פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

הילד נשאר איתך!
בטח ובטח בגיל כזה וכשבהחלט ברור שאת אמא ראויה וכשירה.
איני יודע למה מתגרשים ואם אי אפשר להציל אך אם זו החלטתך הסופית, היי חזקה ובטוחה ואל תתני לאיש להפחיד אותך.
הוא מהר מאוד יגלה מה אומר החוק בנושא.

תמים זה לא.
גם אם זה התחיל ככזה.
לקשר חברי ותמיד יש מסגרת מאוד ברורה ושקופה.
ולבן/בת הזוג יש יותר מושג למה קורה שם.
את לא היית חושדת סתם, בד"כ האינטואיציה שלכן לא טועה.
לא יודע אם היה זה חכם להתעמת איתי מיד, בסה"כ העברת אותם למצב "השתק"
בכל מקרה יש דרכים יותר מתוחכמות לגלות דברים.
העינוי שבחוסר הידיעה והוודאות נוראי.

אני מציעה לך בשלב הזה להיות מעשית- בכל הצדדים הנפשיים תתפני לטפל אחר כך.
רק ממה שאת מספרת- די ברור שיש ביניהם כבר קשר- הלוואי שהיית מספיק עירנית להבין את זה מוקדם לפני שנוצר גם קשר פיזי אבל כרגע את צריכה לטפל בזה בשני מישורים. הראשון (והמיידי) הוא לנטרל אותה ולוודא שהיא לא תהיה צלע שלישית בינך לבין בעלך- אם היא נשואה הייתי מציעה לך לספר לבעלה- תסמכי עליו שהוא יתיחס לזה. למה אני אומרת את זה? כי כל עוד היא חלק בתהליך שאתם עוברים- הם ימשיכו ויעודדו אחד את השנייה להמשיך את הקשר.
השלב השני- הוא לגשת עם בעלך כמה שיותר מהר ליעוץ- גם אם לא נוצר עדיין קשר פיזי (סקס) הידיעה שבעלך יצר כל סוג של קשר (רגשי או גופני) עם מישהי אחרת צריכה להדליק לך 10 נורות אדומות שכנראה הקשר שלכם לא תקין ואולי עדיין לא מאוחר מדי..
בהצלחה..

בואי נעשה סדר בדברים על סמך המידע שמסרת.

בגידה גופנית לא בטוח שהייתה בשלב הזה, לא נראה לי שהיה משתמש קודם בילדים וחושף אותם לקשר "הידידותי" הזה לפנייך.

אבל מה שכן יש כאן זה הסיפור הקלאסי כיצד מתפתחים רומנים בכלל ובמקום העבודה בפרט שהוא אחד המקומות הנפוצים ביותר שבהם רומנים נרקמים.

בין זוג עמיתים לעבודה נוצר קליק, הם הולכים לאכול צהריים ביחד, בהפסקות קפה הם נצפים ביחד, באים לבקר האחד במשרדו של השני. מדברים הרבה האחד עם השני בהתחלה סתם שיחות שקשורות בענייני עבודה ואח"כ לאט לאט גולשים לעניינים אחרים המתחילים להיות אישיים יותר ויותר. האחד מספר לשני על חייו הפרטיים עם בן זוגו, על חיי המין שלו, על המריבה האחרונה שהייתה להם .מן הסתם כל אחד מביע את התסכול שיש לו מחייו עם בן זוגו הנוכחי, כמובן שהעמית יצדיק אותו וייחזק אותו בעמדתו.

ואז זה קורה, הגבר מתחיל להחמיא לאותה עמיתה יותר ויותר על המראה החיצוני שלה, סף הריגוש שלה עולה, הרי זה תמיד "חזק" יותר לקבל מחמאה מאיש שהוא אינו בן הזוג החוקי שלך ומכאן ניחשת נכון, ההורמונים משתוללים והם מזדיינים ברכב ואח"כ באיזה צימר אוהבים כזה או אחר.

כעת נדרש להכשיר את הקרקע להמשך הקשר. הוא יעשה לך הכרות איתה, הילדים יכירו האחד את השני, תתחילו לצאת לטיולים ובילויים משותפים את ובעלך והיא ובעלה, כאשר המטרה של כל זה היא האחד להיות כמה שיותר האחד עם השני (אפילו שאת בסביבה) והשתיים להסוות את הקשר הרומנטי כקשר ידידותי גרידא.

תכניסי לך לראש טוב טוב: בין גבר לאישה לעולם לא ייתקיים קשר ידידות נטו, אולי זה יתחיל כך אבל ייגמר אחרת לחלוטין.

לכן מה שאת צריכה לעשות לפני שיהייה מאוחר מידי זה לגדוע את הקשר הזה בעודו באיבו, אפילו במחיר האדיר של אולטימטום לבעלך לעזוב את מקום העבודה שלו. תחשפי את זה בפני בעלך, תסבירי לו שזה לא קשר "נורמלי" של עמית לעמיתה בעבודה. את לעולם לא תוכלי להיות באמת שלווה עם בעלך ימשיך לעבוד במחיצתה, אם זה הגיע למצב הנוכחי אם הם לא חצו את המחסום אז הם בקרוב מאוד יחצו ואסור לך לתת לזה לקרות.

את יכולה לשאול מי ערב לי שזה לא ייקרה גם במקום עבודה אחר? התשובה לכך אינה חד משמעית, הרי לא ברור מדוע נוצר קליק בין אנשים מסויימים ובין אנשים אחרים לא. אבל לפחות בין שני אלו הוא כבר נוצר.

במקביל ממליץ לך ללכת לטיפול זוגי עם בעלך על מנת להבין את הסיבות אצלו (אני מדגיש אצלו) לחיפוש רומנים מהצד וגם להבהיר לו באופן ברור שאינו משתמע לשני פנים מה יהיה המחיר של ניהול רומן כזה.

שלום טלי.
קראתי את מה שכתבת וגם את התגובות.
אני רוצה לתת לך קצת תקווה. תראי, באמת יכול להיות שאין משהו בניהם למעט יחסי ידידות. גם אני לפעמים משוחח עם ידידה ואחר כך מוחק את השיחה כדי שאשתי לא תפתח חשדות מיותרים !!! (והאמת שאין כלום למעט ידידות)
אני חושב שטוב שדיברת איתו ועמדת אותו במקום. גם אם תכנן לעבור לשלב הבא עכשיו הוא יעשה חושבים טוב טוב אם כדאי לו להסתכן בפירוק מסגרת הנישאוים.
הוא גם אמר לך שאין כלום וניסה צהרגיע אותך. קודם כל תאמינו לו. הוא בעלך.
יחד עם זאת וביחוד לאחר שהבהרת את המצב אני מציע לך להיות ערנית ורגישה.
תהי חזקה וחג שמח.

קראתי את תגובתך לטלי ובסה"כ די הזדהתי עם הדברים שכתבת.

יחד עם זאת די שברת אותי עם המשפט הבא: "הוא גם אמר לך שאין כלום וניסה להרגיע אותך. קודם כל תאמינו לו. הוא בעלך".

צר לי אנונימי יקר אך המשפט הזה לא עומד במבחן המציאות, הוא ספק נאיבי, ספק נסיון שלא להתעמת נכוחה עם המציאות.

אחד הדברים שיודעים בוודאות על אנשים בוגדים שהם לעולם לעולם לא יודו ביותר מה שבפועל התגלה. לכן הוא אמר לך שאין כלום וקודם תאמיני לו כי הוא בעלך אינו משהוא שיכול לעמוד באיזה סבירות אפילו מינימאלית.

צריך גם להבין מה אומר המושג "בגידה" לרובנו המושג בגידה הנו עצם קיום יחסי המין עם מי שאינו בן זוגך. בפועל המושג הרבה יותר רחב ובעצם כל קיום של קשר רגשי עם אדם אחר זאת בגידה לכל דבר ועניין בטח ובטח עם גם עוסקים בהסתרה שלו כגון מחיקת שיחות.

לטענתך, אתה מוחק שיחות עם ידידותיך למרות שאין כלום וזאת על מנת שאישתך לא תקנא/תחשוד ורציתי לשאול אותך כיצד היית חש אם אשתך הייתה מוחקת שיחות עם הידידם הגבריים שלה על מנת שאתה לא תחשוד???

שלום לך.
אני גם מזדהה אם הדברים שכתבת. יחד עם זאת כולנו יודעים שהספקטרום של בגידה מאוד רחב וכל אחד רואה את הדברים באופן שונה. אחד יגיד שקיום יחסי מין זה בגידה ואילו השני יגיד שרק להסתכל על בחורה ברחוב נחשב כבגידה.
אף אחד מאיתנו לא יודע מה קרה במציאות בסיפור זה, ונדמה לי שאנו לו מכירים את הזוג ואת תפיסת העולם שלהם לגבי המונח בגידה. יכול להיות שישנם פערים בתפיסת העולם בניהם.
בסהכ ניסיתי לאזן את התגובות שקראתי. הרוב נוטים לראות בסיפור זה בגידה כולל קיום יחסי מין. יכול להיות שקיימת כאן בגידה אבל בצד "הקל" ... פלירטוט קל...יכול לה0יות שאני נאיבי, ולכן כתבתי לטלי שהיא צריכה להיות ערנית עכשיו!
אני לא חושב שבשלב זה צריך לקפוץ למסקנות חפזות ולהתחיל להשתמש " בתותחים כבדים" כמו יעוץ גורם שלישי או איומים של פירוק מסגרת נישאין.
טלי הבהירה לו טוב את המצב..עכשיו הכל בידים שלו.
לגבי שאלתך איך הייתי מרגיש אם הייתי יודע שאישתי מוחקת הודעות...מודה! לא טוב!

כל בוקר בדרך לעבודה ובחזרה ממנה?

לדעתי אתה טועה ומטעה- בגידה היא בגידה באמון- אין דרגות לבגידה. אם אתה משקר ומחביא- אתה בוגד באמון הבסיסי שניתן בין בני זוג. אני לא משווה בין בגידה פיזית (סקס) לבין בגידה רגשית- אבל העובדה שאתה מוחק שיחות- אומרת שאתה יודע שאתה עושה מעשה - שהוא לא רק פסול אלא גם יפגע באישתך.
אלו בדיוק הסדקים הקטנים- שגדלים ומתפתחים להיות סדקים גדולים..
יעוץ זו לא מילה גסה ועוזר גם לזוגות שלא במשבר- כדי לבנות זוגיות נכונה ותומכת. אין שום פסול או בושה בלקבל עזרה. - אם אתה רוצה תסתכל על זה כסוג של אימון אישי שפשוט מעניק לך כלים.
ועדיין אני בדעה- שמה שאתה רואה בדרך כלל הוא קצהו של הקרחון ולכן אם האינטואיציות שלה אומרות שהיה משהו לא תקין- זה כנראה נכון..

קודם כל תודה לכל מי שהתאמץ ונתן את דעתו
אני חייבת להגיד שלמדתי המון מזה
אז עדכונים- החלטתי שאני ממשיכה הלאה.. למרות כל הקושי.. מה שעזר לי להחליט זה הוא.. כל הזמן נשבע שלא היה כלום, כל ההתנהגות שלו השתנתה.. בבית הפך לבנאדם אחר.. כל הזמן שואל איך אני מרגישה.. מתחשב ומבין.. ומוכן להכל.. רק שארגיש טוב.. קבענו שיחה של שעה מדי יום אחרי שאנחנו משכיבים את הילדים, ועד כה שנינו עומדים בזה.. מדברים על הכל כוללל הנושא ההוא.. זה לא פשוט לשנינו.. הוא מרגיש שהוא צריך להתגונן כל הזמן ואני תוקפת אותו.. הוא מודה שטעה בזה שנתן לחברות ביניהם להיות לא מבוקרת ולהיסחף.. הבטיח שזהו.. זה נגמר.. שהוא לא צריך את החברות הזו אם היא פוגעת בחייו..
אני הסברתי שהאמון שלי נפגע, שאני מרגישה מושפלת ושקשה לי, הוא הבטיח שיבין ויכיל עד שהכל יחזור לקדמותו.. סיכמנו שנעבוד לשפר את הזוגיות לבד.. בלי עזרה חיצונית..
כעת יש יותר תקווה..
תודה לכולם שוב

גם לפעמים משבר מנער את האבק מהשגרה.
בכל מקרה היי עירנית, הוא מתנהג לפי הספר ממש של אלה שנתפסו.
זה בסדר גמור כי זה מראה שאכפת לו והוא מפחד לאבד אותך.
עם זאת תמיד ישנה האפשרות שמנסה להחזיר שקט תעשייתי לחייו.
לדעתי כדאי מאוד לשקול שיחות עם איש מקצוע, יש לזה השפעה אחרת לחלוטין!!!!!
כשגורם שלישי אובייקטיבי לוקח חלק בשיח הכל נראה ומרגיש אחרת.
עוד דבר אחד, אל תחפרי על הנושא יותר מדי כי זה יתיש אתכם.
המשיכי להיות מאוד מאוד עירנית שכן לדברים האלה יש נטייה להתעורר מחדש.
בהצלחה.

