פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

כן, כן שמעתי עליכם.
אצלכם הכל טהור וזך, בזכות המקווה כמובן.
אין גילוי עריות, אין אלימות בתוך המשפחה (אמא טליבן) ,אין התעללויות בילדים (אמא מרעיבה),יש שמחה וכיף, (זריקת טיטולים על שוטרים בירושלים), אין הומואים (בר נוער בת"א), אין בגידות וניאופים, אין ניצול מיני בישיבות ע"י הרבנים, הכל דבש.
בא לי להקיא עליכם וממכם.

אלעקקקקקקקקקק.

מה שאני יכולה להגיד -שהאנשים שהכיייייי לא מספקים תאשה במיטה וגורמים לה לבגוד זה הדתיים.
מנסיון.
גידלתם דורות של בחורי ישיבה הומואים שלא יודעם איך לספק אשה.
צר לי לאכזב אותכם.
מנסיון.
ואם יצאתי מהדת. ובגדתי. והפכתי לזונה למרותת מי המקווה (חחח) ......................

לא צכה להוסיף עוד משהו.

מה אתה מנסה להגיד? שטבילה במקוה מונעת בגידה? אני יכול להכיר לך אחת שטובלת אחת לחודש כמו שעון במקוה ואחר כך חוגגת מאחורי הגב של בעלה כל החודש. נראה לי שכדאי שתמליץ לה על קפיצת באנג'י למקוה. לא סתם טבילה.

האם את נשואה או רווקה?

אתה לא קורא את הכותרת "נשואה מאוהבת"....
אשתך לשעבר, היא לא הפסולת האנושית היחידה ביקום.

באמת לא קראתי את הכותרת שלה.
מעניין שהזכרת את אשתי, אני תמיד מחפש נקודות דימיון לסיפור שלי. מי יודע? אולי גם אשתי שפכה/שופכת מחשבות בפורומים כמו אלו? מחפשת הצדקה להתנהגותה?
ד"א, לא אהבתי את הביטוי פסולת אנושית. נשמע לי קיצוני מדי. אתה יכול לחשוב שאני יפה נפש, אבל אני שומר ביטוי כזה לאנשים שאני שונא במיוחד, כמו נאצים, מחבלים וכו'.

אולי אשתך שופכת את ליבה בפורומים כאלו ,ותמצא אותה במקרה.
תזכיר לי, לא אתה כתבת, שאתה מעוניין לשים הכל מאחורה ולהמשיך קדימה, אל העתיד.
מה בדיוק אתה מקווה לקרוא אצל אשתך? איזה חלק בהתנהגות שלה אתה עדיין לא מבין?
ועוד משהו, גם אני שומר את הביטוי "פסולת אנושית" רק לאנשים שאני שונא במיוחד, אצלי מדובר בבוגדים ובוגדות.

מה שאני לא מבין זה מדוע היא התנהגה כפי שהתנהגה. אני לא מדבר על הבגידה ואני לא מדבר על סיום האהבה שלה אלי. אני מדבר על למה היא לא ניסתה לתקן, עוד לפני שהגיעה למקום הזה.
בפורומים אחרים שאני מסתובב בהם, מייעצים לי לעזוב את זה. לעולם לא אדע באמת. סביר להניח שגם אשתי לא יודעת.
אני מניח, שחלק מתהליך ההחלמה וההשלמה עם המציאות יהיה וויתור על ההתעסקות בפצעי העבר, והתרכזות בביצוע השינויים הדרושים אצלי, על מנת שלא לחזור על הטעויות של פרק א'.
(אני יודע שאתה חושב שמי שבוגד הוא אשם בלעדי, אבל לא יעזור כלום: יש שני צדדים למטבע)

התעסקות בתיקון מחייבת גם אותה למאמץ ,לשינוי ,להשקעה.
תאר לך שיש לך מכשיר טלויזיה ישן מקולקל, שווה לך להתעסק עם תיקונו?
הרבה יותר פשוט להכנס לחנות ולקנות חדש.
מה עוד שרומן חדש, לא רק שלא מחייב השקעה, אלא הוא גם נותן את הטוב שביחסים, ואת הטוב בלבד, בלי בעיות של ילדים, בלי בעיות כלכלה, סידורים, קניות, משכנתא (לא מתכוון דווקא אליך אלא באופן כללי) סקס וריגושים נטו, אז למה להתאמץ, אם ממילא האהבה לא בוערת עם הבעל או האשה החוקית?

אני מסכים שייתכן מאוד שהיא ראתה ברומן דרך לתיקון הבעיה כפי שהיא חוותה אותה, כלומר מצוקה אישית. הרי התירוץ לבגידה הוא תמיד שהיא קיבלה בחוץ משהו שלא קיבלה בבית.
מצד שני, עכשיו שהכל נגמר זה לא חשוב יותר. הרי פרק ב' שלי לא יהיה איתה. אני צריך להתעמק בבעיות שלי ולא בבעיות שלה.

מה שיותר מחזק את העניין שלמטבע 2 צדדים, וההשוואה שלך לא נכונה כי אין להשוות בני אדם למכשיר טלויזיה. אנחנו אנשים עם רגשות, עם רצונות, ובן אדם הוא עולם ומלואו, אני מימי לא בגדתי עד השבוע, ולומר לך שאני אהיה עכשיו אדם בוגדני, ממש לא, אחרי הכל, הבגידות לדעתי הן עקב חסכים בכל מיני דברים, יהיו כאלו שיבגדו כל חייהם, כאלו שינסו פעם אחת, וכאלו שלעולם לא ינסו ולא יבגדו, מה עדיף, רק הזמן יגיד,וגם תלוי מי הבן אדם. ואין אדם שנשוי זמן רב שיאמר שהוא לא מתגעגע לחיזור הראשוני, לפרפרים בבטן, לתשוקה ולמשיכה החסרת מעצורים של קשר חדש, הרי הוא ישקר כי לדעתי זהו צורך קיומי. מה עושים עם הצורך הזה במערכת נישואים, מדכאים אותו, וחיים לפי הנורמות שהחברה מכתיבה...

אין כמו צידוקים לאחר מעשה. היה מזעזע בעיני לקרוא את תהליך הבגידה שלך ההולך ונפרש כאן לעינינו בפורום. למען השם, זה יכול להתפרש כאילו פנית לפורום כדי לקבל אישור לבגידה שלך. הרי למעשה, החלטת מראש שאת הולכת לבגוד ואחר כך הצדקת את זה בתואנה של "גירוד שיש לגרד".
נא חסכי ממני את הצדקנות והפוסט-מודרניסטיות. גם איל בעצמו כתב כאן פעמים רבות לגבי הצידוקים של אחרי בגידה וגם על חוסר הצדק שבקיום משאלות לב ופתרון קשיים על חשבון הצד השני.
את כותבת שאת אינך אדם בוגדני ואינך מרגישה שהפכת לכזו העקבות הבגידה.
לזה אני אומר: את כן אדם בוגדני, כי מספיקה רק פעם אחת.

טל חמוד, אין צדק בעולם, ואין לשפוט אנשים, אינך מכיר היטב את הרקע שלי.
אתה צודק שמספיקה פעם אחת בבגידה בכדי לפגוע ואינני מצטדקת, אינני גאה למצב אליו הגעתי.
ועם זה אצטרך לחיות, אחרי הכל אני היא שמסתכלת בראי בכל בוקר.
אני לא מצדיקה בגידות, אבל לצערנו הן אכן קיימות מסיבות אלו או אחרות.
לפעמים בגידות יכולות לשפר חיי זוגיות, כאשר הזוג הוא פתוח ומוכן להבין באמת ממה הן נובעות.
אני הייתי אדם המתעב אנשים בוגדניים , ושולל אותם על הסף, ומעולם לא תיארתי לעצמי ששם אמצע את עצמי באמצע החיים. זה בסדר ונכון כל מה שאמרת, אך עם זאת אני אדם שלא מאמין במוסד הנישואים למרות היותי נמצאת במסגרת הזאת, וזאת בגלל שאם אני הגעתי למצב שבגדתי שהייתי שונאת אנשים כמוני. אבל אתה יודע כמו בחיים האמת חשוב שתיאמר, אני לא כועסת על דברייך ומבינה לליבך ומאיפה זה מגיע, וזה רחוק להיות מסתם גירוד שצריך לגרד זה קצת שטחי לומר משפט כזה, והחיים הרבה יותר מורכבים מזה.
מאחלת לך זוגיות מוצלחת בעתיד....אם יש דבר כזה.

