פורום זהות מינית, תפקוד מיני - יש לך שאלה?

אם אתה צריך עזרה בכלל זה עם הפחד .
לא עם להיות הומו.
כולנו בדרך מגלים חלקים בנו שאומרים לנו על עצמנו אוף אתה לא מתאים למה שצריך, למה שציפו ממך למה שאתה מצפה מעצמך.
להיות הומו זו דוגמא אינטנסיבית וטובה.
כל מה שתעשה לא משנה לך את צבע העיניים או דברים אחרים שקשורים בזהותך. אפשר לחיות עםזה או לעזוב את החיים.
אם כבר חיים עם זה אפשר להיות מסכן סובל עם צמרמורות חום וגועל נפש ,או פשוט להיות גאה במה שאתה ולחיות זאת בכיף כולל לאהוב את עצמך.
אני מעדיף להציע את האופציה השניה.
אם אתה כבר נשאר ולא עוזב תהנה מהדרך שמחכה לך.
אל תתמסר לסבל ולמסכנות.
בהצלחה.

התשובה נכתבה והיא בדרך אליך.
האם זה מישהו חשוב לך?

גבר אשר יכולתו לקיים יחסי מין מוגבלת סביב היכולת ליצר ולשמר זיקפה יהיה בעל רגש מיני הקשור ישירות ומושפע מתחושת הכישלון .
וודאי שתחושותיו סביב מיניותו יהיו קשורים בחווית הכשל. אולי בתחושות נוספות.
בכל מקרה כאשר אתה "כישלון" אינך בדיוק גאה במיניותך.הרגשות המיניים במצב זה ילוו בחוסר ערך עצמי ובנחיתות.
יש מחסנית רגשות נוספת סביב הכשל.

בהצלחה לשניכם

שאלת אם הוא חשוב לי , התשובה היא כן , מאוד. ובהמשך לכך, איך אני יכולה לתרום ועזור ליצור שינוי כלשהו ? איך לגשת לנושא איתו קודם ברמת שיחה . והאם אימפוטנציה על ניתנת לטיפול ?

מה הוא לא ידע על זה? זה הואואת-את והוא.
מה עם הרגשות המיניים שלך סביב זה שהגוף שלו לא מוכיח לך שאת נחשקת? מה את עושה עם זה, עם עצמך?
כמה זמן זה כבר נמשך? היה ביניכם זמן שהמיניות היתה יותר חיה?
אם הוא יודע מה הוא עושה,עשה בקשר לזה?
זיכרי בבקשה את רוצב לעזור למען שניכם. ההוכחה ה"ניצבת" ביניכם מעידה או מצביעה עליו או על יך או על הזוגיות.
מה בקשר לפנייה ליעוץ ביחד?

השאלה טובה ומשום מה מוכרת להרבה גברים.
יחסי המין של יד ימין עם האבר מצוינים.
הבעיה מתחילה כשמעורבת בזה אישה [ואפילו או דווקא] נחשקת. מין זו לא פעולהמכנית של אבר בתחתית הבטן יחסי מין זה הקשר שלך עם העולם. האבר הזה אומר משהו כשהוא מסרב לגרום לך ולה עונג.
הדרך שאני מציע זה מסע בליווי מורה דרך להבנת השפה של האברץ
במקומות שונים קוראים לזה טיפול.

אל תצפה לסיור מודרך דרך הרשת באתר הזה.
זכור אני לא יודע עליך כלום חוץ מגילך וכישלונך.
אתה צריך "מורה דרך" שיכיר את הנוסע כדי להבין את הדרך שעליו להנחות.
ניסית זאת פעם?

מה את בעצם שואלת?
למה לא התעקשת לגמור אף פעם?
או אולי מה זה בכלל "לגמור"?
יש במילותיך ביוטול של ה"גמירה" ובה בעת אמירה שאת לא צריכה מה שאת לא יודעת עליו.
אנא כיתבי לנו כמה שנים את כבר לא מנסה "לגמור" ואיזה קשר יש לך עם מיניותך בלי ה"גמירה"
ואולי גם מיניות של בת/בן זוג.
תודה.
בלי מידע השאלה היא בעיקר הצהרה בסגנון "מה הקטע שלכם עם לגמור"

יכול להיות שאתה מגזימה. יכול להיות שאתה עוד טרנס אחת.
חפשי רופא שתקשיב ותידברו. בהצלחה.

