פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

זה הקושי הכי גדול של בני זוג לאורך השנים.
מתמודדים עם זה (או שלא)

נשואים שלוש שנים?תינוק? אתם בעצם עוד בירח הדבש שלכם. אם בשלב זה את נמשכת לגברים אחרים וכבר מבואסת שאינך יכולה להרגיש אחרים, מה יהיה בעוד עשר שנים? או יותר?
בשלב כל כך מוקדם של הנישואים, את בכלל לא אמורה להבחין בגברים אחרים, קל וחומר להימשך ולהתבאס שאת "תקועה" עם אחד.
אני לא קונה את ה"מאושרת", יכול להיות שהתחתנת כדי לא להישאר רווקה, ויש בחורות כאלו שחייבות לסמן "וי", אולי רצית חתונה וילד כמו כל הבחורות, אז עשית את זה, אבל לא כולם בנויים למונוגמיות, ואם זה כך, אולי עדיף שתיפרדו כבר עכשיו כידידים, לפני שמגיע כל הגועל נפש, שיגיע במוקדם או במאוחר.
תישארי גרושה עליזה ותחגגי עם מי שבא לך, אין פסול בזה, את עניין המשפחה כבר מיצית.

עם התגובה הזו. אתה נשוי? ואם כן, לא קרה לך שהרגשת משיכה לאישה אחרת? נראה לי שממש לא הבנת אותי, אני מאוד אוהבת את בעלי, לא רוצה להיפרד ממנו ולעולם לא אבגוד בו וכן, אני כן מאושרת איתו. יש הבדל גדול בין פנטזיות למציאות אם לא שמת לב. לא התחתנתי כדי להישאר רווקה, ממש לא ואני יכולה להבטיח לך שלא יהיה שום גועל נפש ותאמין לי אני יודעת מה זה גועל נפש. ואם אתה לא יודע הטבע האנושי לא מותאם למונוגמיות, זו בחירה, להיות עם בן זוג אחד לכל החיים, זו בחירה שצריך לעשות בכל יום. חבל שאתה ממהר לשפוט על פי מודל נשי פרימיטיבי כלשהוא שקיים אצלך בראש.

אבל עכשיו את מדברת על פנטזיות, אז זה סיפור אחר לגמרי. פנטזיות שנולדות בראש ומתות שם, אני דווקא מאוד בעד. זה יכול להעשיר את חיי המין.
איכשהו לא התרשמתי מההודעה הראשונה שזה מסתכם בפנטזיות, אלא שאת חיה בתחושה של פספוס, ואם טעיתי, אז אשמח להתנצל.
בכל זאת, נדמה לי שאחרי זמן קצר כל כך, כשיש לך תינוק שבוודאי גוזל מזמנך ומתשומת ליבך, נראה לי קצת, רק קצת, תמוה שאת מבואסת שלא תתנסי בחוויות עם אחרים.
כל אחד או אחת נמשך אי פה אי שם לגבר או אישה אחר/ת, אבל לא בתדירות גבוהה, וגם אז זה קורה בשלבים יותר מאוחרים בחיים.

מאיה=שדון.. יותר מדי משפטים נשמעים מוכרים.. די עצוב להבין שהפורום הזה נשלט על ידי טרול חסר מצפון או דעת ונטול אמפטיה..
למען הסר ספק- משיכה לאנשים (גברים או נשים) אחרים היא טבעית- בעיקר שאדם אחר מחזר| מפלרטט ומבעיר את החשק - השאלה העיקרית היא מה עושים עם זה!! אם את/ אתה נשוי/ נשואה- ההתחייבות הרגשית היא- כלום!!! אנשים חלשים/ טיפשים/ מכורים/ או כאלו שמצדיקים לעצמם את הבגידה יתנו לעצמם את הרשות. מי שבר דעת או מצפון- כנראה שלא..
שאלה אחת פשוטה- מה היית מרגיש/ה אילו הבן זוג שלך היה נכנע לחשק ובוגד בך עם מישהו/ מישהי אחרת???

חלאת האנושות הזה לא רק מזהם את הפורום, במסע הצלב האובססיבי, למען הטעיה ושקרים בחיים, אלא "מיישם" את סגנון חייו גם בתחומים אחרים.
אני בטוח שיום אחד כל השקרים שלו יתפוצצו לו בפנים.
אני לא בן אדם שעושה אותה טעות פעמיים.
זה לא יקרה שוב.
תודה.

גרעין קשה של לא סתם כאלה שבגדו בהם או נטשו אותם, אלא בנוסף לזה אלה גם חרא בתור בני אדם (מצטער, לא מצאתי חיה שיהיה הוגן להעליב אותה בהשוואה) .
טיפוסים שבשונה מאחרים שקמו ובנו חיים חדשים, אלה מתבוססים בג'יפה של עצמם, מלאי תסכולים ומרירות על כולם ובעיקר על כאלה שהחיים שלהם טובים. זה ממש כואב להם אפילו פיזית.

אז אלה זבל של אנשים, צריך להתייחס אליהם כמו לחרא של כלבים על מדרכה - להשתדל לא לדרוך.

אתה מוזמן ללכת ללא שוב ולאסוף איתך את ריח הצחנה.
למקרה שלא הבנת- זהו פורום תמיכה לאנשים שחוו או עוברים משבר! אין בו מקום לריסוס דעות והשפלה. רוב החברים בפורום הזה היו פה לפניך ויהיו הרבה אחריך. לפנטזיונרים משועממים בשעות הלילה ויצורים בוגדניים והרסניים שכמותך יש הרבה פורומים ואתרים אחרים שישמחו לקבל שדים ושטנים כמוך- לדוגמא- אשלי אדיסון.
ביי ביי

אתם יכולים להיות זוג נפלא.
שניכם נקצת דומים לבני אדם. רק הרבה הרבה יותר קטנים, מתוסכלים ו.... לוזרים.

לשמוע די הרבה. ניוז פלאש.. כשבא לה עליך- לא יבש לה- ואם האיבר קטן במיוחד - הגודל (או הקוטן) כן קובע. בכל מקרה אתה די מוכיח מה שכולנו כבר הבנו- אתה יצור מתוסכל מינית עם בעיה פיזיולוגית.. לא נורא, העיקר שהמוח עובד (חבל שלא בכיוון הנכון)...

ורובם במוקדם או במאוחר מוצאים את הדרך ליחסים מחוץ לנישואים.
זה נורמלי לגמרי ולא צריך לפחד מכך והכי חשוב - לא צריך להתרגש מצדקנים וצדקניות עם קולות צווחניים.

כמו ששמתם לב, לא אני לא שדון לילה, סתם בחורה שחיפשה איזשהו מענה (מקצועי) וקיבלה רק שטויות ומתחרטת כבר שהעלתה את ההודעה הזו. ובקשר לשדון לילה, אולי כדאי להקשיב לו לפעמים....

או שפיצול האישיות התחבר או שהדיג סוף סוף הצליח- מה שבטוח מצא מין את מינו- אולי עכשיו יהיה קצת שקט.
השם ירחם..

לא קלטתי את זה ואחרי שכתבת שזה הוא עוד היה בי מקום לספק.
אבל כשהוא הגיב בשתי השמות (כמו שחיכיתי שיקרה)
מיד הבנתי שצדקת.
שאפו.
הדמות מצוצה מהאצבע כמו הסיפורים שלו חחח

אתה הרבה יותר טיפש ממה שחשבתי. אתה תיפול הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב.

שלום לך אמבר,
אני מודע לכאבי הלב שיש לך, הקנאה וההשפלה מכאיבות לך מאוד.
יש אליך מספר שאלות:
1. היכן בעלך בתמונה? (חילופי זוגות?)
2.האם אינך מבינה שאומללותך רק תגביר לו את יצר ההתעללות שלו בך?
3. אם הבינותי את האישיות שלו...הרי שעליך להיפרד ממנו ולשכוח אותו, כי כאשר בעלך יגלה...יהיו לך שתי חזיתות להיאבק בהם, ואני לא יודע מה יותר גרוע.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניות.

בכותרת כתוב "שתלטנות של מפקד נשוי בחברתו הגרושה" (או משהו דומה).
חילופי זוגות לא חייבים להיות בין זוגות נשואים בשני הצדדים.

אני המסכנה, הוא שולט בי, מחליט עלי, משחק לי משחקים, מחליט מתי ואיך ואם בכלל נפגש...
והנה המנהל האמיץ של הפורום רץ להגן ולייעץ ולפרוש את חסותו...
(דרך אגב- איפה היית כשרמסו/ העליבו/ השפילו/ המעיטו בערכם של אלו שבאמת נזקקו לעזרה בפורום? - דומם...)
בכל מקרה כנראה שזה עובד... אם זה אמיתי ואם לא.
אישית- אני מאבדת את הסבלנות לאנשים שעסוקים ב״מצוקה״ של עצמם בלי שום מחשבה לנזק שהם גורמים לחיים של אחרים.
האמת? איבדתי את העניין במילה ׳נשוי׳ אבל בגלל שמנהל הפורום בחר לענות אני מוסיפה-
גבירתי- קחי אחריות על החיים שלך ואולי תביני את הנזק שאת עושה לחיים של אחרים- זה בכלל לא משנה איזה חלק הוא רוצה או מבטיח להיות מחייך (באמת קשה לנחש??) חשוב למה את חושבת שאת זכאית להיות חלק מחייו וחיי האישה שלו.

לחלוטין...כל מילה בסלע !!!

פשוט עצבנת אותי עכשיו. אם הוא עושה לך רע - במקום לקשקש בפורומים תגידי לו שלום שלום ואל תחזור גם בחלום.
אני בכלל מתפלא על מה ההתלבטות שלך ולמה את צריכה שהוא יסכים לוותר עלייך? למה, לך אין מילה פה?

בהתחלה כתבתי שזאת דוגמה מובהקת לכך שקשר בין נשואים לפנויים הוא לא טוב אבל במחשבה שניה לא דוגמה ולא גלימה - הטיפוס הזה הוא חולה נפש ואני לא הייתי נותן לו לפקד על זוג אוגרים אפילו.

גישור עולה 400-500 ₪ לשעה, ובד"כ כל מפגש אורך שעתיים

העלות הסופית תלויה בכמות המפגשים שלכם עם המגשר.

ככל שתסכמו דברים ביניכם מראש, כך הגישור יהיה מהיר יותר

יש באינטרנט הרבה דוגמאות של הסכמי גירושין ותוכלו ללמוד מכך

חשוב שתדעו את הזכויות של כל אחד

בהצלחה

הליך הגישור זול משמעותית מהליך מקביל בערכאה משפטית ע"י יצוג של עו"ד
ניתן תוך כמה פגישות להגיע להסכמות, לנסח הסכם גירושין ולקבל תוקף של פסק דין.

"הדיכאון" לבין זה שהוא רוצה לעזוב אותך? או שזה סוג של התנשאות וניסיון לדרוס את הרצון החופשי שלו?
אני לא פסיכולוג אבל מהכתוב אני לא רואה שום הוכחה או טענה שהוא לוקה בדיכאון קליני קשה, לא מסוגל לקבל החלטות בעצמו וזקוק לאפוטרופוסית בדמותך.

ובקיצור...
1. אני לא חושב שיש לך זכות חוקית או מוסרית להתערב בהחלטותיו בנוגע לחייו.
2. יש לי תחושה שאולי דווקא ייטב לו אם ייפרד ממך כי הוא בעצמו אבחן את מקור הבעיה שלו.

הפסיכולוגית אמרה כי הוא נמצא במצב דיכאוני עמוק וחייב להיות מטופל בכדורים ע"מ למתן את מצבו.
האם בכל זאת להיפרד ?

הוא ריבון על עצמו ועל גורלו, אסור לפגוע בריבונות זו ולערער על החלטותיו לגבי עצמו. אם הוא החליט שרוצה להיפרד אז יש לכבד את רצונו. את יכולה מדי פעם "לדגום" אותו אם לא שינה את דעתו אבל אין מקום להתנהלות שיש בה משום התנשאות.
מה גם שבהחלט ייתכן שהוא זקוק להתנתקות הזאת כדי להרגיש יותר טוב ויותר שליו.

לדעתי.

