פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

א שלום,
לפני כל החלטה חשוב שתפנו לייעוץ נישואין יש כאן מחד חשד ומנגד הכחשה והם הפכו לדיירי הבית שלכם ולכן כדי לגרשם חשוב לטפל בהם נכון.כמו כן חשוב בגלל שמעורבים כאן כספים להוועץ עם עו"ד מה לעשות כדי לא לגלות שכספך עובר לחשבון לא ידוע.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן 0545510509 מטפלת זוגית מוסמכת

הרגשות שלך מובנות בהחלט.....
גם אני גיליתי שלבעלי יש פרופיל במקושרים והוכחתי אותו על כך.... ברור שהוא לא אודה.......
ההרגשה הזו מגעילה וקשה.... משפילה......

אבל יותר מהכל מאז אני תמיד חושדת ודימיון שלי עובד שעות נוספות........
שותפה לכאבך

אמרת לו שמפריע לך העודף משקל שלו? אולי הוא לא יודע שזה מפריע לך. ניסית להסביר לו מה עובר עלייך ביומיום? שאת ממש ממוטטת?סתם סקרנות.
לגבי הקללות אז תראי. אני ממש נגד זה אבל לפעמים יש פליטות פה כאלה מתוך עצבים של תסכול מיני. אל תייחסי לזה הרבה חשיבות. אני יודע שזה פוגע. אבל היה יותר מדאיג אם הוא היה מקבל את הסרוב שלך בשקט והולך להשלים את זה במקום אחר. תאמיני לי שזה לא בעיה. אפילו לאדם עם עודף משקל. זה שהוא מתוסכל זה ,לדעתי, אומר שהוא לא רוצה לחפש בחוץ. הוא רוצה אותך וזה מעצבן אותו שהוא לא מקבל. יחד עם זה קצת הבנה מצידו לא תזיק.

תודה על המענה. כן, הוא יודע שאני מאד עייפה, אבל שבא לו , כנראה שזה לא מעניין אותו, נראה לי שאוהב את עצמו עד מאד. והבהרתי לו לא פעם שלא יעיר אותי מהשינה, זה עוזר לזמן קצר, ואחר שוכח. אומר, שאני מושכת אותו וזה לא בשליטתו. ואותי כשמעירים אותי מהשינה אני מאד עצבנית, אז איך יבוא לי אחרי זה????. יש גם מה שנקרא גזל שינה, זה איסור. אני בחיים שלי לא יוציא מילים אלו מהפה, הוא אמר שזה היה בתת ההכרה בלתי רצוני, מתי שהוא חצי רדום ועיף הוא פולט דברים מהפה מתוך עצבים כי אני לא פעם דוחה אותו. הוא אפילו לא יודע שתשעים אחוז אני מקיימת איתו יחסים רק בשביל לרצותו כי הוא מאד מאד כבד, איזה גדולה זאת שאני נותנת לו שיהנה ואני לא, הוא צריך להעריך. השבוע אני חוגגת יום הולדת, הוא רוצה לקחת אותי לבית מלון, ממש אחרי דבורים כאלו שפגע בי לא בא לי, בעל צריך להחמיא, לחזר ולהגיד מילים יפות לאישה. זה החולשה שלו, שהוא לא מסוגל, הוא רק מפעיל ידים וכמו אילם במיטה. ואני אוהבת דיבורים. אנו מאד שונים. מעולם לא שמעתי מילות חיבה, כינוי חיבה, או שאוהב אותי, מעולם לא שמעתי, אבל לפי העזרה שלו בבית והתמיכה, יכולים להבין שאוהב רק זה לא בלקסיקון שלו ולא האופי שלו להוציא מילים שמחממות את הלב. אז אם הוא שתקן, לפחות שלא יקלל??? איך היה מרגיש אם אני הייתי מקללת אותו???? . האם עלי להסכים ללכת איתו לסוף שבוע בית מלון למרות שאמר מילים חריפות, שאתפגר.??? איך אפשר לאהוב אותו אחרי זה ? איך????? . תודה על התמיכה.

כל מה שאמרת לי את צריכה להגיד לו. ובלי ליפות מילים. תזרקי לו את זה בפנים. חוסר הידיעה זה הכי גרוע. תגידי לו הכל. תני לו לדעת מה את באמת מרגישה. הוא ייפגע. הוא ייעלב. הוא יעשה פרצופים .אבל בסוף הוא יתמודד עם מה שאמרת לו וילמד להבין אותך יותר טוב. הוא יודע את המצב אבל כנראה שלא ממש מבין אותו. אם הוא שמן תגידי לו את זה. תסבירי לו שזה דוחה .תגידי לו שאת רוצה לשכב עם גבר ולא עם ממוטה. תגידי לו שבזמן הסקס איתו את יותר מוטרדת מכמות החמצן בריאות מאשר מגירוי מיני. יש אנשים שהסברים עדינים לא חודרים להם למוח.

שרית שלום,
מאחר והעלית שני נושאים משמעותיים כמו תגובתו של בעלך לדחיה ופגיעותך ותחושת הדחיה בשל מראהו אני ממליצה בחום לפתוח ברגישות אבל בכנות את הנושא ולראות זאת כהזדמנות ליצירת מערכת יחסים אינטימית כי להרגשתי בעלך מגיב לדחיה שלך וממקום פגוע פוגע.
במידה ושיחה כו אינה מתאפשרת ממליצה על ייעוץ זוגי.
בהצלחה
תמי אורן 0545510509 מטפלת זוגית מוסמכת.

למה את מסכימה לחיות חיים המבוססים על חוסר אימון, חוסר משיכה, חוסר אהבה, חוסר כבוד, חוסר התחשבות וחסר באינטימיות?
היית צריכה להעיף אותו לפני תום השנה הראשונה, אבל מרגע שקיבלת החלטה להשלים עם חוסר נאמנות, שידרת לבעלך שהדלת פתוחה לרווחה, והוא יכול לחגוג, את כבר תחכי לו, ותסתפקי בפירורים שהוא יזרוק לך.
אם את לא מתייחסת לעצמך בכבוד, למה שהוא יעשה זאת?
אם את לא חושבת שמגיע לך גבר שיהיה שלך בגוף ונפש, למה שיהיה לך אחד כזה?
אספי הוכחות על בגידותיו, ולכי לפתוח תיק גירושין הכי מהר שאפשר.
נסי לקבל יעוץ משפטי מקצועי, או בנעמ"ת וקדימה, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
"טוטאל לוסט" מוחלט, בעלך מזמן , מזמן כבר לא בבית, עכשיו נשאר רק להסדיר את הפרידה.

תודה שפניתי לי מקום למחשבה .
בדיעבד לזרוק אותו בשנה הראשונה זה נכון. גלגל לא מחזירים אחורה. אני חייה בחברה לא פשוטה ולא מקלה ראש עם גרושות . ומעמד ילדיי יהיה נחות. וכלכלית איני יכולה לפרנס אותם לבד.
אולי מה שמקל שהוא רוב הזמן בעבודה או בלימודים.

עד גיל 21 .
לכן העניין של לכלכל אותם לבד, לא רלוונטי. אין דבר כזה, ואם הבעל מתחמק מתשלום מזונות, אז ביטוח לאומי מסייע לנשים כאלו.
אל תתני לעניין של החברה בה חיה, להשפיע עלייך, בסופו של דבר אף אחד לא חי את חייך חוץ ממך,
וחיים כמו שתיארת ,אף אחד לא צריך לחיות, בשום חברה.
אסור לתת לפחד להשתלט עלינו, חיים פעם אחת, ונכון אי אפשר להחזיר את השעון אחורה, אבל את בטח עדיין צעירה, וכל החיים לפנייך, וכל מצב עדיף בהרבה על מצבך הנוכחי.

מהנסיון והמקרים שראיתי מדובר על 1000 שקל לכל ילד.
הבית משותף הוא יכול להתעקש למכור אותו , לסגור משכנתא וממה שנשאר לחלק לשניים.
הסיכויים לבנות משפחה מחדש עם שלושה ילדים קלושים ביותר לא משנה מה הם הקרטריונים שלי.
אתה מבין!!!

פשוט או לא . תחזירי לו, לפחות יהיה לך קל נפשית. מבעל ניסיון.

אני מבינה למה אתה רומז , גם התסריט הזה עבר לי בראש אבל אם יתגלה משהו כזה אני אאבד הכל.
לא קלטת לגברים בחברתנו מותר הכל לנשים אסור הכל.

אם העניין הכלכלי משתק אותך , ואת פוחדת שלא תוכלי למצוא בן זוג, ואת גם חוששת מהמוסר הכפול בחברה שלך, וכל האופציות להשתחרר מבעלך נופלות אחת אחרי השנייה, אז למה את כותבת "עזרו לי בבקשה"?
האם את מצפה לאיזו תרופת פלא, "הוקוס פוקוס" שתהפוך את בעלך לבעל נאמן ומסור?
אני מאוד מבין, שאת חיה בחברה שחיה כמו בימי הביניים, אבל יש אנשים, שמוכנים לגור באוהל ולהתקיים על לחם ומים, אבל להיות חופשיים, אדונים לגורלם.
כנראה שאין לך ברירה, אלא לאכול את ה"ח**" שבעלך מאכיל אותך, ולהיות אומללה כל החיים.
אגב, לך אין משפחה שתוכל לעזור לך?
בכל אופן, מאחל לך מכל הלב הצלחה, בכל החלטה שתקבלי.

רוב הפעמים אהבתי את התגובות שלך אבל הפעם אני מתפלא עליך. לא תמיד כשפונים לפורום מחפשים באמת פיתרון. כשאין עם מי לדבר ואין מישהו קרוב שאפשר לסמוך עליו ולהוציא את כל המועקה מהלב אז פונים לפורום. לאנשים זרים שלא מכירים ולא מזהים. החברה הדרוזית היא לא החברה המוסלמית.שם זה באמת כמו בימי הביניים. יחד עם זה לחברה הדרוזית כמו לכל חברה אחרת יש מנהגים וכללים משלה. אני לא חושב שאנחנו חברה יותר טובה. תסתכל סביב ותראה מה יש בחברה שלנו.
אז אחי כשאתה מביע דעה תשתדל קצת יותר בעדינות. אל תשכח שיש בצד השני אדם עצוב שמחפש להתנחם ולקבל תמיכה כדי להחזיק מעמד בחיים שלא תמיד ניתנים לשינוי.
יום טוב

לגברים ואסור לנשים, ואם היא מתגרשת ילדיה במעמד נחות, זה מה שדרוזית כתבה, ואם זה לא ימי הביניים, לא יודע מה כן.
לגבי העניין של לנחם, אני מעדיף לטלטל את הבן אדם, ולהציב לו ראי מול האף, ואולי אפילו לתת לו סטירה וירטואלית כדי לאפס אותו, לדעתי יש פונים שממש זקוקים, לטלטלה רצינית.
לנחם וללטף את הראש, לא נראה לי תגובה הולמת, שתקדם את מצבו של הפונה שנמצא במצב קשה , להיפך, היא תנציח את חוסר התקווה וחוסר האפשרות לשינוי ותיקון.

חשבת פעם מה מחיר התיקון שאתה מדבר עליו? יש אלפי נשים וגברים שבוגדים כי אצלם לא הכל בסדר אבל מחיר השינוי כבד מדי.ואני לא מדבר על אלה שיש להם בני/ות זוג "מקסימים ונהדרים" ( או בעברית -משעממים). אתה שולח אותה לגור באוהל העיקר שתהיה אדונית לגורלה. חשבת פעם מה עם הילדים? איזה מחיר עליהם לשלם כדי שאימם תהיה אדונית לגורלה? כמה השפלות הם צריכים לעבור? שלא לדבר על הצד הכלכלי. זה מפחיד להתגרש אפילו בחברה היהודית. הסטירה הוירטואלית שאתה נותן לה לא במקומה. יש כל כך הרבה שיקולים בדרך לגירושין שאתה לא מביא בחשבון. גם לגבר גרוש הרבה יותר קל להתחיל חיים חדשים מאשר לאישה גרושה עם ילדים. על אחת כמה וכמה בחברה שמרנית שבו היא חיה. היא מודעת שהיא אוכלת קש מבעלה. אם לא היא לא היתה כאן. אז ככה שאין צורך להפוך את הקש לחרא ולהזכיר לה את הטעם מחדש.

