פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

עצתי היא שתפנו לטיפול זוגי בתחנה לטיפול באלימות במשפחה. במסגרת טיפול כזה יעבדו עם שניכם ביחד וגם עם אשתך לחוד, תוך מיקוד על אלימותה. מעבר לכך, אני ממליץ שלא תאשים את העדה שלה, וכו' - אלא אם כן כוונתך לסיים את הנישואין האלה. אם כן - מוטב לגשת לעורך דין טוב.

בהצלחה
גיא

אופיר שלום
הסיפור שאתה מספר באמת קשה. הכי טוב זה לפנות ללשכת הרווחה המקומית, ולבקש במקביל (1) שיזרו לחברה שלך למצא מקום מגורים נפרד - לא ברור לי מהן זכויותיה בעקבות התאונה; ו (2) שיעזרו לה לקבל עזרה בנושא האלימות - אפשר אולי לפתור את זה ללא התערבות המשטרה, אך אין ספק שמישהו צריך להתערב, אם לא המשטרה אז אולי באמצעות עובדת סוציאלית שתפנה למשפחה, או פניה לרב שהם סומכים עליו - באופן כללי מרבית הרבנים שוללים אלימות,( גם אם יצדיקו מבחינה דתית את הביקורת של האב).

בהצלחה

גיא

מוריה שלום, את מתארת תאור קלאסי של מה שמכונה מעגל האלימות, ללא האלימות הפישית, אך כל שאר המרכיבים כבר שם - שתלטנות, שימוש באלימות מילולית. בתמצית - התחזית אינה טובה.

כן, טיפול יכול לעזור - לפחות לך - לחזק אותך, לתת לך מילים לתאר מה עובר עלייך ועליכם ומדוע צריך כאן שינוי. עם זאת - יתכן מאד שאם יסרב ללכת לטיפול בעצמו ולהכיר בצורך לצור שינוי - יכול להיות שתגיעי למסקנה שצריך להפרד. גם אז, טיפול יכול לתת לך תמיכה גם בתהליך זה.

בהצלחה,
גיא

לגנית שלום, אכן, הבעיה של מערכות ערכים מנוגדות בין הורים, ובייחוד בין גרושים היא בעיה נפוצה. פעמים רבות, זוהי חלק מן הסיבה לגרושין. לגבי מה ניתן לעשות - רצוי להבהיר לילדים שישנן שתי גישות שונות, וההורים אינם מסכימים עליהן. שישנם דברים שמותרים באחד הבתים אך אסורים באחר. להסביר להם מה לדעתך נכון- בלי להשמיץ את גרושך, אלא מתוך הבנה שמותר שאנשים יבדלו בתפישת עולמם. להגיד לילדים שכשיגדלו יוכלו להעריך ולבחור מה מתאים להם יותר, מה נכון יותר, אך כל עוד הם ילדים וגדלים בשני הבתים, עליהם לכבד בכל בית את גישתו של ההורה באותו בית. זה לא מצב אידאלי, אך ילדים נתקלים בניגודים רבים בכל מקום - ובסופו של דבר יהיה עליהם לבחור את דרכם ממילא.

מנסיון - ילדים מכבדים בסיכומו של דבר את מי שמסביר להם דברים באופן ברור ושקול, ללא התלהמות והשמצות. נסיון להשמיץ את הצד השני מביא פעמים רבות לתגובת בומרנג, והילדים מתחילים לכעוס, לא לכבד ויותר מכך את המשמיץ, לכן המלצתי היא - גם אם אינך מעריכה את דרכו של גרושך, להסביר לילדים את חשיבות דרכך מבלי להשמיץ, אלא מתוך תפישה שגרושך טועה, לדעתך, וחבל שכך.