אני גם לא רואה במה שכתבת איזה שהם סימנים לדאגה אמתית וכנה לשלומו ומזה מסיק שגם את מאמינה שלטוב או לרע הוא יסתדר גם בלעדייך והנושא שעל הפרק נוגע רק לקשר ביניכם.

לתגובה על תכני ההודעות של המגיב הקודם, אני חושבת שהדילמה שאת מעלה היא דילמה מורכבת מדי כדי להתייעץ עליה בפורום כזה. את מתארת בן זוג שסובל מקושי נפשי שראוי להתייחסות רצינית ואחראית. דיכאון קליני הוא לא עניין של מה בכך. לפעולות ותגובות של אנשים הסובבים אנשים שסובלים מדיכאון קליני יכולות להיות השלכות, גם חמורות.
זה שהוא לא מטופל (תרופתית או שיחות או שניהם) זה לא טוב... בלשון המעטה.
אל תקחי את זה על עצמך, גם בשבילך (זו אחריות כבדה להיות "אחראית לשלומו" של מישהו שסובל מקושי נפשי כה גדול) וגם בשבילו (מגיע לו להיות מטופל כראוי ולהפסיק את הסבל בו הוא מצוי).

דייקת באופן מושלם...יישר כוח :)

בטחון מלא ב"אמת" המוצגת על ידו, ואין בלתה. כל אמת אחרת, המוצגת על ידי אחר כלשהו (ואף אם זו האמת הסובייקטיבית של אותו אחר) היא שטות מוחלטת וקשקושי טפשים ובורים שלצערם הרב עדיין לא זכו להתעורר ולהבין את ה"אמת" האמיתית המוחלטת של הטיפוס הנדון...

היא הגיבה בעצבים, בטירוף. צרחה על בעלה, ירקה עליו, זרקה עליו דברים והוא עזב בחופזה את הבית ולא חזר יותר.

יצר הנקמנות שלה אכל כל חלקה טובה בנשמתה וגרם לה לשעבד כל מה שיש לה כדי לנקום בבן הזונה שעשה לה את זה.
היא יזמה גירושים מכוערים שנמשכו כמה שנים, שילמה הון לעורכת הדין השועלה שחיממה אותה כל הזמן כדי להשיג יותר שעות לחיוב. הילדים שלה מסכנים. בבית מתחבאים מהמזג הרע שלה שגם קודם לא היה נוח... הגדולה ירדה מאוד בלימודים, הקטן התחיל להרטיב בלילה.
אבל כל זה לא עניין אותה, היא רק רצתה לפרוק את זעמה.
היא כבר גרושה. היא עוד מנסה להציק לאקס שלה אבל הוא לא משתין לכיוון שלה ומגביל את הקשר שלהם רק למתי הוא בא לאסוף את הילדים. וזה מטריף אותה עוד יותר.
גם קודם לא הייתה מושכת מידי ועכשיו היא בכלל מוזנחת. אין לה תחומי עניין מלבד המחשב שדרכו היא משוטטת באינטרנט ותוקפת כל מי שנשמע לה בוגדני מידי.
חברותיה עזבו, ילדיה מנסים להתרחק ממנה ורק אימה בקשר יום יומי אתה - זאת האימא שכך חינכה אותה מילדות. אימא שלה שהרסה את חייה בזמנו והעבירה את התכונה ההרסנית הזאת לביתה.

איך אני מכיר את זאת שלא ידעה לחיות? באמת.... מי לא מכיר אותן? אלה הפסיכיות שממלאות את הדיונים בבתי המשפט למשפחה, מוציאות צווי אי יציאה מהארץ, מסתובבות ופורקות את התסכולים שלהן בפורומים השונים וגם כאן יש לפחות כמה כאלה בפועל וכמה בהתהוות.

אתה מטריל את עצמך עד לכאן כי אתה חושב לנצל את המצוקה ושאיזה נבגדת תרצה לצאת איתך למסע זיונים כדי לשקם את הפגיעה? זה העניין? בחיי שאתה דפוק!

אני חושבת שעכשיו, שנחשף פרצופך הכעור, תזחל למחילה שלך עם האשה הרופסת שלך ותשחרר אותנו מהפנטזיות המגלומניות שלך
שבת שלום.

נראה לך שזה המקום למצוא אישה שפויה וסקסית?
אם בעלך זרק אותך ואת מתגלגלת כמו גוש קוצים מיובשים במדבר אז מה זה אומר עלייך? שאת טובה? יפה? סקסית?
לעעעעעעעעעעע

וסקסית בצורה שלעולם לא תוכל לעבד!
אני אוהבת סקס (מזל עקרב), חיה ונושמת סקס ואני יפה מאוד חיצונית.
עד כאן שנינו דומים נכון?
אבל אנחנו שונים במשהוא מהותי, אני יפה גם מבפנים. אני לא אעשה משהוא שאני יודעת שיש בו פוטנציאל הרס לאנשים אחרים, גם אם זה במחיר של סיפוק אישי, אתה יודע מה ההבדל בינינו? אני לא אצליח להירדם בלילה אם אדע שמישהוא אחר נפגע ממעשי, זה יכרסם בי ויהפוך אותי לאדם מריר ועצוב. זו לא התחסדות, זו פשוט אנרגיה לא טובה לפגוע באדם אחר. זה לא כיף ולא יפה גם אם תלביש את זה בגבב של תיאורים מבולבלים של אלטרואיזם. זה לא. יש לנו פה חברים שעוברים גירושין כואבים כי האישה בגדה בבעלה, זה הרסני לילדים והרס את הבעל, המאהב נעלם.

אולי אצליח לשקם את הזוגיות שלי בבגידה, יאמר לזכותו של בעלי שהוא עושה הכל כדי שהאימון יחזור, אז יש רגעים מפחידים ויש רגעים יפים אבל זה תהליך בבניה ואני אופטימית ואוהבת אותו. אצליך לעומת זאת האנרגיה השלילית תמשיך להתפשט בכל המקומות שבהם אתה נוגע, אתה כועס, רואים את זה בטקסטים שלך, משהוא כל כך מכעיס אותך, אבל זה בדיוק ההבדל, אני יפה מבפנים וזו הסיבה שהבעל שלי נלחם, אתה מכוער מבפנים.
זוהי ההתייחסות האחרונה שלי אליך, ברור לי שאתה יוצר את הפרובוקציה כדי להפיג את אי השקט הפנימי שלך ואני לא אעזור לך בזה יותר.
שבת שלום

אני בספק רב אם אפשר לקחת ברצינות את הצהרותייך בנוגע ליופייך, אבל מאחר ואנחנו בלי מצלמה נגיד לצורך הדיון שאני מאמין לך (אל תתחילי לעוף על עצמך, זה רק נגיד ורק לצורך הדיון בלבד).
אבל את עדותך על "יופייך" הפנימי אני דוחה בתוקף כי יצא לי לראות את פניני לשונך שהביעו מעט מהאופי שלך שנראה כחטוטרת, תרשי לי לעדכן אותך ולומר שיופי פנימי זה לא הצד החזק שלך.
ועכשיו אם אשליך את רמת אמינותך בעניין היופי הפנימי לזה החיצוני אז אהמר ואטען שגם חיצונית את לא מציאה.

אבל נעזוב את זה.
בשבילי בת זוג לקשר אינטימי היא לא רק ואגינה, שפתיים (משלושת הסוגים), שדיים, רגליים ועכוזים. אע"פ שזה חשוב, את המעשה המיני אני עושה קודם כול עם האישיות שלה. אני טולרנטי לנתונים הגופניים (עד גבול מסוים) אך לא אתפשר על האישיות, אחרת במה היא שונה מנערת ליווי באלף שקל?
ועכשיו אם נניח לצורך הדיון שאת יפיפייה מהממת (אל תיסחפי, רק נניח לצורך הדיון), לא הייתי דוחף את הראש הבריא שלי למיטה החולה שלך כי בסעיף האישיות את בלתי מספיק עם 2 מינוסים.
כבר עשיתי בעבר טעות עם צעירונת בת 25 עם מראה של דוגמנית שחיפפתי בעניין האישיות ומהר מאוד הייתי צריך להגיד לה שתתקשר בעוד 20 שנה כשתתפתח גם מבחינה רגשית. לקח לי חודשים לשכנע אותה שאני רציני, חודשים לא פשוטים בכלל.
ואני לא עושה את אותה הטעות פעמיים.

כעיקרון, מבחינתי העולם כול הוא מקום שיכולה לצוץ בו הפרטנרית הבאה שתרגש אותי ובכלל זה גם פורום זה, כמו שאומרים Never Say Never, אבל הסבירות לכך שדווקא כאן תהייה אחת שפויה וסקסית עם אישיות כלבבי היא די שואפת לאפס ואני לא תולה בזה את ציפיותיי.

ועכשיו תסלחי לי, אלך להתקלח ולהתלבש יפה כי הערב אני יוצא עם זוגתי למסיבה עם חברים והיא לא אוהבת כשאנחנו מאחרים.

Arrivederci, Shelly

שהיא גם לא אוהבת שבן זוגה מזיין מהצד.
איכשהו החיים גלגל וקארמה איז אה ביצ'...
יש לי הרגשה טובה שהיא גם מתענגת לה על איזה בחורון מוצלח.
מתכוונת באמת מוצלח (:

שהיא גם לא אוהבת שבן זוגה מזיין מהצד.
איכשהו החיים גלגל וקארמה איז אה ביצ'...
יש לי הרגשה טובה שהיא גם מתענגת לה על איזה בחורון מוצלח.
מתכוונת באמת מוצלח (:

שהיא גם לא אוהבת שבן זוגה מזיין מהצד.
איכשהו החיים גלגל וקארמה איז אה ביצ'...
יש לי הרגשה טובה שהיא גם מתענגת לה על איזה בחורון מוצלח.
מתכוונת באמת מוצלח (:

הרבה יותר נחמד וכיפי ואולי זה אפילו היה פותח אופציות חדשות למשל חילופי זוגות.

אגב, 3 פעמים אותה הודעה זה לפחות פעמיים יותר מידי. אם יש לך רעידות לא רצוניות ביד כדאי להיבדק, אולי אלה סימנים ראשוניים לאלצהיימר. או להירגע.

שלא ברור לך שזו תקלה של האתר, בדיוק כמו שברור לך שהיית מת מזה שאשתך מתענגת על איזה איבר חדש המחובר לגברבר חדש.
ולא מדברת על גלוי בשיתוף, אלא על כמוך... בבגידה.

בין עינייך.

אימא טבע עשתה אותנו כך שאנו יכולים להפיק הנאה רבה מסקס עם פרטנרים ופרטנריות רבים ורבות.
אלא שהחינוך שקיבלת מינקותך ומוסכמות חברתיות וציוויים דתיים גרמו לך לדומייך נזק קשה והפכו אותכם למוגבלים ולרכושניים באופן קיצוני ביותר.
פעם זה היה נחוץ - נקבה הייתה צריכה שהזכר יהיה אתה, יביא לה את מה שצד ויגן עליה מפני אריות טורפים.

כיום, תודה לאל, כבר אין צורך בסידור כזה כי אריות יש רק בספרי ובכמה מקומות באפריקה ואסיה ואילו את הבשר את יכולה לקחת מהמקרר בסופר.
אבל הבאג אצלכם במוח עוד נשאר ומבטא צרכים עתיקי יומין שאין להם שום הצדקה כיום.
אתם חושבים את עצמכם למוסריים וטובים אבל בעצם.... אתם טעות וסטייה אבולוציונית שתיכחד בתוך כמה דורות ואולי פחות. ולראיה כמות אדירה של יחסים מחוץ לנישואים שמתחרה רק באחוזי הגירושין.

ולהערתך לגבי באג בפורום - לא, אין באג בפורום. לא רק לדעות שלכם יש מקום בעולם או בפורום - מה גם שאתם בקרוב תהפכו להיסטוריה.
יש כאן אנשים מוגבלים שפוטרים הכול בכינוי "טרול", אך במומם עצמם הם פוסלים. הם המוגבלים ולא אנחנו.

