פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

היי שלי,

אני גבר שלא בוגד ,אין לי רצון לבגוד ולא מבין מה זה בכלל נותן.

כנראה שיש גברים ונשים שיצר הבגידה טבוע בהם ולא בטוח בכלל שהם יכולים לשלוט בזה. הם בוגדים באופן טבעי למרות כל מה שהורסים מסביב.

מי שיצר הבגידה לא קיים אצלו, לא מסוגל להבין את אלו שהיצר קיים אצלם

היא ממלאת אותי תקווה שזוגיות איכותית ומספקת של אמון קיימת איפשהוא שם במרחב..

קראתי כאן פוסטים ותגובות רבות ואחת שאהבתי במיוחד היתה שבגידות לא נובעות בהכרח מזוגיות קלוקלת אלא מאופי קלוקל, אני חושבת שכל מקרה לגופו, אבל יש מכנה משותף לנבגדים רבים, בייחוד מיד לאחר הגילוי , וזו האשמה עצמית, אולי לא הייתי כך או אחר עבורו ולכן הלך לרעות בשדות זרים, וזו נקודה חשובה, לכולנו רע לפעמים בזוגיות, כמו בכל מערכת יחסים בין שני בני אנוש, מה כל אחד בוחר לעשות במקום הזה זה בדיוק עניין האופי הקלוקל, אתה יכול להיות הגון ולהילחם על הזוגיות, לבקש להיפרד אם כלו כל הקיצים אבל כמו שלא תדהר במהירות לתוך מכונית אקראית חונה ותפרק אותה כי זה מספק את ייצר הריגוש שלך, כך זה לא הוגן לפרק את הלב של מי שאמור להיות significant other שלך.

האיש הזה שדהר במהירות לליבי וריסק אותו נמצא בטיפול וחוזר עם תובנות רבות לגבי הצורך שלו לשכב עם נשים אחרות, אני פסימית. קשה לי להאמין שאפשר לשלוט בדחף הזה. אני מתעקשת שיעזוב, הוא אומר לי, אעזוב את הבית אך אלחם עלייך, כדי להוכיח לך שאני יכול להשתנות. הוא עוזב בעוד שבועיים ואני פוחדת, הוא אבא נהדר ושותף מצויין למעט הצורך הבלתי פוסק ל״הסתכל תמיד מעבר לכתף שלי״. אני יודעת שההריון לא יהיה קל ווכך גם הלידה והלוגיסטיקה עם חמישה ילדים. אבל אקח את האחריות המלאה ואהיה האמא הכי טובה שאפשר בנסיבות הקיימות. החיים מזמנים לנו אתגרים בלתי צפויים, כל כך מקווה שאוכל למנף את זה שנראה הקשה מכולם.
שיהיה יום נפלא

הנסיון לייחס את הסיבות לבגידה לסוג אחד של התנהגות היא מוטעית. יש מנעד גוונים של שחור ואפור המאפיינים סוגים של בוגדים (אגב אני בכוונה משתמש באפור ושחור כי צבעים עליזים יותר לא משקפים את חומרת הארוע).

יש הרבה בוגדים ובוגדות שאצלהם מדובר על רומן חד פעמי שהגיע לקיצו מסיבה זאת או אחרת ובעצם מיצה את עצמו ולא יחזור פעם נוספת.

במקרה של בעלך את מספרת על שנים רבות של פלירטוטים ובגידות שנמשכו על פני שנים רבות ולמרות שהמקרים התגלו הוא חזר עליהם פעם נוספת. מבלי כרגע להיכנס לאופי הייחודי של של בעלך ובוגדים דומים, עלייך להבין כי מדובר רק על סוג אחד של אנשים שהם בעצם "נרקומנים" של בגידות והיחס והטיפול בהם מאוד דומים לטיפול בהתמכרויות מסוג אחר.

אין מתכון אחד ובטוח למנוע בגידות, חלק מהבגידות מקורם במנגנון "סקרנות/הזדמנות", חלקם היא גם תולדה של צרוף נסיבות כזה או אחר (ידידות בעבודה שמתפתחת לרומן) ובודאי לא כל בגידה מעידה על משהוא קלוקל במערכת היחסים הזוגית, אבל כל בגידה כן מעידה על ליקוי מאורות מוסרי ומחשבה קלוקלת של אותו הבוגד או על התמכרות במקרה שאת מתארת.

נכון אמרת שהנבגד מתחבט בשאלה האין סופית "במה פעלתי לא נכון?" "מה הייתה התרומה שלי לארוע?" ולא תמיד יש תשובה. גם מטפלים זוגיים רבים נוטים לבחון וללבן עם בני הזוג את "הכשלים" במערכת הזוגית המשותפת שממנה מצחה הבגידה מבלי להבין שלא כל בעייה זוגית כזאת או אחרת צריכה להתנתב לאפיק של בגידה והבחירה באפיק זה אכן נובעת מאותו חשיבה קלוקלת ואותו ליקוי מוסרי של הבוגד שבמקום למצוא את כוחות הנפש לתקן את אותם קלקולים, מצא כוחות נפש (חזקים לא פחות) לבגוד בבן זוגו.

יום נפלא גם לך.

אני...
וואלה חיכיתי לתגובה שלך. יפה כתבת. מדויק.

כיום כבר לא צריך לחפש סיבות ותירוצים לבגידות של שתי המינים דרך אגב.
זה קורה. זה זמין. זה קל.
אבל רגע לפני צריך להגדיר "מהי בגידה?"
בגידה רגשית? פיזית?
כפי שעולה מהכתבות המקצועיות של יששכר לגברים יותר קל לקבל בגידה רגשית של האישה דבר שאצל הנשים הוא בידוק ההפך. אישה תהייה מוכנה לסלוח על בגידה פיזית ללא רגשות ולא תשכח ולא תסלח על בגידה רגשית.
אם כן מי קובע מהי בגידה?
הרי לכל זוג יש את הקווים האדומים שעליהם הוא לא מוכן לסלוח. אם כך באמת שקשה להימנע מבגידה.

בקיצור - זה לא מספיק שאת לא רוצה לבגוד. בסיטואציות מסוימות ובזמנים בעייתיים זה יכול לקרות לכל אחד. כן. גם לכל אחת.
הפתרון היחיד אבל ממש היחיד שיכול להחזיק קשר זוגי אורך טווח הוא קשר שמבוסס על "תקשורת רגשית"! כשמזינים אותה כל הזמן זוכים לחוות ריגוש והתרגשות.
לא על הסקס לבדו איכותית ככל שתהייה - תחייה הזוגיות! תמיד יהיה מי שיהיה שירצה עוד ועוד. טבע האדם בנוי לרצות ולחדש. וכשאין ריגוש...במקום אחד הוא פורץ במקום אחר! לא לכולם יש את האומץ לפרוץ החוצה. לא לכולם יש את ההזדמנות. אבל ברגעים של חולשה. בעתות משבר וכו' גם מי שמאוד נגד...שלא רוצה...יכול למצוא את עצמו פתאום נסחף לרומן רגשי/פיזי.

זו דעתי האישית אממ...וגם מניסיון.

יש גברים שלא בוגדים. וזה נכון גם לגבי נשים אני רואה מספיק בחורות תפוסות חזק או נשואות שמפלטרטות זה לא שכולן בוגדות.

