פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

קרן שלום,
אכן, כאשר ההורים רבים, הסובלים הגדולים הם הילדים. זה אולי לא הוגן, אך אלה הםהחיים.
לתקן את הורינו ולשנות את מה שעשו לא ניתן, מה שכן ניתן, זה ללמוד את הלקח, ולנסות לעשות שינוי בחיינו אנו, למענ\ן עצמנו ולמען ילדינו.

השיעור החשוב ביותר שניתן ללמוד מטעויות ההורים הוא הוא שאין טעם לכעוס על מה שקרה, יש טעם לתקן את העתיד. לכעוס עליהם היום על שעשו לפני שנים זה בהחלט טבעי ואנושי, אך לא מועיל. הדרך ללמוד להפסיק לכעוס ולהתחיל לרחם עליהם היא ארוכה, אך התוצאה שווה עבור כולם.

מאחל לך הצלחה בדרך זו,
גיא

נופר, הדס כרגע בחו"ל, היא חוזרת בעוד כשבועיים, אם איני טועה, נסי שוב אז, צר לי, גיא

נופר,
פרידה מאדם משמעותי היא קשה, גם כשמדובר באדם מתעלל כמו החבר שלך, ממנו נפרדת. את עוברת תקופה קשה ונראה לי שעשית את הצעד הנכון בכך שפנית ללשכת הרווחה. אני מקווה שאכן הגעת לפגישה שקבעת. את חייבת את זה לעצמך! כך תוכלי לעבור תקופה קשה תוך הבנה של משמעות הקשר שהיה לך ומשמעות הפרידה מבן הזוג.
כל טוב ובהצלחה
הדס גולדבלט

אף אחד לא יעזור לך ואת תישארי לבד אם הבעיות גם בנים יכולים לעזור ואם תחשבי שרק בנות יאכלו לעזור לך את תישארי לבד ללא שום עזרא,בורות ודעה קדומה אלו נגעים המונעים מהאדם לעזור לעצמו ולהיעזר באחרים וזה כולל את המיקרא שלך.

נופר, תודה ששיתפת אותנו , חבל שכך התפתחו הדברים, אך אני שמח שהחכמת ולמדת לקח מן המקרה. בהצלחה בהמשך, גיא

רבקה שלום,
מהאופן בו כתבת אני מבין שאת בוגרת מספיק לעבוד, ולכן גם מעל גיל 18.
ראשית, אין לאביך רשות להשתמש באלימות כנגדך, את יכולה לפנות למשטרה, או אם זה מפחיד אותך, לפנות ללשכת הרווחה המקומית ובאמצעותם למרכז לטיפול באלימות במשפחה, ולקבל מהם סיוע בפניה למשטרה.

שנית, ביכולתך לנסות לעזוב את הבית. אם את עובדת או יכולה לעבוד, הרי שאת יכולה להרוויח מספיק כסף כדי לשכור חדר בדירה עם שותפה או למצא סידור אחר.

בכל מקרה, אל תתני למצב להמשך, אם נראה לך שלעזוב את הבית זה "גדול עלייך" כרגע, את יכולה לפנות לסיוע של לשכת הרווחה המקומית ולקבל שם תמיכה, יעוץ ואולי אפילו פתרונות דיור.

בהצלחה,
גיא

פולינה,
טוב שאת פונה וטוב שאת ערנית למתרחש במערכת היחסים הזוגית שלך. אף ללא קשר להיסטוריה האישית של בן זוגך - אתם נמצאים בבעיה אמיתית בעניין ביטוי כעסים ותסכולים. גם את, לדבריך, נוהגת באלימות, וגם הוא. חשוב מאוד שתיפנו בהקדם האפשרי לייעוץ זוגי, ויפה שעה אחת קודם! ובוודאי לפני מועד נישואיכם.

אין סיבה לפרק מייד את מערכת היחסים הזוגית, אולם דחוף ביותר לברר את אופן התקשורת ביניכם כשאחד מכם או שניכם מתוסכלים, ממורמרים או כועסים האחד על השניה וההיפך.

בהצלחה,
הדס גולדבלט

צר לשמוע את אשר עבר עלייך,
אך טוב שבחרת לשתף אחרים ולהתחלק במה שמעיק עלייך, ופורום זה הנו מקום מתאים לעשות זאת, אם כי כדאי לשלב זאת עם מסגרת תומכת וטיפולית אשר תאפשר לך לעבד את הכאב והצער כדי שבאמת לא תעבירי את אותם דפוסים גם לילדייך -- גם לא בשעות מצוקה תסכול וכעס אשר ילדים מזמנים לנו לעיתים, כשודווקא ברגעים אלו נבחנת באמת ההחלטה הנחושה "לא להיות כמו הורינו".