בהצלחה,

גיא

לקארמה שלום,
כמעט בכל עיר גדולה או מועצה אזורית קיימת היום או יחידה לטיפול באלימות במשפחה, או לפחות עובד/ת סוציאלי/ת מטפל/ת המתמחה התחום, ניתן לפנות ללשכת הרווחה המקומית (לשכה לשרותים חברתיים) והם יפנו אותך. בהצלחה, גיא

סיון שלום, את כבר בת 20 ובוגרת, וגם הורייך בוגרים. הורייך חיים עם האלימות המילולית של אביך מזה כמה שנים לפחות, אולי עוד מההתחלה. הבחירה לעשות שינוי (ואני מקווה עבורם שכך יבחרו) היא שלהם, או שאביך יבין שהוא פוגע ויפסיק, או שאמך תחליט להעמיד אותו בפני בחירה - האם להפסיק או שתפרד ממנו, או שהיא תחליט פשוט להפרד. בכל מקרה - זה שלהם ולא שלך - עם כל הכאב שבכך. את כבר בוגרת, ואם אינך יכולה לשכנע אותה או אותו לעשות שינוי משמעותי - כל שנותר לך זה לקבל את הבחירה שלהם ולנסות אפילו לכבד את זכותם לבחור לחויות באויירה שכזו, וללכת לדרכך לחיות את חייך.

צר לי, אך לעיתים אנשים בוחרים לחיות באופנים לא רצויים, אך מלבד לנסות לשכנע ולהשפיע - אין הרבה שביכולתך לעזות.

בהצלחה
גיא

יעלה שלום, כמעט בכל עיר ומועצה אזורית היום ישנה יחידה לטיפול באלימות במשפחה, או לפחות עובד/ת סוציאלית המתמחה בתחום זה. את יכולה לנסות לפנות דרך לשכת הרווחה המקומית. אם תכתבי באיזה עיר או אזור בארץ את נמצאת, אנסה לעזור לך למצא מטפל/ת מתאימ/ה. בהצלחה, גיא

יתכן שאדם יהיה אלים רק כלפי בעלי חיים, אך לא סביר - בדרך כלל מי שאלים כלפי בעלי חיים יטה להיות גם אלים כלפי בני אדם

תנסי לעשות כמוני לשמה קודם כול תהיי חזקה נפשית והעיקר לא להישבר אני התפטרתי מהמפלצת שהיה לי בעזרת מישהו שהכרתי והוא יתאהב בי והוא פשוט הרגיע את המפלצת...... שיהיה לך בהצלחה נשמה....... עדן

אני ממליץ לך לפנות ללשכת הרווחה הקרובה ולבקש הפנייה ליחידה לטיפול באלימות במשפחה, ובמקביל לפנות לנעמ"ת - יש להם מערכות סיוע וייעוץ, כולל יעוץ משפטי.


מעבר לכך - אני ממליץ לך להחליט מה את באמת רוצה לעשות - וללכת על זה עד הסוף, את מתארת מסכת של אלימות נמשכת, ותהליך במסגרתו עזבת וחזרת. אם אמנם את מחליטה להפסיק את הקשר, המלצתי היא שתהיי שלמה עם עצמך ותלכי עם זה עד הסוף.

בהצלחה,
גיא

אני אומנם לא רופא אבל אני לא רחוקה מהגיל שלה תנסי לדבר איתה (כמובן בזהירות) כי יכול להיות שהיא ככה כי קרה לה משהו מסויים והיא פשוט נסגרת בתוך עצמה, ועוד משהו תבדקי מיהן החברות שהיא מסתובבת איתן אולי הן מראות לה דוגמא לא ממש טובה בהתייחסות להורים...... פשוט היא נימצאעת בגיל ההתבגרות וגם אחותי בת ה 15 היא בדיוק כמו שהילדה שלך היא מתנהגת כימעט כמוה גם עונה לאמא שלנו בצעקות..... אני מקווה שהרופא ירשום לך משהו יותר מועיל אני רק ניסיתי לתת קצת מדעתי...... בהצלחה והרבה סבלנות...... עדן

