימן לבאות והזמן לעזוב מיד!
אם זהו מישהו שאת מרגישה שאינך יכולה לנצק מידית את הקשר אתו - בן זוג קבוע, למשל, הרי שצריך לעמת אותו עם ההתנהגות שלו, ורצוי לפנות לטיפול זוגי.

אם זה נמשך ואינך יכולה להתנתק ולהפרד בקלות (בעל, אח, אב), אולי כדאי לפנות למשטרה. שוב, לא נתת מספיק אינפורמציה וקשה מאד ליעץ במצב כה עמום.

בהצלחה

גיא

אל תפחדי גם לעמוד אל שלך ולומר לו "תרביץ לי? בוא ניראה אותך!"את צריכה ללמוד לעמוד על שלך ולהכות בחזרה,מקסימום תעשי כושר תפתחי כוח בידיים ובפעם הבאה שהוא מאיים עליך תאכלי לעמוד על שלך!.את צריכה לדעת להגן על עצמך בקיצור.

את מתארת מצב משפחתי קשה שמעורבות בו מחלה נפשית קשה ואלימות. כמשפחה, אינכם יכולים להציב אולטימטום לגיסתך. היא אישה בוגרת ובסופו של דבר בוחרת את גורלה. אולם את מציינת שיש גם ילד בתמונה וגם הוא סובל. האם גם הוא מוכה? מאחר שהילד קטין, אם אתם מתרשמים שהוא בסכנה ונפגע נפשית (ובוודאי - אם פיסית) - חשוב שתפנו למחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריכם ותדווחו על המצב לפקידת הסעד לחוק נוער!
מותר לכם לבקש להישאר אנונימיים. פקידת הסעד מחויבת להתערב במשפחה בה נשקפת סכנה לקטינים.
עבור גיסתכם - המשיכו לתמוך בה ולעודד אותה לעשות מעשה כדי להגן על עצמה, ולפנות גם כן למרכז לטיפול באלימות במשפחה. אל תפנו לה עורף אם תסרב. לעתים קרובות, נשים מוכות צריכות לעבור שלבים שונים בהתעללות עד שהן חשות בשלות ומוכנות להתלונן או לפנות לטיפול. חשוב שתהיו אתה, לא תהיו שיפוטים בנוסח: "אם את לא פונה לעזרה - מגיע לך שכך הוא מתייחס אליך..." קחו בחשבון, שמצבה מורכב ואיננו מצב של "שחור - לבן." לכן יכול לחלוף עוד זמן בטרם היא תכיר בחומרת המצב באופן בו אתם רואים אותו מבחוץ.
שנה טובה, בריאה ובטוחה,
הדס גולדבלט

לפי מה שאת מתארת, הבעל לעולם לא היה משתחרר אחרי 3 ימים אלא במקרים חריגים. בד"כ אלימות במשפחה מקימה עילת מעצר סטטוטורית עד תום ההליכים המשפטיים.

מצד אחד מתחכחת בוא בצורה כזאת מצד שני מדגישה בפנייך שהיא יודעת שזה פסול...ניראה שהיא מודעת למה שהיא עושה לו.

נועה,
ראשית, ערנותך חשובה מאוד.
תשובתו של בעלך נשמעת סבירה - מבחינת האפשרות שהוא חווה גירוי מן החיכוך שתיארת. בין שיש כאן עוררות מינית הקשורה לבת ובין שאין - עצם העובדה שאת מודאגת ומבוהלת מחייבת את פנייתך להתיעצות מקצועית בהקדם, מן הסיבות הבאות:
1) אם יש כאן סוג של הימשכות מצד בעלך לבתכם - בוודאי שיש להתיעץ ולפעול.

2) אם אין סוג של הימשכות אולם את מודאגת, את זכאית להתיעצות עם איש מקצוע, שיסייע לך לנתח את המצב, להבין את מקור דאגותיך ולבחון תגובות מתאימות למצב בינך לבין עצמך, כלפי בעלך וכלפי בתך..

3) עצם דאגתך עלולה ליצור מתחים מיותרים בינך לבעלך (אם איננו נמשך לבתכם), וגם הבת עלולה לקלוט ולחוש, שהיא גורמת למתחים שלא באמת גרמה להם.

