פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

הקשה עליו (למרות שמעולם לא ביקשתי שיעשה כן..) וכי הבעיה שלדעתו קיימת אצלי בנרתיק הרחיקה אותו ממני לגמרי. דברים שלא ציפיתי לשמוע. אמרתי לו שאם רק היה מדבר איתי באופן פתוח על כל מה שהפריע לו- לא היינו מגיעים למצב הזה. הרי, אוכל- מעולם לא ביקשתי שיכן עבורי ואני מאוד לא בררנית בעניין (וזה נראה לי דבר די פעוט לכעוס עליו כ"כ)..והרגשתו כי הוא בסיר לחץ- איך ציפה שאבין שזה המצב כאשר רוב היום כשהוא היה עם עצמו בבית, דאג לשמור על קשר רצוף איתי ולא אמר דבר (אני גם האחרונה שאמנע ממנו לצאת עם חברים/לבד וכו- אני מאמינה שכול אחד צריך לשמור על החיים שלו..)- ואלו דברים שבעיני לא מביאים לסיום קשר בדרך כה פתאומית. ובעניין האינטימיות- אם רק היה מדבר איתי- לא ידעתי שהעניין מפריע לא בצורה כ"כ קשה- הייתי מספרת לו. הרי זה נושא שצריך לגשת ולדבר עליו ברגישות מסוימת, לדעת לפנות אלי בדרך רכה, לגלות הבנה- הרי הוא לא יכול לצפות שיהיה לי קל עם זה - וכך היה מבין שעברתי את כול הבדיקות- שאין כול בעיה קבועה, אלא התופעה זמנית הנובעת מתקופת לחץ (עברתי תקופה מאוד קשה בעבודה והוא היה מודע לה) ותזונה די לקויה וניתנת לפתרון יחסית קל..(לא שיתפתי אותו מיוזמתי שכן הטיפול טרם הסתיים והוא כבר כ"כ התרחק ממני שהיה לי קשה לפנות אליו בנושא זה) אך, כאמור, הוא כבר התרחק ממני מזמן, לא דיבר איתי על כלום ועוד אמר לי שהוא "רמז לי" וכי לא היה מסוגל מעבר לכך.התגובה שלו כלפי בנושא זה מאוד מאוד פגעה בי. אני מאמינה כי בני זוג שבכוונתם לפתח קשר אמיתי צריכים להיות מסוגלים לדבר באופן פתוח על הכול- נושאים פשוטים וגם כאלה שלא הכי נעימים. אמרתי לו שאני מרגישה שהוא מסיים פה קשר שהיה יכול להיות יפה רק כי לא דיבר איתי באופן פתוח ולא שיתף אותי בהרגשות שלו, אלא התבשל מבפנים ובסוף "התפוצץ" עלי. אני די שבורה מכול העניין- מאוד קשה לי עם הדברים שאמר עלי, גם ברמה האינטימית. זה מאוד פוגע בבטחון העצמי ואני מוצאת עצמי כבר שבוע, שבורה מבפנים- אומנם קמה לעבודה ומנסה לתפקד כרגיל, אך לא אוכלת, עצובה מאוד ולא מסוגלת להיות בבית שלי כי אני יודעת שהוא בבניין וממישך בחייו כרגיל..
אני מצטערת על האורך , אך רציתי לשתף באופן מלא. אודה לעצתך.

תהל שלום, אין ספק שהקושי הוא בלתי נסבל כי היתה כאן תקווה ליחסים אינטימיים והתקווה התנפצה. יתכן שמדובר באדם שיש לו קשיים באינטימיות, ביחסים בין אישיים ( סגנון העבודה שלו לדוגמה עשוי להעיד ע"כ)רק מאחר והשליך עלייך הכלהכנת הארוחות , בעיה בנרתיק את לוקחת את מלוא האחריות אבל כנראה שזו דרכו להצדיק את בחירותיו להתרחק כשנרקמת אינטימיות מאיימת.
ממליצה לך על אף הקושי להרפות ולפנות במידה ותרגישי קושי לטיפול כדי לקבל חיזוק לדבריי. את פעלת נכון הצעת לדבר מה שבד"כ עושים ביחסים בידיעה שניתן לגשר לפשר ולתקן אבל במקרה הזה אין לך פרטנר שמכיר דרך זו.כנראה כמהה לאינטימיות רק לא יודע כנראה איך להחזיק בה מבלי שתאיים עליו.
בהצלחה
תמי אורן

אייל שלום
אני חושבת שהפתרון הכי טוב זה פשוט למצוא אהבה חדשה ,.
גרושתך היא אם ילדייך אין ספק שיהיה ביניכם קשר אבל אתה חייב לצאת לדרך חדשה משלך.. צא להכיר בחורות חדשות,דייטים, מועדונים וכדו'. לא חסר..
אתה תראה גם שהזמן היא התרופה הטובה ביותר... עוד כמה חודשים אתה תתגבר על זה יהיה בסדר.

היי,

אין ספק שאת צודקת .... , רק שצריך לתרגם את זה הלכה למעשה...

בליין גדול מעולם לא הייתי אבל אני יוצא לבלות עם חברים למועדונים , פאבים וכדו'

גם התחלתי לצאת עם בחורות לדייטים...

אבל עדיין זה לא זה ,הדייטים הם קרים אני לא מרגיש כלום , זה קר מידי כמו מכונה

כי גרושתי עדיי שם בראש שלי , הייתי בטוח ששנה וחצי של פרידה + 4 חודשי גירושין

יפתרו את הדבר אבל מסתבר שאת צודקת ואני צריך עוד זמן.

זה בסדר שאני חושב עליה עדיין ומתגעגע אלייה ?

אייל שלום,
תהליך הפרידה אינו רק פיזי לוקח זמן להפרד ריגשית בוודאי כשלא רצית להתגרש. אין כלים לעקור אותה מראשך הדרך היא לתת מקום לכאב, לאבל על הטוב שהיה כי בוודאי היה גם טוב. זה לוקח זמן. במידה והנך מרגיש כאב בלתי נסבל שמפריע לך בתפקוד או לא אני ממליצה שתשקול אפשרות לפנות לטיפול. זו תיהיה גם בשבילך הזדמנות לעבד את התהליך , ללמוד ולהעצים.
מאחלת לך רק טוב
תמי אורן

אייל שלום,
תהליך הפרידה אינו רק פיזי לוקח זמן להפרד ריגשית בוודאי כשלא רצית להתגרש. אין כלים לעקור אותה מראשך הדרך היא לתת מקום לכאב, לאבל על הטוב שהיה כי בוודאי היה גם טוב. זה לוקח זמן. במידה והנך מרגיש כאב בלתי נסבל שמפריע לך בתפקוד או לא אני ממליצה שתשקול אפשרות לפנות לטיפול. זו תיהיה גם בשבילך הזדמנות לעבד את התהליך , ללמוד ולהעצים.
מאחלת לך רק טוב
תמי אורן


היי,

מאוד לא קל לשכוח 12 שנה של יחד , למרות שנפגעתי והתאכזבתי מאוד....
הלוואי והייתה נוסחאת קסם כזו שיכלה להוציא אותה מראשי.
את האמת אני מתפקד בסדר , שכרתי דירה קניתי לי רכב,
אני משתדל למלא את חיי בתוכן , יוצא עם חברים , קורא , מתעמל , יצאתי גם למספר דייטים למרות שזה לא זה עדיין כי זה מאוד קר כזה אני שם בדייט ולא שם.
אני חייב לספר לך שאני מתגעגע אליה לפעמים ורוצה לחבק אותה ולומר לה שהיא חסרה לי
בכלל לפעמים מעציב אותי שביתי רוני במוקדם או במאוחר תיחשף לגבר אחר ( חבר של אמא )
אני אשמח לדעת אם יש לך המלצות בשבילי לחוגים , שיחות או כל פעילות אחרת שתוכל לסייע לי לעבד את התהליך ולעבור את התקופה מחוזק עם כלים לדרך ולהעצים את עצמי כך שכשראה את גרושתי היא תהיה אם ביתי בלבד !!

אייל שלום,
קשה לי מתוך הכתוב להמליץ לך על חוגים. חשוב מאוד להקיף את עצמיך בחברים ומשפחה כפי שהבנתי שאתה עושה לפחות עם חברים.כמו כן ממליצה בתקופה זו לעבור תהליך טיפולי כדי לעבד את הפרידה באופן שיעצים אותך. ניתן לעשות זאת פרטנית או קבוצתית.תחפש באזור מגורך , יש היצע גדול.אני יכולה להבין מדוע הדייטים עדיין לא מרגשים כפי שחשבת בד"כ יש איזה שהיא פנטזיה שמערכת יחסים חדשה תשכיח את הישנה אבל זו רק פנטזיה צריך לעשות את הדברים בקצב הנכון לך ולא תמיד כפלסטר לכאב והגעגוע הבלתי נסבל. יבוא יום שאתה תדע שזה נכון לך.
מאחלת לך רק טוב.
ממשברים צומחים אם יודעים להקשיב פנימה ולהתבונן מבלי לפחד.
תמי אורן

אני כבר כתבתי כאן בעבר. אני עצמי בתהליך גירושין שכמובן שלא רציתי לעשות (לא חלמתי שכך נישואיי יראו לאחר שנתיים.. ו6 שנים סהכ של חברות ונישואין). יש לי ילד קטן ואני ממש חששתי מלהיות אם חד הורית והייתי שמחה - כנראה כמוך- אם דברים היו נראים אחרת...
בעלי פגע בי ועדיין ממש פוגע בהרבה תחומים והעיקרי בהם אנ יחושבת זה ניפוץ הפנטזיה שלי על נישואין ומשפחה ...
אני כותבת כאן כדי לומר לך שעליך לזכור שלא אהבת איך שהיא התנהגה ולא יכולת להמשיך כך. היית אומלל. לא מגיע לך (ולי זה מה שאני מנסה לזכור) לחיות עם אדם כזה. גם אנ י מפנטזת שהוא יגיע ויתנהג כמו שחשבתי וכמו שהיה בהתחלה אבל זה לא קורה וגם לך זה לא קרה אז כנראה שהיא לא מי שאתה צריך.
אני מקווה שעזרתי לך לפחות תדע שאתה לא היחיד שזה קרה לו
אלה

ערב טוב אלה ,

אין לך מושג עד כמה את צודקת ,
אני מאוד מאוכזב במיוחד לראות את כל חבריי ואחיי נשואים עם סיבוב שני של ילדים
אני לא יודע אם לך נותר רגש לבן זוג שלך ואני מאמין שכן לי בכל אופן נותר
שום דבר לא ממש ממלא אותי ואני מאמין שהזמן יעשה את שלו ואין ברירה כי זה מה יש.
אני לא יודע באיזה נסיבות את התגרשת אבל ממש פלא פלאים איך בחורה שהייתה משוגעת עלי
שבשבילה הייתי כל החיים השתנתה בכזו דרסטיות.
אני מאמין מאוד גדול בעצמי ואני חושב שיש לי המון מה להציע כפרטנר וההפסד שלה והגדול
רק ימים יגידו.....

בדיוק אותו דבר אצלי. הוא היה אדם מקסים שמת עליי ורדף אחריי במשך שנה עד שהסכמתי שנתחתן. לעיתים אני מרגישה כאילו שיש לי רגש כלפיו אבל אני יודעת שזה לא אליו אלא למי שהוא היה לפני כמה שנים ולמי שחשבתי שהוא יהיה. וגם תדע לך שלא כל אלה שאתה רואה שנשואים חיים טוב, הרי עד לפני מס חודשים גם אתה היית נשוי ועובדה שלא כולם ידען את האמת שאתה ממש סובל... לא כל מה שנוצץ זה זהב...
מקווה שעזרתי לך

היי אלה

אני אשמח להתכתב איתך יש לך אולי כתובת מסנג'ר ?

שלי : [email protected]

אין לי מסנגר עדיין, האם נוכל במייל בתור התחלה? גם אני מאד אשמח לשוחח (להתכתב) נראה לי שנוכל ממש לעזור אחד לשניה.

היי ערב טוב

כן יכול להיות נחמד

המייל שלי הוא : [email protected] למסנגר זה מאוד קל , אני אוכל לעזור לך ואז נוכל להתכתב ברצף...

נשתמע בקרוב....

היי אלה

במהלך היום אני זמין במייל בעבודה : [email protected] - עובד בבנק בשם סיטי בת"א

מכירה ?

בשעות הערב זה במייל : [email protected] חופשי לכתוב :)

נשתמע...

היי, אייל
גם אני לצערי גיליתי לאחרונה שנבגדתי.
הכאב הוא עצום ואין לתארו במילים, זהו לא רק המגע שהיה בינהם אלא היחסים שנרקמו ולדעתי אפילו אהבה, בעלי מכחיש בכל תוקף אע"פ שיש הוכחות מוצקות, "כנעלב" הוא עזב את הבית
ואני יודעת בוודאות שהוא לא איתה. לדעתי הוא אינו יודע כיצד להתמודד עם זאת שהוא נתפס
מתבייש לא בטוח שבמעשה אבל לפחות שהוא נתפס.
הנך פרוד כבר מספיק זמן מאישתך ועדיין לא התגברת על אהבתך אליה וגעגועים הם מנת חלקך
אני כ"כ מבינה ללבך, שכן גם אני מרגישה כמוך אפילו שזה די טרי אצלי.
מאוד אוהבת ומתגעגעת ומאידך כועסת ולא רוצה או יכולה לסלוח. הלוואי שידעתי מה עושים.
ההיגיון הבריא אומר להעיף לכל הרוחות שכן גם אם נשלים כל טלפון או הודעה ירטיטו את ליבי.
מקווה בשלביך שתצליח להתגבר, אם תמצא את הסוד גלה לי אותו

אני עדיין לא גרוש אבל פרוד שחושב לעשות צעד לגירושים מאוד אוהב את אישתי שלצערי מכרתי בשבילה את אימי על מגש זהב אני מתבייש בעצמי מאוד והיא לאומת זאת לא מוכנה לוותר ולו לרגע על משפחת שמייעצת לה גירושים על בצע כסף בתקופה האחרונה שלושה ארבעה חודשים היא להישתנות רק מריבות צעקות ועל כלום והכול בנוחכות ילדים מה שמיבחינתי לא בא בחשבון כיום אנחנו פרודים מזה שבוע לא נישמע הרבה אבל זה מאוד הרבה מבחינתי אז אומרים שהדשא של השכן ירוק יותר אצל גרושים הדשא של השכן שחור יותר אני אב ובעל שיודע לפנק החל מפרנסה נקיונות הבית בישולים גם גבר וגם אישה ואישתי עובדת ולרוב אצל משפחתה אז ניתייחס יותר לתשובה שלך תבין בחיים יש יותר טוב אבל יש גם יותר גרוע אני מניסיון חיים למדתי שהכול שאלה של הרגל רגיל לשתות קפה קולה לעשן סיגריה וכו"ל ואותו דבר זה עים נשים וגברים רק שפה צריך להיזהר באופן ברור איך לבחור שבוחרים מישהו חדש חושבים הינה זה הרגע שלו חיכיתי אני יתן לה הכול והופ נתפסת ברשת אני מדבר בלשון זכר כי זה מה שאני למרות שיש גם גברים שלא צודקים לא במיקרה שלי אז התשובה המאוד ארוכה מבחינתי החיים קצרים תכיר מישהי אחרת וזה לוקח זמן וקשה מאוד כי החור שיש לנו בראש קטן והאהבה שיש לנו בלב גדולה מה שמצריך קצת זמן אבל בסוף היא יוצאת ובאה חדשה במקומה ותאמין לי שתישכח את הישנה לא לגמרי אבל תישכח ותידאג לצאת הרבה לאוויר הצח לא בריא לנו להיות סגורים ברגעים של משבר וצער אני מאחל לך כול טוב עים הרבה מאוד הצלחה מימני חזי לצערי עוד ניכשל!!