רק שתבין פחות או יותר: בזוגיות יש המון פשרה וויתור, ולפעמים אדם מתנהג בזוגיות בדרך בו מבטלת את רצונו להיות הוא עצמו ולעשות דברים בשביל עצמו, אגואיסטי נכון? אולי.
אני כל חיי ביטלתי את עצמי למען בעלי, הילדים והבית בו אני חייה, תמיד הייתי האחרונה בהכל, ואולי כאן הטעות שלי שוויתרתי על עצמי, ולכן החלטתי כן להתנסות בחוץ, נשמע מזעזע, נכון?
אבל אתה יודע, טל, בפעם הראשונה בחיי שעשיתי משהו בשביל עצמי, ורק בשביל עצמי, למרות שידעתי שזה עלול לפגוע במשפחתי, אני זאת שצריכה לחיות עם עצמי בשלום בסופו של דבר...
ולמען האמת אני אומנם לא גאה במעשיי, אך למען האמת קשה לי לומר לך שאני מתחרטת על הצעד הזה. והכי אמיתי אני לפעמים אפילו כועסת על עצמי שאין בי חרטה, אבל זה כבר משהו שאני עושה חשבון נפש עם עצמי מדוע הגעתי למצב הזה, ומדוע אינני מתחרטת, זה אומר לי הרבה דברים על עצמי, ומלמד אותי להכיר את עצמי טוב יותר, לטוב ולרע.
סליחה על הישירות והכנות המעצבנת שלי.

כל מי שעוקב אחרי תגובותי כאן, יודע היטב, שאני לא מרחם על בוגדים. רחוק מזה.
יחד עם זה, אני בהחלט עושה אבחנה בין רומן מתמשך, לבין סטוץ חד פעמי, אם כמובן הוא חד פעמי, במיוחד לגבי אנשים שהתחתנו צעירים יחסית, עם החבר/ה הראשון/ה, וחשים שהם החמיצו מי יודע מה.
אז אם זה באמת סטוץ חד פעמי, שאחריו ניתן לחזור לתלם, לא חושב שזה קטסטרופה.
אגב תלם, זה לא בהכרח להשאר בנישואים, זה יכול להיות גם קבלת החלטה לפרק נישואים.
יש גם נישואים שמוטב להם להיות מפורקים, אבל אם סטיה קלה וחד פעמית, יכולה לעזור למישהו לקבל תובנות לגבי חייו, אז אני בעד.
החיים זה לא שחור לבן, כידוע.

מישהו שמבין קצת משהו על החיים המסורבלים האלו.

והרי זה בדיוק העניין לא? עשית בשביל עצמך... את כותבת על הפשרות מחוייבות המציאות בחיי הזוגיות ועל כך שבמקרה שלך פשרנות הפכה לוותרנות, על כך שאף פעם לא שמת את עצמך במקום הראשון.
דעתי האישית היא בראש ובראשונה שיש בהחלט אפשרות לשים את בן הזוג במקום הראשון, או בעצם, את הזוגיות, וזאת מבלי "לבטל את עצמך". אם הגעת למצב שיש בו בכדי ביטול עצמי, הרי שזו אשמתך ואחריותך בלבד.
כאשר ביקשת להיחלץ מן המצב שאליו את הבאת את עצמך, בחרת בדרך האגואיסטית ביותר. במקום לבדוק איך זה יהיה בלי בעלך, בדקת איך זה יהיה עם מישהו אחר. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אין לי בעיה עם מימוש עצמי ואין לי בעיה עם אקטיביות במצבים של מצוקה אישית. אבל אלו אינן יכולות להיות סיבות, וודאי לא לגיטימיות, לפגיעה במישהו אחר, ועוד באדם שאמור להיות הקרוב אלייך ביותר. ואת יודעת מה? גם אם את כבר לא מרגישה אל בעלך את הדבר הזה, את הקרבה הזו, וגם אם את מרגישה שאת ממש סובלת, זה לא נותן לך את הזכות לפגוע בו.
לא בכדי נהוג לומר: אם את רוצה מישהו אחר, היפרדי מבן זוגך ואז תעשי מה שאת רוצה. העובדה שאכן יש בגידות בעולם אין פירושה שזהו צעד לגיטימי. זה רק אומר, שכמוך, ישנם אנשים חלשים הבוחרים בדרך הקלה. אני מקווה שלא תקראי את המשפט הזה כעלבון מכוון אישית, משום שהוא לא נכתב כך. התרעומת שלי (שכמובן נובעת מזווית הראיה שלי) היא על חוסר האנושיות המופגן שבצעד כזה. על אחת כמה וכמה כשהמדובר במשהו "חד-פעמי".
ראשית, אינני מאמין שזה חד-פעמי. את אולי חושבת כך ומאמינה בכך, אך כפי שכבר נכתב כאן, מהרגע שנחצה הקו הזה והשמיים לא נפלו, הרי שהסיכוי שזה יקרה שוב, גדל עשרות מונים.
שנית, ואולי זה ישמע לך מפתיע, בעיני סטוץ כזה הוא חמור יותר מרומן. ברומן, אפשר לפחות להאשים את ההתאהבות חסרת ההיגיון. ובמקרה שלי, לא האשמתי את אשתי על שהתאהבה. האשמתיה על כך שהניחה לעצמה להגיע למצב הזה מלכתחילה. כמו שאת הלכת וחיפשת באופן אקטיבי, היית מודעת לחלוטין למה שעשית, התייעצת ובסוף קיבלת החלטה. בסטוץ, הבוגד יכול לבחור שלא לבגוד ומכיוון שאינו עושה כן, הרי שבחר בדרך הקלה לסיפוק מאוויו ותשוקותיו. נניח שגם בעלך סובל בנישואים. מדוע הוא לא קם ועשה משפט לעצמו?
אמנם החיים אינם שחור ולבן, אך להיתלות בתחום האפור, זוהי בעיני היתממות וכן, הצדקה לאחר מעשה על מנת להרגיע את רגשות האשמה.

אתה יודע, ייתכן וגם בעלי התנסה , מי יודע? רק הוא, לומר לך שאני סומכת בעיניים עצומות זה יהיה נאיבי, אבל זה לא מה שנתן לי את הלגיטימציה לעשות מה שעשיתי זה אפילו לא קשור.
מה שאני מנסה להסביר לך בשורה התחתונה היא שאל לך לשפוט אנשים למרות שבגלל מה שעברת קשה לך, ואני באמת מבינה לליבך, אינך יכול לתקן את העולם, הוא מעוות מדיי.
ומסר נוסף שלי זה אף פעם אל תאמר לעולם לא, מכיוון שגם אני לא דמיינתי בחלומות הכי הזויים שלי שיגיע יום ואבגוד בבעלי, יש מצבים בחיים שאנחנו עושים דברים שלא האמנו שאי פעם נעשה מסיבה זו או אחרת, והסיבה באמת לא חשובה, אנחנו בני אדם, משתנים מתקופה לתקופה, מתבגרים, ועוברים דברים שאין לדעת מה יוליד יום ולאיזה אנשים נהפוך.
אתה היית במערכת יחסים אומנם לא תקופה מבוטלת אבל 4-5 שנים הן לא מספיקות בשביל להבין את מה שעובר על זוגות שחיים שנים יחד, ועם הלחצים של ילדים והשגרה... הזוגיות שלך עוד היתה בחיתולים.
ולגבי אותו בחור מהלימודים שלי, הסר דאגה מליבך, אנחנו מדברים שלום שלום כמו 2 מכרים רחוקים וכך זה בדיוק רציתי שיהיה, הרי במצבי להתאהב במישהו אחר זה יהיה בקלות, ואני צריכה לשמור על עצמי, כי להיות אמא עם לב שבור בבית זה אפילו לא היתה אופציה בשבילי, אני חייבת להמשיך לתפקד ולהיות בשביל הילדים שלי, ואולי זאת הסיבה שבחרתי בסטוץ ולא ברומן. ואתה יודע אם עדיף סטוץ או רומן ברור שסטוץ, כי רומן זה אופרה אחרת, זאת בגידה לא רק פיסית, אלא רגשית והרבה יותר קשה לחזור לזוגיות החוקית, אבל אתה חויית את הבגידה שהיתה רומן, האמן לי שהיית רוצה שאישתך היתה בוחרת באופציה השניה, היא פחות פוגעת בעיניי. לא משנה בכל אופן, רק לידיעה אינך פוגע בי, וזה בסדר אתה יכול לומר כל העולה על רוחך, אני מבינה את העמדה שלך, למרות שאנו חלוקים... מקווה שלא תיפגע שוב בעתיד...

