פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

שלום לך מבולבלת,
אני מציעה לך לשאול את עצמך מה חשוב לך בבן זוג. איך את רואה חיי זוגיות. האם בן הזוג שלך עונה על הצורך שלך מהזוגיות. האם מה שאת מציירת לעצמך כבן זוג זה מה שאת מקבלת? את עדיין צעירה ויכולה להגדיר לעצמך מה את רוצה ומה טוב לך. אל תמהרי לשום מקום. ביחרי לעצמך את בן הזוג שבאמת גורם לך להרגיש הכי טוב. אין סיבה שתסתפקי בפחות ממה שאת חושבת שמגיע לך.
אני מציעה לך לפנות לאימון אישי כדי ללמוד לכוון את עצמך למטרות שלך.


אשמח לעזור,
דליה שוורץ - מאמנת אישית וזוגית
054-4220259

יוסי,
השאלה אינה רלוונטית לפורום זה...
אני מציעה שתפנה לייעוץ מקצועי רלוונטי.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית

כדי שלא תטעי בפרק ב'.
הבעיה אצל רוב האנשים, שהם טועים לחשוב שבן/בת הזוג אוהבים כמוהם.
אף פעם זה לא כך, תמיד יש אחד או אחת שאוהבים יותר.
העובדה שהוא נפנף אותך, כאילו היית מטרד, מעידה שהוא לא ממש אהב אותך, בטח לא כמו שאת אהבת אותו, הוא אהב את הסקס, את הריגוש, את חווית ההרפתקה וכו' ,בקיצור את האדרנלין, ואילו את בקטע הרומנטי, והנה המציאות באה וטפחה לך על הפנים.
לכן גם עם כל הכאב, גם בעלך וגם אשתו של המאהב צודקים כנראה.
אצלך הרגש מת כלפי הבעל, ונתון רק לאחר, ואילו מבחינת אשתו של המאהב, הוא שכנע אותה שזה רק גופני, משהו חולף, וכנראה שזה נכון, ולכן היא יכולה לשקול תיקון.
הסיפור שלך, רק ממחיש מה קורה מעודף אגואיזם, כשאנו לא רואים אף אחד אחר ממטר, לא ילדים, לא בן זוג, לא חברה טובה, אף אחד, רק מה שטוב לי, כאן ועכשיו.
ככה זה בחיים, יש כאלו שלומדים מנסיונם של אחרים, ויש כאלה שלומדים בדרך הקשה, על בשרם.

איל. עם כל הכאב , כנראה שאתה צודק. מעולם לא צפיתי שינהגו בי בדרך הזו. בטח לא מישהו שטען פעם אחר פעם שזו אהבת אמת, של פעם בחיים. כנראה כשיש שיקולים של עלות תועלת, אדם לאדם זאב. מרגישה כמו פצוע שהושאר בשדה הקרב. לעולם לא הייתי מפנה עורף למישהו שהיה חשוב לי. הרי שנינו היינו במערכת היחסים הזו מתוך בחירה. לא ראוי לקחת אחריות? האם זה לא אנושי לבדוק, להתענין, לעזור כשהכל מתמוטט? איבדתי אמון בבני אדם. זה כל מה שנותר לי להגיד.

בת כמה את?אולי נוכל להתאהב מחדש יחד?

אתה צודק ובאחרים אתה בוודאי קרוה מאד אל האמת.
לך רייצ'ל היקרה. ליבי יוצא אליך, ואין נחמה. במערכות הללו בדרך כלל אחד מהצדדים מפסיד, לפעמים מדעת ולפעמים שלא בשליטה. זה הסיכון שלקחת על עצמך שלא מדעת כי הסם הקשה הזה הנקרא אהבה, מעוור מטשטש ואינו מותיר מקום לשיקול דעת ולראיה מפוקחת של דברים. כל כך קשה...ואני יודע איזה ייסורי גיהנום את חווה ואין מי שיתמוך או יעזור לך. את נמצאת בפוזיציה מאד בעייתית בה את האישה הבוגדת ו...הורסת המשפחות. אני בטוח שאף אחד מאותם אלו השופטים אותך לכף חובה אינו יודע כמה אהבה רצון והשקעה היו בך, כמה אמת מוחלטת ובהירות הרגשת באהבה שלך לאיש איתו היית, וכמה כאבי לב וגוף את חשה היום לאחר שנבגדת על ידו. אין לי מילים לנחמך ואין אחר אלא מי שחווה, היודע את נפשך וכאביך. התרחקי ממקטרגיך, הם לא יועילו לך.תכאבי את כאביך עד תום, בכי את בכייך עד שלא יוותרו לך דמעות ומה שנותר לי לומר לך הוא שאת בוודאי יודעת, בתהליך ארוך וכואב של זמן, בוקר אחד תתעוררי והחיך ישוב אליך ושמחת החיים תשוב אליך. בינתיים אהבי את ילדיך כי הם אוהבים אותך ללא תנאי ואם לא תעזבי אותם הם לעולם לא יעזבוך, בכל פעם שתחושי את מדקרת הכאב והזיכרון, חבקי ונשקי את אחד מילדיך. הכאב ילך ויתעמעם ילך ויחלש ומה שיוותר היא הצלקת. אל תאבדי את אמונך באהבה כי היא שם. את הרגשת אותה, נגעת בה, חבקת אותה, וככל הנראה לא עם הפרטנר המתאים. אל תחפשי את סגירת המעגל אצלו כי הסגירה היא אצלך, הוא כבר סגר, אל תצפי מימנו לדבר, כי הוא כבר בגד, פעם באשתו ועכשיו בך, הו כמה קל. תכעסי כי זה עוזר אבל בבוא היום תדעי שעליך לשחרר את הכעס. דברי עם חברה שמבינה אותך שרוצה לתמוך בך ולחבק אותך. ובוקר אחד פתאום תגלי שאת שוב יכולה להקשיב לציפורים ולהנות מהדברים הקטנים. האמיני לי, זה יגיע, וכמו שאומר שלמה ארצי "זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה יסתדר"

הדמעות לא מפסיקות. תחושה מעורבת של כעס ועלבון. אכזבה וכאב. אני מודה לך כל כך על ההבנה. מצרך נדיר בימים טרופים אילו. הכאב אולי יהא עמום יותר, הוא לא יחלוף. להאמין בבני אדם? אני בספק. מפגיעות כאילו קשה להתאושש ובוודאי שלא להחלים. מתנחמת בילדיי כי הם כל מה שנשאר. בשבילם קמה בבוקר ועוטה חיוך על פניי. אהבה? אני כבר לא יודעת מהי. כנראה שצריך לברוח ממנה כמו מאש.

רייצ'ל היקרה, האש והחום היא מקור החיים שלנו, אני מקווה שאת ילדיך הבאת לעולם עם אדם שאותו אהבת פעם באותו להט וחום כפי שחשת עם אהובך הנוטש. אל תאבדי אמון באנשים ובאהבה כי נגעת בה ולא תמיד יש בנו את היכולת להבחין שזהו האדם הלא נכון להתאהב בו או למעשה האדם הנכון הנמצא בסיטואציה הלא נכונה. אני באמת רוצה לעודד אותך ולספר לך שזה עובר ויש חיים מלאים גם אחרי זה. הכעס והעלבון שאת חשה הם רגשות נכונים ויש על מה. האיש שהיה איתך נהג גם הוא בסוג של חוסר אחריות כלפיך, כאשר ניהל איתך רומן ארוך ומאוהב ולא חס עליך ועל חייך וניפנף אותך מייד עם היוודע הדבר לאשתו, ראי אותו כסוג של פחדן שלא היה מסוגל לעמוד בהתמודדות והחליט להתקפל ברגע האמת. חשבי לרגע האם זה הגבר שהיית רוצה לצידך, חסר עמוד שדרה וחלש אופי שלא לדבר על אדם שפיו וליבו אינם שווים. שמחי על כך שפרצופו האמיתי התגלה ולא נאלצת לגלות זאת תוך ניהול משבר בזוגיות שלכם. היי שמחה על הכל, על מה שקיבלת ועל מה שחווית ועל מה שעוד תקבלי. אני יודע שהכאב לא ייעלם לחלוטין אף פעם, אך הוא יהפוך להיות סוג של זיכרון עמום שמציק מעט בעונות מעבר. לרגע שלא תטעי לחשוב, חייו היום אינם סוגים בשושנים. אבל הוא לא העניין, את החשובה וההתאוששות שלך היא הדבר הבא.