עדי שלום,
אני מסכימה איתך , לא יהיה נכון להתחיל בהליך גירושים. בגידה זה משבר קשה ביותר אבל ניתן לראותו כהזדמנות לבחון מחדש את היחסים. לעיתים היותנו מטופלים בילדים קטנים גורם לשחיקה בחיי הנישואין .יתכן ששניכם לא ראיתם עין בעין את היחסים ומה שלך נראה ברור מאליו מעצם היותכם הורים לילדים צעירים לא כך אצל בעלך. לא יהיה נכון להתמודד עם הנושא בשמירה בבטן. ממליצה לפנות לטיפול זוגי ע"מ לפתוח את הנושא , לאמת את בעלך עם המיידע שבידך ולדון בהשלכות של הבגידה על היחסים וחשיבה משותפת על השיקום.
מאחלת לך הצלחה
משבר הוא גם הזדמנות
תמי אורן מטפלת זוגית ומשפחתית 0545510509

ברצוני להודות לך על הייעוץ הזריז...עזרת לי וחיזקת את מה שחשבתי.
אני אכן חושבת שלא צריך לשמור בבטן ואני רוצה לפתוח את הנושא עם בעלי.הבעיה היא שאני יודעת שהוא ישר יכחיש את כל זה ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לומר איך אני יודעת בוודאות והוא מסוג הטיפוסים הקצת יותר קשים ובטח ייתן לי להרגיש איזה מטומטמת עם מחשבות לא נורמליות,ומה אני בכלל רוצה ממנו?
זאת הסיבה שאני לא יודעת מה לעשות,איך אני אמורה לדבר איתו?מה להגיד?בלי שיידע כיצד אני יודעת.
מעולם בחיי לא הרגשתי תחושה כזו של השפלה ובגידה,אני נמצאת במצב מאוד מבולבל,הוא מחמיא לי ורוצה להיות בקרבתי ואני שואלת את עצמי:אולי כל זה הוא בעצם משחק זמני כי כרגע אותה בחורה לא נמצאת בסביתו ורחוקה ממנו עד לפעם הבאה שהם שוב יפגשו? והכי קשה שאותה בחורה היא מכרה של שנינו וידידה טובה,הייתה אצלינו בבית,בילינו יחד מספר פעמים.לחשוב שהיא היתה אצלי בבית,קיימה איתי שיחות "אישיות",שיחקה משחק איתי,אני פשוט לא מאמינה שהם בעצם כל הזמן הזה "קנו" את תמימותיי...אבל הריי אני חשדתי,ובכל פעם כשאמרתי לבעלי הוא לגלג איך אני חושבת כאלה מחשבות בכלל...
אני בחוסר תפקוד...והראש כל הזמן עובד,אין רגע מנוחה. הצילו............
איך אני עושה את הכל בעדינות ובצורה הכי טובה????????
תודה רבה רבה

עדי שלום,
שניכם בעצם מחזיקים סוד. הוא על הבגידה ואת על מקור המיידע. על מי את מגוננת?אימות צריך להיות עם מיידע מוצק. עלייך לקחת החלטה אמיצה לחשוף את מקור המיידע כדי למנוע את ההכחשה מצד בעלך המלווה גם בהאשמתך במחשבות שווא. ההרגשה היא לא פשוטהכי את בוודאי מרגישה נבגדת פעמיים גם בגדו בך וגם שיקרו. לכן יהיה עלייך לחשוף את המיידע ואם קשה לך לעשות לבד כדאי בנוכחות מטפל. כמו כן בוודאי לא קל שנבגדת ע"י המכרה המשותפת. אפשר להבין למה זה משגע אותך .
בהצלחה
תמי אורן

היי,כל מה שאת אומרת כ"כ נכון...אני לא מגוננת על אף אחד ורק סובלת יותר ויותר בכל יום שעובר.מוצאת את עצמי עצורה מבפנים וכמו הר געש שעומד להתפרץ בכל רגע.
כל הזמן שואלת את עצמי האם זה יהיה נכון לפתוח את הדברים?
אני רוצה לספר לך איך אני יודעת ואת תגידי לי אם זו הוכחה מספקת וזאת שאם יקרה מצב שהוא יכחיש אני אהיה בעמדה שלא יעזור מה הוא יגיד אז אני יודעת.
אז ככה,חוץ מזה שחשדתי במשך כמה חודשים,גיליתי בדרך כמה שקרים קטנטנים....הוא כל הזמן עמד על זה שהם רק ידידי נפש.
הדברים לא פשוטים,אנחנו לא גרים בארץ,אלא במדינה אחרת,יהיה קשה לי ללכת לייעוץ פה לבד וזאת הסיבה שאני כ"כ נעזרת בך,תודה ענקית.
אז ככה,אותה בחורה עזבה פה וחזרה לארץ...
בשבועיים האחרונים "גיליתי" בעקבות טעות של בעלי...וזאת ההוכחה שלשקר אין רגליים...
הודעות שלהם,בהודעה מלפני חודשיים הם התעמתו,שם הוא כותב לה שהוא אוהב אבל מבחינתו זה נגמר,היא עונה לו שהם שכבו אחרי זה וזה מבלבל אותה....אז מה נשאר? הפאזל הושלם לי היו ביניהם יחסי מין.
ולגבי מה קורה עכשיו כשהיא לא פה,היא שלחה לו וגם בימים האחרונים הודעות של כמה שהיא אוהבת אותו ומתה להרגיש אותו,להריח אותו.אני לא מאמינה שזה נגמר ביניהם,כי אם זה היה נגמר הבחורה לא הייתה שולחת הודעת כאלו.אני יודעת שהם מקיימים שיחות טלפוניות,מסנג'ר וסקייפ,אבל הכל כידידים,לטענתו.
מהצד השני,בחודשיים האחרונים אני ובעלי התקרבנו מאוד והתחלנו סוף סוף לחיות.אבל קשה לי העובדה שהוא בעצם "עבד" עליי,ואולי עכשיו כל זה הוא משחק כי היא בעצם לא פה...וזה עד לפעם הבאה שהיא תחזור לפה.
מה את אומרת?לפי מה שסיפרתי,זה לא משאיר ספקות,לצערי,נכון?
א מודה לך מאוד מאוד,סופשבוע נעים.עדי. :-)

בבקשה
בעקבות הכל מה אני צריכה לעשות??????????????

עדי שלום,
בהחלט יש לך הוכחות מוצקות את צריכה לאסוף אותם גם אם במחיר כניסה למחשב או הסלולרי שלו. כמו כן, בכלל עולה שאלה האם ידידות אפלטונית של בן/ת זוג עם ידיד/ה הם לגיטימיים ביחסים זוגיים אם זה מפריע לך נשאלת השאלה האם יש לך מקום להביע את דעתך את רצונך? כי כל החלטה שלא תיהיה לא היא המשנה מה שמשנה שזה מוסכם על שניכם. וכן נראה שזה לא מוסכם עלייך ואת בוחרת מסיבותייך לקבל את הדין.אגב לידיעה יש גם בארצות זרות מטפלים ישראלים . חשוב להעזר ולא להשאר עם הר הגעש עצור בבטן.
בהצלחה
תמי אורן

היי,שוב תודה ענקית
איך אני יכולה לאסוף את ההוכחות,מה שראיתי היה בפוקס בעקבות "חוסר תשומת לב" שלו,הוא מספיק חכם כדי למחוק הודעות רומנטיות ואין לי את הקוד לאי מייל שלו...אז????????
לבוא עם ההוכחות שיש לי או שלא?
אולי כדאי לא לחשוף כי בפעם הבאה הוא יהיה זהיר יותר...?
קשה לי...מאוד.אני מתה לדבר ולהטיח את הכל בכל רגע נתון ועוצרת את עצמי
מרגישה אבודה בעולם שכזה...
את חושבת שמה שיש לי מספיק?
איך הוא אוכל לעשות זאת בצורה הכי טובה,לבדי?
אין לי עם מי להתייעץ...
פשוט לפתוח ולפרוס הכל על השולחן.
אולי לשאול אותו שוב ולראות אם הוא יספר,הוא פשוט להגיד שאני יודעת...?
איך לעזאזל עושים את זה?

עדי שלום,
כנראה שתאלצי על אף הקושי לפתוח את הדברים בצורה הכי כנה עם המיידע שיש לך . רק שמנגד מדברייך אני מבינה שאת בודדה וללא מערכת תמיכה שתוכל להיות לעזרתך בתקופה כ"כ קשה לכן את צריכה לקחת בחשבון עד כמה תוכלי לבד להתעמת איתו ולנסות להבין מה יהיו ההשלכות של זה מתוך הכרותך אותו.
במידה והנך יכולה להתמודד עם ההשלכות נכון יהיה שתפתחי את הנושא בצורה כנה עם המיידע שיש לך. גם אם יכחיש תאמתי אותו עם המיידע. מדברייך אני מתרשמת שלא תוכלי לאורך זמן לשאת את הסוד ועדיפה שעה קודם בדרך שאולי תוביל אותכם למקום טוב יותר.
בהצלחה
תמי אורן

שבת שלום,תמי היקרה.
אני לא יודעת איך להודות לך...אין מילים בפי
בדיוק כמו שכתבת,לא יכולתי עוד...ואזרתי אומץ לפתוח את הכל.כמובן שהוא הכחיש ולא הבין על מה אני מדברת,שאל אם אני כ"כ בטוחה בעצמי ואיך הגעתי לזה.מצאתי את עצמי בדיוק כמו שתיארת נאלצת "להוכיח" שאני יודעת.הוא לא היה מוכן לדבר על העבר,כל הזמן חזר ואמר שטוב לנו יחד ושהתחלנו סוף סוף לחיות,אז למה אני לא מסתכלת קדימה.אחרי שיחה ארוכה מאוד מאוד,אם אפשר לקרוא לה "שיחה",נאלצתי ללחוץ אותו לספר לי,התחננתי שיפרט,שייתן לי את המידע.הוא לא הסכים.הדבר היחידי שאני יודעת שזה היה "אירוע" חד פעמי.קשה לי,כי אני בעצם לא קיבלתי ממנו את הפירוט שרציתי: למה זה קרה?איך?מה לא היה בסדר ביחסים שלנו שהייתה את המעידה הזאת?האם באמת היה משהו חד פעמי?????
הוא חזר ואמר שזה נגמר,מאחורינו.שנסתכל קדימה,כמה שהוא אוהב,כמה שהוא מאושר איתי,האכן????איך אפשר להניח את זה בצד?
הוא לא מוכן בשום פנים ואופן,אולי הוא מתבייש במעשה או במעשים שלו?
למה הוא לא מוכן לפרט ולדבר על זה?
למה הוא מתעקש??????
האם באמת זה היה משהו חד פעמי?אני לא חושבת.כי אם אתה אומר למישהו שאתה "אוהב"...אז?
אני לא יודעת מה לעשות,קשה לי.מצד אחד אני פגועה,כועסת,מושפלת,א עצות,כאובה נפשית,מאוכזבת ומצד שני זה האדם שאני הכי אוהבת בעולם.
הראש לא מפסיק לעבוד,וכל הזמן תמונות רצות.יש לי כ"כ הרבה שאלות שהוא פשוט לא מוכן לענות עליהן.הוא התעקש וחזר ושאל כל הזמן:אם אני רוצה להמשיך הלאה לכיוון האושר שלנו?למה אני נוברת וחופרת בעבר?
אלוהים,איך אפשר שלא?אני הריי בן אדם נורמלי,לא?
זה משהו חריג שאני רוצה לקבל ממנו את המידע הזה?
כרגע,אני עומדת במצב שאם אני אפתח את זה ואמשיך להתעסק בעבר זה רק ירחיק אותו ממני והוא גם אמר את זה,אז מה לעשות?להישאר עם השאלות הלא פתורות ותחושת הפגיעה?אפשר כך להמשיך הלאה?
מה עושים?
היה לי קל יותר אם לא הייתי יודעת...
קשה לי,מעולם לא הרגשתי כאב חד בתוך הגוף כמו שאני מרגישה.אף אחד לא הכין אותי לזה...אלה הם החיים?
האם להמשיך הלאה כאילו הכל כרגיל?
איך אפשר להתגבר על פגיעה שכזו?
מה אני עושה?אני רוצה בכל רגע לשאול אותו עוד משהו,אבל יודעת שאני אגרום רק למצב רע יותר ביננו.
בבקשה,ייעוצך מודה לך על הכל,עדי. :-)

היי עדי,
אני כ"כ מבינה את הכאב שלך והקושי הגדול שאין לך מקום כמו טיפול שיכול לעזור לך להכיל את הכאב ולחשוב מה לעשות. אני שמחה שלפחות הפורום מאפשר לך לחלוק את הדילמות אבל גם זה מוגבל כי חשוב להבין לעומק מה היתה הדינמיקה ביניכם מה גרם לבגידה, מי הנפשות הפועלות קרי את ובעלך. מה שכן אני יכולה להגיד שחשובה האהבה והרצון לעבור יחד את המשבר אבל חשוב שתדברי את עצמך תבהירי שאת מבינה ממנו שחשוב לו לעבור הלאה מסיבותיו אבל את נקרעת מכאב , עסוקה בזה כדי שיבין ויראה גם אותך בעניין. חשוב כדי להגיע אליו שתדברי את עצמך בלי האשמות, בלי הטפות. כאמור שיתחיל לראות אותך בנפרד מהצורך הסותר והמנוגד שלו להמשיך הלאה. כי במקרה זה לראות רק אותו כמי שפגע ומרגיש עם זה רע יותיר אותך בתחושה קשה ששוב את נבגדת מותירים אותך לבד ללקק את פצעייך. כמו כן התמודדות היא לא תמיד לעבור דף אלא להתעמת, לאמת, לחפור, לגעת, לכאוב ביחד . קרי להחזיק את הקושי ביחד.
מחזקת אותך וכאן בשבילך
תמי אורן

מהכל,ושוב תודה על הכל
אני מבינה שאת חושבת בדיוק כמוני,יש לפתוח את הדברים שהיו ולתת לי את כל התשובות.
ניסיתי להבהיר את הצד שלי,בלי הטפות ובלי האשמות כמו שאמרת.אבל זה לא הלך.הוא אמר כמה פעמים שהוא מצטער שזה היה חד פעמי והוא פשוט לא מוכן לגבר על זה.רוצה להמשיך הלאה.
אני לא יודעת מה לעשות,אני יודעת שאם אמשיך ל"הציק" זה רק ירחיק אותו ממני ואני עלולה אפילו לאבד אותו אבל מצד שני,האם באמת אני יכולה להמשיך ככה??????????

עדי שלום,
כנראה שאין תשובה חד משמעית או מיימדית לגבי מה נכון לעשות כי תלוי ועומד כחרב על הצוואר הפחד שמא יתרחק או יעזוב .כנראה שתצטרכי למצוא את השביל הדק בין להקשיב לצרכיו להמשיך הלאה לבין הצורך שלך לדבר על הנושא וככל שתפחדי פחות תוכלי להגיד את הדברים , בזהירות, וברגישות. השאלה היא האם זה דפוס חוזר שלא מדברים על דברים שלא נעימים, קשים כי אם כן כנראה שיהיה צורך לדון גם בדפוס ולחשוב ביחד איך מתמודדים איתו.
בהצלחה
תמי אורן.