לאה שלום - אני ממליץ שתנסי לדבר עם בתך ותראי מה קורה לה - ההתנהגות שאת ממתארת מעידה על קושי רגשי רב. רצוי אפילו ללכת ליעוץ משפחתי שיכוון אתכם לשינוי במערכת המשפחתית. במרבית הערים הגדולות שי היום תחנות לטיפול משפחתי שעושות עבודה יפה ביותר. בהצלחה, גיא

בהחלט כדאי לפנות למשפחתו, ובאופן כללי לערב כמה שיותר אנשים ולא להשאר לבד עם האלימות שלו. כדאי גם לפנות לעזרה מקצועית - למשל דרך לשכת הרווחה או יחידה לטיפול באלימות במשפחה. בהצלחה, גיא

בדרך כלל שיחות פרטניות וקבוצתיות, כדורים רק במצבים נדירים כשיש רקע פסיכיאטרי ברור לאלימות

לאנונימית שלום,
את מתארת את בעלך כנאור ואבא טוב. יחד עם זאת את מתארת לא רק אלימות מילולית קשה ביותר, שאין כל ספק שמשפיעה באופן חמור על בריאותם הנפשית וחוסנם הנפשי של הילדים, אלא גם אלימות פיזית המופנית כלפי רכוש, ואלימות פיזית כלפייך - כמו עצירת המכונית בפתאומיות - מה שככל שידוע לי גורם לך טלטלה פיזית חזקה, חתכים מרצועת המושב, ואם את בהריון - עלול בהחלט להזיק לעובר או לגרום להפלה. במילים אחרות את מתארת אדם אלים ביותר, מופרע ביותר, ובעל התיחסות של קרימינל צמרת הפועל כך שלא יהיה ניתן להצמיד הוכחות של כוונה תחילה למעשיו (לכאורה רק עצר את האוטו....) . גברים פחות מתוחכמים נותנים לאשה בוקס בבטן, אבל כמו שכתבת, הוא משכיל, משכיל להסתיר את כוונותיו...
אם אכן הוא מצליח להצטייר כאדם מקסים בשאר הזמן, מדובר בסוג של גברים שעיקר מעיניהם ברושם שהם יוצרים, ובשליטה שיש להם על סביבתם. התפרצויות הזעם נובעות ממצבים בהם הם חושבים או חושדים שהם מאבדים שליטה על מי שהם רואים בו את רכושם, או אפילו המשך ישיר של גופם - והרי לא יתכן שהיד שלך פתאום תסרב לעשות מה שאתה רוצה ממנה - אז היא לא רק מרגיזה, צריך להעניש אותה.... גברים כאלה לומדים להסוות את עצמם כמו זיקית ולהתאים עצמם לסביבה החברתית, נראים מאד מקסימים ברשם ראשוני - עד שמישהו שהם חושבים שמגיעה להם שליטה עליו, מעיז להפר את החלטתם, לעשות משהו שמאיים עליהם, על גבריותם, שליטתם, אהבתם, או כל פנטסיה אחרת שיש להם.

הצעתי - לכו מהר לטיפול, ואל תניחי למטפל לגרור אותך למקום של נסיון לרצות את בעלך - זו מלכודת שאפילו מטפלים רבים נופלים אליה, ומנסים לשכנע את האשה שהיא זו שצריכה לקחת אחריות על ריצוי צרכי השליטה המופרעים של הבעל.
אם זה לא עובד, או שאין סיכוי שילך לטיפול, הצעתי היא לפתוח בהליכי גרושין, ויפה שעה אחת קודם. לכאורה יש לך בעל מקסים ומשכיל, בפועל את חיה היום עם אדם מסוכן מאד.