לא הייתי רוצה לנפץ את האידיליה שחזרה לחייכם ואני בדרך כלל לא נוטה להמליץ על הליכה לטיפול זוגי כברירת מחדל. דווקא במקרה שלך עם פרטי המידע שמסרת לדעתי טיפול זוגי הוא הכרח.

גם אם ניתן להניח שטרם נוצר בניהם מגע גופני זה היה כפסע לפני. יש מושג הלקוח מעולם הרפואה שנקרא "פרוגנוזה" שמשמעותו התחזית להתקדמות המחלה. רוצה לומר, אם המהלך של המחלה עד כה הוא על פי מה שמאפיין את מרבית החולים, אז ניתן מכאן לנבא את סיכויי ההחלמה או אי ההחלמה של החולה.

הפרוגנוזה שסיפקת על בעלך היא חיובית וקלאסית, הקשר הזה הייתה מתפתח לבגידה גופנית כמעט בודאות. בשיחות שלך עם בעלך את עוררת את הנושא ואולי עיכבת את הבגידה הגופנית לטווח הקצר, אבל לדעתי לא פתרת את הבעיה באופן מוחלט עם אותה אחת ובכלל.

אני לא רוצה להפוך אותך לפרנואידית אבל לדעתי "ירח הדבש" המתחדש "והפוצי מוצי" שאתם מצויים בו כרגע נוצר לא מהסיבות הנכונות. את אינך מלווה את בעלך כשהוא בעבודתו ואין לך באמת דרך לדעת מה האינטרקציה שהם ייצרו בהמשך. מטבעם של משברים זוגיים כאלו שלא מכילים תיקון אמיתי שהם דועכים ומהר מאוד חוזרים לטרדות היום יום. המשכנתה, הילדים, הקניות וכיו"ב. המשבר שיצרת לא היה חזק דיו, בעלך לא באמת חטף את הזבנג של חייו שיבהיר לו את התוצאה הבלתי משתמעת לשני פנים של מעשה מסוג שכזה. הוא לא חש את האדמה רועדת מתחת לרגליו ואת הסכנה הנשקפת לעתיד נישואיו וקשריו עם ילדיו.

לכן איני רואה מנוס מללכת לטיפול זוגי שחלקו מתבצע ביחד וחלקו מתבצע בנפרד. המטפל הזוגי יברר את המקור ממנו צמח רומן (כגון חיפוש של ריגוש והרגשת חיות אולי מחסור בסקס) ויצייד את בעלך בכלים לזהות את המצבים הללו, להימנע מהם ולחפש את הריגוש החסר בקן המשפחתי. לך הוא ייעץ כיצד להכיל את הארוע ולתת אמון מחודש בבעלך, לשניכם הוא יתן כלים לשפר את התקשורת והפתיחות בניכם.

לא הייתי רוצה שתחזרי לכאן חצי שנה מאוחר יותר שבורה והרוסה ותשאלי כיצד עלייך לנהוג לאחר שגילית שהרומן בין בעלך לאותה עמיתה בעבודה הבשיל גם לידי בגידה גופנית.

בהצלחה טלי.

היי טלי,

מאחר ואין לך כרגע הוכחה חד משמעית לבגידה תמיד יש ספק האם מדובר במשהו אמיתי או רק חששות מצדך .על פניו זה נשמע כמו מקרה בגידה קלאסי על כל מרכיביו. במקרה קלאסי , בד"כ הצד הנבגד לא מחזיק בהוכחה חד משמעית לבגידה אלא יש בידיו פיסת מידע ראשונית שגורמת להבנה שאופציית הבגידה בכלל קיימת. קל מאוד להתכחש לפיסת המידע שכן זה לא משהו שבא בזמן המתאים אף פעם, זה לא מתאים גם לבעלך, מי היה מאמין ? ...
ההתנהגות של בעלך היא בדיוק BY THE BOOK. נראה כי הוא מנסה " להרדים " אותך ולהחזיר אותך לאותו מקום שהיית בו רגע לפני שהעלית בפניו את החששות שלך. הוא אומר לך בדיוק מה שאת רוצה לשמוע ואת יודעת שזה מה שאת רוצה לשמוע. שהכל בסדר ולא קרה כלום, והחיים שלכם ימשיכו כפי שהיו , שהכל יהיה בסדר.
לדעתי כדאי לך מאוד להיות חכמה וגם " להרדים " אותו, שהוא יחזור לשגרה ואת תנסי לאסוף במקביל מידע מבלי שהוא יודע. תבדקי את הנייד שלו, הווטסאפ הפייסבוק וכל שאר "הכלים " המסייעים לבגידה. אם הוא באמת בוגד, הוא יחזור לזה מהר והמידע יצוף מהר, אבל את צריכה להיות ערנית ולחתור להשגת המידע, אל תצפי שהמידע יגיע אלייך לבד. אם יהיה לך מידע כלשהי אל תספרי לו , הוא יכחיש ומקור המידע "ייסגר", אם יהיה לך מידע חד משמעי תפני לייעוץ תחילה.
בהצלחה
חג שמח

ככל הנראה הייתה כבר בגידה רגשית, אבל עם היד על הלב הבגידה הפיזית היא הקשה לנו ביותר. רבים היו מוכנים להבליג על בגידה רגשית, הרבה פחות על בגידה גופנית.

אתה מדבר על היום שאחרי ומייעץ לה לאסוף חומר מפליל על על בעלה ואופן התנהלותו.

אני מדבר על היום שלפני, הרבה יותר נכון, עם הופעת הסימנים הראשונים, זה למנוע את הבגידה על ידי ייעוץ שמכוון ומבהיר לבוגד מאיזה צורך רגשי זה נובע, נותן לו כלים לזהות מצבים כאלו ולעקוף אותם וכמובן מבהיר לו את המחיר שייצטרך לשלם על מעשה כזה.

לרבים מאיתנו אין את כוחות הנפש, המוטיבציה והתבונה לטפל בבעייה טרם שהיא מחמירה לרמה כזאת שלא ברור כייצד היא תסתיים. זה נכון כאשר מדובר על עודף משקל, על כולסטרול גבוה וגם לצערנו במצב שתואר עם הופעת הסימנים הקלאסיים הראשונים.

היי
שוב אני
חלפו חודשיים בערך מאז הגילוי , והחלטתי להמשיך למרות הכל..
אני עדיין מאוד כאובה ומאוד קשה לי, החיים שלנו בבית הפכו לסיוט עבור שנינו
אך אנחנו עדיין משתדלים, יש עליות וירידות.

אחרי שכתבתי בפורום גיליתי גם התכתבות לא מחוקה בוואטסאפ .. אין בה וידוי אך היה לי רושם שהייתה ביניהם רמה גבוהה של אינטימיות ,היא אמרה שהיא כועסת עליו כי הוא לא זמין לה כל הזמן וכנראה שהיא הבינה את מהות הקשר שלהם לא נכון.. כשקראתי את ההודעות ביחד איתו הוא התחיל להסביר למה כתב כך וכך.. ואני הבנתי שפיספסתי המון כשלא בדקתי עוד קודם.. ביקשתי שישחזר לי את כל ההודעות והסברתי לו שנקודת מפנה עבורי זה לקרוא את כל ההתכתבויות. הוא טען שלא יוכל וזה כבר נמחק.. אני האמנתי לו, לפני יומיים הראיתי לו שניתן לשחזר- עשיתי חיפוש בגוגל.. והכרחתי אותו לעשות שחזור.. הוא היה נורא לחוץ וסירב ואני ממש הכרחתי אותו.. מחק את האפליקציה והתקין שוב .. והראה לי כי יש הודעות רק מהדכון - גיבוי אחרון.. בקיצור שלא ניתן לשחזר..
האם ניתן לשחזר ואיך?האם כדאי להתעקש לקבל את המידע? למה היה לו קשה שאני אראה את ההתכתבויות.?
אני לא יודעת מה לעשות
מצד אחד הקשר ביניהם הסתיים לגמרי .. כך הרושם שנעשה לפחות
מצד שני קשה לי מאוד לסלוח לו על מה שכבר נעשה .. אני גם לא מצליחה להבין מה הייתה מידת המעורבות שלו
הוא טוען שהקשר היה קשר של חברות חזקה- אך אף פעם לא היה בו משהו אירוטי או רומנטי, הוא טוען שבעבודה הם מדברים אחד אל שני כך- זה רגיל.
דיברנו הרבה והסברתי לו איך אני מרגישה לגבי הכל אך אני לא מרגישה שזה עוזר ..
אני עדיין לא רגועה. ולו התחיל להימאס.. הוא איננו מעוניין בטיפול זוגי

אודה על כל עצה מכם ..

אגיד לך רק שמוטב לך שלא תדעי/תראי את כל מה שכתב.
אין לי ספק שזה רק ירעיל אותך ואולי יביא אותך למצב שלא תוכלי להמשיך הלאה כמו שאת עושה או לפחות מנסה.
לוקח בין שמונה חודשים לשנה פלוס עד שהנשורת מתחילה לדעוך אך גם אחרי יש נפילות וישורות. (זה לעולם לא יעלם לחלוטין)
הוא מתחיל להישבר, זה תמיד אבל תמיד ככה.
טיפול יועיל לכם מאוד ולו רק מהסיבה שתהיה לך במה ניטרלית לפרוק ולהוציא הכל מבלי שיגידו לך נו די כבר ואולי גם כדי לקבל טיפים ולא להרגיש לבד.
את גם צריכה להרגיש שהוא מפנים מאוד מה שקרה מול מישהו שמבין.

טלי,

הסיפור בהחלט לא " מריח " טוב.
ייתכן והסיבה שהוא לא רוצה ללכת לטיפול זוגי זה בגלל שהוא מבין שבטיפול הוא ככל הנראה ייאלץ לחשוף פרטים שאינך יודעת עד כה. הוא ישב מול מטפל זוגי מקצועי ותהיה לו בעיה לחרטט אותו, כפי שנראה שהוא עושה לך.

זה שהוא אומר שנמאס לו, זה ברור מאליו.
זה חלק מאסטרטגיית ההכחשה וזה אמור לגרום לך להבין שזה רק אצלך בראש ובעצם הוא לא מבין מה את רוצה בכלל וזה כבר "נמאס ". הוא רוצה שתחזרי למקום שהיית בו עד עכשיו אבל ברור לך שמשהו כאן לא בסדר.
אני בהחלט בעד הניסיון האמיץ שלך להמשיך ולנסות לשקם , יחד עם זאת יש לזה סיכוי כלשהו להצליח רק אם הוא ישתנה לחלוטין ויביע חרטה עמוקה מצידו.
אל תוותרי לו על הטיפול הזוגי, זה דבר חובה במסגרת ניסיון השיקום

ברור לגמרי למה הוא לא רוצה ללכת לטיפול, אבל את חייבת לשכנע אותו ע"י הפלת האשמה עלייך כביכול, כלומר נסי לומר לו שקשה לך להתגבר ושייעוץ ילמד אותך איך להתמודד עם הקושי ואיך להתנהג כלפיו וגם תקבלו טיפים איך להבין אחד את השנייה וכו'
ברגע שתגיעו לטיפול הדברים יזרמו לך אחרת ולבטח תדעי את האמת.