תודה רואי על תגובתך. מבין כל המגיבים, מוצאת נחמה בתגובותייך. אתה צודק בכל מילה שהינך כותב. ואכן, הכאב הוא איום. ייסורים על מה שהיה ומה שעתיד להיות. אומרים שהזמן מרפא את הפצעים. צריך להסתכל על העתיד תוך הפקת לקחים מהעבר. קל להגיד, קשה ליישם. מקווה שעוד אדע ימים יפים מאילו. שוב תודה לך. אתה באמת אדם מיוחד.

תודה רואי על תגובתך. מבין כל המגיבים, מוצאת נחמה בתגובותייך. אתה צודק בכל מילה שהינך כותב. ואכן, הכאב הוא איום. ייסורים על מה שהיה ומה שעתיד להיות. אומרים שהזמן מרפא את הפצעים. צריך להסתכל על העתיד תוך הפקת לקחים מהעבר. קל להגיד, קשה ליישם. מקווה שעוד אדע ימים יפים מאילו. שוב תודה לך. אתה באמת אדם מיוחד.

צרי קשר במייל:[email protected] ואנסה לעודד אותך

אם אתה מחפש אישה מתוסכלת שמתה לזיון מהיר תפנה לפורום השכן וזרוק את החכה שלך. כמו שאתה כותב, תאמין לי, אף אחת לא תתיחס אליך. צריך קצת יותר ממשפט וחצי ואימייל. תתבגר

שלום לך רחל,
אין ספק שהמצב בו את נתונה כעת אינו פשוט בכלל.עם זאת,חשוב לא פחות לבצע הערכת נזקים, להבין מה הוביל אותך למצב של בגידה, מה היו הכשלים במערכת הזוגית שלך ושל בעלך, מה היו הטעויות שלכם בדרך ההתנהלות הזוגית ומה חלקך האישי בעניין.תהליך זה חשוב ביותר עבורך הן כעת והן לעתידך, שכן מניסיוני המצטבר נכרת תופעה בה אנשים שיצאו ממערכת זוגית אחת ולא בדקו במה הם 'תרמו' לכישלון המערכת- כשלים אלו יחזרו וישתחזרו במערכות היחסים הבאות. חייב להיות כאן תהליך של הפקת לקחים ולמידה אישית.
בנוסף,חשוב מאד לקבל הדרכת הורים ביחס לאון התנהלותכם עם ילדכם, לשם צמצות הנזקים.שכן, כל תהליך של גירושין אינו קל לילדים, אך ניתן ללמוד לבצעו כך שיצמצם למינימום את הכאבים והנזקים שעלולים להגרם לילדכם. לשם כך, אני מניחה שתיזדקקו להנחייה/הדרכה - במיוחד לאור העובדה שאת מציינת שהגירושים הם 'מלוכלכים'.חשוב שתיזכרו:אתם מתגרשים האחד מהשני ,אך לא מהילדים-אתם לעולם הורים שלהם! לכן כדאי שתעשו זאת בתבונה.
אני סבורה שאם את אכן אוהבת את מאהבך ולא התכוונת לפגוע באשתו (חברתך)- תאפשרי להם לשקם את נישואיהם, תניחי להם ותמשיכי בחייך.
בהצלחה!
מיכל פאטל- יועצת פרטנית, זוגית ומשפחתית-050-5475155.

לפני שפתחת את הרגליים ושכבת עם גבר נשוי היית צריכה לחשוב על ההשלכות שבמעשה זה.
ידוע שתמיד האשה שבגדה אוכלת אותה בסופו של דבר, ריגושים של רגעים לא שווים שבירת כלים.
לא לקחת בחשבון שהגבר הנשוי שהזדיינת איתו רצה קצת לאוורר את הכלים שלו מטרתו לא לפרק משפחה.

rachel שלום,

בואי נניח שהוא יסכים לדבר איתך ותוכלי להגיד לו שככה לא מתנהגים... מה בדיוק תרוויחי מזה? לאן זה יקדם אותך. קיבלתם בעבר החלטה לקיים את הקשר הזה, כיום הוא קיבל החלטה לנתק את הקשר הזה. את צריכה להסתכל קדימה ולהחליט מה את רוצה עבור עצמך. מה לדעתך יהיה הטוב ביותר עבורך. לאחר שתגדירי לעצמך את המטרה תוכלי ללכת לעברה עם ביטחון וכח במקום להשקיע את המשאבים שלך בלנסות להסביר לו איך מתנהים ובמקום לשקוע בעצב שלך שלא מקדם אותך לשום מקום.

אימון אישי יוכל לעזור לך לתכנן את הדרך שלך קדימה.

אשמח לעזור יותר
דליה שוורץ - מאמנת אישית וזוגית
054-4220259

הזלתי דמעות למקרא הרחמים העצמיים שאת מרחמת על עצמך.
בגדת בבעלך כמו עכברה, במחשכים רצת ל''מאהב'' שקצת ישכב איתך ויחזור למשפחתו לאחר מכן.
ואת לבעלך.מה את מיללת ?פגעת במודע במשפחתך. למאהב שלך לא היו כוונות רציניות לגבייך היית צריכה להבין שגבר שבוגד באשתו לא עוצר בשקרים עם אף אחת את בתמימותך ותאוותך הבאת עליך את הקטסטרופה הזאת.
אני לא מרחם עלייך תפיקי לקחים ותשקמי את עצמך ותשתדלי להיות אשה של גבר אחד.

כצפוי רחל, יהיו אלה שיבינו את הכאב שלך מתוך כאבם שלהם, ויהיו אלה שישמחו לאידך. אני משחקת במשחק החיים הזה את האשה הנבגדת, ואני מנסה לא להשאב לרגשות קדמוניים ולומר לך 'מגיע לך'..
במקרה שלי אני יודעת כי תאוות בשרים, תשוקה חדשה ורעב לחיזוק ה'אני גבר' הביאו אותו לבגוד. מתוך שיחות אינסופיות וטיפול זוגי מעמיק אספר לך כי בן זוגי אמר כל מה שהיה צריך להגיד, עטף באהבה והבטחות חסרות שחר, השקיע זמן והקשבה במאהבת הנשואה שלו רק כי רצה לכבוש שוב ושוב את ה'יעד'. גם הוא היום, בכנות כואבת מודה שהשלה אותה וניצל את העובדה שהתאהבה בו. גם הוא נשאב לתוך הסרט הרומנטי הזה, והרגיש נסחף ומאוהב.... עד לרגע הגילוי. כשהכל התפוצץ ואני ובן זוגה ידענו, הוא הרגיש איך ברגע חרב עליו עולמו, ברגע אחד, היא, המאהבת, איבדה כל משמעות וכל רצונו היה לבקש ממני שאסלח ולא אעזוב אותו. בנסיון כמעט בלתי אפשרי להסביר הוא מתמיד ואומר כי ניהל את הפרשייה הזו בידיעה ברורה שהיא - המאהבת, לרגע לא עומדת מולי כאופציה לזוגיות אחרת חדשה. במשך כל הזמן שהיה איתה הרגיש שהיה בתוך מן בועה זמנית שלא מסכנת את חייו ה'אמיתיים'. ברגע שעמדו השניים אחד מול השני הוא מיד התנתק ממנה ועשה (עדיין עושה) כל שניתן כדי לשקם את השבר ביננו. (למרות שרצוני היה לחתור להפרדת כוחות שקטה, ללא סקנדל עד שיבחן את רגשותיו מחדש.)
לצורך עניינך אני חייבת להוסיף כי היא, מיד עם הגילוי הודיעה לבעלה כי היא עוזבת כי היא מאוהבת במישהו אחר וגם הוסיפה וסיפרה לו שבכוונתם לפצוח בחיים משותפים - עד כדי כך היתה בטוחה באהבתם הגדולה, הנצחית וההדדית. אני חייבת לומר שחודשים מספר חלפו ויכולתי ממרום מושבי אפילו לרחם עליה על שאיבדה את כל מה שהיה לה ונותרה מתוסכלת וכואבת, ורק אחרי אינספור נסיונות ליצור עם בעלי קשר - התייאשה. אני מקווה בשבילך שתאחזי במה שנותר, ותדעי ללמוד את השיעור הכואב שקיבלת. התנחמי בכך שחייו של מאהבך לא נוטפים דבש, בגידה היא דבר שלא יסלח, ולעולם לא יהיה בעיניי אישתו כשהיה...