מי שיושב בטרמינל נסיעות לחו"ל בבן גוריון, ואומר לעצמו, וואי, כככככוווווולם טסים לחו"ל, או מישהו יושב במרפאת קופ"ח עמוסה בממתינים ואומר, וואלה, ככככככווווולם חולים.
אני מאמין שזה עניין של אופי, יש כאלו ויש כאלו בשני המינים.
יש את העניין של "עיניים גדולות" וזה מאוד טבעי ואנושי, יש כאלו שרוצים תמיד יותר, ולא חשוב מה יש להם ומוכנים אפילו לסכן את זה, ויש כאלו ששמחים עם מה שיש ורוצים לשמור על זה.
אגב, זה ממש לא קשור אלייך, אבל ממש לא, כתבת שאת נראית מצויין ואני מאמין, אין קשר.
תחשבי למשל על הנסיך צ'ארלס באנגליה (פשוט דוגמא מפורסמת) שהוא (כנראה) בגד באשתו הנסיכה דיאנה, ועם מי? עם קמילה בוואלס שהיא התגלמות הכיעור הנשי,נראה לך שרוב הגברים היו עושים את זה? לא, לכן , אל תקחי על עצמך את ה"אשמה".

דיאנה סבלה מהפרעות אכילה.

התגובה שלך מראה בבירור על חוסר רגישות.
מנסיון אישי המחשבה הראשונה שעולה בראשו של הנבגד היא - מה לא הייתי מספיק בשבילו שהוא היה צריך לחפש במקום אחר (יפה, חכמה, צעירה, סקסית) עובר זמן עד שאת מבינה שהאשמה והחוסר הוא לא בך ולא שלך.

בודאי שיש כאלו גברים שאינם בוגדים.
אבל רבים מאוד מהגברים מנסים לבגוד וכל בחורה חכמה יודעת ללמד את עצמה ואת בנותיה איך להזהר מהנוכלים האלו.
רק בתקופה האחרונה היה בכל הכותורות על בעייתים כאלו שהטרידו.

שלום לך..

הייתי מציע לך לנסות גם ואולי אז אולי תוכלי להבין את הטימטום שבבגידה וגם את העניין שמגלים בה גברים וגם נשים(ונשואות)...

את עוף שונה ועדיף שכך..

בעלך דפוק(כמו רובנו הגברים)..

השאלה הנשאלת האם את מוחלת לו או שמה מתגרשת,הורסת את ביתך, מכירה גבר אחר, מתחתנת,עושה עוד ילד או שניים ואז מתברר לך שגם הגבר הזה בוגד בך.. ומה עושים מכאן...מתגרשים שוב?.!

בקיצור נמרץ, עצה טובה החלטית וטובה אף יועץ ככל שיהיה מקצוען לא באמת יוכל לייעץ לך..

בהצלחה!

למה זה מובן מאליו שהגבר צריך לעזוב?

האישה שנתנה לי 25 שנה מחייה, פתאום חזרה לי לחיים. לא אמרתי למורן מילה על כך. לאחר שבועיים היא החלה להיות קלה מתמיד, כבר לא התאמצתי להרים אותה... הבחנתי בכך שהיא רזתה, ליטפתי את שערה והתאום השני אמר בהתלהבות: ״הגיע הזמן שתיקח את אמא בזרועותייך!!״ זה נהפך למשהו חשוב בעיניי התאומים. פחדתי לשנות את דעתי אבל כבר לא יכולתי להסתיר.
אמרתי למורן שהתאהבתי באישתי מחדש, יצאנו מהשגרה המשעממת ואני מרגיש שזה לא נכון להתגרש ממנה. ״כשהחזקתי את אישתי בזרועותיי, הרגשתי שאני רוצה להחזיק אותה כל החיים״, התוודיתי. האמת שמורן הבינה אותי, עם כל הכאב. בדרך הביתה קניתי זר פרחים לאישתי וכתבתי לה ״אהובתי, אני אחזיק אותך בזרועותיי כל בוקר עד המוות!״.
הגעתי הביתה עם הזר ביד וחיוך, רצתי במעלה המדרגות וראיתי את אישתי במיטה ללא רוח חיים.
אשתי נלחמה בסרטן ואני הייתי עסוק בעניינים מטופשים עד שלא שמתי לב למה שהולך מתחת לאף שלי.
היא ידעה חודש לפני שאלו הרגעים האחרונים שלה, בגלל זה היא בקשה ממני חודש התראה שהילדים לא יזכרו אותנו גרושים,
עד היום חרוט בראשם שהייתי אבא ובעל מדהים שאוהב ומעריץ את אישתו... בזכותה, הכל בזכותה. באהבת אמת לא חשוב הבית,
העסק, הכסף - רק האושר! אני מוכן לוותר על הכל רק בשביל לקבל אותה בחזרה!
תעשו לי טובה ותשמרו על הזוגיות שלכם, זה באמת הדבר הכי חשוב בעולם, לכם ולילדכם המתוקים. אין שום דבר שמשתווה לשלום ולאהבה ביניכם!
ותמיד תזכרו, שכל מה שמתקלקל אפשר לתקן!!!!!!!!!

קראתי אותו כבר כמה וכמה פעמים ברשת, בגרסאות שונות.
אפשר לחשוב שאשה או בעל חולים בסרטן, מקבלים טיפולים, הולכים לבדיקות הולכים לרופאים, ובן בת הזוג, לא יודעים.
נו באמת. מתאים לערוץ הטלנובלות.

מה זה "דיברתי כבר עם אחותו"?העניין הזה חייב להיות בהסכמה הדדית, של שניכם.
אם זו רק החלטה שלך והוא לא בעניין, ולא מסכים, אז לפי החוקים של הרבנות לא תקבלי גט ואולי תישארי עגונה.
דברים כאלו צריכים להיות בהידברות ובהסכמה.
בכל אופן כדאי להתייעץ עם עו"ד.

מכדי לקבל עצות בפורום. הכי טוב להיעזר בעו"ד שמתמחה בגירושים, ואם יש בעיה כספית לפנות למשרדים של ארגוני נשים, כמו "נעמ"ת" ,או אפילו ללשכת הרווחה ברשות המקומית. הם ידעו לאן להפנות, ומה לייעץ.
בהצלחה.

המצב הקשה בו את נמצאת הוא אופייני לזמן הקצר שעבר מאז הגילוי. את שואלת למה? מה היה חסר לו? איפה טעינו? והתשובה לכך היא מורכבת.

את מתארת חיים זוגיים טובים, שלווים, כמעט מושלמים ופה בדיוק מצוייה הבעיה. אסור לך להאשים את עצמך ולחפש איפה טעית, הוא בגד בך איתה לא בגלל שעשית משהוא רע אלא מהעובדה הפשוטה שהיא פשוט לו את.

חיים טובים מידי, שלווים מידי יוצרים שגרה ושעמום אצל בן הזוג מה שבטפשותו גורמים לו לחפש ריגוש במקום אחר ולא בכהרח שהמקום האחר יותר טוב אלא בגלל ובעיקר שהוא אחר.

את שואלת איך אפשר לשכוח? אי אפשר לשכוח. הארוע הזה ימשיך וילווה אותך עד ליומך האחרון גם אם תחליטי להמשיך לחיות איתו וגם אם לו.

תחושת ההשפלה והעלבון הצורב חותכת בבטנך כמו סכין מלובנת, את חושבת והוגה בזה מהרגע שאת פותחת עניים ואת שאת הולכת לישון, כאשר את צופה בטלויזיה או נמצאת בפקק.

