פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

מיפוי לב היא בדיקה לא פולשנית שיעודה לבדוק זרימת דם לשריר הלב ואבחון מצבים של אוטם ישן. להבדיל מצנתור כלילי בו נבדק מצב העורקים הכליליים המזינים את הלב ונמדד שיעור ההצרויות בהן במיפוי לא נבדק מצב העורקים אלא יכולת זרימת הדם דרכם. במילים אחרות מיפוי לב תקין שולל מחלת לב כלילית משמעותית המצדיקה צנתור . מאידך אם המיפוי מוגדר כחיובי קיים חשד להצרויות בעורקים הכליליים הגורמות לקיפוח בזרמת הדם ללב במידה המצדיקה צנתור אבחנתי ואולי אם האבחנה תאושר גם בצנתור , טיפול על ידי באלון או אפילו התערבות על ידי ניתוח תלוי בדרגת ההצרות.

המומחים למיפויים הם הקרדיולוגיים העוסקים ברפואה גרעינית מעטים מהם עוסקים ברפואה פרטית אם בכלל. . אלה העובדים באסף הרופא הם טובים ומצוינים ואת בידים טובות ולא זקוקה ליעוץ נוסף. אם הבדיקה תהיה תקינה ואני מקווה שכך יהיה אביך לא זקוק לברור נוסף. אם הבדיקה תהיה פתולוגית יש להיוועץ עם קרדיולוג, לגבי הצורך בצנתור. תלוי בדרגת הפגיעה ומידת המעורבות של שריר הלב בתהליך. אם ההפרעה לזרימת דם נרחבת בהחלט מוצדק צנתור בהקדם.

בדיקות אלה והפרשנות שלהם הם ''לחם חוקם'' של כל הקרדיולוגים וכל מומחה לקרדיולוגיה יכול לעזור לך.

בברכה ובאיחולי ''בשורות טובות''
טובי

הסטנטים ללא כל קשר אם מצופים ואם לא עשוים סגסוגת של מתכת ולכן אינם נספגים ולא מתכלים. הצפי מבחינת ההתקדמות הטכנולוגית היא כי הדור הבא של הסטנטים יהיו אכן סטנטים שיהיו עשוים לא ממתכת אלא מפולימר מתכלה. בשלב זה כל הסטנטים בארץ ובעולם עשוים כולם ( מצופים ולא מצופים) ממתכת.

הסטנטים המצופים או בשפה הרפואית DES עשוים מתכת המצופהן בפולימר שבו מושרית תרופה. התרופה תפקידה לעכב את חלוקת תאי האנדותל שצמיחה שלהם היא הסיבה העיקרית לחסימות חוזרות בסלילים התומכים. התרופה נספגת לאחר כשישה חודשים ונעלמת, זו היא התקופה הקריטית שבה הסטנטים עוברים הצרות חוזרת.לאחר תקופה זו שבה התרופה נספגה נותר ''שלד המתכת'' לתמיד.

אם מסיבה כלשהי חלה חסימה חוזרת בסליל התומך. בכל זמן שהוא, לא ניתן להוציאו אלא ניתן להשתיל על גביו סליל תומך נוסף בדרך כלל ללא כל סיבוכים. יש מקרים בודדים בהם הושתלו אפילו שלושה סלילים תומכים אחד על השני ללא כל פגיעה בעורק או בלב.

בברכה
טובי

שלום לך ד"ר ואלף תודות על התשובה המפורטת והיעילה .
אדוארד

התכשיר המומלץ לפני טיפולי שיניים הוא מוקסיפן. המינון הנדרש 1.0 גרם שהם שתי קפסולות של מוקסיפן פורטה 500 מ''ג כל אחת.

במקרה שלך מדובר בזהירות יתר כפי שכבר כתבתי קודם.

בהצלחה עם טיפולי השיניים

טובי

ההנחיות שונו לפני מס' שנים בכנס הקרדיולוגי העולמי שהתקיים בברצלונה. תקרא את מה שכתבתי לדר' רסין

לא שאלתי אותך.

אתה לא רופא ולא מנהל הפורום, ואל תתיימר לתת תשובות רפואיות
מקצועיות לאנשים.
אם לא מוצא חן בעיניך מה שהרופאים כאן כותבים, אז תפתח לך בלוג או משהו כזה ותמסור שם את הרהורי לבך

אינני מכיר את אייל, אני קרדיולוג, ולעניות דעתי גם אייל ע"ס המידע שהוא מציג.
אייל צודק.