את\ה מאד נמקת את הבעיה במציאות מכאיבה ונכונה . תודה על ההתייחסות אשמח לקבל ממך תגובה.

את צודקת לא תמיד מחפשים פתרונות אלא להתנחם ולקבל קצת כח, וגם לראות אנשים במצבי אך מתמודדים.
מהתגובה אני מבינה שק זאת אישה?

כשגבר בוגד הוא בוגד עם אישה. השאלה היא מאיפה הנשים האלה? הן נשואות? מאזור מגורייך? איך הן נראות בעיני החברה?את יודעת מי הן?

השאלות לא רלוונטיות. ולטנגו צריך שניים. המגזר ,המין ,החברה וסטטוס , זה ממש לא העניין הם מוצאים אחד את השני כי שניהם מחפשים או נמצאים בווקום רגשי מסויים.
כי הרבה פעמים המוסר נחלש או אינו קיים.
אנשים כאלה ישארו ויתחלפו, הבעיה שיש יצורים חסרי ישע שסומכים עלינו ואני לא יכולה לפגוע בהם.
אם כבר הביאתי אותם לעולם הם בסדר עדפיות לפניי. וכל פתרון אני שוקלת אותו לטובתם .
אני קבלתי החלטה שאני משלמת מחיר אומנם כבד , הילדים שלי לא אמורים לשלם את המחיר איתי.
תמיד הם היו ויהיו השיקול הראשון והאחרון.

סתם כי יש לך מחחשהב" נשית" אם אני אסתמך על גברים ממדים ונשים מנוגה . דפוס מתן פתרונות הוא דפוס גברי , ונשים משתפות לא בכוונה לקבל פתרון.
בגלל זה או שאתה מבין ללבן של נשים.

אני סתם גבר. מגברים שמוגדרים על ידי הנשים " משעממים". מאלה שתומכים בנשים שלהם ברגעי משבר ואחר כך אוכלים אותה.

לא הייתי מצטערת על מעשה אציל. כנראה שהייתה עם המשהי הלא נכונה.
אני מקווה שתהיה בקרבת אנשים ונשים שיעריכו אותך. אני שמחתי להתכתב אתך.

ואין לך כוונה לעשות שינוי, היית צריכה לכתוב זאת בהתחלה, והייתי מכבד זאת.
אבל תיארת מצב מסויים, וביקשת עזרה ותגובה.
מצטער, אם התגובות שלי פגעו בך.
שיהיה לך כל טוב.

אני לא חושב שאתה צריך להתנצל בפניה. זה דווקא טוב שהיא תשמע כמה דעות שונות. חוץ מזה אני לא חושב שהיית בוטה מדי או שאמרת משהו מעליב. ראית את המצב לפי זוית הראיה שלך והגבת בהתאם. אני מאמין שהיא מבינה את זה.
יש מקרים שדווקא הגישה שלך יכולה לעודד אדם לקחת את עצמו בידיים. משום מה היתה לי הרגשה שזה לא המקרה.

שלום
אני מקווה שהתעלומה תפתר!
אבל עד אז אני מציעה שתעשי סריקה במוח על התנהיות או מילים או העלמות לא מוסברת, הצלבת מידע לא נכונה .
תנסי להתנתק מהרגש .
ותדעי ומנסיון דברים קטנים מנבאים על דברים גדולים
חוץ מזה אין מה לעשות.
אסבר לך קצת עליי .שספרו לי על בעלי " שהיום הוא בוגד סדרתי" לא האמנתי אמרתי קנאים.
שיהיה לך בהצלחה

לגבי טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי או תרופתי אין לי כסף או זמן להרשות לעצמי..
לגבי אובססיביות לגביה- יש שני דברים שאני רוצה לרשום על זה- אני לא עורב לה מתחת למרפסת בבית, אני לא מתקשר אליה בכל יום- לא הרמתי לה טלפון כבר חודש וחצי, ואני לא מציק לאנשים שמסביבה.. אני רק מתגעגע נורא, ואני יודע בלב שלם שאני אוהב אותה..
אני מפחד לשכוח אותה, מפחד לשכוח את ההרגשה- מצד אחד זה מכאיב לי, ומצד שני- הכאב הזה הוא כאב כיפי- אם זה בכלל הגיוני- מלא בזכרונות שמחים, מצבים מרגשים וחדשים, ואותה- כל חיוך או מבט או חיבוק מלא בכל מה שרציתי שהוא יהיה מלא- חום, אהבה, ביטחון והבטחה שיהיה טוב בהמשך..

גם אם היה לי כסף לטיפול תרופתי או דיאלוג לשחרור כל מה שיש בתוכי- אני לא בטוח שאני רוצה לעשות את זה במטרה לשכוח את הרגשות שלי כלפיה..

את באמת חושבת שעדיף לי לנסות לשכוח ממנה ולהמשיך הלאה? למצוא מישהי אחרת יהיה פשוט בלתי אפשרי- ואני מפחד שכל אחת אחרת שתחלוף על פניי תהיה.. אכזבה לעומת מה שהיה לי..

פפפ אני עדיין מבולבל..
יש מישהו מומלץ באיזור עכו?

שלום לך,
כאשר הספק נכנס קשה מאוד לגרשו . לכן ממליצה בחום לדבר בפתיחות על המייל האנונימי שקיבלת למען הסר ספק שיכרסם באמון ובמערכת היחסים בפרט.
בהצלחה
תמי אורן מטפלת זוגי מוסמכת 0545510509

אורטל שלום,
השלבים הראשונים אחרי הנישואים ובוודאי עם הולדת ילדה אינם פשוטים אני ממליצה בחום לפני כל החלטה לפנות לייעוץ נישואין. במידה ובעלך אינו מעוניין ניתן לעבור טיפול פרטני באוריינטציה זוגית . יש פעמים שנשים הבוחרות לפנות לטיפול רואות עצמן כאחראיות בלעדיות לבעיה אבל לא כך הוא הדבר ואין זה אומר שרק הן צריכות לעבור שינוי אבל תזוזה שלך בתמונה הזוגית תזיז ללא ספק גם את בעלך והשינוי לא יאחר להגיע.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן פסיכותרפיסטית מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת 0545510509

שלום לך, אין ספק שידיעה כזו מהווה סטירת לחי לא פשוטה. אני ממליצה בחום לא לקחת החלטות בשלב זה. בנוסף חשוב לפני כל החלטה לפנות לייעוץ נישואין לא רק בגלל הבגידה היחסים שלכם כנראה זקוקים לבדק בית. כנראה היה צריך רעידת אדמה כדי לראות, להקשיב וראו זאת כהזדמנות. תמיד אפשר להחליט שזה לא זה אבל לא לפני בירור מעמיק.
מאחלת לכם הצלחה
תמי אורן פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית מוסמכת
0545510509

מדובר בהתמכרות , מי שטעם יבגוד שוב.
לעולם לא תוכל להאמין להף תמיד תחיה בחששות ודאגות, איפה היא, מה היא עושה?
תבעט אותה מחייך, הרי ממילא היא טוענת שהיית בעל גרוע, אז מה פתאום היא רוצה להמשיך?

אתה מאמין לה שהיא "פתאום" אוהבת אותך "לפתע " היא נזכרה ? או שלפתע היא נזכרה כמה לא נוח זה עלול להיות אם היא תמצא את עצמה גרושה אחרי שבית דין רבני עלול להטיס אותה מהרכוש המשותף.
אל תהיה פראייר ותשאל את עצמך איפה היא הייתה שנתיים כשהיתה מאוהבת, גם אז היא זכרה אותך חשבה עליך? אהבה אותך? בחייך אם אתה נשוי 15 שנים אתה בטח בחור מבוגר שכבר עבר כמה דברים בחיים, נראה לך הגיוני שפתאום היא מאוהבת בך. אחי היקר עברתי משהו דומה במראה הפוכה... בעיקר אל תהיה אל תהיה פראייר, בלי להכיר אותה אני משוכנע שהיא מונעת מאינטרס כלכלי ורצון לשמור על מה שיש לא לאבד את חייה. אני משוכנע שהיא שומרת על קשר עם הבחור.
היית בדיוק בסרט הזה. לעבוד עליך זה הדבר הכי קל ולא בגלל שאתה זה אתה, סתם כי זה קל שים לב.... אל תאמין לה מ"מ קדימה

אין לי ספק שאתה פגוע , כאוב ומאד מבולבל. כמישהי שניהלה רומן עם גבר נשוי (גם אני נשואה עם ילדים) במשך שנה וחצי וגם כמו אשתך הייתי מאוהבת בטירוף וחשבתי גם לעזוב את הבית אני יכולה לומר לך באופן חד משמעי שיש מקום שתעשה בדק בית - מה הוביל את אשתך לחפש אדם אחר. תשאיר את הכעס שלך בצד ותבין שהיא הריגשה בודדה שמזניחים אותה והיא זקוקה לכתף ,לריגוש בכלל שהיא חיה ,מיוחדת, מעניינת ,סקסית - פרח שלא משקים אותו נובל וכשלא טוב בבית מחפשים בחוץ (לצערי הרב).
. במקרה שלי הרומן לא התגלה אבל נאלצנו להיפרד מסיבות שונות. בחרתי לשקם את הקשר שיש לי עם בעלי פנינו ליועץ נישואים והיום שנינו עושים את הכל על מנת שהדברים יצליחו. תשאיר את הכעס בצד ותבין שהתא המשפחתי עומד מעל לכל וניתן לצאת מהמשבר הזה בראש מורם ולמנף את הקשר שלכם. שיהיה בהצלחה!!!

תסבירי לי איך אפשר לשקם מערכת יחסים כאשר האמון הופר באופן מוחלט
איך אפשר לחזור לזוגיות כאשר אתה יודע שאשתך נהנתה,אהבה,התרגשה עם גבר אחר
האם זיכרונות אלו לא יעיבו על כל קשר עתידי
הרי זה תמיד יהיה ברקע

נכון, תמיד זה יהיה ברקע אבל יחד עם זאת אני מאמינה שלכל אחד מגיע הזדמנות שנייה. אני חושבת שיש מקום לכעס שלך כלפיה (כמובן בפרופורציה הנכונה וובמינון הנכון) שתבין שטעתה וחצתה קו אדום. אפילו תתנתק ממנה למספר ימים תיהיה עם עצמך חעשה חשבון נפש עם עצמך ואחר כך , אם אתה באמת אוהב אותה, תנסה לשקם את הקשר. תלכו לקבל הדרכה, תבין מה חסר לה וכו'..
והכי חשוב תפסיק עם הרחמים העצמיים. אני מכירה לא מעט זוגות שדווקא זעזוע בקשר הצמיח משהו יפה ומנגד אנשים שפירקו את החבילה. שווה לחשוב פעמיים במיוחד כשיש ילדים ובתמונה ולא מעט שנים של אושר עם אותה אישה...

בהצלחה!!

זה ממש קל, להגיד "שים בצד, קח כמה ימים לברוגז,ואחר כך תחזור".
רק אם אתה תנהל רומן בעצמך, וכשהיא תהיה במקום שלך, ותהיה מוכנה לסלוח לך, אז רק אז, תוכל לחשוב על שיקום הנישואים, אחרת אין שום ביטחון בכלום.

איך בעלך היום חי איתך האם הוא ידע על הרומן איך הוא הגיב

כתבתי לך קודם לכן כי בעלי אינו יודע דבר..... המצפון שלי קצת מציק לי בגלל מה שעשית אבל אין לבכות על חלב שנשפך. חוויתי עם אותו בחור משהו מדהים לטוב ולרע ותמיד תיהיה לו פינה חמה אצלי בלב (למרות שזה הסתיים בטונים צורמים מאד!!). אני משתדלת להשקיע את כולי אך ורק בזוגיות עם בעלי ולשמור עד כמה שאפשר על תא משפחתי טוב. כן, יש לעתים נפילות : קצת געגועים, קצת מחשבות על מה שהיה - גם ברור לי שמה שחוויתי עם המאהב בעלי לעולם לא סיפק או יספק לי אף פעם. אבל, ממשיכים הלאה ואני שלמה היום עם הבחירה שלי. יתרה מכך, היום יותר מתמיד אני יודעת שבעלי זה האיש איתו אני רוצה להזדקן....