בקיצור - כך או כך - חשוב שתתיעצי! יש פסיכולוגית בגן של בתך, ישנם מרכזים לטיפול ומניעת אלימות וכן תחנות לטיפול משפחתי בכל רחבי הארץ.
בהצלחה ושנה טובה ובטוחה במשפחה,
הדס גולדבלט

ענית על כל החששות שלי בלי שבעצם פירטתי את כולם ... באמת נוצר מתח ביני לבין בעלי. וגרמתי לבלבול אצל בתי עם השאלות שלי ... ובנוסף אני אדם מעט חרדתי ובהריון כך שההורמונים מוסיפים גם הם לעניין . שאלתי בנוסף היא כזו - האם העירנות שנוצרה בתקופה האחרונה לאלימות כלפי ילדים תגרום לחשד של הרשויות כלפי בעלי - חשש שיגרום להטרדה שאולי תתברר כלא נכונה ותהרוס את חייו וחיי בתי ?? שנה טובה גם לך

נועה,
אני שמחה שעניתי על שאלותיך. העירנות שנוצרה בתקופה האחרונה בקרב הציבור קיימת כבר מזמן אצל אנשי המקצוע, אשר עושים כמיטב יכולתם לברר חששות באופן הזהיר והמקצועי ביותר. כך, שהבירור ייעשה ללא קשר לאוירה הכללית הרווחת בציבור.
בדיקות חשדות מעין אלו נעשות בדיסקרטיות, והן אמורות להיעשות על מנת להגן על בתך ולא על מנת להזיק לה.
לכן, כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, התייעצי קודם באופן אישי. זה יאפשר לך גם להפחית מחרדותיך, ולכלכל בזהירות ובאחריות את צעדיך.
בברכה,
הדס

כששומעים על מעשה הזוועה שנעשה ברוז פיזאם חסרת האונים והקטנה, קשה להבין את המעשה וקשה להבין כיצד ניתן להצדיק מעשה כזה. את/ה מעלה כאן שאלה, שנשאלת ביחס לכל פרקליט שמגן על רוצחים, אנסים, מחבלים ושאר פושעים. אולם מבחינת החוק - זכאי כל אדם להגנה. עורך הדין שמכשיר עצמו להיות סנגור בתחום הפלילי, מכשיר עצמו להגן על אותם אנשים, גם אם אינו מסכים מוסרית עם מעשיהם. אני מניחה שרויטל סוויד, הפרקליטה, אינה מתכוונת לטעון שמארי פיזם חפה מפשע, אלא לנסות להבליט צדדים באישיותה ובמצבה האישי, משפחתי, שיכוונו את השופטים להקל בעונשה בבוא היום. מן הסיפור בתקשורת ברור (ומעבר לכך אינני יודעת), שאפילו אם לא ידעה על מעשיו של הסב הרוצח, הרי שהזניחה את בתה באופן קשה.
לסיכום, רגשית - קשה להבין את המעשה וקשה להבין אנשים שמתגייסים להגן על אנשים מעין אלו. אולם חוקית- הם זכאים להגנה, ותפקיד זה נכנסת עורכת הדין - גם אם היא מסתייגת באופן מוסרי ממעשיהם האיומים.
שנה טובה ובטוחה לילדינו ולנו,
הדס גולדבלט

למישהו אחר ותיתנתקי מימנו!! על תוותרי לעצמך!.

לימור,
כפי שאת כותבת - הלוואי שהיית יכולה להיות בטוחה שדבריו של בן זוגך לשעבר יעמדו במבחן המציאות. תיאורך מזכיר מאוד אלפי עדויות של נשים נפגעות אלימות, שחזרו או חוזרות פעם אחר פעם לבני זוגן האלימים שהתחרטו, הביאו מתנות מפתות ויקרות ערך, ביימו ירח דבש חוזר - ו--- תוך זמן קצר, לאחר החזרה לזוגיות משותפת, האלימות התחדשה וביתר שאת!!