מיכאלה היקרה,
להבדיל מהמאהבת של בעלך, אני לא נפרדת מבעלי תוך תקווה לפצוח חיים חדשים עם המאהב. הפרידה שלנו נובעת מתוך כשלון של מערכת היחסים, כאשר הבגידה היתה רק סימפטום . הבגידה עשתה רק דבר אחד טוב והיא ההכרה שעדיין ניתן לאהוב, עדיין ניתן , לאחר 20 שנות נישואין, גם להיות במערכת יחסים אחרת. המאהב לכאורה, שלי, התגלה בפרצופו האמיתי, זה שנשאר עם אישתו, לא מכיוון שאוהב אותה, אלא מתוך טעמי נוחות וילדים. אני מרחמת גם עליה. בעלה יעשה הכל כדי לרצות אותה, אך תמיד תמיד הוא יזכור מהי אהבה אחרת. גם היא ראויה לאושר אמיתי וחיים עם בעל/בן זוג אוהב ונאמן. תמיד תישאר השאלה מתי הוא ימעד שוב. אני מקווה מכל הלב, שבאמת ניתן לצמוח מתוך משבר אמון כזה, כי היא ראויה לחיים טובים. הבעל הבוגד אינו ראוי לכך. הוא בגד באשתו, ואחר כך גם סירב לשלם את המחיר ובגד בערכים ובמוסר. אני, על אף המעידה שלי, והבגידה הנוראית, הריני מצערת על הכל. אני יודעת שעליי לשלם מחיר נוראי, אך הוא מגיע לי. מי שמבצע פשע, ראוי שיקבל על עצמו את העונש. אני מקווה בשבילך שחייך יהיו טובים, שתמצאי את עצמך עם מי שאוהב אותך באמת ורוצה להיות במחיצתך ורק מסיבה זו. שתדעי רק אושר.

ממש כואב לראות, איך את מסרבת להביט למציאות בעיניים, ומתבצרת בתוך הבועה שלך.
זה בטח יותר קל, ויותר נוח אבל אם האסימון לא יפול, אז גם את עלולה למעוד בעתיד.
כדאי שתפנימי כאן ועכשיו, יש אנשים ,גברים ונשים, שכן מפרקים נישואים וכן פותחים פרק ב' עם המאהב/ת לשעבר, כי בסופו של יום, כל אחד יודע מצוין איפה טוב לו ואיפה רע לו, אף אחד לא נשאר בנישואים אומללים וגרועים בגלל שיקולי נוחות, או בגלל הילדים, אלו פשוט תירוצים ולא יותר מתירוצים, שהרבה יותר נוח להגיד אותם מאשר להגיד למאהב/ת ,"למרות הכל אני עדיין אוהב/ת את בעלי/אשתי ורוצה לשקם את הנישואים".
זה שאת כותבת "הוא תמיד יזכור מהי אהבה אחרת", ורומזת על ה"פשרות" שהוא נאלץ כביכול לעשות, מוכיחות שאת מסרבת עדיין האמין שהיית סטוץ, אולי סטוץ מתמשך, אבל לא יותר.
נכון, אותו גבר ידע ללחוש באזנייך את כל המילים והמשפטים שרצית לשמוע, אבל הן היו מן השפה ולחוץ, ואם לא תלמדי שאהבה נמדדת במעשים, ובהתנהגות ולא במילים ובהבטחות שווא, אז באמת לא למדת כלום, וזה ממש חבל לשלם כל כך הרבה, ולא ללמוד כלום בעצם.

תשלחי לי למייל את הטלפון שלך
אני מבינה כל כך למצבך אני במצב קצת דומה....
מתה לדבר עם מישהי שעוברת את הכאב הזה...

ממה שאני חוויתי וקראתי כאן, יכולתי להסיק רק מסקנה אחת, דינן של מערכות היחסים מהסוג אותן חוויתן/חווינו הוא בדר"כ או ברובם של המקרים להתרסק אל סלעי הפחד ולרסק איתן את כל מי שהיה מעורב בהן. כמעט תמיד יש צד אחד חלש במערכת הזאת, החוליה החלשה. והצד החלש יחשוש לעשות את הצעד או שלא רוצה לעשות הצעד של להפסיק מערכת יחסים אחת ולהתחיל אחרת. בראיה שלי במצב הזה כאשר הרומן מתגלה, ומתחילה הנסיגה הגדולה, החרטה, בקשת הסליחה, אף אחד לא מרוויח, כמובן חוץ מהמטפלים הזוגיים. כמי שחווה את הכאב ועדיין זוכר אותו בכל בוקר, דברו עם חברות, צאו לבלות, תתיפייפו, תמצאו גבר, אפילו ללילה ותחזירו את עצמכן לעצמכן. בסיכומו של עניין שכרכן היה בהפסדכן וכמוכם כמוני, אבל לכל הפחות הבנו שהאהבה לא מתה והיא קיימת אצלנו, היא לא שייכת לאהוב הנוטש, היא רק שלנו. אל תשגו באשליות שהוא ישוב הוא לא.
תהיו שמחות בכאבו ושמחו שהגבר הזה שחשבתן שהוא חזק וטוב ומתאים לכן גילה את פרצופו האמיתי ברגע האמת, מה היה קורה אילו הייתן איתו יחד ואז ברגע משברי הוא היה בוגד בכן? הוא בגד בכן, גם בכן כמו שהוא בגד באשתו. תשמחו שנפטרתן מהדבר הזה ותתיחסו אל זה כאילו הליכלוך ירד מכן. תנו לו לחיות את חייו העלובים ותחיו אתן חיים מלאים ונעימים. אנשים לא ממש משתנים ואם היה לו רע ימשיך להיות לו רע הוא פשוט מפחד לשנות ומעדיף את הרע המוכר. ובעיקר אני יכול שוב לומר שהימים חולפים והכאב פוחת ומזדכך, גם הכעס יבוא והשנאה אבל גם זה יעבור בעיקר תהנו ואתן לא לבד זה קרה זה קורה לרבים וטובים ויקרה, אז גם אם צרת רבים נחמת טפשים, עדין אני מוצא פה סוג של נחמה הלא כן?

זאת ההתרשמות שלי, כי אם היא היתה באמת מאוהבת בך שנתיים, הרי לצאת עם הגילוי הזה חודש לפני החתונה, זה חוסר אחריות במקרה הטוב, או כוונה זדונית לפגוע בך ובבת זוגך במקרה הרע, והייתי נזהר מאוד לכנות בחורה שמץנהגת כך כ"חברה טובה שלי".
הזוגיות שבנית הוכיחה את עצמה לאורך שנים, ולא הייתי מציע לך להמר על עתידך, נכון שהדשא של השכנים ירוק יותר, או כך נדמה, אבל בחיים צריך לפעמים לקבל החלטה וללכת איתה, וזה מה שעשית ומן הסתם היו לך סיבות טובות לכך.

אין לי ספקות באשר לכוונות שלה או למניעים שלה.
אני מתוסכל כי לראשונה בחיי אני מרגיש שאין לי באמת בחירה. עד עכשיו ידעתי לבחור את מערכות היחסים שלי, ידעתי מתי טוב לי ומתי פחות טוב לי, כעת אני מרגיש באמת שהאושר האמיתי שלי נמצא במרחק נגיעה ואני לא יודע איך להתמודד אם זה, גם אם זה אומר לקבל החלטה וללכת עליה.
נראה לי שבאמת מצאתי את אהבת חיי, רק מאוחר מדיי... לא יודע מה לעשות..
מישהו מכיר מישהו/מישהי עם סיפור דומה?

מה ז"א לא היתה לך זכות בחירה?
מישהו כפה עליך להתחתן? מישהו הצמיד אקדח לרקתך?
ואם אתה מנהל קשר עם אותה בחורה גם היום, כלומר אתה לא נאמן ,מי מונע ממך להתגרש?
לי נראה שאתה רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
בכל אופן חבל שלא ביטלת או דחית את החתונה אם היו לך ספקות, ןעדיף היום לפני שיש ילדים בתמונה שתפרד מאשתך, יש לך את כל האופציות שבעולם, אבל אתה מעדיף להתלונן ולקטר, אולי אתה רוצה אישור שמותר לך לבגוד, פה לא תקבל, אתה ילד גדול תחליט וקח אחריות על חייך.