אם הייתם קוראים את מה שהרופא ענה, הייתם מבינים שהוא כתב בדיוק את זה, וגם כתב מה כדאי לעשות כאמצעי זהירות נוסף.
לכן, אין לכם מה להתערב. זה לא פורום תמיכה, זה פורום מקצועי שבו שואלים את הרופאים שאלות, ולא את שאר החולים/קוראים.
אין לכם מה להתערב ומה לייעץ בעניינים מקצועיים בפורום הזה, הידיעה שלכם מוגבלת, ואתם משחקים בחיי אדם בייעוץ הדמי מקצועי שלכם.
תחפשו לכם משהו אחר להתעסק בו, בתחום שלכם

מאוד מעריך את תשומת הלב....שלך לכל פונה בצורה בהירה ומהירה.

ערכי לחץ דם תקינים בכל האוכלוסיה מוגדרים כערכים של 120/80. מקובל להתחיל לטפל תרופתית בערכים מעל 140/90 אלא שאם כבר אתה מקבל טיפול רצוי מאד להגיע לערכי המטרה כלומר 120/80.

העובדה שאתה אחרי צנתורי לב כלומר עם מחלה טרשתית מחייבת אכן להגיע לערכי מטרה אלה.

טובי

אני מודה לך על התייחסותך המהירה.
בהמשך לתשובתך עוד שאלה , באם אחזור לאוקסאר פלוס וכדור קרדיולוג שגם לוקח אני מניח שאקבל כבעבר ערכים של 115/60 לערך
האם זה בסדר?
מודה לך שוב על התייחסותך המקצועית.תודה

על פניו זה שילוב מצוין . במקרה שלך העובדה שהוא עבד טוב בעבר תומכת בכך עוד יותר. מדובר למעשה בשילוב של שלושה תכשירים. אוקסאר פלוס מכיל מרחיב כלי דם יחד עם משתן ואילו הקרדילוק הוא תכשיר בעל השפעה ישירה מגינה על הלב.

בהצלחה
טובי

המטרה היא פחות מ 140/90 (אם אין סכרת כידוע לך) ולא 120/80 אלא אם כן מטפלים במכונות ולא באנשים. לכן מי שעם לחץ דם 110/70 לא תמליץ להעלות את לחץ הדם, נכון?

חולים עם מחלות מסתמיות זקוקים לטיפול אנטיביוטי מונע לפני טיפולי שיניים ללא כל צורך בסיבה לפגיעה המסתמית אם היא רוימטית או אחרת. הטיפול האנטיביוטי נדרש היות ובמהלך טיפולי השיניים חודרים חיידקים לזרם הדם ובחולים עם מחלות מסתמים הם עלולים ל''התיישב'' על גבי המסתם ולגרום לו לנזק. הדבר נכון לא רק לטיפולי שיניים אלא לכל פעולה רפואית המלווה חדירה של חיידקים לדם- מצב הקרוי בקטרמיה.

מהתיאור שלך הקדחת השגרונית לא גרמה כל נזק למסתמים ולכן לא חייב לקבל טיפול אנטיביוטי. מאידך היות ומדובר במנה חד פעמית של אנטיביוטיקה שעה לפני הטיפול אם יש ספק אפילו קל כדאי מאד לקבל את הטיפול שהאו נטול תופעות לוויא כמעט.

טובי

סנדו שלום.
באופן עקרוני, אתה כבר 5 חדשים לאחר התקף הלב, ולכן לא אמורה להיות לך מגבלה בביצוע מאמץ גופני. באופן כללי, לא מומלצת הרמת משקולות כספורט לחולי לב, אלא הרבה יותר פעילות אירובית של הליכה, ריצה או שחיה. החולשה שיש לך הינה חלק מן התגובה להתקף הלב, במקביל לחלק מן התרופות שאתה לוקח, ובמקביל לעובדה שתקופה ארוכה לא התאמנת (וזו הסיבה העיקרית).