זה שהחברה הולכת ומתבהמת ויש יותר ויותר אנשים שהולכים אחרי הצרכים שלהם ללא שליטה ומאבדים את השוני שלנו מבין החיות, לא הופך את זה לדרך הטבע.
אמא אדמה גם יצרה לא מעט מחלות מין חלקן מחרידות שבאות ביתר שאת בהחלפת פרטנרים מרובה.
מילא אם היית אומר זו דרכי ככה טוב לי בסדר אבל להגיד אתם דפוקים ולזיין כל מה שבא גם כשנשואים זה בסדר, זה מטריד בעיניי.
אתה גם מפספס משהו... מילא שאתה עושה מה שבא לך בלי לחשבן שעל הדרך עלול להשמיד משפחות, אבל זה שאתה עושה את זה ללא ידיעתה של זוגתך לחיים וחי בשקר ומבלי לדעת מה זה יעשה לה ואומר זה בסדר, זה מאודדד צבוע. אם אתה כל כך צודק בדרכך, למה אתה לא מספר לה?
אגב כששולחים מהנייד יש מצב של ניסיון מרובה של המכשיר ליצור קשר עם השרת מה ששולח את הפוסט יותר מפעם אחת וזה בגלל שהפורום הזה משתמש בקונסולה מיושנת.

קודם כול בפעם העשירית אולי - אשתי לא רוצה לדעת. היא מבינה שיש צרכים ושלפעמים יש פיתוי וזה כיף ואני לא אביך אותה בזה שאספר לה או אגרום לכך שאנשים אחרים (בעיקר עם דעות כמו שלך) ידברו עליה בזלזול. הסידור הזה עובד מצוין ומאפשר לנו לחיות ביחד חיים טובים.

עניין המחלות זה אכן עסק רציני ודורש התייחסות מיוחדת ולכן אתייחס אליו משלושה אספקטים שונים:

אספקט ראשון - סטטיסטיקה.
מחלות זיהומיות יש מכול מיני סוגים ולא רק מחלות מין. נשיקה מדודה ויש לך הרפס לכול החיים. עקיצה של יתוש ואת בקריסת מערכות מקדחת הנילוס. הלכת ללדת או לניתוח קטן בבית חולים וקיבלת צהבת זיהומית חיידק אלים שחסין לאנטיביוטיקה.
מחלות מין לסוגיהן לא נפוצות מאוד בישראל כמו במקומות אחרים בעולם ומרוכזות בעיקר באוכלוסיות הבאות: זונות, נרקומנים והומוסקסואלים. ואני לא מקיים שום מגע מיני עם אף אחד מנציגי קבוצות אלו.
מסתבר שרק זה שם אותי במצב שהסיכון שלי להידבק במחלת מין כלשהי הרבה יותר נמוך מהסיכון להיפגע בתאונת דברים.
וגם את בטח לא עושה חשבונות אם כדאי לנסוע לפתח תקווה או שמסוכן מידי.

אספקט שני - בחירת פרטנריות
בנוסף לכך אני בוחר את הפרטנריות שלי מקרב נשים נשואות ואינטליגנטיות, כאלה שמודעות לעצמן ולבריאותן, עושות בדיקות ולא נכנסות למיטה עם כול אחד. והרווח שלי מכך הוא לא רק שיש על מה לדבר בין סיבוב לסיבוב אלה שגם הסיכון שלה יש משהו קטן עוד בעשרות מונים.

אספקט שלישי - מניעתי
אספקט שני - אמצעי זהירות נוספים.
אני ממעט מאוד בסטוצים. תמיד משתדל שקשר יהיה לאורך זמן. ובסטוץ או בתחילת קשר קונדום תמיד. אם הקשר טוב ונמשך, עושים בדיקה לגילוי מחלות מין נפוצות במכון הרלוונטי ואם הכול בסדר אפשר להיפטר מחבילות הקונדומים.

כול הדימויים לחיות הם מיותרים לגמרי. הימנעות מסקס לא מעידה על אישיות טובה יותר. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של אנשים שהיו מאוד "נאמנים" מינית אבל עשו פשעים נוראיים וגרמו לבל נורא להרבה מאוד אנשים.
למען האמת יכול להיות שדווקא אנשים עם מבנה נפשי כזה שאינו מאפשר חשיבה חופשית יותר והנאות מהחיים, אולי דווקא אנשים כאלה יותר נוטים לעיוותים פסיכיאטריים ואישיותיים נוראיים.

למרות שאת ממש פוסלת את דרך החיים שלי ולא מסכימה עם רוב המניעים שלי, לפחות את לא עפה לגידופים וקללות מה שאפשר לנהל דיון ענייני, מתורבת ומכבד.

אנחנו כנראה לא נסכים על העניין עצמו, אבל זה בסדר גמור.

שמתי לב שאתה עומד על זכותך להשמיע פה את עמדתך בעד בגידות, וגם לשכנע כמה זה משובח בסיפורים שונים, ואי אפשר לסתום לך את הפה בלה, בלה, בלה.
אני רוצה להסב את תשומת לבך לאופיו של הפורום הזה, וזה כתוב למעלה באותיות של קידוש לבנה, "זה המקום לדסקס על זוגיות במשבר".
זה לא המקום להטיף ולשכנע אחרים בדרך שלך, זה לא המקום פשוט.
מילא סיפרת פעם, פעמיים על סגנון חייך, יאללה נזרום, למרות שזה לא רלוונטי, אבל יצאת לאיזה מסע צלב ואתה עסוק בקנאות ובהתלהבות בלשכנע אחרים לעשות כמוך.
למה שלא תכבד את אלו שאולי במצוקה, ורוצים לשאול ולהתייעץ, אבל רואים שאתה מעסיק פה 70% מנפח ההודעות ונמנעים לחשוף פה את עצמם?
אין לי עניין בדיאלוג איתך, אז ראה עצמך פטור מלהגיב, אבל תחשוב בינך לבין עצמך, תמשיך בחייך המוצלחים והנהדרים, ותעביר את המסע שלך למקום אחר, לא שאני מבין למה אתה מרגיש שחשוב לספר על זה לאחרים. מי שטוב לו ושמח, כף ימחא, ויעזוב את האחרים במנוחה. סבבה?

או להתייעץ.
ויותר מזה, אתה וצוות מצומצם אך קולני ואלים מילולית של צווחנים והצווחניות שמתנפלים על כול מי שדעתו אינה כשלהם לא ממש מעודדים אנשים לבוא עם בעיותיהם ולשאול.

לדוגמה הייתה פה מישהי שהייתה במצוקה בגלל קשר מחוץ לנישואים שנפסק, ראתה שאחת מהחברות הערסיות המתוסכלות שלך התחילה לתקוף אותה וברחה.

אז לא ממש ברור לי איך מה שאתה כותב יכול להגן על זכותם של אנשים במצוקה או בבעיה לבוא לשאול ולהתייעץ במה שכואב להם. יותר נראה שאתה מנסה להגן על שאיפתך לסתום לכולם את הפה. אבל לא לי. אני בדעה שאנשים שרוצים לקבל עצה או דעה זכאים לקבל מגוון של דעות ולאו דווקא את מה שאתה מנסה לקדם ומגדיר כאמת מוחלטת ואין זולתה ואינשאללה יבואו עוד כמותי.

גם לא ראיתי אותך או את אחת המזדנבות כותבים משהו מיכול להביא תועלת למישהו. אתם מייחסים לעצמכם תוכן ועומק אבל האמת היא שבינתיים אתם מתגלים ככלי ריק או כמו שאומרים הדתיים "עגלה ריקה". אין הגות, אין מחשבה מעמיקה. אתם צווחים ססמאות ריקות.

אתה אמור להיות ילד גדול. אם מה שאני כותב מקלקל לך את התיאבון, אתה רשאי לקבל החלטה שלא לקרוא את מה שאני כותב.

כל כך נכונה, כל כך צלולה , כל כך עמוקה ובוגרת.
מדגישה עוד יותר, כמה חלול וריק "שטן הלילה".
תודה.

היא לא מרגישה אליך לא אהבה ולא משיכה מינית מי יודע מה.
במצב כזה - שחרר. התחתנתם בטעות.

שגירושים יעשו להם רק טוב.
ואני בדרך כלל לא בעד גירושים.

אני לא הולך עכשיו לנתח את מה שעשית ולהטיף לך מוסר ולהתריס כנגדך, כי נראה לי שאת עושה זאת לעצמך די טוב.

עכשיו בואי נראה איך יוצאים מהברוך שהכנסת את עצמך אליו. לא ציינת כמה זמן עבר מאז הגילוי של בעלך אבל אם הוא הספיק כבר לנהל סטוצים ורומנים כנקמה אז ההנחה שזה לא טרי טרי.

תראי בעלך עובר תקופה איומה ונוראה הוא חווה גהנום, עולמו חרב עליו בהנף של רגע, חוף המבטחים שלו נעלם, מערכת המושגים שלו על החיים עברה שינוי דרמטי. הוא מרומה מרגיש כמו שוטה הכפר שעשו לו קרניים מאחורי גבו. בעלך בעצם חווה כרגע סוג של מוות, מותם של החיים כפי שהכיר טרם הגילוי, מותם של כל מה שידע עלייך ועל אופייך טרם הגילוי והוא מצוי כרגע בסוג של תהליך אבל על המוות הזה, יש גברים שהאבל שלהם מתבטא בהתכנסות בתוך עצמם ויש גברים כמו בעלך שזה מתבטא אצלו בפעולות יותר אגרסיביות כמו לפוצץ זאת מול הילדים ונקמה פעילה בך.

אצל המגדר הגברי הדבר הכי גרוע זה שבת זוגתך מקיימת קשר מיני עם אחר כאשר היא אתך.

מה שהוא זקוק כרגע זה זמן זמן לפרוק מעצמו את המטען האיום שהוא נושא על גבו וזה הולך להיות ארוך ומאוד לא קל, הוא הולך להתריס מולך דברים קשים מאוד ואת הולכת לספוג המון המון רפש.

מה שצריך לעשות כרגע זה למזער את הנזקים וקודם כל לסכם שלא משנה מה קורה ומה מרגישים הילדים הם מחוץ למשחק (הנזק גבר נעשה אבל חשוב לא להעמיק אותו) את זה נראה שכבר התחלתם.

מעבר לכך, בהנחה והוא עדיין אוהב אותך ומן הסתם מהכתוב את גם אותו, ומה שהוא מטיח בך "זונה" וכאלו זה ביעדנא דריתחא ולדעתי לא מבטא את מה שהוא באמת מרגיש, פה את חייבת לקחת על עצמך את המשימה של החיים וזה המבצע להצלת הנשואין שלך.

בשביל לעשות את זה עלייך לגזור על עצמך סוג של "תענית" והתנזרות כלומר לשתף איתו את חשבון המייל שלך, להתנתק מכל הרשתות החברתיות למיניהם, לא לצאת מבלי להודיע לו לאן ומתי תחזרי, להיות זמינה תמיד בנייד ועוד פעולות דומות שיראו לו שאת מוכנה לסבול בכדי להחזיר את האמון שלו בך.

תעשי הכל לנסות לשכנע אותו לפנות יחד לטיפול זוגי כי שם הרחק מעיני הילדים בתוך מסגרת מכילה הוא ייוכל לפרוק את שעל ליבו מול מטפל מקצועי מבלי שהענינים יצאו מכלל שליטה.

קחי בחשבון שהתהליך יכול להיות ארוך מאוד (שנה וגם שנתיים) ותידרשי לסבלנות והרבה יכולת ספיגה וגם כאן הסיכויים הנם 50%.

בהצלחה

הי

זה יפה מאוד שאת רוצה ורוצה...

אבל שימי לב שאת רואה רק את עצמך ואת הצרכים שלך בתוך התא הזוגי והמשפחתי... אז מה הפלא שאתם לא מצליחים להגיע לפתרון? ואולי הגיע הזמן באמת שתסתכלי סביבך ותהיי ערה לצרכים ולרצונות של "עוד" אנשים?

כמו למשל > הצורך והזמן הדרוש לבעלך לעכל ולעבד את אובדן המשפחה היקרה שהייתה לו...כפי שתיארת ילדים נפלאים, עבודה וחיים טובים, בעל אוהב, תומך ומפרגן, מצב כלכלי מצוין!!!

את "צריכה" להבין שבעלך לא מצליח לסלוח לך לא רק בגלל הבגידה הרי כעת גם הוא בוגד...אלא כי הוא מרגיש שאת "רוצה" אותו כברירת מחדל לא כ"כ מאהבת מרדכי אלא בעיקר בגלל "שנאת המן"!

