פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

טלי שלום.
ללא ספק חלה התקדמות עצומה בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית מבחינה טכנולוגית, ובעיקר מבחינת ההבנה שלנו לתהליכים פיזיולוגיים הדורשים או שאינם דורשים התערבות. זו החדשה הטובה. החדשה הרעה היא, שאם אביך חי בצורה לא נכונה (כפי שאת מעידה) בכל השנים שחלפו מאז, אין כמעט ספק שהמחלה אצלו התקדמה, ויתכן שמערבת עכשיו עורקים נוספים וגדולים יותר, וכאן במידה וזה כך, יהיה צורך לקבל החלטה האם לבצע ניתוח מעקפים כליליים או לפתוח מספר היצרויות (ביניהן כאלו שלפני 17 שנה לא ניתן היה לפתוח והיום ניתן. אגב ההחלטה אם לבצע פתיחות בעזרת בלונים וסטנטים הינה לא רק האם אפשר, אלא בעיקר ויותר מכל, מה נכון לביצוע מבחינת התוצאות ארוכות הטווח. בהצלחה.

נקווה שהצינתור יספיק.
בכל מקרה תודה על הפירוט ועל מהירות התגובה:)

לרועי

אנסה לענות על שאלותיך אחת לאחת.
א. סבתך זקוקה ככל הנראה לצנתור. הצנתור מתחיל כצנתור אבחנתי אם החשד שנמצא בבדיקת המיפוי להצרויות משמעותיות יאושר גם בבדיקת הצנתור ניתן יהיה להתקדם מיד לשלב הטיפולי. ההחלטה על הצנתור מבוססת על שני ממצאים. הראשון העובדה כי במהלך המיפוי סבתך התלוננה על כאבים אופיניים. כלומר ההצרות גורמת לה לתעוקה ואי נוחות והמטרה בצנתור היא לפתוח את החסימה ולהקל על התסמינים. שנית הצרויות באזור קדמי של חדר שמאל בדרך כלל מחייבות צנתור בשל סכנה מאיימת של אוטם גדול. החשד אמנם להצר4ות בעורק דיאגונלי שהוא יחסית קטן אבל יכולת הדיוק במיפוי מוגבלת ויתכן שומדובר במחלה של עורק קדמי יורד שהוא עורק חיוני לחיים.
הצרוית בעורקים אלה ברוב המקרים המוחלט ניתנות לטיפול על ידי סליל תומך. הסיכון בצנתור קטן.
ב. הצנתור לא דחוף.אך לא רצוי לדחות אותו מעבר למספר שבועות.
ג. הממצא של הגלדה גבולית של העליה השמאלית זניח ולא דורש כל ברור או התייחסות. יכול להיות מוסבר על ידי לחץ דם מעט גבוה אך לא ציינת בעיה זו במסגר הבעיות של סבתך.
טובי

בעקרון אם לא מצוין אחרת על הטבליה ניתן לחלק אותה במיוחד אם יש קו חציה.
טובי

לציפי

בקרדיולוגיה אנחנו מבחינים בין שתי סוגי פגיעות בתפקוד הלב.
א. נזק בלתי הפיך שנגרם עקב אוטם ישן- במקרה כזה תפקוד הלב לא משתפר לאחר צנתור טיפולי ( הרחבה של העורק) או שיש שיפור בדרגה מסוימת אך נותרת גם פגיעה קבועה לצמיתות.
ב. נזק הפיך עקב חסימה בעורק אך התאים הניזונים מהעורק נותרים חיוניים. במקרה כשה לאחר צנתור טיפולי התפקוד של הלב משתפר וחוזר לתפקוד תקין לחלוטין.

בבדיקת אקו לב במאמץ נזק בלתי הפיך- כלומר אוטם ישן בא לידי ביטוי בירידה בתפקוד אחת הדפנות ללא שינוי במאמץ.לעומת זאת עורק מוצר יבוא לידי ביטוי בפגיעה בתנועתיות הדופן במאמץ.

עכשיו למקרה של בעלך. ביצע מאמץ טוב עם סיבולת טובה למאמץ של 10 מץ . במהלך הבדיקה לא היו תלונות על כאבי חזה או שינויי א.ק.ג. ובבדיקת האקו לב הודגם פגם קל בתפקוד החדר השמאלי ללא החמרה במאמץ. כלומר הבדיקה תקינה למעט ממצא ישן של אוטם קטן.

בנסיבות אלה אין כל צורך בטיפול פולשני נוסף. כלומר אין כל צורך בצנתור כי כל העורקים פתוחים למעט הנשק הישן שנגרם באוטם.

