פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

אין כמו זיון ברמה לשיפור מצב הרוח.

מה יש לכם להתאהב כל הזמן?
סקס וסימפטיה כבר לא מספק? רוצה סיכונים ולב שבור?
מה, לא סיפרו לך ששניכם נשואים?

יותר מידי סיפורים על זוג שהיה בארה"ב והתפרק לרסיסים.
אולי כדי לאזן חזרה את הצ'י שלך תסעי לפפואה גינאה?

הרגשתך מובנת לחלוטין. החששות והתסכול כתוצאה מחווית הבגידה הן לא פשוטות כלל. חשוב שתדעי, כל האנשים הבוגדים עושים זאת מתוך משבר פנימי, חוסר בטחון עצמי וסיבות נוספות שאינן קשורות כלל לנבגד. התקופה שאת עוברת קשה מאוד אולם את עדיין צעירה ויכולה בהחלט להתגבר על העבר. היי חזקה בטחי בעצמך שבעתיד לבוא תמצאי את האדם המתאים לך. האינטואיציות שלך לבטח מחודדות הרבה יותר מבעבר, סמכי עליהן ותצליחי בכל. בהצלחה :)

לדעתי שתי אפשרויות עומדות בפניך:
האחת להמשיך כך, לא לספר לאשתך דבר, להתבשל עם עצמך ולהגדיל את הריחוק מאישתך ובכך להחמיר את משבר הזוגיות.
ואפשרות שנייה היא, להיפתח בפני אישתך ולספר לה הכל ולתת סיכוי לזוגיות אפילו להיעזר בייעוץ זוגי. לעיתים כדי לבנות מחדש יש צורך לשבור את הקיים.
בהצלחה

תעשו מנהג קבוע - צימר לכמה שעות חת לשבוע או שבועיים והכול יסתדר.

ממש לא מצליחה להתאושש, הולכת לעבודה, עושה די מינימום בביתף משתדלת לחייך לילדים ומוציאה מעצמי במאמץ עילאי חיוכים ונחמדות בבית, אבל זה קשה מנשוא אני בוכה בלי סוף מבפנים.

הוא חסר לי בהכל בשיחה בהודעות במפגשים הגעגועים מרסקים את הלב.

חייבת לציין שרק בשנה האחרונה מכל ה10, התחלתי לחשוב על ההשלכות ומה יהיה , לא היה לי אומץ לעשות כלום, לא רציתי לוותר ואוהבת אותו אוד. העיניין האחרון, היה במודע, לקחת שבועיים שקטים לבד כדי לחשוב. לא העליתיעל הדעת שכך ארגיש וכך יהיה. סביר לגמרי שאחרי השבועיים (ללא הניתוק של האהוב) היתי חוזרת כרגיל והכל היה נמשך כרגיל. העלבון הצורב שהרגיש והניתוק האכזרי הציפו הכל הכל הכל . בכלל לא מבינה כרגע איך בכלל חשבתי על הצורך לחשוב לבד, על מה לחשוב?? אני לא מצליחה לשחזר את ההרגשה שהובילה אותי לזה. איך בכלל היתי במצב של לחשוב??
אני יוצאת מדעתי אוהבת אותו באופן מטורף. חווה עכשיו שברון לב עצום. כאב בלתי נסבל

אם עדיין לא עשית כלום אך אוהבת אותו 10 שנים זה הזמן להתגרש .. אישתי רשום למטה "איך שורדים את זה "
מאוהבת רק חצי שנה ולא עשתה דבר אבל היא דיברה איתו על הרגשות שלהם והם הדדייים זה מה שכואב לי זה שגילתה לבד וחבל לחיות בשקר ולא מגיע לבעלך לחיות בשקר כי זה נוח לך

השאלה האם זה רק רגשי או ממש רומן?