שבוע טוב,תמי היקרה.
ניסיתי למצוא את הדרך כיצד לדבר ולפתוח את הנושא,הציג רק את עצמי,בלי האשמות,בלי הטפות.לנסות שיבין אותי ושידבר אליי.הוא לא מוכן לדבר על זה,זה דבר שלא קורה בדרך-כלל...אבל הוא פשוט לא מוכן,הוא אומר שאני יודעת,זה היה משהו חד פעמי ואם אני באמת רוצה להמשיך הלאה אז אני צריכה לשים את זה מאחוריי.
את האמת,אני מאוד רוצה לשים את כל זה מאחוריי ולהמשיך הלאה,אבל זה לא פשוט.כי הראש כל הזמן עובד ושואלת את עצמי אלף ואחת שאלות,מנסה לשחזר,להבין.
למה הוא לא מסוגל לדבר על זה?למה כל פעם שאני מבקשת שידבר ויספר לי הוא טוען שזה רק מרחיק אותו ממני?מה הוא חושב שאפשר להמשיך הלאה בלי לשאול שאלות ולקבל עליהן את התשובות?
הריי אם לא הייתי מגלה,לא הייתי יודעת.ועכשיו שגיליתי מגיע לי לקבל את מה שאני רוצה עוד לדעת?
אז מה אני עושה....אני מרגישה שאני לוחצת עליו והוא פשוט לא רוצה לדבר על זה,אני רק מרחיקה אותו ממני.מצד אחד אולי אני צריכה להתגבר על עצמי ולהמשיך הלאה,מצד שני זה לא נותן מנוחה לנפש שלי האי וודאות הזאת.הוא מצידו לא מוכן לשמוע שזו אי וודאות,כי אני הריי בוודאות מוחלטת...יודעת מה קרה.אבל הוא לא מבין שאני רוצה לדעת,למה,איך????
אני עומדת במצב לא פשוט,אני מרגישה שאני מוותרת מעצמי למען האהבה הזאת,כי אני פוחדת שהוא יילך ויתרחק ממני..אבל אני לא חושבת שזה נכון.זה מתפרץ,ואני שוב שואלת שאלות ורוצה לדעת,פשוט לדעת.לכאוב כמה ימים את הכאב של הכל ובאמת אז להמשיך הלאה.אבל אני מרגישה שאני לא מצליחה להגיע אליו בקטע הזה,הוא בן אדם מאוד מאוד עקשן וזה לא קל לי.
הסברתי לו את הצד שלי,את הרגשתי,כמה אני נקרעת מבפנים,אבל כל מה שיש לו להגיד שזה היה ונגמר,משהו של פעם אחת,אז למה אני לא יכולה להסתכל קדימה?????????
אני חושבת,שהתגובה שלי היא נורמלית לחלוטין ואין בה משהו חריג,מה אני עושה עם עצמי???
ממשיכה לבקש,להתחנן שיעזור לי להשאיר את זה מאחוריי בכך שהוא יענה לי על כל השאלות ולוקחת תוך כדי את הסיכון שאולי אם הוא יפתח את זה,הוא לא יתרחק ממני יותר ויותר,או פשוט שמה איזשהיא מסיכה שהכל בסדר והמשכתי הלאה?
איך אני יכולה "להגיע" אליו????????
איך עושים את זה בצורה כזאת שהוא יבין שזה למענינו ולמען העתיד שלנו יחד?

הי עדי.
נעים מאד שמי הילה ולא יכולתי שלא לקרוא את השרשור הכואב שלך.
ראשית הרשי לי לציין שבעיני את אדם מאד אצילי ובעל תובנה ריגשית ופיסית כאחד.
אינני יודעת כיצד היתי נוהגת אילו היתי במצבך ואני מצרה שאת בכלל צריכה להגיע למצב הזה אך העובדות הן אלה שקובעות.
אני מאד מצליחה להתחבר לראש לך ועל כן הרשי לי (אם זה בסדר) לשתף אותך במה שעבר בראשי.
את טוענת כי הינך אוהבת את בעלך מאד ומעונינת להשאירו בקן המשפחתי שלכם הוא מצידו מודה אך אומר תאחזי בהווה ובעתיד עזבי את העבר.
אך יקירתי, אין הווה ללא עבר כפי שאין עתיד ללא העבר.
התחלות חדשות צריכות להתחיל מדף חלק. ודף חלק הינו התחלה נקיה ונטולת משקעים.
אם יש בך עוד את הכוחות והרצון דברי שוב עם בעלך... אימרי לו כי חשבת רבות על מצבכם (כיצד שלא תוכלי?!) ואימרי שהחלטת שאת כן רוצה להשאיר את הקו המשפחתי ולנסות ומבטיחה לעשות את מיטב יכולתך על מנת לשמור עליו אך את מתנה את קיומו של הקן הזה בפתיחת דף חלק וזה אומר מבחינתך לדעת הכל!! את רוצה לדעת ! את רוצה לשמוע! את רוצה להסיר ספק! את רוצה לדעת איפה הטעיות שלך /שלו ולא לחזור אליהם.
עדי זאת זכותך!! את בנאדם לא חפץ! וזה מה שמבדיל אותנו מהחיות לנו יש רגש ואין לנו כפתור שאנו יכולים ללחוץ עליו ולהגיד "או.קי. היה נגמר הלאה!!" אנשים לא עובדים ככה (למרות שאני מכירה כמה כאלה שכן חחחחחח).

אני שוב מבקשת סליחתך בהתערבותי אך לא יכולתי שלא לנסות לעזור אפילו בקצת.
שוב אני רוצה לחזק את ידך ולומר לך שהשארי חזקה למענך ולמען ילדיך.

הילה

הילה,
את מדהימה
תודה רבה על תגובתך ואני חושבת שעזרת לי יותר ממה שחשבת...

עדי.... אני מאחלת לך את כל הטוב, האושר והבריאות והאהבה שבעולם - לך ולילדיך.
תמשיכי לעדכן ואשמח לעמוד לרשותך ככל שתדרשי.

יישר כח

הילה

עדי יקירתי,
הייתי באותו מקום לפני שמונה חודשים בערך. גם אני גיליתי שבעלי בגד בי. בתחילה היתה הכחשה, אח"כ גילה טפח וכיסה טפחיים ולבסוף גילה הכל. (אני אציין שהכל היה מצויין גם יחסי המין...)
הייתי הרוסה, לא תפקדתי , בכיתי הרבה, איך החבר הכי טוב שלי עשה לי את זה ושאלתי כל הזמן שאלות על טיב היחסים שהיו בינהם. בעלי בדומה לבעלך נמאס לו לשמוע על החפירות וכל הזמן אמר לי להניח לזה ולהמשיך הלאה. הם לא מבינים את הכאב כי אנחנו מונעות ע"פ רגש והם הפרקטיים:תכל'ס היה , נגמר בואי נמשיך הלאה.תדעי, שהסיבה שהם לא רוצים לשמוע כי הם רוצים לשכוח ולעבור הלאה, בנוסף לכך, זה מזכיר להם כל פעם מחדש שהם פגעו באהובה שלהם.
בסוף, החלטתי שזה לא מתקדם. ניהלנו שיחה שבה הצבתי כמה תנאים:ללכת לטיפול זוגי, להבין מה הסיבה למה שקרה, שיהיה מקום לפריקת המטענים (הבטחתי שבבית אשתדל לא לדבר על זה) הכל מול גורם שלישי. התנאי השני שבעלי ייקח אחריות על המעשה ושיוכיח לי שהוא מצטער, הכדור בידיים שלו והתנאי האחרון הוא לחתום על מסמך שמקרה זה לא יחזור שנית (זה כדי להוכיח את נכונותו כי הרי המסמך לא קביל..) בעלי קיבל את התנאים אפילו את הטיפול אף עלפי שהיה די סקפטי.
היום אנחנו במקום אחר , חזקים יותר, מאוהבים יותר... אני לא אומר שאין את המחשבות על המקרה, יש אבל, פחות ולומדים לקבל שזה לא אישי נגדך וזה פחות כואב.
עדי, כל הכבוד לך שלא רצת לפרק את החבילה. לכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה (כמו שבעלי אמר לי).
אני יודעת מה את עוברת, גם אני הייתי במצבך ואני מקווה שתקחי את מה שכתבתי ורק תחשלי מכאן והלאה.כמו שתמי אורן היועצת אמרה לי:"אם לא תלכו לטיפול זוגי זה כמו כד שנשבר ומדביקים אותו, הסדקים עדיין נשארים". קשה מאוד לעבור את זה בלי טיפול זוגי, צרים להבין מה גרם כדי שלא יקרה שנית...
מאחלת לך שתעברי את המשבר במהרה ובהצלחה.

שלום לך,בחורה אנונימית...
קראתי את מכתב ולא יכולתי שלא להתרגש ולהוזיל דמעה,כ"כ נכון כל מה שאמרת,כאילו שיקפת לי את המראה של מה שקורה לי עכשיו.
אני לא יודעת איך אפשר להמשיך הלאה מבלי לדעת פרטים,הראש כל הזמן "מצליב" מידע שחשפתי,מנסה להרכיב,לשחזר ולדעת יותר.זה עוד יותר פוגע בי שהוא לא מוכן לחשוף את כל מה שהיה ולדבר על זה,כי הריי הדרך שגיליתי לא הייתה כזאת פשוטה,והוא כל הזמן חזר והכחיש וזה אומר שיכולנו לחיות עם השקר הזה,איך?לעזאזל.
כל מה שיש לו להגיד,שנגמר מה שלא התחיל וזהו!!!!!!!!!
קצת קשה לי להאמין,כי אם ראיתי בעינני שהוא כתב לה באחת הפעמים שהוא "אוהב",אז מה זה אוהב?ולמי אומרים אוהב?למישהו שאוהבים לא?מצד שני באותה נשימה גם ראיתי שהוא כתב לה שזה נגמר,אם זה "חד פעמי" ואכן הוא סיים את זה,אז מה זה "אוהב"?
מבחינתו לא להיכנס לזה,אולי כי הוא לא מסוגל????????
הוא כ"כ רוצה להמשיך הלאה,אומר אין סוף פעמים כמה שהוא אוהב,מחמיא בלי הכרה,מחזר אחריי...
ואני מרגישה אבודה,מבולבלת,כואבת.אני מרגישה שכל שמחת החיים שהייתה לי נעלמה,איך אפשר לחזור להיות מה שהייתי,אותה בחורה מאושרת שחושבת שהצליחה לכבוש את העולם ולחיות את החיים האמיתיים אחרי שאת מגלה שבעלך,זה שיש לו בעצם "בעלות" עלייך,זה שהוא כל חייך.הסתיר ממך?ושנאלצת להילחם כדי להוכיח לו שאת יודעת?
אני יודעת שאם נמשיך הלאה,יהיה לנו טוב יחד,כי אנחנו אוהבים ויש תשתית טובה.אבל אני גם יודעת ומכירה את עצמי שקשה לי להמשיך הלאה בצורה שכזו,אי אפשר לנתק את הרגש מהגוף,וכרגע אני מרגישה כמו ציפור קטנה,שבורה ומדממת שנותרה לבד בשטח וצריכה ללמוד לעוף חזרה לבד.והוא מצידו כנראה חושב שאני סוג של "רובוט" ולא מבין למה אני לא יכולה להניח את זה מאחורה ולהמשיך הלאה?להתחיל להנות מהחיים שלנו?כי הוא יודע מה הוא רוצה....מעניין למה,אולי בעקבות זה שהוא מעד...??????
בכל מקרה,הטיפוס שלי הוא לא הטיפוס שיילך לטיפול זוגי,הוא אחד שלא "צריך" טיפול זוגי אפשר להסתדר לבד,לי כרגע מה שהכי חשוב ומטריד זה באמת לדעת הכל,אבל האם באמת זה יהיה הכל?כיצד את גילית?את חושבת שהוא ברמת סיפר לך את האמת?
אני לא יודעת כרגע מה לעשות,מעצבן אותי לחשוב על הדרך שעברתי,הדרך המייסרת הזאת של חודשים ארוכים שאני חושדת עד שהגעתי לשלב הזה של אכן זה היה.אני יודעת שאני חייבת לדעת הכל,אבל ה כ ל,ואיך לעזאזל אני עושה את זה?הריי בכל פעם שאני מבקשת ממנו הוא לא מוכן לחזור אחורה.אולי אני צריכה להציב איזה תנאי?אבל מה יקרה אם אאבד אותו והוא יתרחק ממנו בעקבות זה?
כ"כ קשה לי,אני צריכה להתמודד עם כ"כ הרבה דברים בבת אחת,לתפקד כאמא,כרעיה,כאחת שמחזיקה את הבית...?
אני חייבת ל"סגור" לי את כל זה בהקדם,אני לא יכולה להמשיך כך שהראש שלי כל היום במחשבות האלה?מה הוא חושב לעצמו?....
אז מה אני עושה?
נלחמת לכיוון האמת שאני רוצה לשמוע?איך?מה אני עוד אמורה לעשות שעוד לא עשיתי,הריי דיברתי איתו כבר

בעלי הוא לא אחד שיילך לטיפול זוגי,אני צריכה להסתדר לבד....איך???????

שכחתי לשאול איך הצלחת "לשאוב" מבעלך את כל האמת?הריי גם הוא יתחמק מזה לאורך זמן,לא?