אנא ראה פניתך האחרונה באותו נושא.
טובי

ברברה שלום.
משמעות הבדיקה היא שקיימת אצלך אי סדירות באחד העורקים הכליליים, תופעה שקיימת אצל רוב האוכלוסיה, ללא כל היצרות משמעותית. ההשלכות של ממצאים אלו הן שאת צריכה לשמור על ערכי שומנים נמוכים בדם (כולסטרול, LDL וטריגליצרידים), לבצע פעילות גופנית, לעקוב אחר ערכי לחץ דם ולא לעשן. כל אלו ימנעו התפתחות אי הסדירויות להיצרות משמעותית בעתיד הרחוק יותר.

דני שלום.
לאור כל הממצאים שאתה מתאר, הסיכוי שיש לך מחלת לב בשלב זה הינו אפסי. ממש אפסי. תהיה בריא.

ריקי שלום.
החדרת סוג הסליל התומך נקבעת לא לפי חומרת ההיצרות, אלא לפי שיקולים אחרים, שעיקרם הוא הסבירות לקיום היצרות חוזרת בתוך הסליל התומך באותו חולה. (לדוגמא, בכל המצבים שבהם הסבירות להיצרות חוזרת גבוה יותר כמו אצל חולים סוכרתיים, היצרויות ארוכות, היצרויות בעורקים דקים, היצרויות בנקודות פיצול עורק, או היצרויות בנקודות שבהן היצרות חוזרת הינה מסוכנת במיוחד). אין כל קשר בין קיום טרשת עורקים, קיום סליל תומך בגופך, ולאפשרות שלך להיכנס להריון.

רציתי להוסיף שאני בת 42 ובמשפחתי יש בעיות לבביות אני שואלת לגבי הריון כי מפאת גילי המתקדם אין לי הרבה זמן להתמהמה אך האם בכלל אפשר להיות בהריון כשיש טרשת עורקים ולאחר צינתור?

צר לי אך על פי הנתונים שציינת לא ניתן לענות על השאלות ששאלת . היות והמידע שמסרת מאד כללי אשיב לך במידע כללי ואם תצייני פרטים מדויקים יותר אשתדל לחדד את התשובה.

PFO הוא פתח במחיצה הבין עליתית הקיים בחיים העובריים ( כל עוד אנו ברחם והריאות לא מתפקדות) ואמור להסגר מיד לאחר הלידה. בחלק קטן הפתח לא לגמרי נסגר וקיים מעבר של דם בין העליות . אם המעבר הוא מצד שמאל לימין חל עוצס על לב ימין המזרים דם לראות והחדר הימני עלול להתרחב עם התפתחות יתר לחץ דם ראתי ( נדיר מאד).

אם המעבר הוא מימין לשמאל ( בדרך כלל קורה בעת שיעול או מאמץ פתאומי) עלולים לעבור תסחיפים מצד ימין לצד שמאל ומשם חס וחלילה למוח.

ההתויה לסגירה של PFO היא או אירועים מוחיים חולפים או התפתחות הגדלה של חדר ימין.

במקרים אלה ההחלטה על חזרה לעבודה נקבעת על פי הסיבה לפעולה וממצאי בדיקת האקו לב לאחר הפעולה ( לא ציינת מה היו הממצאים).

עצם הצנתור עצמו בלי קשר לסיבה מקנה זכות לשבוע של חופש אם עבודתך עבודה משרדית ושבועיים אם עבודה פיזית. חופש מחלה ארוך יותר וחזרה הדרגתית לעבודה נקבעים אם קיימת תחלואה משנית ( ראה המבוא שציינתי).

בברכה
והחלמה מלאה
טובי רסין

\

הצינתור נעשה לי עקב ארועיים מוחיים שקבלתי וגם הגדלה של חדר הלב.

אני לא מחפשת חופשת מחלה, היות ואני עצמאית.
אני רוצה לדעת אם אני חייבת לנוח.

אחרי האקו אתמול אמרו לי שהכל נראה תקין ולחזור שוב על אקו עוד 3 שבועות.

הצרות של המסתם האורטלי היא אחת הבעיות השכיחות גיל המבוגר. הטיפול היחיד, כאשר קיימת התויה לכך עד לפני כשלוש שנים היה ניתוח לב פתוח. ניתוח לב פתוח באנשים קשישים גרם בעיות רפואיות קשות. לפני כשלוש שנים הושלם פיתוח של מסתם תותב הבנוי כמו סטנט שניתן להחדירו בצנתור. הסטנט הנ''ל בטיפול בעולם מספר שנים עם ניסיון על אלפי חולים. בארץ כשנתיים במרכזים הרפואיים תל אביב, שיבא, רבין, הדסה ועוד לא כולם מוכרים לי ומראש מתנצל אם השמטתי אחד.