כל טוב

גיא

יש טעם לטפל בחיי נישואים בהם יש אלימות. אין פרופיל אחד לאדם אלים, ויש גברים אלימים שלאחר טיפול שינו התנהגותם והפסיקו להיות אלימים. בהחלט יש תקדימים לכך, אולם לא בכל המקרים הטיפול מצליח.
האלימות צריכה להיפסק בכל מקרה - בין שהאלימות אין חמורה ובין שהיא חמורה; בין שבני הזוג בוחרים להוסיף ולחיות ביחד ובין שלא.
ההחלטה להיפרד קשה, ונשים רבות בוחרות מסבות מגוונות להישאר במערכת היחסים הזוגית, תוך העדפה לנסות ולשקם אותה באמצעות טיפול לשני בני-הזוג.
לפיכך, אין המלצה חד משמעית להיפרד או להישאר - הכל לגופו של עניין (תרתי משמע...).
הדס

ברצוני לדעת איזה סוג של טיפול יש לגבר אלים? ואיפה ניתן ללכת לאותם טיפולים
אודה לפרטים בנוגע לסוגי הטיפול והיכן הם.

תודה מראש
מיכל

יש לי בעל כזה. אלים. ניסינו טיפול זוגי וגם טיפול פרטני עבורו.פיתחתי תקוות בטיפולים ,אך הבעיה היתה שאני זו שרציתי את הטיפולים .בעלי הצדיק את מעשיו,כי אני זו שאשמה ,ובגללי הוא יוצא מהכלים.ברגע זה הבנתי ששום טיפול לא יעזור! עם המקרה שלך דומה:הצילי את עצמך!!! ועם לא :בהצלחה ותישמרי על מישפחתך!

אכן - גבר הזורק חפצים ומקללת בעת מריבה הוא גבר אלים. הוא נוקט באלימות מילולית ובאלימות כלפי רכוש, בהפחדה וחמור ביותר - הוא תוקף אותך. אותו חפץ המושלך לעברך עלול לפגוע בך ולפצוע אותך ואפילו באופן חמור - גם אם הגבר "לא התכוון" לפצוע "אלא רק" להפחיד ולהרתיע. במלים אחרות - ההתנהגויות שתיארת הן אלימות לשמה, גם אם הכוונה של הגבר שונה מן התוצאות. יש סיכוי גבוה שאלימותו תהפוך לאלימות פיסית. מה ההבדל בין מכה לבין חפץ שמושלך כלפיך??
עצתי -
1) להודיע לגבר שהתנהגותו בלתי מקובלת עליך וחייבת להיפסק, במידה שאת - (אני מניחה שהשואלת היא אישה) - חשה בטוחה לומר זאת.
2) לפנות בדחיפות לייעוץ לאחד מהמרכזים לטיפול באלימות במשפחה.

בברכה ובביטחה,
הדס גולדבלט

תודה על המענה. על אילו מרכזים לטיפול באלימות במשפחה את ממליצה באיזור הצפון (חיפה וסביבותיה)? האם מרכזים אלו הם דיסקרטיים? האם מנסיונך ניתן לפתור הבעיה או התגובות האלימות רק ע"י שיחה בינינו או שהכרחי לערב איש/אשת מקצוע בנושא. תודה מקרב לב.

דבר נוסף שרציתי לדעת, האם מנסיונך יש סיכוי לטיפול? האם זה בכלל בר שינוי ההתנהגות הזו? במקרה הנוכחי לדעתי המקור של ההתנהגות זה דפוסי ההתנהגות בבית הוריו ולכן האם משהו שכ"כ מושרש עשוי להשתפר או להיעלם לגמרי בעזרת טיפול? אני ממש מתלבטת כיצד לנהוג כעת. אודה על עזרתך.