לילך יקרה, גם אצלי אהבה נקטעה פתאם, גם אני ניהלתי רומן כמוך שנמשך שנה וחצי והרגשתי באותה התקופה על גג העולם(תעייני קצת בהיסטוריה שלי ותביני...).
היום, שנה וחצי אחרי הפרידה עדין לא "התאוששתי", גם אני נאלצת לראות אותו מידי פעם וזה מאוד כואב
אבל, אין בררה את חייבת להיות חזקה רק הזמן ירפא את הפצעים (וזה יקח המון זמן).

בהצלחה

אינני ניהלתי רומן, מזה בדיוק נזהרתי, בשבילי זה היה סטוץ חד פעמי, מה שעובר עלייך זה בדיוק מה שאני לא רציתי שיקרה לי, אינני יודעת אם את בעלת משפחה וילדים. אך לתפקד כאמא עם לב מרוסק, זה בלתי אפשרי וזאת הסיבה שלא רציתי את זה מלכתחילה. אני חייבת להישאר נאמנה לפחות לילדיי.
אני לא אומרת שזה יותר גרוע או פחות, שניהם בגידות, כואבות ופוגעות ואינני מתיימרת להיות צדיקה, אך אני שמחה על כך שהצלחתי לשמור על עצמי בשביל הילדים שלי מלהיסחף לרומן ממושך שהתסריט שלו ידוע לכולנו. מאחלת לך שלא תכאבי עוד ושתשמרי על עצמך להבא, נסי להסתכל על חצי הכוס המלאה, וללמוד על עצמך, הגבולות שלך, ועל מה שעושה לך טוב/רע בחיים. עברת שיעור לא קל.
חיים מאושרים....

כנראה שלעולם לא אבין באמת בוגדים/בוגדות.
בדיוק כמו שלעולם לא אבין נשים או כל אדם אחר שאיננו אני.
אני לא בטוח שאני מבין אפילו את עצמי...

בשורה התחתונה, לילך ושני היקרות, אם ברגע נתון (כלומר כעת) את ן מרגישות 'בסדר', ולא סובלות ממצוקות נפשיות חמורות, אז אני מניח שהעבר באמת מאחוריכן.
לשתיכן, ולשאר הנשמות האומללות שהתארחו ויתארחו כאן בפורום, אני מאחל שתזכו למצוא שלוות נפש ואת האושר המיוחל, בוגדים ונבגדים כאחד.

אני מאחל זאת גם לעצמי, כמובן.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם....

איך את יכולה לאהוב גבר שאהב אותך 3 חודשים ופתאום בבום אחד קפץ לאהוב מישהי אחרת?
הרי ברור לך שהוא לא אהב אותך לשניה. נכון. הוא חיזר אחרייך. זימר לך את המילים היפות רק כדי לשכב איתך. תאמיני לי שאת היית בשבילו סתם אובייקט מין. מה זה הבום שאת מדברת עליו? איך קרה שביום בהיר אחד הוא הלך והתאהב במישהי אחרת? את חושבת שהוא אוהב אותה? הצחקת אותי.
יקירתי הוא לא אוהב אותה. זה חתיכת זבל שלא מענין אותו הרגשות שלך ושלה. הוא רוצה לקבל את שלו ומה יהיה אחר כך זה לא מפריע לו. אני מבטיח לך שבעוד חודשיים הוא יקפוץ לזרועות מישהי אחרת. סופו של אחד כזה הוא שיפול לידיים של אחת ממזרתה שתקרע לו את הצורה. ואז הוא ילמד לקח.
עכשיו שהבנת עם מי יש לך עסק אני מקוה שזה יקל עלייך קצת.

שלום לך ענת,
אני מבינה שלא פשוט לך בכלל כעת בעבודה.עפ"י הכותרת אני מסיקה שאת נשואה.אם כך הוא, הרי שכפי הנראה ישנם בעיות/קשיים ונושאים לא פתורים ביניכם על אף שאינך מפרטת מה הם, ויתכן כי את לא לגמרי מודעת להם.כאשר ישנם נושאים ובעיות לא פטורות בין בני זוג לא אחת -כאשר הדבר לא בא על פתרונו-ה"פיתרון" נמצא בצורת רומן צדדי.אני ממליצה לך ולבן זוגך לגשת לטיפול זוגי אצל איש/ת מיקצוע ולקבל הדרכה והכוונה כיצד לטפל בבעיות הקיימות ולא להתעלם מהן.
השיקול שלך להשאר במקום העבודה -במקומו.עלייך להפסיק להתרכז באותו גבר נשוי(שאין לו סנטימנטים ולא הגינות) ולהפנות את מאמצייך לטיפול בבעיות שבתוך ביתך.....
בהצלחה!

יקירתי על איזה אהבה את מדברת??עוד בן זונה שחיפש זיון מהצד ואת במקרה היית שם ככל הנראה נזקקת למגע ,חום ואהבה והוא כמו חיה שמריח טריפה צד אותך בלי שום בעיה, אז מה אם הוא אמר לך שהוא אוהב אותך, מה את ילדה בת חמש עשרה? כל אחד שירעיף עלייך קצת מחמאות וילחש לך כמה מילים יפות כדי להשכיב אותך באמת אוהב אותך?? תתעשתי וקחי את עצמך בידיים, תתרכזי בסיבה שהביאה אותך מלכתחילה לבגוד,אולי יש לך בעיה בנישואים שלך, אולי חסר לך משהו בזוגיות שלך עם בעלך,אני מאמינה שאנשים לא בוגדים סתם, אלא אם משהו לא עובד כמו שצריך בזוגיות. את ובעלך אוהבים? יש לכם חיי מין טובים? ילדים?
בכל אופן אני ממליצה לך לשכוח אותו ומהר אם תתעמקי קצת ביצור המבחיל הזה ובכל הנעשה את תיגעלי ממנו ולא תדעי איך בכלל נתת לעצמך להתקרב אליו.