לא שצריכים כ"כ
היום הפון עושה הכל.

שלום יונית,
אני מזדהה לחלוטין עם הסבל והפחדים שיש לך באשר לבגידתו של בעלך וחששך ליידע אותו באשר לפירוט השיחות שיש לך בהקשר זה.
מאידך אינך יכולה לחיות במתח הזה, כי זה דומה כמו "לישון עם האויב".
אני כבר טיפלתי במאות מקרים כמו שלך, והייתה הצלחה של למעלה מ50% . כך שאל תאמרי נואש. אם הוא ירצה לבוא אתך למרפאה שלי (לא לומר לו כי הסיבה היא בגידותיו, תמצאי משהו אחר), אם לא ירצה לבוא, תבואי את בגפך ואני אייעץ לך מה לעשות בהקשר זה. לא מדובר על גירושין, אלא על התנהגות מפתיעה מצדך שאולי תחזיר אותו אליך.....אם עדיין תרצי בו.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.

שלום לך,

השאלה מה את בדיוק רוצה להשיג? שלום בית? שבעלך והמאהבת יפסיקו? להתגרש? לפרק הכל כי אין על מה שלמשיך ואת לא תקבלי חרטה כנה?

לפי מה שאני מבין בעלך והמאהבת לא ממש עושים חשבון לא לך ולא לבעלה. הייתי שוקל במקומך לחשוף בפני החבר של בעלך את כל הידוע לי ולגרום פיצוץ רציני שיהדהד אצל כולם. מה ייצא מזה? אולי בעלך יחזור ויבין שהוא לא יכול לשחק בך. דבר נוסף שיכול לקרות והיה והכל נחשף ייתכן והזוג הבוגדני ירצה לממש את אהבתו ולחיות יחד מה שלדעתי ממש לא סביר..
החלטה לא פשוטה.

בהצלחה

כל הזמן אני חושבת על שיתוף הבעיה עם הבעל, אבל אני חושבת שזה יעשה מהומה גדולה במקום המגורים, למה להרוס עוד משפחה? והוא עדיין ישאר לכל החיים אב ילדיי.

ואין לי עדיין הוכחה שהם ביחד.

למה אותה אחת שהורסת את ביתך תהנה מכל העולמות?! אולי זה דווקא ימנע את ההרס של ביתך? אולי בעלך ייקפל את הזנב? אני בעד בלאגן! הם בחרו בזה לא את! משם רק יכול לצאת יותר טוב מבחינתך.

כפי שאני מכירה את בעלי ברגע שאני יוציא את הסיפור החוצה, הוא מוחק אותי..... שאין סיכוי שזה מה שיפתור את הבעייה. זה רק יעשה את המצב יותר גרוע.......

שוב תודה.............

בעלך בוגד בך, על זה אין ויכוח. גם אם הוא לא שכבו (מה שבספק גדול), עצם קיום השיחות עם אשת החבר היא בגידה לכל דבר ועניין ואני מניח שהם לא דיברו בשיחות אלו על "גידול חצילים בערוגות ביתיות".

לפי תגובתך את אינך רוצה להתגרש מבעלך וכוונתך אולי לסלוח, אולי להעלים עין ממה שהיה אך נשאלת האם את מוכנה להעלים עין ממה שיהיה.

כמו שכתב דני בעלך כנראה לא יותר מידי "שם עלייך" ובהחלט יכול להיות שברגע שהעלת בפניו את חשדותייך הם פשוט לקחו הפסקה זמנית, אולי נזהרים הרבה יותר וזה הסיבה ככל הנראה שלא עלה בידי החוקר להביא הוכחות. האינטואיציה שלך לא טועה!

כאמור אני מכבד את החלטתך המסתמנת לסלוח על העבר, קל לאנשים אחרים לייעץ לך להתגרש אבל לכל אחד יש את מארג השיקולים שלו. אבל נשאלת השאלה האם את מוכנה לחיות עם המשך הרומן?

אם התשובה לכך היא לא הדרך היחידה לגדוע את הרומן הזה הנה לפוצץ את העניין באופן חד וברור בפני בעלך ובמקביל בפני בעלה של המאהבת. מעבר לעובדה שנעשה כאן צדק פואטי כי אין שום סיבה שהמאהבת ובעלה ימשיכו את חייהם כרגיל לאחר שהיא האסה את ביתך, זה הדרך היחידה ואני מדגיש היחידה למנוע מהרומן הזה להמשיך להתקיים גם לאחר חשיפתו.

מעבר לכך ברצוני להתייחס לנושא החיים ביחד בין בני זוג לאחר חשיפתה של בגידה. כפי שכתבתי לכל אחד מארג השיקולים שלו האם לסלוח ולהמשיך לחיות ביחד, לפעמים הנו כלכלי, לפעמים הנו החשש להשאר לבד ועוד כהנה וכהנה סיבות אישיות. יחד עם זאת שיהיה ברור הפצע שבעלך פצע אותך ימשיך להתקיים בגופך ולהכאיב לך לנצח ועד יומך האחרון. הדרך היחידה שתגרום לכאב לקהות עם הזמן הנו האם את בטוחה שבעלך מכיר באופן כנה את בטעותו ומכה אמיתית על חטא ולכן לעולם לעולם לא יחזור על כך ואף יבצע כלפייך מהלכים דרקונים וייקח על עצמו מגבלות ואיסורים שמטרתם להחזיר את האמון שנופץ ונרמס ברגל גסה בניכם. אם כל זה לא יתקיים את אמנם תמשיכי לחיות בצוותא עם אותו אדם, אולי לא תהיי בודדה, אולי לא תסבלי ממחסור כלכלי אבל הלב והפצע שנפער בך ימשיך לדמם ללא הפסקה ולהכאיב לך בצורה כזאת שאולי עדיף כבר כן להתגרש.

אני מאחל לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

בוקר,

אני מסכימה עם כל מה שציינת, הלב שלי פצוע קשות, וכמו שאני מכירה את בעלי הוא לא ישנה את התנהגותו כלפיי והאמון שלי אליו לא יחזור לעולם.

הצעד הבא שאני יעשה הוא ללכת לכיוון הגירושין................ שזה צעד מאוד מאוד קשה ודרסטי אבל אין לי ברירה כל אני לא יכולה להמשיך לחיות עם ההרגשה שהוא ימשיך לנהל איתה שיחות ורומן............

מקווה שאני יעבור את הכל בצורה הכי קלה וטובה.

המשך יום מקסים.

היי
יונית מה שלומך...

בעלך בוגד בך או לא...הייתי מעיף לו סטירה רק על המשפט החכם שהוא פלט > ואמר לך > "שהשתגעתי ואני צריכה לקחת כדורים ולטפל בעצמי". זה מה שיש לו לומר? חוצפן.

תראי - את טוענת שעקבתם אחריו 10 ימים, ועדיין לא הצלחתם להוכיח כלום. אז למרות שאני לא חולק על האינטואיציה שלך. אבל מכאן ועד להתגרש על סמך פלט שיחות לחברה + דעות של אנשים טובים ומנוסים בפורום...הדרך עוד רחוקה.

ישככר הציע לך לגשת לטיפול/בירור זוגי או פרטני. הרעיון בגדול לצאת מהקופסא ולחשוב בנחת בלי כעסים ואמוציות.

משום שדרך השיחות עם אדם ניטרלי תוכלי ללבן את כל ההיבטים ומכל הזוויות את הסיפור שלכם וגם בכדי שתרגישי שאת עושה את ההחלטות שלך ממקום נקי ולא כנקמה או חולשה.

כך או כך מה שתעשי - תצליחי

יונית שלום לך,

אם את חולמת שהכל יעבור "בשקט" אם לא תעשי בלאגן את חיה בסרט.רק אם תראי שאת לא מוחלת על כבודך מישהו אולי יופתע ויידע להעריך אותך אולי גם בהליך הגירושים שעלול להיות קשה וכואב לצדדים המעורבים. אני בטוח שמהלך מצידך לשרוך את כולם כולל בעלך והמאהבת בפני בעלה הוא המהלך הנכון. בהצלחה!

יודעת שזה ממש לא קל. אבל החלטות כדאי לקבל כשאינך בסערת רגשות.
עשית טעות ששיתפת אותו בחשדותיך מבלי שהיו בידך הוכחות מוצקות. אבל טוב מאוד שלא חשפת הכל (שידוע לך על הקשר הטלפוני). בשלב זה הכי טוב זה להוריד פרופיל שלא ירגיש שחושדת בו ואז יהיה גם פחות זהיר ותוכלי לעלות ביתר קלות על הקשר.
תיצרי קשר עם החוקר ששכרת בעבר. בשלב ראשון אין צורך במעקב (זה המון כסף, נכון?) אלה בהקלטה פשוטה של שיחות טלפון (הוא בטח יודע). בהתאם למה שתשמעי תחליטי על המשך הדרך: האם יש צורך ביותר הוכחות או שאלו מספיקות.
ותחליטי הם ללכת לפרידה או להמשך החיים יחד (כמובן, שהקשר הצדדי ההוא יפסק).
בכל אופן תעשי את צעדיך לבד בסבלנות ובשום פנים ואופן לא לשתף אותו.
אם בעקבות מה שתגלי פניך לפרידה תיצרי קשר עם עו״ד עוד לפני שמדברת איתו כדי שייעץ לך על המשך הדרך.
אגב, אין לך שום מחויבות למאהבת. תעשי רק מה שטוב לך.
ותזכרי ש״ידע זה כח״. אל תבזבזי אותו על מי שחושדת שבוגד בך.
שיהיה המון בהצלחה.

אף אחד מהם לא מלבב בלשון המעטה.
האפשרות הכי נפוצה, שהיא מנהלת רומן ולפיכך איבדה את המשיכה כלפיך.
האפשרות הפחות נפוצה, שזה לא אתה אלא היא, כלומר בעיות הורמונליות פיזיולוגיות, שמופיעות בגיל הזה (נניח יובש בנרתיק) ואולי יעוץ סקסולוגי או/ו זוגי יוכל לעזור כאן.
יכול להיות שהאהבה מתה בלי קשר לכלום, ומצב הסקס רק משקף את העובדה שהנישואים שלכם הם בעיקר "על הנייר".
לפי הנתונים שציינת, נישאתם בגיל מאוד צעיר, אני לא יודע אם אשתך חוותה מערכות יחסים אחרות, ויכול להיות שזה עכשיו צף.
דבר אחד בטוח, אתה לא יכול להתעלם ולהמשיך מכוח האינרציה, אתה צריך לפעול.
בהצלחה.

אילן, תודה על תשובתך.
אכן האפשרויות שציינת נראות לי סבירות. לגבי האפשרות הראשונה של ניהול רומן היא קיימת.לא הצלחתי למצוא משהו שיבסס חשד זה. אם אכן קיים מצב כזה זה לא נעיים ויהיה לה מאוד קשה עם זה.
האפשרות של מצב פיזולוגי מפחידה לא פחות. לא נראה לי ( אולי אני טועה) שהאהבה מתה. רק החשק המיני שלה דעך לגמרי. אם כך הוא המצב מה יהיה בעתיד ? כלומר מה קורה אם לאחד מבני הזוג נגמר החשק המיני...? מה נגזר על הבן זוג השני להמשיך בצורה זו ? אני לא מחפש רומנים מהצד. זו אפשרות מפחידה שאני לא יודע לאן תוביל. בזמן האחרון התחלתי לחשוב בעניין אבל אני לא עושה דבר בנושא.