מניסיוני המקצועי כמטפלת בתחום האלימות במשפחה, יש בהחלט סיכוי לטיפול אך כפי שכבר כתבתי בתשובתי הקודמת - הכל תלוי במקרה המסויים ובנסיבות.
אם מקור ההתנהגות הוא התנהגות נלמדת - ניתן בהחלט ללמוד דפוסי תקשורת לא אלימה. זה תהליך טיפולי שאורך זמן, אך מומלץ מאוד לנסותו. אולם תשובתי פשטנית. יש גורמים נוספים - פסיכולוגיים - להתנהגות אלימה, ויש לברר אותם ביסודיות.
לפיכך - בהמשך לתשובתי הקודמת - מומלץ שתפני לייעוץ.
כל טוב
הדס

כל המרכזים לטיפול ומניעת אלימות באזור חיפה מומלצים. המרכז בחיפה פועל ברח' יל"ג 7 בהדר הכרמל, ומספרו: 04-8677707.
המרכז מופעל על-ידי אנשי מקצוע מיומנים שהתמחו בטיפול באלימות במשפחה והטיפול שם דיסקרטי בהחלט.
מאחר שאין לי שום מידע מיהו בן זוגך, ובאיזו מידה הוא עלול להיות מסוכן כלפיך - אינני יכולה לספק לך תשובה מוסמכת אם שיחה ביניכם עשויה להועיל. גם אם איננו מכה פיסית אך לדוגמה, מאיים שיפגע בחייך או בחייו; אם הוא מקנא לך ומאשים אותך בחוסר נאמנות; עוקב אחריך או מתקשר אליך אינספור פעמים ביום - הרי שהוא מסוכן - לא פחות ואולי אף יותר מגבר שמכה פיסית.
לכן - עצתי היא זו: את יכולה לפנות בשלב ראשון לייעוץ לבדך למרכז לטיפול באלימות. בשיחה עם איש המקצוע שיקבל אותך לשיחה - תבחני אם כדאי להזמין גם את בן זוגך לטיפול וכיצד לעשות זאת, או אם ניתן לשוחח קודם בבית, לבדכם.
בהצלחה,
הדס

תהליך גירושים הוא תהליך כואב וטעון ולעתים קרובות אחד הצדדים או שניהם מוסיפים ומכפישים זה את שמו של זו וההיפך. האם ילדיכם מדברים ומסוגלים להעיד בעת הצורך? במידה וחלילה האירוע יישנה - יש אנשי מקצוע מיוחדים שמתשאלים את הילדים ומבררים מה הם חוו והאם היתה אלימות.

הבה נקווה שאירוע מביך זה לא יקרה שוב. ייתכן שיש מקום גם שתשוחחי עם בעלך ותסבירי לו, שאם הגעת המשטרה או פניית השכנים נעשו ביוזמתו, הרי שהוא מזמין בכך לא רק פגיעה ומבוכה לך - אלא בעיקר פגיעה בילדים. אני מקווה שמדובר באב אוהב שיכול להבין את טובת ילדיו.

ובאשר לך - המשיכי לנהוג על פי דרכך; נסי לגעור בילדים - אם צריך (ובכל משפחה יש מצבים בהם צריך להציב לילדים גבולות) - אולם כדאי שתסבירי להם שאת כועסת או שעשו דבר מה לא כשורה - בשקט. תוכן המלים חשוב מהביטוי הרגשי שלהם (צעקות).

אני מאחלת לך שתהליך הגירושים יסתיים במהרה, בשלום ובשקט
הדס

שלום ציף,
קשה מאד לענות באופן מוחלט על שאלתך. יתכן שתגובותיו נובעות מרכושנות, לעיתים קרובות זה אחד המניעים המרכזיים בנסיון לשמור על בת/בן זוג שאינם מעונינים יותר בקשר. יתכן גם שהוא באמת מכה על חטא. יכול להיות גם שהוא בחרדה מההתמודדות עם הבדידות, או חוסר הודאות שבהליכי גרושין, העול הכלכלי הכרוך בכך לשניכם, וכו'.
אין באפשרותי לדעת מה המניע שלו.
אבל, הנקודה המרכזית היא לא מה מניע אותו, אלא מה את רוצה?
אם את משוכנעת וסגורה על עצמך שאת רוצה להפרד, אז לכי על זה ועל תוותרי על עצמך בגלל רחמים על מישהו שפעם אהבת. קשר שמבוסס על רחמים ולא על כבוד ואהבה יגמר רע - לגבי זה אין לי כל ספק.
מצד שני, אם את חושבת שהיית רוצה בכל זאת לתת סיכוי לקשר - בשביל עצמך, לא בשביל אף אחד אחר (!) [לא הוא, לא משפחה וחברים, אפילו לא בשביל הילדים!] אז זו ההזדמנות שלך.

את זו שצריכה להחליט, והמניעים שלו הם משניים בהקשר הזה, מה שחשוב, זה מה מניע אותך, וחשוב שתבררי עם עצמך מה את רוצה.