ההתויה לביצוע הפעולה אינה דרגת ההצרות באקו לב אלא בראש ובראשונה התלונות ומצבו התפקודי של החולה. היות והטיפול קיים כשלוש שנים למרות התוצאות הטובות-מצוינות לא ניתן לחזות מה יקרה עם החולים לטווח של מעל חמש שנים ולכן כעת ההתויה היחדיה היא לחולים קשישים מעל גיל 80 הזקוקים לניתוח החלפת המסתם או חולים צעירים יותר שבשל תחלואה אחרת ( מחלות ריאה וכו) לא יעמדו בניתוח.

עלות הסליל התומך כ-120 אלף שקל ועלות כל הפעולה כ-180 אלף שקל ( נכלל בסל הבריאות בתנאים שציינתי כלומר גיל ותחלואה נלווית) לכן הסירי דאגה מליבך אף אחד לא יעשה פעולה כזו לשוא רק כדי ''להתאמן''.


כאמור בארץ הפעולה מבוצעת במספר מרכזים שכולם החלו פחות או יותר בו זמנית ביבצוע. למיטב ידיעתי באיכילוב מבוצעים מספר הצנתורים הגבוה ביורת בארץ בשנה ולכן ככל הנראה גם הנסיון הרב ביותר ( אין מידע אמין על כמה פעולות בוצעו באיזה מרכזים ומה התוצאות הסטטיסטיות)

התוצאות במרכז הרפואי תל אביב מצוינות ( שם אני עובד ולכן לא הכי אוביקטיבי) ולמרות שאני אישית לא עושה פעולה זו ולא השתתפתי בביצועה אך כן מעורב במעקב אחר התוצאות לטווח ארוך אני בהחלט יכול להמליץ לך הן על פרופ' בנאי והן על ד''ר פינקלשטיין לדעתי
מהמנוסים ואולי הכי מנוסים בארץ.

מקווה שעניתי על כל שאלותיך.

בברכה ובהצלחה
טובי רסין

אני מודה לך על המידע.
עזרת לי מאוד.
אתה יכול לעזור לי להגיע לדר' פינקלשטיין מאיכילוב לקבלת דעה נוספת?
אימי מיועדת לעבור את הצינטור בהדסה ירושלים. – מתוכנן עוד שבוע או שבועיים.
האם סובל דיחוי ואם כן עד כמה זמן?
האם אתה יודע ממתי החלו להחליף בפועל מסתם בצינטור בהדסה?
כמה מטופלים כבר נותחו בהדסה?
האם ידוע לכם מניסיונכם באיכילוב על תופעות לוואי, או בעיות בעקבות החלפת המסתם בצינטור?
אם לא היתה את טכנולוגית החלפה בצינטור, לאור הנתונים להלן-האם היתה חובה בהחלפת הצנתר בניתוח לב פתוח?
האם ניתן או כדאי, לאור הנתונים להלן, להמתין שנה נוספת ולחכות שיצטבר ניסיון והאם אין סיכון בכך?
להלן נתונים/ממצאים רפואיים
כשאני מבין שהנורמל של valve area(continuity הוא 3-5 cm
בהנחה שלפני 3 שנים בבדיקת אקו לב ההיוצרות היתה 1.1 ס"מ לערך
בבדיקת אקוקרדיוגרפיה בספטמבר 2008 ההיוצרות valve area(continuityהיתה 1.0cm
בבדיקת אקוקרדיוגרפיה בספטמבר 2010 ההיוצרות valve area(continuityהיתה 0.9cm
הרופא מהדסה שממליץ על החלפה בצינטור כתב לרופא המשפחה שאימי סובלת מהשמנת יתר ומהיצרות קשה של המסתם האאורטלי. תסמינים בקוצר נשימה בהליכה-עליה של 20 מטרים. החמרה במדדים אקוקרביוגרפיים- שטח 00.9. ממליץ על צינטור והערכה.
גובהה של אימי 1.52 מ' משקל 108 ק"ג לחץ דם 135/81
בפניה הבאה תוצאת אקו לב מספטמבר 10
תוצאת אקוקרדיוגרפיה מ 7 ספטמבר 2010 בהדסה עין כרםבהודעה נוספת...