אין לי תשובה על זהותך המינית רק בגלל שלא עומד לך בשום תנאי.
יכול להיות שקצת עומד לך כשאתה מאונן מול הפורנו ה"קוקסינלי"?

השאלה במקום.
את רוצה להגיד לי שעומד לו ששל שעות?
זה שהוא לא שופך בחדירה לא מפתיע. כמו שלא כולן "גומרות" בחדירה גם לא כולם גומרים מה"דישה".
תחשבי על זה, מישהו רגיל לאונן מתחילת מיניותו. מקדם החיכוך ולחץ המגע על הפין אחרים מאשר במשגל ובחיכוך בנרתיק. זו בטח לא אשמתך. ואת אולי מספיק טובה במיטה בלי קשר ליכולתו לגמור כשהוא "דש" בך.
הצורך שלו לחדור אליך בצורה שמכאיבה לך מעלה סימני שאלה עליו. האם הוא מספיק "טוב לך במיטה". זה נשמע שאת יותר סובלת מנהנית.
מותר לך לא לעשות לו ביד לפורקן. את לא חייבת לו את זה כשירות. טוב יהיה לך לתת לעצמך מעט הערכה.
זיכרי במיטה את לא רק אשת שירות. זכותך להנות כבחירתך.
חג שמח

מה הוא חושב?
האם הוא מתעניין בנשים בכלל.
טוב תמעד בגיל מסוים לבחור לנצל את נושא הטיפול. ולו כדי להצליח להיפרד מדמויות שיושבות עמוק בנשמה.
לפעמים זו אימא ולפעמים אחר. מה שלא תייעצי לו הוא יצטרך לנהל את חייו לבד. אם הוא נמשך לנשים? נותן בהן אימון או רב איתן זהו נושא שאיתו הוא מתמודד בכל קשר.
קשר יציב ארוך טווח זו אומנות,תלול ומיומנות.
אל "תתדחפי". לפי החוק השלישי של ניוטון הוא יתנגכד לכל לחץ.
סבלנות ואהבה זו סיסמת האמהות.
חג שמח

לדעתי זה בסדר. ומה דעתך? ביחס לתדירות המשגל אצל חברותיך. השאלה האמיתית בינך ובינך אם את נהנית לעשות איתו ולהיפגש עם עצמך המינית והמתמסרת. שאלהתדירות שייכת לתחורותיות שבין אנשים. שאל השאלות היא האם החיבור בין שניכם טוב לשניכם.
אם את צריכה "להוכיח" משהו למישהו ולא רק לעצמך יש לך בעיה.
תבדקי עם החברות כמה זמן ממשיכה האינטנסיביות הזאת. מטבע הדברים זה דועך ואז השאלה היא עם מה נשארים.

יש לך גבר ולך לא ברור ש"זה הגבר של החיים"
את בעצם בתחילה של דרך הזוגיות בחיים וכבר מצפה שתדעי עם מי את רוצה להזדקן?
טיפול פסיכולוגטי למה? אם בכלל טוב שיהיה לך מישהו/י שאת יכולה לדבר איתם לחשוף לעצמך את מחשבותיך הגלויות יותר או פחות.
לפסיכולוג אין תשובה במקרה הטוב יש לו הקשבה וסקרנות ויכולת לקשר.
אם את רוצה לבדוק תנסי על תקן של מנסה ולא על תקן תקן/י את הליקוי.
השאלה האמיתית היא מהשיר "מי אוהב אותך יותר ממני".
בעיני אם הקשר טוב ויש לכם הידברות ו"יחד" מספק תזרמי עם זה ותני לעצמך לצמוח כאישה.
אם בסוף תגלי שאינטימית עדיף לך עם אישה חישבי כי זו דרכך ותתמודדי גם עם זה. השאלה אם גם היא תאהב אותך יותר ממה שאת אותה תצוץ גם בקשר הזה!