כנראה שספקות היא מילה גסה והתלבטות היא בגדר רחמנא ליצלן ולעומת זאת גירושים זה קל כמו פיצוחים. תודה בכל מקרה. שבת שלום לכולם

שלום לך מתלבט יקר,
לשאלתך מה לעשות כמובן שלא אוכל לתת תשובה זו תצטרך להיות ההחלטה שלך אבל כן אוכל להציע לך לבחון את המצב בו אתה נמצא. אתה כותב שלא היתה לך אפשרות לבחור אך האם ניסת לקדם את הקשר עם הידידה שלך למשהו רציני יותר? האם היית אקטיבי בקשר איתה? אם לא כדאי שתשאל את עצמך האם באמת רצית אותה או שזה פתאום מאוד קסם לך שהיא נתנה את הוידוי שלה. בחרת באותה תקופה להציע נישואים לאישה אחרת ונשארת עם ההצעה גם לאחר שידעת שהיא מאוהבת בך אז האם באמת לא היתה לך בחירה או שבחרת באישתך?? האם הרגשות העזים שאתה מפתח לידידה שלך הם תוצאה של שיגרה של שבע שנות זוגיות או שבאמת אתה מאוהב בה.
אני מציעה שבמקום לשקוע בחוסר אונים תבחן מהן הסיבות שבגללן בחרת באשתך ותבדוק מהן הסיבות שבגללן אתה מאבד את הביטחון בקשר עם אשתך. לאחר שתענה על שאלות אלה תיהיה לך תשובה להתלבטות.


דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

יוסי שלום,
בכדי לקבל תשובות לשאלות אלה כדאי שתפנה לפורום המתעסק בנושאים משפטיים.
אינני מכירה את החוקים היבשים של תשלום המזונות.
אבל האם שאלת את עצמך האם אתה משלם מזונות רק כי אתה חייב או בגלל שאתה רוצה שלבת שלך לא יחסר דבר?

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

אני מבין שבעלך הוא החבר הכי טוב שלך בעולם. לפני שאני פוצח בשירת הצדיקים תגידי לי את. מה היית עושה אם היית מגלה שבעלך, שכל יום אמר לך שהוא אוהב אותך, בוגד בך עם איזו צעירונת? בעצם אל תגידי לי מה היית עושה. קודם כל תגידי לי איך היית מרגישה כלפיו. את האדם הנכון לדבר איתו. שמת לב שדין הדברים שהיו לי כאן התפתחו עם שני נואפים שלא היו מפסיקים עם הבדידות שלהם אלמלא הפרטנרים שלהם לא היו מבריזים להם.

אני מודה שמעולם לא בגדתי ולא נבגדתי. ואני לא באה להצטדק או להטיף. נכון שברגעי משבר שהיו לי עם בעלי עלתה בי במחשבה לחפש אוזן קשבת בשדות זרים ומיד חזרתי בי כי פחדתי מהשלכות (ואין לי ילדים, הלוואי ויהיו). אבל אני חושבת שכל אדם רוצה מישהו לצידו בגיל השיבה הטובה ובכל גיל וכואב לי לראות שככה משפחות נהרסות. בגלל אדישות, או אגו
והלוואי שנמצא רק פרטנרים הגונים וראויים. ונלמד לחיות עם החסרונות והפגמים.

אני לא מתכוון לדיון עם שני הנואפים הנ"ל, פשוט לא עקבתי, אבל בקשר לסיפור שלך, נדמה לי שאי אפשר להושיב אדם על ספסל נאשמים כל חייו, ולהקדיש את החיים למטרה אחת והיא, לאמלל לה את החיים.
גם אדם שמרצה מאסר בכלא, מתי שהוא משתחרר והופך לאדם חופשי, אבל נראה שלך אין כוונה להרפות, ולהניח לה עד יום מותה, ובאמת עצוב לקרוא שבגלל שיקולי כסף ונוחות כלכלית, אתם "לא חיים ולא מתים", כמטאפורה כמובן, כלומר לא מממשים זוגיות טובה ומספקת, אבל גם לא נפרדים לשלום ופותחים פרק ב'.
ממה שקראתי, החזרת לה כבר, בריבית דריבית דריבית, ולא שאני לא מבין ומקבל, אבל צריך גם לחשוב על העתיד, ושרה העלתה רעיון מעניין, אולי בעתיד אתה עלול לחטוף שוב את הבומרנג, כי אשתך תלמד היטב את השיעור שאתה מעביר לה, קרי שלא חייבים להפגין חמלה, כאשר בן/בת הזוג פגיע/ה וחלש/ה ואף אחד לא יודע צופן לו העתיד.

אני לא מתכוון לדיון עם שני הנואפים הנ"ל, פשוט לא עקבתי, אבל בקשר לסיפור שלך, נדמה לי שאי אפשר להושיב אדם על ספסל נאשמים כל חייו, ולהקדיש את החיים למטרה אחת והיא, לאמלל לה את החיים.
גם אדם שמרצה מאסר בכלא, מתי שהוא משתחרר והופך לאדם חופשי, אבל נראה שלך אין כוונה להרפות, ולהניח לה עד יום מותה, ובאמת עצוב לקרוא שבגלל שיקולי כסף ונוחות כלכלית, אתם "לא חיים ולא מתים", כמטאפורה כמובן, כלומר לא מממשים זוגיות טובה ומספקת, אבל גם לא נפרדים לשלום ופותחים פרק ב'.
ממה שקראתי, החזרת לה כבר, בריבית דריבית דריבית, ולא שאני לא מבין ומקבל, אבל צריך גם לחשוב על העתיד, ושרה העלתה רעיון מעניין, אולי בעתיד אתה עלול לחטוף שוב את הבומרנג, כי אשתך תלמד היטב את השיעור שאתה מעביר לה, קרי שלא חייבים להפגין חמלה, כאשר בן/בת הזוג פגיע/ה וחלש/ה ואף אחד לא יודע צופן לו העתיד.

סורי, חוץ מזה למען הסדר הטוב ,אני לא אייל שפתח שרשור למטה.

היי אייל
תראה. אני מבין על מה אתה מדבר אבל אני חושב שאתה לא יודע מה הולך אצלנו.
אתה וכל האחרים צריכים להבין. אני ואישתי מנהלים חיי שגרה די רגילים. לפעמים אנחנו אפילו יוצאים לשתות קפה ביחד. ביום יום אנחנו יושבים במרפסת ומדברים על מה שעבר עלינו במשך היום.אולי התמונה שהצטיירה לך בראש מכל מה שדובר כאן היא שאני מגיע הביתה. זורק מבט זועף עליה. לא אומר מילה. עולה להתקלח. הולך למטבח ויושב לאכול והיא? כאילו היא אויר.
אז זהו שזה ממש לא ככה. תתפלא אבל אנחנו שוכבים יחד ויוצאים לחופשות יחד רק מה בצרוף חברים.אני בא מהעבודה ואומר ערב טוב בחיוך. מפטפט עם הילדים .אם יש לי כוח אז משחק עם הגדול פינג-פונג.הולך מכות עם הקטן ואז יושב לשתות איתה קפה.
אתה פשוט לא יודע מה היה מקודם. היא היתה מקבלת כל יום שישי פרחים. פעם בכמה זמן הייתי נכנס לחנות הלבשה תחתונה והייתי קונה לה משהו נועז שנראה טוב עליה לדעתי. היינו נוסעים לצימרים הכי רומנטיים. היינו הולכם לבר ומתחרמנים כמו שני בני טיפש-עשרה. הייתי משתתף בכל מטלות הבית כולל הכל. היינו מטיילים המון יחד.הולכים מחובקים כמו זוג צעיר...
אולי אתה חושב שאני מצייר תמונה ורודה כשאני לא הייתי מודע שמתחת לפני השטח יש ריקבון. יכול להיות וכנראה אתה צודק. רק מה? היא אף פעם לא נתנה לי להרגיש שיש משהו רקוב ביחסים ביננו.שאני עושה משהו לא נכון. הפגיעה היא גדולה שבעתיים כי היא הצהירה שאני אהבת חייה והחבר הכי טוב שלה. אם היא היתה באה ואומרת או לפחות משדרת שמשהו לא בסדר מילא אבל אני לא אשכח שבוקר אחד לפני שהיא הלכה לעבודה הסתכלה עליי ואמרה" איזה כיף שיש לי אותך". ובסוף מה התברר? שהיא אמרה את המשפט הזה ויצאה מהבית אבל לא לעבודה. היא הלכה להזדיין עם הסרסור שלה. חצי שעה אחרי שהיא אמרה לי את זה היא כבר התפתלה תחתיו כמו זונה. חצי שעה !!!! לעזאזל. אתה מבין על מה אני מדבר? החזרתי לה די והותר? תחשוב טוב לפני שאתה עונה.
עכשיו ביום יום אני בסדר איתה. אבל כל השאר נעלם. היא כבר לא מצחיקה אותי עם הבדיחות שלה. היא כבר לא מושכת אותי. היא כבר לא חברה שלי. אז אני הפסקתי להתיחס אליה כאל אישה.אנחנו שוכבים והיא מרגישה שהמגע שלי כבר די מכני. היא אמרה לי את זה אז אמרתי לה שאת הלהט אני שומר לי שמגיע לה. כל הדברים הקטנים שהייתי עושה פשוט הופסקו. כל החופש שנתתי לה כבר איננו. זה לא שאני מונע ממנה ללכת לאן שהוא. היא פשוט לא מרגישה בנוח. אין לכבר חשק לעשות דבר למענה. פרחים ביום שיש? שתקטוף מהגינה.