בפניה הבאה תוצאת אקו לב מספטמבר 10 – הנ"ל המשך מהודעה קודמת...
תוצאת אקוקרדיוגרפיה מ 7 ספטמבר 2010 בהדסה עין כרם
Technical quality: good
study locatin: echo laboratory
indications
arotic stenosis follow-up
Measurements
Structures
left ventiricle
diastolic dimension-5.5cm (כשצריך פחות מ 5.6)
septum diastolic: 1.4cm
pw diastolic: 1.3cm
diastolic function
mitral flow
peak e-wave: 89cm/s
peak a-wave: 148cm/s
e/v ratio: 0.6(0.9-1/5
decleration time: 333msec(160-240 msec
tissue Doppler(MV Annulus)
e' velociti: 4cm/s(עד 10cm/sek
e/e ratio 22/25(פחות מ10
left atrium
ant-post dimension 4.1 cm (פחות מ4
med lat dimension 5.2 cm (פחות מ3.4
sup-inf dimension4.7 cm (פחות מ4.9
right atrium
ant-post dimension 5.3 cm
sup-inf dimension 5.7 cm (פחות מ4.6
valves
tricuspid valve
tr velocity: 2.7m/s
tr gradient: 29/11mmHg
lvot
peak velocity: 1/06m/s
peak gradient: 4.5mmHg
lvot diameter: 2cm
aortic valve
peak gradient: 60 mmHg
mean gradient: 37mmHg
Area (continuity: 0.9cm2 (הנורמל 3-5
vessels
aorta
Ascending Aorta: 3.8cm(הנורמה פחות מ4
דיאגנוזה – Diagnooses and Conclusions
chamber size and function
left Ventricle
mildly dilated and hypertrophied
Hypercontractile fanction.
E/e' suggests elevated LV filling pressure.
right ventricle
normal size and global systolic function.
left Atrium
Mildly dilated
Right Atrium
Mildly dilated
valeves
Mitral valve
Mitral annular calcification with thickened mitral leaflest.
mild regurgitation.
Aortic valve
Calcified with moderate to severe stenosis.
mild regurgitation
Tricuspid valve
Mild regurgitation
RV-RA peak systolic gradient suggests minumal pulmonary hypertension
Pulmonic valve
normal structure and function
Membranes
Pricardial effusion
No evidence of pericardial effusion

עבאס שלום.
התופעות שאתה מתאר הינן מאד לא ספציפיות, ויכולות לבטא תגובה לתרופות, או תופעות כפי שמציין הרופא שלך של מתח. כך או כך, אין בתופעות אלו שום דבר באמת מדאיג, ואם לא תהיה מפוחד מן המשמעות שלהן, אני משוכנע שהן יפריעו לך הרבה פחות. למרות האמור, יתכן לבדוק עם הרופא המטפל איזו מן התרופות שאתה נוטל עלולה לגרום לתופעות כאלו.

שלום
שוב אני
אני רוצה לחזור להתאמן בהרמת משקולות כפי שעשיתי במשך שנים.
האם מותר לי אם בכלל או מתי להזכיר אני 5 ח אחרי אוטם נאמר לי קטן וסטינט?
סנדו

אילן שלום

בשנים האחרונות חלה התפתחות ניכרת, טכנולוגית בעיקרה בתחום צנתורי הלב. אנו משתמשים היום בציוד משופר עם חדירות ועבירות גבוה ( לא זה לא רכב שטח אבל הרעיון דומה להגיע למקומות בעורקים שהגישה אליהם קשה).

אין בינתיים פריצת דרך משמעותית ברמה אותה ניתן להשוות לזו שהיתה עת הוכנס לשימוש הסליל המצופה. היום יש סוגים רבים של סלילים מצופים בתרופות שונות לאותה מטרה ( ללא הבדל משמעותי ביניהן בתוצאות לטווח ארוך.

יש חדיושים בתחום הסגירה של העורק דרכו הוחדר הצנתר. חלק ניכר מהצנתורים נעשים דרך שורש כף היד מה שמקל על ניידות החולה לאחר הצנתור או סגירה של העורק במפשעה בעזרת ''דבק ביולוגי '' ללא צורך בלחצנים או שכיבה ממושכת לאחר הצנתור.

כל הטיפולים הללו בסל והם חלק משגרת הטיפול במרכזים הרפואיים השונים בעיקר הגדולים.

טובי