אבל אם האהבה לא מתה, ורק החשק המיני ירד, אז למה היא לא מחבקת, מנשקת נוגעת?
מה קורה אם אתה מחבק, מנשק, נוגע?
שנית, לגבי השאלה מה קורה אם לאחד מבני הזוג "נגמר החשק לגמרי"?
אז זהו, שבנישואים בריאים ויציבים, כל אחד מתחשב בצד השני, ומנסה לבוא לקראתו ככל יכולתו.
אם לך בא פעם בשבוע (נגיד) ולה פעם בחודש, אז כל אחד מתפשר קצת, ומחליטים נניח על פעם בשבועיים, בדיוק כמו שלה בא לנסוע לחו"ל פעמיים בשנה ולך בא פעם בשנתיים, אז יושבים ומחליטים פעם בשנה, כך לגבי כל החלטה בחיים, ככה זה נישואים.

שלום לך דוד,
אני מניח שאם אתה בן 48, אז גם אשתך נמצאת בסביבות הגיל הזה, כלומר היא נמצאת בגיל המעבר, שאז מתקיימת ירידה מסוימת בהורמוני המין שלה (בגלל היחס המשתנה בין הטסטוסטרון והאסטרוגן), על כן היא חשה בירידה ברמת התשוקה ובהתרגשות המינית, ומכאן נובעת התנהגותה.
מה גם שאתם כבר 25 שנים ביחד (שזה לא מעט). אני מניח שאתה מאוד משתדל לרצות אותה על מנת שגם היא תתרצה אליך, אך ככל שאני מבין, אתה לא רוצה לדבר איתה על זה - על מנת לזכות ב"טובות", אני מניח שתה חש מושפל באופן ההתרצות שלה אליך, כי אינך מוכן שיזרקו לך 'עצם', אתה רוצה אף את כל 'היתר', ובצדק.
אם בבית 'היתר' בסדר (כפי שכתבת), אז טוב אתה עושה שאינך מפרק את המשפחה. אם אני אפגוש אתכם אוכל להצביע על הבעיות וגם לפתור אותן בעזרתכם, לטובתכם. לידיעתכם יש לכם סיכויים טובים.
רוטרי יששכר מומחה לטיפול זוגי, למיניות האדם, ולשיפור רגשות האהבה.

תודה רבה יששכר.
אכן נתחת את המצב בדיוק.
שאלה : אם אכן קיימת בעיה פיזיולוגית הנובעת מגיל המעבר או בעיה בהורמני המין שלה אם היא זקוקה לטיפול רפואי? ( או יעוץ והכוונה) האם קיים כזה דבר שיכול להחזיר חשק מיני? הרי זה גיל מעבר..
אתה מציע פגישה כדי להבין מה הסיבות...אם לי היא לא מספרת אני חושש שגם לך היא לא תספר. מעולם לא היינו ביעוץ מקצועי ואני לא רוצה להביא אותה למצב בו אנו הולכים ליעוץ ואז היא מבינה שאכן קיימת בעיה ואז היא "תרצה" אותי אבל בלי חשק מצידה.
האם טיפול-יעוץ כזה יכול להחזיר את המצב לקדמותו ?
ושוב...תודה רבה

שלום דוד,
העניין הוא שהורמוני המין שהיא תקבל לא יספיקו לה להגברת התשוקה והריגוש המיני כלפיך, יתכן שהיא עשויה להעדיף עינוג עצמי, או עינוג מיני מסוג "אחר".
כאן אני נכנס לתמונה.
דרך הדרכתי ובעזרתך כמובן, ניתן להחזיר את המצב לקדמותו- כדבריך.
ואל תחשוש שהיא לא תספר לי, היא תספר בוודאות!
דרך אגב, המצב יכול אפילו להשתפר לעומת העבר.

רוטרי יששכר מומחה לזוגיות, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.

אני מניחה שאם אשתך היתה כותבת זה היה משהו כמו-
״אני נשואה 25 שנה. לפני שנולדו הילדים הכל היה נפלא, בעלי ידע לחזר אחרי ולהחמיא לי, שם לב כששיניתי את הצבע בשיער או קניתי בגד חדש, היינו יוצאים לבלות - סרטים, ארוחות רומנטיות או סתם משוחחים שיחות נפש אל תוך הלילה, היה מעניק לי מסאז׳ מפנק מדי פעם - והסקס היה נפלא כשכל הזמן הוא אומר לי כמה שאני יפה וכמה הוא אוהב את הגוף שלי ואותי.
במהלך השנים- כשנולדו הילדים והחיים המשותפים הפכו ל״סידור עבודה״ הלכו ונשחקו גם היחסים, כשהיינו מסיימים יום מתיש של עבודה, טיפול בילדים, ארגון ובידור וטיפול בבית- את הארוחות הרומנטיות ושיחות הנפש החליפו רביצה עייפה ובהייה בטלוויזיה, כשהייתי מחפשת את העיניים שלו הם היו תקועות בטלפון, הוא כבר לא שם לב לצבע בשיער או לבגד החדש ואם במקרה היה שם לב- זה היה בשביל לשאול אותי כמה זה עלה... ובכל פעם שהוא היה מעוניין בסקס- ניסיתי להסביר לו שהדרך לסקס עוברת דרך האינטימיות הזוגית, דרך החיזור, דרך הבעות האכפתיות- אבל לא נראה לי שהוא ממש הבין. ולאט לאט למדתי לחיות בלי זה אבל איך אני יכולה להעניק לו את מה שהוא רוצה? (סקס) אם אני לא מקבלת את מה שמאפשר לי להעניק לו את זה?״.........
בקיצור- דוד, נראה לי שהבנת את הרעיון- פרשת בפנינו רק צד אחד. לדעתי אם תלכו לייעוץ זוגי ותהיה פתוח לשמוע את מה שאשתך אומרת תגלה דברים חדשים שיפתיעו אותך.
השחיקה שאתה מתאר היא די טבעית אחרי 25 שנים, אבל אם אתם באמת רוצים להשאר ביחד- ייעוץ זוגי בהחלט יכול לעזור ולהעניק לכם כלים- זה אף פעם לא מאוחר מדי.
מקווה שמה שאתה כותב וחושב לא ידחוף אותך לנהל רומן או לחפש את מה שנראה לך שחסר לך במקומות אפלים ובעיקר שקריים..
בהצלחה.

שלום לך אנונימית :-)
קראתי את מה שכתבת בעיון. אכן נשמע הגיוני. במקרה שלנו אני לא בטוח שזו תהיה תשובתה. עד עתה אכן הינו עסוקים בבניית החיים שלנו. גידול ילדים, פרנסה, משכתנתא וכל ההתרוצצויות היומיות. נכון שהיו עליות וירידות אבל עד לפני מספר שנים באמת הכל היה סביר. דווקא עכשיו שהילדים גדלו ועזבו את הבית ( הגדול התחתן ושנים בצבא) פתאום מצאנו לבד. עכשיו התחיל פרק חדש בחיים. אנחנו יחסית מבוססים. אין התעסקות עם גידול ילדים ולמעשה אנחנו חופשיים עם הרבה זמן פנוי. שוחחתי אתה על זה ואמרנו שעכשיו מתחיל פרק חדש. תקופה בה עלינו למלא את הזמן שזכינו לו בבנייה חדשה של הזוגיות. יש לנו את כל זמן והבית ריק.
דווקא עכשיו שחשבתי שהכל יפרח מחדש...דווקא עכשיו היא לא זקוקה לזה. פשוט מתסכל.
הכי חשוב...וכתבתי את זה, אני לא רוצה להיות כל הזמן זה שיוזם. אני מחכה שהיא גם תרצה ושזה יבוא ממנה. היא לא יוזמת ומבחינתה הכל בסדר. הפסקתי ליזום וכלום לא קורה. אני לא רוצה שהיא תרגיש מאולצת לעשות לי טובה, מצד שני נשארתי לבד.
מהתגובות פה אני מסכים שאנו זקוקים ליעוץ. מעולם לא היינו ביעוץ וזה אפילו קצת מפחיד אתי...לא יודע מה זה יוציא מהארון...
תודה לך.

עכשיו שקראתי את תשובתך אני חושבת עוד יותר שייעוץ יעזור.
לפי התיאור אתם נמצאים בגלגול השלישי של הזוגיות - אחרי תקופת חיזור-אהבה-ולבד מגיעה תקופה ארוכה של ילדים, בית, פרנסה, משכנתא וכו׳ וזוגיות נוטה לקבל עדיפות משנית.
במהלך השנים התרגלתם לחיות אחד ליד השני ולא בדיוק ביחד..
עכשיו כששאר הדברים שהעסיקו אתכם הולכים ונעלמים הגיע הזמן שלכם לגלות כל אחד את עצמו בנפרד ולהגדיר את הזוגיות שלכם מחדש.
יחד עם זה- יש לי שאלה אליך- כשאתה כותב ״אני היחידי שיוזם״- אתה מתכוון למחוות רומנטיות? למשל- מתנות קטנות, מחמאות, דרכים להראות שאכפת לך או רק יוזם סקס? ניסיתי להעניק לך נקודת מבט נשית- ממנה סקס הוא המשך של אינטימיות ומאוד חשוב מה היתה צורת התקשורת ביניכם במשך היום, אשתך מרגישה שהיא אהובה? שהיא נחשקת?
יכול להיות שיש גם בעיה פיזיולוגית (כפי שאמרו לפני) אבל גם היא לא תיפתר באמת אם לא תלמדו פשוט ליהנות אחד מחברת השנייה.
אני חושבת שזה שאתה כותב פה חשוב מאוד- קודם כל בשבילך- כי זה מראה שאתה מבין שיש פה מצב בעייתי- גם אם אתה לא בדיוק יודע איך לפתור אותו, ובאמת רוצה לשנות. אבל גם בשביל אלו שנמצאים במצב שלך ועוצרים רגע ״לעשות חושבים״ לפני שהם מתפתים לחפש אהבה נואשת במקומות אחרים..
הלוואי שתדעו למצוא את הדרך בחזרה אחד לשניה- מה שלא יהיה בטיפול יתגלו לשניכם דברים שלא אמרתם ולא ידעתם אחד על השנייה ואז תדעו להחליט אם אתם נשארים ביחד כי אתם רוצים ולא כי אתם צריכים.
בהצלחה...

יש הרבה אמת בדברים שהיא כותבת. יחד עם זאת, לא נראה לי שכל האחריות היא מהבעל לאישה, כדי לשקם את האינטימיות. איפה החלק של האישה בגילויי חיבה וחיזור כלפי הבעל?
הרי דוד כתב שהיא נמנעת מכל מגע פיזי תמים, ואני מניח שהיא גם לא אומרת לו מילה חמה וכו'
למה האחריות כולה על הגבר, ולמה הסקס צריך להיות חשוב לו ולא חשוב לה, ולמה הסקס הוא סוג של פרס, על "התנהגות טובה" שהאשה מסכימה בתנאים מסוימים "לתת"?

הוא לא מצב טבעי שכמעט כל זוג מגיע אליו בשלב זה או אחר של הקשר?
כלומר, ואני אחדד - האם יש לזה תרופה והאם זאת מחלה שצריך לרפא בכלל ולא מצב טבעי שיש להסתגל אליו, איש איש בדרכו?

שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.

שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.

מה דעתך, להחמיא לה. יותר להסתכל לה בעיניים. להקדיש לה שיחות, להראות לה שהיא חשובה, שהיא עדיין חשובה, ולא לחכות לשעות השינה, למיטה כדי להראות לה רגש?
האם אתם יוצאים לחופשות לבד, רק אתה והיא?

בהצלחה

תמר שלום,
אני לא מצליח להבין אותך.
ניכר מפנייתך שאת פונה לפורום כדי לקבל לגיטמציה להפוך מבוגדת לבוגדת סידרתית.
את כנראה לא מבינה באיזה סטטוס את נמצאת ואיזה נזק את תגרמי לבעלך ומשפחתך ביום שהסיפור יתגלה, ואני מבטיח לך שהיום הזה יגיע.
אני חושב שאת צריכה לשבת עם בעלך ולומר לו את אשר על ליבך.
אם לא טוב לך איתו ,עדיף לכם לפרק את החבילה ושכל אחד ילך לדרכו בצורה "נעימה ".