רוצה להחזיר אמון?
זה אומר להתחיל מההתחלה ולבנות אמון מחדש, א ממה... לבנות בית חדש מהיסוד יותר קל מאשר לשקם ולשפץ בית הרוס, תשאלי את עצמך מה יגרום לו לרצות להשקיע שוב במקום שהוא מרגיש כברירת מחדל?

עם כל הכאב והצער שבדבר... במקום להמשיך ולחיות בגיהינום כלשונך, במקום להתנצל בפני כל העולם פשוט תכבדי את רצון בעלך ותאפשרי לו לצאת לדרך חדשה.

נ.ב אם את רואה את הדברים אחרת וחושבת שיש סיכוי אפי' קטן שיש תקווה ותחייה לזוגיות שלכם את מוזמנת ליצור איתי קשר דרך המייל ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לך.
שבת שלום

אבל אלה אינן העובדות.
מאז שבעלי גילה את דבר הבגידה, אני עירנית וערה לסביבה ולצרכיה במידה המקסימלית.

שיתפתי כאן מה אני רוצה כשאני לבד מול המראה, ולא פירטתי את כל מה שאני עושה על מנת לרכך, לפייס, לשפר ולבנות.

האמן לי שבתקופה הזו אין לחיי מטרה אחרת מלבד הצלת הקשר הזוגי שלי, ומטרת המשנה החשובה לא פחות -הצלת המשפחה שלי.

קשה, קשה לי מאוד לשקם את האמון, בגלל סוג הבן-אדם שבחרתי להתחתן איתו.
אדם שנושא האמון ואמירת האמת היו נר לרגליו מהיום הראשון שהכרנו.

אין לי הסבר איך אישה נורמלית והגיונית כמוני, לא מבינה (טרם הבגידה) איזה מחיר היא עלולה לשלם..... לא מצליחה להבין איך העזתי לקחת את הסיכון..... המחיר נורא !!!

ואני משלמת.........

הי

שמח שחזרת אלינו...
שמח שאת ערה לסביבה ולצרכיה - "מעז יצא מתוק".

אין לי ספק שעשית ועדיין עושה מעל ומעבר כדי לרצות את בעלך, ובאמת מצער אותי לשמוע שהוא אטם את עצמו מלראות את השינוי שאת עוברת ועושה למענכם!

מצד שני את חייבת להפנים - ש להיות קשובה לצרכים של הסביבה זה לא אומר להזניח את הצרכים האישיים שלך!

איינשטיין טען - מה שלא הולך בפעם המאה לא יצליח גם בפעם המאה ואחת!
ולכן אני מציע לך בחום לשנות גישה ולהתהפך עליו כלשון העם כדי לנסות להתניע את הקשר שלכם מחדש.

1.התחילי לדאוג לעצמך! (מה את אוהבת לעשות?)
2.תפסיקי להתנצל – להתרפס – לרדוף אחר הרוח. (זה גורם בדיוק את ההפך.)
3.את לא צריכה את הסכמתו כדי לגשת "לבדך" לייעוץ זוגי. (אם ירצה יצטרף בלי טובות.)

ד.א. מסקרן לדעת מדוע הוא מרבה לדבר ולחנך על נאמנות ואמירת אמת...זה אומר דרשנו...מה גם שזה לא מסתדר עם העובדה שבבת אחת פתאום הוא מרשה לעצמו לעשות את אותם דברים.

רבים וטובים טעו ועדיין טועים ואף על פי כן רובם ככולם מעדיפים להתמודד עם הבעיות ולא לברוח...
והאמת? אין לאן לברוח!

ולחיות בעונש? גם לא מגיע לך אז מה עושים?

תודיעי לו שאת מחפשת כרגע להצטרף לבד לסדנה או ייעוץ אישי כדי ללמוד ולקבל כלים שיעזרו לך להתמודד נכון עם הבעיה שלך ותדגישי לו שאת עושה זאת למענך לצורך התפתחות אישית מבלי לפגוע במרקם המשפחתי והזוגי.

בהצלחה - בני

עשיתי ואני עושה "תענית" כפי שכתבת, והרבה מעבר לכך.
הבעייה שהוא אפילו לא בודק אז אין לי אפילו אפשרות להוכיח את האמון שאני מנסה לבנות.

אינני נמצאת כלל ברשתות חברתיות, הנייד שלי היום ללא סיסמה, למייל שלי הוא נגיש כי שמרתי אותו במחשב כברירת מחדל - בקיצור - הכל !!!

אין לי שום קשר מכל סוג שהוא עם גברים אחרים. לא ידידים, לא קולגות, לא לקוחות - ניתקתי חד-צדדית באופן מוחלט כל קשר שהיה לי עם גבר כלשהו מכל סוג.

אני כל כך רוצה שהוא יחטט ויבדוק, ויראה שאין בעולם גבר אחר מלבדו.
אני מתרחקת מכל גבר באשר הוא.

כל ניסיון לדבר איתי, להחמיא לי או לקשור שיחה (אפילו תמימה) מצד גבר אחר בנסיבות כלשהן (עבודה, ארועים חברתיים וכו'), גורמים לי רתיעה גדולה....

איך לגרום לו לבדוק ולראות שאכן אין מלבדו ?

טעות...

את לא מספרת כמה זמן עבר מהגילוי, אבל תהליך בניית האמון מחדש הוא ארוך ומייגע ויש בו גם נסיגות.

אם עבר זמן רב יחסית מאז גילוי הארוע על ידו (חצי שנה ומעלה) ואת לא מזהה כל ריכוך אצלו ישנה בהחלט האפשרות ועם כל הצער בדבר שזה פשוט נגמר.

עד עכשיו בעלך מתנהג פלות או יותר בגבולות הנורמה פלוס מינוס של בעל נבגד, הסטוצים עם האקס בא לשקם את הגבריות שנפגעה, הרצון להכלים את פנייך לעיני הילדים והסביבה, להעניש ולייסר אותך על המעשה בדמות הגישה "אנחנו נחייה תחת קורת גג אחת אבל לא נקיים קשר רגיל של בעל ואישה", עד כה הכל בה"כ (פחות או יותר) בגבול המצופה מגבר שנקלע לסיטואציה האיומה הזאת.

הפגיעה בך דרך הילדים לא הייתה צריכה לקרות אבל גם זה מעשה שנעשה מהבטן ולא מהראש.

אין צורך להכביר עוד במילים על הפגיעה האיומה שפגעת בבעלך מבחינתו זה חורבן הבית שלישי, מפה הגברים מתחלקים לשניים: אלו שמוכנים לסלוח ורק זקוקים לזמן על מנת לעבד את הארוע ולפתח בתוכם את המנגנונים שיאפשרו להם להמשיך לחיות/לחיות איתך בצל הארוע ויש את הסוג השני שאינו מוכן לסלוח ומטעמי נוחות (כלכלית, אישית) אתם כרגע חיים ביחד על זמן שאול ובמוקדם או במאוחר זה ייגמר בפרידה וגירושין.

אם יכולת להרחיב על אופיו של בעלך טרם הארוע זה יכול היה לעזור להבין לאיזה חלק של הגברים הוא משתייך.

כאמור כדי לדעת איך זה ייסתיים יש כאן את פרמטר הזמן שחלף, אופיו של האדם איתו התחתנת וכמובן אם האהבה שהייתה בניכם עדיין קיימת.

אם עבר כבר זמן רב יחסית ולבעלך אופי כזה שהוא אינו יכול לחיות עם הפגיעה שגרמת וגם האהבה אלייך היא כזאת שהיא אינה מהווה משקל נגד מספיק לפגיעה, ככל הנראה זה נגמר.

חשוב מאוד שתעשי הכל על מנת ללכת לטיפול ביחד איתו ואם הוא לא יסכים לכי לבד כפי שיעצו לךץ עוד דבר שיטלטל אותו זה שיחה נוקבת של יחסנו לאן?

תעמידי אותו בפני הצורך לבחור בין לחיות איתך ולסלוח לבין לא לסלוח ולהיפרד ממך. קיים כאן גם הסיכון שהוא יחליט להיפרד סופית אבל בהחלט קיימת האפשרות שזה יטלטל אותו ויגרום לו לסלוח.

בהצלחה.

פגעת בבעלך בצורה קשה, אך בכאבו גם הוא עשה מעשה שלא יעשה: (וזאת לא הבגידה שלו שמובנת לאור בגידתך ופגיעה בגבריותו אותה מנסה לשקם). הוא עירב את הילדים במשבר הזוגיות והשפיל אותך בעיניהם. וילדים זקוקים תמיד לשני ההורים. זה היה מעשה אכזרי ולא נכון לעשותו. לא מענישים אמא בגרימת סבל לילדים. את כותבת שהוא מגבה אותך מול הילדים. זאת אומרת שעדיין יש משקעים וכעסים כלפיך. וזה הדבר הראשון שאת צריכה להתמקד בו: להבהיר לילדיך שאת אוהבת ותמיד אהבת אותם ובגידתך מעולם לא היתה בהם (וזה נכון. הרי הנאמנות הרגשית/מינית היא לבן זוג ולא לתא המשפחתי המורחב). אם צריך, תפני לבד לקבל יעוץ איך לצמצם את הפגיעה בילדים ותשתפי גם אותו, את בעלך. כי טובת הילדים קודמת לכל.
הזוגיות (כפי שמתארת אותה) הרסנית לכל המשפחה אך בעלך אוהב את המצב שבו לו יש את כל הזכויות ויכול לשלוט ולהשפיל אותך: הוא מחליט איך ילדיך יתנהגו כלפיך, הוא מחליט שמותר לו לבגוד, להשפיל, לקבל החלטות לבד, הוא מחליט האם להפרד ממך או להחזיר אותך בחוסר בטחון. כאבו מובן (וגם שלך למרות שהוא לא יכול לראותו). אבל אתם צריכים לעשות מאמץ ולצאת ממנו. ביחד או לחוד. את צריכה להבהיר לו שאת אוהבת אותו ומצטערת על מה שעשית אבל למען ילדיך (וגם למען שניכם) אינך מוכנה להמשיך בזוגיות ההרסנית הזאת. תנסי לשכנע אותו לקבל יחד החלטות לגבי ההמשך: חזרה לזוגיות והתמודדות עם הקשיים (ולצערי יכולה להגיד לך שזה לעולם לא יחזור למה שהיה לפני), גירושין הוגנים, או שאתם יכולים גם לדון באפשרות של נישואין פתוחים (אם זה יכול להתאים לכם).
אמנם עדיף לעשות שיחות מהסוג הזה כשמעורב מטפל זוגי (כדי למנוע הידרדרותם לחילופי האשמות),אבל אם מסרב תנסי לעשות זאת לבד (אולי תתיעצי לבד במטפל זוגי).

חשיפת הבגידה לא נעשתה במכוון מול עיני הילדים, אבל מריבה בסדר גודל כזה לא הייתה מעולם בבית, והם שמעו חלקי מילים, וההבנה של הארוע הייתה בלתי נמנעת.
בעלי ואני לא שיתפנו אותם בפרטים כלשהם מאותו ארוע, אם כי ברור לי שהם מבינים.

אין היום כעסים כלפיי מצד הילדים. אחד הדברים המדהימים שאני חווה היום, הוא היחס של בעלי אליי ואל הילדים, למרות הפגיעה שספג.

התאורים של העלבונות, הכעסים והמילים הנוראיות היו סמוכים למשבר.
מאז הוא החליט שבאופן עקרוני הוא אינו מעוניין להיות חלק ממני, הכל נעלם.

הוא מתנהג כלפי חוץ כמו בעל מושלם, אבל אני יודעת היטב מה הוא חושב עליי ומה הוא מרגיש כלפיי - והניגודיות הזו הורגת אותי.

לדעתי (והא לא מכחיש כשאני אומרת לו את זה), הוא מחפש את חלון ההזדמנויות המתאים ביותר לעזוב את הבית, עם פגיעה מינמלית בילדים.

מצבם של הילדים (למיטב שיפוטי, ואנו מדברים עימם לא מעט) טוב מאוד.
הם מבחינתם חזרו לשגרה, וברגעי משבר שנינו איתם ולידם.
הם אינם חווים בבית כעסים, צעקות ומריבות - ההיפך הוא הנכון

אז למה לעזאזל הוא לא נפתח אליי רגשית ? למה הוא לא סולח לי?
למה הוא מחפש את האופציה הראשונה לברוח ?

