פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

אחת מהסיבוכים השכיחים יחסית לאחר צנתור טיפולי והשתלת תומכון היא התפתחות היצרות חוזרת בסליל התומך. שכיחות התופעה נעה בטווח מאד רחב שבין 2% עד 40% כאשר השונות נובעת מהבדלים ברקע הרפואי של המטופל והגנטיקה שלו ועורק שבו בוצעה הפעולה כמו גם סוג הסליל התומך. כדי למנוע תופעה זו פותחו ''הסלילים המצופים'' שהם סלילים המשחררים תרופה שמטרתה מניעת התפתחות ההצרות החוזרת.

היות ולא סיפרת בפניתך מהו הרקע הרפואי שלך ( התופעה שכיחה יותר בחולי סוכרת למשל) ומהו סוג הסליל התומך שהושתל אני לא יכול לענות בצורה מדויקת יותר. בעקרון אין כל טיפול מיוחד ( למעט השתלה של סליל תומך משחרר תרופה, פעולה שככל הנראה כבר בוצעה) שאתה יכול לנקוט בו או ליטול אותו. בכל מקרה לא מדובר בתופעה מסכנת חיים. אם מתפתחים סמני הצרות חוזרת בסליל תומך ניתן להרחיבו שנית על ידי סליל תומך משוכלל יותר ( משחרר תרופה).

בברכה
טובי

אנסה להסביר כמיטב יכולתי.
לענין הפגיעה בלב- תפקוד הלב התקין מוערך בין היתר על ידי פרמטר הקרוי ''מקטע פליטה'' שהוא האחוז מנפח הלב שמוזרק בכל פעימה. ערך תקין הוא מעל 55%. באוטם יש פגיעה ביכולת זו. במקרה שלך מקטע הפליטה ירד ל-35 שנחשב פגיעה בינונית עד קשה. מאידך יש סיכוי טוב שכעת לאחר שני צנתורים טיפוליים ( לעורק קדמי יורד ועורק ימני ) משהלב מקבל זרימת דם טובה יותר התפקוד ישתפר. תקופת ההחלמה והשיפור יכולים להארך עד 6 חודשים.

בחולה עם אוטם חש , גם 24 שעות לאחר האוטם מערכת הקרישה אינה יציבה. בנסיבות אלה לא מומלץ לבצע צנתור של יותר מהעורק שחסימה שלו גרמה לאוטם ולכן טופלת על ידי הרחבה של עורק קדמי יורד ואילו ההרחבה של העורק הימני נדחתה בחודש כדי לאפשר לך התאוששות מסוימת ולהקטין את הסיכון לנזק עקב הצנתור ( נזק ללב וגם לכליות בשל חומר הניגוד המוזרק במהלך הצנתור).

במהלך הצנתור השני לעורק הימני, עקב ניפוח הבאלון נגרמת לעיתים התכווצות של העורק וחסימה חולפת שלו. הדבר בא לדיי ביטוי בתחושת תעוקה חולפת כמו במהלך האוטם אלא שכאן התחושה זמנית וחולפת לאחר הוצאת הבאלון. זו הסיבה בעטיה סבלת מכאב במהלך הצנתור ( שכיח וחסר משמעות לטווח אורך). בשל השתלת תומכון יתכן והכאב ימשך עוד מספר ימים ואפילו שבועות .

נגע מכויב הוא נגע שעלול להתפתח לאוטם ובענין זה טוב שטופלת על ידי באלון וסליל תומך.

העובדה כי קצב הלב שלך מהיר ואתה סובל מקוצר נשימה מעידה כי עדין לא מוצא פוטנציאל הטיפול התרופתי בך ואלה סמני הפגיעה בתפקוד הלב. אתה בהחלט זקוק להמשך מעקב קרדיולוגי.

בברכה
ואיחולי החלמה מלאה

פיברואלסטומה היא גידול שפיר של רקמת החיבור של הלב. יש לה משמעותיות קלינית רק במדיה ולמללה הופעה של תסמינים.

כל עוד אין הדמיה מדויקת יותר לא ניתן להתייחס למשמעות הקלינית והצורך בטיפול. בבפנייתך לא ציינת אם הבדיקת אקו דופלר שעברת היתה בדיקה רגילה ( דרך דופן בית החזה ) או בדיקת אקו לב דרך הושט ( נעשיית תחת טשטוש ודומה במתכונתה לגאסטרוסקופיה) יתרונה ביכולת הדמיה שהיא לאין ערוך מדויקת יותר מזו של אקו לב דרך הושט.

במידה ולא ביצעת בדיקה זו יש לשקול ביצועה בעזרת הקרדיולוג המטפל.

בברכה ואיחולי החלמה

טובי

יקי שלום.
אין לי כל אפשרות לתת חוות דעת רצינית על משפט כזה. זה דו"ח מינימלי של האקו שללא דו"ח האקו כולו אין לו כל משמעות. אני מציע שתפנה עם הדו"ח לקרדיולוג המטפל כדי שיסביר לך את המשמעות עם הכרת החולה. כעקרון, לדו"ח אקו ללא הכרת המקרה הקליני אין משמעות רבה.