אני מאחל לך שתקבלי החלטה מושכלת

אני מבינה שהיית בצד האחר....
אני לא בוגדת כי אני בוגדנית.
אני לא מרגישה עד הסוף מהחינה רגשית מינית ...חשבת על זה?
גם לי עצוב....
להגיד לו אמרתי מה הוא יכול לעשות?
מה לעשות להרוג את התשוקה הרצון לאהוב
אין לנו יכולת להתגרש
אני תקועה...
אני באמת מחפשת חיזוק או עיצה.

תמר,

אני בהחלט מבין שיש לך חוסר סיפוק רגשי ומיני ואכן מגיע לך שלא תוותרי על רצונותייך .
אני לא חושב שהפתרון הוא שתבגדי בבעלך.

אם דיברת עם בעלך ואינכם יכולים להתגרש, אז לדעתי לפחות תסכמו ביניכם על מערכת יחסים פתוחה, כך הדבר לא יחשב כבגידה ותוכלי לממש את צרכייך בחופשיות

הוא לא מסכים.
והוא לא מבין למה??
כי הוא עושה הכל שארגיש טוב.
ובכל זאת בחיבור המיני אני לא מרגישה שאני ממש נהנית משתוקקת

את משווה בין כסא לשולחן. בין נישואים+ילדים+ משכנתא+ניהול בית+משפחה מורחבת+לישון ולקום עם אדם פלוס פלוס פלוס, לרומן, בלי שום מחויבות, שמים בצד את השגרה, את הבעיות היומיומיות ומתמקדים ברומן של פגישות חטופות, אסאמאסים של אהבה, מילים של תשוקה, בלה בלה בלה.
ברור שבהשוואה כזאת, כל אחד, גם אני הייתי בוחר בדבר השני.
הבעיה היחידה, שאלו לא החיים, זאת פיקציה, בלון, דקירה קטנה והוא מתפוצץ ישר לפנים.
אז נשארים בלי כלום.
אם מתוך 15 שנות נישואים, שבע שנים את מפלרטטת עם גברים אחרים, איך את מצפה לאהוב ולחשוק בבעלך?
זה כמו הביצה והתרנגולת, זה לא שנמאס לך מבעלך והתחלת "לחפש", זה התחלת "לחפש" ואז "נמאס" לך מבעלך, ואז גם קל לך להאמין לאיזה שקרן שמספר לך שהוא לא סובל את אשתו. מה את מצפה שהוא יספר לך? המטרה שלו להשכיב אותך.
תראי, או שתצטרכו לעבוד יחד על החזרת התשוקה לחיי הנישואים שלכם, או שתיפרדו כידידים בצורה מכובדת למען הילדים, או שתגיעו להבנה על נישואים פתוחים, אין אפשרות רביעית. לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, אין דבר כזה, והמחיר עלול להיות גבוה בהרבה מהתועלת.
אגב, רוב הזוגות, ורוב הנשים ורוב הגברים הנשואים שנים רבות, פחות או יותר במצב שלך. את לא הראשונה ולא האחרונה.

אולי רק בהתחלה, אחר כך שזה יתפוצץ לך בפנים כמו רימון יד זה יהיה מר אוהההו כמה מר.

את מחפשת משהוא שהוא לא בהכרח יותר טוב מהמציאות שאת חייה בה כיום, את מחפשת משהוא שונה. מכאן יש מספר בעיות:

מה עושים שגם השונה הזה הופך להרגל? עוברים לבא? כך את רוצה לחיות את חייך? נמצאת עם אחד וכשנמאס ונהייה רגיל עוברת לשני!

כמו שכתבו לך את מתארת חיים שבסה"כ יש ל 90% מהזוגות הנשואים שנמצאים בעשור השני של נישואיהם. פלירטט במשך 3 שנים וזה נגמר, רומן מהצד מצריך כל כך הרבה אנרגייה רגשית והסתרה שאם היית מוכנה לתעל רק 20% מאותה אנרגייה בלנסות להחיות ולשפר את חיי הזוגיות שלך עם בעלך סביר להניח שהיית היום במקום שונה.

את אומרת שאינך חשה אהבה לבעלך, אבל גם ברומנים מהצד זה לא תמיד ובהכרח אהבה. זה תשוקה, חרמנות, ריגוש, סקס אבל לא באמת אהבה. אני יוצא מנקודת הנחה שכן התחתנת עם בעלך מאהבה, והשאלה הנשאלת מה קרה? מדוע האהבה דעכה? והתשובה היא די פשוטה אהבה זה משהוא שצריך לשמר, להחיות, אחרת השגרה עלולה לעמעם אותה. לך לא היה מוטיבציה אמיתית לעשות זאת כי מצאת תחליף "זול" ונוח בדמות הרומן מהצד.

יקירתי, אין לי ספק (גם לפי תאורך בפוסט) שיש נשים רבות שבסה"כ היו מתקנאות במה שיש לך היום עם בעלך. הבעיה שאת לא מצליחה לעורר את זה לרמה שאת רוצה כי המוח שלך עסוק בלחפש את הריגוש ואת הרגשת החיות שכל אדם נורמלי רוצה. ההרגשה הזאת נמצאת אצל השונה ולא אצל המוכר, אצל המסתורי ולא אצל הרגיל.

הבעייה שהחיפוש אחר הרגשת החיות דרך רומן הנו הרסני, הרסני לך, הרסני לבעלך שמאמין ונאמן לך והרסני לשלושת הילדים שאתם מגדלים. כאשר זה יתפוצץ וייתגלה, ושלא יהיה לך ספק במוקדם או במאוחר את תעשי את הטעות המסויימת שתגרום לכל הסיפור הזה לצאת החוצה.

מכאן את תקחי את זה לאן שאת רוצה. את רוצה להיות חלק מאותה סטטיסטיקה עגומה של גרושות שמגדלות את הילדים לבד (המאהב לא יעזוב את אשתו לא משנה מה, את כרגע רק סידור נוח בשבילו), להרוס משפחה (בעל וילדים). או לתעל את האנרגיה שאגורה בך להחיות את חיי הנישואין עם בעלך.

שימי לב ששימור האהבה והתשוקה צריך וחייב להגיע דווקא ממי שלא מרגיש מסופק בזוגיות, אם לבעלך טוב אל תצפי שהשינוי יגיע ממנו. לכן האחריות בידייך, לאיזה כיוון תפני זה כבר החלטה שלך.

קודם תודה על התגובות אין ספק מאוד נכונות.
סירבתי למפגש עם הבחוז וזנו זה נגמר...
אמרת שקרן שמחפש להשכיב האמת לא יודעת.

ונשים לא רוצות לשכב????
אני לא רוצה לשקר לא רוצה לפגוע לא רוצה לחתור אז עצרתי את זה.
.
אתם אומרים שרוב הזוגות מרגישים כך אולי...לי זה לא קל מרגישה עם זה כבוייה.
אונרים שאפשא לעבוד על זה אז רטצה להאמין לכן הולכת עם הבגידות עד הבוף.
הלוואי מחפשת אק חיזוקים

לכן לא הולכת עם הבגידות עד הסוף.
והגבר כועס שהחזקתי אותו שהוא ציפה שנפתח ושבסוף אמרתי לו לא אז הוא ניתק.
..

לא מספיק "לא ללכת עם הבגידות עד הסוף" כי כשהולכים על הקצה, נוגעת לא נוגעת, רק פלירטוטים לא סקס, עלולים לקרות כמה דברים:

1) אפשר בקלות מאוד למעוד
2) מפנים את האנרגיה לפלירטוט ולא לבן הזוג (מדוע שלא תפלרטטי)
3) פלירטוט זה בגידה לכל דבר ועניין בבן זוגך

אף אחד לא טוען שנשים לא רוצות לשכב ואת בשום פנים ואופן לא צריכה לחיות כאדם כבוי. אם את רוצה לשנות (וכמו שאמרתי הטריגר לכך צריך לבוא ממך) לא מספיק לא ללכת עד הסוף עם הבגידות צריך לא ללכת בכלל!!!

אני חושב שצריך להבהיר את הנושא של "מרבית הזוגות מרגישים כך":

מרבית הזוגות שחיים במונוגמיה התחייבו האחד לשני לאקסקלוסיביות מינית. הם עשו זאת מהסיבה שכבני אדם (גברים או נשים) קשה לנו לקבל שבן הזוג שלנו מקיים יחסים רגשיים ו/או מיניים מחוץ למערכת הזוגית. זה כנראה משהוא שתבוע ב-DNA שלנו.

ברור שכולנו מפנטזים (גברים ונשים) על סקס עם אנשים אחרים, כי זה אחר, שונה, מיוחד ועוד כהנה וכהנה. הרוב (או הייתי רוצה לקוות שהרוב) אינו מוציא לפועל את הפנטזיה מתוך הרציונל של "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" או לצורך העניין לבן זוגך וגם מתוך הרצון של לא לערער את המסגרת הזוגית משפחתית. רובנו הגדול זקוקים לאי של יציבות משפחתית הרבה יותר מהצורך להזדיין עם אחר.

האם כולם מתוסכלים? האם כולם כבויים? האם לכולם אין הרגשת חיות? אז זהוא שלא כולם. חלקם (אלו שהשכילו להבין שזה הטרייד אוף של חיים מנוגומים) מצאו את הדרך לאזן בין שני ההרגשות ולנסות להפיק את המיטב מבן הזוג איתו חיים במונוגמיה.

האם זה אותה הרגשה כמו ניהול רומן מהצד? לא ממש, אבל זה מאפשר לנו בהחלט לחיות באושר וסיפוק.

לסיכום ה"חפירה" לעיל:

השונה כיום יהיה השגרה מחר
דווקא הלא מסופק אחראי על השינוי

בהצלחה יקירתי.

שלום לך תמר,

את נימצאת במקום שיש בו כל כך הרבה מה לכתוב ומה להגיד ומה לייעץ ובסופו של יום לאף אחד אין באמת עצה אחת טובה שתשפר את מצבך האישי.
רומן זה אחד הדברים המסעירים שייתכן שבסופו של יום יישמור על הקן המשפחתי שלך(או שלא)בייוד מהסיבה שברומן מקבלים לפרק זמן קצר אמנם את מה שחסר...רגש, מין, יחס, התרגשות,מתח,פריקת עול ועוד..עד כאן למה כן רומן ובקצרה.

למה לא רומן...ברגע שתרגישי גבר אחר ותטעמי את טעם הפרי האסור שיימלא לך את החסר זה כבר לא יהיה אותו הדבר עם בעלך, מה שעוד עבד וקירטע ממש לא יעבוד. מה עושים? אם את אישה פתוחה אנרגטית ולא נרתעת מליזום קחי את המושכות לידיים, תממשי יחד עם בעלך פנטזיות משותפות, תנסו ללכת על חבל דק עד לגבול שלאחר הצדדים לא יתאים.. לא הייתי פוסל על הסף לנסות חילופי זוגות בהסכמה ששני הצדדים יחוו את החוויה, לפעמים זה כל כך טוב ששני הצדדים הופכים את החוויה לחוויה זוגית מתקנת ובונה. לשם כך הזוג חייב להיות פתוח האחד כלפי השנייה, חייב להיות בינכם קשר חזק של ייתפרק בעקבות כך.
בקיצור נמרץ מה היה לנו? רומן זה ברוב המקרים כיף ועושה הרבה טוב. מנגד, פגיעה אנושה בחיי ולחיי הנישואים.
ניתן לממש םנטזיות בתוך הזוגיות ולא לחפש בחוץ למרות שהחשק המיני יורד פלאים.
בקיצור את אישה מאוד מינית ולא מסופקת גם רגשית וגם מינית ולא נראה לי שתוכלי להמשיך לחיות כך בסיר לחץ הזה

אז מה אתה חושב ??שבסוף אכנע ללחץ אממש מיניות ואהבה ולא אוכל לחזור לנישואי ...
אגב זה מה שקורה איתי כבר לא מעט שנים אני לא מסוגלת לחזור לחיי ולמרות שרק ניהלתי קשר רגשי שבו לא הלכתי עם הסקס עד הסוף זו הייתה אהבה גדולה ושהיא נגמרה המכה בחב שלי הייתה קשה ומאז בכדיי לשכוח שוחחתי עם גברים באתר ואני לא מביאה את זה למימוש כי אני לא מסוגלת.
למעט אחד שנפגשנו והיה מגע ושוב לא מלא וכל פעם שמדברת איתו הוא לא מאפשר לי קשר איתו מבלי שאחליט להיות איתו ברומן עד הסוף אז שוב זה נותק כי אני פוחדת לא מסוגלת ולא מאמינה בו מפחדת שהוא רק בשביל המין.
בקיצור פומדת ודי לא הזוגיות שלי עד הסוף חסרת אונים וזה מה יש

היי תמר..