למרות שאין צורך בטיפול פולשני (צנתור) יש להמשיך לטפ בגורמי הסיכון אם ישנם. כלומר פעילות גופנית. נטילת תרופות להורדת קולסטרול וטיפול ביתר לחץ דם וסוכרת אם קיימים. כמובן שאין מה לדבר על עישון והכי חשוב- פעילות גופנית סדירה לפחות ארבע פעמים בשבוע לפחות חצי שעה כל פעם.

טובי

אורלי שלום

הטיפול בטריטייס ותכשירים דומים מאותה משפחת תרופות משמשים לטיפול גם ביתר לחץ דם אך לא רק. אחת ההתויות של התרופות הללו היא שיפור תפקוד הלב במיוחד בחולים לאחר אוטם שריר הלב גם חולים עם לחצי דם מעט נמוכים תוך ניטור לחצי הדם.

כלומר בהחלט קיימת התוויה רפואית לטיפול בתכשיר במקרה שלך. יש לנטר ולעקוב אחר לחץ הדם ולראות שלא יורד מידי ובמקביל לבדוק בדיקות דם לתפקודי הכליה ורמת המלחים לאחר כשבוע מתחילת הטיפול. במחקרים שונים נמצא כי הטיפול בתכשירים אלה מאריך חיים של חולי לב.

טובי

ציפי שלום

לצערי הרב לא צרפת את עומס ודרגת המאמץ אותה ביצעת במסגרת הבדיקה כמו כן לא ציינת את ההיסטוריה הרפואית שלך ומדוע בוצעה הבדיקה.

על פניו ממצאי הבדיקה מלמדים על צלקת =אוטם קטן וישן בדופן לטרלית ללא עדות לבעיה חדשה בכלי הדם של הלב.

על פניו את לא זקוקה לטיפול נוסף.

טובי

נועה.
נועה שלום. בשלב זה עדיין לא. המסתם לא הוכח לאורך זמן, ולכן עדיין לא משתילים אותו לצעירים היכולים לעבור ניתוח ללא כל סיכון מיוחד.

לא ברור לי על מה אתה מדבר. אתה מדבר על צנתור באשכים, או התנפחות האשכים לאחר צנתור.

למוריס.
צר לי על דרך היסורים שאתה עובר. הגוף שלך לא ''דוחה'' את הסטנטים אלא מייצר תגובה שגרומת לצמיחה של תאי העורק החוסמים את הסליל התומך. הסליל התומך מצופה בתרוןפה שאמורה למנוע את התהליך ויש מספר סוגי סלילים עם תרופות שונות. ככל הנראה לא הגבלת לסוג אחד בלבד ( בצנתור השני כתבת שעשו רק באלון) . הפתרון אינו השתלת תומך מתכלה שגם הוא לא מתכלה אלא לאחר כשישה חודשים והיות ואתה מצר את העורק כבר לאחר חודשיים הוא לא יפתור את הבעיה. יש בשוק כאמור תומכים מצופים ממספר סוגים ויש לשקול את המקרה שלך בכוד ראש ולהחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עם סיכויי ההצלחה הטובים ביותר. כדאי להתייעץ על מצנתר עוד לפני ביצוע הצנתור ולוודא שהציוד המתאים ממתין לך בזמן הצנתור.
טובי

איתן שלום.
כאמור, במקרים שאינם חריגים מומלץ לקחת את השילוב במשך שנה. במידה והיה לך צנתור מסובך במיוחד, או שהשתילו לך סליל תומך בעורק הכלילי השמאלי הראשי, מומלץ לקחת את השילוב לתקופת זמן ממושכת יותר ולעיתים אף לכל החיים.

לשי

הרופאה צודקת. הגאסטרו צריך להלקח בבוקר לפני האוכל.

לגבי הפלביקס. לא חשוב מתי לוקחים אותו כל עוד מקפידים על נטילה יומית קבועה וסדירה.

טובי

אצלי הכאב ביד ימין בחלק התחתון של היד עד למרפק החל רק כיומיים לאחר הצינתור דרך יד זו, (כמובן ללא הקרנה לכתף) וברור שהuא תוצאה של החדירה דרך היד. האם התחלה מאוחרת זו היא אופיינית וטבעית? מתי אמור הכאב לחלוף? ואם לא מה הסיבות? וכן הסיכונים האפשריים אם לא פונים בזמן הראוי לאיבחון הכאב?

הצנתר הוכנס סמוך לכף היד אך באיזור זה אין כאב או רגישות. יש עדות להמטומה (סימן כחול דהוי) החל מ4 ס"מ עד9 ס"מ מאיזור החדרת הצנתר. אך הכאב והרגישות למגע מתחילים דיסטלית משם ומתגברים ככל שמתקרבים לאיזור המרפק (הפנימי). האם זה טבעי ?