איך את חיה עם עצמך ועם השקר שלך? לעולם תהיה לך פינה חמה בלב למאהבך ופינה שחורה בלב לבעלך.
בלי להיכנס לטרמינולוגיה לא נעימה, אבל בקצרה, את לא משהו ואני מקווה לא לפגוש אישה כמוך בפרק ב' שלי.
בהמלחה עם המצפון...

תגידי לי. למה הנשים צריכות לבגוד כדי לגלות שהבעל הוא האיש שצריך להזדקן איתו? . לא ייאמן.

אני הייתי מפרש את את זה כאופורטוניזם טהור. פתאום היא גילתה שהוא האיש איתו היא רוצה להזדקן. מעניין מה יש לו בחשבון בנק שעזר לה לגלות את זה. היא בגדה בו רגשית ופתאום היא מאוהבת בו מחדש, איזה יופי....

צר לי לאכזב אותך אבל אין לו שום דבר מיוחד בחשבון הבנק. אולי זה הזמן שאתם הגברים תפנימו שבזוגיות צריך להשקיע . כן, הייתי צריכה את הזעזוע הזה על מנת להבין שאיתו אני רוצה להזדקן. לעתים ממקום "נמוך" מאד צומח משהו יפה, טוב יותר. אין שום קשר לפינה שחורה כלפי בעלי - כבודו במקומו מונח. היינו במצב לא טוב בזוגיות שלנו וכשלא טוב לצערי בוגדים.

שיכנוע עצמי תמיד היתה תכונה חזקה אצל כולנו. אני בטוח שאם תמשיכי לעבוד קשה על עצמך אולי יום אחד תשתכנעי שאת אוהבת את אב ילדיך ובן זוגך הנוכחי.
ובפעם הבאה שיהיה לך קשה תמצאי שוב מאהב.
המזל הגדול שלך הוא שנתקלת בגבר שאו שהוא סמרטוט קטן או שהוא מאוהב בך מעל הראש, בכלאחד מהמיקרים הוא מפסיד ואת מרוויחה.
אז תרוויחי, את אלופה.... לא הייתי רוצה לפגוש נשים כמוך

סוג של דיסוננס קוגנטיבי שיכול להיות כלי מצוין גם במקרה זה........
אני לא רואה בכך שום דבר פסול

אל תלכי על זה כי בהרמוניה אין דיסונננס בטבע אין דיסוננס ואם יש אז משלמים מחיר כבד, החיים קצרים מידי וקשים מידי מכדי לשלם גם על הטעות זאת ואנ משוכנע שאת לא שלמה עם עצמך כעובדה את כותבת פה נמצאת פה מייעצת ומיועצת, את צודקת את חיה בחיים שלך בדיסוננס ומוצאת נתיב מילוט קטן דרך הכתיבה פה. את בבעיה לא פשוטה ואני לא הייתי משלים בנונשלנט עם הצרימה הזאת

יש נשים שהתחתנו עם גבר רע והן בודגות כי הן אומללות. ישנן כאלה שהן בוגדניות מטבען ולא משנה מי הבעל הן תבגודנה שוב ושוב כי הן לא יכולות בלי זין. יש כאלה שהתחתנו עם גבר שהיה נדמה להן כי הן מאוהבות בו ובמשך הזמן מתברר להן שלא והן מתאהבות מעל הראש במישהו אחר ומתגרשות או שממשיכות בחיים הכפולים. ויש נשים מהסוג שלך שמזדיינות מהצד עד שהמאהב מתחיל להראות סימני התחמקות ואז הן מחליטות שהבעל האומלל הוא האחד למרות שאני בטוח כש חגגת עם המאהב לא חשבת עליו ככה. טיפוסים כמוך מתחתנות עם אחד בשביל להקים משפחה ולהזדקן איתו מתוך ידיעה ברורה שצריך למצוא עוד אחד בשביל הזיונים.
הסוג שלך הוא הצבוע והמגעיל ביותר מכל הסוגים של נשים שציינתי. תגידי לי מה נשתנה? הרי בעלך אותו אדם. עם אותו אופי. הוא הרי לא יודע על הרפתקאת האהבהבים שלך. הרי הוא לא התחיל להשקיע בך יותר מהרגיל. מה קרה? מה פתאום הוא הפך להיות האחד? פתאום צמח ביניכם משהו יפה? את צבועה. אני די בטוח שגילית את בעלך מחדש רק בגלל שהמאהב שלך הבריז לך. אני מאחל לו שלא יגלה איך אישתו ה"מקסימה" שכל כך רוצה להזדקן איתו פתחה רגליים לרווחה מאחורי הגב שלו .

ראשית אני בהלם מצורת ההתנסחות שלך - ממש תת רמה

שנית, תתפלא שחל שינוי ניכר בבעלי ברגע שהפסקתי לרדוף/לבכות/לדרוש קצת יחס..
פתאם הוא זה שהתחיל לחפש אותי להתגעגע ולשים לב שאנחנו לא מנהלים זוגיות נורמלית. בחרתי בפתרון, שאני ממש לא מתגאה בו, על מנת לשמור על שפיות ולא להיות מתוסכלת ובדיכאון אחרי שנים של שיחות איתו והסברים מה חסר לי בזוגיות שלנו - אך ללא הועיל. יכולתי פשוט לקום וללכת (חשבתי על כך מליון פעם) אך שיקולים שונים בניהם ילדים כסף ופחד להיות לבד גרמו לי להישאר. היום, אין אהבה בקשר (ובכנות מי אוהב וחש בפרפרים אחרי שנים של זוגיות) אבל קיימים המון דברים אחרים שמהווים בסיס טוב להמשך הזוגיות. אופצית הגירושים עלתה גם אחרי הפרידה מהמאהב אבל שנינו החלטנו לפנות ליעוץ על מנת לשקם את הקשר וכולי תקווה שנצליח.

בנוגע למאהב , הוא גרם לי לחוש דברים שלא חשתי מעולם אבל לאור הנסיבות שאילצו אותנו להיפרד הבנתי שאהבת אמת קיימת כנראה בסרטים .... אני לא מאמינה במושג הזה שנקרא אהבה.....

תודה על המחמאה. הניסוח שלי תת רמה? אולי. אבל אם את רוצה לראות תת רמה אמיתית תסתכלי בראי. את מוליכה שולל את בעלך. נראה אותך אמיצה לגלות לו הכל. הוא נדמה לו שאת אישה מסורה ואוהבת. נראה אותך מגלה לו מי את באמת. אל תהיי צבועה. אם כבר זוגיות טובה אז לפחות שתהיה מושתתת על כנות.
את מדברת על בסיס טוב לזוגיות? בואי נראה איזה בסיס ישאר אם בעלך יגלה מה עשית כל הזמן הזה מאחורי הגב שלו. הרי יש לך תרוץ מצוין. הוא אמלל אותך כל השנים .לא?. תגלי לו שהוא סתם פשרה. שהוא בחיים לא יצליח לגרום לך להרגיש את מה שהרגשת עם המאהב שלך במיטה. אל תדאגי. הוא יבין. הוא יאשים רק את עצמו. הרי הוא אשם בכל נכון? ואת צדיקה תמימה שניסית וניסית לשפר את הזוגיות ביניכם והוא הרס הכל.
את יודעת? את צודקת. דרכת על יבלת. במשך 20 שנה לא בגדתי באישתי. אבל היום? אני פוגש נשים כמוך על ימין ושמאל. ואני ושומע את אותם זיוני השכל. כמה שהבעל לא משקיע. כמה שהוא עייף בסוף יום עבודה.כמה שהן מרגישות מובנות מאליהן. כמה שהרגשות נעלמו. את מתלוננת על חוסר השקעה מצד בעלך (וגברים בכלל) .אני לא יודע כמה את השקעת בזוגיות הזו. אבל רובן של הנשים האלה אין להן מושג מה זה זוגיות. הן מצפות שהבעל יגרום להן להרגיש פרפרים בבטן לאורך השנים. ותאמיני לי שאני זורק להן את האמת בפנים. שאין להן שמץ של מושג מה זה נישואין.

מתי אנחנו הגברים נבין שבזוגיות צריך להשקיע? כשאתן הנשים תבינו שבזוגיות צריך להשקיע.

די משעשע לקרוא את תגובתך... אתה מטיף לי מוסר - קיבלת הרגע צל"ש על כך שרק אחרי 20 שנה התחלת לבגוד.... (ואגב נשים כמוני מעולם לא תפגוש)....

לספר לו??? למה ומדוע ? למה זה יתרום בדיוק?? קיבלתי החלטה להישאר בבית כשילדיי הם בראש מעיניי יש בכך פסול??

אני מנסה היום לשקם משהו שהוא די רקוב ואני יודעת (וגם הוא יודע) שהוא מעולם לא יצליח לספק אותי רגשית כמו שאני רוצה(והדגש על הפן הרגשי כי סקס לא הנושא) אבל מנסים ליצור משהו טוב יותר. הקשר עם אותו מאהב הוביל אותי לתובנה שכנראה מה שאני מחפשת לא קיים וזה הכניס אותי לפרופורציה מסוימת, מעין חשיבה נוספת שאני עלולה למצוא את עצמי קרחת מכאן ומשם...

באיזה עולם אוטופי אתה חי? אני חושבת שברגע שטוב בבית אז לא מחפשים דבר בחוץ - הצרות מתחילות שמישהו חש בתסכול. בהמשך למה שכתבת, אני יכולה לומר בפה מלא שאני עשיתי הכל על מנת לשקם את הקשר לפני שבחרתי לרעות בשדות זרים...

חחח...חחח... אני לא אפגוש נשים כמוך? אני נשוי לאחת כמוך. ההבדל בינך לבינה הוא שהיא נתפסה ואת לא. אבל בואי נעצור רגע את שיגור הטילים ביננו. את אומרת שהיית אומללה בזוגיות שלכם. היא דווקא שידרה אושר כשחגגה מהצד. היא אומרת שהיו חסרים לה הפרפרים בבטן. רק שעכשיו לא רק שהיא לא מרגישה פרפרים. היא כולה מלאה בעקיצות של צרעות שאני שולח אליה בכל הזדמנות. אז תברכי על מזלך שבעלך לא יודע דבר. שפטתי אותך מתוך כעס.אולי השוותי אותך יותר מדי לאישתי.

תודה על הצל"ש אבל לא צריך .באמת. והאמת? אני כן פוגש נשים כמוך. עם אותו סיפור על הזנחה מצד הבעל. וככל שאני שומע יותר אני רואה כמה שהן לא מבינות מה עובר על אותו בעל . תאמיני לי או לא עוד לא היו לי יחסים עם אף אחת מהן. בטח ובטח לא סקס. אבל אם אני פוגש מישהי שעושה את זה לא בגלל שרע לה אלא פשוט ככה היא, ואם זה לא אני אז זה מישהו אחר , אני מודה שאני לא מהסס לרגע. לא נשארה לי שום סיבה. את אמרת שאת לא מאמינה באהבה. אני כבר לא מאמין בנאמנות. אולי זה נשמע קצת צביעות, קצת היתממות .אבל תנסי לדמיין שמתברר לך שאהבת חייך, זה שאמר לך בכל בוקר שהוא אוהב אותך, בוגד בך תקופה ארוכה. תנסי ללדמיין את ההרגשה.

את יודעת מה? אני מקבל כל מה שאת אומרת. כולל עליי. רק תעני לי על שאלה אחת. אם לא היה נוצר מצב שאילץ אתכם להפסיק את הקשר היית מפסיקה אותו כדי לחזור לבעלך ולילדייך? כי מכל הענין משתמע שלא ממש בחרת לחזור הביתה אלא נאלצת לעשות זאת. תקני אותי אם אני טועה.

קודם כל אני שמחה שהכרזנו על הפסקת אש...