לא אמרתי שלא תוכלי לחזור לחיי הנישואים.. נהפוך הוא, ייתכן שרומן(עם האדם הנכון)יציל לך את חיי הנישואים כמה שזה נשמע לא הגיוני..רומן עוזר בהרבה מקרים לעבור ולצלוח תקופות קשות ומשברים זוגיים.

בקיצור כמו שרשמתי אין חוקים, רומן זה כיף מאתגר ומגרה ברמות על, כמו גם מסוכן לא לעניין ועלול להרוס הכל...

לי נראה שזה עניין של זמן עד ש...

בכל מקרה העיקר שתהני..

אמנם הצבת לתמר את ה"חיובי" והשלילי בניהול רומן, אבל בסופו של יום מה שאתה קורה חיובי זה הדרך הישירה להרס עצמי ולהרס עוד מה שנשאר מחיי הנישואים שלה עם בן זוגה.

מה שאתה מציע לתמר משול ללהציע לאדם לכרות את ידו האחת רק על מנת שאח"כ יוכל להעריך את חשיבותה של אותה היד שנכרתה.

נדיר שניהול רומן מצית את אש האהבה עם בן הזוג, אמנם יש מצבים בהם חיי המין עם בן הזוג החוקי חווים איזה שהיא עדנה בשל ניהול הרומן אבל אין זה אומר בהכרח שהיחסים השתפרו והמשיכה לבן הזוג עלתה אלא רק שהבוגד נמצא ברמת ריגוש, פנטזיה ועוררות מינית גבוהה מעצם המעשה של ניהול הרומן האסור.

רומן אסור הוא פתרון רע ונלוז.

אגב, למרות עמדתי הנחרצת נגד קיום רומנים מהצד אני יכול להצדיק ארוע כזה רק אם בן הזוג הוגד חווה חסך מיני קיצוני עם בן זוגו ולמרות נסיונות מרובים ואמיתיים לפתור את הבעיה בן הזוג מגלה אי רצון לפתור את הנושא או סובל מאה מיניות מוחלטת. גם במקרה כזה יש לנסות להגיע למצב של הכרה של בן הזוג במצב הבעייתי הזוגי והסכמה שלו לניהול היחסים מהצד.

לא שווים שיצילו אותם. רומן אחד מוצלח, זה פתרון לזמן מסוים, ומהר מאוד יגיע השני.
עדיף לפרק נישואים כאלו, דקה לפני התהום, בכבוד וברוח טובה, ולא במלחמות מכוערות.
יש אנשים להבדיל, חולים סופניים, שמבקשים שלא יחברו אותם למכונות הנשמה כדי לחיות, אם הטיפול לא יצליח כי אלו ממילא אינם חיים.
אותו דבר.

תהיר רגועה, ההגיון הבריא במצב כפי שאת כותבת מביא לתוצאה הגיונית ברורה מעל כל ספק, שעשית בדיוק מה שהיית צריכה לעשות - לעזוב אותו.
אם לא היית עושה זאת בעבר, היית עושה זאת-עוזבת אותו בעתיד, ואז המשבר שלך היה גדול פי כמה.

תמשיכי הלאה תשכחי אותו.

מצאי אהבה חדשה אמיתית.

קשרים עמוקים יותר וארוכים יותר נגמרים על רבע מהסיבות לפרידה שציינת.
אני מאמין גדול באינטואיציה , כשאורות האזעקה מהבהבים בכל כך הרבה תחומים והראש אומר לברוח, אז בורחים.
אל תיכנסי בכלל לפינה הזאת, אולי בעוד כמה שנים תחשבי כך או אחרת, החיים לא מתנהלים בדימיון בראש, אלא במציאות, ואחרי שנפרדתם אין מציאות, ואין אפשרות לנחש האם עשית בשכל או לא, לי אישית ברור לגמרי שעשית בשכל.
את גם רואה שלמרות האהבה הגדולה, הוא התגבר עלייך ללא קושי והמשיך הלאה, וזאת החלטה שאת צריכה לאמץ, להמשיך הלאה, אהבה חדשה תעזור לך, ומהר מאוד תשאלי את עצמך "מה בכלל עשיתי איתו שנה שלמה?"

תודה לכם על התגובות. כמובן ששניכם צודקים. מנחם לשמוע שגם דרך עין אוביקטיבית זו נראית כמו ההחלטה הנכונה. עכשיו רק נשאר לי לנסות להסתכל קדימה, להמשיך הלאה... מאיפה מתחילים? :)

שמה שהיה לא התאים ולא עשה לך טוב, ואפילו להיות מרוצה שיצאת מהעניין עם מינימום נזקים באופן יחסי כמובן.
שנית, למלא את הזמן הפנוי בכל דבר אפשרי, חברות, טיולים, שופינג, פעילות ספורטיבית מה שלא יהיה העיקר שלא תישאר לך אנרגיה לטחון ולחשוב על ההוא.
שלישית, להיות אקטיבית ולהיעזר בכל מי (או מה) שיכול להכיר לך בני זוג פוטנציאלים.
רביעית, לסמוך תמיד על תחושת הבטן, ולא להביט הצידה כשצצות בעיות.

תודה, אילן. משתדלת ליישם :)

אם כי חושבת שהפערים בין גברים לנשים שבוגדים קטנים יותר. (הרגשה אישית).
להערכתי הנשים בוגדות פחות (אבל רק במקצת), כי גם כיום הן (לרוב) הצד החלש יותר בזוגיות (אם כי בשנים האחרונות יש יותר שוויון. וזו גם הסיבה שאחוז הנשים הבודדות עולה ומתקרב לזה של הגבים הבוגדים). ומי שחלש יותר מעז פחות וגם יש לו יותר מה להפסיד.
אם תפלח את הנושא לפי פרמטרים אחרים ולא מגדריים (גברים נשים), אפשר להגיע לתוצאות מאוד מעניינות שאומרות משהו על האופי האנושי ועל ההעדפות וסולם הערכים
ותפיסת העולם שלנו.

הן אומרות במפורש, שכיום הנשים הן אלו שיוזמות את רוב הגירושים, לא זוכר אחוז מדוייק, אבל רוב מרשים ממקרי הגירושים מתחילים בנשים, אז איזה חלשות? ומה פתאום יותר להפסיד? אולי להיפך.
בעלים שלא מביאים פרנסה טובה, ולא מקדישים לטיפול בילדים, אחרי הגירושים חייבים לפי פסיקת בית הדין, לשלם מונות חודש בחודשו, ואפילו לקחת את הילדים ולבלות איתם, מה שלא תמיד קורה בשנות הנישואים.
שנית, נשים יותר רגישות לעניין של שחיקה בתשומת לב ויחס חם מהבעל, והן הרבה יותר מהר מחליטות "לפצות" את עצמן ולהיענות לפלרטוטים של גברים אחרים.

תודה יששכר, על ניתוח המצב העגום.
ועוד הבדל בין גברים לנשים, שהבנות אם הם בוגדות אחרי זה, כשעבר הרגע של הנפילה בבגידה, לרוב אנחנו מרגישות מאוד רע עם הבגידה, ומלאות חרטה, מרגישות גועל ממה שהיה, ואיני בטוחה שכך הגברים מרגישים.
לכן כל בחורה חכמה צריכה לדעת מראש שזו תהיה הרגשתה ולברוח ולהמלט מהנסיונות של גברים בוגדניים המפתים אותנו למימוש הנאה שלהם על חשבונינו הבנות

לצלוח כל יום ביומו.
להשלים עם הפרידה ואם אפשר למלא את החלל בקשר חדש.

אני מרגישה כמו אבא שלי בתקופת הגמילה מסיגריות

אמא שלי לשק החבטות שלי?

בזה שהודת שיש לך בעיה. ואת מודעת לזה שאינך מצליחה לשלוט בתגובותי. למרות הרצון.
עצה שלי: היות ואינך יכולה להתגבר לבד על הבעיה שגורמת סבל רב לאימך (אך גם לך), תפני לעזרה מקצועית. אין שום סיבה שתמשיכו לסבול.
בהצלחה.

ולחשוף. זה לא משהו מובן מאליו. אתמול נסעתי בהסעה של העבודה עם אחד מנהגי המוניות שהוא איש קבע בפנסייה ואדם מאוד חיובי ומקסים. אני יכולה לספר לו על הכל והוא לא ישפוט אותי. סיפרתי לו בין היתר על אלימות פיזית שהפעלתי כלפי אמא שלי ואחותי בעבר והוא היה כל כך אמפטי אליי הוא גם ייעץ לי לפנות לפסיכולוג אני שוקלת את זה למרות שזה לא בראש סדר העדיפויות של התקציב שלי אני גם עובדת במשמרות ומסביב לשעון ואין לי כל כך זמן. בזמן האחרון יש לי יותר אומץ להיפתח ולדבר על עצמי עם אנשים וזה עוזר לי. אני מאוד סגורה אבל בזמן האחרון אני רואה שיפור וזה מקל עליי.

אנסה בהכי עדינות לומר את זה אבל את העונש של כל בוגד.
הבחור הלך איתך להשלמת סקס זה ברור, אף חיפש מתישהו תירוץ אחרי שבע לסיים איתך ואת נתת לו את זה.
אבל הוא לא העניין, את אובססיבית באופן מדאיג מאוד והנזק שתגרמי גדול.
לא נראה שזה מעניין אותך, ההיפך את רוצה שיפגע.
רק זיכרי זאת... לאחר מכן לא רק שלא תשמעי ממנו יותר, את עוד עלולה לקבל צו הרחקה. ורוב הסיכויים שאת תחטפי מאשתו לא פחות ממה שהוא יחטוף.
קחי נשימה עמוקה והמשיכי הלאה, אם את רווקה.
מה יש לך לחפש עם נשוי???

כל מילה של מאור בסלע!מה האובססיביות הזו??????????מה את חושבת לעצמך בדיוק???שחררי את הבנאדם ותפסיקי לשחק אותה הנפגעת!ידעת מראש שהוא נשוי וגם אם לכאורה הבטיח לך שתישארו ידידים אין זה אומר שקיבלת בעלות על החיים שלו.את אובססיבית בצורה חולנית על כלום ושום דבר.מי שחפצה בקשר רציני ומחייב שלא תיקשר לגבר נשוי מלכתחילה

אני לא מחוייבת לה....ולא אכפת לי שייפגע הוא פגע בי למה שירוויח מזה. למה אני צריכה להיות אצילית ולשמור בבטן?

קיצור לא שכנעת אותי שאני טועה

אצילית כבר בטוח לא תהיי...לא בחיים האלו בכל אופן.את אישה רעה שכל מטרתך היא לפגוע ולהרוס משפחה.תזכרי תמיד שהעולם עגול ויש קארמה ...כל מה שתעשי יחזור אלייך כמו בומרנג...ושהשם ישמור מנשים כמוך

נמאס מכל הנשים האלו שהולכות עם גברים נשואים ואחכ מנסות להרוס משפחות

ש"הרטה" היא לא האשם היחידי פה, ואנשים צריכים לקחת אחריות על הבחירות המטומטמות שלהם, גם, ובעיקר הגבר.
גבר נשוי שמנהל רומן, מסכן את נישואיו וכל חייו עלולים להתהפך.
גבר נשוי שמנהל רומן עם רווקה שאין לה מה להפסיד, הוא בנוסף מטומטם, שמשחק ממש באש, ולאחד כזה, אולי אפילו מגיע שאשתו תדע.

