פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

Roro Maya

את אומרת נכון אני לחוצה משום שהקרדיולוג שלי החליט שחור זה לא ניתו להסגירו בצנתור וצריך ניתוח לב פתוח ... בגלל זה אני מחפשת אולי אמצא משהו וההחלטה תשתנה כי אני מפחדת מניתוח זה ... הבנת עכשיו ???

רונית שלום.
תופעת הלוואי השכיחה ביותר של אספירין הינה דימומים ממקומות שונים בגוף, ובעיקר דימומים על פני העור, בפצעים שונים ויתכן אף במחזור. השאלה הינה עד כמה נחוץ הטפול באספירין. במידה והטיפול הכרחי, יש להמשיך בטיפול למרות קיום הדימומים, ושום שאלו ברוב המקרים אינם מסכנים את החולה, אלא גורמים לאי נוחות ולפגם אסטתי בלבד.

שאול שלום.
אין כל סימוכין ללקיחת התרופה במקום אספירין או פלביקס. בשום אופן אסור להפסיק את הטיפול באספירין או בפלביקס ולקחת במקומם טיפול אלטרנטיבי אחר. הסכנה היא ליצירת קריש דם בתוך הסליל התומך (הסטנט).

הצלחה של פעולה רפואית תלויה בשני גורמים עיקריים. במטופל ובמטפל. הציוד הרפואי אף הוא חשוב. בהחלט ניתן לומר שבמרכז הרפואי זיו יש חדר צנתור מצויד בדיוק כמו בכל מרכז רפואי אחר.

לגבי עצמך לא ציינת כמעט דבר. ממתי אתה סובל וכו אפילו לא פרמטרים בסיסיים כמו גיל , מגדר , מחלות רקע וכו.

איני יודע בדיוק מי הקרדיולוג שמגיע מרמבם לטפל בך ( לפחות לא ציינת את שמו) אבל כל עוד הוא מבצע את הפעולה של סגירת PFO בשגרה במרכז הרפואי רמבם ומעת לעת גם בבית החולים זיו אין כל מניעה מבחינת אחוזי ההצלחה ושכיחות הסיבוכים שתעבור את הפעולה בזיו קרוב למקום מגוריך ובשני משפחתך.

בהצלחה
טובי

שושי היקרה

אני ממש מבין לליבך ולא רק ללב אלא לכל שאר האברים. עברת צנתור ואת מרגישה ממש רע. העניין הוא שעם כל הרצון הטוב דרך האינטרנט לא ניתן לעזור לך.חוץ מאשר להגיד לך שהדבר די שכיח במיוחד לאור העובדה שככל הנראה הצנתור היה טיפולי ולא מרגישים את השיפור תמיד מיד לאחר הצנתור.

אספירין באמת עלול לגרום לתחושה לא נוחה בבטן אבל אם קבלת טיפול ואין כל תגובה לטיפול את זקוקה להמשך ברור רפואי ולא לסתם עצה, אנא ממך חזרי לרופא המטפל ספרי לו את כל תלונותיך והמשיכי בברור הרפואי.

טובי

רואן שלום.
הסיכון בצנתור לב פשוט הינו מזערי ונמדד בחלקיקי האחוז. מאידך, רצוי בהחלט לבדוק האם באמת יש צורך בצנתור.

הילי שלום.
השתלת מכשיר מסוג WATCHMAN, הינה פעולה שבה מחדירים התקן מיוחד לעליה השמאלית של הלב,כדי למנוע יצירת קרישי דם אשר מסכנים את החולה ועלולים לגרום למאורע מוחי. את ההתקן משתילים לחולים עם התווית נגד למתן תרופות לדילול הדם מסוג קומדין בלבד, ולכן אצלם אין ברירה אחרת ויש להשתיל את ההתקן. השתלת ההתקן הינה אמנם מורכבת וכרוכה בסיכון לא קטן, אולם במידה ואכן אין כל אפשרות אחרת לדילול הדם, יש צורך להחדיר את ההתקן, ויש לבצע זאת למרות הסיכון הכרוך בכך. האלטרנטיבה בהחלט יותר גרועה... (מאורע מוחי).

גדי שלום.
רמות CPK עולות כתוצאה מכל פעילות גופנית, וכמובן גם כתוצאה מטיפול בסטטינים (ליפיטור, סימוביל וכו'). כל מה שצריך זה לעקוב אחר ערכי CPK ולראות שאין עליה נוספת. אין כל נזק בעלית CPK בערכים כאלו. אין כל נזק לשריר הלב.

שרה שלום.
מתוך קריאת האקו לב שביצעת, נראה שבשלב זה אין כל צורך בבירור נוסף, והמעקב היחידי שאת צריכה הינו של אקו לב שנתי. אין כל מניעה ממאמצים או ביצוע פעולות גופניות מכל סוג שהוא. מאידך, את חייבת להיות במעקב קרדיולוגי אחת לשנה כולל אקו לב כמובן.

רומן שלום.
אתה בהחלט זקוק למתן אספירין במינון נמוך למניעה ראשונית, אך יותר מכך אתה זקוק לשמירה על אורח חיים בריא, כלאמר, השגחה על ערכי שומנים נמוכים בדם (LDL נמוך ו-HDL גבוה), פעילות גופנית קבועה, מעקב ואיזון לחצי הדם, ודיאטה נכונה להורדת מישקל עודף.