מה יהיה הלאה? הפתגם הבנלי הזמן יעשה את שלו נכון יותר מאי פעם ועם הזמן הכאב הנורא שאת חשה יקהה וישאר כעין תחושה עמומה וכן אפשר לקיים חיים טובים ומאושרים גם לאחר בגידה כואבת עם בן הזוג ובלעדיו.

איני יודע מה תכניותייך והאם החלטת להמשיך את הנישואין או להתגרש. כל מי שבחר להמשיך את הנישואין יתחבט תמיד בשאלה האם זה יקרה לו עוד פעם עם בן הזוג הזה, האם הוא יחוש אדיוט, פרייר, שוטה ומקורנן עוד פעם.

אין לכך תשובה בטוחה, בעלך חייב לעשות הכל כולל הכל על מנת להשיב את האמון שאבד לו. בשלב הראשון מתוך הידיעה שהאמון נפגע קשות עליו להטיל על עצמו מגבלות קשות ביותר לדוגמא, הנייד שלו ללא ססמה ואת רשאית להציץ בו כאוות נפשך, התנתקות מכל הרשתות החברתיות, שיתוף בתיבת הדוא"ל וידיעת כל ססמאות הגישה. הוא מדווח לך לאן הולך, עם מי ומתי חוזר, זמינות מלאה בטלפון, אין יציאות בילוי בלעדייך הוא הולך איתך לטיפול זוגי ועוד כהנה וכהנה.

עם הזמן האמון לאט לאט ישתקם, צאו לבלות בחוץ לבד לפחות פעם בשבוע ואפילו תשתדלו לעשות דברים בנליים כמו קניות יחדיו.

אם בעלך יסכים לגזור עליו את כל המגבלות הללו מתוך רצון כן ואמיתי להילחם על הקשר מצויין, אם את מרגישה שהוא באמת ובתמים מצטער ומכה על חטא מצויין. אם לא כך הדבר נחוץ וראוי לשקול פרידה.

אגב על תתרגשי מכל הצהרות האהבה שהוא הצהיר למאהבת, במיוחד במגדר הגברי נוטים לפזר הצהרות אהבה שלא תמיד באות מהמקום הנכון וזאת על מנת לתחזק את היחסים והסקס עם המאהבת.

בהצלחה.

הבעיה שיש לי הרבה שאלות ואין מי לדבר איתו על הנושא הוא הכי קרוב אלי בעולם הזה וכשאני מעלה את הנושא כדי להבין דברים ולשפוך רגשות הוא מצעצבן ולא מקשיב ומתחיל לגיד שבבית נהיו החיים והוא לא מוכן לפנות לטיפול זוגי.
לבד קשה לי להתמודד עם הכאב הנוראי הזה.

אם יש דבר שיכול לעזור לכם זה הטיפול הזוגי, אם הוא באמת היה רוצה לפתור את הבעיה, הוא היה מסכים לכל מהלך (כי מה נשאר לכם פרט לטיפול זוגי?),
אז אולי הוא לא רוצה מספיק.....תשכנעי אותו לבוא לפגישה אחת, הוא יוכל להתרשם, אם ירגיש שזה מקדם אתכם, אז יש על מה לדבר. אם לא אני לא?! רואה איך תיפתר לכם הבעיה.
דרך הגב, הבעיה רווחת למדי, ומניסיוני היא ניתנת לפתרון כאשר שני בני הזוג משתפים פעולה.
רוטרי יששכר הוא מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם, ולשימור האהבה

גם אם תרצי, וגם אם "תעמדי על הראש", לא תשכחי את זה עד יום מותך, מבטיח לך.
השאלה היא, האם אפשר לשים את זה בצד ולסלוח? יותר נכון, האם את מסוגלת לסלוח?
כי אם כן, אז אפשרי, זה יהיה קשה מוות, לבנות אימון מחדש אחרי שהוא התנפץ, זה לוקח הרבה זמן וצריך הרבה סבלנות בעיקר מצידו.
למה הוא עשה את זה? כי השגרה היא האויב הכי גדול של נישואים, וכשהכול טוב, או טוב מדי, קשה להסתפק ותמיד מחפשים ריגושים חדשים, לפעמים לא בכתובות הנכונות.
אל תקחי יותר מדי ברצינות, את כל מה שהוא אמר לאותה גברת, גברים אומרים לנשים כאלו מה שהן רוצות לשמוע כדי להשכיב אותן, והרבה "רומנים" הסתיימו בשנייה אחת, כשזה התגלה בדרך כלל, וכל הבטחות האהבה נעלמו, היו כלא היו.
זה הכל בידיים שלך, זאת החלטה שלך נטו. האם זה אפשרי להמשיך? כן.
האם אפשר לשכוח? ממש לא.

שלום לך..

תרוץ קשול אבל די חוצפה מצידו לבוא אלייך בטענות.. הוא חי את חייו, שוכב עם אישתו, מנהל חיי משפחה, ואת מחכה ומספקת את כל צרכיו..

או שיעשה מעשה או שתגידי לו שלום יפה..

בהצלחה!

שניסה לעזור לנו להתגבר על המשבר, לא הצליח, (מעניין למה?) בסוף התגרשתי , עכשיו אני גרושה ואני מנהלת רומן עם החבר הנשוי, שלא מאמין לי כי הוא טוען שאני לא נאמנה.
חחחחח..
אחד הפוסטים המצחיקים שקראתי פה.

מצטט: 3 ילדים ובעל חרא,
שהחליפה עם בעל חרא אחר, רק של מישהי אחרת.
אנשים מתחברים זה עם זו מתוך בגידה ואח"כ לא מבינים למה אין אמון ולמה זה לא עובד.

המוכשרת.

מוזר שהפתרון שלך לטפל בכאב ובפגיעה של עצמך נמצא בלפגוע ולרסק חיים של מישהי אחרת - הפעם כשאת יודעת בדיוק מה עובר עליה ומה היא מרגישה.
תגובת המאהבת הרבה פעמים- כפי שניתן לקרוא מפוסטים בפורום היא התכחשות והפרדה מוחלטת מהבגידה (זה הוא אשם..) במקרה שלך כשחווית על בשרך את הכאב הזה - לא תוכלי להתכחש לתוצאות המעשים שאליהם את שותפה! בבחינת ׳תעביר את זה הלאה׳ במובן השלילי... מאחלת לך שתצליחי להסתכל במראה ולהבין שאת פוגעת בעצמך ובעוד נשים כמוך.

קביעה לא פרקטית בעיניי. האם אני יכולה לחייב את כל הנשים שלא לפלטרט עם בן הזוג שלי?

אבל את יכולה לשלוט בעצמך שלא לפלרטט ולפתח יחסים עם בן זוג של מישהי אחרת..