בנוגע לקשר עם המאהב העניינים איתו יצאו מכלל "שליטה" כאילו מצאתי את הנפש התאומה שלי, היה קשה להתנתק אחד מהשני, כל הזמן געגועים וכו'... בכל התקופה הרהרתי עם עצמי האם יש מקום להתחיל בפרק ב' בחיים ובסופו של דבר , בגלל המון סיבות, החלטתי שלא. ההחלטה הסופית התקבלה כשהוא החליט לעזוב את הבית כי לטענתו הוא כבר לא היה מסוגל לחיות שם יותר. ואכן כך היה הוא עזב תוך שבוע שכר דירה קנה ציוד ואני הרגשתי שאני נמצאת בתוך סיר לחץ שבסופו של דבר התפוצץ (בין היתר בגלל השקפות שונות שלנו בנוגע לכסף, קשר עם הילדים שלו "הגרושה" וכו). חודש הוא חי לבד (כנראה שגם הוא הבין שהוא טיפס על עץ גבוה מידי)ושבוע מרגע הפרידה שלנו הוא חזר הביתה לחיק משפחתו- עכשיו אתה מבין למה אני לא מאמינה באהבה...לצערי הרב אני נאלצת לפגוש אותו מידי פעם וקיים בינינו נתק כאילו שני זרים לחלוטין. בגלל כל הסיפור הזה החלטתי למנף את הקשר שלי עם בעלי.
אני חושבת שכל אדם צריך לקבל הזדמנות שנייה (חומר למחשבה). אין לי ספק שזה מאד פוגע אבל הרגשתי שאני חי מתה וזקוקה למישהו "שיציל אותי".

אני חיה היום עם אדם שאני יודעת שלעולם לא יגרום לי לאושר אמיתי. אבל זו בחירה שלי והיום אני שלמה איתה

כמה זמן חלף מאז פרידתכם? לא קשה לך כל בעניין הזה כאשר אתם נפגשים?

אתה כאן??

הקשר נמשך שנה וחצי (כולל פרידות באמצע). נפרדנו לפני שנה ומאד מאד קשה לי כשאני רואה אותו

אני מבין ומזדהה עם הקושי אני בחרתי בניתוק מוחלט זאת היתה הדרך היחידה להתמודד עם הכאב .
אני משער שזה לא פשוט בכלל.
בגלל הרבה פרטים דומים בתאור הקשר לרגעים חשבתי שאת זה היא, ככה קשה...

משום מה נדמה לי שאת קבעת עובדה ולא מתכוונת לתת לו שום סיכוי לנסות. בני כמה אתם? יש לי הרגשה שהתחתנת מאד צעירה כי אם לא אני לא מבין למה התחתנת איתו מלכתחילה.כל מי שמביט בעין פקוחה על בן זוגו קולט אם הבן זוג הוא האחד. לא הייתם חברים איזו שהיא תקופה?
תראי .אני לא מנסה להתחכם. גם אני גיליתי שאישתי היא לא מי שחשבתי. ככה שגם אני כנראה טעיתי באיזשהו מקום. כשכל הענין התגלה לי איבדתי כל רצון לחיים. לא אכלתי. לא שתיתי. לא עבדתי.פשוט לא היה טעם. ובכל זאת אני כן מאמין באהבת אמת. יש דבר כזה שני.
הבעיה היא שאנשים לא מבינים שאהבה לא יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן. זה ענין של הורמונים במוח. אחרי תקופה מה שנשאר מה זוגיות הוא כבוד, ידידות עמוקה, חברות. וכמו שאני לא אבגוד בחבר שלי גם לא הייתי מוכן לבגוד בה. היא היתה החברה הכי טובה שלי. תאמיני לי שני שפיתויים יש המון. במקצוע שלי אני פוגש המון המון נשים שמתות לאיזה סטוץ בשעות הבוקר. כזה שלא משאיר עקבות. זיון למען זיון. ואף פעם לא נתתי לעצמי להתפתות. היום אני לא מהסס. משהו נשבר אצלי. אבל מכאן ועד לאבד אמונה באהבה אמיתית הדרך ארוכה. זה שהיא היתה רעה זה לא אומר שכל הנשים כאלה. אני פשןט הייתי בהלם להקלות שחלק מהנשים מוכנות להתמסר.
בכל אופן אני שומע המון נשים שאומרות שהבעלים לוקחים אותן מובן מאליו. כמו עציץ. יכול להיות שזה נכון. אבל לבגוד זאת לא הדרך. צריך פשוט לנער את הבעל ויש דרכים לעשות את זה בלי לקפוץ לזרועות של אחר. אתן הנשים מומחיות לזה.
אני יודע שהיה לך טוב עם המאהב. אבל אני חושב שזה היה לא בגלל שהוא אדם מדהים. את פשוט היית במצב עדין.העובדה היא שאת מבינה שהוא לא היה יכול להיות לך בעל טוב.וזה עוד לפני שבכלל גרתם ביחד.את יודעת? בכל תפוח יש תולעת. אצל חלק רואים את התולעת המכוערת רק כשנוגסים בו.את ראית את זה עוד לפני. אז תגידי לי מה הבדל בינו לבין בעלך? אני מבטיח לך שאחרי כמה שנים גם איתו היית מרגישה מרירה ומתוסכלת.
הרבה נשים משייכות את הריגוש והיחסים המדהימים למאהב. הן רק לא מבינות שמה שגרם להן לרגשות הסוערים האלה הוא לא המאהב אלא שנים של תסכול ושעמום. אני מבטיח לך שרוב הנשים לא היו מוכנות לחיות עם המאהב בתור בן זוג לחיים כמו שזה קרה אצלך.
אז אל תקבעי שבעלך הוא אדם ריקני. תני לו סיכוי. תתמרני אותו לכיוון שאת רוצה.
באמת .בני כמה אתם?

לא אמרתי שבעלי אדם ריקני..... הוא בן אדם טוב ואבא טוב אבל לא מצליח לספק את צרכי הרגשיים. אנחנו נשואים 7 שנים ואנחנו בני 30 + . אני מנסה עכשיו לשקם את הקשר...

מה הוביל אותך להישאר בבית? ואם קיבלתי החלטה להישאר למה אתה לא מנסה לשקם??
עכשיו אתה מחפש "נקמה"...?

כן. גם אישתי אמרה עליי שאני מקסים ואבא טוב. זה נשמע מצחיק.
למה נשארתי בבית? כי יש לי אהבה הרבה יותר גדולה מכל אהבה אחרת והיא אהבתי לילדים שלי.הם ממלאים לי את החיים בכל האהבה שאני צריך.
שאני אעזוב את הבית והיא תזכה בהם? שאני אראה אותם רק בסופי שבוע ועוד איזה יום באמצע? למה?מי מת? אני אמרתי לה ואני אומר גם עכשיו. אם היא רוצה לעזוב את הבית היא מוזמנת. אני אזמין לימוזינה עבורה.היא במלכוד.היא לא תעזוב. היא זקוקה לאהבה ולחום. הזיון שלה נעלם מזמן ובצורה הכי מגעילה שאפשר. בלי לדבר. בלי להיפרד. פשוט ניתק כל קשר. וממני מקבלת רק קרח. אני גם לא חושב שהיא בוגדת שוב. היא פשוט רוצה אותי חזרה. שתחכה. עכשיו תורי לחגוג.
אם אני נוקם? לא יודע. אני ממרר לה את החיים. הקור שאני משדר אליה הקפיא אותה נפשית. לשקם? רק אחרי שהיא תשלם את המחיר שלי. והוא גבוה.
שבת שלום.

אתה עושה לה גיהנום....וואלה נהנה? סיבה לא טובה, אתה יודע מישהו חכם פעם אמר לי שהדבר הכי חשוב שאבא יכול לעשות עבור הילדים שלו, זה לאהוב את אימא שלהם... תרצה תאכל לא תרצה לא תאכל.... אבל הילדים שלך...חבל שיסבלו... )-:

מוזר שהציטוט הזה מגיע דווקא מאחד שעזב את הבית, למען איזו אחת, בלי לדפוק חשבון לילדים. אתה אוהב את האמא שלהם?

האם זה לא ברור? אני אל אוהב את אימא שלהם אחרת לא הייתי עושה את מה שעשיתי. אכן עזבתי אותם אבל אבל לא עיניתי את אימם בשקרים ובגיהנום עלי אדמות אז יותר טוב להם ככה.
אבל מי שמחליט להישאר שישאר מאהבה ולא משום מקום אחר, כי טוב זה לא יעשה.
האם הנקודה ברורה?

יקירי, לאן תוביל אותך הנקמה...?

תקפת אותי שציינתי כי נשארתי בגלל הילדים ובכן אנחנו קצת דומים....

אם כבר קיבלת את החלטה להישאר למה לא לנסות לשקם? נחמד לך כך? אתה לא חושב שהיא "שילמה מספיק" - הבושה האכזבה הפחד לאבד אותך האדישות שלך וכו'....
אתה חושב שהילדים לא מבחינים? אתה לא חושב שבצורה זו או אחרת אתה לא תשפיע על הזוגיות שלהם בעתיד...?

אין לי ספק שאתה פגוע ותתפלא שגם בעיני היא בחרה בצעד פסול אבל....... היה מה שהיה ואני בטוחה שהיא מצטערת כל כך ואני חושבת שלכל אדם יש להעניק הזדמנות שנייה בפרט אם מדובר באשתך - אם ילדיך.....

הכעס לא יוביל לשום מקום אתה פוגע בראש ובראשונה בעצמך וכמובן בכל הסובבים אותך.

בהצלחה!!! אגב בן כמה אתה? וכמה זמן אתם נשואים?

שני היקרה סיבת הישארות, ראה ערך " בגלל הילדים" אינה דבק מספיק חזק כדי לחבר זוגיות שהתנפצה, יש נסניונות לפעמים אפילו זה מצליח למראית עיין אבל זה רקוב, אם הוא לא אוהב אותה ולא רוצה אותה ולא מוכן לסלוח לה מהמקומות האלו, של האהבה, הסיכוי שמישהו יהיה שם מאושר הוא קלוש, כולל הילדים, והסיכוי שהמערכת הזאת תשרוד קלושה גם היא.
אני משער שהוא מבין שהיא חזרה לאורווה מאותן סיבות לא ממש פרוזאיות של שיקולים פרקטיים ובמידה רבה אנוכיים לחלוטין. כמוך... אז בוודאי היא מצטערת, על זה שהוא תפס אותה, בעיקר, ונכון זה לא נעים קשה לסלוח מהמקומות האלו, ואקנח במשפט נדוש "סליחה יכולה לבוא מאהבה"

שני היקרה שלום רב, עיינתי בעיון רב בהתכתבות שלך עם רואי וכד', עקבתי אחרי אמירותייך ואני רוצה לשאלך מספר שאלות. קצת על הסיפור שלי: אני גבר בן 35+ אשר מעולם, אבל מעולם לא בגד או פזל. מאוהב באשתי עד השמיים. אני גבר של קלישאות, של אהבה, של פרחים ושושנים ומי שסיפר לך שאהבה לא קיימת שיקר, מי שלימד אותך כי אין אהבה טעה. פגשתי מישהיא בחורה בת 35+ כמוני, מיותר לציין ששנינו נשואים. היא סימנה לי סימנים ברורים כי היא מעוניינת בי. לאחר מספר התכתבויות שלנו במייל, נפגשתי איתה בבית קפה והודעתי לה חד משמעית על אי רצוני לקיים איתה יחסים כלשהן. ברור בעליל, כי היא מושכת אותי מאוד ומאוד סקסית. בפגישתנו, הסברתי לה, כי, לעניות דעתי, לא ניתן לקיים יחסים בשיטה של זבנג וגמרנו. יחסים, מין בכלל, חייבים לבוא, לדעתי, ממקום עמוק של אהבה והתרגשות, של הנשמה. קודם מגיעה ההתאהבות, החיזורים ולבסוף, המין. בפגישתה איתי, הבנתי, כי מי שעומדת מולי נהגה לקיים מפגשים מיניים בצורה חופשית. אני טענתי כי לא ייתכן שאשה נוהגת כך וטענתי בפניה כי יש לה איזושהיא סיבה עמוקה. בכדי לקצר, אומר, כי חשפתי אצלה סודות אפלים ביותר אודות נושאים שמוטב ולא נרחיב אודותם. הגברת נשברה! תרתי משמע. כל עולמה התנפץ ברגע. תמכתי בה כל אותה תקופה, הרעפתי עליה אהבה, חום ונשיקות אין סופיות. הראיתי לה שיש אהבה והתרגשות עוד בכלל לפני ששוכבים. לא שכבנו, כן נגענו. אנו כרגע במילכוד כיוון שהתאהבנו מעל הרא, היא בעיקר למדה, לטענתה, לראשונה בחייה מה זו התאהבות. הסקס ביננו, לא היה עד הסוף, יהיה בלתי נמנע. אצלי, הסקס, הינו משהו עמוק שעושים אותו עם נרות יין ושמנים ולא זיון וזהו כפי שציין פה אחד הכותבים. הסקס לכשיגיע יהיה בלתי נמנע ולאחריו לא יודע מה יהיה. היא מאוהבת, אני שולח לה שירים למייל, מילות אהבה. האהבה, לצערי שני יקירתי, קיימת BIG TIME. שנינו לא רוצים לפרק את המשפחות. מה עושים? איך יוצאים מהמעגל?