קטעים... כדי להתייחס לכל מה שכתבת , הדפסתי את הכתוב...
טוב, אתחיל.... החשדות אצלי התעוררו בחלומות , תקופה מאוד ארוכה לפני שידעתי בוודאות. בנוסף , ראיתי את הנגיעות הלא ראויות של אותה בחורה, חברה. הלכתי לרב ולמכשפה, שניהם אמרו לי שיש ניאוף ומכתבי אהבה. התחלתי להתעמת איתו ולומר שיש לי מקורות ואני יודעת בוודאות. הוא מצידו כמובן, הכחיש.יום למחרת כשלחצתי מאוד... סיפר לי שזה היה ונגמר. כמובן שלא הייתי שקטה והרגשתי שזה לא הכל. יום למחרת ראיתי מיילים בינהם עם מילות אהבה .כל הזמן הזה ביקשתי ממנו, תגיד לי את הגרוע מכל, זה עדיף מאשר שהכל התפוצץ לי בפנים. כמובן, שהכל התפוצץ לי בפנים והוא רק רצה להגן עליי (ידעתי מהמיילים שזה נגמר כמו שאמר , אבל...)אני רציתי לדעת וזה פרט שהיה חשוב מאוד לדעת.
עדי, אני חייבת לומר שלאחר שחשף טפח התנהגתי בצורה לא רגילה, קיימתי איתו יחסים באותו יום ובימים שלאחר מכן . התנהגתי כאישה שמפחדת לאבד את אהובה, הרגשתי שאני בתחרות עם המאהבת או כמו שאמרו לי רציתי להחזיר את הכל לשיגרה.עברתי שלבי אבל. בתחילה הייתי בהכחשה גמורה ואחרי שבועיים שלושה התחלתי עם כעסים, לא נתתי לו להתקרב אליי ומיעטתי בדיבורים. אבל כל התקופה שאלתי שאלות, נברתי המון גם בפרטים שלא הייתי אמורה לדעת.הוא בדומה לבעלך אמר לי כל הזמן להניח לזה, לשכוח מהכל, אבל איך אפשר? רציתי שיבין איך אני מרגישה שאני כואבת שיש לי כל כך הרבה שאלות לא פתורות:האם היה רגש בינהם? האם היא יותר טובה ממני? מה גרם לו לעשות זאת? הוא כל הזמן טען שזה מתוך סקרנות (להפתעתך , הייתי הראשונה שלו) ולפשר התקופה הארוכה שזה נמשך לפרקים אמר שזה נמשך יודעים מתי מתחיל אבל לא יודעים מתי נגמר... לדבריו: מילות האהבה היו סתם משחק... לראות האם כתבה משהו? .... האם ענתה?.... (בדקתי את הנושא של מילות האהבה במייל, כולם טוענים שזה משחק).
לסיפור... בתקופת הכעסים חשבתי רבות מה לעשות????? וכמו שכתבתי החלטתי לכמה תנאים....
עדי, כתבת לי שאת לא טיפוס שיילך לטיפול אז, אני רוצה לומר לך שזה הצעד הכי חשוב....אי אפשר לשקם את היחסים לבד. אם הוא לא רוצה, תציבי זאת בתור תנאי, הנכונות שלו לשקם. בעלי לא רצה ללכת, הוא אמר שזה שטויות ובמקם להוציא כסף על טיפול, נוציא על מסעדה טובה או סוף שבוע יחד. זה לא נכון, בטיפול את לומדת לראות דברים אחרת, את לומדת לבנות את האמון מהתחלה. אתם מגלים את הסיבה האמיתית שדחפה אותו למקרה. אני לא שיערתי שאחת הסיבות אצלנו ש"חנקתי "אותו יותר מדי. בעלי אוהב להיות הרבה עם עצמו ואני אוהבת יותר את הביחד.
היום, אחרי הטיפול כמו שכתבתי מאוד השתנתי, למדתי לראות את הדברים אחרת. אם פעם הכל סבב סביב הבית, ילדים, סידורים... הכל עליי , היום למדתי לדאוג לעצמי, לשים את עצמי במשוואה.....ועוד דברים שהטיפול גרם לי להבין ולראות. כשאת שומעת את בן הזוג שלך בטיפול עם גורם שלישי , זה לא אותו דבר כמו שאת מדברת איתו.

כשאתם מדברים את רוצה להשמיע את דבריך, לשכנע וקשה להקשיב ולעבד את מה שבן זוגך אומר. כשאתם מול גורם שלישי, מקשיבים , מבדים ומנתחים את הדברים של בן הזוג ופתאום מגלים דברים שלא שמנו לב אליהם.
בקיצור ... אם תשאלי אותי רק טיפול עוזר. זה לא הטיפול כמו שהתנאים שמציב הטיפול.קודם כל זה מראה על הנכונות של שניכם לעשות מאמץ להצליח.
אני מוסיפה שוב..... עדיין נזכרים, עדיין זה עולה, אבל לא באותה רמה. אצלי זה נמשך שנתיים, נפגשו לפרקים אבלמיילים נמשכו. הרבה זמן, בכל זאת החלטתי להמשיך הלאה, לא חשבתי על פירוק החבילה (הכי קל).
בקשר לשאלתך, מה את עושה? האם זה הכל? לדעתי, תשוחחי איתו ותגידי לו : שאת מעדיפה לשמוע ממנו את הכל אפילו הגרוע מכל כדי שלא יתפוצץ לך בפנים. תגידי לו שתמיד השקרים מתגלים וזה נכוןץ אין לי בעיה שתגידי לו שאתמתכתבת בפורום ותספרי על המקרה שלי שיתפוצץ בפנים. (דרך אגב, גם אני אמרתי לו שאני מתכתבת בפורום וסיפרתי לומה אמרו לי לטוב ולרע, מתחילת הפרשה.
לשאלתך אם להציב תנאי והאם לדרושממנו לספר לך- באותה שיחה את פשוט צריכה לומר לו שאת רוצה לדעת הכל ולשקם ואת רוצה לראות את הנכונות שלו בהצלחה , תגידי לו אם אתה אוהב אותי ומוכן לשקם את היחסים ביננו מבלי לפרק את החבילה, תראה לי.
אני רוצהלספר לך שבממהלך כל אותה תקופההיינו על סף פירוק החבילה מצידו. לא בגללל שרצה אלא, כדילהפגין שרירים. כדי להלחיץ אותי ובמקרה כזה אסור לך להתקפלאת צריכה להראות ולומר לו שאת יודעת שזאת אפשרות. אם הוא יהיה בטוח מאוד שאת לא רוצהלהתגרש , לאיהיה לו מהלהפסידואז הוא לא יקבל את התנאים.הוא צריך לדעת שהאפשרות שהוא יפסיד היא בחשבון. (דרך אגב , כך ייעץ לי חבר טוב שהוא גבר.... אז הוא יודע מה יזיז להם....).
בקיצור, בלבלתי לך את המוח..... מקווה שעזרתי....בהצלחה.... אם יש לך שאלה נוספת את חופשיה לכתוב. אני יודעת מה זה שיש משהו שיכול לעזור כי הוא היה שם...
תסלחי לי על הנוסח.... מהמהירות והכמות אני כותבת מה שיוצא......

רק אצל נשים יכול לקרות שתתפסו את הגבר שלכן בוגד, משקר לכן ממשיך בקשר ו...תסלחו לו כל כך בקלות ותשאבו אותו פנימה לתוך המערכת הביתית החמימה.
אה לא בקלות? מזל שאתן לא מתחננות על הברכיים שיחזור הביתה. איפה הכבוד העצמי? איפה הביטחון?? . הוא בגד בך אהב מישהי אחרת נתן לה את ליבו והוא משקר בנוגע לכל השאר, כי הוא נתפס לא מוכן ועושה חשבון כלכלי שזה יעלה לו הרבה כסף להתגרש, אני משער שיש גם קצת רגשי אשם במיוחד אם הוא לא באמת אהב אותה ולא היה בטוח שהוא רוצה אותה לתמיד...אם זה היה המצב הוא היה עף מימך בלי חשבון. בכל מקרה היה מעניין לקרוא את שיחתכן ואת רמת התמיכה שאתן נותנות אחת לשניה. אני בטוח שגברים שקוראים את זה יכולים להבין שלבגוד זה לא נורא, אתן במילא תתחננו שהוא יחזור, מקסימום זה יעלה קצת כסף אצל המטפל/ת.
מצטער לקלקל את החגיגה בהצלחה

נכון שבהתחלה התנהגתי בצורה לא נורמלית, שכל גבר יפרש זאת בצורה אחרת. יש המפרשים זאת כחולשה ויש כמו בעלי שבחר לראות בזה כמתן הזדמנות שנייה. (אני מדברת על התגובה הראשונית שלי למקרה).
אני חיית להזכיר ולומר שאף פעם מאז חשפת הפרשה לא אמרתי לבעלי שאני סולחת לווגם לא היום, אני בחרתי ומר לו שאני מוכנה לתת לו הזדמנות שנייה והוא צריךלהוכיח ולהראות לי שהוא לקח אחריות ואני האחת והיחידה. גם אחרי שהכל התפוצץ אף פעם לא הולכתי אותו שולל באומרי שאני לא אפרק את החבילה אלא, תמיד הזכרתי שיידע שישנה הזדמנות שנייה.
מדבריך רואי, נראה כי, אתה חושב שצריך למהר לפרק את החבילה וכי לדעתך הכל סובב סבי העניין הכלכלי.יש לי חדשות אליך, לבעלי יש גב כלכלי משפתי וגם לי. אם כך, הכסף לא השיקול יש דברים חשובים יותר. אנירואה בבעלי כחברי הטוב ביותר אז ועכשיו לאט לאט מתחילה לתת בו אמון. גם הילדים לא השיקול העיקרי.המטפל שאל אותי שאלה נחמדה:"אם יבוא לבעלך קונה שיירצה לקנות ממנו את האוטו. תמליצי לו עלך בן אדם אמין? להוציא את המקרה הזה" כמובן שאישרתי.

מעניין מה בעלך אמר למאהבת שלו עליך ועל הסיבות שבגינן החליט לבגוד בך. את מבינה שבגידה זאת החלטה. אני בטוח שהוא האיש הכי טוב לך בעולם ואני מקווה שיהיה לך רק טוב. אני לא בעד להיפרד מהר או לאט, אני בעד להישאר בגלל הסיבות הנכונות, או ללכת בגלל אותן סיבות.
הרבה גברים כמו הרבה נשים נשארים בגלל חשש מהפרידה מההשלכות הלכלכיות מהפרדה מהמשפחה המורחבת ומהפגיעה בכל הסובבים ובעיקר מבילבול הראש שכרוך בעניין. מהצד שלי אני מאמין שאם נפלת בסטוץ משהו חד פעמי כשהיית שיכור או מסומם או נלהב ולא הצלחת לעצור את עצמך זה נסלח. אם החלטת במודע לנהל רומן, שיקרת הוכת שולל ואהבת, אהבת מישהי אחרת, תהיה מספיק ישר וחזק לקום וללכת כי עם הלב אין ויכוחים, וכשהלב ניתן לאחרת, זהו אירוע מסוג אחר, ואני משוכנע שאת יודעת את זה. מערכת היחסים הרגשית שלנו שבירה כמו עלי קריסטל, כמו קרח דק ואני לא מאמין למי שאומר לאחרת שהוא אוהב אותה וכשהחוקית מגלה הוא עוזב את אהבת ליבו לפתע מתאהב בחוקית מחדש. את נשמעת לי אישה אינטלגנטית ואני מאמין שגם את יודעת את זה. פרט לכך לחשוב על החיים לצד מי שפגע במרקם היחסים, הרס יותר נכון את מרקם היחסים עד דק ולסבול?? אני לא רואה סיבה מספיק טובה. לסיכום רק על עצמי לספר ידעתי, ואמון בין בני זוג הוא הדבר החשוב ביותר, כמי שמחשיב עצמו גבר חזק, ביום שהבנתי שאני איני אוהב מספיק את אשתי כדי להישאר נאמן למערכת הזוגית שלנו, לא יכולתי לסבול את המחשבה שאני משקר לה קמתי והלכתי, בלב חצוי עם הרבה כאב בעיקר על הכאב שאני גורם, אולם הבנתי שכל דבר אחר יהיה מכאיב עוד יותר ובעיקר לא הגון. אז אם לרכוש רכב מבעלך או לא....עפ"י החלטתך להילחם עליו, ניתן להבין שאין לך ברירה אלא לחשוב עליו כאדם הגון, אלה מה תחשבי שאת ישנה עם האוייב? זה הרבה יותר קשה... אז אל תלכי למכשפות ולרבנים הם יקחו את כספך לשווא ויאמרו לךערמה של שטויות שלא ממש יקלו עליך או על כל אחת אחרת, אם החלטת להישאר תאלצי אותו להיות אמיתי ואם הוא לא תלכי משם חבל עליך

טוב,אז נעים לשמוע ממך ואתה בהחלט משאיר חומר למחשבה בראש.
אז ככה,כמו שאמרת אצלי זה היה איזשו סטוץ,קצת שתוי וכנראה קצת חשק,מין בלבד כמו שאומרים הוא "טוען" שכל המכתבים והמילים היו סתם.האהבה האמיתית זאת אני בלבד!
לטענתו ולגיסתו,הוא מצטער מאוד על מה שעשה,לא מסוגל לדבר על זה,כל פעם שאני פותחת את זה,זה רק מרחיק אותו ממני.הוא מעוניין להתקרב,עושה הרבה בזמן האחרון כדי שיהיה לנו טוב,רוצה להיות ביחד ולא בגלל הילדים,אלא בגלל שהוא אוהב באמת.טוען שניתק איתה את הקשר,לא מתייחס לחיזוריה.אז???

קצת ילדותי להסתתר מאחורי המחשבה או האמירה "זה מרחיק אותו" זאת מכיוון שהוא מודע לכאב שהוא גרם לך ואינו מסוגל ממש להתמודד עם זה, באמת קצת ילדותי (מצידו כמובן) אבל מאד מתאים לגברים, אולי גם קשה לו להתמודד עם הפרידה מהמאהבת שלו ולכן אינו רוצה לדבר על זה, אולי באמת היה שם משהו אחר פרט לסקס אבל הוא החליט משיקוליו להישאר איתך אבל המחשבה על הפרידה מזאת שאהב מכאיבה. בכל מצב זה אינו נראה טוב. אל תהיי חלשה מולו, תעמתי אותו עם כל מחשבותיך וכאביך, שיתמודד הבן זונה ויתן תשובות, הוא גרם לזה ושיקח אחריות, אל תהיי האחות הרחמניה שמבינה אותו ומוותרת כי זה ממעביר מסר שגוי של הנה נתפשתי אבל היא אוהבת אותי מספיק כדי לוותר לי. אל תחשבי במקומו, תביאי אותו למקום הכי נמוך שיחווה את המקום שלך ואם הוא יחליט להישאר אז הוא שווה את זה. רוצה להבין למה ומאיזה סיבה עשה את זה תשאלי ושיענה אל תתני לו לחמוק מתשובה, כי זה הכי קל. נכון אני בטוח שהיום הוא עובד יותר קשה כדי ומנסה לרצות אותך ומנסה להוכיח לך כמה הוא בסדר, אבל הוא לא יהיה בסדר עד שהוא לא יגיע לאותו מקום שלך ולא יחווה באמצעותך את החוויה של מה זה אומר להיות נבגד, סוג של טיפול בהלם למרות שנראה לי שאת קצת איחרת את הרכבת, את יודעת שנתיים אחרי, זאת גם אם כאביך טריים וקשים והפצע עוד מדמם מידי פעם

היי,קודם,מתקנת.אני לא יודעת שנתיים אחרי זה,אני יודעת כמה חודשים אחרי.
איך אפשר להגיע למקום של ללחוץ עליו לספר מה בדיוק קרה,איך,למה,ומדוע?
איך אפשר לעשות זאת מבלי לפגוע בדרך קדימה?????
מבחינתו זה כמו פצע כואב שלו שנפתח,בגלל הטעות שהוא עשה והפגיעה ולכן קשה לו לדבר על זה.
אז מה,להמשיך להילחם?להוציא לו את "החשק" לקראת מה שהוא רוצה לבנות קדימה?
מה שקיבלתי לא מספיק לי?היה משהו בלי אהבה ונגמר.
אז?????

נראה לי שאת מאד ....תלותית בו, האם אני צודק? את מחפשת את הדרך לפייס להתקרב לא לפגוע בו, נראה לי שיש פה היפוך תפקידים ומקומות האם לא כך? הוא הפטריארך בבית? את כותבת כמישהי שממש מעריצה אותו. אולי זה טוב לך אז תצליחי אבל אל תייללי בפעם הבאה שזה יקרה ולפני שאת הולכת לטיפול זוגי אולי עדיף לך לברר עם עצמך קצת מי את ומה הוא בשבילך. אולי תחשבי על זה בכל מקרה אל תתרסקי ואל תלכי למכשפות ולכל הבולשיט הזה, את האמת תחפשי היכן שהיא נמצאת בלי מורא או חשש, אצל בן זוגך הבוגדני. האמת היא הדבר הכי מתוק ואם אין אמת אז או שאת חיה בשקר וזה בסדר לך, אני מכיר נשים וגברים שחיים כך, או שהוא ואת מתמודדים, לברוח זה בערך כמו לבגוד, גם שם יש סוג של בריחה מהתמודדות.