ענת שלום,
הכאב גדול מאוד כי נגדע בשלב ראשוני של התאהבות וקשה לצבוע את הורוד בשחור באופן מיידי.
אבל לך אולי זו הזדמנות לבחון את מערכת היחסים שלך בבית. מה מוביל אותך לקיים רומן מחוץ לנישואין. לכן ממליצה לך לפנות לטיפול פרטני שיעזור לך להבין דברים ביחסים שלך. וביחס למאהב בעבודה כנראה מדובר במאהב סדרתי שמחפש לכבוש נשים ולטפח את האגו שלו ואח"כ להותירן פצועות בשטח , מדממות בקרבתו כדי לחזק צרכים אישיים שלו. האם הנו כ"כ משמעותי אם מותיר אותך כך ללא רגישות למה עובר עלייך?במידה ואינך מוצאת לנכון לעזוב את העבודה עשי כל שביכולתך להתגבר על השבר- תקיפי עצמך באנשים אוהבים ותומכים ובמקביל בתהליך הטיפול תבדקי מה קורה איתך כנאמר לעיל.
מאחלת לך הצלחה רבה
תמי אורן

נתי שלום,
אני קוראת את דבריך ומבינה שאתה אכן זקוק לעזרה, לאוזן קשבת.
אני רוצה להתייחס קודם כל לדברים שכתבת על אישתך, אתה מתאר מצב של אנורקסיה או בולמיה וצריך להבין שזו מחלה שדורשת טיפול. ולכן חשוב לפנות לייעוץ רפואי ובעניין הזה לא אוכל לעזור.
מאוד יכול להיות שהתופעות הנוספות של הכעס שלה נובעות מתסכול שלה וקשורות גם הן לאותן תופעות שגורמות לאנורסיה / שלה, ושוב אני מציעה לפנות לייעוץ רפואי בעניין.
לגבי הדברים שאתה כותב על עצמך כמו פחד להיות לבד והכישלון שלך כעצמאי, יש לי תחושה שאתה נותן לפחד ולחוויות העבר לנהל אותך ואתה מקבל החלטות על סמך דברים שקרו בעבר,
אני מציעה לך לפנות לאימון אישי שיעזור לך לקחת את הכוון קדימה בחיים ולאפשר לעצמך לצמוח.


אשמח לעזור יותר,
דליה שוורץ - מאמנת אישית וזוגית
054-4220259

אשה אנורקטית ובולימית, זאת אשה שזקוקה לטיפול רפואי , זאת מחלה מקצרת חיים, לא שייך לכאן.
הבעיה השנייה היא, הנישואים שלכם, שהם גם חולים מאוד, וכדי לטפל בהם צריך טיפול אחר.
מה שאתה כותב כאן, זה בטח רק צד אחד של המטבע, אשתך לו היתה כותבת כאן, היתה מספרת סיפור אחר לגמרי, אולי הפוך, היא אגב גם לפי דבריך, אומרת שהיא מעוניינת להתגרש, ושאתה לא מספק אותה, לא ברור אם הכוונה לסקס, או בתור בן זוג.
בכל אופן, הנישואים שלכם, בכיוון ברור של התרסקות, וזה לא משהו שניתן לפתור בפנייה לפורום, עדיף לך, שתבדוק אם יש מצב ויש רצון מצדה לתקן, בכל זאת יש גם ילד באמצע, ואם כן כדאי שתמצאו גורם שלישי שיוכל לייצר קוי תקשורת ביניכם, ותוכלו לשתף את הצד השני בכל המועקות, באופן בונה וחיובי.

מטפלת זוגית, יועצת זוגית, איך שלא תקרא לזה, אינה יכולה לחולל ניסים. במקרה שלנו למשל, כל התהליך היה בדיחה (סך הכל שלוש פגישות שאחריהן חשבנו שנרפאנו), בעיקר מכיוון שאשתי יזמה אותו רק כדי להכין אותי ואת המשפחה לכך שיש אפשרות אמיתית לכך שהיא ואני מתגרשים.
ההוכחה לכך טמונה בעובדה שהיא המשיכה לנהל את הרומן שלה ואף ביתר שאת, גם בזמן הטיפול והדבר מעיד על חוסר רצון אמיתי לתקן.

וכאן הנקודה המשמעותית: אם אין רצון אמיתי מצד שני הצדדים, נכונות להשתנות ולהקשיב, אז שום ייעוץ זוגי לא יעזור. גם במקרה שבו אחד הצדדים כבר אינו מעוניין, חבל על הזמן והכסף.
כשסיפרתי למישהו שאנחנו מתחילים טיפול זוגי הוא זרק לי שתי קלישאות: האחת, שכל היועצות הזוגיות הן גרושות בעצמן, והשניה שכל זוג שהולך לטיפול זוגי סופו להתגרש.
הוא מרשה לעצמו להגיד את זה, כיוון שהוא נשוי לאחת...

אבל גם אם יש ממש בטיעון שזוגות שמגיעים לייעוץ בסופו של דבר מתגרשים, ולו רק מבחינה סטטיסטית, לדעתי הדבר נובע מכך שזוגות מגיעים לייעוץ כאשר זה כבר מאוחר מדי ואין מה להציל.
ייעוץ זוגי זה משהו שצריך לעבור בתחילת המשבר. מצד שני, קשה מאוד לזהות או להודות שישנו משבר מלכתחילה.

התחום הזה של יעוץ זוגי פרוץ לגמרי, לכל מיני חלטוריסטים שרוצים לעשות קופה על הגב של כל מיני אנשים במצוקה, אני מכיר , מורות, יועצות חינוכיות, מטפלות בתינוקות וכל מיני אנשים שהלכו לאיזה השתלמות קצרה "והפכו" למטפלים זוגיים.
צריך לבדוק אם היא רשומה ב"אגודה בישראלית לטיפול במשפחה וטיפול זוגי" ,לבדוק השכלה ונסיון, לשאול איך ומה היא מתכוננת לעשות מה התכנית וכו', והכי טוב לקבל המלצות.
על כל מטפלת שעוזרת, יש שלוש מטפלות שלוקחות כסף והרבה, לא עוזרות בכלום, וגם זה במקרה הטוב.

למה התגרשת?

עדיין לא התגרשתי אבל כנראה שלשם מועדות פנינו......

הי,
אני עוד לא גרוש רשמית אבל בדרך לשם. גם לי אין ילדים והרכוש המשותף עם אשתי הוא די דל. אפשר לומר שמבחינה מסוימת אני חוזר מעט אחורה בזמן לתקופה של לפני הקשר בינינו.
אבל יש לי עבודה, ומאז שהיא עזבה ההוצאות ירדו קצת (אין לי תאבון אז אני לא אוכל הרבה אז אני לא עושה קניות...).
אם יש בעיה של שכ"ד, אפשר לעבור לדירה קטנה יותר שמתאימה לאחד - אשתי למשל עברה ליחידת דיור.

בקיצור, שיקולים כלכליים במקרה כזה אינם רלבנטיים לעניין הפרידה, אם כבר נפלה ההחלטה הרגשית.

הגדרת נכון -לחזור אחורה בזמן, גם אני חיה בדירה שכורה עם בן זוגי ואין הרבה רכוש משותף וגם אני אצטרך להתחיל הכל מההתחלה,ראה תגובתי מטה ותבין פחות או יותר

לפי רוח הפנייה, אני מנחש שאת אשה שבתקופת נישואיה לא עבדה, והסתמכה על משכורת הבעל.
תלוי מאוד גם כמה שנים היית נשואה, ומה גילך, ככל שהיית מחוץ למעגל העבודה יותר שנים, כך הקושי יהיה גדול יותר, אבל כאשה ללא ילדים מצבך ההתחלתי עדיף, את יכולה לעבוד יותר שעות, ויש פחות מחויביות.
מאחר ואת לא הראשונה ולא האחרונה שמתגרשת, וכולם מסתדרים בסוף, אז אל פחד.
נשיא מריקני בשם רוזוולט אמר פעם "אין לנו ממה לפחד, אלא מפני הפחד עצמו", אז תאספי את עצמך, מהר מאוד תצחקי על כל החששות.
בהצלחה.

אני ברוך השם עובדת ויחסית בחורה עצמאית אבל אם אני אגיד שזה לא משחק משחק אני אשקר-בעיקר לעצמי אף לא גרתי לבד ולפני הנישואים גרתי בעיר אחרת וכשהתחנתי עברתי למקום מגורי של בן זוגי וזה לא היה קל לעזוב חיים ולבנות אחרים כולל עבודה חברים וכו' אז עד שפחות או יותר הסתדרתי ובניתי לעצמי חיים -יחסית מאד קשה לחשוב על לעבור זאת שוב....