לפיה הכתוב בתוצאות האקו במאמץ נראה שיש צורך בצנתור, ואין כל טעם בביצוע מיפוי לב. אם אתה מעוניין שאראה את האקו במלואו ואחווה את דעתי, דבר איתי 052-4266855.

חי שלום.
לא ניסחת כל שאלה בסיום הסיפור, אבל אם השאלה היא אם לבצע צנתור, הרי שהתשובה אינה חד משמעית, אך לי נראה שעדיף אכן לבצע צנתור להערכת העורקים הכליליים. זאת לאור הסיפור המשפחתי המרשים, גורמי הסיכון, הקליניקה ותוצאות המיפוי. אין כאן כל תשובה חד משמעית, אך כפי שאמרתי מתוך "כבדהו וחשדהו" עדיף לבצע צנתור. במידה ואתה מאד לא רוצה צנתור, ניתן במקרה זה לבצע "צנתור וירטואלי" שהינו בעצם CT של הלב (CT-ANGIO).

סנדו שלום.
זה לא כל כך פשוט. לפלביקס יש מחיר משתי בחינות: שכיחות הדימומים שהוא גורם גבוהה בהרבה מזו של האספירין, ובנוסף לכך מחירו הכספי גבוה בהרבה. לכן אין כל הצדקה לטפל בפלביקס באופן גורף במקום האספירין, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה בריאותית.

יקי שלום.
את זה אתה חייב לשאול את הרופא המצנתר. זה קיים רק במעבדות צנתורים מסויימות, ובכל מעבדה במקום אחר.

אור שלום.
אין כל בדיקה לבדיקת הקורונרים שבה יש שימוש בכמות קטנה יותר של חומר ניגוד מאשר בצנתור, אך ניתן לקבל אינפורמציה חלקית לפחות בעזרת אקו סטרס או מיפוי לב, בהם לא נעשה כלל שימוש בחומר ניגוד ואין כל סכנה לנזק כלייתי.

דני שלום.
אריתמיה הינה המילה הלועזית להפרעת קצב. אין כל אינפורמציה במה שאתה מתאר, ולכן אין לי כל אפשרות לענות לשאלתך. במידה ואתה יודע מה סוג הפרעת הקצב, ניתן לענות לך. אין לי ספק שהרופא המטפל שלך יודע מה סוג האריתמיה, ואיזה טיפול היא דורשת.

השאלה היא האם אתה יודע מהו הפרופיל הצבאי לאחר צנתור?

דני שלום.
אריתמיה אינה סוג של הפרעת קצב, אלא המילה הפרעת קצב בלטינית. לא ברור מה סוג הפרעת הקצב שלך (מה סוג האריתמיה שלך), ובמידה והיא לא ממש מפריעה לך, הטיפול הדרוש בד"כ הוא או טיפול תרופתי על ידי תרופות למניעת הפרעות קצב, או פשוט לא לטפל. בכל מקרה, עלייך להתייעץ עם הרופא המטפל או הקרדיולוג המטפל ולהתייעץ איתו.

בהחלט ניתן לקחת סיאליס לאחר צנתור. אסור לקחת סיאליס במקביל לתרופות ממשפחת הניטרטים בלבד (מונוניט, מונוקורד ניטרו, איזוקט ואיזורדיל) בלבד. פרט לכך אין כל מגבלה.

כאמור, סגירת PFO דורשת אקו דרך הוושט, אשר מצריך הרדמה כללית. לציין כי ההרדמה הינה הרדמה שטחית יחסית ולא כמו זו שמבוצעת בניתוחים גדולים.

כפי שאמרת, לא ברור מה משמעות הבדיקה, אולם יתכן ואתה שייך לקבוצת האוכלוסיה עם מסתם אאורטלי בעל שני עלים בלבד (ולא שלושה כפי שצריך להיות). במידה וזה נכון, המסתם אכן מעובה ודורש מעקב אקו שנתי כדי לראות אם מתפתחת היצרות של המסתם או אי ספיקה (דלף) שלו. אין כל משמעות לדיון עד שלא תבצע אקו לב מדויק.

לציפי

לדעתי את בהחלט צודקת. המלצות האיגודים השונים בקרדיולוגיה (האיגוד הישראלי, אירופי ואמריקאי) קובעות כי בחולים עם מחלת לב כלילית כמו בעלך ( מצב לאחר אוטם וצנתור טיפולי) מומלץ להוריד את ערכי הLDL מתחת ל-70 מ''ג אחוז. יש כאלה הטוענים כי אפילו רצוי להוריד את הערכים מתחת ל-50 מ''ג אחוז ( דעת מיעוט) .

בעלך כעת עם ערכים מעל 70. כדי להאיט או למנוע לחלוטין את התקדמות הטרשת רצוי להוריד במקביל לכל שאר הפעילויות המבורכות שהוא עושה ( חדר כושר) גם את ערכי הLDL מתחת ל70 לפחות.

טובי