היי לך,בחור יקר!
קודם כל,אני קצת מרגישה את מה שתיארת...למה אני מפחדת כל כך?ממה אני חוששת?
אין סיכוי שנלך לטיפול זוגי,אז איך עושים את זה?
לעמוד על שלי?
להילחם?
להראות שאני החזקה?לרמוס אותו??????????

היי רואי.תודה על שנתת לי איזה "סטירת לחי".זה קצת העיר אותי.משהו בדברים שלך נגע בי וזאת הסיבה שנחלמתי שוב אתמול לדבר על זה ולקבל את כל האמת,לפחות לנסות...אז כמו שחשבתי,זה משהו שקרה פעם אחת,מיני בלבד.אין לו מושג למה,לטענתו,התנתנק מהכל וקרה מה שקרה,הצטער מאוד אחרי זה ויתעורר וכך התחיל את כל השיפור שהרגשתי ביחסים שלנו.אין לו קשר איתה,לפי מה שהוא אומר,הוא מספר שהניח את זה בצד והמשיך הלאה,לא רצה להיזכר.
כבר אמרתי,שהוא מחזר אחריי,מחפש להיות איתי,מעריך,אולי...מע אחרי שהראתי שאני רוצה לדעת עוד ועכשיו אני יודעת,אז מה עושים?יש בעל שאוהב לכאורה ואשה שאוהבת,אמון שנפגע במקצת...רצון להמשיך הלאה ובלבול שאין שליטה עליו.
אז?????משהו כזה לא יקרה שוב????איך אוכל לדעת ולהבטיח לעצמי???????
לשכוח את כל העבר ולצעוד קדימה?????
אני לא רוצה "להתפס" כבחורה חלשה שנכנעת,אז מה לעשות?
כיצד אוכל לגרום לו להבין שהכבוד שלי נרמס?

רק היום שמתי לב למה שכתבת ואני חייבת לומר שאהבתי מאוד.
אני רוצה להתייחס ולומר שהחשדות אצלי הופיעו כבר מזמן כמסרים בחלומות מהתת מודע, דברים שראיתי: איך שהיא נגעה בו כל הזמן וחיפשה את קירבתו. במקרה בלי שום קשר הייתי מוזמנת לרב שבמקרה אמר לי שהיה ניאוף ויש מכתבים. קבעתי למישהי שאני קוראת לה מכשפה שגם אמרה את אותו הדבר... לא משנה אני יודעת שב"כ הגברים מתקשים להאמין בזה.
קודם כל, אני חייבת לציין שבתחילה כשהעניין התפוצץ הייתי חלשה, ופעלתי בכל מיני דרכים שהיום בדיעבד לא הייתי עושה.אחרי שהתאפסתי על עצמי הייתי מאוד ברורה ידעתי אומנם שאני לא רוצה למהר להתגרש (מהסיבות הנכונות, מה שיש ביננו) אבל, דאגתי להבהיר לו ולעצמי שתמיד ק'יימת אפשרות אחרת.
בעלי הראה נכונות לגבי כל תנאי שהצבתי.נכון שלא היה שום פגם במערכת היחסים שלנו אבל, הסיבה שזה קרה לדבריו הסקרנות,(הייתי הראשונה שלו)זה לא מצדיק וזה שהמשיך כי היא היתה חברה לעבודה ונמשך במכתבים ולפרקים גם ב...
זה נשמע כאילו אני מצדיקה אותו ולא..... אני מאוד אהבת אותו והוא אותי וזאת הסיבה שהחלטנו להישאר יחד .
בעניין המכתבים שהוצהרו בהם מילות אהבה- לדבריי בעלי וגם אחרי שחקרתי נאמר לי, שזהו משחק... למשוך... לרגש (מה תכתוב?, האם תענה?, מה תענה?) . אם בעלי היה אוהב מישהי אחרת הוא היה ממזמן עוזב את הבית .
הרבה פעמים שעולות המחשבות ואני משתפת את בעלי , הוא אומר לי:"כואב לי שפגעתי בך, זאת היה שטות, אני שמח שזה נגמר , שאת יודעת טוב לי יחד איתך, אני רוצה רק אותך ושמח שאנחנו יחד" . משפט כנה ואני יודעת מתי בעלי כנה...אז אני משוכנעת שלעת עתה עשית את הבחירה הנכונה. הוא יודע גם שבפעם הבאה לא תהיה הזדמנות שנייה והוא מודה לי כל יום שנתתי לנו הזדמנות.

רק היום שמתי לב למה שכתבת ואני חייבת לומר שאהבתי מאוד.
אני רוצה להתייחס ולומר שהחשדות אצלי הופיעו כבר מזמן כמסרים בחלומות מהתת מודע, דברים שראיתי: איך שהיא נגעה בו כל הזמן וחיפשה את קירבתו. במקרה בלי שום קשר הייתי מוזמנת לרב שבמקרה אמר לי שהיה ניאוף ויש מכתבים. קבעתי למישהי שאני קוראת לה מכשפה שגם אמרה את אותו הדבר... לא משנה אני יודעת שב"כ הגברים מתקשים להאמין בזה.
קודם כל, אני חייבת לציין שבתחילה כשהעניין התפוצץ הייתי חלשה, ופעלתי בכל מיני דרכים שהיום בדיעבד לא הייתי עושה.אחרי שהתאפסתי על עצמי הייתי מאוד ברורה ידעתי אומנם שאני לא רוצה למהר להתגרש (מהסיבות הנכונות, מה שיש ביננו) אבל, דאגתי להבהיר לו ולעצמי שתמיד ק'יימת אפשרות אחרת.
בעלי הראה נכונות לגבי כל תנאי שהצבתי.נכון שלא היה שום פגם במערכת היחסים שלנו אבל, הסיבה שזה קרה לדבריו הסקרנות,(הייתי הראשונה שלו)זה לא מצדיק וזה שהמשיך כי היא היתה חברה לעבודה ונמשך במכתבים ולפרקים גם ב...
זה נשמע כאילו אני מצדיקה אותו ולא..... אני מאוד אהבת אותו והוא אותי וזאת הסיבה שהחלטנו להישאר יחד .
בעניין המכתבים שהוצהרו בהם מילות אהבה- לדבריי בעלי וגם אחרי שחקרתי נאמר לי, שזהו משחק... למשוך... לרגש (מה תכתוב?, האם תענה?, מה תענה?) . אם בעלי היה אוהב מישהי אחרת הוא היה ממזמן עוזב את הבית .
הרבה פעמים שעולות המחשבות ואני משתפת את בעלי , הוא אומר לי:"כואב לי שפגעתי בך, זאת היה שטות, אני שמח שזה נגמר , שאת יודעת טוב לי יחד איתך, אני רוצה רק אותך ושמח שאנחנו יחד" . משפט כנה ואני יודעת מתי בעלי כנה...אז אני משוכנעת שלעת עתה עשית את הבחירה הנכונה. הוא יודע גם שבפעם הבאה לא תהיה הזדמנות שנייה והוא מודה לי כל יום שנתתי לנו הזדמנות.

ההתייחסות שלי להודעה של רואי לא מוקמה אחרי ההודעה שלו.
אז שתדע רואי, שהתייחסות בהודעה "אהבתי את מה שכתבת....

היי,לך.כמה שאת מדהימה שפינית מזמן וכתבת לי כ"כ הרבה.עזרת לי בחלק מהשאלות שעלו לי בראש.כ"כ מזדהה עם הסיפור שלך,גם לי היו חלומות בלילה לפני שגיליתי בוודאות,גם אני הרגשתי את מה שהרגשת.יש מצב שתגידי לי לאיזה רב/מכשפה הלכת?
בכל מקרה,התכוונתי שהוא הטיפוס שלא יילך לטיפול זוגי,אני דווקא כן.אבל כרגע,מה שמאוד מטריד אותי זה העניין של האי וודאות הזאת.אני לא יודעת עם מה להתמודד קודם,עם הפגיעה?עם החוסר ידיעה המושלמת?עם כל הדרך שעברתי עד שהגעתי לשלב ההודאה?כל הרמאות הזאת שהייתה מאחוריי הגב שלי משגעת אותי.
אני חושבת שאולי הוא נבהל מעצמו,אולי?????? שאולי הוא התאכזב מעצמו?מה שבטוח שבתקופה האחרונה הוא מנסה מאוד להתקרב וחזק את הקשר ביננו,אז?
בכל מקרה,כשלחצתי לדעת פרטים בערב הראשון שלחצתי אותו להגיע לוידוי,הוא השתגע מזה שאני לוחצת אותו,התעצבן,נתן לי להרגיש שהוא לא יכול ככה,היה בי את הפחד שעוד רגע יגיד:בואי ניפרד.יחד עם זאת הוא אמר שהוא מצטער נורא,נגמר מה שלא התחיל בכלל,משהו חד פעמי שקרה וכל מה שהוא רוצה זה להמשיך הלאה,כי הוא בוודאות שהוא מאושר איתי ואוהב.
היום מצאתי את עצמי,הולכת ובוכה,נוהגת ובוכה,מחייכת וצוחקת.כולי מבולבלת,מה לעשות?מצד אחד לא רוצה לצאת "שפנה" להיכנע ולהמשיך כך הלאה כי אז מי יודע מה יהיה מחר? מצד שני להילחם?להציב תנאים?זוהי הדרך?אבל אין לי ברירה אחרת,לא?
אני בן אדם בסך הכל.עם רגש,עם נפש.אי אפשר לנתק את החלקים אחד מהשני.הוא מצפה שאתקרב אליו שאנשק,שאחבק וקשה לי.
מצד אחד אני מתה להיות איתו ומצד שני יש בי משהו שמרחיק וזה כל הזמן הקול המהדהד הזה שחוזר ואומר שמשהו היה שם...אני מתה לשאול כ"כ הרבה שאלות ולקבל עליהן את כל האמת.
מה לעשות?לסכן את הזוגיות שלי בכך ש"אחפור" ו"אנבור" שוב בעבר?????

לגבי ה"שרירים" שטענת שהוא עשה לך...גם אצלי היו רגעים באותו יום שחשפתי את הכל של הפגנת שרירים קטנה,אני לא מאמינה שהוא באמת התכוון...טען שזה מרחיק אותו ככל שאני תעסקת בזה יורת ויותר.ואם אני לא סוגלת להמשיך הלאה...אז??????????
ויש בי את הפחד הזה כשאבוא עכשיו שוב עם הדרישה לדעת הכל,שהוא לא פתאום יגיד לי "שברו את הכלים ולא משחקים"
אבל,אם הוא יגיד זאת,כנראה שמקומינו לא ביחד....??????????

הפגנת ה"שרירים" הזאת היא כדי להרתיע אותך. הוא יודע שאת לא רוצה לפרק את החבילה (או שאמרת לו או בהתנהגותך). ברגע שתראי לו שאת חזקה ויודעת שקיימת אופציה נוספת, פחות טובה אבל, קיימת. אם הוא רוצה אותך הוא לא ייעשה זאת יותר. הוא גם יידע להעריך אותך יותר.
בעניין לדעת עוד- תגידי לו שאת רוצה לשמוע אפילו את הגרוע מכל , את לא רוצה שזה יתפוצץ לך בפנים , שקרים מתגלים.
עדי, אם את חושבת שיש עוד דברים אין בעיה לבדוק תעקבי אחריו.. יש סימנים:מתגנדר, הולך בשעות לא רגילות, היסטוריה של המחשב, פירוט שיחות ופירוט אס אם אס, אם אין לו מה להסתיר הוא יסכים לזה (יש פה גם סיכון- אני לא יודעת איך יגיב. יכול להיות שהוא ירגיש שהוא במעקב....או שתציגי את זה כפתיחות וכנות ובניית אמון מחדש).
אני חושבת שגם אםהיה לו משהו עד שגילית הוא הפסיק את זה כי, הוא מפחד את יודעת.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל להתייחס.... תסלחי לי שזה מבולבל.....
1. כתבת שבעלך לא הטיפוס שיילך לטיפול- גם בעלי לא! אני שוחחתי איתו ולאחר שהגענו להסכמה שצריך לתקן אמרתי לו שצריך ללכת לטיפול כי לא נוכל לתקן זאת לבד. הוא כמובן שניסה לשכנע אותי לרדת מזה וכמו שכבר אמרתי אמר שנוציא את הכסף על בילויים.... אמרתי לו שזה לא קשור ובזה אני מאמינה ואם יש סיכוי קטן שהטיפול יעזור אז, שווה מאוד ללכת.
2. עם מה להתמודד קודם????- גם אני הרגשתי מושפלת, פגועה, הרגשתי שהיא טובה ממני, הרגשתי במין תחרות איתה שבה היא ניצחה ואני חייבת להביס אותה (דרך אגב בגלל זה מיד רציתי להיכנס איתו למיטה). שאלתי הרבה שאלות על האינטימיות שהיתה בינהם, מה עשתה, איך, למה, מ הרגיש - דבר שלא היה נכון. התעסקתי בעבר וזה לא קידם אותי לשום מקום. חברה טובה שתמכה בי אמרה לי תניחי שהיא עשתה הכל..בכל מקום והלאה בואי תחשבי הלאה איך יוצאים מזה.
היא צדקה וזה מה שאני מייעצת לך, למרות שיעלו השאלות המטרידות. תמיד זכרי שזה לא היה אישי נגדך. אני לא יודעת מה היו סיבותיו של בעלך ואולי זה יחזור על עצמו אבל, כדי לברר ולמנוע צריך עזרה ואל תפחדי להציב לו תנאי. הכי חשוב שתגידי לו שאת מאוד רוצה שיבין את מצבך למרות, שבחיים לא יוכל להבין. את צריכה לחזק את זה שאת מאוד מאמינה באהבה שיש בינכם ואת צריכה לבנות את האמון חזרה וזה תהליך. אני יודעת, תגידי לו אתה לא רוצה לשמוע אותי שואלת ונוברת ואתה רוצה להתקדם הלאה, גם אני. אבל, כדי להתקדם צריך להיות פתוחים. אני צריכה לדעת שאין ביננו עוד סודות. השאלות הן לא מתוך סקנות אלא, כדי לדעת שאתה כנה,פתוח איתי ולא מסתיר שום דבר. הטיפול שאני רוצה ללכת אליו כדי להבין מה גרם לזה לקרות ולמנוע את זה שוב. בנוסף, חשוב להשמיע את הדברים מול אדם שלישי שיכוון אותנו ואנחנו נוכל להקשיב לדברים של ההאחד והשניה מבלי לנסות ולהצדיקם.
3.גם אני כמוך, הרגשתי שאני מתפוצצת, לקח לי שנתיים לחשוף הכל, הרגשתי טיפשה, אפס , האדם הקטן והאחרון לדעת- אני בטוחה שבסביבת העבודה מישהו ידע......המטפל אמר לי שישנם מסרים (החלומות)מהתת מודע אבל, הבן אדם צריך להיות מוכן נפשית לעבדם ורק אז הוא יבין. ז"א שלא הייתי מוכנה נפשית לדעת.
4. בעלך לא מוכן לשמוע יותר כי: כואב לו שפגע בך, כי הוא רוצה לסיים את זה ולהמשיך הלאה...גם אני נברתי בזה כל היום כל יום והוא מאוד כעס. אמרתי לו שאני אעשה מאמצים ונדבר בטיפול וכמובן, שלפני, אחרי הטיפול (כי עלו דברים). אני לא יודעת איזה טיפוס בעלך , צריך מאוד להיזהר אם תמשיכי בנברנות , הוא עלולו להסגר והוא ירצה מעצמו לפרק את החבילה כי הוא ייראה שזה לא מוביל לשום מקום. כך היה לי כמה פעמים עם בעלי ואז הזכרתי לו שהכי קל לקום וללכת...
5. מבחינת האינטימיות- זכותך לומר לו שאת מבקשת שלא יתקרב כי את עדיין פגועה, כואבת וזה יקח זמן. תגידי לו אם אתה אוהב אותי ומאמין בנו תתאזר בסבלנות.הם פרקטיים את מבינה..