בהצלחה,
גיא

לחן שלום רב
אכן מחקרים רבים מראים קשר הדוק בין (חוסר)בריאות פיזית ומצבי מתח וחרדה. האווירה בבית אחיך כפי שאתה מתאר אותה היא כזו שאין ספק שמשפיעה על בריאותם של הילדים גם נפשית וגם גופנית, מתוך שהיא מעוררת אצלהם הרבה מתח וחרדה.

באשר לחרדתו של אחיך למה יקרה לילדים לאחר גרושים - אי אפשר לנבא - אך נראה שכרגע הרבה טוב מהנישואים לא יוצא להם. השאלה המרכזית היא האם יצליח לנהל את הגרושין ברוח טובה, ובאופן שיפגע בהם כמה שפחות. אם הוא חושש לאופן בו אשתו תטפל בהם לאחר גרושין - שיקח אחריות ויטפל בהם הוא לאחר מכן - לא קל, אבל לקיחת אחריות זה דבר שאנו אמורים לעשות עם עשית הילדים.

שיהיה כל טוב

גיא

ציף שלום שוב,
לעיתים קרובות בתהליך גרושים, אחד או שני הצדדים מנסים להשתמש בילדים כדי להשפיע על ההחלטות והפעולות של הצד השני, בין אם על ידי שמנסים לגרום לעוזב/ת לחזור, או על ידי הסתה של הילדים בהורה השני, וכן הלאה. זה עצוב, לא רצוי, מזיק, ופוגע בילדים, אך היכולת להתמודד עם זה מוגבלת.

לילדים בגיל 4 לעיתים קשה להבין פרידה של המבוגרים, במיוחד אם האבא מסית אותם לתבוע ממך לחזור. עם זאת, המחקר מראה שככל שגיל הילדים בגרושים נמוך יותר (צעירים יותר) יכולת ההתמודדות שלהם עם הגרושים טובה יותר בסיכומו של דבר. כרגע קשה לילד להבין, והוא יבכה, אך אם תהיי ברורה ונחושה בכך שהחלטת להפרד, מגיע לך חיים טובים יותר, ותבהירי לילד כי אביו ישאר אביו בכל מקרה, והם ימשיכו להיות בקשר, עם הזמן יתרגל לשינוי. ילדים עוברים שינויים כל חייהם, לעיתים השינויים קלים יותר ולעיתים קשים יותר, אך יכולתם להסתגל גבוהה בסך הכל.

את בהחלט יכולה לקחת את הילדים לטיפול פסיכולוגי, ולפי מה שאת מתארת, זה אף רצוי עבורם. אני לא רואה מדוע שיתנגד לכך אם טובת הילדים לנגד עיניו.

מבחינה חוקית, יתכן שישנו בסיס חוקי שבאמצעותו הוא עלול לנסות למנוע ממך לקחתם לטיפול - אך אם ינסה תמיד תוכלי להשתמש בנסיון זה כדי לתבוע משמורת מלאה על הילדים מתוך טענה (שתהיה מוצדקת) כי הוא ממסה למנוע מהם טיפול שנועד לטובתם, ומשתמש בילדים למען צרכיו הוא, מתוך אי התחשבות בצרכיהם.

בהצלחה וצר שכך התפתחו הדברים,

גיא

ברור שהאבא "מרעיל" את הילד בן ה-4 ומסית אותו נגדך.

שלום רוובי,

צר לי לשמוע על החבר שלך ועל מערכת הזוגיות הלא בריאה שלו. אם יש לך השפעה עליו, כדאי ואפשר לנסות לתפוס אתו שיחה על הענין. לגבי האפשרות של לצעוק עליו - זה בדרך כלל משיג את ההפך - רצוי יותר לדבר ברצינות וכובד ראש, ולהבהיר עד כמה מה שהוא עושה חמור בעיניך.

בהצלחה,

גיא

אין לא אלא לאחל לך שהמצב יסתדר בהקדם. פשוט נורא ואיום לחיות ככה. במיוחד כאב לי הלב על אמא שלך . הלוואי ואלוהים יעזור לה.כל הכבוד לך שאכפת לך ואת שומרת עליה.