אושר שלום,
האם לפני שהתחתנת היית עצמאית? האם לפני שהתחתנת הסתדרת כלכלית לבד?
אם כן איך עשית זאת?
את פוחדת מהכתיבה בפעם הראשונה בפורום ואת פוחדת שאולי לא הבינו מה כתבת, את פוחדת להיות עצמאית ולהסתדר בלי בעל את פוחדת לצאת לחיים עצמאיים, אני בהחלט חושבת שהפחד הוא זה שמוביל את החיים שלך ואת נותנת לפחד להשתלט ולהכתיב לך מה לעשות.
אני מציעה שבמקום להשקיע מאמצים בלפחד פשוט תעזי לעשות וכך תשתקי את הפחד.

במקביל נסי לפנות לאימון אישי כדי שתוכלי לקבל שיטות למיגור הפחד.

בהצלחה,
דליה שוורץ - מאמנת אישית וזוגית
054-4220259

שלום לך,
תמיד עולה השאלה האם הקשר באמצעות אינטרנט נחשב בגידה או לאו. ואכן נשאלת השאלה מדוע בעלך מחפש קשרים באינטרנט? יתכן ויש מקום לעשות בדק בית לבדוק מה חסר בתוך היחסים שהנו מחפש בחוץ. לכן ממליצה לדבר לא רק על הפגיעות שלך אלא גם לברר למה עולה אצלו הצורך . האם מדובר בצורך אישי אישיותי או לחילופין מעיד על קשיים, חסרים בזוגיות. אני יכולה להבין שיש מחד צורך לכנות את זה מעידה חד פעמית כדי להתכחש לקורה ומנגד התעסקות בלתי פוסקת ללא דיאלוג עשוייה להיות הרסנית לא פחות.
לכן ממליצה מחד לשתפו בתחושותייך ומנגד לברר האם מעיד על קשיים לא מדוברים בזוגיות.
בהצלחה
תמי אורן

תמי, האמת שזו לא הפעם הראשונה שלו - ואנחנו נשואים פחות משנה - ואני יודעת שאני אשת בית - חיי המין שלנו מדהימים בכנות והוא מראה לי תמיד אהבה ענקית/עצומה - בגלל זה אני חושבת כי זה אכן זה רק וירטואלי - השאלה היא האם בעצם אני אמורה להשאיר את זה כך כל עוד זה אחרי מסך או שאני אמורה להתחיל עכשיו לעקוב ולראות האם ישנם גם מפגשים?
תודה

שלום לך,
אני ממליצה לא להכנס לפרנויות . ההתעסקות בזה עשוייה להרוס יותר מלהועיל. אבל חשוב שתבהירי לעצמך ומכאן גם לו מה המשמעות של קשר וירטואלי במערכת יחסים איך עשוי להשפיע על האמון?. איך תדעו מה הוא הגבול?. מי צריך לשמור על הגבול?וכן לברר ממה נבע הצורך. אולי סקרנות גרידא ואולי.... זו הזדמנות להכיר חלקים לא מדוברים בד"כ בבן זוגך.והזדמנות לדבר על איך עומדים מול פיתויים המאיימים על מערכת יחסים.
בהצלחה
תמי אורן

עם כל הכבוד הראוי, אם גילית מייל שלו על ציפיה למפגש, מה בדיוק את מצפה שהוא יגיד לך, פרט למדובר רק בעניין וירטואלי, ולא בפגישות ממש?
מה שמדליק אור אדום, זה העובדה שאתם נשואים פחות משנה, אם הייתם נשואים עשר שנים ויותר, הייתי עוד מקבל את העניין שהוא מחפש קצת ריגושים למרחוק, אבל בשלב כזה?
העובדה שיש לכם חיי מין טובים, לא כל כך רלוונטית, כי מה שמניע אותו, זה כיבוש של נשים אחרות, הדשא הירוק של השכנים, לא חוסר במין, לדעתי, הבחור רציני לגמרי, ולא כדאי לך להקל ראש, ולנסות להבין אותו.
בינינו, גם רומן וירטואלי לגמרי, זאת בגידה, כאן מדובר ביותר מזה לדעתי.
תשאלי אותו אם יש לו התנגדות שאת תשוחחי בצ'אט ןתחליפי מיילים עם גברים, וירוטאלי כמובן, האם זה בסדר מבחינתו?

רינת שלום,
ראשית נכון את עושה שאת עוצרת את עצמך ולא נסחפת אחר רגשותייך. קשה מאוד להבין בדרך הזו מה עובר עלייך ומה גורם להסחפות . אני ממליצה לך לפנות לטיפול כדי להבין מה הריגושים עם האח משרתים אותך ונותנים לך. מערכת יחסים לא מושתת על הסחפות רגשית היא דורשת דברים נוספים שאני מבינה שהאח הבוגר נותן לך. אני לא חושבת שהפתרון הנכון הוא לוותר על שניהם. הם מייצגים צרכים שונים שיש לך הזדמנות לבחון לעצמך ביחס לזוגיות הנכונה לך.
בהצלחה
תמי אורן

זה בדיוק ההבדל בין מי שיכול להבטיח, לבין מי שצריך גם לקיים.
מאחר ויש לכם בת, ראוי יותר שתבדקו עם מישהו מקצועי, איך ניתן להחזיר את הקסם והמשיכה, מה תרומתך שלך להתרחקות, והאם יש מקום לתיקון, או שלא.
גם אם נגזר עליכם להפרד, הרי את מספיק חכמה כדי להבין, שאותו בחור צעיר לא מציע לך כלום, מעבר לסטוץ מתמשך, ולהשוות את זה לחיי נישואים, זה ממש לא לעניין.

צודק, בכל מילה, אני מודעת לכל העובדות, אבל מה לעשות אנחנו בני אדם אנחנו צריכים ריגושים, משיכה, חיי מין, ואת כל אלה אין לי כבר מזמן בחיי הנישואין, אני יודעת שהקשר עם הבחור יכול להסתיים בכל רגע וכל ההבטחות יתפוגגו בשניה אבל אני עייפה מלחיות לצד מישהו שלא מעיר בי שום רגש שאני אמורה להרגיש כבת זוגתו,אני מצטמררת מלדמיין אותו נוגע בי, אני מאוד מכבדת אותו הוא בן אדם מדהים, אבא נפלא, אבל הוא פשוט לא עושה לי את זה,אגב ניסינו ללכת לייעוץ וזה לא כל כך עזר.אם יכולתי לנטרל את הרגש ולפעול עפ"י ההיגיון הייתי חוזרת אליו כי זה מה שנכון לעשות, אבל מה אז???? נחכה עוד שנה או שנתיים עד שלא נוכל להסתכל אחד על השני?
אני מתוסכלת ואני יודעת שאני פוגעת בבעלי ולא מגיע לו לספוג ממני השפלה כזו.

לא אמרתי לך להשאר, בנישואים שהם מבחינתך בית קברות, רק אמרתי שגם אם נגזר עליכם להתגרש, כדאי לך להבין מה אותו בחור אחר מציע לך.
אני חושב, שקודם כל ,תסיימי את הנישואים שלך, בצורה מכובדת, והוגנת ,רצוי שתקחי פסק זמן, תנסי לעכל ולהבין, מה קרה, ומה את את רוצה, ואחר כך להתחיל לחפש קשר רציני, אם זה מה שאת מחפשת, או שאת מחפשת רק לחגוג במיטה עם גברים, ללא מחוייבות שזה סיפור אחר, וזה גם בסדר.

דלפין שלום,
כנראה שניכם ויתרתם על העבודה הזוגית הנדרשת ונדרשת עבודה לעיתים קשה כדי לשמר זוגיות לאורך זמן והגעתם כאמור למשבר. כמובן כשעל הדרך יש רומן הוא שוב מפיח רוח חיות של התאהבות אבל שוב ללא עבודה היא תפוג. אני ממליצה לך הן למענך והן למען הילד המשותף תפנו לטיפול זוגי כדי לבדוק אם יש סיכוי ולהבין אם כן מה עשיתם לא נכון שהביא לדעיכה בזוגיות.אני סמוכה ובטוחה שנישאתם מתוך אהבה התאמה אבל שכחתם להשקיע .
בהצלחה
תמי אורן

מירי שלום,

שאלתך מתייחסת משפטיים שאינם מתחום התמחותי, גם חלוקת הרכוש והחובות וגם נושא ההכרויות אינם קשורים לייעוץ זוגי אלא משפטי.
אשמח להפנות אותך לייעוץ משפטי / מגשר שיוכל לעזור לך יותר.