אפילו לא שלום לך..

חוצפנית! קיבלת מהקשר עם גבר נשוי בדיוק מה שחיפשת ורצית! היה כאן ניצול אינטרסים הדדי! ברגע שהסתיים מה את מאיימת? מה את מחפשת נקמה? למה את חושבת ללנסות לפגוע באישתו ולהרוס משפחה זה הדבר הנכון לעשות? תתקדמי.. תחפשי לך גבר שיהיה רק שלך!

בהצלחה..

חברים כתבתי מתוך כאב רציתי לפרוק. שימו לב כי כפי שאתם לא חיים חיים למופת על פי פילוסופיית החיים שלי גם ההיפך הוא נכון. אני אשמח לשמוע את דעתכם אבל להתבטא בתוקפנות ולקרוא לי "חוצפנית" ו"אשה רעה" זה לא לעניין. הפוסל במומו פוסל.

לכל המגיבים שיוצאים נגד "הרס המשפחה":

חברים, המשפחה נהרסה כבר! לא העובדה אם אשתו תדע או לא תגרום "להצלת המשפחה". הרס המשפחה החל כבר מבגידתו של הגבר הנשוי ובעל המשפחה באשתו, עצם הגילוי ינעץ אולי את המסמר האחרון אבל בטח לא יביא למשפחה את המזור המיוחל, אולי אפילו רק יטאטא את הבעיות מתחת לשטיח לפרק זמן מסויים.

אני מאמין גדול בצדק פואטי, במיוחד שזה מגיע לבוגדים ובוגדות.

ברטה את נפגעת ממנו? תרגישי חופשייה לנקום את נקמתך בזה שתספרי לאשתו, אולי אפילו תעשי לה טובה בכך, מי באמת רוצה לחיות באי הידיעה עם בן הזוג שלו בוגד או לא?

אני אם בן הזוג שלי היה בוגד בי היית מאוד רוצה לדעת בכל מחיר של פגיעהת זה הרבה יותר טוב מלחיות בשקר או בחוסר ידיעה.

ולך ברטה, שלא תטעי לחשוב לשנייה אחד שאני מצדד בך ובמעשייך, בצורה זאת או אחרת. בגידה בבן הזוג היא מעשה בזוי, נתעב, מגונה וכל סופרלטיב אחר שיעלה בראשך. שני הצדדים, גם אם אחד אינו נשוי, שותפים למעשה הנבלה הזה כל אחד בדרכו וראויים לכל עונש.

אם בן הזוג שלך היה נפגע ממך ומעוניין היה לנקום בך ע"י חשיפת העניין למי ממכרייך הייתי נותן לו בדיוק את אותה התשובה. עלי והצליחי.

לעיתים בשלבים מסוימים בחיים אנשים נקלעים למצבים מסוימים אליהם לא התכוונו להגיע.
אם במקרה או מתוך פיתוי, היסחפות וכן הלאה.
כמובן שלא ישמע שאני מקבל זאת, ממש לא.
לא פעם ידעתי בוודאות על בן זוג שמכיר שמעד והייתי בטוח שמכאן אין תקומה והנה אחרי זמן הגיע פיכחון או כל דבר אחר שגרם לזוגיות לפרוח מחדש מבלי שהדבר התגלה וגרם נזק בלתי הפיך.
היום הם מאושרים ואוהבים ורק עצם חוסר הידיעה מעניק להם את האפשרות הזו.
כמובן שלא מדבר על כאלה סדרתיים ציידי נשים.

הוא מנהל רומנים סדרתי וכן יש לו מציאות משפחתית טיפה מורכבת אבל הוא לא מעוניין להתמודד לא כי הוא לא מסוגל אלא כי הוא מעדיף נשים צעירות

יודעים לספר למאהבות שלהם, סיפורי זוגיות "מורכבת ומסובכת".
ב99% אלו סיפורי סבתא, שנועדו כדי שאת תוכלי להרגיש צורך לחבק אותו, ללטף את ראשו ולהיכנס למיטתו.
גבר שמשקר לאשתו, יכול לשקר ל"חברתו מהצד" ולספר לה סיפורים חסרי שחר.
איך היא יכולה לדעת אם זה אמת?

שאם הוא משקר לאשתו הוא עשוי לשקר גם לי.

הוא לא הציג את עצמו כמסכן באמת יש לו מציאות משפחתית קצת מורכבת אבל הוא לא רוצה להתמודד רוצה לשמור על יחסים טובים ודיפלומטיים עם אשתו ולנהל רומנים עם בחורות צעירות והוא גם מעדיף רווקות כי הוא רוצה שהבחורה תהיה רק שלו.

נבונה.
קחי את עצמך ותעלמי מחייו.
ברור שבא לך שישלם האידיוט אבל בנינו, הוא יצא גם מזה ואני לא אתפלא אם אישתו כבר מכירה סיפור או שניים וחיה עם זה.
אגב, רוב רובם של הבוגדים מספרים ש"מורכב" להם בבית כדי להצדיק את המעשה וכדי להקל על המאהבת שתרגיש שהיא עושה מעשה טוב ומושיעה אותו בכלל המסכן.

הגעתי למסקנה שחבל לי על הזמן. רוב הסיכויים שאבזבז אנרגיות לריק וסתם אעשה צחוק מעצמי. אני בדעה שצריך לפתוח הכל בזוגיות אבל זה שלהם. אני משתדלת להניח לעניין.

אני לא מנסה להיות צדקן אבל בעולם הערכים שלי אין את המושג "מה שלא יודעים לא יכול לפגוע".

בגישה המוסרית:

לעיתים אני קורא כאן פניות של אנשים שאכן כמו שאתה מתאר מעדו באופן חד פעמי, הדבר יושב על מצפונם, מעיק עליהם והם פונים לפורום בשאלה האם להתוודות לבן הזוג. רבים מהעונים כולל מנהל הפורום ממליצים שלא להתוודות, על משקל "מה שלא יודעים לא יכול לפגוע".

לטענתך, מקרים של פגיעה קשה באמון (בגידה) יכולים להיתקן ולפרוח מעצמם ובתנאי שבן הזוג הנבגד לא יודע. אני טוען שתיקון ופריחה אמיתיים (לא למראית עין, לא רק על פני השטח וכלפי חוץ), יכולים להגיע אך ורק מתוך קתרזיס אמיתי של הבוגד הכרה והבנה אמיתית בפגיעה האיומה שלו בבן זוגו (פגיעה שנובעת לא רק מעצם הידיעה של בן הזוג אלא מעצם המעשה). לכן עליו לקחת את הסיכון ולהתוודות לבן זוגו. רק מתוך זיכוך מלא בלי סודות, בלי הסתרות, יכול לבוא התיקון האמיתי.

בגישה הפרקטית:

לבגידות ורומנים יש אופי מוזר בסוף בסוף במועד הכי לא צפוי ובזמן הכי לא מתאים הם מתגלות. איך לדעתך ייגרם פחות נזק האם אם הבן זוג יבוא מיוזמתו להתוודות? או שמישהיא כמו ברטה תביא את הדבר לידיעת אשתו?

לידיעתך (מניסיון)
רוב המוחלט של הבגידות אינו מתגלה!
זה מורכב מהמון גורמים אבל בעיקר מאופי האנשים במשולש (דיסקרטיים, עירניים וכו) מקום ההיכרות (עבודה, מעגל קרוב, אינטרנט וכו) ומזל.
ישנם רומנים של שנה פלוס שאני מכיר שנגמרו ולא התגלו מעולם ואין סיכוי שיתגלו.
זה באשר לעניין הגילוי.

באשר לווידוי.
שאלה אותי פעם מישהי, האם לספר לבעלי שבגדתי בו.
אישה מקסימה בסה"כ שחיה לצד איש אפור וקשה שהפסיק לראות אותה עם הזמן והיא נפלה על צייד לא קטן שידע בדיוק איפה ללחוץ אצלה ולנצל את החלל שנוצר בה.
האינסטינקט שלי אמר כן ברור זכותו לדעת.
אך ככל שחשבתי על זה, זה השתנה.
החרטה שלה היתה מלאה. עם זאת גם היה לה ברור שווידוי לא רק שלא יותיר סיכוי לשיקום אלא גם יצית בערה שתשרוף את כל עולמה ועולם ילדיה.
הסבל שיגרם לו יהיה גדול מדי שהוא עלול לגרום אסון.
לפעמים עם כל הכאב צריך גם לעשות את שיקול התועלת שבמעשה. האם לספר יועיל ולו במשהו או ישמיד במכה אחת את המשפחה.
אנשים הם דבר מורכב, אין שחור או לבן וכללים ברורים לכל זוג מה נכון.
ואם אותו זוג יחיה באושר בזוגיות טובה לאחר שצד אחד למד והפיק לקחים?
ולעומת זאת וידוי יקח מהן את ההזדמנות הזו? גם אס היית חד משמעי לספר?
ושוב... הכל תלוי בנסיבות ואיני מדבר על מי שבגידות הן כבר תחביב.

אהבתי את איך שניסחת את זה. אאמץ את זה בחיים שלי. אני משתדלת שלא לחשוב עליו חבל על האנרגיות שלי.

בדרך כלל אני לא פונה למאהבת- היא פשוט לא שווה את התייחסותי. אבל אם אצליח למנוע ממך לפגוע עוד יותר במי שפגעת או במישהו אחר בעתיד - אולי בעצמך- אז זה שווה את המאמץ.

אם את באמת מבקשת עזרה ועצה ולא מחפשת מקום ״לכבס״ את הרגשות והמעשים שלך- כדאי שתתמקדי בעצמך- כי לדעתי נשארו לך הרבה שאלות פתוחות לענות עליהם כדי שתצליחי להתקדם בחייך ולא למצוא את עצמך באותו מקום בעוד זמן מה (איתו או עם מישהו אחר). לא מכירה או יודעת את הרקע ולמען האמת זה לא ממש משנה אבל מעניין מה גורם לאישה למצוא את עצמה בתוך מערכת יחסים שמאלצת אותה להיות נמוך בסולם העדיפויות (אחרי בת הזוג, הילדים, העבודה, החברים) ולדעת שאין בזה שום עתיד, להסתפק ברגעים גנובים (תרתי משמע), להיות מנוצלת לצרכים גופניים גם הוא משקר לה והיא משקרת לעצמה שהוא אוהב אותה. ובתוך כל זה לדעת שגם אם את לא הפוגעת העיקרית את עדיין שותפה פעילה (אולי גם יוזמת) למעשה נורא, לפגיעה עמוקה במשפחה, במישהי שבאופן ישיר לא פגעה בך מעולם, לילדים שאם עדיין לא איבדו - בקרוב יאבדו את אבא שלהם, ואת כל עולמם הבטוח והמוכר.

אם בשלב הזה בתוך תוכך את עדיין לא קולטת שהמעשים שלך היו פסולים ואת עדיין עסוקה בלהכאיב לו ולמשפחה יותר ממה שאת עסוקה בלבדוק את עצמך- זה מראה שמשהו אצלך ממש לא בסדר.
אני באמת מאחלת לך בהצלחה אבל את הסימפטיה וההבנה אני מפנה דווקא לאישתו. אני מקווה בשבילם שהם יתמודדו ויצליחו לעבור את המשבר הנורא. ולך- אני מאחלת שתצליחי להמשיך הלאה ולעזוב אותם בשקט לשקם את חייהם. החיים שלהם מעולם לא היו שלך (גם אם היית אורחת לא רצויה לרגע).