עקבת אחריה? אם כן זה לא מסתדר עם התמונה הורודה.....

או שמא היא עשתה טעות ושכחה לטשטש ראיות...?

כן. עקבתי אחריה. אבל זה היה אחרי שקבלתי מידע מהחברה הכי טובה שלה. הרבה זמן הרגשתי שהיא שונה. זה באויר. היא עשתה הכל בצורה טיפ טיפה מוגזמת וזה עורר בי חשד שמשהו פה לא בסדר. אז למי פונים? כן... נכון. פונים ומתקרבים לחברה הכי טובה שלה. שם נמצא המידע הכי מהימן.לא תאמיני איזה מידע אפשר לקבל עם קצת חיוים וכמה כוסיות וודקה. נכון את צודקת זה לא מסתדר עם התמונה הורודה. בגלל זה זה כל כך כואב. באחד הימים הראשונים ניסיתי לתפוס איתה שיחה. ניסיתי לברר איפה טעיתי. מה לא היה בסדר. רציתי לשמוע טענות אליי. לשמוע שאני אשם בכל הסיפור. תאמיני לי או לא זה היה מקל עליי .אבל כלום. לא היתה לה טענה אחת אליי. אז שאלתי למה. לא היתה לה שום תשובה.תסלחי לי אבל אני קורא לזה קסם הזין. כנראה שגם כשהכל טוב זה משעמם. לעזאזל מה עושים. להיות זבל? אז הינה מיכל יקירתי. הפחתי להיות בן זונה מהשורה הקדמית. אני שוכב עם נשים נשואות על ימין ועל שמאל. ואת יודע מה הכי מוזר בכל הענין? זה לא מפריע לי בגרוש. שני ורואי אולי כועסים עליי אבל מה שהפריע לי בכל הסיפור זאת לא הבגידה שלהם אלא מה שאחרי. לזכותם ייאמר שהם היו הרבה יותר תרבותיים ממני וניסו להסביר את עצמם. אמרתי כבר. אני לא בא לתקן את העולם. רק הצטרפתי אליו. אם תקראי טוב את מה שכתבתי להם תראי שזאת לא הטפת מוסר. אני כבר איבדתי את הזכות להטיף מוסר.

חברה טובה... ממש

אני לא כועסת עליך אתה מספיק גדול ומסוגל לקבל החלטות איך כיצד ומדוע לחיות את החיים שלך...

תהנה מכל רגע
חיים רק פעם אחת

למה שתהיה נאמנה לק. ולא לחברתה?
אולי היה לה אינטרס סמוי?
זה לא אומר שלא היתה בגידה.
יחד עם זאת ק. מרבה "לייצג" פה את עמדת הבעל הנבגד והמקורנן והמסכן, אבל ממשיך לשכב עם נשים נשואות במלוא המרץ, ולעשות לגברים אחרים מה שעשו לו, ועוד להצהיר על עצמו כאדם כנה וישר שאומר את הכל בפנים ללא כחל וסרק.
בפורום הזה רמות הצביעות שוברות כל שיא, כנראה שכדי לבגוד צריך להיות כזה.

הקריז. אין לי הרבה זמן לכתוב היום. אגיב מחר על מה שכתבת. אבל רק תגיד לי משהו. מתי שמעת אותי אומר שאני אדם ישר וכנה? ועל הנשים הנשואות שאני בקשר איתן יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לך. אבל אין לי זמן עכשיו. חזרתי מפגישה מפרכת ואין לי כוח לכתוב.
תמשיך להיות עצבני עליי. זה מוסיף פלפל.

אתה מכיר את הקטע שאתה נוסע בכביש ואז מגיע לצומת שבו אתה צריך לפנות ימינה ויש שם טור ארוך של מכוניות שרוצים לפנות ימינה? אז מה אתה עושה? נעמד בטור ומתקדם כדי לפנות ימינה נכון? הרי זה מה שאומר השכל הישר וההגינות. ואז באים כל הנדחפים למיניהם, רובם אנשי מכירות עם רכבים מסחריים כמו סיטרואן ברלינגו,נצמדים לימין בכוח ובלי הרבה חשבון נדחפים לפניך. ואז מה קורה? אתה צריך לעבור גם את הפקק שהיה שם מלכתחילה וגם את הזמן שהנדחפים גונבים ממך כדי להיות לפניך. אתה מתעצבן. מקלל. לא נותן להם להידחף. וזה לא עוזר. הם בסוף נדחפים לפניך. ואז אתה חושב לעצמך " כיבינימט למה שאני אוכל אותה?אני אעשה אותו דבר" וכך, חביבי, אתה הופך להיות אחד מה נדחפים מתוך ידיעה שבמקום כזה או שאתה נדפק או שאתה דופק. אותו דבר בזוגיות. אתה יכול להיות הגון כמה שאתה רוצה. תמיד יבוא הבן זונה ויזמר לאישתך שיירי הלל, ישכיב אותה על הגב והיא תצפצף על ההגינות שלך ועל העובדה שאתה "בעל מדהים, חבר טוב ואבא נהדר" . אמרתי לך. אני לא מאמין בנאמנות. אין דבר כזה. לכל אחת חסר רק האחד שיידע להגיד את המשפט הנכון בזמן הנכון. אף אחד ואחת לא מוגן/נת.
אתה קורא לי צבוע. זה בסדר מבחינתי אבל אתה טועה. אני לא הטפתי מוסר לאף אחד כאן. גם לא הסתרתי את העובדה אני הפכתי להיות אחד הנדחפים. אני פוגש בעבודה נשים שענינהן מקרינות תאוה. מבט מייחל לזיון חסר מעצורים ועכבות ואתה יודע שזה לא בגללך אלא בגלל שבא להן ואם זה לא אתה תהיה בטוח שזה יהיה עם מישהו אחר. אז חביבי אתה יכול להגיד עליי שאני נבלה אבל אני לא עוצר. אם כבר היא תעשה את זה בכל מקרה אז למה שאני לא אהנה מזה.מה אתה רוצה? שאני אתקן את העולם? הבעל ייבגד בכל מקרה. אז מה אתה רוצה? שאני אהיה הגון? לא חמודי. זה היה וזה עבור. עכשיו תגיד לי איפה הצביעות כאן. יש משהו שאני מסתיר? אמרתי פעם שאני הגון? הייתי חמוד. אבל לא עוד.
אבל מה שאני יכול להבטיח לך שלעולם לא שכנעתי אף אחת לבגוד.מעולם לא חיזרתי אחרי אף אחת ולא ניסיתי להשכיב מישהי דרך פיתוי. אם הועלתה שאלה בנושא תמדי,אבל תמיד, שכנעתי שלא לבגוד. אתה רוצה. תאמין. לא? אז לא. בכל מקרה אתה לא יודע מי אני. אז ככה שאין לי הרבה מה להסתיר כאן בפורום.
אני שוב חוזר ואומר. הויכוח שלי עם רואי ושני לא היה על עצם הבגידה שלהם. תקרא טוב ותבין. בכל מקרה למדתי מדבריהם להעריך אותם ,גם אם אני לא מסכים איתם.
ולגבי חברה של אישתי. ברור שהיא קינאה בזוגיות שלנו. כי אצלה בבית יש " שיממון" לדבריה. למה זה צריך לעבור אלינו? צריך לשאול אותה.
ותלמד חוק יקירי. החבר הכי טוב שלך הוא זה שהכי מסוכן עבורך. לעולם אל תגלה לו את כל הקלפים ואל תספר לו סודות. גם אם הוא חבר שלך מגיל אפס.אל תבטח יותר מדי.
על כך נאמר" אלוהים רק שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי".
כמה שהמשפט הזה נכון

כאישה שחיה חיי זוג מופלאים עם חברך הטוב ביותר שלא בגדה ולא נבגדה מעולם, מה את עושה פה??? סתם קפצת כדי לראות מה "הרעים" עושים????