טעיתי, שגיתי. אני בן אדם. עשיתי המון דברים טובים.
פה נכשלתי, ובענק. ובכל זאת מבקשת סליחה ומחילה.....

"כי לטעות זו חולשה אנושית,
ולמחול, מעלה אלוהית...." (אביהו מדינה)

נושא שהוא הציע פעמים רבות:

"נחיה כמו שותפים, וכל אחד ימצא את אושרו במקום אחר מזה שנכשלנו בו"

אני לא מוכנה. אני לא בנויה לזה. אני אוהבת אותו ומקנאה לו, ומבחינתי זו בכלל לא אפשרות......

אחרי שאני קורא את התגובה כאן ובה את מספרת שהוא מציע "נישואים פתוחים" או מחפש את זמן החלון לפרק אני מבין מזה אך ורק שיש כאן סיכוי לתקן..לא גבוה אבל קיים..ההצעה שלו לנישואין פתוחים נועדה אך ורק בכדי לבחון אותך האם המים הגנובים שטעמת עדיין טעמם ערב...תיזהרי ממלכודות! את במבחן יומיומי...שעה שעה..הוא מחפש לזהות האם מדובר בדפוס או באמת בטעות חד פעמית..
תמשיכי לנסות...טיפ קטן..יש לא מעט גברים שעצם המחשבה על כך שהאישה שלהם חוותה גבר אחר "מטריפה" את דעתם תרתי משמע... אישה בונה אישה הורסת...הרסת,עכשיו תתחילי לעבוד כדי לבנות,אמון קשה לרכוש,לאבד אותו לוקח בדיוק שניה אחת של עונג(רגעי/טיפשי) אבל עדיין עונג...כשאנחנו שם אנחנו ממש לא חושבים על ההשלכות של המעשה..
שוב,בהצלחה

שלום לך..

וואוו איך הסתבכת...מורכב...לא פשוט...מסובך...אין הרבה גברים אם בכלל שיכולים לחזור לסדר היום לאחר בגידה..

עשית כמה טעויות קריטיות..הראשונה שהוא גילה! בכוונה אני רושם אותה כראשונה.. קורה כמעט לכל זוג מקרה דומה..90% מהגברים/נשים בוגדים בשלב כזה או אחר בחיים..לי נראה שגם בעלך לא טמן את ידו בצלחת..לאקסית לא חוזרים בן יום...סטוצים לא מנהלים פתאום..השינוי מבחינתו הוא רק שהיום לא מסתיר ולא עושה לך חשבון.. אם תוכלי להוכיח את בעלך באיזו שהיא צורה שהוא בגד בך ראשון ובגלל שנפגעת אז עשית מה שעשית אולי תצליחי לרכך אותו..

במקביל, רק עבודה לרכך את האגו הפגוע שלו תעזור.. תנסי להבהיר לו את הטעות שעשית ולה את מודעת.. מחר הוא יתחתן עם מישהי אחרת ומה?! הוא בטוח במאת האחוזים שלא תבגוד בו?! בגידה זה צורך! ולא אופי כמו שהוא חושב/טוען..

עבודה ורק עבודה, בקשת מחילה..ובסוף תנסי להחזיר אותו בדרך שרק נשים יודעות לעשות... דרך המיטה! תטפחי את עצמך..תלבשי בגדים סקסיים(בבית לא בחוץ!) תגרמי לו לחשוק בך..זה עובד!!!

בהצלחה..(ובפעם הבאה הישמרי לך!!!)

דני,
הלוואי והיית צודק, ובעלי היה הראשון שבגד - אבל הוא לא...
הפגיעה בו כל-כך אנושה, בדיוק בגלל שבגידה בעיניו זה "ייהרג ובל יעבור".
אני מכירה את דעותיו, את הזלזול הרב שהוא הפגין כלפי מי מסביבתו שבגד,
את נאמנות העיוורת בשם העיקרון ("אני לא אתבייש ללכת עם אשתי ברחוב,
כשמישהי/מישהו אחר יודע שהיא מקורננת" - משפט תדיר שנוהג להטיף גם לחבריו).

מאז שילדינו תינוקות, ניכרת בחינוך אצלו החשיבות של נושא האמון, הנאמנות,
ואמירת האמת. על מנת להיות הגונה-הוא פעל כך לכל אורך שנות נישואינו.

לכאורה, עם אקסית לא מחדשים קשר בשנייה. גם אני חשבתי כך.
היות ואני יודעת בדיוק איך נוצר הקשר ולמה, אני יודעת לומר בוודאות, שלאורך שנים
הוא לא שמר על קשר, לא נעתר לכל החיזורים שלה ושל אחרות (יתרה מכך, על מנת שלא להיות בצד "הנסחף" כדבריו, הוא שיתף אותי כבר ברמיזות הראשונות, כדי למנוע מצב של התפתחות קשר כלשהו).

אין לי ספק שהקשר עם האקסית וסטוצים אחרים (אותם יכול היה לממש ללא כל בעייה אם רק היה מחליט) - מטרתם הייתה אחת - להעניש אותי. להראות לי שגם הוא יכול ולא עשה כן מבחירה חופשית.

זה מה שעצוב בכל הסיפור הזה!!!

שוב שלום לך..
לקחת רק חלק מתגובתי.. הצלחת לשכנע אותי לגביו..מה כל השאר? לנסות ולמשוך אותו לתשוקה כלפייך? והיה ופירק את החבילה,מה אז? יחיה יותר טוב? יגרום אושר לך ובעיקר לילדים? ההרס הורס את כולם..אם הייתי חושב שאת אישה ללא תקנה הייתי אומר לך תתגרשי ותחיי את חייך לפי הבנתך..הטעות נעשתה..אין מה להחזיר את הגלגל לאחור..אם אפשר לתקן תעשי כל מה שאת יכולה...אם את רואה שהוא בשלו(לאורך זמן) אפילו עד שנה,אין לך הרבה ברירות לקבל את העונש על מעשייך..אין מה לעשות,טעות עשית ובדרך כלל אנחנו אמורים לשלם על טעויות..
ליביליבי איתך כי נראה שאת מאוד מאוד מכה על חטא..

סתם סקרנות, איך נודע לו? למה לא הכחשת? הדבר האחרון בבגידה(אחרי שעושים את הטעות) זה לטעות שוב ולהודות..

בהצלחה בכל מקרה..נשמח לשמוע בשורות טובות

למיואשת...
מה שאת מבקשת, לשקם, לבנות אמון, זה קשה עד קשה מאוד, אך לא בלתי אפשרי...אני יודע כי לעתים (לא תמיד), הצלחתי לגרום לבניית את האמון אצל הצד הנבגד...הכל תלוי ברצון של הצד הנבגד לשקם את הקשר והזוגיות...ישנן דרכים פסיכולוגיות לגרום לכך שהצד הנבגד יתן סיכוי נוסף לשיקום הזוגיות, הואיל שישנן דרכים לשקם את האגו הפגוע, לרפד את הצלקות, ולהוריד את מפלס הכעס.
את לא תוכלי לעשות זאת לבדך, כי את משדרת יאוש, אובדן ואומללות.
ניתן לעזור לך, לתמוך בך, ואולי אף להחזיר אליך חלק מהאמון שלו בך שאבד.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.

בשלב זה בעלי אינו מוכן לסוג של ייעוץ/עזרה.
אולי (הלוואי...) בעתיד.....

שלום מיואשת אני יודע שעבר זמן רב מאז שכתבת את ההודעה הזאת אבל הסיפור שלך נגע ללבי. רציתי רק לומר לך שאני מקווה שבעלך הצליח לסלוח לך, ושנישואייך חזרו לסדירם עוד לפני שבגדת בו

לפי התנהלות הדברים כפי שתיארת אותם אני מסיק שהבגידה שלך נבעה בעיקר כי נכנסת לנישואים עם בעלך ללא ניסיון קודם ביחסים או בסקס ונלכדת במשהו שקוראים לו "אהבת בושר" או Puppy Love ומכאן הדרך למשבר אישי סלולה לך. פשוט לא היה לך שום סיכוי.

ולכן בתהליך עשית את כל הטעויות האפשריות החל מהתאהבות דמה (כן, יש נטייה להתאהב בפרטנרים הראשונים) וערבוב חיי המין מהצד עם החיים הרגילים, דרך התנהלות לא נכונה וטיפשית במהלך הקשר וכלה בהתנהגות אובדנית כשהקשר נגמר.

צר לי, אך את בברוך עמוק ולא נראה לי שתוכלי או שכדאי לך להציל את הנישואים הנוכחיים. אבל אחרי שתתגרשי אני ממליץ לך לא לקפוץ ישר לקשר הרציני הבא אלא לחוות כמה שיותר קשרים קלילים שמבוססים על סקס ואולי זה יחסן אותך לקראת פרק ב'.

בהצלחה.

אני נחשפת להודעותיך הנאלחות כאן - ולא בפעם הראשונה.
לעניין מה שכתבת - על זה אומרים: "מצא מין את מינו".
אני מציעה לך בחום רב לנסות להתערבב יותר עם בני מינך, ולעזוב את הנמצאים כאן בשקט.
בוא'נה! איזה מזל שאשתך היא אשתך הא????

חיר*** לשרה על הכביסה?

אם לא טוב לך אז אל תקראי. יש לך ברירה, אף אחד לא מכריח אותך "להיחשף" לשום דבר. אם מלאו לך 18 רואים בך אדם בר דעת שמסוגל לברור מה לקרוא ומה לא גם אם לא התפתחת בקצב הנכון.

אם את בכול זאת קוראת, אולי את לא בדיוק הכבשה הצחורה שנדמה לך? מניסיון וממה שראיתי (וראיתי קצת פה ושם) דווקא הצדקניות האגרסיביות הן אלה שמתגלות בסוף כמגה-שרמ***ת במסווה צדקני, או כמו שכבר נאמר "הצדקנות היא מפלטם של הנבלים"

מה דעתך שאחשוב קצת ואבחר על איזה מהמקרים מהעבר השובב שלי אכתוב את הפוסט הבא? תבואי לקרוא, להתמוגג ולקלל אותי קצת? כי כשאחת כמוך מקללת אני יודע שהחיים שלי דבש.

ברור וצפוי... הו יתוש קטנטן ומרוצה מעצמו שכמוך, כמה ברור וצפוי.
אתה מוזמן ביותר להתפלש, להתמזמז ולהתענג בפנטזיותיך עד כלות. וגם לכתוב אותן כאן, שם, ובכל העולם.
זו כנראה מתנתך ה-הו, כה ייחודית לעולם הוירטואלי הענוג והסובל המתגלה בפורום הזה.
ועל זה סבתא שלי הייתה אומרת: אתה כל כך א-גרוייסע מצייע!

אם עוד לא הבנת אני לא מתעניין בהזמנות מנוירוטיות מיובשות אז תחסכי, או קי?.
אם זה היה סוג ההיצע מבין הנשים שמחפשות, בוודאות הייתי נשאר נאמן רק לאשתי ומרוויח מקום בגן העדן אחרי החזרת נשמתי לבונה עולם.

אבל אלוקים הרחום והחנון והמפואר והגאון השכיל לפזר בשבילי פה ושם נשים סקסיות, מדהימות, אינטליגנטיות ו.... נשואות - בדיוק כמו שאני אוהב, כך שגן העדן שלי מתחיל כבר עלי אדמות. הללו-יהוה, השבח לאל.

משרד הבריאות קובע כי שימוש יתר בהנחה כי השמש זורחת מחור הת**, הוא מסוכן לבריאות. יגדילו חכמינו ויאמרו כי הסכנה העיקרית היא לחימום יתר עד חריכת שמוליק.

.... כן, ד"ר ווטסון - זוהי הרמה להנחתה. אתה גוש עלוב ומשעשע...

אני מקווה שאין לך ילדים כי בעלך יכול לברוח מהפסיכית אבל הילדים יוצאים דפוקים מאמא כזאת.

מעניין איזה סוג של לטאה היה יוצא מהרכבה של שרה "אני מיובשת" עם אילן "פיסטוק זה נורמלי"...