האם עלי להסתפק בקשר שהוא רק טוב?- כי באמת אין בו שום דבר רע, או לשאוף לקשר שיהיה מדהים?
אני מפחדת שעוד כמה שנים, במיקרה וניפרד, אני אסתכל על זה כעל הטעות הכי גדולה של החיים שלי, ולמה ויתרתי על משהו שלא היה רע?
אני ממש ממש לא רוצה לפגוע בו, ומצד שני, לא מגיעה לו מישהי שתאהב אותו כמו שהוא אוהב אותי?...
הייתי מעדיפה שהוא יפרד ממני, או יעשה משהו כ"כ בלתי נסלח שלא תהיה לי ברירה אלא להפרד ממנו (דבר שאין סיכוי בעולם שיקרה..)
אוף.... זה קשה...
אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל...
בהמשך למה שאמרת, על לזרום- אני כבר הרבה זמן זורמת.. אני מפחדת שזה יגיע למצב שהוא יחשוב על נישואים (כולם סביבנו מתחתנים..)
איך אני יכולה לנסות לעבוד על הקשר? אפשר בכלל לפתח מחדש רגשות בצורה אקטיבית? אני באמת שלא רוצה להפסיד בחור מדהים כזה רק כויתרתי...

הבעיה שאניקולט בין השורות שלך אישית לא קל להיות כל כך נאהבת. יש בחורים שכ"כ מאדירים את מושא אהבתם עד שאינם מראים את החלקים הביקורתיים שלהם בקשר. האם גם האיש שלך ככה?
אם מגיע לו מישהי שתאהב אותו כמו שהוא אוהב אותך זה אומר שאת אוהבת אותו מספיק בשביל לאחל לו יותר ממה שאת. תני לו לגלות את אהבתו אליך ותתמסרי לחווית היות נאהבת.
מוזר גם לי לשמוע את ההורדה בערכך העצמי כשאת מתארת את אהבתו אליך רק כקבלה שלמה אותך.
זה ילווה אותך תמיד שאינך מרשה לעצמך להתמסר במלואך להיות נאהבת . את מורידה בערך השלם שיש לך ומצפה למשהו עוד יותר שלם. מהמם וכו'.
אינני יודע לנבא טוב ממך מה יקרה. את מנבאה מחד שאת תהיי חייבת ל"זרוק" אותו או שהוא יגלה את האמת ו"יזרוק" אותך.
איני יכול לנחם אותך על כך שאיתרע מזלך ואת נאהבת ללא כחל וסרק ובאותו זמן מתלוננת על רוע גורלך.
אולי תבגדי בו ותדאגי שיתפוס אותך ואז תוכלי להצטער בלב שלם?

זו הבת שלך?
אם כן זיכרי שרוב ה"ריח " הרע בגיל הילדות קשור לניקיון לאחר פיפי ולא למין.
אם יש לה באמת מיקלחת טובה ולימוד ביתך על כיבוד עצה ודאגה לעצמה מתוך אחריות זו הדרך.
לא הייתי לוקח את הבת שלי לגניקולוג בגיל שמונה. אם את צריכה עיצה דברי עם רופא/ת המשפחה
ולמדי את הילדה גם איך אפשר להיעזר.
בהצלחה

אם היתה יוצאת עם בת אחרת ,ידידה טובה שלך, לא היית דואגת שהידידה תיפגע? היא כבר נפרדה משתיים לפניה!
את מנסה להגן על הידיד שהיא מאוהבת בו.
ברוב המקרים להיות מאוהב חולף תוך כשנה. במקרה הזה או שנשארים אוהבים,זוג, לדרך משותפת,או שמתאהבים עוד פעם [אם יש מזל] לעוד סיבוב ואז זה כבר יקרה לה פעם שלישית.
חישבי כי נסיונה עם חברות בתיכון ואוניברסיטה הופך אותה לאישה יותר קשובה לצרכיה המיניים והארוטיים.
גם הוא מרוויח מאהבת קשובה.
"סתם חולף" זו הגדרה שיפוטית. מי שמך להגדיר סתם עבור אחרים.
לא קרה לך שהיית מאוהבת והתחושה נשמרת כ"געגוע" וזיכרון נעים גם כשהקשר נגמר?