אתה מתוודה ובפה מלא וללא לחץ שאתה עושה את אותם דברים שאתה מטיף כל כך בלהט נגדם כך שאל לך לשפוט את שני "הנואפים". כל מה שאתה חושב או מרגיש כלפי אשתך או כלפי "הנואפים" חל עליך. הבט במראה הדבשת שאתה מייצר לעצמך אינה יפה יותר או נעימה יותר. אתה נוהג בצביעות ומונע מתוך ייצר נקמנות ילדותי שמביא אותך לאותם מקומות רעים שאתה כה חושש מהם ומאשים את אשתך שהביאה אותך לשם. קח קצת אחריות על עצמך ועל חייך, נראה שאת העניין הזה של האחריות תימצתת לטענה שאתה שם בשביל הילדים, אבל זוהי טענה דמגוגית שאין לה באמת אחיזה במציאות. אתה חי שם כדי לנקום באשתך ולמרר לה את החיים, על הדרך אתה גם דואג לילדים, כאילו שזה היה משתנה אם לא היית שם. אל תנסה לצייר את עצמך כמקריב קורבן כי היום אתה לא, אתה תפסת את מקומה של אשתך במשוואה ואת זאת אתה עושה ממקום הרבה יותר רע. אני מקווה שבת זוגך תבין את מיקומה במערכת שלכם, תתפוש אומץ וכמו שאמרת "תנפנף" אותך. לחילופין אולי יכנס לך מעט הגיון ותבין שאתה מתנהג בילדותיות וזאת באמת בלשון המעטה.

"שני נואפים"....... אהבתי

רואי, אני מסכימה איתך לחלוטין

ומר ק' יקירי אפשר לכתוב כעת השיחה עם שלושת הנואפים.....

הוא לא רואה ולא שומע, חי את עצמו ואת כאביו. לא צריך לשפוט אותו, רק מה, אדם כזה אינו עומד במקום של זכות המאפשר לו לשפוט אחר. אבל זוהי במה חופשית להחלפת דעות ומחשבות וטוב שכך ובדרך נתקלים גם באנשים מסוגו של ק. אני מעט מרחם עליו כי זה לא ממש נעים להיות הוא, אך קטונתי מלהתחיל ולחשוב על לנסות ולשנות את דעתו או את התנהלותו... שיהנה מהסבל, אולי יום אחד הוא יתפקח, אולי כשיגדל...

ההבדל ביני לבינך שאני לא מוכן לגנוב אישתו של אחר תוך כדי שאני מחרבן עליו, על ילדיו, על ביתו וגם על שלי.
אתה לא מבין כנראה את ההבדל. גם שני לא. שניכם לא הייתם פה אילו היחסים שלכם עם הפרטנרים שלכם הצליחו. אם המאהבת שלך לא היתה מקבלת רגליים קרות תאמין לי שלא היית מהסס לשניה לבנות בית על חורבות ביתו של בעלה וילדיה. גם שני עכשיו היתה נשואה באושר עם המאהב אם לא היו מתגלים חילוקי דעות מהותיים בינם. וזאת בלי לחשוב לשבריר שניה שבעלה בעצם הוא האיש שהיא רוצה להזדקן איתו. בל נישכח ,שני היקרה, שחילוקי דעות ביניכם התחילו כאשר דיברתם על כסף, חינוך הילדים וכו'. אלה שיחות של אחת שהחליטה בלב שלם לנפנף את בעלה כיבינימט ולקפוץ היישר לביתו של המאהב ולבנות איתו חיים חדשים.אז תודי, שני היקרה, שלא בחרת לחזור הביתה ולהזדקן עם בעלך. פשוט נאלצת לעשות את זה כדי לא לצאת קירחת מכאן ומכאן.
לזכותך רואי ייאמר שאתה לפחות לא צבוע. לעולם לא הצהרת שאחרי הפרידה גילית פתאום את אישתך מחדש.
אל תבין לא נכון. בגידות היו ותמיד יהיו.אני לא בא לתקן את העולם ובודאי לא אותך. מה שבאמת הרתיח אותי שאתה עוד יש לך טענות לבעלה של המאהבת. תתפלא אבל אני לא בטוח שיש לבעלה טענות כלשהם אליך. אתה לא בגדת בו. אולי לא איכפת לך ממנו אבל זה לא מעמיד אותך באותו מעמד כמו אישתו. יכול להיות שהוא האשים את עצמו בכל המצב והחליט להילחם על ביתו.
אני לא שר המוסר. אני מודה שאני עושה סקס עם נשים אחרות. האמת? הדעות שלך הרגיזו אותי יותר מהמעשים שלך. אני לא מכיר את המצב שלך והמאהבת שלך אז ככה שזה לא ממש לשיפוט.

בעיקר על דבר אחד, האמנתי באהבה ואני מאמין בה גם היום. איני מאמין ביחסים זוגיים המבוססים על טובת הנאה, זה אינו אוחז מים. אני גם מסכים אתך על העובדה שאילו לא הייתי מנופנף היינו היום במערכת זוגית. והמינוח כן לחרבן או לא לחרבן אינו במקומו. אלו החיים, אתה פוגש אישה מתאהב עושה ילדים בדרך זה מתקלקל לפעמים ללא אפשרות תיקון ואז אתה הולך, פישטתתי לך את התהליך וכמובן ברור לך שהתהליך הוא הרבה יותר מורכב ובעייתי אבל ככתורת זהו.העברתי ביקורת על התנהלותך אבל אני חייב לומר שגם לי לא הייתה הזכות לשפוט אותך אלא לחוות דעה ואני מצטער על כך שהדברים הגיעו לאן שהיגיעו ואתך הסליחה. בסיכומו של עניין אף אחד מאיתנו אינו ממש יודע את רזיו וצפונותיו של האחר ולעיתים אנו ממהרים לשפוט ולהעביר ביקרות לרוב שאינה במקומה, לרוב מכאבינו. למה? כי אנחנו יכולים....בסה"כ כל אחד מאיתנו נמצא פה עקב מצוקה ומשבר מאד גדול שחווינו בחיינו האישיים ואנו מחפשים סוג של נחמה, עיצה, מילה טובה. אהבתי מאד את הדינמיקה שנוצרה בין עדי והחלק מהכותבות בפורום, שם יכולת לראות את התמיכה והפירגון שכל כך חסרו בכתיבתי ובכתיבתך, אבל אצל הבנות יש את זה, אנחנו הבנים חזקים בלתת עיצות ולהעביר ביקרות. הלוואי ונוכל ללמוד ולהפנים את מעשי הנשים. אני באמת מאחל לך הרבה הצלחה ומקווה שתתגבר על הכעסים שלך, בעיקר בשביל עצמך. אני עושה את התהליךהזה בעצמי מתוך מודעות ומוצא ומגלה עולם חדש ומאחל לך באמת מכל הלב להגיע לשם ובעיקר להנות. כי העסק הזה שנקרא החיים קצר, באמת קצר.... ושיהיה לך בעיקר הרבה אהבה

ק יקירי
אני אחזור שוב על מה שכתבתי בעבר .... אתה לא מכיר את התמונה בשלמותה אז תעשה טובה ואל תשפוט או תטיף לי מוסר.......

אני לא אכחיש שהיו רגעים שרציתי לעזוב הכל וללכת , כן ללכת אל המאהב אבל שיקולים שונים חלקם אגואיסטים הניעו אותי מלעשות זאת (לידעיתך אחד השיקולים היה גם בעלי הרצון כן לנסות לשקם איתו את הקשר).

היינו בתקופה לא טובה והיו גם דיבורים על פרידה (עוד לפני שנכנס מאהב לתמונה).

אני מבינה שאתה מאד פגוע, אבל בשונה ממך אני לא עסוקה בנקמות וטוחנת את העבר. היה מה שהיה ומשם אני רוצה רק לצמוח. להגיד לך היום שהכל אידיאלי ביננו זה ממש לא נכון.היום (וכאן רואי לא יסכים איתי) בניגוד למה שחשבתי בעבר שקשר צריך להיות מבוסס קודם כל על אהבה - אחרי הניסיון עם המאהב הבנתי זה קיים רק בסרטים.

קשר מכל סוג (גם קשר בין בני זוג נשואים) מבוסס בעיקרון על אינטרס(לא במובן השלילי) ולא תמיד אהבה זה הדבר החשוב. אתה "יורד" עלי כל הזמן על כך.
אני לא רואה שום פסול בנסיבות שהובילו אותי לקבל את ההחלטה שלי- להישאר ולא ללכת.