גם שקרנים פתולוגיים. הם מתקשים להוציא מילה של אמת מפיהם.
לכן, לטעמי גם הסיפור שלך על ה"אור הירוק" מאשתך לבגוד, נולד ומת במוח ההזוי,
ואין לו קשר למציאות, כך גם הסיפורים האחרים, ובסה"כ אתה בן אדם קטן ואומלל שחייב תשומי.
בעעע..

מה חשבת שתוכל להאכיל את אשתך בסיפורים האלה בלי סוף? "פיסטוק זה הכי נורמלי שיש"? או "אויש ברח לי בגלל העייפות"?

אז נמאס לה, היא הלכה ומצאה גבר אמתי בלי תירוצים. מה יש לך לכעוס? לא כולם נולדו שווים.

ששואב את ההנאה מהעלבה של אחרים, שמרשה לעצמו להגיד הכול לכולם אבל לא מסוגל לשמוע מה חושבים עליך. זה כנראה גם גורם לך הנאה וסיפוק- פשוט צורה נחותה של חיים. לא נותר אלא לרחם עליך ועל אלו החיים בקרבתך - או שאולי גם הם תוצר של מוח חולני. לדעתי מדובר בתסביך של ממש.. אם אתה לא בטיפול- הייתי מציעה לך לחפש עזרה במהירות.

כאלה שמסוגלים לומר כמה משפטים ולהתייחס לגופו של עניין. את, ביחד עם שני הלוזרים האחרים, פשוט מפגינים בורות, פרימיטיביות ורמת אינטליגנציה נמוכה עד כדי כך שיותר מעניין לנהל דיון עם חתול.

מי שמתוסכל כאן זה אתם, שלישית זומבים שכול אוצר המילים שלכם מכיל רק קללות וגידופים. טיפוסים כמותכם לא מועילים לחברה ולא מועילים למי שמבקר בפורום כי מה לכם כבר להציע מלבד מילים גסות?

למה אתם פה בכלל? לכו לשוק, לכו למשחקים של בית"ר, תנסו לקנות שוקולד בטיסה לבורגוס או לאנטליה. זאת הרמה שלכם ולא יותר.

אני לא בטוחה מה אתה מנסה להשיג, האם זו הפרובוקציה, תשומת הלב השלילית, האם אתה מנסה לשכנע את כל ״הטיפשים״ סביבך שמה שפגע בהם לא באמת פגע בהם? לי יש תחושה שאתה לא סגור על עצמך, שיש בך משהוא לא פתור בנוגע לכל האסטרטגיה הזו שבנית לעצמך עם תמיכתה של ״האוצר״ שלו אתה נשוי. העניין בעיניי די פשוט, אתה פשוט לא סופר אותה, בתוך תוכך אתה בז לה על הרפיסות הזו, דחפת את הגבול כמו ילד קטן ועכשיו כשהיא נותנת לך להתפרע (מסיבות של חוסר בטחון גדול בעיני, כי איזה אישה תחיה עם גבר סליז כמוך) אז עשית מזה דוקטורינה.

אדם שמנפף בצורה שיטתית עם אבוקה בוערת מול נפגעי כוויות הוא לא אחד שיהיה אכפת לו מזוגתו או מאיך מעלליו מצלקים אותה, החוויות המיניות שלך עם הנשים זרות יבואו ובאות על חשבונה, הזמן המשותף והאנרגיות. למי יש כוח או רצון להשקיע בקיים כשיש חדש ומסעיר ולא צפוי?
אתה יודע שקונדום לא מגן מכל המחלות? היצור העלוב שיש לך בבית קולטת שהיא יכולה לקנות ממך קונדילומה? היא קולטת שאתה יכול להכניס מישהיא להריון? או שהבעל החמום של המאהבת שלך יכול לתפוס אותך ולשבור לך את הראש?
ומה עם הילדים שחייהם נהרסים כאשר אתה שוכב עם אמם? חשבת על התרומה העקיפה שלך לחורבן ביתם?
אתה יודע למה הן סקסיות? כי בבית יש לך אישה חסרת עמוד שדרה, וכדאי שהיא תלך לטיפול פסיכולוגי כדי לגדל אחד ולמצוא לה גבר שיסתכל לה בלבן של העיניים ורק שם.

אני ואשתי חברים ובני זוג לחיים ובחרתי להתחתן עם אישה אינטליגנטית, איכותית, ויותר מכול - שפויה. עברנו הרבה ביחד. הקמנו בית, הקמנו ילדים וגם כיום אנחנו חברים טובים. מבחינתי, כל רצונותיה, כל עוד הם בגבולות היכולת שלי, מתמלאים. אנחנו מבלים ביחד וכפי שתיארתי בפוסט ההתחלתי, גם יכולים לדבר על נושאים שבני זוג אחרים לא היו מעזים אפילו.

אז כל ההנחות שלך כאילו מדובר בחוסר ביטחון ושאר השטויות שפלטת מתבססים אולי על חייך את ואיך שאת חווית אותם אך בטח לא על חייה של אשתי ולא על הנישואים שלנו. יכול להיות שהמוח שלך (כמו גם זה של שותפייך להשקפה המוגבלת) לא מסוגל להכיל את אורח החיים של אנשים בעלי אופי פתוח, מקבל ומכיל. המוח שלכם פשוט היה מתפוצץ מזה.

את או דומותייך לא הייתן נכנסות בקריטריונים שלי לקשר מהצד.
הנשים שלי כולן בעלות השכלה, נשים עצמאיות שהתחתנו עם גברים שנראו די מוצלחים אך בשלב מסוים גילו שבן הזוג שלהן נהייה בטטה וגם אף פעם לא היה קוטל קנים.
מדהים כמה מהגברים בארץ מזניחים את עצמם עם הזמן ולא יודעים או לא אכפת להם מזה שהנשים שלהן כבר שנים רבות שלא חווות אתם אורגזמה. לא פלא שהרוקט פוקט כל כך נפוץ. זה ויברטור שיכול לספק לאישה עינוג עצמי ואפשר להסתיר אותו מהבעל כדי שהאגו הלא מוצדק שלו לא ייפגע.
בשלב מסוים בא הרגע שאישה כזאת אומרת לעצמה שהיא לא מוכנה לחיות עם בעל רופס שנראה כמו תפוח אדמה ובלי שהצורך החיוני ביותר שלה יסופק כראוי וזה הרגע בו היא מוצאת מאהב שיספק את מה שאין סיכוי שתקבל במסגרת נישואיה.

אם לא הייתה להן האופציה להנות מסקס איכותי מהצד, היו מתגרשות, כך שגם הטיעון שלך בנוגע לילדים מסכנים לאימא בוגדת בבית הרוס לא מחזיק מים. דווקא כשהן מסופקות מינית הן אימהות יותר טובות, יש להן יותר סבלנות לבעלים המוגבלים שלהן ובזכות זה הבית שלהן לא נהרס והילדים שלהן לא מופקרים בין זוג גרושים כילדייך.

בעניין המחלות, כדאי לך להתעדכן, יש כיום בדיקות פשוטות למדי שמוודאות שאין מחלות מדבקות חמורות ובנוסף לזה אני לא נכנס לקשר גופני/אינטימי עם כל אחת. הפרטנריות שלי למיטה הן נשים ברמה גבוהה, משכילות, מטופחות - כאלה שלא יגעו בגבר נחות ובוחרות את הפרטנר שלהן גם מהאיכותיים שבגברים.

בנוסף לכך אני יכול לספר לך שדווקא הבעלים "הנאמנים", אלה שאינם יכולים או פוחדים למצוא בנות זוג לקשר מחוץ לנישואים, דווקא אלה מבקרים לעתים אצל זונות רחוב בסמטאות אפלות מאחורי הפחים. אחרת אי אפשר להסביר את מספר העובדות שמתפרנסות סביב המקצוע הזה ורוכשות בזה סמים.

ובנוגע לניסיון ההפחדה שלך על בעל עצבני שיבוא וירוצץ לי את הגולגולת... אם היית מודעת לגופי האטלטי ולמיומנותי בענפי ספורט שונים ובהם גם בקרב מגע לא היית חושבת ברצינות על אופציה כזאת.

פעם אתה מספר שהקריטריון שלך לבחירת נשים זה החזה וכמה היא סקסית ואז אתה מסביר שאתה בוחר לך נשים אינטליגנטיות כדי לשכב איתן, אז בוא רגע נתעלם מהעובדה שגם אם תשכב עם כל הדוקטורנטיות של מכון ויצמן, עצם ריבוי הפרטניות שם אותך בסיכון, כי אין פה קורלציה עם מנת המשכל, אלה שנכנסות עם גברים כמוך למיטה גם נכנסות עם הרבה אחרים. אז מילא אם אתה חוטף איזה עגבת, כמה לא הוגן זה יהיה להעביר את זה לאשתך?
הנשים האלה בתיאוריה שלך שהבעל שלהן גידל כרס עומדות בפני צומת דרכים אבל בניגוד אליך, אני חושבת שיש עוד אפשרות, האפשרות ללכת לטיפול זוגי ולעזור לאדם הזה שבחר להיות איתך להיראות טוב, ללכת איתו לחדר כושר, לדבר איתו ולנסות לעזור לו ולמשפחה שלך, זה הדבר הנכון! זה מה שאני הייתי עושה. האפשרות ללכת לשכב עם גברים אחרים היא הגרועה ביותר, אני בניגוד אליך, יודעת איך נשים מחווטות שם בראש, אנחנו רוצות סקס ואנחנו אוהבות סקס, אבל התסריט הטוב ביותר עבורנו זה סקס עם פרטנר שאוהב אותנו ורק אותנו, זה בסדר להימשך לאחרות, זה בסדר לפנטז, אבל בשורה התחתונה, אנחנו רוצות לדעת שהגבר שלנו משקיע את המאויים המיניים שלו בנו. האישה שלך בבית חיה בתוך אילוץ, זה לא הבסט סצנריו שלה, עצם התנאים שהיא העמידה בפניך מעיד שהיא יודעת שהיא מצאת בנחיתות ושהיא נמצאת במצב מסוכן. אתה מנסה לצייר את כל מי שחושף את הצביעות שלך כנשים מרירות, מכוערות ומתוסכלת. אני בת ארבעים, בצעירותי זכיתי במקום שני באחת מתחרויות היופי הארציות ומשקלי עומד על אותו משקל מיום התחרות אני עובדת בתפקיד בכיר בחברה גדולה מחוץ לישראל. אדם שמח ואופטימי לכל מי שמכיר אותי, בעלי בגד בי. זה כאב מאוד, זה ריסק אותי, הוא בניגוד אליך הבין שזו טעות ומאז הלך לטיפול פסיכולוגי אשר גילה שקשה לו ליצור קשרים אינטימיים בגלל היחסים הבעייתיים שלו עם אמו בילדות. הסקס בינינו תמיד היה מטריף אבל זה לא קשור לסקס, הרי כולנו יודעים. זה קשור לאדם שאתה קודם כל ולהיסטוריה שלך.

ועדיין נשאלת השאלה, מה אתה מנסה להשיג כאשר אתה מנפנף במצפן המוסרי המעוות שלך בפורום שבו אנשים כואבים את הבגידה של האדם הכי קרוב אליהם?

יש לא מעט נשים שהן גם אינטליגנטיות ומשכילות וגם סקסיות והכול.

הגישה שלך היא המעוותת. את חושבת שמי שמקיים יחסים מחוץ לנישואים מחליף נשים כמו גרביים. האמת שאני יכול אבל זה לא הסגנון שלי. היו מקרים פה ושם של סטוצים אבל בדרך כלל קשר כזה נמשך זמן מה כך שמספר הפרטנריות הוא לא חייב להיות עצום, במיוחד אם אני בורר כל אחת ואחת בפינצטה. אני יכול הרבה יותר כי באמת נראה טוב מאוד אבל זאת הבחירה שלי.

הערה שניה היא בנוגע לזה שאת מחליטה לייצג את הנשים כולן ומשתמשת במילה "אנחנו". אבל האמת היא שאת יכולה לדבר רק בשם עצמך ואז מה שאת אומרת הוא נכון ברמה הסובייקטיבית.
אז את כנראה לא מאלה שאני אתעניין בקשר מיני איתן ולא רק מהסיבות שהזכרת. אבל את זאת רק את ויש הרבה מאוד נשים שחושבות ומרגישות אחרת.