אם קודם היא היתה בקטע של ה"אקס", ואחר כך היא שינתה תחום לרומנים וירטואליים,הציעה לך "נישואים פתוחים" וכו' אז אתה מבין שהיא לא ממש סופרת אותך בתור בן זוג בחייה, והיא רמזה לך את זה בכל דרך אפשרית, ויותר מפעם אחת.
אולי היא צריכה אותך כדי להגשים אמהות , כדי לא לפנות לבנק הזרע, ויש מספיק מנוולות שעושות את זה, אז השאלה אם זה מתאים לך, ויש רק שתי תשובות "כן" או "לא", אין שלישית..
יכול להיות שהיא מתאימה לך בתור שותפה לדירה ולחיים, וכאמא לילדיך, ולך יש הזדמנות לחגוג עם נשים אחרות,ולקבל שותפה מתאימה, והרבה היו שמחים לסידור כזה, או שאתה רוצה את "כל החבילה", בלי פשרות ובלי "בערך", אבל אז אתה מבין שזה דורש בת זוג אחרת.
ככל שתעלים עין מהתנהלותה, וככל שתסכים ל"קפריזות" שלה וה"הצעות" שלה, כך אתה יותר ויותר מרחיק את הסיכוי להחזיר את המצב לזמנים הטובים, אם בכלל היו זמנים כאלו,
כך היא תראה בך פחות ופחות "גבר", ואולי בסוף ממילא תצטרכו להיפרד, אז למה לסבול סתם?

כגון גילאים, הסיבות לפרידה, כמה זמן נמשך הקשר וכיו"ב.

כמו שמשתמע מהכתוב היא נפרדה ממך ולא הגיבה לנסיונות שלך לחדש את הקשר.

במקרה כזה הנסיונות שלך לחדש קשר נדונו מראש לכישלון ואפילו מעט פתטים, לא תחזיר אותה בצורה כזאת אליך.

היא מספיק חזקה ובשלה עם ההחלטה שלה כדי לא להענות לקריאות שלך ואפילו מעלה תמונות ברשתות החברתיות ככל הנראה על מנת שאתה תראה אותם וזה כאילו לומר לך הנה אני מסודרת גם בלעדיך.

אם קיים סיכוי כלשהוא לחידוש הקשר (והוא נמוך) הוא בכך שתחדל מנסיונתך כרגע לחדש קשר תפתח בדרך חדשה עם בנות המין השני ותדאג שלנושא יהיה אזכור גם ברשתות החברתיות.

כך גם אתה תשדר לה שאתה לא בכיס שלה וגם לך יש חיים. אולי ממרחק הזמן אחרי שהיא תמצה את הקשרים החדשים, אולי, אבל רק אולי היא תנסה לחדש את הקשר או תענה לנסיונות שלך.

כרגע תחדול מכל הניסיונות, נשים לא אוהבות גברים עלובים.

היינו ביחד פלוס מינוס 3 שנים, ניפרדנו המון אבל היא זאת שניפרדה הפעם. ואם היה עובר יום שלא הייתי שולח הודעה או מתקשר היא הייתה מתקשרת ועכשו, עבר כבר שבוע של נתק מוחלט יש לה יום הולדת עוד 3 שבועות חשבתי אולי לישלוח לה הודעה ונלסות לחדש תקשר ביום הולדת שלה אבל כל יום שעובר אני משתגע מרוב געגועים.

שככל הנראה הקשר הזה נגמר, הסיכוי לחדש אותו ככל הנראה אפסי.

אתה כנראה זקוק לסוג של קלוז'ר שיחתום את הפרק הזה בחייך, תנסה לברך אותה ביום ההולדת שלה, תראה מה תהיה אופי התשובה ואם בכלל תהיה תשובה.

אם היא לא מחזירה תשובה או שהתשובה של היא קרה ולקונית, עשה לעצמך ולה טובה ותרפה.

כמו שכתבתי נסיונות חוזרים ונשנים משדרים עליבות, ונשים לא אוהבות גברים עלובים.

לא עניתי לה אין מושג מה לענות

ההינו 3 שנים אני בן 20 היא תהיה 19 עוד שבועיים. מערכת יחסים לא בריאה בכלל, אבל היינו העולם אחד של השנייה. ניפרדתי מימנה באמת שאני מצטער על זה והיא יודעת שהיינו פלוס מינוס שהיינט שנתיים ביחד, והיא קיבלה את זה קשה מאוד לאחר חודשים חזרנו והיא הספיקה לשכב עם המון גברים ומאז השתנה... אחרי שחזרנו היא ניפרדה מימני 3 פעמים !! ותמיד ניסיתי להחזיר אותה. עכשו היא ניפרדה מימני לפני בערך חודשים אני בטוח ב90 אחוז שזה בשביך גבר אחר שהיא הכירה, ואני לא הרפתי שלחתי הודעות בלי סוף עד שהיא חסמה אותי ולא ענתה כבר. ואחרי שבוע של נתק היא פתאום שולחת לי הודעה, שאולת אם אני בסדר ומה שלומי. וגם מזכירה לי תקופות שהיינו ביחד, לא מבין מה היא רוצה הרי יש לה מישהו וגם היא אמרה לי בשיחה. שיש לה מישהו.באמת לא מבין למה היא שלחה הודעה שיש לה מישהו אחר בחיים, אמרתי לה שלא מתאים לי לדבר עם בחורה שיש לה חבר והיא לא ענתה לי, ובפנים בא לי פשוט לצעוק עלייה עד שהי תבכה מה זה ההתנהגות הזאת.. נימאס לי אני כל כך אוהב אותה.

עושה רושם ששניכם לא בשלים ומוכנים למערכת יחסים אמיתית ומחייבת. זה בסדר אתם עדיין צעירים וזה עדיין לא הזמן, והמון חוויות, ואנשים מחכים לכם בעתיד- אולי אחת מאלו שתפגוש בהמשך אפילו יהיו טובות עבורך.
מה שבטוח- מערכת היחסים ה׳לא בריאה׳ הזו - כמו שתיארת אותה- טוב שהגיעה לסיום. נשמע אפילו כאילו אתם קצת נהנים ׳להתעלל׳ אחת בשני וכשאחד מכם לא נענה אז השני אף מגביר אתה התגרות ובסך הכל אתם מכאיבים ומציקים אחד לשנייה.
הכי טוב שתפנים שמה שהיה- היה (טוב או לא טוב) ובעיקר שזה נגמר ותמשיך הלאה. יש לך חיים שלמים לפניך- כדאי שתתחיל ליהנות מהם.
בהצלחה.

אתה אובססיבי, אתה שתלטן, אתה לא מכבד אותה ואת החלטותיה ואת בחירותיה, היא ניסתה לשמור על קשר איתך בתור ידיד, אבל ענית לה בגסות, והיא חסמה אותך מרוב שאכלת לה את הראש.
אז מה אתה שואל עכשיו?
אם להמשיך לרדוף אותה ולמרר לה את החיים?
או האם למצוא לעצמך חיים?
כי כל בן אדם היה מבין שאתם צעירים כמעט ילדים, וצריך להכיר ולבנות עוד מערכות יחסים ולהכיר עוד אנשים. אבל בגיל 20 אולי זה פחות ברור, כי החיים זה "שחור לבן".

שלום לך.

זה אבוד!

אתה צריך להכיר נשים,ברגע שנשרף להן הפיוז אין דרך חזרה..היא אפילו לא זוכרת מי אתה..תתמודד!

החיים לא פשוטים..תתקדם, תמצא אהבה חדשה.

בהצלחה.

יש לה חבר והיא שולחת לי הודעת ציטוט "מה עכשו בחיים לא נדבר" מה היא רוצה מימני זה הורס אותי וזה משגע.

שלום לך,

היא מנסה לבדוק ולשמור אותך על אש קטנה...

אל תענה ואל תגיב אחרת איבדת אותה לתמיד!

גם אם היא עם גברים אחרים הסיכוי שתהיו יחד לנצח זה כשהיא תבין שאתה הוא האחד,דקה לא לפני זה..