זה בטוח שאת רואה יופי 8ומדמיינת קירבה. זה לא הפך אותך אוטומאטית ללסבית.
שאלי את עצמך על מה /מי את מפנטזת כשאת מגרה את עצמך מינית לכיף של הגירוי ואולי גם לאורגזמה.
בכל מקרה הישארי סקרנית ותמשיכי להנות. בסוף גם תדעי אם את מינית ביסקסואלית או רק הטרו. העיקר שיש לך את "זה".

בראש וראשונה זהו טבעו של דיכאון. אין שמחת חיים אין חשק מיני.
לשאלתך האמיתית האם תרופות נוגדות דיכאון מורידות חשק מיני ועוצרת פורק כן באופן מובהק.
לשאלת מה כן לרשום במקום -טוב להתייעץ עם הרופא המטפל. אני מקווה שהוא מיומן מספיק. בנוסף גם הוא יכול לחפש ולמצוא זה לא סוד כמוס..

ד"ר שלום.
ברור שהגברת מדברת על התרופה ציפרלקס שידוע שגורמת לירידה בחשק המיני (רויטל - תקני אותי אם אני טועה...), אז למה מלכתחילה היא ניתנת כשיש תרופות לטיפול בדיכאון שטובות באותה מידה (אם לא יותר..) ושגורמות להרבה פחות תופעות לוואי ממנה?
אני עברתי מסכת ייסורים עד שמצאתי את התרופה שלא פגעה לי בחשק המיני...

תודה על הערתך. ברור שנסינך עם ציפרלקס הובילך במשעולי אבדן החשק המיני והפגיעה בפורקן המיני.
כל המשפחה הזו של מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין כנוגדי דיכאון יעילים כנגד דיכאון במידה סבירה אך פוגעות במיניות באופן מובהק. גם ציפרלקס שייך לשם וגם אחרים.
אני מופתע שאתה שמצאת את התרופה האישית הטובה לך לא מציע אותה לגברת רויטל. טוב כשהיא באה עם החבר לרופא הפסיכיאטר עם שם ועם שאלה.
אל תשמור רק לעצמך.

רובנו כמוך. בהתחלת הדרך זה מהיר ומסתיים לפני שאנחנו מוכנים. בכך אין בעיה שונה אצלך מאצל אחרים.
היית רוצה להיות "סופר מן -:תמיד יכול ותמיד מוכן" . גם שם יש בעיה -אתה צריך פסק זמן חובה.
להישאר זקוף, נוקשה, ורוטט מתאווה לגמירה הבאה אינה תכונה גברית. זו זכות "נערית "בתחילת הדרך לחלקנו ולאחרים ,אולי כמוך, מוקד לקינאה וגעגועים. ותחושה של תיסכול עם ה"גבריות" שרק מתסכלת.
זהו חלק מ"עונש הידיעה שזכה לו אדם אחרי שטעם מהפרי האסור.
תפסיק להעמיד עצמך במבחן הזיקפה השניה. מרוב שאתה דואג ותחרותי אתה לא נותן לעצמך זמן ומרחב להתענג על מה שכן יש לך- בריאות תקינה וזיקפה מצוינת לפעם הראשונה.
סליחה, בן כמה אתה בכלל?

בן 28, התשובה עדיין רלוונטית?
פשוט קראתי עצות למניעת שפיכה מוקדמת במצבים מסויימים, לגמור פעם אחת, כדי שאוכל להחזיק היטב בפעם השניה,
מה שקרה, זה שעל פי רוב איני מצליח להגיע לזקפה נוספת, ובמקרים שאני מצליח, השפיכה מוקדמת בהרבה מהרגיל בפעם הראשונה.

תודה רבה.

העצות שקראת טובות לאלו שכל הזמן עומד להם. הם לרוב צעירים בכמה שנים טובות ממך.
זכור שהאבר מזדקף כי הוא "רוצה" לדפוק ולשפוך ולא יותר מזה.
אתה בעל הבית שרוצה יותר שליטה בשפיכה. כאן יש לך על מה להתאמן אבל אתה כבר לא בשלב שבעם השניה כבר שולט יותר.
איני מציע סדנה באתר אך זכור כי השליטה מתחילה בקצב התנועה ובעונג של היות מוכל בנרתיק.
שלוט בקצב תנועת האגן [הדפיקה]. זה עשוי ללמדך שאין צורך בפעם שניה. כך תהפוך את הראשונה למוצלחת מספיק.