ועכשין מספר עצות מנסיון מר של עבודה עם זוגות שחיו באלימות פיזית ובצל איום אלימות במשך שנים - אם את פותחת בהליכי גרושין - עשי זאת בסתר, ומהר, ותדאגי שלא ידע מדבר עד שתגישי את התביעה בבית המשפט לעניני משפחה - באמצעות עורך דין - אם ידע על כך לפני כן תגובתו עלולה להיות איומה, או ערמומית - כמו לבקש ממך לתת לו עוד זמן להוכיח עצמו לפני הגשת התביעה שלך, ואז הוא ידאג להגיש תביעה לפנייך בבית הדין הרבני, מה שיכול להטות את הכף נגדך, בהליכי הדיון בהמשך, וחבל.

בכל מקרה, תדאגי שכשאת מודיעה לו על אפילו כוונה לפתוח בליכים, או מחשבה על כך, שיהיו נוכחים אתך עוד אנשים מבוגרים בבית, לא רק ילדייך. הוא בהחלט עלול לעבור אז לאלימות פיזית ישירה, ואת תזדקקי להגנה.

צר לי להיות כה פסימי, אך הדפוס שאת מתארת כה קשה, עצוב, ומוכר.

גיא

אין מצב שמטפל ישכנע אותי לרצות את בעלי כי אני יודעת כמה אני אישה ואמא למופת שהוא עצמו לפעמים בהלם מהסטנדרטים שלי ומאופן התנהלותי. אני לא חושבת שיש הצדקה בעולם לגילוי אלימות כלפי אישה כלשהי. שאלתי אותו אתה מצדיק את הבעל ששרף את אישתו בשירותים בגלל שחשד שהיא בוגדת בו? הוא אמר "כן" אפשר להבין אותו.
אני הייתי בהלם מתגובתו. עוד משהו -הוא אמר לי "אני אגיד לך את האמת אני לא בטוח שהילד שיש לך בבטן שלי". זה היה משפט שהוא ידע שייפגע בי מאוד. אז הוא חיפש משהו שייפגע ומצא. איך אני אוכל לסלוח לו פעם? למה הוא מדבר אליי כך?

ראשית מודה לך מאוד על תגובתך הכנה והתואמת את מחשבותיי. האמת שקלעת בול לאישיותו.
הוא תמיד היה מתוחכם מאוד. אצלנו במשפחה הוא ידוע כאבא נהדר אבל תמיד עם תיחכום בצידו.
לכן קשה ל י מאוד לוותר עליו. אפשר לומר שזה בילתי אפשרי מצידי מכיוון שניסיתי זאת ולא יכולתי לשאת את המחשבה שלא נחיה יחד.
מצד שני להתנהג ככה כלפי אישה בהריון שלא קמה מהמיטה חודשיים ורק מקיאה וסובלת מחולשה איומה זה גם סוג של אכזריות שקשה לי לשאת אותה. אבל הוא באמת אבא משכמו ומעלה ועל זה יהיה לי קשה לוותר. ואתה מצידך תגיד בטח על מה קשה לך לוותר על זריקת כיסאות ובעיטה בחפצים? אני ממש חסרת אונים ולא יודעת בראש ובריאשונה איך לגרום לו להבין שהוא עושה טעות איומה. לדעתי אפשר לשפר אותו אבל אני לא יודעת איך. למרות כשאני חושבת על כך לעומק אני נזכרת בצעקות ובקללות ואומרת אבל למה אתה צועק ככה מה כבר אמרתי למה כל השכנים צריכים לשמוע? הוא אומר ככה אני רוצה שכולם יידעו איזה....(קללות כמובן מעליבות מאוד.) את.
בבקשה תן לי עוד חיזוק או עוד עצה. איך יכול להיות שתקופה מסויימת הוא אומר לי אני אוהב אותך חולה עלייך את הכי יפה בעולם וכ"ו ורק אני אתנגד למשהו הוא יפצל את אישיותו כך? זה פשוט נשגב מבינתי.

מודה מראש.
אישה פגועה מאוד.