אני אתייחס לתשובתך בהמשך אני לא פנויה כעת למייל רציני בנושא . סורי נשתמע

נראה שאת יכולה

חחח זקוק ליעוץ?

התלבטתי מה לכתוב לך אבל אני אזרום.... נתחיל בכך שדי מגוחך היה לקרוא כי אתה מאוהב באשתך עד השמים ... אם כך מדוע בכלל ניפגשת עם אותה הבחורה...???

הדברים מאד מורכבים אם תשאל אותי היום אם אני מתחרטת על מה שעברתי אז התשובה היא לא!
בגלל כל מה שעברתי אני ממש לא מאמינה באהבה כנראה שאהבנו את ההתאהבות את כל אותם הדברים שקיבלנו אחד מהשני שהיו מאד חסרים בבית וכמובן את כל החיזורים הקטנים שמאד ריגשו אותנו אבל הכל בסופו של דבר התפוצץ והמחיר היה יכול להיות מאד כבד אם הרומן היה מתגלה וכאן אתה צריך לשאול את עצמך אם אתה מוכן לשלם את המחיר והוא מאד מאד כבד. ברמה האישית הספור שלנו התפוצץ לא בגלל שנתפסנו אלא בגלל שלקראת הסוף חיינו בתוך סיר לחץ שכזה (סביר להניח שכבר קראת...) הוא עזב את הבית רצה לחיות איתי הייתי עבורו אהבת חייו , נפש תאומה התגשמות כל המשאלות ,הראשונה שאיתה הוא חווה אהבה אמיתית ועוד כל מיני חרטות ואני מכנה זאת כך כי אחרי כל מה שעברנו שבוע אחרי הפרידה שלנו (כמה חודשים קודם נאמרו ונעשו דברים מגעילים) הוא חזר הביתה והיום הוא לא "סופר" אותי כאילו שני זרים לחלוטין לכן אני לא מאמינה באהבה ואני חושבת שנכון יותר להשקיע בקשר שלך אם אשתך מי שתעמוד שם לצידך (בתקווה) כל הזמן תנסה להשקיע בקשר הקיים ולא לרעות בשדות זרים כמו כן תזכור שכאשר משחקים באש לעתים נכווים ........ אני כבר לא מדברת על התקופה הקשה שאני הייתי צריכה להתמודד איתה (ועד היום יש את הנפילות) שבורת לב, בדיכאון, עסוקה כל הזמן בשאלות איך? ומדוע? ובמקביל צריכה לשדר עסקים כרגיל בבית מול המשפחה. רק היום, שנה וקצת אחרי , אני יכולה לומר שהצלחתי קצת להתאושש - הלכנו ליעוץ ואנחנו מנסים לשקם את הקשר והכיוון הוא מאד חיובי אבל אף פעם זה לא יהיה כמו עם מאהב. בקיצור , אני חושבת שאתה עושה טעות ואין לי ספק שחסר לך משהו בקשר אחרת לא היית בוגד תעשה חשבון נפש עם עצמך ותראה אם זה "שווה" את זה.
ועוד משהו גם אצלי סקס היה משהו "שולי"....
בהצלחה!!!

אני קורא ועדיין נדהם ממה שאת כותבת, לא מצליח להבין

מה לא הבנת?

איך מתיישבת הטענה שלך שעניין האהבה הוא חרטה? את שאהבת והתרגשת שהיית שבורת לב ועד היום יש לך נפילות פוסלת את עניין האהבה ומשתמשת במינוח "חרטה".
עפ"י הבנתי עשית סוג של בחירה להתנתק מהאהבה שלך גם לאחר שהוא מאהבך עשה את הצעד שיכול היה להבטיח לכם את מימוש האהבה, ועזב את אשתו, אולם את החלטת להישאר "למען הילדים" ושמת את עצמך על המזבח למען המטרה הזאת אבל על כל זה כבר כתבנו. את הפנית עורף לאהבה, העדפת את הנוחיות והשקט לכאורה על פני הדבר האמיתי, מתוך פחד מתוך חוסר ביטחון עצמי שהוא נגזרת של הפחד, איני יודע למה, אבל להפנות עורף לרגשות שלך ושל מאהבך, ואם הבנתי נכון אז לזרוק אותם למען שלמות משפחתך ואחר כך עוד לכעוס עליו שאינו רוצה לדבר איתך או להתייחס אליך..... אני הייתי משליך עליך נעל כדי להדגיש בפניך את רגשותי ואת בוודאי מבינה מה זה אומר בשפת המזרח התיכון. ובנוסף את מרצה לכולם שהאהבה היא חרטה? הביטי פנימה לתוך עצמך ותביני שאולי את היא מה שאת טוענת לו, במעשיך גרמת לכאב איום לעצמך לגבר שהיה איתך לאשתו לילדיו ואחרי שהשלכת אותו כמו שמשליכים אשפה, מתוך מניעים אגואיסטיים שבעיקרם חומריים, את עוד כועסת עליו שאינו מתייחס אליך.
כמה נמוך את יכולה לרדת בהבנה הרגשית שלך??

תודה על כל "הירידות" אך כיון שאינך מכיר את כל התמונה אני אתעלם מלהגיב בהתאם.... משקעים ביננו החלו ברגע שהוא עזב את הבית אז כנראה הוא הבין שהוא טיפס על עץ גבוה מידי ומאד רצה לחזור לחיק משפחתו ואכן כך היה. אני הודעתי לו בצורה חד משמעית שהצעד שלו מאד מפחיד אותי ואני לא בטוחה שאני אהיה שם אבל הוא בחר לעשות מה שעשה. היו עוד המון אמירות וצעדים מצידו שגרמו לי להרהר אם הוא באמת אהבת חיי. יש נפילות כי אני מתגעגעת לכל מה שהוא העניק לי, כל מה שחסר היה לי באותה התקופה בבית. אני שמחה מאד שהקשר שלנו נגמר סביר להניח שהיום , אם הייתי עוזבת את הבית, הייתי נשארת לבד כי הוא בדיוק כמוני אפילו יותר לא מסוגל לחיות בלי ילדיו. חוץ מזה גם אם אני אחליט להיפרד מבעלי והוא יהיה פנוי אני בחיים לא אחזור אליו אחרי כל מה שהוא עשה ואמר במיוחד לקראת סיום הקשר שלנו. מכל אהבה נותר בי גועל.....

אני די בסדר עם אישתי ביום יום. שנינו מטפלים בצורה מעולה בילדים שלנו. רק מה. פעם היינו צוחקים יחד, היתה קרבה. היינו יוצאים לבלות וממש כמו זוג צעיר יושבים על הבר עם כוס בירה ביד והיינו מתגפפים ומתבדחים בכיף. היינו הולכים לטייל ביערות. עושים סקס פרוע בטבע. זה היה כיף. עכשיו זה נראה לי מה זה מזויף. אנחנו לא יוצאים לבד אלא עם חברים. היא כבר לא מעיזה לזרוק הערות מצחיקות לחברים שלי על איך שהם נראים וכו'.היא כבר לא יוצאת עם חברות. פעם אחת היא רצתה לצאת אז הצעתי לה לקחת איתה קונדומים.אין כבר ביקורים שבועיים במספרה. אין יותר חדר כושר. אני הייתי מממן את כל המותרות שלה. אז הפסקתי עם זה. ביטלתי את המנוי שלה לקאנטרי קלאב. מכרתי לה את הרכב. אמרתי לה שהיא יכולה לעשות מה שבא לה אבל מהכסף שהיא מרוויחה. גרוש וחצי. הכל די מהוסס אצלה. לא מזמן היא כתבה לי שהיא יודעת שהיא משלמת ותשלם את המחיר עד סוף ימיה. היא לא תיארה לעצמה מה זה יעשה לנו. אז אמרתי לה " את אישתי. אבל את כבר לא חברה שלי. תעשי מה שאת רוצה כי אני עושה את זה .בין אם זה מוצא חן בעינייך ובין אם לאו". היא התחילה לבכות בהיסטריה. מצטער אבל לא הרגשתי טיפת רחמים. אני יודע שהיא לא מחפשת שוב פרפרים בבטן. אני יודע שהיא רוצה למחוק את כל מה שהיה. אני לא יכול. איבדתי כל אמון בה ובחברות איתה. מצד שני. אני גם יודע שחיים פעם אחת .אז אני חי. וחי טוב . זאת נקמה? אני לא חושב.כמה זמן זה יימשך? אני גם לא יודע. בינתיים אני נהנה מסקס מזדמן עם כל מי שנראית טוב ורוצה אותו דבר. את חושבת שהנקמה מיותרת? אני לא מאחל לך שזה יקרה לך. למרות שאת הקדמת אותו.אז את חסינה. רק מי שנאמן ומאמין יכול להבין איך אני הרגשתי.
לשאלתך. אני בן 43 והיא 42. יש לנו שני ילדים מדהימים.

באמת שואל אותך למה אתה מענה את עצמך, את ילדיך ואת אשתך, למה לא תשחרר אותה לדרכה ככה תקל על שניכם ועל ילדיכם.
קראתי שוב את תאורך כיצד מתנהלת מערכת היחסים ביניכם, זה פחות או יותר נשמע גיהנום, אז אם אתה בעניין של נקמה והיא מספיק אוהבת את הכסף שלך כדי להישאר ומוכנה לספוג, רק תיקח בחשבון את הפגיעה בילדים, כי הם מבינים מה קורה גם אם הם לא מדברים, מנסיון. אחרת תטיס אותה לכל הרוחות תתכונן לשלם מזונות ותמשיך עם חייך.
בלי לשפוט או להעביר ביקרות, החיים שלך נשמעים לי כמו סוג של סיוט שאתה מייצר לעצמך. חבל להתעורר עוד 10 שנים ולהצטער. אין שום דבר קדוש במערכת היחסים הזאת שמצדיק להישאר יחד בכל מחיר. מה אגיד לך.... תהיה חזק

ואף פעם לא היה לה. אז זה לא זה.
אתה גם לא קראת טוב כנראה. החיים שלי כבר ממש לא סיוט. אני נהנה מכל רגע. גמרתי לסבול.להטיס אותה? לצערי היא תטוס עם הילדים ואת זה אני לא רוצה. אז שתטוס לבד או שתחכה.
אתה משווה את החיים שלי לשלך. זה לא אותו דבר.
הענין של הרכב או של המנוי לקאנטרי זה יותר צעד הפגנתי מצדי. שהיא תבין את הפואנטה. ותאמין לי שהיא מבינה טוב מאד.