מדובר בלשון עבר, זה נגמר והותיר אותי שבורה.
היתה מערכת יחסים מלאה, ממש חיים כפולים. כולל פגישות שיחות הודעות ואינטיממיות מלאה.
יש לציין שהחיים הכפולים היו בסדר עד כמה שניתן.. במשך כל התקופה. אין בכלל מחשבה על להתגרש! לא רוצה את זה בשום אופן. גם לא הוא.
הוא מצידו סיים זאת לגמרי. ההיפך נראה לי שמצב החיים הכפולים היה קשה לשנינו פשוט לא היתה יכולת לפרק את המערכת שלנו. כעת לאחר המקרה הוא מנצל את ההזדמנות וחתך לגמרי לגמרי. מגייס את כל התירוצים ההצדקות כדי לסיים לשכוח ולהמשיך הלאה.
הבעיה איך אני ממשיכה, איך אני מצליחה להתרומם.
כרגע מה שאני הכי רוצה זה להחזיר אותו. לחזור למערכת האסורה להחזיר את הכל הכל כולל החיים בשקר החיים הכפולים שאמנם הקשו מאוד אבל עכשיו קשה בהרבה הרבה ותר.

בעלך מודע למצב?
אם כן אתם צריכים לעבוד ביחד ולהחזיר את האהבה והתשוקה לזוגיות
אם לא הגיע הזמן לקחת אחריות ולספר כי בכל מקרה לדעתי עם הוא לא ידע שום קסם לא יעזור לכם בזוגיות ועצם העובדה שאת מתקשה לוותר על הרומן למרות שסיימת אותו לא משנה דבר מגיע לבעלך לדעת ולהחליט האם לסלוח והאם שווה להילחם כפי שאת היית רוצה את הבחירה הזאת.
זה לא סטוץ זה רומן של 10 שנים אני לא שופט למרות שאני נבגדתי בגידה רגשית ואני יודע שזה שאישתי פיתחה רגשות לאחר זה גם באשמתי

בעלי לא מודע למצב, ההקפדה בכל התקופה היתה מוחלטת לא לפגוע במשפחה. ברור שבלב פנימה התחוללו מאבקים אינסופיים. וגם רגשות אשם כבדים. אך לרגע לא חשבתי לפרק את המשפחה. אני אוהבת את בעלי אבל לאהבה איתו פירושים אחרים לגמרי. אין תשוקה ואין אהבה אינטימית ניצוצות או התאהבות מטלטלת. יחד עם זה החיים טובים ואפילו איכותיים.
הבעיה כרגע היא המצוקה הנוראה שלי, עד כמה שמגוחך להגדיר זאת כך. כי אני הפוגעת אני זו שחיה בשקר ומכניסה את בעלי משפחתי ומשפחה נוספת אולי, למדרון מסוכן. לא אעשה זאת בשום אופן! איך להתרומם?
אי אפשר להחזיר תשוקה לזוגיות כשמתפוגגת. מתכוונת לתשוקה של פרפרים בבטן ומחשבות ללא הרף על האהוב, אין חיה כזו, גם כשמערכת הנשואים טובה.
ונכון בכלל בכלל לא סטוץ, זה הקושי הגדול. רומן ענק שנגמר

אתה צודק לגמרי. ואני יודעת שכך.
רק לא מצליחה להרגיש ככה, לא מצליחה להפסיק להתגעגע לחשוב ולנסות להחזיר הכל לקדמותו. ויודעת שקדמותו אינו נכון אינו בריא ובלתי אפשרי.

וקשר יזיזות, זה באמת נכון וגם פה לא רואה אפשרות שזה יתכן בגלל המעורבות הרגשית המרסקת אותי לגמרי.

אני לא מבין מה אתה מנסה לעשות ? לעזור לאדם או ללמד אותו כיצד להרוס את הזוגיות שלו

ליבי,
אני בטוח שאת לא במצב של שפיות נורמלית ושאת צריכה טיפול אינטנסיבי ודחוף.
את מעלה פוסט קורע לב על כך שהמאהב שלך לא רוצה אותך בגלל שתפס אותך משקרת לו. הרי כל הקשר ביניכם בנוי על שקר והעמדת פנים מול כל העולם.
10 שנים בוגדת בבעלך ובמשפחתך !!!
תתביישי שלך
ומה שמפריע לך זה לא העובדה שאת מרמה את כולם וחיה חיים כפולים , מה שמפריע לך שהוא זרק אותך ואת שבורה וכואבת.
מגיע לך !! את אישה שפלה ובזויה ואת בולעת את מה שבישלת לאורך שנים.
לא טוב לך עם בעלך ? תגידי לו בפנים ותפרקי את המשפחה על כל המשתמע מכך.
סליחה שאני לא מזדהה איתך בכלל.