את שואלת כיצד יכול להיות שהוא מצד אחד בתקופות שונות מחמיא לך, מתאר לך כמה הוא אוהב אותך, ונותן לך הרגשה של מלכה בראש העולם, ובקטעים אחרים צועק מעליב, משפיל, ואלים כלפיך וכלפי הרכוש בבית.
זהו בדיוק מה שמכונה מעגל האלימות - הוא מתפרץ, בשלב מאוחר יותר מרגיש חרטה, ואז מעלה אותך על נס, משבח ומהלל, ואז בחשד הבא או בהעלבות הבאה שלו הוא מתפרץ שוב. אין לזה כל קשר ישיר אליך, זה יהיה כך עם כל אשה שיהיה איתה, זהו דפוס של אישיות.
את כותבת שאת לא יכולה לשאת את המחשבה שלא תהיו ביחד, ואני לגמרי מבין את זה. אם כך יש לך שתי ברירות, או להשלים אם חיים בצל האלימות שלו לנצח, או להכריח אותו לבא איתך לטיפול, ולשנות את התנהגותו. הוא גבר אלים ומסוכן, ועליך להכיר בכך.
לא ברור לי במה הוא אבא כל כך מקסים לילדיו, כיון שאת לא כותבת, אך תני לי לנחש - הוא משחק איתם כמו ילד, ומפנק אותם במתנות ובילויים. זהו חלק מאותו דפוס - לקנות את האהבה שלהם, ולשחק אותה בן אדםמיוחד - חכי שיגדלו מעט ואולי יעזו לעמוד על דעתם למולו (אם יעזו) ותראי אותן תגובות מופנות גם כלפיהם - צעקות, קללות, השפלות, איומים, אלימות כלפי חפצים, ואולי עם הזמן יאבד לחלוטין את השליטה ויפעל גם באלימות כלפפי גופך וגופם.

בהצלחה, גיא

רוז שלום, מריבות בין ההורים הן דבר קשה עבור כל ילד. עם זאת - עליך לזכור כי אין זה באחריותך, וקרוב לודאי שלא ביכולתך לשנות. כפי שאת מתארת זאת - את למעשה מנסה לשנות את את התנהגותם הזוגית, תוך שימוש באותו כלי - צעקות ומריבות. כפי שהצעקות והמריבות לא משנות כלום בינהם, רק משמרות את אותו דפוס ומעגל של כעס, כך גם הכעס שלך על ההשתכרות והמריבות שלהם לא משנה כלום רק משמר את מעגל הכאב והכעס שלך.

את יכולה לנסות להציע להם - באופן רגוע, בשלב בו שניהם מוכנים להקשיב, בלי צעקות ומריבות, לנסות לגשת לטיפול זוגי, או פשוט להפרד.
אם את רוצה לנסות משהו אחר לגמרי - נסי להראות להם עד כמה חסרת טעם ומגוחכת המריבה בינהם. קני חבילת סוכריות ובפעם הבאה שיהיו צעקות ומריבות, חלקי להם בחיוך פרסי נצחון - סוכריות (אפשר גם פרחים), לפחות ליום אחד זה יעלה חיוך על פניהם ויראו עד כמה זה לא לענין. ואלי לא.

בכל אופן, החשוב מכל זה לזכור זו לא אשמתך, ואת לא אחראית למה שקורה בינהם.
ואם שום דבר לא עוזר - אפשר לנסות לברר אפשרות של מעבר לפנימיה חינוכית עד סוף התיכון, רק כדי לצאת מהבעסה של הבית. זה לא יפתור את הבעיה עבורם, אבל אולי יקל עלייך קצת.