הם חושבים, היה נגמר, נעזוב את הפרק מאחורינו ונמשיך הלאה. זה לא כך.
*עדי, את חייבת לצאת מזה. גם אני הייתי מאוד חלשה מהמקרה, הרגשתי אפילו כנועה. עד שניערו אותי ואמרו לי שאסור לי להתנהג כך. את צריכה להיות ליידי. לגרום לו להבין שהוא עשה טעות והוא צריך לקחת אחריות. את צריכה להיות חזקה בשיחות איתו, לקיים אחת או שתיים טובות בשאלה איך להמשיך הלאה כי זה מה שחשוב ואם את חושבת שישנם דברים שיעזרו לפתרון המשבר כמו טיפול, תציבי את זה כתנאי. אל תפחדי תהיי חזקה ותראי לו שאת עושה מאמצים ושיידע לא בכל מחיר שתמיד קיימת אפשרות נוספת , ששניכם לא רוצים. הוא חייב לשמוע שאת חזרה כי אחרת הת תרקדי לפי החליל שלו.
*בעניין הרב והמכשפה-מאיזה איזור את???????
עדי, בהצלחה, אני כל כך מבינה אותך, מוכנה לעזור כמה שתצטרכי...

אין לך מושג כמה שאת עוזרת לי,בחורה אלמונית.את פשוט לא מצליחה להבין כמה שאת מדהימה.
אין מילים בפי להודות לך.
לגבי הרב והמכשפה,איפה שזה לא יהיה בארץ,אני אגיע..??????
אז איפה זה?

אז,ככה."הצלחתי" לשאוב בקושי רב עוד פרטים.
סטוץ חד פעמי,טעות של רגע,מילים ומכתבים שאין להם כל משמעות.
אולי זה יותר קל לי עכשיו?
להאמין עד הסוף?
אבל עדיין יש לי שאלות שלא קיבלתי עליהן תשובות,אז,להמשיך לנבור ולהציק ובכך לסכן את עצמי ולהרחיק אותו ממני בוודאות ולהוריד לו את החשק הלאה?
או שפשוט להישאר עם עצמי ועם השאלות האלה?
כל כך מבולבלת,מצד אחד כ"כ רוצה אותו ומתה להתקרב אליו ומצד שני כועסת,פגועה,מרגישה מרומה ומרוחקת.
איזה בלבול,איזה קושי.
אני לא מאמינה!!!!!!!

השאלה איזה שאלות? שאלות על אינטימיות?מיותר . שאלות האם זה היה סטוץ או רומן? אלה שאלות ששווה לשאול. השאלה אם הוא יגיד לך. אני בספק. בעלי לא גילה, אני גיליתי לבד. הרגשתי שזה לא הכל. אמרתי לו שאני בטוחה שזה לא הכל וזה לא משנה מה יגיד.גם הלכתי לרב ולמכשפה שאישרו לי מה שידעתי ואז הייתי יותר איתנה מולו.
עדי, מצד שני , יכול להיות שזה הכל. אני לא יודדעת מה אופייך אבל, אני טיפוס חפרן. אני שאני לא יודעת , אין מנוח.

עדי,את יכולה וזאת זכותך לבוא לבעלך ולבקש ממנו את הסיסמה למחשב או להוציא פירוט שיחות ואס אם מסים... אם הוא יסרב, יפגין שרירים או ישאל אותך לפשר הדבר. תאמרי לו שאם אין לו מה להסתיר את מבקשת פתיחות , זאת זכותך (בצורה רגועה שלווה ובבטחון מלא שאת עושה את הדבר הנכון)תגידי לו שאם ישנם דברים נוספים את מבקשתלדעת, זה הכל, פתיחות מלאה. אם הוא ישאל :"מה את לא מאמינה בי???" תאמרי לו:"לא! הוכחת לי שלא ועד שלא תוכיח ההיפך יהיה לי מאוד קשה לבנות את האמון חזרה"
הדבר הכי חשוב עדי, לא להראות חולשה, לא להתקפל ולדעתתמיד שאם זה לא זה, אם הוא לא מוכן להראות נכונות כנראה שצריך לפרק את החבילה.
אני בדיוק כמוך. הראתי חולשה ופעלתי מפחד מהאפשרות הזאת. בעקבות פיצוץ המקרה בעלי חלה ,שכב 3 ימים במיטה ואני התנהגתי כמו אחות רחמנית. עד שניערו אותי, זוג חברים שיידעו על הכל ואז התחלתי להתנהג כמו שצריך וזה השתלם לי.

היי,בחורה אלמונית.
אז ככה,יש לי עוד תשובות."הצקתי" לו שוב. אין לו הסבר למה קרה "המקרה" הזה,הוא טוען שהתנתק מהכל וקרה מה שקה,אח"כ הרגיש חרא עם עצמו והתעורר,קיבל איזשהיא כאפה לפנים וצעד הלאה איתי.
כל מה שהיה מסביב,מילים,שיחות,מכתבים הוא טוען בדיוק כמו בעלך,שלא הייתה לזה שום משמעות.כלום.
מצד אחד אני מאמינה ומצד שני חושבת שלעולם לא אחזור להאמין בו כמו שהיה לפני.
בכל מקרה,תפסתי את עצמי ושאלתי מה עכשיו? אז עכשיו אני יודעת שאני אוהבת אבל גם מאוד פגועה,ממשיכה הלאה ורק הלאה ומפסיקה להתעסק בעבר?????????
אני לא רוצה להראות חולשה ואני מקווה שעד עכשיו לא הראתי איזשהיא חולשה.הוא מבחינתו "נעלב" מהדרך שאני פונה אליו,מדברת אליו כמו ילד מפגר ושואלת שאלות כמו מורה...חחחחחחחחחחח
אוכל להיות קצת "חזקה".......
ומה לעשות הלאה?
אנ יכולה להיות בטוחה שדבר כזה לא יקרה שוב אם הוא אפילו לא יודע למה זה קרה בכלל?
לגבי סיסמה וחיטוט בדברים שלו,זוהי אפשרות,אבל אני חושבת שזה יהרוס הרבה.כי הוא בטח יגיב בצורה כזו שאני לא מאמינה לו ואם אני לא מאמינה לו אז מה אני עושה איתו...???????
יש איזשהיא הקלה,שזה היה רק משהו מיני ולא מעבר...אבל עדיין,מה עושים??????
יום טוב

אני 8 חודשים אחרי ומוצאת את עצמי לפעמים חושבת שוב ותוהה...
אני יודעת בוודאות שאצל בעלי זה התחיל ממעידה וסקרנות ונמשך כהרגל(חברה לעבודה- ברגע שמתחילים לדבר בסגנון מסויים , זה מצחיק פתאום לשנות סגנון). אני בטוחה שבעלי מאוד אוהב אותי ומאוד פגוע מזה שפגע בי (אני רואה על פניו כשעולה הנושא-פניו משתנות והוא אומר לי שהוא מאוד מצטער על מה שעשה, זאת היתה שטות והוא מצטער מאוד שפגע בי כי הוא כל כך אוהב אותי) .
בקשר לאהבה בינהם- בעלי טוען שזאת לא היתה אהבה אלא, אכפתיות, ממישהי שמכיר - זה קטע שאני תוהה בו למרות, שאני די נוטה להאמין לו.
מבחינת האמון- צריך להיבנות לאט לאט וזה תהליך, זה לא פשוט. אני תוהה אם זה בר תיקון לבד, ללא גורם שלישי שעוזר לך להבין למה קרה?
עדיין אחרי תקופה מאז המקרה נחשף, לפעמים אני שאלות את בעלי שאלות חוקרות בדאגה שמא עשה שוב מעשה...אבל מעט וזה זה הולך ונעלם.
לשכוח??????לדעתי, מעולם לא נשכח! זה כמו צלקת שיושבת שם - השאלה אם נבחר להתעלם ממנה לחלוטין וללמוד לחיות איתה או שמדי פעם נזכר בה. התשובות האלה בידינו.
אם הוא יבגוד שוב- אין לדעת אבל, מה שכן אפשר לעשות לברר את הסיבה לבגידה כדי לטפל בה ולמנוע הופעתה שוב..........זאת הסיבה שחשוב טיפול.....לדעתי, לבד קשה מאד וכמעט בלתי אפשרי לתקן .
בקשר לנבירות, סיסמא....הכל תלוי איך תציגי את הבקשה- אם תגידי לו "אני לא מאמינה לך..."כמובן, שיסגר ועלול לומר:"בואי נפרד.." אבל, אם תגידי לו:"אני מבקשת שתקשיב לבקשה שלי ותנסה להבין. אני מאוד מאוד אוהבת אותך ורוצה לעשות מאמצים לתקן את היחסים ביננו. חשוב לי מאוד כדי לבנות את האמון שתהיה ביננו פתיחות מלאה, לא רוצה שנסתיר יותר אחד מהשניה. אני רוצה שתהיה לך הסיסמה שלי ולי שלך, בוא נבקש פירוטי שיחות, שהכל יהיה גלוי שאני ארגיש שאתה כנה איתי, זה יעזור לי מאוד. תבין, זה לא בא מהמקום של לעקוב אחריך..."
לפני שהתפוצצה אצלי כל הפרשה כשגילה טפח, כדי להראות לי שהוא נכון ומוכן לפתיחות, נתן לי את הסיסמה שלו ואופ , הפתעה , במקרה עליתי על כל מיני דברים שחשב שנעלמו ואז כשהכל נחשף , סיפר לי הההההההככככככללללללל. יש לי את הסיסמה, עדיין ואני בקושי נכנסת, אולי פעם בשבועיים או יותר.(עכשיו בטח תשאלי :איך יכול להיות שנתן לה סיסמה שהוא בקשר עם מישהי?המטפל אמר שזה כמו שמופיעים סימנים כשנפש הנבגד מסוגלת להתמודד עם הידיעה אז הנבגד יודע. גם בבוגדים כשהנפש שלהם רוצה שבן הזוג יידע, הם בתת מודע גורמים לזה לקרות, לא במודע...- מדהים!!!!!!!! )
את יודעת, כשהופיעו אצלי החלומות והייתי שואלת אותו, לפי המימיקה יכולתי להבין שהוא משקר לי. פשוט לא הייתה מוכנה לתשובה. היום אני בטוחה שהתשובות שאני מקבלת הן אמיתיות. לא יודעת להסביר , אני רואה לפי המימיקה (כנראה עד שלא קורה מעשה חמור אתה לא יודע עד כמה אתה מסוגל להבין דברים........

מה לגבי הרב????????והמכשפה??

בוקר טוב לך,חברה יקרה????????
אני כותבת לך הבוקר בהרגשה נוראית,לא יכולה לתאר כיצד אני מרגישה...
אתמול "פתחתי" את הנושא שוב,רציתי לשאול עוד משהו ש"קפץ" לי לראש,ביקשתי לראות את ההודעות שלהם.והתגובה לא איחרה לבוא.הוא השתגע מזה שאני מדברת על זה כל יום ולא יכולה להמשיך הלאה,הדבר הביא להתמוטטות עצבים אצלו,כך לפחות זה היה נראה.לא דיברנו על כלום כמו שאת מבינה.ואני פצועה,מדממת כמו ציפור פצועה,מנסה להרגיעו,למה???תפסתי את עצמי למה אני זאת שצריכה להרגיעו?הוא הריי עשה את המקרה,לא?הוא גרם לכל.
מה שהיה לו כן להגיד או לשאול זה האם אני מאמינה בו,עניתי שכן אבל איך אני יכולה לדעת שדבר כזה לא יקרה שוב?הוא ענה שאין מצב שזה יקרה שוב והוא בטוח בזה.לגבי ההודעות וכל השאר שמסביב הוא לא מוכן להיכנס לזה.ואני מצאתי את עצמי כואבת,איך בכלל הגעתי למצב הזה?למה?איך זה בא לי כמו סטירת לחי חזקה שמצלצלת לי עד עכשיו.
ומה אני עושה?טיפול זוגי אין מצב.הוא לא הטיפוס כבר אמרתי.ולדעתו,מאז הבום שהוא חטף לעצמו בעקבות המקרה הוא רק שיפר והתקדם הלאה,אז למה צריך מטפל זוגי וזה לא יעזור כמה שאסביר ואלחם,הוא לא יילך.מה אני עושה...?מציבה תנאי שאני רוצה לדעת הכל ולראות?מבחינתו,אני יודעת הכל.היה ונגמר וזהו.מה אני עושה?????? כרגע הוא מבחינתו,כועס עליי...כן...כי אני לא יכולה להשאיר מאחורה,כי אני לא מפסיקה לשאול ולהרכיב.אלוהים,הוא לא מסוגל להבין אותי בכלל.מעניין מה היה קורה אם זה היה הפוך,אני לא רוצה לחשוב בכלל..
אז מה,יש פה סיכון שאני מאבדת אותו?שהוא הולך ומתרחק ממני?
נכנעת להכל,משאירה מאחורה ולא שואלת יותר?לא מדברת על זה?אפשר????
או שפשוט נותנת לו להרגיש קצת חרא,מתרחקת ממנו?
אני לא יודעת,מבולבלת נורא.אני יכולה להגיד שאני יודעת בוודאות שאני מאוד אוהבת ומאמינה בקשר הזה,אבל למה לעזאזאל אני לא יכולה להגיע לתשובה,למה זה קרה?הוא לא נותן לי את התשובה,רק לא יודע והתנתקתי מעצמי...
את האמת?בא לי לברוח,להעלם לכמה ימים,להיות עם עצמי,לחשוב.אבל איך אפשר שאת צריכה לתפקד כאמא לילדים שצריכים אותך?
אז...להמשיך וללחוץ כדי "לשאוב" עוד,או להמשיך הלאה,בלי טיפול זוגי,להסתדר לבד בשטח?
אבל איך? הוא מצפה ממני שאעזוב הכל בצד ואחזור לעצמי...?אני מנסה נורא ומאוד אבל מה לעשות שבכל הימים האחרונים זה בא לי כמ "פלאשבקים" וזאת הסיבה שפתחתי את הנושא כל ערב ושאלתי עוד ועוד שאלות שלו נמאס לשמוע.זה משהו טבעי,לא?
אז מה אני עושה?כיצד אני לוקחת את עצמי בידיים?
הכל התהפך,לו קשה עכשיו,הוא הפגוע?ממני? כי אני זאת שמציקה?כי אני זאת שלא נותנת להמשיך הלאה?
כנראה שאכזבתי אותו,הוא חשב שהכל יהיה יותר קל.הוא רק לא חושב שהייתי צריכה לרדוף אחריו עד שהוא הודה אחרי שגרם לי להרגיש מטומטמת ומשוגעת במשך תקופה.
הלו,אני בנאדם,מישהו פה אולי שכח.
ובמידה וממשיכים כרגיל,אז מה עושים כדי שזה יצליח על הצד הטוב?