היה לי פשוט עצוב לקרוא ולחשוב שאת חייה במציאות כזאת- את רק בת 15, עוברת חוויות כל כך קשות וגם לוקחת על עצמך אחריות כל כך כבדה על המשפחה שלכם. הקריאה שלך לעזרה כל כך נגעה לליבי! אני מבינה שאת כבר למודת ניסיון ולא מאמינה שגורמי רווחה או אחרים יכולים לסייע במשהו.אולי לא יהיה לך קל לשמוע,אבל, עם כל הקשיים שיש לאמא, היא צריכה לקחת אחריות על החיים שלה ושלכם. היא קודם כל זקוקה לעזרה. ברוב היישובים בארץ יש מרכזים המתמחים בטיפול באלימות במשפחה. אמא צריכה לפנות למרכז כזה כדי לקבל סיוע - להתחזק, לברר לעצמה איך היא רוצה לחיות את החיים שלה, לברר לעצמה מה יכול לסייע לה ולעשות גם צעדיים מעשיים, כל אלה בליווי, עזרה והכוונה של אנשי מקצוע. מרכזים אלה גם מסעיים לילדים ונוער חשופים לאלימות במשפחה.בקו החירום לאלימות במשפחה 1-800-220-000 אפשר לקבל את מספר הטלפון של המרכז הקרוב לבית שלכם. אם אמא לא תעשה צעדים מעשיים כדי לנסות להחלץ ממעגל האלימות שאתם נתונים בו, אני מציעה לך לא להשאר לבד, לפנות ליועצת בית הספר/מורה שאת מרגישה יותר קרובה אליה/בן/ת משפחה שאת נותנת בו/ה אמון, לשתף במה שקורה בבית ולבקש עזרה. זה משא כבד מידי לנערה בגילך לשאת אותה לבדה! מלדה שלהב, מנהלת קו חירום ארצי לאלימות במשפחה

את כל מה שיעצת לעשות=] אבל נראה שהעזרה של הגורמים האלו היא מאוד מעטה=/ אימא שלי עושה כל שביכולתה כדי לחלץ אותנו מהמצב הזה, ואני כבר דאגתי ליידע את המורה והיועצת בבית הספר... בנוגע לענין המשפחה המורחבת, משפחתו של אבי כולה נגדנו אז אין עם מי לדבר. המשפחה של אמי, כמו רבים אחרים, מכירים את אבי כאדם אדיב ונחמד ולא מסוגלים להאמין למה שאנחנו מתארים.. בנוסף אין באפשרותם לתמוך בנו מספיק =/ אבא שלי מורחק מהבית, ניתק כל קשר איתנו ומונע מאיתנו כספים והסעה. אמא שלי נמנעת מעזרה של משפחה כדי להמחיש לרווחה ולבית המשפט עד כמה אנו תלויים בו וכדי לא ליצור מצב שבו יתחילו להסתמך על עזרתם של אחרים.. לפני כמה ימים מסרתי את העדות שלי במשטרה והשוטר אמר שיזמנו את אבי לתחנה שוב ויכול להיות שבעקבות התלונה שלי אולי יכניסו אותו למעצר... אני לא יודעת מה הולך להיות, אנחנו חושבים ללכת בכיוון של צו הגנה מבית משפט, לפי הערכת השוטר נוכל לקבל צו הגנה של חצי שנה.. אני לא יודעת מה הלאה. תודה לכל מי שהתייחס/יתייחס!

ספיר,
אני רואה שכבר ענית, למעשה, על מה שמלדה כתבה לך וכתבתי אני. נשמע, שאכן אתם פועלים בדרכים המקובלות. לצערנו, אין ישועה מהירה במצב מורכב זה ותצטרכו להיאזר בסבלנות ובעקביות עד שיחול שינוי. האם שקלתם גם לפנות לייעוץ משפטי? נראה, שאתם זקוקים גם לסוג עזרה זה.
חשוב שתמשיכו להיעזר בליווי של עובדים סוציאליים שמתמחים בטיפול באלימות במשפחה. אתם נמצאים היום בנקודה כזאת, שהכל נראה ללא מוצא. אך כאמור, ומבלי שאני יכולה, לצערי, להבטיח שיהיה פתרון מהיר, חשוב שתתמידו בצעדים לקראת השינוי. ונקווה שיימצא פתרון שיבטיח למשפחתך חיים בטוחים ושקטים יותר.
הדס גולדבלט

ספיר,
מלדה שלהב, מנהלת קו חירום ארצי לאלימות במשפחה, היטיבה לענות לך ולכן לא אוסיף על דבריה אלא אחזק במיוחד את הנקודה - שאמך היא האחראית לחייה - וחשוב שתפנה לטיפול. את מגיבה ונוהגת כמו בת אחראית ואוהבת, שדואגת לגורל בני משפחתה, אך לא את היא שתוכלי להושיע את אמך. ואכן, חשוב גם שאת תפני לייעוץ כפי שכבר הוצע לך, ולא תישארי לבד עם מצוקותיך ודאגותיך.
כל טוב
הדס גולדבלט