שאלת מה אני עושה כאן? לזה יש כמה סיבות:

1 - כי לפעמים יש לי כמה דקות פנויות שבהן אני מפיג את השעמום.
2 - הייתי סקרן לשמוע איך זה נראה מהצד השני.
3 - אני אוהב להתפלסף.
4 - אולי עזרתי למישהי או מישהו שלא כותבים כאן אבל לקחו את העצות שלי.
5 - כשנתקלתי בכמה טיפוסים וטיפוסות פסיכיאטריים ושליליים גיליתי שזה מבדר אותי לראות אותם (אותכם) מתפתלים ברוע ובארס של עצמם.

שלום לך "נוי"!
או שמא נאמר: הידיים ידי "נוי" והקול - קול שדון לילה?... חחחחחחחח.....
שדון... מרגע לרגע אתה מאבד את זה... כבר אמרתי לך להוסיף כדור ורוד אחד.... אוי, מה יהיה אתך?...
חחחחחחחחחחחחחחח!!
ענק אתה, ענק!!
בדיחה מהלכת.
פאתט.
עולב.

לדעתי הלכתם עם זה רגשית רחוק מידי. שכחתם שאם אתם בוחרים לשמור על המסגרות הקיימות צריך שהקשר יישאר בגבולות הכיף והריגוש.

בהצלחה יותר בפעם הבאה.

אני לא חושב שמישהו כאן יכול להצביע מהמידע שמסרת אם מדובר בבגידות ספציפית או בבן זוג שיש לו עולם שלם בחוץ בנוסף.
בכל מקרה זה לא נראה טוב וצריך פה עבודה רצינית שתעשה בזוגיות הזו.

היי מורן,
עומדות בפניך 3 אפשרויות:
הראשונה ניסית, הוא הכחיש.
השנייה: לבוא אלי לקליניקה לייעוץ, ואני אנחה אותך כיצד לדובב אותו.
השלישית, הכי קשה! להתעלם ממנו, לא נראה לי שאת יכולה.
ממליץ לך על השנייה.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניות

לא משנה, לא נראה לי שיפסיק את מה שהוא עושה או לא עושה כי מי שהציץ כבר לא יוותר על האפשרות.
היא צריכה לעבוד עם עצמה, לראות אם מסוגלת לחיות עם זה בין אם בפסיביות ובין אם להרשות גם לעצמה כל מיני דברים. ואם היא לא מסוגלת אז הכתובת כתובה לה על הקיר.

היי מורן,
עומדות בפניך 3 אפשרויות:
הראשונה ניסית, הוא הכחיש.
השנייה: לבוא אלי לקליניקה לייעוץ, ואני אנחה אותך כיצד לדובב אותו.
השלישית, הכי קשה! להתעלם ממנו, לא נראה לי שאת יכולה.
ממליץ לך על השנייה.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניות

אם התרחשה כבר בגידה או לא ממה שאת מתארת אתם כבר נמצאים בשני מסלולים שונים..
המצב הזה יכול להיות בעייתי ומסוכן לכל מערכת יחסים- והייתי מטפלת בזה בהקדם.
בגידה היא פתרון רע למצב רע! הכוונה היא שבגידות בדרך כלל יתרחשו בזמן שאחד מבני הזוג מכל סיבה שהיא (ונעזוב את הויכוח אם היא מוצדקת לרגע) ירגיש לא טוב במערכת היחסים. חוסר אהבה, חוסר סיפוק, התנתקות ממושכת, חוסר הערכה, היא/ הוא לא רואה אותי, ועוד ועוד ועוד. דבר אחד בטוח- בגידה היא סוג של בריחה מהמציאות ובריחה מהתעמתות עם בן/ בת הזוג ובעיות משותפות. בהנחה שלא מדובר בבוגד או בוגדת סידרתיים או כאלו שכבר הפכו את זה לאורח חיים ו׳מייפים׳ את המעשים בכל מיני תאוריות.
סיפרת שבעבר היו התכתבויות חשודות- זה לכשעצמו מראה שבעלך לא ממש יודע או רוצה לעצור את עצמו בזמן הנכון- אולי הוא נהנה מהפלירטוט, מההתעניינות ואולי אפילו מרגשת אותו ההסתרה והריגוש מזה שהוא הולך על חבל דק. דרך אגב- זה שהוא הכחיש בעבר והאשים אותך בדמיונות והגזמה זה מקרה קלאסי של מישהו שבמקום לקבל אחריות על מה שהוא עשה ממזער את זה וגורם לך להרגיש לא נוח שבכלל העזת לחשוב ככה.
לשאלתך- מה לעשות עכשיו- הייתי מציעה לך להבין קודם כל שאתם נמצאים במצב קריטי- ודבר ראשון לנסות לדבר ולהסכים במשותף שיש לכם בעיה. אני באופן אישי מאמינה בעזרה לכן אולי כדאי להיעזר במטפלת. הרבה דברים יעלו בשיחות וטענות משותפות שכדאי שתהיי מוכנה אליהם. לא יודעת מה מצבכם הכלכלי והאם בעלך יכול למצוא עבודה אחרת שלא תאלץ אותו להיעדר ממושכות מהבית או אולי לנסות למצוא דרכים שעדיין תוכלו להיות ביחד - אולי תצטרפי אליו לחלק מהנסיעות או שהוא יוכל לוותר על חלק מהן- ה״חיים ביחד אבל בנפרד״ האלו שאת מתארת לצערי לא יביאו לתוצאה טובה..
רגע לפני שאת הופכת לבלש פרטי ומתחילה לחפש הוכחות לבגידה ובדרך גם לשגע את עצמך במחשבות וחשדות.. עדיין עם כל מה שאמרתי- הכי פשוט זה לנסות ולבדוק בטלפון- טיפ קטן- הזמן הטוב ביותר הוא בשעות הבוקר- לפני שהוא הספיק למחוק את התכתבויות הלילה......
מקווה שעזרתי. בהצלחה.

מורן,

נראה שיש לך סיבה לדאוג.
הנתונים " היבשים " של הסיפור הם סממן קלאסי למקרה בגידה.
את בעצמך כותבת שלאורך השנים היו עליות מורדות וברקע היו "סיפורי נשים " שתמיד הוא הכחיש.
ככה זה בד"כ, הבוגד מכחיש.
הנבגד "בולע" את ההכחשה בלי בעיה , זה מה שהוא רוצה לשמוע.
לדעתי את צריכה לאסוף מידע ולהיות ערנית למה שקורה מבלי להסב את תשומת ליבו, תני להרגיש ששוב את בתקופת תרדמת.
תנסי לבדוק לו הודעות וואטסאפ , זה ייתן לך תמונה מה קורה מאחורי גבך.
כשיהיה לך מידע אמיתי , תוכלי לשאול אותו שאלות כאשר התשובה ידועה לך , לפי תשובותיו תדעי אם הוא משקר או דובר אמת.
היי חזקה וחכמה

לא משנה מה הוא עושה או לא עושה. משנה איך את מרגישה עם זה.

תשבי עם עצמך ותחשבי אם כול החבילה בשלמותה, כל הבעד והנגד מובילים אותך להמשיך או להפסיק או לפתוח את הנישואים כך שגם את תוכלי להינות מהצד.

מהמחשב מהטלפון?
אישה נשואה הרשומה באתר הכרויות ...
אמממ בוא נחשוב לבד...

אני רוצה להוסיף עוד מידע-
אנחנו ביחד כבר עשר שנים,נשואים 3 שנים עם 2 ילדים. לא שמתי לב לשינויים בהתנהגות שלה לאחרונה.
בעבר כשהיינו חברים ראיתי שהיא התכתבה בפייסבוק עם מישהו אבל העניין נסגר, איכשהוא השתכנעתי שזה לא הוביל למפגש.
במקרה הזה ראיתי את המייל שלה פתוח במחשב וראיתי הודעה למייל מהאתר שמנסים לצ'וטט איתה. נכנסתי לאתר המדובר לחשבון שלה אבל לא הצלחתי למצוא דבר,לא התכתבויות, חיפשתי בארכיון ואין שום דבר. בנוסף כמובן שאין לה תמונה שם.
לא יודע מה כדאי לי לעשות עכשיו. עוד לא דיברתי איתה כי אני רוצה לפעול חכם פה למרות שאני מתפוצץ מבפנים ואני משתוקק לדבר איתה.

כשהגרועה שבהן היא שאשתך באמת פתחה חשבון באתר הכרויות..
1. הרבה אתרים ״שותלים״ קוקיס או קונים כתובות כדי לשאוב את כתובת המייל ומפציצים את תיבת הדואר במיילים בדויים כדי לגרום לאנשים להיכנס אליהם (לדוגמה Truecaller וכדומה). זה שלא מצאת תכתובות יכול להיות בגלל שלא היו כאלה.
2. נשים שחושדות שהבעל שלהן משוטט באתרים כאלה לפעמים פותחות חשבון בדוי כדי להצטרף למאגר ולחפש אותו שם..
3. במקרה הגרוע שאשתך באמת פתחה חשבון כזה- (ואמנם זאת נראית אפשרות פחות סבירה אבל שווה להתייחס) זה בהחלט תלוי במצב ביניכם וטיב מערכת היחסים. לפעמים בתוך תקופה של התרחקות/ ניכור/ ריב או משבר אנשים יחפשו את הבדיקה הנוספת הזאת שהם ״לא מסתפקים במה שיש כי אין ברירה״ וינסו לבדוק מה היה יכול להיות אם...- שוב אני לא יודעת מה הרקע ולכן זאת דווקא נראית לי האפשרות הכי פחות סבירה. אבל אם כן- זה צלצול השכמה שאסור להתעלם ממנו.
בכל מקרה- לדעתי שקיפות זאת הדרך הכי טובה להתמודד עם הדברים ולכן למה לא פשוט לשאול אותה?? לדעתי אתה תדע לזהות סימנים של התחמקות או של שקר. במקרה הטוב זה כלום, במקרה הפחות טוב- היא תדע שאתה יודע ואולי תעצור לפני שעשתה טעות ובמקרה הגרוע ביותר- עדיף שתדע כמה שיותר מוקדם - אולי עדיין ניתן לתקן.
בהצלחה.

הנה אני למשל מקבל מלא מיילים מאתרי היכרויות שמזמן הבנתי שהם סתם רמאים ונשארתי רק עם אחד שהוא ממש שווה. אבל לפי תיבת הדואר שלי נראה כאילו אני רשום לאיזה 5 או 6.

וספק אם מישהו שחווה בגידה (שאתה כמטפל אמור להבין את הפגיעה הצורבת ההורסת והמטלטלת לאורך זמן רב שזה משאיר ולהעניק תמיכה בונה)- יוכל לראות בזה איזה שהוא סוג של ״חוויה מבדחת״..
לעניין- הדוגמאות שהבאת לקוחות מעולם קדמוני ויצרי שבו נשים הם סוג של מין נחות שהשימוש בו הוא כמעט כמו בחית הבית, ייצור ילדים וסיפוק הצרכים והחשקים של הגבר- שבשל היותו מין חזק יותר (פיזית) שולט בעזרת הפחד והכוחניות. בעולם שבו השרדות זה לא תוכנית טלוויזיה אלא צורת חיים ומשחק מקדים היה למשוך את האישה בשערות למערה ולבעול אותה- ספק אם מישהו שאל אותה או שהיתה לה איזושהי ברירה.
לשמחת כולנו- אנחנו כבר לא קופים ורובינו יודעים לכבד חוקים - גם אם הם חוקים וקודים מוסריים.
הויכוח הישן אם נפש האדם היא טובה או רעה מיסודה הוא עתיק כמעט כמו הויכוח על המונוגמיות (אם צורת החיים הזו מתאימה למין האנושי או לא) דבר אחד לא נתון לויכוח- לגלות שבן/ בת הזוג שלך בוגדים בך, לדעת שהוא שכב, אהב, היה עם מישהי אחרת זה סוג של כאב ופגיעה שלא מתאוששים ממנה כל כך מהר והרסני אישית וזוגית בכל מערכת יחסים.

לפי מערכת חוקים מסוימת אז כיף לך והכול אחלה.