ומה הבעיה בדיוק להגיד לה שאת לא מוכנה להיות חלק מזה? הרי אם את חברה אמיתית גם של בעלה כשהכל יתפוצץ וייודע שהיית שותפה לסוד איך תיראי?

זו לא היתה מעידה.
במעידה בזמן שיכרות לאחר ההתפכחות יש רתיעה ולא המשך פלירטוט ותכנון לעתיד.
מניסיוני זו התנהלות, אופי.
אני בטוח שהוא מתחרט (במיוחד שלא מחק ונתפס)
אבל מהר מאוד זה יחזור.
מניסיוני אני גם יודע שזה לא משנה.
את תחזרי לשם (שיגרה איתו) ותהיי עסוקה בלחשוש ולבדוק.
יש מי שיגיד שזה סוג של צדק, אני אומר שאם את חכמה תחשבי טוב טוב על עתידך.

זה לא מעידה חד פעמית, זה דפוס חזרתי.

את בחורה צעירה, הפרש הגילים בניכם הוא עצום, הוא רואה בך עוד ילדה קטנה שהוא יכול לשחק בה. לצערי הוא לא ישתנה.

איך הייתה אומרת ורדה רזיאל ז'קונט "תזרקי אותו", מגיע לך משהו הרבה יותר טוב, מישהוא שתוכלי לחיות חיי אמון ולא תצטרכי להביט כל הזמן לאחור כדי לבדוק.

מה בדיוק ציפית?? מה שעשית לאישתו אחרת תעשה לך! זו משוואה בלי נעלמים..

לדפדף את הגבר הזה מתוך חייך.
זה בהנחה, שאת מעריכה את עצמך מספיק ואת מבינה שממנו שום דבר טוב לא יצא, ושמגיע לך מישהו עם פוטנציאל לעתיד.
הרי את כותבת שהעבודה שלו סביב אלכוהול ובנות צעירות, וגם כשהיה נשוי בגד על ימין ועל שמאל, מה גורם לך לחשוב שאת "תחזירי אותו למוטב"?
שלא לדבר על זה שהוא יכול כמעט להיות אביך מבחינת גיל, והוא מנוסה בחיים ועם בחורות.
זה גדול עלייך, קחי את הרגליים ותלכי הכי רחוק מאפשר מהבחור הזה, כל עוד זה לא מאוחר מדי.

את חי עם זונה מזדיינת סדרתית, שגם משקרת ומעלילה עליך, וגם מאיימת שתעזוב אותך, ובסוף אתה זה ש"מפחד"?
עדיף לחיות על לחם ומים בחדר קטן, אבל בלעדיה.
עדיף להיות הומלס ברחוב ולא להישאר איתה אפילו יום נוסף.
אתה בטוח שהילדים הם שלך?
לא יודע, תלך לעו"ד מומחה לגירושים, ותקרע לה את הצורה עם כל ההוכחות שיש לך, כן חוקי לא חוקי, במצבך אין לך כלום להפסיד ושום דבר לפחד ממנו, במקום שהיא תפחד אתה מפחד, זה הזוי לגמרי.
מצטער חביבי שאני נותן לך סטירת לחי במקום ליטוף על הראש, אבל זה מה שאתה צריך, לטובתך האישית.

שלום קובי,
צר לי עבורך, דבר ראשון פנה לבית הדין הרבני ותפתח תיק,
לאחר מכן, פנה אלי, אני יכול לייעץ לך, כך שאולי לא תיזקק. בכלל להליך המשפטי.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם, ולטיפוח האהבה.

מסכים עם אילן 100%!!!
עדיף לחיות בחורבה לבד מאשר הגיהינום הזה.
בחיים לא אבין את השיקולים האלה של כסף לצד סבל נורא יומיומי.
יש אנשים שיחד לא מכניסים 12000₪ אבל חיים עם חיוך.
לא... אין לי מה לומר לך, אתה חלש מדי.
התקווה היחידה שלך אולי זה למצוא מישהו/י שיגרום לך לראות את החיים ואת עצמך אחרת. אדם ללא תקוה וחלומות אינו חי.
פשוט נורא...

אני יודע שאולי עדיף לחיות בחורבה מאשר בסבל קץכזה אבל אפילו חורבה לא תהיה לי .. אין לי משפחה ולאחר מזונות וכו לא יישאר לי אפילו 2000 שקל...איך בדיוק אפשר לשכור דירה אפילו חורבה בסכום כזה ואחרי זה רכב חשבונות ביטוחים דלק אוכל וכו' זה ברמה של לגור באוטו אם בכלל או ברחוב זה הבעייה ... מכ עדיך לשתוק ולהעביר עוד 14 שנה עד שיגדלו ...ואז לפרק לקחת חצי מהבית ולהתחיל מחדש או לגור ברחוב...זה קל להגיד תפוצץ את הכל אבל מה האלטרנטיבה..לחיות בלי כלום..ומה אמצא בחוץ ..מי תקח מישהו בם 40 עוד שנייה שב14 שנים הקרובות אין לו גרוש ועם 3 ילדים קטנים וגרוש...ממש שאיפת חייה של כל בחורה...בו נהיה ריאלים

שמתגרש ומפרק.
איכשהו מסתדרים ובית הדין משקל הכל.
בתחושה שלי אתה לוקח את כך המצב איתה בסוג של השלמה.
אחר היה מזעזע עולמות ומפרק מיד.
אתה מתאר מצב קיצוני מדי, כזה שלא נתפס.
אנשים מפרקים נישואין על סקס חד פעמי לפעמים ואתה מתכוון לסחוב על גבי תיק כבד מנשוא.
קום ותמצא את האושר שלך והאמן לי תהיה מי שתשלח לקחת אל חייה גבר ראוי אם אתה כזה.
דוקא לצידה יוקל לך (גם כלכלית).
תתייעץ עם עורך דין תעשה לעצמך טובה.
או שלפחות תסכימו על זוגיות פתוחה, ממילא היא כבר מזמן שם.

מה אני אגיד לך, שיהיה בהצלחה. אני לא הייתי מוכן לעוד 14 שעות כאלו.
מה שלא הבנתי, למה אתה מתעקש גם לשתוק בנוסף לכל?
לפחות תגיד לה שאתה יודע מה היא עושה, שיש לך הוכחות, לפחות תגיד לה שאם אתה תלך לבית דין רבני לפתוח תיק גירושים, ותגיד לה שאתה חושב על זה, יעיפו אותה מכל המדרגות בלי שקל, תנסה קצת להכניס בה פחד, שהיא תפחד מבחינה כלכלית, אולי תוריד את כמות הבגידות, מה ההיגיון לראות לדעת ולשמור הכל בבטן?
אתה יודע מה יהיה בסוף?
אני אגיד לך, היא תמשיך להשתרלל עם כל העולם, ובסוף (בעוד כמה שנים) היא תתגרש ממך, היא תזרוק אותך, כי היא הרי לא אוהבת אותך בכלל, ככה כתבת, ותישאר בין כה וכה, בלי גרוש על התחת, אחרי שתסבול כמה שנים טובות של השפלה.
אם זה הפתרון שלך, תהיה בריא, באמת אני מתכוון, תצליח.