לשי שלום

כאב שכיח לאחר צנתור דרך העורק הרדיאלי אך בהחלט לא אמור להמשך שבוע לאחר הצנתור עם הקרנה לכתף. הסבירות לסיבוך בצנתור אינה גבוה ואפילו נמוכה אך בכל זאת מומלץ שאמך תבדק על ידי רופא המשפחה. יכולת למשש דפקים באזור הניקור לצורך הצנתור ואיתור הסיבה לכאב בהחלט יכולים להעשות על ידי רופא המשפחה. סביר מאד להניח שהכאב בכתף לפחות משני לשכיבה בתנוחה לא נוחה במהלך הצנתור.

טובי

ליוסי

בהנחה שאתה שואל על טיפול במסם אורטלי אופציה להחלפה בצנתור בהחלט קיימת. אם מדובר בטיפול במסתם אחר האופציה היחידה היא ככל הנראה ניתוחית.

לעניין ההחלטה על שיטת הטיפול. ניתוח בעיקר בחולים קשישים מחייב שימוש במכונת לב ריאה ( ניתוח לב פתוח לצורך טיפול במסתמים מחייב הפסקת פעולת הלב וזרימת דם וחמצן למוח כדי למנוע נזק מוחי נעשיית על ידי מכונת לב ריאה) ככל שהחולה קשיש יותר ובמיוחד לאחר אירוע מוחי עולה הסיכון לפגיעה נוירולוגית שאריתית. ברוב המקרים הבעיה לא קבועה אלא משתפרת עם הזמן.. הניסיון עם השיטה להחלפת המסתם בצנתור אינו קיים זמן רב משהו כמו שנתיים של ניסיון קליני ( מעבר לתקופת המחקר) והתוצאות טובות אם כי לא ברורה השפעתן לטווח ארוך ולכן השיטה שמורה עדין רק לחולי לב מעל גיל 80 ( תוחלת החיים הצפויה שלהם היא פחות מחמש שנים ללא קשר למחלת הלב).

בעיות בעורקים אינן מונעות את השיטה הצנתורית. בכל מקרה לפני החלפת המסתם בצנתור מבצעים צנתור מקדים לצורך מדידות העורק וחללי הלב במקרה שקיימות בעיות בעורקים ניתן לטפל בהן על ידי סלילים תומכים ואם הדבר אינו אפשרי ומדובר באמת בהצרויות בעורקים משמעותיים לא ניתן לטפל במסתם על ידי צנתור וחייבים את האופציה הניתוחית על יתרונותיה ( מעקפים) ועל חסרונותיה שצוינו.

מבחינת החולה ההחלמה מהטיפול להחלפת המסתם בצנתור היא קלה בהרבה מזו הניתוחית בין היתר גם מבחינת ה''פגיעה ''הנוירולוגית הנובעת משימוש במכונת לב ריאה.

אין לי מושג כיצד אתה יכול לפנות אל שי ועליזה. . מציע שבשיחה המקדימה עם המצנתר תבקש לשוחח עם חולים שעברו את הטיפול או שתנסה לפנות אליהן דרך האתר.

טובי

לשלומי

בעיקרון הרחבה של העורקים הרגליים נעשיית על ידי רדיולוגים פולשניים. ההחלטה היא של הכירורגים הוסקולריים. מטבע הדברים יש שתי אופציות. מעקף בניתוח וסקולרי או השתלת סליל תומך. לא כל החולים מתאימים לשתי האופציות וההחלטה היא של הכירורג הוסקולרי.

מניסיון שלי ( חולים שהפניתי ועקבתי אחר מצבם) ממליץ על:
פרופ' וולף מאיכילוב
ד''ר רבינוביץ מאיכילוב
פרופ' בס מאסף הרופא.

טובי

ממצאים מאד לא ספציפיים ( לא אופיניים לבעיה רפואית מוגדרת) וככל הנראה אינם קשורים כלל לסיבה לבעיה במערכת ההולכה הלבבית. בהחלט יכולים להיות מוסברים על ידי מחלת חום חולפת בדרכי הנשימה ( האם הילד היה מצונן או עבר מחלה דמוית שפעת בשבועיים שלושה האחרונים?). לא ציינת ולא התייחסת כיצד הלד מרגיש. האם מתלונן על קוצר נשימה, האם משתעל וכו.

בכל מקרה יש צורך להיוועץ ברופא הילדים המטפל כדי שיבדוק אם קיים גם ממצא בבדיקה ( בהאזנה לריאות)..

ברור לי לחלוטין שלא הצלחתי לענות על שאלתך באופן מלא. מאידך גם הממצאים מאד לא משמעותיים.

בברכה
טובי רסין