שני

הדעות שלי לא השתנו. יכול להיות שאת אדם מקסים. אבל לא אוהב את הרעיון שאת מציגה את כל הענין כאילו שזה היה רעיון שלך. תודי בזה.מספיק עם כל הצדקנות הזו.ראית? רואי הודה בזה. ואני די מעריך אותו בגלל זה. אם את לא רוצה לספר לבעלך יבושם לך אבל לפחות אם את פונה לפורום זא תהיי קצת יותר כנה.גילית פתאום שמאהבים מדהימים הם לא תמיד בני זוג טובים.את גם דוגלת, כמו רוב האנשים שבגדו ונתפסו או שנגמרו היחסים עם הפרטנר, שלכל אחד מגיעה הזדמנות שניה. תשאלי את בעלך אם מגיעה לך הזדמנות שניה כי אני לא ממש בטוח שאת היית מעניקה לו הזדמנות שניה אם המצב היה הפוך. אני לא יורד עלייך אלא על דעותייך. אני מודה שאני אדם חסר טקט. אומר בפנים כל מה שאני חושב על בן אדם. זה כולל אותך וגם את רואי. עם רואי זה התחיל רק כשהוא קצת ירד על בעלה של המאהבת שלו בלי לשים לב שהבעל בעצם לא עשה לו דבר. תסכימי איתי שבכל מקרה הוא הקורבן.
תראי אולי הייתי צריך להיות קצת יותר מנומס אבל אני לא בטוח שהיית קולטת על מה אני מדבר. יכול להיות שאם לא היה עובר עליי מה שעבר אז הייתי קצת יותר תומך. אני נשמע לך מאד גס רוח אבל אני לא ממש כזה. אני פשוט שונא צביעות. זה בסדר אם את לא מאמינה לי. את לאמכירה אותי אבל לפני שנתיים הייתי אחד מעמודי התווך בפורום השכן. ירדתי על אנשים לא פחות אבל הם הבינו וקיבלו את מה שאמרתי להם. נכון שהיו ויכוחים סוערים אבל בסוף הכל התיישר.

אני מסכימה איתך שמאהבים מקסימים הם לא בהכרח בני זוג טובים ואין לי ספק שהזוגיות , כפי שהיא התנהלה עם המאהב לא היתה ממשיכה כך אם היינו מחליטים להתחתן . להודות במה?? אני מסכימה במיליון אחוז עם הכתוב לעיל. היתה אהבה אבל גם שם היו סדקים וכשהייתי צריכה לקבל החלטה לקום וללכת או לחתוך עם המאהב בסופו של דבר בחרתי באופציה השנייה כאשר ידעתי בוודאות שאושר לא יהיה לי עם הבעל.גם היום אני לא מאושרת - מאחר ובחרתי באופציה ב' אני משתדלת יותר ומקווה לטוב. להזכירך השיקולים שלי להישאר לא קשורים באהבה כי היא לא קיימת.

זה גם לא מדויק להגיד בחרתי ...בשלב שהוא עזב את הבית וכאילו חיכה לי לדעתי גם הוא הגיע לתובנה שזה לא זה (כשאני הבהרתי שזה צעד מאד קשה עבורי שקיים רק במחשבות ) והמחיר כבד מידי ואם ביננו יש סדקים ואי הסכמות אז כבר עדיף להישאר בבית ולא לפגוע בתא המשפחתי
( להמשיך לראות את הילדים כל בוקר לא לפגוע ברכוש שנצבר וכו). ולכן במריבה הראשונה שהיתה הכל התפוצץ ושם זה נגמר - כבר אמרתי לך שאחרי שבוע הוא חזר הביתה....

לשתף את בעלי...? למה ? למי זה מועיל? כואב לי שבחרתי בצעד לא "מוסרי"
אבל תאמין לי שגם אני עברתי תקופה מאד מאד לא קלה

ואכן אני אישה מקסימה (אפילו קצת יותר...):-))

"תראי. יש הרבה מקרים של מעידות חד פעמיות. גם לכאלה שנאמנים מטבעם.תני לו הזדמנות.אמרתי שיהיה קשה. לא אמרתי שזה בלתי אפשרי. את תבחני אותו בכל צעד. גם אם זה לא במודע. אחרי שיעבור זמן את תבחרי להאמין אם הוא טיפוס בוגד או שהוא מעד ונגרר".

אלו הן המילים שלך......שייעצת לי איך להמשיך הלאה....... עכשיו אני מייעצת לך אחרי שאני מוסיפה שהייתי בטיפול זוגי עם בעלי (הצבתי תנאי) , סיימתי את הטיפול.... והיום אנחנו מחוזקים ומאוהבים. כמובן, שאני עדיין נזכרת ושואלת אותו אבל, פחות.
כמו שאמרת זה קשה , ארוך, אני עדיין בוחנת...בכל צעד... ולאט לאט האמון נבנה מחדש.

שורה תחתונה.... לכל אדם מגיעה הזדמנות שנייה.....אולי אישתך לא מהבוגד...תמיד יבגוד... יכול להיות שהיתה זו מעידה חד פעמית,היא ראתה איזה בעל נפלא יש לה והיא עושה הכל כדי לשמר את זה.
כדאי לך,לדעתי, לראות את הדברים באור אחר, לתת לזה הזדמנות, לצאת מהמרירות, כעס ויצר הנקמנות ולהנות מהזוגיות. החיים שלנו קצרים מדי וצריך לנצלם בחוכמה.
זאת רק עצה..... תקבל אותה או שלא, בכל מקרה שולחת לך המון הצלחה .....

דפדפתי חזרה לראות את מה שכתבתי. אני אגיד לך מה. קודם כל כנראה שלא קראתי טוב. ממה שהבנתי עכשיו בעלך בגד בך במשך שנתיים ולא שהוא בגד בך לפני שנתיים. מצטער על הטעות אבל זאת לא מעידה. זאת בגידה מתמשכת. מעידה יכולה לקרות כאשר נוצרת סיטואציה שבה כל האוירה מובילה למפגש ,לרוב מיני, ובזה מסתיים הסיפור. אבל לבגוד במשך שנתיים ולקרוא לזה מעידה? זה... לא. בכל אופן אם תקראי את ההמשך של מה שכתבתי לך באותה תגובה תראי שאני לא ממש מאמין בנאמנות. אבל את כבר החלטת שאת רוצה לשקם את היחסים ביניכם. אז לא ראיתי שום צורך בלהסית אותך נגדו. אם כבר זה הכיוון שלך ניסית לתמוך ולעודד עד כמה שאפשר מבלי להיות צבוע. מבלי לחשוב דבר אחד להגיד לך ההיפך.
איך את מרגישה? איך הולך ביניכם?
שבת שלום.

איילת שלום,
כמו שכתבת, לא אוכל להמליץ על יועצת זוגית בפורום אבל אוכל לתת לך כמה טיפים לבחירת היועץ/ת הזוגית.
ראשית עליך להחליט האם אתם מעונינים בפסיכולוג או במאמן, קואוצ'ר.
שנית, אחד הדברים החשובים באימון הוא החיבור למאמן, ולכן כדאי לפנות למאמן שנותן פגישת הכרות שאינה כרוכה בתשלום. בפגישה הזו עליכם להיות מאוד פתוחים ולבחון האם המאמן שיושב מולכם נותן לכם תחושה שאתם יכולים להפתח ולדבר באופן החופשי ביותר על מה שמפריע לכם. החיבור הוא חשוב ואותו ניתן לבחון רק בפגישה.
בנוסף עליכם לבחון את סכום האימון אותו תדרשו לשלם. שימו לב ישנם מקרים בהם לא ימסרו לכם את המחיר בטלפון אלא בפגישה. גישה זו מקובלת ובסופו של דבר אם אתם באמת רוצים אימון אז לכו לפגישה אין לכם מה להפסיד.
אם אתם בוחרים במאמן וודאו מהיא השכלתו והכשרתו היכן למד ומהיכן הנסיון שלו. כמו כן כדאי לבדוק אם המאמן עוסק גם בייעוץ אישי - זה ממולץ מאוד שהמאמן ידע להעביר גם ייעץ אישי.
חשוב לא להתפתות להתחיל אימון עם מאמן שאינם מרגישים איתו בנח, במקרה כזה המשיכו לחפש החיבור כפי שכבר כתבתי, מאוד מאוד חשוב.
לבסוף כדאי לפנות למאמן /פסיכולוג שהקלינקה/ משרד שלו נמצא במרחק סביר ממקום מגורכם, היעוץ צריך להיות נח ולא מתיש בנסיעה ארוכה.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

זה בסדר אני סולחת לשניכם :-))

הדעות שלי לא השתנו. (--:

אני בטוחה שהזמן יעשה את שלו ..... הכי חשוב להנוות מהחיים- חיים רק פעם אחת
בהצלחה!