הבעייה העיקרית זו הכלכלית
לא משנה אם בגדה או לא זה לא משפיע על מזונות אולי רק על מזונות אישה אבל לא על ילדים מה שישאיר אותי ללא אפשרות כלכלית ..זו הבעייה .. האופצייה היחידה שחשבתי עליה היא להגיד לה הכל ושהיא "מותרת לכל אחד" שתחפש מה שרוצה בחוץ אבל לא מתגרש לא מוכרים בית ובבית הכל כרגיל...ללא סקס וכו'.. ו 14 שנה מעכשיו מפרקים ללא משכנתה וללא מזונות כל אחד לוקח חצי שייתן לו אפשרות לקחת משכנתה לבד עם הסכום של הדירה כסכום הראשוני...וקקלף מיקוח או שיכנוע יש לי את כל החומר המפליל עליה ועל חברה שלה שמעורבים שם לפחות 8 משפחות..
אז זה נראה לי מספיק משכנע...

שוב שלום לך,

יש לא מעט במה שאתה אומר, שלא ימכרו לך סיפורים! מניסיון אתה אכן צפוי לחיי דוחק במקרה הטוב אם לא עוני במקרה הרע מה גם שאין לך משפחה תומכת. זה הייתרון של הנשים..
עצוב.
לא מבטל לחלוטין את השיקולים שלך.
תנסה על הדרך לבנות את עצמך, לשים כל חודש כמה שקלים טובים בצד. להמשיך לאסוף הוכחות לשעת הצורך.

בהצלחה!

שלום לך,
באמת סיפור עצוב.. אולי אם היית מפוצץ הכל בהריון הראשון כשגילית לא היית נימצא במצב שאתה מפחד להתגרש ולהישאר עם 3000 שח..

מצד שני לדעת שאישתך כל היום מתרוערעת עם גברים ולהיכנס איתה למיטה ממש לא עושה חשק..

עצה טובה לדעתי אף אחד כאן לא יוכל לתת..

אפשר לזרוק אותה לכל הרוחות,לפוצץ הכל גם אצל הבנות זוג של אלו שמבלים במיטה עם אישתך..
להציף הכל במשפחה עם הוכחות..
לשבת איתה ולשים לה את הכל על השולחן ואולי זה ירתיע אותה מה שממש לא בטוח..
את אישתך איבדת מזמן לאחרים..
נישארת אתה ואת זה אתה צריך לנסות ולתקן..
אולי להגיש תביעה בבית דין רבני שאישתך זנתה תחתית..
אולי למכור את הבית ולעשות קומבינה שהיא נישאר קרחת מכאן ומכאן..
אולי לחיות עם זה כמו שאתה חי לאורך זמן ופשוט מדי פעם לסחוט את הסמרטוט(דמעות)..
בקיצור אתה חי עם סוג של פח אשפה שככל הנראה לא מתאמצת להסתיר את מעשיה..

חוץ מלהשתתף בכאבך לא יודע אם הועלתי במיוחד..

חווית משבר אמון לא פשוט, בואי נניח שאת צודקת והם אכן לא קיימו קשר פיזי, לעובדה הזאת יש משמעות לא קטנה ביכולת להתגבר. במגדר הגברי הנבגד יש לעובדה זאת אפילו משמעות גדולה יותר אבל אין ספק שזה גורם ממת לכל אחד.

התנהגותו של בעלך גם היא צפויה, בוגד שנתפס בקלקלתו מאוד רוצה לחזור כמה שיותר מהר לשגרה ולהשאיר את הנושא מאחוריו עם כל ההכלה שהוא מגלה הוא אינו באמת יכול לחוש מה מתחולל בנפשו של בן הזוג ואת התהליך שבן הזוג צריך לעבור כדי "להחלים" מהארוע ולכן אחרי פרק זמן (שמבחינתו הוא זמן מספק) הוא מתחיל לגלות חוסר סבלנות להמשך בחישתו של הנבגד בנושא.

את שואלת מה אפשר לעשות והתשובה היא לא הרבה.

בהנחה שבעלך אכן הפנים את טעותו והוא עושה ברמה היום יומית צעדים בוני אמון תשמרי את שאריות הפגיעה נעולים עמוק בליבך ואל תעלי את הנושא שוב פעם לעולם. העלאת הנושא מתוך רצון לנהל חיי פתיחות ושיתוף מלאים עם בן הזוג לא ישרתו הפעם את המטרה.

לגבי הפגיעה והמחשבות, לצערי אני לא איש בשורות והפתגם הבנאלי "הזמן יעשה את שלו" נכון יותר מאיי פעם. הצלקת בנפש תישאר לעולם, לצערנו לא קיים פטנט שיוכל לעשות Erase לארוע במוח וכמה שננסה במכוון לשכוח המוח יעשה לנו דווקא ויזכיר לנו. מה שייקרה זה שעם הזמן הפגיעה בנפש תהייה יותר ויותר קהה אך המחשבות ימשיכו ללוות אותך עד יומך האחרון.

הארוע שחווית הוא טראומה עוצמתית ולכל טראומה יש פוסט טראומה וזה מה שאת חווה.

לגבי טיפול זוגי אני מצד אחד מבין את בעלך שלא רוצה לדוש עוד בנושא אך יחד עם זאת הייתי מצפה שיסכים ללכת ולו רק כצעד בונה אמון נוסף, אני לא יודע עם ציינת כמה זמן עבר מהגילוי אבל עם עבר יותר מחצי שנה גרירת הבעל לטיפול זוגי אכן יהיה טעות.

מה שאני מציע לך שתלכי לטיפול לבד, לבעלך אל תספרי שזה טיפול שמטרתו להתמודד עם הבגידה ותעטפי את זה בצורך שלך בטיפול פסיכולוגי.

לסיכום, הארוע לא יישכח לעולם רק הפגיעה תקהה עם הזמן.

בהצלחה.

שלום 'אני',
תודה על תשומת הלב והתובנות, אני חושבת שהיטבת לשקף את המצב ואת שצפוי לקרות בעתיד.
אכן כעת הוא עושה כל שביכולתו להיות הבעל האידיאלי- מפרגן, תומך, רומנטי, משתדל להיות כמה שיותר בבית, לבלות איתי, לפנק... אין לי ספק שהוא אוהב אותי, וגם אני אותו ושהיה מדובר במעידה טיפשית, שהוא מאד מאד מתחרט עליה ובהחלט יכולה לקרות כמעט לכל אחד (כן, גם לי היה יכול לקרות כזה דבר..)
הבעיה שלי כעת היא כפולה- גם המחשבות המטריפות ו'תופעות הלוואי' שלהן כפי שהזכרתי וגם העובדה שאני לא יכולה לחלוק את התחושה הקשה הזו עם האדם האהוב והקרוב אלי ביותר.
אני לא משלה את עצמי ויודעת שהמחשבות לא ייעלמו וזה משהו שילווה אותי כל חיי אבל הייתי מצפה שתחושות הכאב, העלבון והסבל ידעכו עם הזמן- בינתיים זה לא קורה...
אני מקווה מאד שמתישהו זה יירגע, כרגע המציאות היומיומית שלי ממש בלתי נסבלת ואני אכן חושבת ברצינות לגשת לטיפול, מתלבטת איזה סוג טיפול/ איזה מטפל יהיה הכי טוב למצב הזה.
מאחלת לכל הגולשים שמשוטטים פה חיים טובים ומאושרים..

נ.ב.
האם אתה איש מקצוע?/ מדבר מתוך נסיון אישי?/ מכיר מקרים כאלו מקרוב?

איני איש מקצוע ולא חוויתי זאת באופן אישי.