זה די מרגיז מה שאת אומרת. הזדמנות שניה? על מה? למה את חושבת שמגיע לה (או לך) הזדמנות שניה? כשבגדתן לא ממש חשבתן על הזדמנות שניה. או שאולי בניתן על זה.... טוב. סליחה. די עצבים.
מי אני שאשפוט אותך. אותה אני יכול לשפוט. מותר לי. ולא. אני ממש לא מסכים. יש מעשים שלעולם לא תהיה עליהם הזדמנות שניה. זו דעתי. אני לא מאמין שאוכל להביט בה שוב בלי לדמיין אותה עירומה על מיטתו. אני לא מאמין שאוכל לעשות איתה אהבה בלי לדמיין אותה רוטטת תחתיו. והיא יודעת את זה.
יכול להיות שבעתיד אפגוש שוב מישהי שאוכל לאהוב אהבה כנה ואמיתית. אז אחליט אם להישאר או לא.

אתה אומר שאין הזדמנות שניה, אבל בפועל נותן לה הזדמנות בכך שאתה נשאר איתה, רק מה מראה לך איך נראה הגיהנום. ועניין הרכב הוא אולי צעד הפגנתי עבורך אבל חלק מהתשלום שהיא משלמת מבחינתה. אז אם אתה מעביר אותה סדרת חינוך כדי ליישר אותה ולהשאיר אותה, תחשוב האם הדרך מתאימה לך ואם כן אז לך על זה, אבל אם אתה עושה את זה כחלק מהנקמה, אולי היה שווה ללכת עד הסוף ולסגור את הסיפור, הנקמה האולטימטיבית. בקשר לילדים, אם אתה באמת רוצה את הילדים, אתה יכול להילחם על משמורת בבית המשפט, חלק מבתי המשפט לגמרי רואים את עניין משמורת האב כאופציה. פרט לזה לא השוויתי את המקרה שלי לשלך אלא רק לקחתי הקבלות מסויימות מאד כלליות. הרעיות הוא לא לחיות בתוך הכעס ולפעול מתוך יצר נקמה אלא להגיע לסוג של השלמה עם חייך, ובעיניים שלי מבלי לשפוט אותך, אתה סובל לא פחות ממנה, רק מכיוון שלך ככל הנראה יש את השליטה על ענייני הכסף ואתה "הצד הנפגע" בסיפור, אתה מייצר ושולט בדינמיקה והיא נאלצת כרגע לקבל, כי היא בעמדת חולשה לכאורה,. אבל אם אתה רוצה שהיא תישאר, ולפחות כך זה נראה, שים לב לא ליצור מצב משברי בו היא תקום ותלך ואז גם איבדת את היוזמה, הפסדת את האישה שאתה כנראה אוהב בכל זאת, ומעל הכל מי שננטש זה היית אתה.
מה אומר לך העיקר שתהיה מאושר בחיים, לא שווה לסבול את הסבל שאתה חווה היום, עדיף להתנתק או לתקן אבל תיקון אמיתי. רק שיהיה לך בהצלחה, באמת.....

שון שלום, מדבריך אני מבינה שתקופה מאוד ארוכה הייתם צמודים האחד לשני וזה ענה כנראה לצורך של שניכם כיום כנראה החברה שלך צריכה מרחב לצורכי ההתפתחות האישיים שלה ואתה כמי שזקוק לקשר סמביוטי זקוק לה באותו אופן שהתנהל במהלך כל השנים ולכן קשה לך לתת את את המרחב לו היא זקוקה לכן עולה השאלה של פרידה כי אם אין נפרדות קרי מרחב אישי עולה האופציה של פרידה. במקום שאין מרחב לא יכולה להתפתח אהבה או להתקיים. אני ממליצה לך מאוד לתת לה את המרחב לו היא זקוקה להתפתחות שלה ולכבד את הצורך הזה כדי שהיא תתגעגע ותזדקק לביחד. אני מבינה שאתה בקרבי וחוזר אחת ל... וזקוק לביחד אבל אם אתה אוהב אותה תכבד את צורכיה. במידה וקשה לך ממליצה מאוד על אף היותך כרגע בצבא לפנות לטיפול כדי לבחון את נושא הצורך שלך לביחד כ"כ אינטנסיבי( למרות שכרגע אינו בשל השירות הצבאי) מערכת יחסים טובה צריכה לקיים ביחד ולחוד באופן שמותאם לשני הצדדים. כיום הצבא מגביל את השהייה ביחד אבל גם את הזמן הפנוי של כ"א לצורכיו. אבל עדיין הצורך קיים אצל חברתך.
בהצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית מוסמכת
0545510509

איציק שלום,
איציק אני מבינה מדבריך שטרם עיבדת את הקשר הקודם וכנראה כרגע הקשר נותן את אותותיו בקשר הנוכחי המתבטא בפחד להתחייב , להרגיש וכו' אי לכך ממליצה מאוד שתפנה לטיפול גם כדי לעבד את הפרידה מהקשר הקודם ולהבין את הפגיעות שאותה אתה עדיין נושא כדי שתוכל לסגור דלת ולפתוח חדשה ליחסים הנוכחיים ובנוסף זו תיהיה בעבורך גם הזדמנות להבין את רגשותיך ליחסים הנוכחיים מחד אתה מדבר ע"כ שאתה חולה עליה ורגיש לפגיעות שלה ומנגד לא ברור מה אתה מרגיש כלפיה ומדוע אתה משווה את רגשותיך לרגשותיה כלפיך.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית ופסיכותרפיסטית 0545510509

אני כולה בן 17 אני לא יודע איך להגיד להורים שלי שאני צריך את זה... כמה זה עולה בערך ?
מה אני צריך להגיד כשאני מתקשר? בבקשה תעזרו לי אני אבודד :\

איציק שלום,
יש אפשרות לקבל טיפול דרך קופ"ח תלוי לאיזו קופה אתה שייך. קופ"ח כללית עליך לברר דרך האתר שמות של מטפלים באזור מגוריך. קופ"ח מאוחדת עליך לעבור דרך פסיכולוג ממיין שיפנה אותך למטפל. עלויות הן תלויות הקופה. 175 ש"ח קופ"ח כללית. מאוחדת יש השתתפות קופה הסכום עולה הדרגתית ונע בין 120- 220 ש"ח תלוי בשלבי הטיפול מגיעים לך 36 טיפולים בהשתתפות הקופה. ועליך לשתף באופן פתוח אבל כמובן מותאם גם ליכולת שלך לשתף את הוריך כדי שתקבל את התמיכה לה אתה זקוק או לפחות לקבל מהם את התמיכה הכלכלית .
בהצלחה
תמי אורן 0545510509

אני בקופת חולים מאוחדת .. מהאני צריך לבקש פסיכולוג ?

היי איציק,
תפנה דרך הקופה לפסיכולוג ממיין ובפגישה איתו תפרוש את הקשיים והוא יפנה אותך לפסיכולוג מתאים.
בהצלחה תמי אורן

מה נסגר איתך ילד?
כולה בן 17 ,כבר טראומה מקשר קודם? אולי כדאי שתרגיע.
אם אתה לא מרגיש כלפיה מה שהיא מרגישה כלפיך, אז לא! מה קרה? מי מת?
בגלל שהיא בוכה, אז אתה אובד עיצות?
מה זה "אני כל כך רוצה להתאהב בה"? אם אתה צריך להתאמץ להתאהב בה, אז היא לא בשבילך, ולא נורא שתבכה.
ואתה לך תעשה קצת ספורט, ודברים שילדים בגילך עושים, במקום להכנס לפורומים של גדולים, עם סיפורי "טראומות" "אהבות נכזבות" ו"אובד עיצות" .

אני יודע שאף בחורה שאני מתחבר אליה ככה לא תיתאהב בי ברמות המטורופות שהיא מאוהבת בי...
אני כל פעם נקרע מחדש שאני רואה שהיא פגועה אבל שוב אני לא יודע בדיוק מה אני מרגיש , כיף לי איתה אבל מה שבטוח זה שזה לא כמו שהיא מרגישה כי אצלה זה פשוט ברמה מטורפת..
זהשאני בן 18 לא אומר שאין לי רגשות ואני לא יכוללהיות בטראומה מהעבר..

זה שהיא תפסיק לאהוב אותי ואז אני אתאהב בה.. ובדרך כלל זה ככה.. שהיא תפסיק לשלוח הודעות
ואני אהיה זה שירצה אותה.. ואז יהיה מאוחר מדיי.. אני מפחד מזה הכי הרבה

שלום לך,
אין ספק שמשבר אמון הנו קשה ביותר ועושה טלטלה בחיי הנישואין , בזוגיות.אני מבינה שבפעם הראשונה בחרת לפרק את הנישואים בשל המשבר אמון ובמערכת יחסים זו אתה רוצה להמשיך על אף. אני ממליצה לבחון ראשית ברמה האישית שלך מדוע אתה מעדיף לא לראות במהלך יחסים שכשהאמת מתנפצת לך בפרצוף אתה רואה זאת כמשבר אמון. נראה מדבריך שכדי לא לנפץ פנטזיה או דימוי על בת זוג שאתה אוהב אתה בוחר לא לראות ומכאן גם לא להתמודד עם קשיים שעולים ביחסים.כמו כן מאחר ואינך מורגל להתמודד עם קשיים וכדי לבנות אמון מחדש נראה ששניכם מסיבותיכם האישיות והבין אישיות זקוקים לטיפול פרטני ואף זוגי. אני נוטה להאמין שאם תנצלו את המשבר ותטפלו בו נכון תגדלו מאוד ותשפרו את הזוגיות.ראו זאת כהזדמנות.
מאחלת לכם הצלחה
תמי אורן פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית מוסמכת 0545510509

טלי שלום,
ישנן שיטת טיפול התנהגותיות המתייחסות לכאן ועכשיו. חשוב שתצייני את רצונותייך בפני המטפל כמו כן את שיטת הטיפול שלו.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן

ירון שלום,
אני ממליצה לך לפנות ללשכת עוה"ד ולברר מה התעריף הממוצע. יחד עם זאת חשוב שתדע שהמחיר הוא פועל יוצא של המוניטין של העו"ד שבחרת.
בהצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית 0545510509

כל העצות שדיברת עליהן נכונות. אבל הן מדברות על איך עליך לנהוג ולא איך אתה אמור להרגיש. לצערי הרב אין שום עצה שתקל על הכאב. הזמן ורק הזמן יטשטש את הכאב .אין שום פיתרון אחר. מה שכן יכול לעזור( וגם לא הרבה) זה למצוא בת זוג אחרת שלצערי הרב בהתחלה תהיה סתם פשרה אבל במשך הזמן (אם תהיו מספיק חזקים) זה יתן לך לחיות בשלווה. אני מכיר את הכאב הזה ממקום אחר אבל תאמין לי אני יודע על מה אתה מדבר.כאב לב אמנם נחשב כביטוי של צער אבל זה כאב כל כך מוחשי אתה ממש מרגיש אותו. פיזית.

הכאב הוא מוחשי כפי שכתבת, אמיתי, כמו סוג של שפעת, רק מה השפעת הולכת ולא משאירה סימן, אולם פה הכאב יעלם עם הזמן אבל הצלקת האמיתית, הרגשית, הצריבה התודעתית, לעולם תישאר, איני יודע אם התמודדת עם מוות של אדם קרוב אבל כאב הגעגוע לאדם שמת הוא הדבר הקרוב ביותר למה שאני חש היום והנורא מכל הוא שכאשר אדם מת הדבר הוא סופי, אין החלפות אין החזרות אין כפל מבצעים, כאן מדובר באדם חי שהותיר אותי לכאבי, כך שאם זה לא אבל על מה שהלך, איני יודע אבל מהו. ואין דרך אמיתית להתמודד. העצות שאני מקבל הן רבות, תצא, תיפגש, תבלה תהנה... למי יש חשק לעשות את כל אלה כאשר הלב כואב ואין זו מטאפורה אלא עובדה. אין חשק ואין אנרגיה לעבוד. והדבר היחיד שמשובב את ליבי הם ילדי הנפלאים שאהבתם אלי אינה מותנית בדבר כך גם אהבתי אליהם. בכלל כל העניין הזה מתאים לגיל 16 עד 25, שם יש מספיק זמן להרפא, להחלים, להתחיל מהתחלה, אז גם צעירים מספיק ולא מספיק חכמים לדעת שזה יכול לקרות שוב, ולא מקימים חומות הגנה שמונעות ממך לחוות שוב את אותה חוויה מופלאה שנקראת אהבה, ובכלל כמה פעמים אפשר להתאהב בחיים, פעם אחת? ברי המזל מתאהבים שוב? בסיכומו של יום אני יכול לומר רק זאת, לא הייתי חוזר על זה שוב בעד כל הון שבעולם, כאשר הכוף חולה אין מחיר לבריאות... גם לא לבריאות הנפש. צא ולמד... השמר לנפשך תרתי משמע

העובדות והתנאים שבהם התקיים הקשר לא חשאיים, ואני חושבת שאיכות הקשר והאהבה נמדים בתנאים אמתיים, זאת אומרת חובות בבנק , משכנתא , אנסטלציה ובעיות אחזקה וגידול ילדים ולילות ללא שינה.
ונראה לי שזה מה שהיא הבינה.
כאשר האהבה מתקיימת בתנאים של הרפתקאות ריקה מדאגות אינה אלה סנציה עוברת .
איני מזלזלת ברגשותיך ואיני מאשימה אותך אבל זאת עוד דעה.