בהצלחה,
דליה שוורץ - מאמנת זוגית ואישית 054-4220259

על עצמך?
אם לא היית נאמנה גם לפני החתונה, אז יש לך בעיה חמורה עם עניין הנאמנות בעיה שבינך לבין עצמך, ואת לא בנויה לקשר מונוגמי ,אז אם יש בך טיפת כבוד, (ספק רב) קומי ,תפרדי מבעלך, ותתחילי לממש את נטיותייך להשתרלל.
יכול להיות שבעלך אידיוט, ויכול להיות שאת עושה רציונליזציה לבעיה האישית שלך, גם כך וגם כך, תתגרשי, ואל תתחילי לספר פה, שיש קושי כלכלי, ומה יהיה עם הילדים ?וכל הבולשיט שבוגדים בפוטנציה ובפועל אוהבים לתת.

מרב שלום,
נשמע מדברייך שאת מגובשת לגבי עתיד יחסייך עם בעלך. נראה שאינך מעריכה , אוהבת ורואה בו שובניסט ואנוכי. אם כך מה השאלה? האם את מחפשת אישור להתגרש ? האם את תוהה איך נכנסת למערכת נישואין כשאינך מאמינה בה ובמחוייבות שנדרשת לאור ניסיונך כילדה להורים גרושים? להערכתי חשוב בפרט לאור העובדה שיש לך 2 ילדים נפלאים ומתוך ידיעתך מה המחיר שילדים משלמים בגין גירושי ההורים, לפנות לטיפול פרטני או זוגי ע"מ לבחון את טיב ועתיד היחסים ולראות האם את עושה השלכות ודבלואציה על בעלך כדי להצדיק את התנהגותך הלא נאמנה ורואה אותו כפי שאת רואה כדי לא לראות את עצמך ככזו.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן

שלום לך נתנאל,
הכנסת את עצמך למצב מורכב ומיותר וטוב שאתה מודע לכך ופונה לייעוץ.ה'הרגל' ' שאתה מתאר עם גיסתך עלול לסבך את מערכת החיים הזוגית שבה אתה מצוי ולדרדר אותם.למעשה כבר עתה אתה מחבל באמון שנותנת בך אשתך.התנהגות אני חייבת לומר מוזרה ולא מקובלת מעין זו עם גיסתך מעוררת מספר תהיות שחשוב שאתה תברר אותן עם עצמך: מדוע בססת הרגל מעיין זה באופן קבוע?מה גרם לכך? מה חסר במערכת הזוגית הטריה עם רעייתך שאתה ניזקק לגירויים והתרגשויות עם אחות אשתך? האם אתה כן עם רעייתך? האם היא מודעת להתנהגותכם? מה תגובתה לכך? האם ניסית לשוחח על כך עמה? האם אתה יודע /אתם יודעים לשוחח גם על תיסכולים/בעיות/אי-הסכמות?האם יש ביניכם דיאלוג בכלל?- אתם זוג צעיר וחשוב שתקבלו עזרה חיצונית מיקצועית אם אינכם מסוגלים לדבר ןללבן ביות וכשלים לבד.
כנות ואמון במערכת זוגית קשה לבנות, אך קל מאוד להרוס.אם המשפחה שבנית ויחסיך עם רעייתך חשובים לך, עליך להפסיק מייד את הקשר האינטימי עם גיסתך וליישב את הנושאים הבעייתיים עם רעייתך.
בהצלחה!!!

ועל זלזול באינטיליגנציה של אשתו.

שלום לך,
יתכן כי מדובר בחוסר מזל, יתכן אף כי מדובר בחוסר תיחכום, ולעיתים אף (גם אם זה ישמע לך מפתיע) מדובר באדם המעוניין בעצם 'להתפס' על -מנת להעלות נושאים בעייתיים ולא פתורים על סדר היום.....

דיקלה שלום,
בצד זה שאת מוקירה תודה לבעלך על כנותו אני לא מבינה איפה ואם בכלל נתת מקום לכעס, אכזבה, כאב וכו'. נשמע שבמקום לתקןף את בעלך בחרת כדי לא לפרק את המערכת לתקוף את עצמך ולכן נתקפת בדיכאון. החלטת להקהות את רגשותייך כדי לא להרגיש את כל הרגשות הקשים ומה לעשות איבדת גם את ההנאות וחדוות החיים. נשמע מכאן שאת נבהלת מכעס ובכלל מרגשות שליליים לכן ממליצה לך לספר לבעלך את העובר עלייך ולבקש לפנות לטיפול זוגי בו תוכלי בעזרת המטפל לתת לגיטימציה לרגשות השליליים ותאפשרי לעצמך בעזרת המטפל לבטאם בנוכחות בעלך באופן שלא יאיים עלייך , עליו על היחסים.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן
מטפלת זוגית מוסמכת 0545510509

שלום לך,
השאלה כללית מידי. אנסה בכ"ז לענות לך. ברגע שיש חשד קשה מאוד לעצום עיניים החשד בוודאי לא התעורר סתם כנראה יש עוד פרמטרים במערכת היחסים שמחזקים את החשד. מנגד חשוב שתבדקי מדוע את מעדיפה לקבל חיזוק לעצום עניים אולי גם כך את מתנהלת בזוגיות ובוחרת לא לראות את הקשיים ועמם לא לפתור אותם . יש לעיתים שהבוגד רוצה להביא לכדי משבר את היחסים כדי לפתור את הקשיים הלא מדוברים.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

אתה איש מדהים הלוואי והיו לי היכולות שלך והייתי ממשיכה כך בחיי בלי לחשוב על הזונה שהתחילה עם בעלי מאחלת לך רק טוב בעולם .ואני מקווה לקחת מהסיפור שלך כח לשלי.

שימו לב כולם , ולא תאמינו . איילה עונה לטל ,אתמול ה18.1.11 על מיכתב שפירסם לפני כשנתיים ב- 18.10.09הייתם מאמינים לטימטום?האם המנהלות סיגל ,דליה יבינו שיש כאן מיתחזה סוטה שמנסה להרוס את הפורום? אחזור . איילה=רון עונה על מכתב שניכתב לפני שנתיים .למה זה קורה?היות ורון עונה ממספר מחשבים , כניראה במקום העבודה שלו ..הוא מפברק הודעות ועונה עליהן תוך בילבול חושים לעצמו ולנו .זו פעם נוספת שניתפס . ראו את תגובתי מלפני מספר דקות בו ניתפסה מיטל שוב , והסתבכה בשקר. מיטל עונה למיטל או שרון עונה לגורדון , שכבר נחשף כתאום רון , שענה למיטל , שעונה לגורדון , וכ"ו .איך עוד ברור שאיילה זה רון , מעבר לסיגנון הקלוקל ?השימוש ברמזים מיניים בוטים .שכבתי איתןו , שכבת איתה , אל תישכב איתה וכ"ו .ראו איך גורדון מציע שלשום לגלי לא לשכב עם בעלה. חולה הבן אדם .כך גםתגובותיהן של מיטלּ+שרה.שימו לב שאיילה מייד מודיעה על הזונה ששכבה עם בעלה.השורש של הז.. חייב להיות בתגובתו -תגובותיהן .

לאחר תגובתך באמת שמתי לב לתאריך .אני מאד מצטערת שאני כלכך מרגיזה אותך אבל אם היית במצבי ואני לא מאחלת זאת לאיש אולי גם את לא היית שמה לב לתאריכים. כל פיסה שיכולה לעודד אותי אני מאמצת. שיהיה לך יום טוב.