ייתכן שבן זוגך מאמין שהשתנה. כלומר - הוא איננו מרמה אותך באמונה שלו לגבי עצמו. הריחוק, הפרידה ממך, מבליטים אצלו את תכונותיך הטובות, והוא שוכח מה היו הנקודות שהיו מרתיחות אותו בזמנו וגרמו לו להתעלל בך. אולם - האם עבר תהליך כלשהו, בו בירר את המקור לאלימותו? מה גרם לו להתפרץ בעבר? האם למד להתמודד באופן שונה עם קונפליקטים?
אני מבינה מדבריך, שאת - לעומת זאת - עברת תהליך משמעותי של התחזקות בהערכה העצמית. האם את רוצה לוותר על כל זה? הוא אומר לך שתתגברו ביחד אם תחזרי אליו. במלים אחרות, מייד עם המריבה הראשונה הוא עלול להטיל עליך את כל האשמה. הרי אתם צריכים לעבור זאת "ביחד". לעתים אנשים מתבלבלים, והביחד - מיוחס רק לבת הזוג...
במלים אחרות: אם בן זוגך לא עבר שום תהליך טיפולי של התמודדות עם אלימות, כעסים וניהול עימותים באופן מכבד - עם כל כוונותיו ורצונו הטוב - אינני חושבת שיוכל לקיים את הבטחתו שהכל יהיה אחרת.
הלב שלך אוהב, ובן זוגך לשעבר יודע, מן הסתם, לגעת בנקודות הרגישות שלך, שמעוררות את זכרון האהבה... את מי את בעצם אוהבת? הרי אינך יכולה לאהוב רק את החלקים הלא אלימים שבו. זו עסקת חבילה מסוכנת!
האפשרות שתחזרו לחיות כזוג מותנית בכך, שתפנו ביחד לייעוץ זוגי, בנוסף לטיפול שעליו לעבור לבדו, ותבררו ביניכם הסכמות, נקודות של משיכה זה לזו, חילוקי דעות, וכיצד פותרים עימותים בכבוד הדדי.
בברכה
הדס גודלבלט

שילמד שאת לא שק חבטות שלו כל פעם שהוא מכה תכי אותו רק חזק יותר!,עשי כושר תיתאמני באגרוף ואולי תלכי לקורס כל שהוא אבל הכי חשוב שאל תיתני לאף אחד להכות אותך ותמיד תכי חזרה! בין אם זה בן זוג או לא.

את מתארת מצב של קורבנות כפולה - את וילדיך חווים התעללות מצד בעלך ואת מתביישת לפנות לשירותי הרווחה. ממה את מתביישת? העובדים הסוציאליים מכירים מצבים בהם אנשי המקצוע עצמם קרבנות לאלימות במשפחתם. אינך אשמה באלימות כלפיך ותעשי מעשה אמיץ בפנייתך לעזרה, שאין להתבייש בו! תנהגי כך גם באחריות כלפי ילדייך ותהיי ראויה להערכה. העובדים הסוציאליים הם אנשי טיפול ומחוייבים בשמירת סודיות.
עם זאת, אם עדיין את חשה מבוכה לפנות לאנשי מקצוע עמם את עובדת במקביל, בררי מהי היחידה לטיפול באלימות במשפחה, הקרובה למקום מגוריך ופני לשם. גם הם מחוייבים בסודיות ואינם מדווחים ללשכת הרווחה על המטופלים אצלם. כתובות היחידות הללו מצויות באתר משרד הרווחה.
כל טוב
הדס גולדבלט

ורד,
את מתארת מצב קשה של התעללות ואיומים מצד בעלך, שאינו מוכן להניח לך. כתבת שאת מטפלת באלמגור וברווחה. אני מניחה, שכוונתך שאת מטופלת שם. חשוב מאוד שתתמידי בטיפול ותתיעצי עם המטפלים המקצועיים שלך, מה עוד ניתן לעשות מבחינה משפטית ומבחינת אפשרויות קבלת הגנה על חייך. חשוב, שהמטפלים בך יהיו אנשי מקצוע שהתמחו בטיפול במצבי אלימות.
לצערי, מעל גבי הפורום הזה איננו יכולים להועיל מעבר לעצות, אך חיוני ביותר שתתמידי בקשר הטיפולי וכן תתווי לעצמך ביחד עם המטפלים בך אמצעי מילוט והגנה כמו בני משפחה שניתן להיעזר בהם בעת הצורך בנוסף למשטרה. בהצלחה,
הדס גולדבלט