בהצלחה, ואת מוזמנת לעדכן אתנו.
גיא

האם ישנה דרך שתעזור לי להיזכר במה שקרה באותו לילה ?
הייתכן שהאלכוהול ששתיתי בפעם הזאת השפיע עלי בצורה שונה מהפעמים הקודמות בהם נהגתי לשתות ?
חשוב לי להדגיש שאני לא נוהגת להתנהג בצורה כזאת, אני כן אוהבת לשתות קצת, לרקוד, לשמוח, לשמוע מוזיקה טובה. אבל בחיים לא חשבתי ולא ייחלתי שאותו ערב ייגמר ככה.
הייתי גם די מתוסכלת מהחבר שלי שסטר לי ולא שמר עלי מספיק והייתי די תמימה ומאמינה.
בבוקר כשיצאנו מדירה של החבר והסתכלתי סביב, זאת היתה כאילו פעם ראשונה שראיתי את החצר של הבית שלו, אני פשוט לא זכרתי בלילה את הדרך לבית שלו וגם לא איך נראית החצר שדרכה עברנו כדי לעולת לדירה.
בבוקר, זו היתה פשוט כאילו פעם ראשונה שראיתי את החצר הזו.
נכון שהיה חשוך בלילה אבל זה לא העניין פשוט הייתי כ"כ מעורפלת כנראה.

מירב שלום,
ממה שאת מתארת, במהלך בילוי הערב גם את וגם חברך, וגם חבריו/חברייך השתכרתם. כפי שאת כותבת, לא שתית יותר מכפי שאת רגילה, אך בכל זאת הרגשת מטושטשת יותר מכרגיל, ולמעשה ישנם קטעים שאינך זוכרת ממהלך הערב.

יתכן כי היתה תגובת יתר לאלכוהול וחומרים אחרים ששתית (רד בול מכיל בין היתר כמויות אדירות של קופאין), איני מומחה לענין. יתכן אפילו שסוממת במהלך הערב על ידי מישהו מהנוכחים, ככל שידוע לי, אין דרך לדעת זאת לאחר חודש.
השאלה המרכזית שמדאיגה אותך הנה האם באמת התקיימו יחסי מין עם אותו בחור בדירה או לא. אני משער שאת יכולה לדעת את התשובה ממצבך אחרי. האם היית אמנם לבושה לגמרי כשהתעוררת? האם הרגשת רטיבות ? האם היו סימני זרע על גופך או בגדייך? הרי יחסי מין מלאים משאירים סימני זרע ורטיבות נשית, כידוע לך.
מהתיאור הטכני שלך, יש לשער שלא הגעתם ליחסי מין עם חדירה מלאה. סביר להניח שהבחור היה לא פחות שתוי ממך, אם לא מסומם. קשה לי להאמין שהיה מקיים אתך יחסי מין מלאים כשאת מחוסרת הכרה או מסוממת, וטורח להלביש אותך חזרה אחרי.

אולם, לדעתי את מפספסת את השאלות החשובות באמת. ראשית - בריאותך הגופנית המידית - הדבר החשוב הוא האם נדבקת באיידס או מחלה מדבקת אחרת או לא. עלייך לבדוק זאת במצב כזה של חוסר בהירות!
שנית, את מקיימת מערכת יחסים זוגית המאופיינת באלימות, שאפילו לא טרחת להתיחס אליה כיוצאת דופן בתיאורך. חבר אלים, שבשל חשד כי את מפלרטטת עם בחור אחר נותן לך סטירה באפן פומבי.
שלישית, מעבר לשאלה האם לשתות אלכוהול או לא, את צריכה לשאול את עצמך איך קורה לך שאת מסתובבת בחברה הכוללת טיפוסים כמו בן זוגך וחבריו, אשר אלכוהול, סטירות, וקיום יחסי מין במצב של חוסר הכרה או טשטוש ו"בחורות שאוהבות סקס אלים" נחשבים אצלכם בילוי מהנה ומרתק. אלה הם דפוסים של הרס עצמי, המעידים על צורך בבדיקה עצמית מעמיקה ושינוי דפוסי התנהגות במיידי.
המלצתי לך היא לפנות לטיפול אשר יעזור לך בשינוי מהותי של דפוסי חייך. רצוי להתחיל ממטפל/ת הנוקטת בגישה התנהגותית-קוגניטיבית, ורק אחר כך - אם את מעונינת, לבחון באופן מעמיק וחקרני יותר מאיפה כל זה מגיע.

צר לי

גיא