הלוואי שהיתי מצליחה להרגיש בלב את מה שכתבת, להרגיש את הביזיון וההקלה שהמערכה הממושכת של השקר וההסתרה היגיעה לסיומה. אבל אני לא מצליחה להרגיש כך.
כן אני שבורה וכואבת, לא מצליחה לחזור למסלול חיי בגלל זה.
הסבל ונמצוקה שלי נכונים וקיימים בדיוק לצד נכונות השקר וההתרה של 10 השנים. הכל נכון הכל ידוע עדיין אני סובלת מאוד מאוד מאוד.

אני ממש לא חושבת שלספר לבעל זה הפתרון הרצוי, זה אולי נשמע מטהר ו" צדקני" אבל המצב המזופת שנקלעתי אליו עד כמה שברור שמושפע מחסך כלשהו ביחסים בינינו בבית, אינו מחייב וידוי, וכאב לב ושבר ענק למשפחה.
יש להבין את המצב לאשורו- אני בהחלט לא בסדר, בהחלט חיה חיים כפולים, בשקר בהסתרה וכל מה שנלווה לזה. אני סובלת אני מסתירה ואני חיה את החיים אלה.
המשפחה מוגנת -אני אם למופת דמות משמעותית יצירתית וכיפית בבית ,והבית למופת, נכון, היתי יכולה להיות הרבה יותר. אבל אלה העובדות. כך זה מתנהל שנים ומתנהל טוב.
הסובלת היחידה היא אני- וכן גם במשך ה10 שנים של הרומן סבלתי- נקיפות מצפון, הכאה על חטא, הסתרה וחיים כפולים עם געגוע בלתי נגמר סוחט ומכאיב לאהבה בלתי ממומשת. ולא יכלתי לסיים את זה בשום אופן.
עדיין- למה לסחוב את כל המשפחה איתי במדרון?
לא כל דבר דורש לפתוח שולחן ולפתוח את הלב במיוחד שזה לא יתרום דבר ההיפך רק יפורר ויכאיב למעגל הקרוב שלא אשם בכלום.
אם כך לספר לבעל זה אולי פתרון חלקי בתחילת הדרך שהכל עדיין פתוח . עכשיו?? זה כבר אבוד. לא כל חלום אפשר להגשים בכל גיל. יש דברים שאינם ברי ביצוע.

צר לי עלייך שהבאת את עצמך ומשפחתך למצב כאוטי שכזה. לדעתי, כל שנשאר לך הוא להסתכל על סבלך כעונש משמיים על מעשייך, ואולי תתנחמי בכך.

שתמשיכי ותסבלי כל חייך בוגדנית מטונפת

מיכאל,
לפי מה שמתאר , רוב הסיכויים שתפסת קמצוץ ממה שקורה באמת. תפסת את אשתך בוגדת בך .
וזה שהיא מכחישה , זה טבעי. אל תצפה שהיא תודה מיד.
תפוס את עצמך בידיים ותבין מה קורה מסביבך למרות שזה קשה ואין לה יכולת להאמין שזה קרה

האמת שאני לא מאמין שהיא ברמת בגדה בי פיזית אני יכול להגיד את זה בביטחון תמיד יש את האפשרות שאני תמים או טיפש אבל בשבוע הזה ראיתי כל כך הרבה שינויים פתאום ביחסים בני לאישתי .
עוד לא החלטתי האם להיפגש עם אותו בחור .דאגתי שאישתי תודיעה לו שאני יודע והוא בתגובה ענה לה שהוא מבין את כל הכעסים שלי ומצטער ומוכן לשבת איתי.
גם עם אישתי שיקרה לי תקופה המטרה בשיקום הקשר הוא להמשיך לתת אימון ברור שלא אימון עיוור אבל כרגע אנחנו דואגים להגיד את הכל כל השאלות כל התשובות האמת כל מחשבה כל כעס ואני מקווה שזאת תהיה הדרך להציל את הנישואים