כשהיא באה בשבת אמרתי לה שאני מצטער שלפני הבכי והכול לא הסברתי לה שזה לא בריא לעשן ולא טוב לה אבל שלא השתלטתי עלזה כי היא חשובה לי.
מיום שבת אנחנו לאמדברים,כבר יום שני,היא עכשיו עושה יומיות בצבא,והאמת שאני קצת נעלמתי לה,כשהיא נכנסת לפייסבוק היא תמיד משנה סטטוס כמו אחחחח לילה טוב ואנימניח שזה כדי שאני יראה שטוב לה,אני לעומת זאת לא משנה כבר יומיים ולא נמצא שם ואני מניח שהיא בטח יגיע שלב שהיא לא תבין מה קרה שנעלמתי כי כי אני עוסק בספורט ורוב היום אני בבית ואני הרבה מול המחשב.
אי אוהב אותה והיא אותי רק שאני בטוח שהיא החליטה על זה גם בגללש אננשים אמרו לה וגם כי היא חושבת שאני אולי חנקתי בתקופה האחרונה ושהיא צריכה משהו אחר אבל אני בטוח שהיא אוהבת אותי ולא מסוגלת בלעדיי...

איך אני אמור להנהג כדי להזיר אותה אליי?
האם באמת לתת לה ספייס עד שהיא תתקשר אליי?

יש לה עוד משהו שהיא שכחה אצלי אני מניח שהיא תצלצל שוב כדי לקחת אותו האם הפעם שהיא תגיע לתת למישהו אחר להביא לה?או לרדת וישר לעלות לא לשאול אם רוצה לדבר כמו בפעם הקודמת?או לשאול אם רוצה לדבר?

אני גם בטוח שאם אני יתקשר עכשיו היא תמשיך להבין כמה אני לא מסוגל בלעדיה ועכשיו שאני לא מדבר איתה וקצת נעלמתי גורמים לה לחשש שהמשכתי הלאה וכך אולי היא תרגיש שהיא מאבדת אותי...
תעזרו לי אני אוהב אותה...

מאיר שלום,
כנראה זו הדרך שלכם ללמוד איך לתת האחד לשני את המרחב לו אתם מגלים שאתם צריכים(כל אחד בתורו ובדרכו) . תלמדו איך לקבל את השונות כמו לגבי העישון וללמוד לפתח את היכולת לקבל את התפיסות השונות והמנוגדות לגבי נושאים שונים באופן שלא יעורר כזה כעס עד לכדי פרידה. אני ממליצה כרגע לתת לה את המרחב לו היא זקוקה כדי שתעבור תהליך וגם זו הזדמנות בעבורך לעבור תהליך מבלי להבהל מהמרחק שנוצר. כמו כן אני שמה לב שמצד שניכם יש המון משחקי אגו, קרבה מרחק כדי לבחון האחד את השני כדי להסתיר את הכוונות האמיתיות אז אולי זו הזדמנות גם ללמוד לדבר בכנות בפתיחות גם אם במחיר של פגיעות , פחד מדחייה. אבל לנוכח הצהרת הכוונות הרציניות כנות הינה מתבקשת.
בהצלחה
תמי אורןמטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

עזרת לי מאוד תודה רבה!

אובדת עצות שלום,
מדברייך אני לא רק חושבת שנכון לחשוב רק על איך לשוחח על הנושא אלא חשוב לא פחות להבין מה קורה לך ומדוע את חושקת בבעלך כשיש צלע נוספת כי אני מבינה שעד אז לא היתה תשוקה והעבודה היוותה תירוץ לריחוק ולקרירות המינית.ממליצה לך לפנות לטיפול פרטני או לחילופין טיפול זוגי.ראי זאת כהזדמנות לטפל בבעיה שכנראה עד כה בחרת לא לטפל בה.בידקי בטיפול את נושא הכבוד העצמי שתופס מקום גם בזוגיות ולהערכתי משפיע על היכולת להיות באינטימיות בכל המובנים.
בהצלחה
תמי אורן

שלום לך אלמונית,
מדברייך אני לא מבינה עם מה קשה לך יותר הבגידה של חברותייך או הבגידה של ידידך שהתאהבת בו. נראה שמשני הדברים גם יחד. כנראה שאף פעם לא קל להתפכח ולגלות שמאבק כוחות על חבר מוציא מאנשים חלקים רעים וכנראה היתה לך ציפייה שחברותייך תיהיינה יותר נאמנות לך אבל אני תוהה לגבי ידידך הקרוב האם הוא ידע שהתאהבת בו? האם ההתאהבות היתה הדדית? אם הוא ידיד טוב כפי שציינת מדוע אינו נלחם על הקשר איתך ,האם הקשר היה משמעותי לשניכם באותה מידה ? נראה שאת כועסת על חברותייך ומשליכה עליהן אחריות שבעצם צריכה להיות מופנית כלפי ידידך. אני ממליצה לך בחום לבדוק את הנושא שגרם לך כאב כ"כ גדול ואף דיכאון בטיפול.
בהצלחה
תמי אורן

דורית שלום,
ממליצה לך לפנות לתחנה לייעוץ נישואין באזור מגורייך בד"כ מקיימים קבוצה לגרושים גרושות.
ידוע לי שגם מכון טריאסט ברמת השרון מקיים קבוצות.
בהצלחה
תמי אורן

הוריו של בעלך הם סבא וסבתא של ילדיו מנישואיו הראשונים, שבי עם עצמך רגע וחשבי אם המצב היה הפוך, האם היית מחלקת את הירושה שהורישו הורייך לך לילדיו מנשואיו הראשונים ? דרך אגב, גם אם הייתם מתגרשים, לא היה לך יד ורגל בירושה זו. הייתי מבינה אם היית נפגעת לו היה עושה הפרדה כזו לגבי הירושה שהוא ישאיר. אולי הסבא והסבתא שהלכו לעולמם ביקשו שיעשה זאת, אלה נכסיהם והם יכולים להורישם למי שירצו. ואולי זה הפיצוי הראוי שהוא חשב לנכון להעניק לילידיו על גירושיו? ובשורה התחתונה למה שלא תשאלי אותו מה היה השיקול שלו?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=192 id=link]טיפול משפחתי, קשר משפחתי[/a].

יש לכם ילדים קטנים משותפים, ומה שמטריד אותך זה הירושה שלהם?
אולי בגלל שבעלך יודע עם יש לו "עסק" הוא עשה כך, וטוב שעשה.
מה הקשר בין הוריו שנפטרו לבין ילדייך שלא ראו אותם ולא הכירו אותם מעולם?
חוץ מזה, אם בעלך ואת תכינו צוואה, אפשר לוודא שילדיכם המשותפים ירשו אתכם, ולא ילדיו הקודמים, שכבר זכו לירושה אחת.

הירון שלום, על פניו אפשר להבין את פגיעותך כפי שזה נשמע ממך. אבל אני ממליצה לפתוח את הנושא עם בעלך בפתיחות ולשמוע את סיבותיו להחלטה. יש מצבים שהסבים מראש בצוואה הורישו את רכושם לילדיו מנישואים ראשונים אני מבינה שעוד בטרם נולדו ילדכם המשותפים. בנוסף יש פעמים שאבות ממקום של רגשות אשמה מוצאים זאת כדרך לפצות את ילדיהם על הסבל והקושי בעקבות הגירושין. לדעתי משמעותי לא פחות להבין , לשמוע את הלך רוחו של בעלך בנושא. וכמובן יש מקום לשתפו בפגיעותך.
בהצלחה
תמי אורן

שלום לך,אני מאוד מבינה את הקושי שבו את מצויה, אך יש לעשות כמו שאומרים 'סדר בבלגאן'....
כיוון שאת מתארת התנהגויות המצריכות בירור לבדיקת הרקע שלהן יותר לעומק כגון: איומים, עלבונות,אלימות מילולית וכד'- אשר סביר להניח כי כי הן מבטאות תיסכול וכעס, אך זאת לא הדרך הנכונה לבטאן. וכיוון שמצד שני יש לך עדיין רגשות כלפיו וגם לו כפלייך,ויש וזה הכי חשוב-ילד משותף-נחוצה כאן פעולה התערבותית של איש מיקצוע, שיוכל לסייע בידייך ובידי האב של ילדך בנושאים כמו: תהליכי תקשורת אפקטיביים,ניהול קונפליקטים התמודדות עם כעסים וכד'.הטיפול הפרטני שאת עוברת הוא טוב אך,מאוד יעזור לכם כהורים לקבל טיפול זוגי.
בהצלחה!
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית:050-5475155.

למשל: האם גם לאחר טיפול זוגי או טיפול בדפוסי תקשורת בעייתיים או למשל אם הוא יעבור תהליכים משמעותיים ויהיה אדם נעים ואחראי וישר ולא תוקפני, האם ניתן יהיה למחוק מהזכרון את הפגיעה והפציעה שגרמו התוקפנות שלו, הבוגדנות, המילים הקשות, האיומים, התחושות הרעות. האם בכלל ניתן לחיות באהבה עם הזכרונות האלו אי פעם או שאולי זה אבוד מראש, וגם אם יתרחש תיקון הוא לעולם לא ישכיח וירגיע את הפצע הרגשי והעלבון?
האם חיים עם אדם כזה לאחר כל מה שקרה הם לא סוג של מסר שמה שעשית זה בסדר?

בשנים האחרונות יש עליה מאסיבית במקרי הגירושים, אתה יודע למה?
כי גם במערכות יחסים לפני חתונה, כאשר יש אורות אדומים מהבהבים, וגם כאשר יש אותות אזהרה, וגם כאשר הכתובת על הקיר, אנשים בגלל סיבות שונות ומשונות, בעיקר בגלל הפחד להשאר לבד, ממשיכים וגם ממסדים מערכות יחסים חסרות שחר.
אתה נמצא בקשר של חברות שנה וחצי בלבד, עם בחורה שלא סופרת אותך ממטר, כאשר היא מנהלת קשרים עם גברים נשואים, תסביר לי, מה לכל הרוחות משאיר אותך בקשר כזה?
למה אתה מסכים להיות בקשר שיש בו פגיעה באימון, שקרים, חוסר התחשבות וחוסר הבנה של ערכי בסיס לזוגיות כמו ,נאמנות ומנוגמיות?
למה אתה לא בועט אותה מחייך עוד אתמול? ולמה אתה מתלבט כל כך?
האם זה רגשי נחיתות?
הפחד שאף אחת אחרת לא תחזיר אהבה?
מה משאיר אותך בקשר ששום אדם שפוי לא היה נשאר שם אפילו חצי דקה נוספת?
נניח שזה היה הפוך, ואתה היית מנהל קשרים וירטואלים או ממשיים עם בחורות אחרות, היא היתה נשארת איתך?
ולסיום, שאלת השאלות, בשביל מה יוצאים ביחד בכלל? האם לא כדי לבדוק ולבחון את בן/בת הזוג?
אבל אם בלאו הכי, מעלימים עין מהבעיות, אז בשביל מה כל "החברות"?

ראשית תודה על התשובה

שנית אהבתי את קו החשיבה

ואני מסכים עם מה שכתבת אף על פי כן

שאלת הכותרת שלי היא האם בוגדנות הינה תכונה

קבועה באדם או שלא נכון תמיד לסווגה כמעשה המעיד על אופי

של בו אדם?ספק זה הוא שהשאיר אותי עד עתה

האם אתה חושב שמישהי שבגדה בחבר שלה בגיל עשרים תבגוד

גם בקשריה הבאים נאמר בגיל עשרים וחמש?

כי לפי מה שכתבת עולה בי הרושם שלדעתך עץ עקום אף פעם לא

יתיישר ואני סברתי שאנשים טועים בחייהם ולא כל דבר מעיד על ליקויים

קבועים באופיים

ולא הייתה שום בעיה מבחינת יחסי המין בינינו לא מבחינת התדירות ולא

מבחינות אחרות וכמובן לא הייתה בעיה בפרמטרים אחרים שהופגנו על ידי

כגון כבוד שיתוף וחברות

איני נשאר בגלל רגשי נחיתות ובסה"כ היו לי לא מעט חברות בחיי

עם זאת אני חושב ברצינות רבה על מה שכתבת

בגדול, יש אנשים שמועדים ונופלים, ואחר כך קמים, מנקים את האבק מהחולצה, ולומדים להיזהר מבורות, יחד עם זאת יש אנשים, שחייבים להתנסות בריגושים חדשים ובחוויות מסעירות באופן קבוע, והם צפוים ליפול לכל מהמורה בחייהם.
אישית, אני מאמין קטן מאוד ביכולת של אנשים להשתנות מבחינת האופי והאישיות שלהם.
הם יכולים להתנהג אחרת, הם יכולים להבין שכדי להשיג תוצאות מסוימות צריך לנהוג אחרת ולהשתנות שינוי שהוא לטעמי, חיצוני.
תכונות אופי לדעתי הבלתי מקצועית, זה משהו שנולדים איתו ומתים איתו.
יכול להיות שחברתך לקחה לתשומת ליבה, את הפגיעה הקשה באימון שביניכם, ויכול להיות שהיא תהפוך לבת הזוג הכי נאמנה עלי אדמות, אבל יכול להיות גם שלא, ולכן לו אני בנעליך, הייתי מאפשר לה לפתוח דף חדש, ודפוסי התנהגות זוגית חדשים, עם בן זוג חדש, שאת ה"התיקון" תעשה עם אחר, (אם בכלל).
למה אתה צריך להכנס מראש עם ראש בריא למיטה חולה. מאוד.
ועוד משהו קטן, ממה שתיארת, אני לא מתרשם שמדובר במשהו מינורי, מין מעידה קטנטנה וחד פעמית של טעות מקרית בשיקול דעת, אלא שיבוש מערכות עמוק ומובנה, אבל למה אתה זה שצריך להתלבט ולהבין מה זה בדיוק?

לא יכולת לנמק זאת טוב יותר

מעריך ומוקיר

רק טוב שילווה אותך:)

אהבתי את תגובתו של איל.. אכן, הקשר שלכם אינו ממוסד, אז למה להכניס את הראש למיטה חולה כלכך. אופן התנהלותה מעיד על סוג של צורך והתמכרות לריגושים ביזארים, סיפוק מאוויים פיסיים מיניים בקשר וירטואלי עם גברים רבים במקביל - לא נשמע כמו משהו שניתן לחדול ממנו בקלות. וודאי, עכשיו היא רוצה, מצטערת, מטפלת בבעייה.. אבל מה יקרה כשהזמן יעבור, השגרה תעייף והתשוקה תדגדג שוב? ואז הכל יהיה מסובך יותר, כשיש ילד או שניים. רק דבר אחד לומר לך, היכולת שלה לנהל קשרים שכאלה במקביל ועוד שחלקם עם גברים נשואים מעיד על מוסר לקוי והתנהגות חסרת עקבות. אני אומרת - ב ר ח. יש כל כך הרבה בחורות טובות. חבל.

שלום למתלבט,
עפ"י הדרך שבה אתה מתאר את הקושי שלך עם בת זוגתך,אני מסכימה אתך על כך שזו סוג של בגידה, והתחושה הקשה שאתה חש כועס , פגוע,וכו' מאד מאד מובנים.....שהרי אם בת זוגתך היתה חושבת לחילופין שזהו מעשה ראוי שיש להתגאות בו ,היא בודאי לא היתה מסתירה זאת ממך.
יחד עם זאת,מאחר וניתן להתרשם מדבריך כי לשניכם יש רגשות אחד כלפי השני, כדאי אולי לשקול:א. שיחה עמוקה ורצינית שבאמצעותה, תבררו לעצמכם את הקשיים של הזוגיות שלכם, התיסכולים, הכעסים, הצרכים ההדדיים וכד' ותנסו להגיע לפיתרונות שמתאימים לשניכם.
ב.במידה ולא יסתייע בידכם לעשות זאת עצמאית בצורה אפקטיבית,מומלץ שתיגשו לעזרה מיקצועית, שתסייע לשקם את האמון שנפגע (כן, יש אפשרות בהחלט לשקם- תלוי בשיתוף הפעולה של הצדדים).
בהצלחה!
מיכל פאטל-ייועצת זוגית ומשפחתית-050-5475155.