אני אדם רגיל, נשוי, שמתעניין מאוד בנושא מההבט הפסיכולוגי והחברתי שלו, קראתי הרבה חומר בנושא וגם למדתי לא מעט מהפורום הנוכחי ומהאנשים שכותבים בו. כמובן שגם אני ככל אחד בתוכי חושש מהארוע הזה שמהווה קו פרשת מיים בחיים של כל זוג.

לבן זוגך תפקיד מאוד משמעותי בתהליך ההחלמה שלך. את מה שקרה את יודעת ושניכם מבינים שאת מה שנעשה למרבה הצער לא ניתן להשיב לאחור.

על בן זוגך לנקוט צעדים בוני אמון ולהשית על עצמו וביוזמתו מגבלות (לדוגמא: התנתקות מרשתות חברתיות) לגלות שקיפות מלאה בכל התנהלותו (מתי חוזר, זמינות מלאה בטלפון), כמובן שהטלפון שלו לא נעול ואת יכולה להסתכל בו, יש לכם חשבון אימייל משותף, אין יציאות לבד עם חברים ועוד כהנה וכהנה.

אני יודע שזה נשמע דרקוני ונורא וזוג נורמלי לא יכול וצריך להתנהל כך, אבל השתנתה נקודת העבודה, אתם אינכם זוג רגיל, אתם זוג בתהליכי שיקום של משבר אמון קשה ביותר. אני יכול להבטיח לך שכאשר האמון אט אט ייבנה מחודש ניתן יהיה לחזור פחות או יותר למסלול רגיל.

חבל שלא השכלתם מייד אחרי הגילוי ללכת לטיפול זוגי שמהווה מקום בו ניתן לפתוח וללבן את מה שקרה בסביבה תומכת, מבוקרת, מכילה ובפיקוח של איש מקצוע שידאג שהארועים לא ייצאו מכלל שליטה. אך מאחר וכבר חזרתם לחיים רגילים פחות או יותר הגירוד של הצלקת לא יתרום לבריאות החיים הזוגיים שלכם.

אני מניח שהמחשבות באות לך בעיקר כשאת לבד, בנהיגה, לפני שאת נרדמת, בהחלט ייתכן שאת צופה בסרט ואיך שהוא יש נגיעה לנושא הדברים צפים ועולים, מקומות וארועים מזכירים לך. את מעסיקה את עצמך במה עוד קרה שם, אלו דברים נוספים את לא יודעת, האם היו אחרות? כל אלו הנם תסימינים של פוסט טראומה.

מה אפשר לעשות:

מאחר ועם בעלך רצוי שלא לפתוח את הנושא, דברי על הנושא והתחושות שלך עם חברה טובה שיודעת להמתיק סוד.

תבלו הרבה זמן איכות ביחד, צאו לפחות פעם בשבוע לסרט, לשתות באיזה בר, מסעדה. יש הרבה פעמים אצל הנבגד רצון להתכנס, להתבודד, להשתבלל לא לראות חברים ואפילו משפחה (סוג של להגן על הקן) זה בסדר, אך לאט לאט כדאי לחדש את המגע והיציאות עם חברים. צאו לנופש רק שניכם ועשו דברים שיזכירו וישחזרו את התקופה בה הכרתם והתאהבתם.

תשתדלו לעשות דברים אפילו בנאלים ביחד כמו קניות, לקחת את הילד לחוג ועוד כאלו דברים.

וכמו שאמרתי הכאב הנורא שבליבך יקהה עם הזמן ובמקום הסכין החדה שמפלחת את קרבייך תחושי תחושה עמומה. לא אשלה אותך, הנושא לא יימחה לעולם אבל תוכלי לחיות חיים טובים ומספקים למרות הפגיעה שחווית.

לא הייתי כרגע הולך למטפל המתמחה בטיפול זוגי מהטעם הפשוט שאת לבד. פסיכולוג קליני אצלו תוכלי לפתוח ללא חשש את ליבך, תחושותייך ופחדייך יהיה מספק. הוא יוכל להכיל אותך ולתת לך כלים ונקודות מבט שכרגע במצבך אינך יכולה לפתח בעצמך.

אם לאחר זמן המחשבות יהיו בלתי נסבלות ניתן יהיה לשקול טיפול בהיפנוזה.

לדעתי את מפספסת הזדמנות ואני אגיד לך למה.
לבגידה של אחד מבני הזוג יכולות להיות הרבה סיבות - שעמום, התרחקות, הזנחה, דחייה שמתפתחת עם הזמן, אהבה שמתה, ועוד. נכון יש כאלו שמדברים על ׳הזדמנות׳ אבל לדעתי זה סתם תירוץ למישהו שלא משתלט על היצר שלו.
דבר אחד בטוח- מי שבסופו של דבר מבצע את הבגידה הוא הצד החלש והפחדן וכשהוא מוצא שותף או שותפה שממלאים את מה שהוא חושב שחסר לו- הוא פשוט עושה את זה.
אין סיכוי שתצליחי לשקם את משבר האמון לבדך, משום שהבעיה מלכתחילה לא היתה בך- הוא זה שבגד, הוא זה שלא הצליח להשתלט על עצמו ועל יצריו ועל ההרגשה ה״טובה״ שנתנו לו הסמסים, וההיענות אליו במיוחד שאת כותבת שהוא לא מצליח לסיים את הקשר עד שאת לא דורשת בתוקף (ואני בספק גדול אם אכן לא היתה פגישה או מין ביניהם אלא אם כן הגילוי שלך היה בשלב מוקדם שהם פשוט לא הספיקו להיפגש).
את מתארת מצב שבהתחלה הוא מוכן להקשיב ולהכיל ובהמשך מאבד את הסבלנות וההכלה ואפילו ״מאיים״ שיפרד אם תמשיכי להזכיר את זה. זה נשמע כמו אדם שכמה שהוא אומר שהוא מצטער או מתחרט לא באמת מוכן להודות ולהתעמת עם הבעיות האמיתיות שלו כאדם ושלכם כזוג.
עד כמה שהחוויה המטלטלת והנוראה- הידיעה הברורה שהוא בגד בך היא מזעזעת - אם את באמת רוצה לשנות ולהבטיח לעצמך ולכם כזוג חיים טובים יותר בעתיד- את חייבת להבין שיש בזה הרבה עבודה. (אני מתנצלת אם אני מייאשת אותך אבל חצי שנה זה ממש לא הרבה זמן, אין תוקף לתהליך והוא יכול לקחת חודשים).
אם את באמת רוצה לשקם את האמון ולחיות בלי חששות שיום אחד הוא יבגוד שוב תאלצו לעשות את במשותף. זה יכול להיות בטיפול זוגי שבמהלכו תצליחי לשקם את האמון.
במילים אחרות- לא תצליחי לשקם אמון שלא את שברת מלכתחילה...
מה שבטוח- אם אכן תישארו ביחד בסוף התהליך הנישואים הזוגיות והיחסים שלכם לעולם לא יהיו אותו דבר וזאת ההזדמנות שלך לבנות וליצור משהו אחר ונכון.

כן, אני גם די בטוח שהיה שם הרבה יותר מ"שיחות".

שלום מיכל
צר לי על מצבך, אני מאמין שאוכל לעזור לך. אינך יכולה להמשיך בדרך הזו שמא תתמוטטי. אסור לך לסבול כך, שכן זה יפגע בבריאותך הנפשית ואף הגופנית.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת , למיניות האדם, ולטיפוח האהבה

המצב שאתה נמצא בו קשה ומתסכל.
לצערי א ף אחד לא יוכל לענות לך על זה. רק אתה וכאן גם הבעיה כי אתה כרגע בסערת רגשות שגם לא תחלוף מהר.
אני גם במצב דומה מעט...