הבעיה מתחילה כשאת מנסה להכיל את מערכת החוקים שלך על כול מי שלפנייך, אחרייך וסביבך (הוא העומד) ואפילו על גולשים תמימים ואנונימיים שאת לא מכירה בכלל, מתיימרת להגיד לכולם איך לנהוג ואיך לחיות ומגיבה באלימות מילולית ובמילים פח לכול מי שחושב וחי אחרת ממך ורצה להתבכיין למנהלי הפורום כמו ילדה קטנה שימחקו הודעות שאת לא אוהבת.

הפגיעות שאת מדווחת עליה היא בראש ובראשונה בחירה שלך ובעיה שלך. אני דווקא חושב שזה כן עניין שנוגע לפורום הזה וכן עניין שראוי לדיון, אבל לדיון תרבותי לגופו של עניין ולא לגופו של אדם כמו שאת ושותפך הנמוך (ולא בהכרח בגובה הפיזי) בחר להשתמש במילים ואיחולים שמעידים עליו יותר מכול מה שאכתוב.

ובנוגע להומור - אם אנחנו יכולים לצחוק מבדיחות שואה, אז על הבגידות אפשר וגם אפשר לדבר בהומור ואפילו בריא לצחוק.
ואם זה לא מוצא חן בעינייך - אל תקראי את ההודעות. את לא חייבת. או תטפלי בעצמך.

פשוט חבל לי על אנשים שהגיעו לפורום הזה כדי לקבל אוזן קשבת ותמיכה - שאילו הם הדברים החשובים אחרי חוויה כזאת. בגלל אנשים גסי רוח וחסרי התחשבות כמוך הם ימנעו מלחשוף את רגשותיהם בעתיד. מאחד כמוך לא הייתי מצפה לשום דבר אחר כבר הוכחת את הרדידות, את החוסר טקט ובעיקר חוסר הרגישות פעם אחר פעם.
באשר אליך- מי שפח באמת פה זה אתה- שמעלה פה את הפנטזיות החולניות שלך. - לא רק אני הערתי- ראה את תגובתו של הגולש אילן. לא קיללתי אותך ולא איחלתי לך שום דבר פרט לזה שיחסמו אותך. התגובה שלי היתה ליששכר לא אליך- אני מעדיפה לדבר עם אנשים שחושבים עם הראש הגדול שעל הכתפיים ולא הראש הקטן בין הרגליים.

תמיכה או פינת ליטוף. לפי התגובות אני למד שעזרה מקצועית לא תזיק.
בנוגע ליששכר אני מסכים. אדם אינטליגנטי ותרבותי, מה שאי אפשר לומר על שניכם.

ועכשיו תשלחי לי אבל צריך להתארגן. הערב יוצא לחגוג עם אשתי החוקית. רק היא ואני.
אז לא יהיה לי זמן לשטויות שלכם.

אני חושב שזה טבעי ורצוי לבני שני המינים לא לחיות במונוגמיה, אבל בגלל שצאצאי אנוש נולדים חסרי אונים היה צורך שבני הזוג יישארו יחד לזמן ממושך ויטפלו בצאצאים עד שאלה יגדלו ויעמדו ברשות עצמם (שפעם היה מספר שנים וכיום מגיע לגיל 30 ואף יותר).

חוץ מזה היות ואף אחד לא רצה לגדל צאצאים לא שלו, נוצר הסכם שעיקרו "אתה לא תעבר את בת זוגי ואני לא אעבר את בת זוגך", כלומר חלוקת הרכוש.

כיום כל זה כבר לא רלוונטי אז קדימה לאורגיה....

לבין מי שמשתין מהמקפצה.

אנחנו לא חיים בתקופת "הציידים, הלקטים".
נהפוך הוא, אנחנו חיים בתקופת שפע, הכל זמין, הכל נגיש לא צריך להתאמץ.
התוצאה, אנשים הופכים להיות חמדנים, הם רוצים הכל, כאן ועכשיו.
אישה שרואה זוג נעליים באלפיים שקל, היא תקנה (אם היא יכולה) למרות שיש לה בבית עוד שלושים זוגות, גבר שיראה איזו מכונית מפוארת אצל השכן/חבר, ירוץ לקנות גם (אם הוא יכול) ולא בגלל שהוא נוסע על אופניים או באוטובוס.
אותו דבר בזוגיות, למה להסתפק באישה/בעל אחד/ת?
אם יש נשים ובעלים של אחרים (ואם הם יכולים) שאפשר לקחת, למה לא?
זה בכלל לא עניין של סיפוק מיני כמו שמציגים את זה, זו רק רציונליזציה של בוגדים סדרתיים שמשקיטים את רגשות האשם של עצמם, זה רק עניין של עוד קצת ריגוש, עוד קצת מיסתורין, לחיות קצת בסרט, כי החיים שגרתיים מדי, ולעזאזל עם המחירים.
החמדנות, תאוות הבע, תאוות הבשרים הם הגורמים, ולא הדילמות של ה"הומו סאפיינס" מלפני מאה חמישים אלף שנה.

היא לא נתנה לי יותר מידי זמן לחשוב וממילא הדם זרם לי למקום אחר. אמרה שהטיסה שלה בעוד 5 שעות או משהו כזה ואם אני ספונטני ורוצה אותה, היא תבלה איתי כל את הזמן הזה. היא עוד שואלת אם אני רוצה? באופן ספונטני באתי מוכן לכל מקרה ואפילו מספרי הטלפונים של צימרים מהאזור היו בהיכון.

כעבור כמה דקות שלושתנו (אני, היא והמזוודה שלה) נסענו למקום ממש קרוב לשם, איך שדלת הצימר נסגרה מאחורינו התנפלנו זו על זה ברעבתנות כאילו התנזרנו שנים. חלקי בגדים עפו לרצפה, לספה, לכורסה... הפעם הראשונה שלנו הייתה חזקה ופרועה. התפוצצנו באורגזמה ונשפכנו על הסדינים שטופי זיעה ומתנשפים.

אחר כך שכבנו מחובקים על כוס עם ויסקי סינגל שהיא שלפה מהמזוודה שלה והיא סיפרה לי את סיפור חייה ומה הביא אותה לסדינים האלה איתי.
מסתבר שזאת הבת שלה היא שיזמה את הכול. היא זאת שפתחה חשבון באותו אתר היכרויות, היא שהתכתבה איתי ורק אז שכנעה את אמה ללכת על זה וצילמה אותה בלבוש ובתנוחות המגרות. היא הצעירה שפגשה אותי בבית הקפה. רצתה לוודא שמשאירה את אמה "בידיים טובות"... הן נפרדו שם בבית הקפה. היא התקשרה לביתה לעדכן שהכול בסדר...

היו לנו עוד כמה שעות טובות ביחד בצימר הזה וניצלנו אותן במלואן. אחרי שסיפקנו את הרעב הראשוני, הפעמים הבאות לא היו בפראות אלא הרבה יותר ברוך, הרבה יותר לאט. עם הרבה ליקוקים וליטופים, קצת נשיכות...
השעות עפו כל כך מהר, התזכורת בסלולרי הודיע שהגיע הזמן לזוז. לטעום עוד קצת, מקלחת, להתלבש, קפה...

הורדתי אותה בטיסות יוצאות בטרמינל 3. חיבוק חזק ונשיקה עם הלשונות, חיוך, ניפנוף ביד והיא הלכה בדרך לטיסה שתיקח אותה אל בעלה האמריקאי שבטח לא חושד בדבר. מטר לפני השער היא מסתובבת, שולחת לי נשיקה באוויר ונבלעת באולם. אני מניע את הרכב, מפליג אתו לאט ומהורהר בדרך הביתה וחושב לי "למה אני אל יודע את שמה"?

(התמונה לאילוסטרציה בלבד)

להיכנס לפורומים מאוחר בלילה אחרי כמה שוטים

רוב הכותבים פה עברו חוויות של חוסר נאמנות, או מתמודדים עם בעיות זוגיות, ומשברים משפחתיים שונים, ואתה כותב פה סיפורים פורנוגרפים, כדי לזרות מלח או השד יודע למה.
או שאתה דפוק בראש והתבלבלת בפורום, זה קורה, או שאתה באמת המיץ של הזבל.
מאחל לך שתחטוף מחלת מין קשה במיוחד. אמן.

אני לא מכיר אותך או את הסיפור שלך אבל אניח שאתה שייך ל 95% מהנבגדים הקלסיים שמאשימים אותה, אותו ואת כל העולם ואחותו ורק לא מסתכלים על עצמם בראי.
רוצה להגיד לך שאם אתה יודע שאשתך בגדה סימן שתפסת אותה ולכן לא אפשרי שזה אני כי אף פרטנרית שלי לקשר מהצד לא נתפסה. אני דואג לכך. אז בלי עניין אישי או קי?

אני אדבר על אותה לאה (כנראה שם בדוי) ובעלה... תסביר לי איך זה שאני תוך כדי תנועה גיליתי את מה מטריף את החושים שלה ומרעיד לה את החצוצרות - מה שבעלה לא הצליח לגלות במשך 25 שנות נישואיהם?!
והיית צריך לראות איך היא רעדה כולה כשהלשון שלי כשרק הרגישה את הנשימה החמה שלי, עוד לפני שלשוני נגעה שם... לא אבאס אותך "בתיאורים פורנוגרפיים" כלשונך, אבל היינו עסוקים מאוד בשעות האלה לפני הטיסה שלה.

אתה חושב שזה הגיע לה לחיות את כול השנים האלה ולהסתפק בתחליף מפלסטיק רוטט ולחשוב שהיא פשוט מאלה שמתקשות מאוד לחוות אורגזמה?
אתה אומר שהיא בוגדת ובטח נבלה כמעט כמוני אבל איפה היה בעלה כול השנים האלה? האם הגיע לפרח הזה לחיות בהזנחה וחוסר האכפתיות מצידו כשבמקרה הטוב היה גומר מהר ומסתובב לצד השני?
האם הגיע לה להגיע למות בלי לדעת את הדבר האמתי? האם הגיע לה להיות במצוקה כזאת שהבת שלה גילתה החליטה לסדר לה גבר מהצד?

אתה באמת חושב שמישהי כזו (מבלי להיכנס לסיפור שלך אם אמיתי או פנטזיה) חיכתה רק לך כדי לגלות את חווית הסקס מחדש?
אחת שמנויה באתר להיכרויות למטרת סקס כבר פרפרה כמוך בעשרות.
רק שברוב ניסיונה עם גברים גם למדה שלומר להם שהם ה"מושיעים" שלה ואותו אחד שאיתה כרגע גילה לה את גופה מחדש גורם לו להתלהבות יתר וחוות ההוכחה עליו.
יתכן מאוד שבעלה שבבית לא חושד בדבר והוא בסדר גמור ומתפקד מצוין וגם הוא פעם העיף לה את החשמל אלא שנמאס לה רק איתו כמו שלך נמאס רק עם אישתך והיא רוצה אחרים.
והכי עצוב בכל הסיפור, שבסוף הוא אשם.

בשביל לתפוס גבר?
תשובה: כלום.

כדי לבחון את טענתך אפעיל את המבחן של "מה יוצא לה מכול המשחק הזה?" והתשובה היא שלא יוצא לה כלום. כמו שהיא נראית, היא יכלה להכניס אותי למיטה רק בקריצה או מכסימום להגיד לי "בוא אלי".
ולכן לא נראה לי שאחת כמוה צריכה להתאמץ כל כך, להמציא סיפור קורע לב, לערב מישהי נוספת בסיפור ולהעלות הצגה. למה?

אז נכון, יש לא מעט "מפרפרות" כלשונך באתרי ההיכרויות. יש גם בלתי שפויות בעליל. אבל ממעט הזמן שביליתי אתה אני נוטה להאמין לסיפור שלה הרבה יותר מאשר לסיפור קונספירציה הזוי שלא נותן לה שום דבר.

ודווקא הסיפור הזה של מישהי שנלכדה בנישואים שעם הזמן הפכו לחסרי סיפוק מיני, רגשי או אנושי או כל צירוף של השלושה - הוא סיפור שחוזר על עצמו הרבה מאוד פעמים, כל פעם בווריאציה שונה.

יחד עם זאת אני מודע לכך שהעולם מוזר וסיפורים הזויים לא חסרים פה אז לא ניתן לפסול את טענתך על הסף.

המציאות רחוקה משם.