כל מה שאתה מתאר לא קשור, בשום צורה לבגידה.
בכלל, מה זה, "הכנות בגלל ירידה בתדירות השימוש" ?על מה אתה מדבר, על שימון של שעון ישן וחלוד?
אם הכניסה אל אשתך חלקה, זה אומר שמישהו כבר חדר אליה?שבוע קודם?
אתה צוחק עלינו, או שאתה לגמרי לא מבין איך המנגנון הנשי עובד.
זה שהיא מבקשת שתיזהר בכניסה, זה לא חריג, הרבה מבקשות זאת, ואם זה נעשה בלשון רפה, או בצורה מודגשת, אין לזה שום קשר לכלום.
בקיצור מטוב, לך שתתמוך בה בתקופה הזאת, עם הילד הראשון, זה לא פשוט בשביל שניכם, וכדאי שתהיה תומך, מפרגן, מסייע בבית ובסידורים, ותחזרו לפעילות מינית בהדרגה, שכח את כל מה שכתבת פה, כי זה על גבול הקומדיה.

אני מרגישה כמה אדם זה עושה לך רע ומוריד לך את הבטחון העצמי שלך.,
את לא אשמה בכלום , את לא אשמה על הייתו באשיות כזאת .
אני חושבת בלי שום קשר הוא חייב במזונות. תוציאו אותו מהחיים ותפתחי לאופציות אחרות.
את לא הזכרת למה את לא עובדת?
הרבה כח אפשר לקבל מהעבודה מלבד הכסף.

תודח רבה על תגובתך. אני לא עובדת כי היתה לי בעיה שבעלי יצר לי ולא הצלחתי להתגבר עליה בזמן (הוא למעשה הרס לי את העבודה). ומרוב שהיה ועדיין אכפת לי ממנו ומכל מה שקרה לא הצלחתי להתגבר .את צודקת הוא עושה לי רע אבל אני מפחדת מהפירוק למרות שממילא אני לבד

כל שינוי הוא מפחיד, תנסי להעזר בבעל מקצוע אפשר לקבל מקופת חולים (במכבי נותנים בספסוד)
גם הרבה סטודנטים ישמחו לעזור.
ואז עם ההכוונה והתמיכה תצליחי להתקדם.
את לא צריכה להיות לבד.

אני זקוקה לעיצה גם ממישהו מקצועי, אני ממש לא מבינה למה את כל הרוע שלו הוא מפנה כלפיי?

אלה שלום,
כל עוד לא תעברי תהליך אישי קרי טיפול בו תכירי בסיבות שאת לוקחת על עצמך אשמה גם אם אינך אשמה אזי לא תצליחי להשתחרר ממעגל ההשלכות של בעלך שמותיר אותך לא בסדר כדי לאפשר לעצמו להיות כאלו בסדר. ביחסים קיימים הסכמים לא מדוברים כמו מדוברים כמובן שבמקרה שלך את מהווה מקום להפקדת הלא בסדר של בן זוגך כדי שהוא יוכל להסתובב בתחושה שהוא בסדר ולהתעלם מהעובדה שגנב, שאינו עומד במחוייבות בסיסית של תשלום מזונות לילדיו. אז מי לא בסדר ?אלה ממנו לא תקבלי אישור על הבסדר שלך. ממליצה בחום לפנות לטיפול ע"מ להתחזק ולראות את הבסדר שלך.רק אז להערכתי תוכלי לקחת החלה נכונה לך.
בהצלחה
תמי אורן

ישנם גברים שמה שהם רוצים זה להרגיש שהם עדיין מסוגלים לחזר אחרי אישה ולכבוש את ליבה אבל כשמגיע רגע האמת מסתבר להם שזה כל מה רצו להרגיש. ויש גברים שבאמת ובתמים לא מסוגלים לבגוד ועוצרים את עצמם כש מגיע הרגע. תשמעי לי. תעזבי את זה . טוב לא ייצא לך מגבר כזה בכל מקרה.

את לא מרגישה עם הבגידה העתידית שלך??

לגבר יש אהבה ומצפון לאשתו אולי תעזבי אותו למשפחתו. כי אין כזה דבר להשתמש בעודפים . את תתני יד בהריסת משפחה.

מירי שלום,
מדברייך ניתן להבין שיתכן וחש חרטה על הניסיון , יתכן ורק רצה לבחון האם עדיין אטרקטיבי וכשנענית קיבל את ההוכחה לכך ובכך זה נגמר. לא ברור אם יהיה לכך המשך או לא זו אולי הזדמנות בעבורך לבחון את הצורך שלך. אולי שיקף חרטה שאת סירבת לראות או להכיר בה.
מאחלת לך הצלחה בכל אשר תחליטי.
תמי אורן מטפלת זוגית מוסמכת 0545510509

את חייבת לשנות גישה, ולהחליט שאת לא מתנגדת, אלא גם רוצה להתגרש.
אם הוא קיבל כבר החלטה, אז לא תעצרי אותו, אבל אם הוא לא בטוח, ורק מאיים, אם את תגידי "אין בעייה, אני מסכימה" ,יש מצב שהוא יחשוב פעמיים.
בקשר לילד, אין מה לחשוש, הוא ישאר תמיד אבא שלו, הוא תמיד יהיה מחוייב לו גם רגשית וגם כלכלית, יתר על כן, דווקא לגדול בבית שיש בו עוינות ואיבה בין ההורים, יכולה להשפיע עליו לרעה, ילדים חשים מצויין את המצב בבית.
בקיצור, תתחילי להפנים שאת הולכת להתגרש, ותתחילי לדאוג לעצמך, לקבל יעוץ משפטי, כלכלי ולהתחיל להתקדם בנושא, אין טעם להיות בת ערובה של בעלך, ולחשוש כל הזמן מהאיומים שלו.

שלום לך, בהחלט גירושים שלא מרצון הם קשים ביותר. אבל גם מנגד לא נכון לחיות ביחסים מתוך פחד ולא את היחידה שאמורה להחזיק את הנישואים. הפחד שלך מגירושים מאפשר לבעלך להשתמש בזילות באופציה לגירושים יתכן שהפרידה הנוכחית תוכיח לך שעם כל הקושי את עומדת בזכות עצמך. חשוב שבתקופה זו תקיפי את עצמך במשפחה וחברים. וביחס לילד אביו מתגרש ממך לא ממנו תקבעו הסדרי ראייה , חשוב שבשפתו תסבירו לילד את הפרידה ואם הקשר ביניכם סביר וטובת הילד לנגד עיניכם חשוב שהאב יהיה נוכח יותר בחייו של הילד עד שדברים יסתדרו והילד יתרגל. הקושי הוא קושי וחשוב להכיל את הקושי ולהיות ערה לשינויים שיחולו בילד ולהתייחס אליהם ברגישות. הוכח מחקרית שקשר טוב בין ההורים מקל על הסתגלות הילדים לגירושים. במידה והנך מוצאת את עצמך מתקשה להתמודד עם הקשיים שלך או של הילד ממליצה לפנות לטיפול.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית מוסמכת 0545510509

תודה רבה לאיל ותודה לך תמי
ברור לי שהמצב שיצרתי גרם לבעלי לדעת שכל איום או מעשה שקשור בגירושין מפחיד אותי
וכל פעם שזה קורה אני מוצאת את עצמי נלחמת שלא נגיע לגירושים - מנסה לדבר ולשכנע וכו'
ברור שכדאי לי לא להראות לבעלי התנגדות לכך אך כל פעם כשאני איתו אני מוצאת את עצמי מדברת שוב על למה לא כדאי לנו להתגרש.
תמי, אשמח אם תסבירי לי איך אני יכולה להסביר לילד את המצב החדש כדי שיבין ובאילו מילים עלי להשתמש.

עליות וירידות של 5-10 קילו בשלושת החודשים האחרונים- בין 70 ל80- עולה ויורד, חוסר בשעות שינה עד לרמה של חצי שעה בלילה אם בכלל- בגלל סיוטים או חלומות יותר מידי טובים, אכילה מועטת או רבה מידי בשעות לא הגיוניות- כמובן שהעבודה תורמת בגלל שהיא יכולה להיות בכל שעה ובכל יום, עייפות וחולשה תמידית, כאבי בטן, אפילו הפרעות בראייה.
עצבות, ייאוש, רוגז, התפרצויות בכי, התפרצויות זעם, מועקה, תחושת ריקנות, חוסר תקווה, איבוד עניין .. בכל מה שהייתי אוהב לעשות- לצאת לפאבים, סרטים, לשחק במחשב, אפילו לצייר- ואני מתחיל ללמוד במכללה בעוד 4 חודשים ואין לי חשק להחזיק עיפרון ביד אם זה לא בשבילה.. מנתק קשרים עם הרבה אנשים עד לרמה שנשארתי עם 4 אנשים עקשנים שמנסים להוציא אותי מזה בכל דרך ואני באמת שלא מוצא את האנרגיות לרצות לצאת מזה..
תפיסת עולם קודרת, מחשבות אובדניות ואמונה בעתיד רע אם בכלל, דימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון, איבוד זיכרון ריכוז וחוסר החלטיות בקבלת החלטות..

סדר היום שלי הוא עבודה, בדיקת הכרטיס שלה באינטרנט וניסיונות ללכת לישון, או אכילה וצפייה בטלווזיה- עם מינימום ריכוז על שני הפעולות ויותר מחשבות עליה.
בלי להציץ בכרטיס שלה- כל מה שיישאר לי זה- .. משהו שהוא אפילו לא חיים..
המשפחה שלי לא אהבה אותה אז היא מסרבת להכיר בעובדות שהיא גרמה לי להכנס למצב של דיכאון- אז אני פשוט מעמיד פנים שזה מצב של עייפות וחוסר תיאבון בגלל שעות העבודה המוגזמות,
וללכת לפסיכולוג לא אפשרי- כי כל הכסף שיש לי- הולך לכיסוי חובות משפחתיים או נשמר בצד לתחילת הלימודים באקדמיה..

במידה והפרידה הזאת היא עניין של לקיחת מרחב אני מניח שהדבר הכי טוב שאני יכול לנסות- זה לנתק איתה כל קשר ולמלות את החלל הריק שנותר בתקווה שתוך כמה חודשים היא תגיע להבנה שלפתור את זה בצורה שהיא עשתה אולי לא היה הרעיון הכי חכם- ואולי שווה להתאמץ קצת בשביל מישהו שהיא הסיבה שלו לחיות באמת, אבל זה סיכוי קלוש ששווה לאמונה באלוהים- צריך להיות ממש ממש חזק בשביל להתמודד עם זה לאורך זמן- ואני לא בן אדם כזה חזק..

מה לעשות?

יהודה שלום,
מתיאורך עולה שאכן יתכן שהנך סובל מדיכאון ממליצה לפנות לפסיכיאטר ע"מ לקבל אבחנה מדוייקת ולקבל תרופות אנטידיכאוניות במידת הצורך. נראה שיש גם התנהגויות אובססיביות שהדרך לטפל בהן היא תרופתית.ולגבי טיפול פסיכולוגי ניתן בעלויות נמוכות דרך קופ"ח.
ממליצה על כל אלה בחום חבל על הסבל.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית מוסמכת.0545510509

לגבי טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי או תרופתי אין לי כסף או זמן להרשות לעצמי..
לגבי אובססיביות לגביה- יש שני דברים שאני רוצה לרשום על זה- אני לא עורב לה מתחת למרפסת בבית, אני לא מתקשר אליה בכל יום- לא הרמתי לה טלפון כבר חודש וחצי, ואני לא מציק לאנשים שמסביבה.. אני רק מתגעגע נורא, ואני יודע בלב שלם שאני אוהב אותה..
אני מפחד לשכוח אותה, מפחד לשכוח את ההרגשה- מצד אחד זה מכאיב לי, ומצד שני- הכאב הזה הוא כאב כיפי- אם זה בכלל הגיוני- מלא בזכרונות שמחים, מצבים מרגשים וחדשים, ואותה- כל חיוך או מבט או חיבוק מלא בכל מה שרציתי שהוא יהיה מלא- חום, אהבה, ביטחון והבטחה שיהיה טוב בהמשך..

גם אם היה לי כסף לטיפול תרופתי או דיאלוג לשחרור כל מה שיש בתוכי- אני לא בטוח שאני רוצה לעשות את זה במטרה לשכוח את הרגשות שלי כלפיה..

את באמת חושבת שעדיף לי לנסות לשכוח ממנה ולהמשיך הלאה? למצוא מישהי אחרת יהיה פשוט בלתי אפשרי- ואני מפחד שכל אחת אחרת שתחלוף על פניי תהיה.. אכזבה לעומת מה שהיה לי..

פפפ אני עדיין מבולבל..
יש מישהו מומלץ באיזור עכו?

בבקשה אם אפשר רק עוד תגובה על התגובה האחרונה?

איזו ברירה אחרת יש לך? אתה חייב לשכוח אותה ,אם אתה רוצה להמשיך לחיות.
מה נראה לך, שאתה יכול לחיות בצורה כזאת עוד הרבה חודשים ושנים?
אתה רואה שאתה אובססיבי לגביה, בודק כל יום את הכרטיס שלה, לא מסוגל להתרכז בעבודה, וכל חייך השתבשו לגמרי, מה אתה נהנה לסבול?
מצטער הגישה שלך היא ילדותית, לא כל דבר בחיים שרוצים מקבלים, ילד לא מסוגל להבין שלוקחים לו צעצוע, אבל מבוגר?
צפויות לך עוד הרבה אכזבות בחיים, אם זה בתחום הרומנטי, אם בעבודה, בתחום הכלכלי, משפחתי וכו' אם אתה לא מסוגל להתעשת, לסגור דלת ולפתוח חדשה, אז אתה זקוק לעזרה מקצועית, רציני לגמרי.
יש גם הרגשה שאתה קצת עושה אידיאליזציה של הקשר, פתאום כשהוא נגמר נדמה לך, שאין לה תחליף, אתה טועה בענק, לכל אחד ואחת יש תחליף, ואתה עוד עלול לצחוק על עצמך או להתבייש, כשתכיר מישהי חדשה, שתאהב אותך כמו שאתה אוהב אותה, בקיצור, אחי, תתבגר, לפני שתזקק לאישפוז במוסד סגור.

זה מסקנה עצובה משל עצמה...
ולדעתי העניין קצת יותר מורכב בהשוואתו מ"ילד שלקחו לו את הצעצוע.."

לגבי עזרה מקצועית יש מצב..
אבל לגבי המציאות של העניין- להגיד ולעשות זה שני דברים שונים לגמרי..
ועברתי כבר אכזבות רומנטיות, מקצועיות בלימודים ובצבא, נפשיות...
עברתי די הרבה- והילדות לא עברה עליי קל..

לאכזבה הזאת יש טעם שונה- טעם סופני... קצת קשה לי להתאושש ממנו כמו שעשיתי עם היתר ואני לא מצליח שלא לתהות אם יש לכך סיבה מסויימת שכרוכה בהכרה עצמית של כל האכזבות שליוותה אותי במשך השנים..