טל שלום,
אני מבינה מדוע אתה מרגיש טיפש כי אתה הגעת בתמימותך לתקן וגילית שאשתך באה לבחון מחדש את מערכת היחסים כדי לראות, להבין , לדעת ולקחת החלטה לגבי המשכם. ולצערך לקחה החלטה שאין ליחסים עתיד גם אם כעת רצית לשפר אותם. אין ספק שבעבורך זו הפתעה ונמצא בפרדוקס לטיפול זוגי האמור לשפר ולא לקלקל. אבל להערכתי אשתך לא ציינה שברצונה לבחון אם יש עתיד ליחסים אלא דיברה על טיפול זוגי וכ"א בא עם אג'נדה אחרת לגבי מטרת הטיפול.היא קיבלה תשובות ואתה כאמור באת לקבל דמי ירושה וקיבלת דמי קבורה. הפגיעה קשה וכואבת ועשוייה לתת תחושה של רמאות. אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול כדי לקבל את העזרה לעבור את הפגיעה והכעס המתעוררים במצבים אלו ולתעל אותם לגדילה מהמשבר. יתכן שתלמד על עצמך במערכת יחסים שלא היית מודע להם עד כה ובחרתם כזוג לא לדבר עליהם בפתיחות כדי לצמוח יחדיו. כמו כן גם יש מצבים שיחסים נגמרים מסיבות רק של צד אחד.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן

לפנות לאשתו של המאהב הנשוי, ולספר לה על מעללי הבעל שלה.
תאמין לי, זה הטיפול הכי טוב שאתה יכול להעניק לעצמך, וגם תעשה טובה לאשה המסכנה שבעלה בוגד בה.

אם מישהו היה שואל אותי, הייתי אומר שאני מעדיף לדעת שבוגדים בי מאשר לא לדעת ולגלות אח"כ בעצמי. נכון, זה חשוב שהיא תדע, אבל אני לא יכול לקחת על עצמי את האחריות לכך.
מכיוון שאני יודע ממקור ראשון עד כמה זה כואב ומכיוון שברור לי שזה יגרום לרעידת אדמה (איך זה ישפיע על אשתי? האם הוא יעזוב את אשתו בשבילה או להפך?), אני לא רוצה לעשות את זה.

לא, לפגוע באשתו לא יעשה אותי מאושר ולא יקל על הכאב שלי. אפילו אם זה יגרום לאשתי לכאב.
אני חושב שלהפך. אני אשנא את עצמי על מה שעשיתי לאשתו וזה יכסה על כל תחושת הקלה שאולי ארגיש בעקבות הנקמה באשתי.

אגב, מעניין לציין שאני לא חש רגשות מיוחדים כלפיו. אני כועס באופן בלעדי על אשתי.

יכול להיות ששניהם באמת מאוהבים. יכול להיות שלשניהם היה רע בבית ומצאו ניחומים זו בזרועות זה. אבל לדעתי, הוא חיפש הרפתקאה והיא חיפשה לסיים את הנישואים איתי. ומשום כך, כשזה ייגמר (ולכך יש סבירות גבוהה, לדעתי), זה יהיה בקול ענות חלושה. משום שיותר משהם מצאו אהבה מדהימה ביחד, הם בעיקר סיפקו צורך שלא היה להם בבית.

גם אם לו לא היו בעיות עם אשתו, אשתי הייתה בוגדת בי עם מישהו אחר. משום שזו הדרך היחידה שהיא מכירה. היא לא עוזבת קשר לפני שיש לה משהו חדש ביד (כך היה איתי).

הבעיה היא אצלה, לא אצלי ושום דבר שאעשה לא ישנה את זה. לכן, אני מתמקד עכשיו במה קורה איתי ולא במה קורה איתה.


(אם כי, אשמח לראותה נופלת על הפרצוף...)

"אינך יכול לפגוע באשתו" ,סליחה,??
היחיד שפוגע באשתו זה הבעל הבוגדני.
ומה החשש הזה שהוא יעזוב את אשתך רחמנא ליצלן?
אדרבא, צריך להעמיד את הרומן הזה במבחן המציאות.
האם באמת יש פה אהבה, או שרק סקס מזדמן והרבה סיפורים ותירוצים?
אם רע לו בבית, כמו שרע לאשתך, למה שלא יוכיח זאת במעשים, כאשר "אהובתו" פנויה וזמינה?
אולי הוא עובד גם על אשתו, אבל גם על אשתך?
למה לו לאפשר לו להוכיח נה משמעות הרומן עם אשתך, וכמה היא חשובה לו?
לא ברור לי, למה אתה ,זה שחושש לצאת "האיש הרע", אבל תעשה מה שאתה מבין.

נמאס לי מהלכלוך והכיעור שקשור בפרשה הזו. אני מרגיש שאם אני אספר לאשתו או במקום העבודה שלהם (הם עובדים יחד) זה ילכלך גם אותי.
אני קורבן בסיפור הזה והנקמה הקטנה הזו לא עושה בשבילי כלום. להפך, היא משאירה אותי תקוע בסיפור הזה.
אני רוצה להתקדם לחיים טובים יותר, להשאיר אותה ואת הסיפור הדוחה הזה מאחורי, לא לשקוע ברפש של המלחמה איתה.

להמשיך הלאה בחיים, ולהשאיר את כל הסיפור מאחור, אז אני מצדיע לך,
בהצלחה.

קראתי את כל הסיפור שלך והתגובות אתהם חכם " וכל הכבוד לך שאתה לא נגרר לנקמנות , כי תאמין לי שנקמות מובילה לאסון ולא רק לך ולכן נכתב בתורה לא תיטור ולא תינקום , ולך יש רק להגיד דבר אחד . אתה גדול מהחיים . שהיא תמשיך בחייה ולך אני מאחלת הצלחה ברכה ובריאות ותמצא ב"ה את הזיווג שלך .

תודה מקרב לב! החזיקו לי אצבעות, היום פגישה ראשונה עם המגשרת. מקווה שלא להיגרר לתגובות רגשיות שיחטיאו את המטרה.

המטרה: לסיים את הנישואים במהירות וללא סיבוכים מכאיבים, על מנת שכל צד יוכל להגשים את האושר שלו. אם היא עדיין חושבת שהאושר שלה הוא איתו, אז אני אומר - שיהיה לה לבריאות.
כדי למצוא את האושר שלי, אני צריך לעבוד קשה להבין מי אני, מה אני רוצה ומה אני צריך מבת זוג.

רק לאחר שאהיה אדם שלם אוכל להתחיל קשר חדש, בו לא אהיה תלוי בצד השני, אלא שותף.

תענוג לקרוא אותך למרות שבאמת כואב הסיפור שלך,אני מקווה שהאישה הבאה שלך תהיה מוצלחת יותר :)

יש בך משהו תבוסתני, פחדני, חסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ,הססנות, ונטיה להגרר במקום להוביל ולהחליט.
עוד בעיה שלך זה החשש מתגובה רגשית, איך אפשר לכל הרוחות להתמודד עם מצב כזה, מבלי לאפשר לכעס, לזעם ולפגיעה לבוא לידי ביטוי?
גרושתך מחפשת "גבר גבר" ,וכנראה שזה לא אתה.

יכול להיות שאתה צודק. אני באמת אכול פחדים וחרדות וזו הסיבה שנכנסתי לקשר מלכתחילה וזו גם הסיבה שלא עזבתי, אפילו שלא היה לי טוב.

אני נמצא עכשיו במקום של להבין את עצמי, מה אני רוצה ומה אני צריך. אולי אחרי התהליך הזה אהפוך להיות "גבר-גבר", כהגדרתך.

לעניין היזמות לעומת נגררות, אני לא מרגיש שבתהליך הזה אני נגרר. זה נכון, הפרידה נבעה מכך שהיא לא הייתה מעוניינת אך הצעדים למימוש הפרידה היו ועודם שלי. עד כדי כך שהיא נכנסה למצב רוח כל כך זועם בפגישה, ואילו אני הייתי רגוע, החלטי וענייני. במשא ומתן בינינו, אלו הן התכונות החשובות.