רואי שלום, אין ספק שהתנפצה לך פנטזיה שתממש את אהבתך וחברותך עם מי שקיימת איתה יחסים מחוץ לנישואין. אני חושבת שההתפכחות הכואבת היא לגלות שעשתה בחירה בה אינה רואה אותך אלא את צרכיה וצורכי משפחה. כל התבוננות כזו מעידה ומרמזת על נפרדות שאתה לא יכולתה לראותה בהיותך בבועת הביחד הדמיונית שיצרתם. כאב הפרידה הנו גדול וכנראה יקח זמן עד שתמצא את הכוחות לבנות מערכת יחסים חדשה מגיעה לך מערכת יחסים עם מי שפנוייה לראות את הצרכים המשותפים ללא גורמים מפריעים.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית , פסיכותרפיסטית 0545510509

שלום ותודה על ההתיחסות. כל הממבו ג'מבו הסמי קלינית על יכולת התבוננות מפרידה כן או לא, אינה משנה את העובדה שגבר אהב אישה ואישה אהבה גבר, שלא תטעי לרגע אחד לחשוב, זו אינה ולא היתה פנטזיה מסוג כלשהו, אלא מערכת יחסים אמיתית מוחלטת ושהרעידה אמות סיפים אישיות. חיים שלמים נבנים ואו נהרסים ע"י אותה "פנטזיה" עפ"י החלטות אשר נלקחות ע"י אנשים עפ"י רצונותיהם הנקבעים בתוך מה שאת מכנה פנטזיה. החלטות נקבעות או מהראש או ממה שאנו מכנים "מהבטן" או מהלב (מותנה מתבונן) חלקנו מאמינים באהבה וחלקנו מאמינים ביציבות, כמטפלת זוגית את בוודאי פוגשת את אותם זוגות שמאמינים ביציבות והורגים אחד את השני משיעמום (dead man walking) גם להרצל היתה פנטזיה ותראי לאן הגענו.... וכמו כן יתכן וגם מצבי היה אחר אילו הייתי נתקל באדם שעולמו הרגשי היה יותר מפותח והיה מאמין כמוני בחוזקה של אהבת אמת והתעלותה על כל דבר אחר.

קשה להבין, למה אתה חושב שבך היא לא היתה בוגדת, לו היתה נפרדת מבעלה.
יכול להיות שהיית חווה משבר עוד יותר עמוק מזה שאתה עובר עכשיו.
כן, כן, אני יודע, אצלכם זה היה משהו מיוחד, משהו של פעם בחיים, ברור, משהו כל כך מיוחד, עד שהיא בעטה אותך מחייה, בשנייה הראשונה שהיא היתה צריכה לבחור, לפני שהספקת למצמץ.
אגב, הכי בזויה בעיניי הטענה, שהיא לא רוצה לפגוע בילדיה הקטנים, ולכן חזרה לזרועות בעלה המקורנן, הרי עש שהוא גילה את הרומן, היא לא חשבה בכלל על הילדים, אבל מרגע שהוא גילה, היא "מקריבה" את אושרה למען הילדים.
איחס.

יתכן ואתה צודק אבל כמו שאמרה המשורר "לעולם לא נדע"

רואי, אני לגמרי מבינה את עוצמת הכאב, והתחושה הפיסית האמיתית של הסבל שבאה בעקבות התרחשותם של החיים.. אובדן שליטה וההבנה שמה שקורה לך בכלל לא תלוי ברגשות שלך, במה שאתה חושב ומרגיש שנכון לקרות. אמנם חוויתי כאב נוראי משלי, בנסיבות שונות משלך, אבל למדתי שכל הקלישאות האלה שאתה מקבל ותקבל גם בהמשך, יש בהן מידה של אמת.
הזמן באמת, באמת, מקהה את הכאב. החיים לגמרי יותר חזקים מכל דבר אחר, ואתה אכן אף פעם לא יודע את מי שתפגוש מחר ואולי את אהבת חייך עוד לא פגשת...
אל תטעה, אני עדיין בעיצומו של משבר, אבל מעט מאוששת, גם אני שכבתי ימים במיטה ולא היה לי כח לקום, ולא היה לי בשביל מה, היאוש היה כל כך ברור שלא נתתי לעצמי לראות את מה שטוב. נסה 'להתנתק מעצמך' כמו שעשיתי אני ולחשוב על הסיטואציה כאילו אינך חלק ממנה, האם באמת היה עדיף שמה שקרה עכשיו לא היה קורה? האם כדאי היה להמשיך את הקשר עוד שנה, עוד שנתיים, או אפילו חמש ואז לחטוף? האם אתה מרגיש טוב להיות חלק ממערכת שקרית כשאתה פוגע, גם אם לא זאת כוונתך, באדם שלא הרע לך אף פעם (בעלה, הילדים)? האם אי פעם היתה כוונתה של אהובת ליבך לפצוח בעתיד משותף ואמיתי איתך, או שמא רצתה לגמוע את חיי הסתר הלוהטים והמרגשים איתך ויחד עם זאת לשמור על בן זוגה ואב ילדיה שמסמל את היציבות, הנוחיות וההרגל בחייה? אני באופן אישי, מהפרטים המעטים שקראתי, לא מבינה איך גבר יכול לרצות לוותר על משפחה, ולקוות לבנות חיים חדשים ואמיתיים עם אישה המנהלת ללא הינד עףעף חיים כפולים, היכולת הזו שלה מזעזעת בעיניי, במיוחד לאור העובדה שאחרי הפרידה הוסיפה לטעון שאותך היא אוהבת אותך. הרי ממש לנגד עיניך מוצג השקר הגדול! זו כמובן רק דעתי, אבל לעניותה - מוטב לך בלעדיה.
אני, לאחר 19 שנות נישואים הייתי צריכה כוחות נפש עצומים כדי להביט על חיי בעיין פקוחה וחכמה ולהחליט החלטה שבעת ההיא נראתה מטורפת, מאחלת לך שתמצא את הכח להתחיל מחדש כמה שיותר מהר.

אכן בנאליות התשובות שאני מקבל אבל לא ציפיתי לדבר אחר התייחסתי אל האתר ככותל מערבי משודרג. הבנתי מזמן את רמת התשובות הניתנות ע"י מנהלות האתר אולם כמו שאמרתי אין למה לצפות. אכן הדברים מתחילים להתבהר ואכן המחשבות על סוג האגם איתו הייתי בקשר מנקרות בח ללא הרף למרות שאין לשפוט אדם עפ"י פרמרטרים כלליים וכמו כל אדם קשה לי להאמין שבת זוגי לאהבה עשתה דברים מתוך ניצול או רוע, רומנים קורים ומתפתחים בלי שליטה באמת ותמיד יש צד אחד שנפגע ביותר ובמקרה שלי זה הייתי אני. עזיבתי את הזוגיות הממוסדת שלי היתה אמורה לקרות שנים רבות קודם לכן ולראייתי והבנתי הרומן היה טריגר לא העוגן סוג של טיקט אאוט. במשך תקופה ארוכה חשבתי על הפגיעה שאני פוגע בבעלה אולם החיים בדיסונס רגשי אינם קלים ולכן קברתי את המחשבה והיטלתי עליה את האחריות וכמו שאמרת היא העדיפה את היציבות ואת המסגרת המוכרת על פני הניסיון לבנות מערכת אחרת. איני יכול לומר שלא התאכזבתי או כעסתי אבל זכותו של כל אדם לבחור ולנהל את חייו כפי שיחפוץ ואת זאת אני מקבל. היכרותי רבת השנים עם אהבתי לשעבר נתנה לי תחושה שניתן לבנות מערכת אמיתית וטובה מתוך היכרותינו וחברותינו העמוקה והאהבה שהיתה מבוססת על רבדים רבים, כך חשבתי אולם נשארתי במחשבתי לבד, אוסף את עצמי מתוך שברי חיי ובונה את עצמי מחדש, אני יכול להגדיר את עצמי כאדם חזק היודע את מטרותיו וחותר להגיע אליהן והפרק הזה של חיי לימד אותי את הלכות הלב ועל כך אני שמח.
אני מאחל לך רק טוב, אם יש לך ילדים היאחזי באהבתם אשר אינה מותנית בדבר, אם לווא דברי עם חברותיך וחבריך הטובים הם יבינו לליבך וינחמוך וכיתבי באתר השתמשי בו כקבוצת תמיכה, אני הרגשתי שגם אם במעט אבל זה עזר וכל צעד קטן בדרך אל היציאה ממנהרת האימים הזאת הוא חשוב וחיוני, אשמח לשמוע מימך שוב

כמובן, כמו תמיד, כל מקרה לגופו. הסיפור אכן נשמע אחרת כשאתה אומר שבנישואיך לא נשאר דבר. אני, כמו שבטח הבנת (או לא) הייתי זו שנבגדה, מתוך רצון לדעת, להבין ולשקם, שקעתי עמוק בתוך מערכת היחסים הזו שלהם, אני מודה - גם מתוך סקרנות אך גם מתוך כוונה אמיתית להבין ולסלוח. אני לא מטילה ספק באהבה הזו שהיתה לכם, ובטוחה שהיתה הדדית. אבל עוד אני יודעת שמערכת כזו המלאה בהתרגשות, התמכרות, מתח, פחד מרגש, מפגשים חטופים, כמיהה יומיומית, חידושים, בריחה משיגרת חיים מונוטונית, רגעים גנובים של דבש ועוד ועוד... אינה אלא פיקציה. אני מאמינה שעם הזמן כשתחלים תסכים איתי. אלה הם לא החיים האמיתיים, היא תמיד התרגשה לכבודך, התקשטה, השקיעה, היתה מתוקה להפליא מעריצה ומפרגנת - זה מאוד קל כשאין את צרות היומיום להתמודד איתן. סלח לי שאני מתעקשת. אני יודעת איך היא היתה עם בעלי, מה עשתה, איך התנהגה וכו', ומשיחות אינסוף עם בעלה הבנתי כמה היא שונה מהדמות אותה הציגה, ושלא תבין לא נכון. הבעל אוהב עד כלות וסולח, אבל היא ממש ניהלה חיים כפולים גם במובן של להציג דמות אחרת ממה שהיא באמת. האמת שהפורום הוא סוג של כותל, אני מציצה בו לפעמים כדי לגלות אחים לצרה, אבל אין למצוא בו תשובות אמיתיות, אתה מיטיב לכתוב... ואני מאמינה שגם זו דרך בריאה לפרוק כאב ותסכול. שוב - חזק ואמץ.