ראשית כל הכבוד לך על המאמץ, זה לא ברור מאליו. הימים הראשונים לאחר הגילוי לא פשוטים כלל (בלשון המעטה). אני מסכימה איתך שהדרך לשיקום האמון היא פתיחות מלאה. תשתדלו לצאת הרבה יחד לפחות פעם פעמיים בשבוע, צברו חוויות שלא עשיתם עד כה. זה מאוד עוזר לשיקום הזוגיות. בהצלחה רבה :)

שלום לך,
לפי דברייך שניכם כבר בסוף תהליך גירושין. מה שנותר לך לעשות הוא להשקיע בעצמך ולהאמין שעוד יגיע האדם שישלים אותך ויחד תבנו בית של שלום. שיהיה בהצלחה :)

היי.
אני נמצאת בדיוק במצב שאת מתארת..נשואה פלוס 2 ילדים קטנים מאוד. בעלי אדם שתלטן ותמיד מעביר עליי ביקורת ,מה שלא עושה יש תלונות. תמיד הוא יודע הכי טוב איך לעשות ומה צריך לעשות. לא נותן לי מקום לבטא את עצמי בבית. את המחשבות שלי,את הרצונות שלי. זו נקראת אלימות נפשית. אני כבר הרגשתי בכלא מזמן והגיעו מים עד נפש. המריבות לא פוסקות, נמאס לי לחיות תחת ביקורת שלילית. פתחתי בהליך גירושין וכעת דורשת את הזכויות שלי. בימים האחרונים שוחחנו בינינו הוא אמר שחבל על הילדים אבל עדיין ממשיך להאשים אותי ולהפיל עליי את הבעיות. אני מציעה לך לעצור את הכול, לקחת אותו לשיחה ולהסביר לו שהוא צריך להפסיק עם הביקורת כי הוא מוביל לדרך לא טובה ביחסים ביניכם. זמעכשיו הדברים צריכים להשתנות .תעמידי גבולות ברורים ותעמדי בהם. אל תוותרי על הרצונות שלך כי הוא ינצל את זה. אם לא תתפסו את הבעיות בזמן זה רק ידרדר ועלול להגיע לפרידה ואולי חס וחלילה לגירושין. תדעי לשים גבולות אך עם זאת תמנעי מויכוחים.

העניין שזה לא נובע אצלו משליטה. יותר מפרפקציוניסטיות. טוען שאני מבולגנת , מפוזרת, הוא ממש מסודר חייבת לציין. חשוב לו לגדל את הילדים לפי הספר. לפי מה שכתוב כל שלב הם צריכים לבצע. ממש יש לו צק ליסט. ואני...ממש לא בגישה הזו. אני יותר זורמת. נגד לכפות, לאלץ, להכריח.

שלום לך,
אין ספק שקשה לך, שתי גישות חינוך שונות בהחלט מקשות על חיי הנישואין. אני מציעה לך לקבוע איתו לדייט במסעדה (מקום פומבי כך שתהיו חייבים להקשיב זה לזו, בלי אפשרות לקום באמצע השיחה) ולדבר איתו על הדברים שמפריעים לך ונסו יחד למצוא פשרה לכל נושא. כלל חשוב, בתחילת השיחה השתדלי לפרגן לו בדברים מסויימים, אחר כך הציגי את דברייך מבלי לומר את המילה "אתה". כך שלא יהיו האשמות מצדך. בצורה כזו אני מאמינה שתוכלו לגשר על הכל. שיהיה לך המון המון הצלחה :)

מה המשבר בדיוק? אני מבינה שאתה מבולבל אך תדע שכל דבר אפשר לפתור אולי תספר לי?

לצערי לא פירטת דבר למעט שאתם במשבר אמון קשה. ובכל זאת לדעתי הדבר הראשון הוא להירגע. נשמע אבסורד אבל הנכון ביותר. חשוב שלא תשתף משפחה וחברים במצב, ותשב עם אשתך ונסו ללבן את הדברים ככל האפשר. תן לעצמך מספר שבועות להתאפס ולחשוב יותר ברור, בהמשך תוכלו ללכת לייעוץ זוגי לקבלת כלים להתמודדות והתנהלות. שיהיה בהצלחה :)