עברתי בבית החולים בילינסון צינטור עם סטנדים ורציתי לדעת מה זה סטנדים
בתודה שמואל שרביט

למר שביט

התייחסתי בדיוק לנשוא זה בתשובה לשאלה אחרת. להלן התשובה בהשמטות קלות כדי שתהיה רלוונטית עבורך.

סטנט או בעברי תומכן תוך עורקי הוא ציוד המושתל בצנתור כלילי (לעורקי הלב) או פריפרי (לעורקים אחרים בגוף) טומטרתו שיפור תוצאות ההרחבה שמושגת עכל ידי באלון לבד ושמירת התוצאות לאורך זמן.

כל סוגי הסלילים התומכים מתחלקים לשניים בגדול.
סלילים תומכים מצופים.
סלילים תומכים מתכתיים.

כשהסטנטנים הוכנסו לשימוש ראשון בתחילת שנות התשעים התברר כי חלקם גורם לתגובת לואי של העורק המצמיח תאים דרך דפנות הסליל התומך וגורם לחסימה איטית של העורק. נמצא כי שכיחות אירועים אלה יכולה להגיע עד 40% ואפילו 50% בחולי סוכרת. מסיבה זו פותחו הסלילים התומכים המצופים שמשחררים תרופה המקטינה את ההסתברות שהעורק יסגר. מאידך בסלילים אלה יש סיכון מתמשך של אירועי פקקת אותם ניתן למנוע על ידי הקפדה על הטיפול התרופתי באספירין וגם פלביקס ודומיו לתקופה של יותר משנה.

בכל המחקרים לא נמצא שההבדל בין הסלילים הצומכיןם שינה את התמותה אלא ארק את הסכיון לצנתור חוזר.

למר בכר יוסף
סטנט או בעברי תומכן תוך עורקי הוא ציוד המושתל בצנתור כלילי (לעורקי הלב) או פריפרי (לעורקים אחרים בגוף) טומטרתו שיפור תוצאות ההרחבה שמושגת עכל ידי באלון לבד ושמירת התוצאות לאורך זמן.

כל סוגי הסלילים התומכים מתחלקים לשניים בגדול.
סלילים תומכים מצופים.
סלילים תומכים מתכתיים.

כשהסטנטנים הוכנסו לשימוש ראשון בתחילת שנות התשעים התברר כי חלקם גורם לתגובת לואי של העורק המצמיח תאים דרך דפנות הסליל התומך וגורם לחסימה איטית של העורק. נמצא כי שכיחות אירועים אלה יכולה להגיע עד 40% ואפילו 50% בחולי סוכרת. מסיבה זו פותחו הסלילים התומכים המצופים שמשחררים תרופה המקטינה את ההסתברות שהעורק יסגר. מאידך בסלילים אלה יש סיכון מתמשך של אירועי פקקת אותם ניתן למנוע על ידי הקפדה על הטיפול התרופתי באספירין וגם פלביקס ודומיו לתקופה של יותר משנה.

בכל המחקרים לא נמצא שההבדל בין הסלילים הצומכיןם שינה את התמותה אלא ארק את הסכיון לצנתור חוזר.

אני מציע שלפני הצנתור תדבר עם הרופא המצנתר ותבהיר איתו את מטרות הצנתור והאמצעים שבהם הוא מתכוון לנקוט כדי לשפר את התוצאות.

טובי

הילי שלום.
בשאלתך יש יותר מיד דברים לא ברורים. מה שברור זה שלא מדובר במחלת לב אלא במחלת כלי דם, ולצורך כך יש להתייעץ עם רופא כלי דם ועם מומחה לקרישה. לא עם קרדיולוג. מן המעט שאני מצליח להבין, מדובר בקריש דם ברגל אשר מצריך טיפול נוגד קרישה, ולאחרונה נעשים מספר ניסויים קליניים בתרופות חדשות לדילול הדם שהן בעלות סיכון נמוך יותר לדמם מאשר התרופות המסורתיות. במידה ולאביך אין אפשרות לתת טיפול לדילול הדם, ניתן לעיתים להשתיל מעין מטריה בווריד, אשר מונעת את זרימת קרישי הדם אל כיוון הריאות. אני משער שלכך הכוונה, אך זה בוודאי לא מדוייק ולא וודאי. כפי שכבר אמרתי, רצוי להתייעץ עם רופא כלי דם ועם מומחה לקרישה.

מי משתיל את המטריה - כלי דם או קרדיולוג?

יהודה שלום.
ההתייחסות צריכה להיות בעיקר לערכי ה- LDL וה- HDL. לכולסטרול הכללי אין לך כל אפשרות להתייחס. בדיקת שומני הדם יש לבצע לאחר תחילת טיפול לאחר 3 חדשים, ולאחר מכן אחת ל-6 חדשים.

יהודה שלום.
ערכי הכולסטרול שלך אינם גבוהים, אולם הם בגבול העליון של הנורמה (126 לגבי LDL כאשר הגבול העליון הוא 130), וערכי ה-HDL הינם על הגבול התחתון של הנורמה (זה הכולסטרול הטוב, בו אנו שואפים לערכים גבוהים כמה שיותר. הערך הנמוך הוא 40 ואצלך זה 41). לכן לשלב זה אין כל צורך בטיפול תרופתי, אולם רצוי לשמור על דיאטה מאוזנת מבחינת אכילת שומנים רוויים, וביצוע פעילות גופנית קבועה (אשר ידועה כמעלה את ערכי ה- HDL).