הבנתי היטב את הסיטואציה אליה נקלעת ואני מצטער שנאלצת בעל קורחך ולא מרצון להגיע לשם.
שוב כמו שאמרת כל עניין לגופו והתיאור על ההתרגשות וההתקשטות אינו מדוייק בעליל גם ההתרגשות, זאת היתה תקופה קשה מאד לשנינו שרגעי החסד בה היו רבים אך איתם גם באו ימים רבים של התלבטויות וחיבוטי נפש אשר. אני שמח עבורך שהחלטת להשאר במערכת עם בעלך אך אני יודע כמה קשה לך וכמה את מקריבה וסובלת בשל כך. אני רק מקווה עבורך שבן זוגך יודע להעריך את המאמץ הענק שאת עושה למענו ושאת אכן משוכנעת שתצליחי לעבור את המשבר הזה בשלום ואיני מדבר רק על שלום בינך ובינו אלא שלום עם עצמך. אני יכול לומר לך שהפצע לעולם לא יתרפא ולעולם ישאר החשש החשד שמא זה עלול לקרות שוב, איני יודע מה את עושה למען עצמך אך אני מקווה שהוא עושה למענך יותר כי זהו הזמן שלו להשקיע. אשתי לשעבר ואני הלכנו לטיפול זוגי לאחר שעזבתי את הבית ולאחר שהתגלה לה הרומן שהיה לי ובטיפול הובהר לנו שאין לנו מה לחפש ביחד. אני שואל את עצמי לא פעם האם עשדיתי נכון שלא התאמצתי יותר ולא ניסיתי להחזיר עטרה ליושנה, אולם התשובות האינטואיטיביות שאני מקבל הן שאהבה או שישנה או שאיננה, והלב אינו משקר. כאשר אתה נפגע מחיצו של קופידון בעוצמה, אין דרך חזרה, נגעת נסעת ולכן אני מקווה בשבילך שאמנם בן זוגך לחיים אמנם אוהב אותך וחיצו של קופידון לא נתקע עמוק בחזהו, כי אם כן
אז כל מאמציך הם לשווא. חיזקי ואימצי ואני מקווה שתמצאי את הכוח לראות את הדברים כמות שהם למרות שהאמת אינה תמיד נעימה אולם זוהי האמת ואין בילתה. נותר לי לאחל לך שוב הרבה הצלחה
ובעיקר אהבת אמת

קראתי שוב והבנתי שדיברת עם בעלה והוא האוהב עד כלות סלח לה... מעניין האם גם היא אוהבת עד כלות אותו... האמת כשאני חושב על כך זה די דוחה להישאר עם אישה שנתנה את ליבה לאחר, מילא סקס אבל הבגידה האמיתית היא זו של הלב. זאת הסיבה דרא"ג שאני לא נשארתי בבית

האמת שהמצב אצלינו בבית מאוד מורכב, המון בלבול ועומס בלתי אפשרי מבחינה רגשית, אבל אם יש דבר אחד שאני בטוחה בו זה באהבה שלי אליו, ומיום ליום מתחזקת בי האמונה שזה הדדי ואין זה המקום לפרט למה אני עוד מאמינה.. רק אומר שהשתנו דברים רבים בבית, פתיחות השיחות ביננו מעולם לא היתה כפי שהיא היום, ואני עומדת בהחלטתי להקשיב לאינטואיציה שלי, ממנה אני מתעלמת כבר שנים רבות מבלי לדעת. אתה צודק, כנראה הפצע לעולם לא יחלים לחלוטין והמחיר שאני משלמת ועוד אשלם הוא גבוה אבל אני מרגישה ששווה לי. במקביל אני מסרבת להמשיך כאילו לא קרה כלום, מתחילה ללמוד ממש בקרוב ולעשות לעצמי באופן כללי. תמיד הייתי זמינה וטוטאלית בכל מה שקשור לבני ביתי. עכשיו הזמן שלי.
בנוגע לבעל שלה , זהו גורם שלישי ודי מחרב בסיפור. אומר בקיצור שהוא לקח על עצמו משימה למרר לזה שחטף לו את אשתו. הוא משתדל לא להזיק לי, אבל מיותר לציין שרובץ מעלינו צל כבר. אני לא נכנסת לפרטים - אבל זהו סוג של טלנובלה מכוערת במיוחד...

מקריאת תגובתך אנ מרגיש בר מזל כי הבעל שלה טיפוס כזה חלש שלא הוא לא ניסה אפילו ליצור איתי קשר ואם הוא היה מנסה אז שה היה מתפתח רע מבחינתו. שוב אין לי מה לאחל אלא אלא הצלחה may the force b with u

לא מספיק שהרסת את המשפחה שלך וגם ניסית, ועוד מנסה, להרוס את משפחתה עוד יש לך את החוצפה להשמיץ את הבעל האומלל. מה זאת אומרת " היה נגמר רע מבחינתו"? אתה סתם אדם אנוכי ודוחה.בעיניך אם הוא לא ניסה ליצור איתך קשר זה מתוך חולשה? מי אתה חושב שאתה? אתה בא לכאן ומתבכיין על מר גורלך ולא חושב על אף אחד אחר. רק אתה ואתה ואתה. מה איתה? מה עם הילדים שלה?והילדים שלך שנטשת אותם כי אתה ורק אתה קיימים? כבר הבננו שאתה מוכן לזיין לבעל, זה שחגגת על אישתו והרסת כמעט את ביתו, את הצורה. האמת ? אתה נשמע לי מספיק מטומטם כדי לא להבין על מה אני מדבר. מה גם שעוד לא הבנת שאתה היית הרפתקה עבורה. היא ,מלכתחילה, לא התכוונה לעזוב את בעלה ואת הילדים. בסך הכל היא רצתה להרגיש נחשקת שוב. אני שמח בשבילה שלא בחרה בך וחזרה לתא המשפחתי שלה. אני מאחל לה ולבעלה שיפתרו את הבעיות שאתה יצרת. ולך אני מאחל שתשאר אומלל כי לטיפוסים כמוך לא מגיע אושר.אז תפסיק עם היללות שלך.

מעניין מה גרם לך ככה להתפוצץ עלי. היה נראה כאילו נגעתי או דרכתי על משהו מאד רגיש אצלך
אני שמח שהיה לך מקום וזמן להתפוצץ ולהוציא הכל החוצה. בכל מקרה הייתי שמח לדעת למה כתבת בכאלה עצבים, באמת לא הצלחתי להבין

לפני שנתיים חרב עליי עולמי בגלל טיפוס מהסוג שלך. זה מרתיח אותי שעוד יש לך מה להגיד על בעלה. הוא מבחינתך צריך להיות מחוץ לתמונה. גם ככה הוא סובל מספיק בגללכם.
שלא יהיו אי הבנות. אני כבר לא צדיק. אני גם יודע שבגידות היו ,ישנם ותמיד יהיו. אני לא בא לתקן את העולם. פשוט הדיבור שלך עליו מרתיח אותי.

מעניין, את/ה מכיר/ה אותו אישית שככה התפרקת על הבן אדם? האמת נראה שכן, מעניין ללא ספק מעניין... יש מצב שתמשיכו את הקרקס? ולמה את/ה חושב/ת שהוא מוכן לזיין לבעל שלה את הצורה?
מה למדת שאת/ה מדבר/ת ככה?

אתה צודק לא מעניין. למרות הכאב הדברים האלו חייבים להישאר מאחור, החיים שלנו נמשכים ואין טעם להישאר במקום של הכאב והשינאה. כאשר הם שם, הם כמו אבן ריחיים שמעיקה ועוצרת. אין טעם לחיים אחרת, פשוט חבל... ואם זו את אז חבל אבל זו היתה בחירתך.... שיהיו לך חיים טובים

רואי אולי לא אהיה נחמדה אבל .ממרום ניסיוני אני יכולה לומר לך שאתה מזכיר לי ילד שרצה סוכרית מקל של מישהו אחר.הסוכריה לא שלך ומעולם לא היתה.ייתכן שאין עוד בחורה כמוהה אבל יש טובות ממנה.התעשת.ערב את ההיגיון ןהשכל הישר ומצא בחורה שתוכל להקים אתה בית בלי לפגוע בכל כך הרבה אנשים .ואתה ניניהם.אתה מזכיר לי את רומיאו ויוליה.פאנזיה אינה יכולה להתגשם.כוחה בחוסר ההאפשרות לממשה.תחשוב על זה .בהצלחה

איני יודע כמה מורם הוא נסיונך אבל לצערי איני יכול לקבל את דעתך כי אינה מבוססת על ידע או על כל דבר אחר מעמיק, והתייחסותך הינה שיפוטית עקרונית ומאד שטוחה אבל תודה שניסית "לעזור"

רואי שלום,
ראיתי רק חלק מהטקסט ששלחת ולצערי אין באפשרותי להתייחס במידה ותרצה את התייחסותי הנך מוזמן לכתוב שנית
תמי אורן 0545510509

מאוהבת שלום,

לפני שלוקחים החלטות מעין אלו חשוב מאוד לבדוק בשתי רמות האחת הפרטנית מה ביחסים עם בעלך לא מאפשר אינטימיות מה בך עוצר את האינטימיות ויכול להתממש רק ממרחק כמו עם המאהב. יש אנשים שאם המרחב שלהם מסיבות שונות מאויים לא יכולים ליצור אינטימיות ובכל זאת המרחב שמתקיים בין בני זוג לחיים הוא שונה מאינטימיו המתקיימת עם מאהב כי היא בשליטתך. וברמה השניה היא הזוגית לבדוק איפה גם בעלך תורם למצב ולבדוק האם יש דרך לתקן את המצב.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית מוסמכת
0545510509

שלום לך מאותו המקום שלך..., הביטי פנימה אל עצמך, הסתכלי על האמת וראי היכן היא נמצאת, האם האיש שאינו אישך ישאר אישך גם לאחר שתעזבי את הזוגיות הנוכחית, האם את באמת רוצה אותו איתך לתמיד, האם הוא רוצה אותך איתו לתמיד, האם יש בך את הכוח לעשות את המהלך הקשה של הפרדה והגרושין או שאת סתם מפנטזת, את מדברת על מהלכים מאד קשים ומורכבים שדורשים הרבה עוז וכוח מצידך ועליך לבחון את עצמך. והדבר החשוב ביותר לטעמי הוא, האם באמת נגמר לך מבעלך וזאת צריכה להיות הסיבה העיקרית לעזיבתך, לכי ממקום נקי ככל האפשר ורק בחקר פנימי אמיתי עם עצמך תדעי היכן את נמצאת ומה הן הסיבות האמיתיות לרצונך לעזוב.
בכל מקרה לכי עם האהבה
בהצלחה

אכן מים גנובים ימתקו. אבל אני מבטיח לך שברגע שתפרדי מבעלך ותצטרפי למאהב שלך המתיקות של המים תיעלם ובמקומה תתחילי להרגיש ,לאט לאט, את טעם הכלור והאבנית שבאים יחד עם מי הנישואין. אין מה לעשות. חיי הנישואין שוחקים. האהבה נעלמת במשך הזמן וכל שנשאר זו חברות. עכשיו אם אתם חברים טובים אז אפשר בבקשה שתכבדי את בעלך ולא תקפצי לזרועות המאהב שלך בכל רגע שאת מרגישה לבד או שסתם חרמנית. ואם אין שם חברות אמיתית אז באמת כדאי להיפרד. רק תזכרי שאין אישה בעולם שאחרי מספר שנות נישואין עדיין מאוהבת בבעלה. תזכרי את זה כשתעזבי ותעברי לגור עם המאהב.הוא יאבד את הקסם ברגע שתהיו זוג. וגם זה בתנאי שהוא לא יעלם ברגע שתתגרשי. יש לא מעט מקרים כאלה. היה מקרה שאישה תבעה את המאהב בגלל שהוא הבטיח לה להתחתן איתה כשהיא תתגרש וכשהתגרשה האדון, שכנראה לא ממש האמין שהיא תתגרש, התחיל להתחמק. זה כמובן לא עזר לה בבית המשפט והשופט פשוט צחק לה בפנים.

שלום לך,
כדי לדעת מה הוא רומז, תצטרכי לברר זאת עם עצמך.......זאת לא המטרה של פורום זה.
תפקיד הפורום הוא לייעץ, ןממקום זה תפקידי לומר לך שחבל לפתח (ולו גם בדימיון) ציפיות עם גבר נשוי ,גם אם לך נראה שנישואיו אינם מוצלחים במיוחד.
אני מניחה -מתוך דברייך-שאת בחורה נאה ותוכלי למצוא לך בן זוג ראוי והולם , ללא צורך לפגוע במערך יחסים מקודש שקוראים לו:מישפחה!!
בהצלחה.