הייתי מציעה לך לשבת לדבר איתו בצורה יפה ולא מאשימה ולהסביר שהדבר פוגע בך ומוריד מערכך ואיך היה מרגיש אם את היית נוהגת כך. ואם השיחה לא הניבה את הפתיחות הרצויה, בפעם הבאה כשזה קורה, פשוט תתלבשי יפה ותתאפרי כאילו את הולכת לאירוע ומבלי לומר דבר פשוט תצאי לחברה, משפחה או סתם שבי בבית קפה לשעה, או אפילו צאי לסיבוב באוטו. אחרי פעם פעמיים רוב הסיכויים שהוא יתחיל לשאול שאלות ונשאר לך להוכיח לו שאת לא החשדנית אלא הפגועה. שיהיה בהצלחה :)

זו לא פעם ראשונה שאני מגלה שהוא בקשר אתה, עייפתי מלהסביר גם בעדינות וגם בתקיפות, זה חוזר על עצמו כל פעם נראה לי שהקשר תמיד קיים והוא מתעצם כאשר אנחנו רבים. זה מתסכל ומייאש כבר לא יודעת מה לעשות...

אין ספק שזה כואב, אבל אני מציעה לך מניסיוני, דבר ראשון תשקיעי בעצמך. תעשי בשבילך מה שגורם לך להנאה. כשאת תהיי שמחה מאושרת ומטופחת זה יסקרן אותו. נכון שבהתחלה זה ירגיש לך כמו משחק או מסיכה אבל בהמשך את תראי תוצאות.

הרי את כבר בסטטוס של גרושה אז מה ההתלבטות כרגע?
לא יודע מה את מתכוונת לעשות. את גרושה ללא ילדים אז את יכולה להזדיין כמו שפנה, ללכת למנזר, לחפש בעלול חדש או כול דבר אחר שעולה לך בראש, לא?

כן אני כבר גרושה אין מה לעשות עם זה
פשוט מעניין אותי לשמוע מה הגברים בארץ חושבים.. אם זה משהו שמפריע

אחר ומנסיוני האישי ומניסיונם של חברים שעוד מחפשים זוגיות אחרי שהתגרשו, אני למדתי שלרבות מהגרושות יש בעיות...... אקרא להן בעיות פסיכולוגיות מסויות ולכן לו אני הייתי מחפש זוגיות ופוגש גרושה שמוצאת חן בעיני הייתי מנסה יותר לתהות על קנקנה לפני שהקשר נהיה רציני.

אני דווקא בקטע של סקס וסימפטיה עם נשואות וגם שם יש פה ושם נשים שמפתחות תלות או מתאהבות אחרי האורגזמה הראשונה אבל שם לפחות עצם היותה נשואה מרסן את השאיפות האלה.

את עדיין מאוד צעירה, האמיני בעצמך שעוד תמצאי את הזיווג שלך. וכשהוא יגיע אין ספק שממש לא יעניין אותו הסטטוס שלך. איחולי הצלחה :)

אבל אוהב סקס מהצד עם נשים שנראות טוב

יקירתי המצב שאת מתארת הוא איום ונורא לכל הדעות. ההצעה שלי פשוטה ביותר, לכו לייעוץ זוגי ועשו כל מאמץ להחיות את האהבה שהייתה לכם וקבלו כלים להתנהלות זוגית. לפי מה שכתבת אין לכם מה להפסיד. מאחלת לכם המון הצלחה :)

שלום לך,

לדעתי רוב רובם של הפרידות והגירושין לאחר לידה, האישה עם ים של הורמונים ולבעל אין כוח לכעסים ולמריבות והוא מחליט לוותר.
הילדים שלכם קטנים, אתם רק בתחילת הדרך ויש מקום לתקן את המצב.
תזמיני אותו לקפה לא ממקום נמוך אלא מתוך כוונה טובה לבחון האם ניתן לתקם. שבו על קפה, תדברו, תיפתחו, תנסו הכל כדי שזה יצליח. הוא צפוי להתאבדות כלכלית בגירושין ואת צפויה למאבק יומימי בגידול שני ילדים קטנים לבד ושלא נדבר על הנזק הנפשי הצפוי לילדים.
אם ניתן לתקן אני בעד!

בהצלחה..

מסכימה עם כל מילה של דני. חד משמעית - ללכת לשלום בית!!!