לעניין הרגשות, כיוון שהמטרה היא להיפרד מהר ובצורה חלקה (צריך לחשוב גם על העתיד - אני לא רוצה לגרור תחושות של מסכנות לאורך שנים), הרגשות לא משרתים את המטרה.

כשיהיה לי יותר זמן, אפרט בדיוק מה קרה בפגישה ולאחריה. בשורה התחתונה, בסיומה הרגשתי טוב ואני עדיין מרגיש טוב, וזה מה שחשוב לי כרגע.

טל , אני מצדיעה לך על היכולת להשאר מכיל ומקבל . כל הכבוד
אייל - אם אתה חושב שאתה עוזר , אתה טועה . חבל שאתה בוחר בסגנון כל כך פוגעני ומעליב. לא בטעם טוב.

איל הוא לא היחיד. בפורומים אחרים בהם אני משתתף ישנם אחרים שהתגובות שלהם נעות בין "אהבה קשוחה" בסגנון של צא מהדיכאון, לך תזיין לבין גסות רוח בצורה של האשמה בחוסר עמוד שדרה, פחדנות ומסכנות.

כשזה רק התחיל (היום זה בדיוק 3 שבועות), לא יכולתי לשמוע דעות כאלו. רציתי אמפתיה וחיבוקים, לא פטישים בראש וצעקות. אבל במקום שבו אני נמצא (או בדרך אליו בכל מקרה) אני יותר פתוח לשמוע גם ביקורות נוקבות יותר, אפילו אם הן גסות וישירות.

בגלל זה אמרתי שיכול להיות שהוא צודק. מערכת היחסים שלי עם אשתי התחילה ממניעים של פחד והמשיכה מטעמי נוחות ("אני את הפינה הזאת של נישואים סגרתי"). הניסיון להחזיר אותה אלי מייד לאחר הפרידה, גם הוא נבע מפחד: הפחד משינוי, הפחד מלהיות לבד.

אז כן, הייתי די סמרטוט וברור לי שזה הדבר הכי לא מושך בעולם. אבל לאור מה שקרה לי, לא הייתי יכול להתנהג אחרת בכל מקרה. כיום, כשאני מבין את מצבי טוב יותר, אני יכול לשאוף להתנהגות עם יותר "עמוד שדרה".

אז לא, לא מפריעים לי דיבורים גסים כמו של איל. מקריאה בפורום כאן אני מבין שדעתו על בגידות היא נחרצת וקשוחה ואני מסכים איתו על רוב הדברים. אבל להגיד: "אני אזרוק אותה לכל הרוחות" ולעשות את זה, הם שני דברים שונים מאוד.

האמת היא לפעמים עלה התאנה של גסי הרוח. הם יורים לכל הכיוונים , פוגעים ואז מוסיפים בגאווה "כזה אני , אומר את האמת , בלי בולשיט " . אפשר להגיד הכל (כמעט ) תלוי רק איך .

אני קוראת את התגובות העוקצניות, הפוגעות והציניות שלך ותוהה, מי אתה?? נראה שאתה יודע הכל
ותמיד יש לך פתרונות" יצירתיים" לכולם, אתה אומר את כל הבא על לשונך בלי לחשבן לאף אחד,יש כאן אדם שנפגע ומנסה להמשיך לחיות ולהתקדם הלאה, מה רע בזה?? הלואי שכולם היו כאלה, מה שאתה מציע לו זה להתקע עם הסיפור המסריח הזה ולצאת למסע נקמה באישתו ובמאהב שלה, מה זה ייתן לו, הוא ירגיש טוב יותר כשיראה עוד משפחה מתפרקת?אני לא מצדיקה ולא שופטת אף אחד, אבל דבר אחד בטוח הוא סבל מספיק, ומה שיעזור לו להחלים זה להתרחק ממנה ומכל מה שקשור אליה,ולהתרכז בעצמו!!

טל חמוד אתה רוצה להכיר את עצמך \\\\ חמוד אתה אדם פשוט טוב לב שאין כאלו אנשים עוד השלמות אצלך בטבעי ,וכול זה קרה רק בגלל טוב הלב שלך והתמימות שלך ושיש לך לב לאהוב משהיא שאפילו לא מגיע לה אהבה ,תאמין לי מי שתכיר אותך לא תעזוב אותך בחיים עם היא מספיק חכמה להבין שאין דברים כאלו ושהיא מאמינה בטוב ,אז עצה את לא צריך טיפול ולא שיטפלו בך פשוט להמשיך להיות אתה נטו תאמין לי ,אשמח לקבל תגובה מימך.

כשאני משווה את כל הנשים המרוגשות, שמלטפות לך את הראש, ומנחמות אותך כאילו אתה תינוק, ומספרות לך כמה אתה "גדול מהחיים" וכמה אתה בחור טוב לב, (ובמקביל משתלחות בי בצורה וולגרית) לעומת מה שאני כתבתי לך, אז אני ,לטווח ארוך עזרתי לך פי אלף, מכל הפוסטים המזדהים והאמפטים שקיבלת.
לעתים אין מנוס, מלטלטל את הבן אדם, או להפליק לו איזו סטירה וירטואלית ,לעורר אותו , ולאלץ אותו להביט למציאות ישר בעיניים, ולעזור לו להבין איך הוא הגיע לאן שהגיע, בעיקר כדי להפיק לקח לעתיד.
כל סיפורי "מה יפית" הם נעימים לכמה רגעים, אבל מרדימים, מקבעים אותך,ולא מקדמים אותך לשום מקום.
אז אני מתנצל אם הייתי בוטה איתך, אבל, אם עיניך נפקחו ולו במעט, זה היה כדאי.

איל,
אני לרגע לא טוען שמניעיך הם זדוניים. להפך, אני מאמין שאתה מאמין שאתה מסייע לי, בטווח הארוך.
יכול להיות שזה נכון. עם זאת במקום שבו אני נמצא, מבחינה רגשית ומבחינת הזמן שעבר עד כה, כרגע חשובים לי יותר הליטופים.
האם אתה יודע מה גילוי בגידה עושה לביטחון העצמי של הנבגד? האם אתה יודע כיצד מרגיש מי שעומד להיות גרוש ובטוח שהוא "סחורה פגומה"?
זה פחד אדיר, משתק לחזור להיות לבד, לצאת לדייטים ללמוד הכל מחדש. הפחד הזה עמד בבסיס כל הצעדים שנקטתי בתחילת התקופה.
היום (ואני מזכיר שעברו רק 3 שבועות), אני מתחיל לראות את ההתחלה החדשה הזו בתור דבר שהוא אמנם עדיין מפחיד, אבל גם מרגש.
אז לא נראה לי שאני אצא כרגע או בתקופה הקרובה לדייטים, אבל מתישהו זה יקרה.

תודה יונית, בימים שבהם אני מרגיש על הרצפה, מילה חמה מאדם אחר עושה את כל ההבדל.
אבל זה לא נכון שלא צריך טיפול. היה לי חלק במה שקרה בינינו, אי אפשר להכחיש.
עם כל מה שהיא עשתה, אשתי הייתה אדם טוב בבסיסה, משום שאחרת לא הייתי יכול להיות איתה.
הטעות שהיא עשתה הייתה שלא דיברה איתי לפני שהיה כבר מאוחר מדי.
הטעות שלי הייתה שנתתי לנו להתרחק ולא עשיתי עם זה דבר.
אני מאמין שבטיפול ארוך (מישהו, פסיכולוג וחבר המשפחה - ללא אינטרס, דיבר איתי על סדר גודל של שנתיים!), אוכל למצוא את מקורות הכוח שלי ולגשת לפרק ב' חמוש בביטחון עצמי, לקחים שהפקתי מהסיבוב הראשון וידיעה ברורה של מה אני רוצה בשביל עצמי.