אכן אתה במצב לא פשוט.

במדרג החומרה קיים הבדל בין סטוץ ח"פ או אפילו רומן עם גבר בודד ולעומת זאת, מספר רומנים עם גברים שונים. זה מרמז לא על טעות או מעידה ח"פ אלא על ליקוי מאורות מוסרי ואישי חמור.

גם שהעובדות נחשפות בפניה ואפילו חלקית לדבריה, היא לא מודה, מצטערת או מכה על חטא. אין יותר מידי פרטי רקע בסיפור שהבאת כדי לבחון עוד משתנים, אך מה שכן הבאת חמור דיו על מנת להצדיק גירושין.

כאמור איני יודע מה גילך ואיך אתה מעריך את יכולתך לפתח זוגיות חדשה. אתה שוקל את טובת הילדים ומתחבט במצב הכלכלי אליו תיקלע אם תתגרש.

לנושא הילדים שאיני יודע מה הגילים שלהם, אני לא חושב שחיים בבית בו קיימת מערכת יחסים כזאת בין ההורים היא עדיפה לילדים על פני גרושין. כמה שתשדרו להם עסקים כרגיל וזה יהיה מאוד מאוד קשה, ילדים הם בעלי אבחנה חדה מאוד והם יזהו כי היחסים בין ההורים הנם בעיתיים ואינם בריאים וזה מזיק לא פחות מגירושין.

לנושא הכלכלי, אני מניח שהתיעצת עם עו"ד שהעריך בפניך מה יהיו ההשלכות הכלכליות של הליך הגירושין עבורך. אני אישית במצבך ועם הנטל הכלכלי אני לא חושב שיכולתי להעמיד פנים "ולשחק" רק כדי לשמור על המסגרת הכלכלית הנוכחית.

יחד עם זאת קיבלת עיצה לא לבצע החלטות מהירות ומשמעותיות כאשר "הגופה עוד חמה", ושיקול הדעת אינו במיטבו, תחליט עם עצמך ולמרות הקושי שלפחות בחצי השנה הקרובה אינך מקבל החלטה. לאחר זמן זה תבצע הערכה מחדש של כלל המשתנים ותקבל החלטה.

כך בחשבון שלמעט גירושין כדת וכדין קיים טווח של עוד מספר אפשרויות כמו פירוד וכיו"ב.

בהצלחה.

תודה לכם על ההתייחסות.
המצב באמת די מורכב .
מצד אחד רוצה ללכת ,אבל לאן ? איך אוכל להתקיים ? האם להשלים עם חיי מסכנות ?
מצד שני אני נשאר ומנסה לשמור על השגרה אבל מרגיש מועקה קשה, המחשבות לא מרפות ממני והפכתי להיות שוטר בבית

נדמה לי שאתה כבר יודע מה אתה רוצה, וזה לשמור על רמת חייך הנוכחית מבחינה כלכלית, ומבחינה משפחתית.
הרי אף אחד לא יכול לחיות את חייך, חוץ ממך, לכן אין בעצם תשובה "מה כדאי?".
אם מדובר במעידה חד פעמית, שיש לה נסיבות מקילות, שווה (אולי) לקבל יעוץ זוגי, ולנסות לפתוח דף חדש, ולנסות לקבל כלים כדי לא להיות שם שוב.
כאשר אתה מספר שאתה נשוי לבוגדת סדרתית, (בהנחה שזה אכן המצב), רק אתה מסוגל לדעת אם תוכל להמשיך לחיות איתה, איך תוכל לסמוך עליה בעתיד, אילו חיים מצפים לכם, של חשדנות, מעקב, חיים קבועים על תקן שופט ונאשמת, והאם לא תמצאו את עצמכם נאלצים להתגרש אחרי שתאמללו זה את זה כמה שנים.
אל תשתמש בילדים כתירוץ, אתה תמשיך להיות אבא שלהם, ולהיות מחויב להם כלכלית ומשפחתית, כך גם האמא שלהם, כמו כן אל תהיה בטוח שעדיף להם הורים ששונאים ורבים באופן קבוע, מאשר הורים מאושרי, רגועים, שחיים בנפרד.
בקיצור, רק אתה יכול לקבל החלטה, שמתאימה לך, אני יודע איזו החלטה אני הייתי מקבל בנסיבות האלו אם הייתי אתה.

במידה ואחליט להתגרש,
האם כדאי לשמוע בעצת עו"ד ולהקדים ולתבוע בבית דין רבני (לפי מה שהבנתי הראיות שברשותי אינן חוקיות ) ולהיכנס לתהליך בעלות של 40-50,000 ₪ לדבריו או לנסות להגיע איתה להסכמה להתגרש ולפנות להליך גישור בעלות נמוכה בהרבה.

צריך לזכור שבגלל שיש עוד ילדים, בעצם תצטרכו להמשיך (אתה ואשתך) להיפגש ולהתראות ולתאם דברים וכו' עוד הרבה הרבה שנים, ועדיף פרידה תרבותית ומכובדת, בלי קשר לעלות כספית.

כסף לעורך דין זה כמו לזרוק כסף לפח בסוף הכל יסתכם ב-500 שח לכאן או לשם. אבל מנגד אסור לך לעשות טעויות.
תפתח תיק ברבנות, שים לה הסכם ביד שתחתום עליו כשאתה מוכיח לה שיש לך חומר שהיא זנתה תחתיך. שאתה הולך לפרסם את כל המעורבים בעניין.

תקבע לה סכום מזונות שתוכל לעמוד בו. את הבית אל תמכור בשום אופן! בגיל 18 כשהילדים יגדלו תפרקו את הכל.
אולי ככה תמזער את הנזק

דני שלום,

כאשר אתה אומר תפתח תיק ברבנות ,להחתים אותה על הסכם ולקבוע מזונות שאעמוד בהם, איך בדיוק אני אמור לעשות את זה ? אני אמור לעשות את זה לבד ?
במקרה כזה מורכב אני חייב איש מקצוע שמבין בין אם זה עו"ד או מגשר

שלום לך,

אני לא עו"ד אבל עדיין בכדי לחסוך לא מעט כסף שאתה צריך כדי לשקם את חייך תפתח תיק ברבנות לפני שאישתך תפתח בבית משפט לענייני משפחה ששם לא בדיוק מעניין אותך שאישתך זנתה תחתיך.
תרשום בבקשה שהעילה היא בגידה וגם תבקש שיקבעו מזונות ילדים וימנעו מזונות אישה או כתובתה,בנוסף הסדרי ראיה של הילדים. בבית דין רבני אישתך בבעיה רצינית. אל תחסוך כלום מהילדים הם לא אשמים בכלום.

אפשרות שניה לשים לאישתך הכל על השולחן,שאתה יודע כמה ועם מי, ועל החברה והמאהבים שלה.

תייעץ לה שאתה רוצה לגמור הכל בטוב.תקבע סכום הגיוני גם לך וגם לילדים של מזונות,אין מצב שפחות מ-1,250 לילד. תחתמו על חלוקת הבית חצי חצי. קח את החצי שלך ותקנה בית.תשקם את חייך ותפתח פרק ב'. אין סיבה בעולם שתיכנס כל לילה למיטה עם מישהי שאתה לא ממש יודע עם מי היא שכבה כמה שעות לפני.