דן שלום,
זו שאלה שתמיד עולה במערכת יחסים האם ידידות עם בן/ת המין השני הם לגיטימיים האם הם נחשבים לבגידה? אין תשובה חד משמעית את ההגדרה אתם כזוג צריכים להגדיר. אני מבינה את הרצון שלך להיות החבר , הבעל האהוב מס' אחד ובעבורך ידיד לאשתך מהווה מתחרה בלתי אפשרי. אני חושבת שצריך להיות רגיש לצורך שלך ולצורך של אשתך . תשכילו לדון בזה אם לא תטילו איסורים חד משמעיים ותיהיו פתוחים לנושא תוך מתן כבוד הדדי האחד לרגשותיו של השני.
בהצלחה
תמי אורן

אם אתה מרגיש נבגד אז זו בגידה. תזכור שבגידה היא לא בהכרח מינית. גם סתם לשתות קפה יכולה להיחשב בגידה ,אם היא לא מקובלת על בן הזוג. יחד עם זה תזכור שאתה אולי מספר אחד אצל אישתך אבל לא האדם היחיד. אל תמהר לסווג את עצמך מספר 2. תמיד יש אדם שאנחנו מרגישים בנוח איתו. לדבר איתו. לספר לו דברים שאי אפשר לספר לבן הזוג. יכול להיות שהוא כזה.זה לא בהכרח הופך אותך למשני למרות שאני מבין מה שאתה עובר.אבל יחד עם זה אני מציע לך לספר לאישתך מה אתה מרגיש. לבקש ממנה שתדע איפה הגבול בעיניך.אבל אל תמהר להאשים אותה בבגידה אם אין לך הוכחות חותכות. סביר להניח שהיא תכחיש שיש משהו בקשר ביניהם ואתה כמובן תצא מטומטם. אבל תפקח עיניים טוב טוב כי ידידות מה סוג הזה היא פתח ענק להתפתחויות לכיוון הבגידה הרגשית והמינית.לרוב זה גם מוביל לזה. יש כאלה שלא מגיע להם חופש ויש כאלה שכן. תבדוק איזה סוג שייכת אישתך.
אולי אני קיצוני אבל יש הבדל בין שיחות סחבאק במשרד לבין חיבוקים ונשיקות ומיילים וטלפונים. יכול להיו תשכרגע היא באמת מתיחסת אליו כחבר וזהו אבל אני לא מאמין בידידות אפלטונית בין גבר לאישה לאורך זמן. זה תמיד נגמר בבגידה. אז תבהיר איפה הגבול. עדיף שהיא תיפגע קצת עכשיו מאשר שאתה תיפגע אנושות מאוחר יותר.

אם את כבר החלטת שאת רוצה להתגרש עלייך לפנות לעורך דין שינחה אותך מה ואיך צריך לעשות.
אם את אומרת שאת רוצה להתגרש כדי לבדוק איך הצד השני יגיב או לבדוק כמה באמת את חשובה לו אז כדאי שתפני לייעוץ זוגי כדי שיעזורו לכם למקד את הבעיות ולפתור אותם.

אשמח לסייע יותר
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

נולי שלום,
הצורך ללכת לזונות יכול לנבוע מכמה סיבות כמו: שיגרה, צורך בבחורות צעירות, סקס לא מחייב שאין בסופו המשכיות ועוד ועוד... אני לא יכולה לדעת מהן הסיבות שבגללן בעלך מחליט מדי פעם לגשת לקבל את שירותיהן של הזונות אבל אי אפשר להתווכח עם הצורך הזה שלו.
נסי להכניס קצת עניין למערכת היחסים שלכם, בחרי לעשות משהו קצת אחרת למשל, לגוון בשעות בהן אתם עושים סקס או במקום בו אתם עושים זאת, תזמי משהו רומנטי כמו ישיבה בחוף הים עם בקבוק יין וכו'. נסי ליצר משהו אחר בינכם שיפיג את השיגרה.
אם זה לא יעבוד ממולץ לגשת לייעוץ זוגי או לסקסולוג /ית

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

מזי שלום,
אכן לא פשוט להתחיל מחדש אחרי כ"כ הרבה שנות נישואין. אם החלטת שאת אכן רוצה להפרד עלייך להכין לעצמך תוכנית עבודה. לחפש מקום מגורים חלופי (אין מלון דירות אבל אולי תוכלי למצוא אופציות אחרות), בררי עם עצמך אם את כבר יודעת איך תמלאי את שעות הפנאי שלך.
מצאי לך את החברה המתאימה שאיתה תוכלי לדבר בשעות הקשות יותר שבהן תצטרכי אוזן קשבת.
ארגני לך רשימה עם מטלות ומשימות ובצעי את המשימות שלך בכל יום לפי סדר הדחיפות.
אימון אישי יוכל מאוד לעזור לך למצוא את הדרך להתארגן מחדש...

אשמח לעזור,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

זה סיפור עצוב על בחור מקסים אבל לא אחד שאפשר לבנות איתו חיים זוגיים. הבחור נשמע מאד נחמד אבל מאד לא רציני. אם הוא מקטר כל הזמן אז בסדר. יכול להיות שבאמת רע לו עם העבודה. תחכי שיחליף עבודה ותראי את התגובה שלו בעבודה הבאה. מה שמטריד בסיפור הוא ההימורים שלו. תתפלאי אבל יש לזה משמעות מרחיקת לכת על הבחור. אדם שבונה על זכיה בטוטו ועל עסקי אויר כמו ההימורים לרוב הוא אדם לא רציני . יש לנו זוג חברים כאלה. הוא לא עבד בחיים והיא המפרנסת. לפני כמה זמן הוא התחיל לעבוד בתור שומר . לא תאמיני מה הלך אצלם בבית. פוגרום. ברגע שהוא חזר מהעבודה כולם היו צריכים להיות בדומיה. למה האדון חזר מהעבודה והוא צריך לנוח.הוא לא עשה כלום בבית כי הוא עובד!!!. אבל מה? הוא הכיר את כל סוכנויות ההימורים בארץ. חוקיים ולא חוקיים. היה מהמר בטוטו ובלוטו ובניירות ערך ובבתי קזינו לא חוקיים.בסוף הוא החזיק מעמד בעבודה חודשיים ופרש ועכשיו הוא בבית.
תראי אני לא יודע .אולי מוקדם מדי לסגור את הסיפור איתו. אבל תזהרי. תזהרי יקירתי כי הסימנים לא ממש מעודדים. לזוגיות טובה לא מספיקה האהבה. גם לא מספיק שהוא אדם מקסים וכו'. צריך קצת יותר. תחכי קצת אבל תפקחי עיניים ואל תסתנוורי מכל הקסם ההתחלתי. יש פה מספיק סיפורים על על נישואין שהחלו באהבה גדולה והגיעו לפורום הזה דרך אחד מבני הזוג שהרגיש יאוש ...

שלי שלום,
אני מבינה שבשל היותך בת 30+ את לחוצה ואינך רוצה לבזבז את זמנך אבל מנגד אני מבינה שקשה לך לקחת החלטות על אף הסימנים המדאיגים שהבחור אינו עובד באופן קבוע ומחפש דרכים קלות להרוויח כסף. חשוב שתבדקי האם היה עקבי בתחומים אחרים, לא ברור מדברייך האם למד ואם כן האם סיים את לימודיו. יש תחומים נוספים דרכם ניתן לבחון רצינות אמינות .כאמור כדי להקים משפחה חשוב שתהיי בטוחה שיש לך על מי להשען או לחילופין שיהיה שותף מלא .
לעיתים צריך לקחת החלטות קשות וכואבות אבל נכונות כי אח"כ הן גורליות.
בהצלחה
תמי אורן

גילי,
את/ה מדברים על נקמה וחוסר סליחה. רק שבדך לא חשבת על האשפרות שאותו גבר נבגד אוהב את אשתו וכן היה רוצה לשפר את מערכת היחסים ולהתחיל מחדש. להתחיל פרק ב' אפשר גם עם אותו ב בן/בת זוג העיקר הוא ללמוד מהטעויות שכל אחד עשה במערכת היחסים ולא לחזור לאותם מחוזות מוכרים ולא טובים שבהם כבר הייתם. נקמה טובה לאגו לחיים היא לא תורמת כלום.

ניתן לשקם מערכת יחסים שעברה משבר אמון אם רק רוצים.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259