אני מצפה ממך להתנהגות יותר שקולה ובוגרת.
זה אומר, שיש לך בטח אפשרות לבדוק את מצבו האישי של המטופל, זה אומר לא "לאכול" כל תירוץ הזוי (לא פנוי רגשית בגלל עבר צבאי) ולהיות ערנית להתנהגות חשודה של הגבר.
יש מספיק גברים נשואים שישמחו לפלרטט עם כל אישה שהם פוגשים, קל חומר אישה שמשדרת להם שהיא מעוניינת, כמו שאת כנראה שידרת.
צריך שיקול דעת ומחשבה לפני שקופצים לקשר חדש.
אני מקווה שלפחות למדת את הלקח טוב טוב להבא, את הנעשה אין להשיב.

סליחה אילן אבל מה הקשר לרופאה? הבן אדם עבד עליי. הגישה המטיפה הזו ככ מעייפת. מקווה לעצה אחרת שתסביר לי יותר את קו המחשבה של הבן אדם, שאדם כמוני לא יכול להבין.

גברים רבים מסתובבים עם חוש ה"ציד" של נשים, גם כשהם נשואים, בעצם, בעיקר כשהם נשואים, האתגר גדול יותר.
מצד שני, האישה צריכה לא להתנהג כתיכוניסטית נלהבת, אלא לבדוק ולחשוב, האם יש פה גבר רציני או לא.
גבר שנפגש לדייטים רק בבית קפה, או יושב באוטו עם הבחורה, הוא גבר שלא רוצה שיבחינו בו, ומי שגם מוסיף שהוא "לא פנוי רגשית", הרי ברור מה הוא באמת מחפש.
בקיצור, אין פה תעלומה מיוחדת, אלא חוסר זהירות וחוסר שיקול דעת שלך, ושלך בלבד.
כן, הגבר הזה הוא שקרן ומנאייק. זה עושה לך טוב יותר על הלב? לבריאות.

בגברים שממש נכנסים עמוק לעולם הזה והם לא רק שהופכים מנוסים אלא נכנסים למצב שהם מאמינים לשקרים של עצמם.
מתרגשים, דומעים, מתנהגים כאילו את כל עולמם ואומרים את הדברים הנכונים שמפלסים את דרכם לליבה של אישה.
היא זו אשר נתנה פתח כמעט ואין לה סיכוי נגד מתקפת החום הזו ומשם הדרך לכיבוש מאוד קצרה.
את מוצאת את עצמך לאחר המהפך שחל בו משחזרת הכל ולא מבינה מה קורה פה ואיך מי שהיה הכי מחזר ו"אוהב " פתאום הפך זר ומרוחק.
בקיצור גם זו סוג של התמכרות אצל חלק ואומנות אצל אחרים.
נישמי עמוק והמשיכה הלאה.

בגברים שממש נכנסים עמוק לעולם הזה והם לא רק שהופכים מנוסים אלא נכנסים למצב שהם מאמינים לשקרים של עצמם.
מתרגשים, דומעים, מתנהגים כאילו את כל עולמם ואומרים את הדברים הנכונים שמפלסים את דרכם לליבה של אישה.
היא זו אשר נתנה פתח כמעט ואין לה סיכוי נגד מתקפת החום הזו ומשם הדרך לכיבוש מאוד קצרה.
את מוצאת את עצמך לאחר המהפך שחל בו משחזרת הכל ולא מבינה מה קורה פה ואיך מי שהיה הכי מחזר ו"אוהב " פתאום הפך זר ומרוחק.
בקיצור גם זו סוג של התמכרות אצל חלק ואומנות אצל אחרים.
נישמי עמוק והמשיכה הלאה.

בגברים שממש נכנסים עמוק לעולם הזה והם לא רק שהופכים מנוסים אלא נכנסים למצב שהם מאמינים לשקרים של עצמם.
מתרגשים, דומעים, מתנהגים כאילו את כל עולמם ואומרים את הדברים הנכונים שמפלסים את דרכם לליבה של אישה.
היא זו אשר נתנה פתח כמעט ואין לה סיכוי נגד מתקפת החום הזו ומשם הדרך לכיבוש מאוד קצרה.
את מוצאת את עצמך לאחר המהפך שחל בו משחזרת הכל ולא מבינה מה קורה פה ואיך מי שהיה הכי מחזר ו"אוהב " פתאום הפך זר ומרוחק.
בקיצור גם זו סוג של התמכרות אצל חלק ואומנות אצל אחרים.
נישמי עמוק והמשיכה הלאה.

מנהלים לטיפולכם.

הרי הוא עשה דברים שלא נעמו לך והתעלמת תסמכי על הרגשות שלך ותעלי דברים שלא נעימים לך הגבר אומר לך שהוא לא פנוי רגשית ואת ממשיכה להיפגש איתו. למה? מתוך תקווה שזה ישתנה?

בשורה התחתונה אני יכולה להזדהות איתך גם לי זה קורה שאני מתנהלת ככה למרות שהדברים לא מתאימים לי ואינם לרוחי לא מעלה את זה וממשיכה לספוג עד שזה מתנקם בי.

הגיע הזמן שניקח את עצמנו בידיים ונתחבר אותם לצרכים שלנו זאת לא בושה.

ואין ברירה אלא לשחרר.
אתם לא נשואים ואני מניח שאין ילדים ורכוש משותף (?) אז...
טוב רק שיהיה ברור לך שזה ילווה אותך כל חייך לצידו.
אגב זה שמקרקר סביבך כ"כ רק מחמיר את המצב.

ואין ברירה אלא לשחרר.
אתם לא נשואים ואני מניח שאין ילדים ורכוש משותף (?) אז...
טוב רק שיהיה ברור לך שזה ילווה אותך כל חייך לצידו.
אגב זה שמקרקר סביבך כ"כ רק מחמיר את המצב.

העובדה שאנו לא נשואים לא הופכת את זה לקל יותר.ונכון...העובדה שמקרקר סביבי רק מגבירה בי את הסלידה והגועל

שלום לך,

בזה שהוא הלך לנערת ליווי אין הדבר אומר שהוא "בוגד" בך.. יש כאן צורך פיזי ולא רגשי..יש כאן פנטזיה שאולי רוצה לממש.. זו לא סיבה להרוס זוגיות טובה.. אין כאן רומן מאחורי גבך..

אולי קצת פוגע אבל לא צריך לעשות מזה עניין.. 99,9999% מהגברים בשלב כזה או אחר היו אצל נערת ליווי או נהלו רומן אסור.. עכשיו תעשי את החשבון..

בהצלחה!

שלום ליטל,
אכן, הצדק עמך! יקשה עליך לצאת מהמצב הזה לבד, כדבריך, מאידך תחת בקרה של איש מקצוע תוכלו להבין על מה ולמה זה קרה, בנוסף תקבלו גם פתרונות על מנת שזה לא יקרה שוב יותר בעתיד,
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם ולטיפוחה של האהבה.

היה חסר לו משהו בקשר במקום לדבר איתך על זה הוא השלים את זה מהצד. התקשורת ביניכם קצת חסרה הוא לא מדבר ולא פותח איתך דברים וכשאת מנסה לדובב אותו הוא מתחמק. כדאי שתמצאו דרך לדבר בצורה אסרטיבית אחרת זה לא יעבוד.

ואולי גם את מתבלבלת.
מצד אחד את כותבת שאינך מעזה לדבר איתו על חשדותייך, שמא יתקפל ויתאדה, מצד שני את כותבת שהוא אומר שלעולם לא הלך/ילך לנערות ליווי וזה בכלל מגעיל אותו.
אז דיברתם על זה, או לא דיברתם על זה?
איך את יודעת "בוודאות" שהוא כן הלך?
מניין לך שהוא נחמד אלייך "ומכרכר" סביבך בגלל העניין של "נערת ליווי"? אלי יש משהו אחר?
איך אפשר לקדם ולפתור את הבעיה, איך אפשר לקבל החלטות ולהגיע להבנות והסכמות , אם רב הנסתר על הגלוי ואם שניכם משחקים ב"נדמה לי"?

כתבת שרמזת לו שאת יודעת, ומאז הפך למלאך, ולא בדיוק נעלם וברח.
אז אם רמזת לו, למה לא ללכת עד הסוף ולהגיד בדיוק מה מציק לך, ולתת לו להתגונן ולהסביר? זה לא הוגן, נראה כלפי שניכם.

ללמוד לשאול בפורומים העוסקים בבעיות בזוגיות/גירושין/בגידות על היקף הבגידות הזוגיות זה לא טוב יותר מאשר להאמין שהאהבה היא נצחית כמו שמתוארת בסרטים/ספרות רומנטיים.
לא יודעת בדיוק מה היקף הבגידות. אך ברור שיש גם אנשים נאמנים. מאושרים יותר ומאושרים פחות. בעצם יש הכל מהכל. איכות הזוגיות תלויה לאן לוקחים אותה (כמובן, שני בני הזוג).
טוב להיות מודע לבעיות שיכולות לצוץ במהלך קשר. אבל אין להכנס לפחדים.
וכן, אני מכירה גם זוגות שלא בגדו. גם כאלה שאהבתם מרגשת עד דמעות. הכרתי אישה זקנה שחייתה על בן זוגה יותר מ-60 שנה. בהמון אהבה וללא בגידה (עד כמה שיודעת). הוא נפטר והיא היתה אומרת שאמנם היא חייה אך שאם מותו החיים שלה נגמרו. ושנה אחרי נפטרה גם. מכירה עוד כמה זוגות. ויכולה להגיד בבטחון גמור שיש גם זוגיות מלאת אהבה ואמפטיה ומסירות ושבני הזוג לא בוגדים.
אז קח בחשבון שזה תלוי בך: בבחירה של בת הזוג ולאיפה ששניכם תיקחו את הזוגיות.
בהצלחה !

ומניסיון אישי איך את מצליחה לשרוד את חיי הנישואים שלך?

דבר נוסף שרציתי לשאול. אם חויוות בגידה או משבר בזוגיות האם הצלחת לסלוח לבן זוגך או שנשארה בך טינה ורצון לנקמה?

יש נתונים שונים (ולהערכתי כ-70%). וזה המוןןן. איני יודעת מדוע אתה משוטט דווקא במקומות האלה שעוסקים בבגידות אבל כפי שאולי אתה יכול להבין כולם (כמעט) שורדים. ביחד או לחוד. נבונים/סלחנים/מפוקחים יותר או פחות. לבד או עם תמיכת חברים או עזרה מקצועית. כי היום לא מתים כבר מאהבה (כמעט). ובצדק.

נראה לי שראית יותר מדי סרטי רומן הרומנטי..

מה אתה ? עוסק במחקרים סטטיסטיים?
ולמה בדיוק אתה "לוקח ללב" בגידה של אישה בבעלה?
בגידת בעל באשתו היא פחות "נחשבת"?
בקיצור, בגיל 26, כדאי לך להסתובב במקומות אחרים.

לא!

ענית ושיתפת , ואענה לך באותה כנות

כאשה ש''בגדה''בעבר אני יכולה לומר שלפעמים הצורך בקשר ובתשומת לב גובר על שיקול הדעת ושאם היא היתה עם אחר זה חא אומר שהיא לא אוהבת אותך .
אתה מודה שלא היית הרבה בבית אז אולי היא היתה בודדה. אני חושבת שאם אתה מוצא בלבך אהבה לאישתך, סלח לה. זה רק יחזק ביניכם את הקשר עכשיו כי תהיה יותר מודע להתנהגות שלך, וככה גם היא.

עניין ה''גבר אחר היה עם אישתי'' הוא רק בראש שלנו ואם אתם מצליחים לגשר ולהגיע למקום טוב שווה לנסות.
ויש טיפולים שעוזרים ומביאים לתוצאות. אבל צריך מטפל/ת טוב/ה .

לדעתי שווה לנסות ובהצלחה

שלום לך..

בגידה באה בייחוד אצל אישה מצורך..ולא מאופי בוגדני..אבל...ללכת ולשכב עם גבר אחר בתרוץ שלא היית שם בשבילי זה בלשון המעטה חוצפה.

האם כל פעם שלא תהיה שם בשבילה היא תמצא גבר שינחם אותה?

בברכה,