פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

שני שלום.
קשה לענות על שאלתך מבלי להכיר את פרטי המקרה באופן יסודי, וזה יהיה חסר אחריות לתת לך תשובה באשר לאפשרות של אקו לב להביא לאבחנה. באופן עקרוני, אקו לב אינו מאבחן דלקת של הלב אלא שולל דברים אחרים, ויכול לתמוך במצב דלקת, במידה ובאקו ניתן לראות נוזל סביב הלב, אשר אופייני למצב דלקתי. אני מציע לך בכל לשון, לפנות לרופא המטפל שיעיין היטב בתיק שלך ויסביר לך את האפשרויות האבחנתיות והטיפוליות.

אבי שלום.
באופן עקרוני, נדיר שקורה משהו לסטנטים לאחר 5 שבועות בלבד, כך שרוב הסיכויים הם שמדובר בתחושות סובייקטיביות בגוף ללא קשר להיצרויות בסטנטים. למרות האמור, יש לפנות עם כך לרופא המטפל או לרופא המצנתר שלך, משום שהוא מכיר את סרט הצנתור ואת מה שהושתל.

נור שלום.
השאלה היא עד כמה הצנתור דחוף אצל אמך, ואת זה אין לי אפשרות לדעת מבלי להכיר אותה ולדעת את פרטי המקרה. את יכולה בשקט להתייעץ עם הרופא המצנתר לגבי דחיפות הצנתור, ולהסביר לו את חשיבות החגים בביתך.

תודה ד"ר,

הרופא אמר שאפשר לדחות, אבל אני נוטה להיות בתאריך שנקבע בגלל, שהבריאות של אמא יותר חשובה מכל חג, אני מקווה שתקופת ההתאוששות אחרי הצינתור תהיה קצרה, השאלה היא מהי תקופת ההתאוששות ? הרופא המליץ על יום אחד בבית חולים, מתי אמא תוכל לחזור לשגרה האם אחרי 2-3 ימים !?

נור שלום.
באופן עקרוני, בצנתור רגיל שאין בו כל סיבוך מיוחד, יום למחרת הצנתור החולה חוזר לשגרה, אלא אם הוא עובד עבודה פיזית קשה. במקרה של אמך, אין לי ספק שהיא תוכל לחזור לשגרה יומיומית למחרת הצנתור, אבל שוב, במידה והצנתור אינו דחוף בהחלט ניתן לדחות אותו לאחר החגים.

רואן

אם אני לא טועה זו כבר פעם שנייה שאני נתקל במקרה שלך אלא אם כן יש עוד בחורה בת 18 שלא כל כך מתלהבת מהראיון שהיא זקוקה לצנתור לפני ניתוח לסגירת פגם מחיצה בין עליתית.

לשאלך. יש שני סוגי צנתורים.
צנתור שמאלי שמטרתו הדגמת העורקים הכליליים ותפקוד חדר שמאל- קרוי שמאלי אבל הוא מבוצע מכל אחד משני צידי הגוף. הוא בודק בעיקר את הצד השמאלי של הלב ונעשה דרך המערכת העורקית במקרה שלך הוא די מיותר וניתן להחליפו בצנתור וירטואלי CTA.

צנתור ימני - נעשה דרך הורידים ומטרתו בדיקת לחצי הדם בריאות והערכת הנזק שנגרם לריאות עקב הפגם הממושך במחיצה הבין עליתית. זה ככל הנראה הצנתור אותו את צריכה לעבור. צנתור זהה וא יחסית פשוט וללא סיבוכים קשים.

בלי כל קשר לסוג הצנתור. אני הייתי מצפה מבחורה בת 18 שתשאל את הקרדיולוג שלה שמציע לה צנתור מדוע היא זקוקה לצנתור. מהם הסיבוכים הצפויים ומהן בדיקות העזר האחרות הפחות פולשניות ונטולות קרינה מיננת שניתן לבצע במקום הצנתור ואם התשובות שלו לא מספקות סימן שאת צריכה קרדיולוג אחר.

בכל מקרה שהיה בהצלחה ובשורות טובות.
טובי

ליבוביץ היקר

התשובה היא כן ולא.

בעקרון שינויים בא.ק.ג. המבוצע במנוחה מרמזים על הדופן בה קיימת איסכמיה אם בכלל. למשך שינויים בחיבורי חזה מרמזים לבעיה בדופן קדמית או לטרלית ושינויים בחיבורי גפיים מכוונית לבעיה בדופן תחתונה.

לגבי בדיקת מאמץ. מקובל כי צניחות מקטע ST אינן ספציפיות לדופן. כלומר צניחות בדופן לטרלית לא בהכרח מלמדות על בעיה בדופן לטרלית. אם השינויים הם מסוג עליות מקטע ST הן כן ספציפיות לדופן בסבירות גבוהה.

מקווה שהצלחתי לענות על שאלך.

טובי

אביבית המידע שמסרת כה מוגבל עד שאין לי כל אפשרות להתייחס אליו באופן פרטני יותר למעט העובדה שחולה לאחר צנתור לב כלילי צריך להרגיש טוב יותר מאשר לפני הצנתור. תסמינים כמו עייפות ונשימה כבדה לא מכוונים לבעיה ספציפית ואני עדין לא יודע מה היו כלל הממצאים בצנתור והאם נזקק להתערבות טיפולית.

טובי

על פי הספרות הרפואית לחץ דם תקין הוא לחץ דם של 120/80. כל ערך גבוה יותר מעלה את הסיכון להתפתחות סיבוכי לחץ דם כולל מחלת לב כלילית אלא שעליה כה מתונה לערכים של 140/90 עושים את הסיכון ללא מאד משמעותי. ערכים כאלה לא מחייבים טיפול תרופתי אלא מעקב ושינוי בהרגלי חיים כדי לשפר את ערכי לחצי הדם על ידי דיאטה דלת מלח, פעילות גופנית ארובית, ירידה במשקל וכו.

היות והשאלה שלך התייחסה על ''לגרום באופן חד משמעי למחלת לב כלילית וטרשת עורקים. התשובה שלילית. לחץ דם כזה לא גורם למחלת לב כלילית וטרשת עורקים באופן חד משמעי .

לחץ דם.
באופן עקרוני, לחצי הדם שאת מתארת הינם מה שמוגדר כ- high normal, כלאמר הערך העליון ביותר של הנורמלי. ערכים כאלו באופן קבוע בהחלט עלולים לגרום למחלת לב כלילית, אך אם רוב המדידות נמוכות יותר, אין כל סכנה ממשית בגרימת מחלה טרשתית אלא אם כן קיימים גורמי סיכון נוספים (יתר שומנים בדם, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, סוכרת, עישון וכו').

התסמינים שאת מתארת כמו גם ממצאי האקו לב מרמזים לא על אוטם שעברת אלא על אפשרות של הצרות בכלי דם כלילי המזין אתץ הלב. הדבר קלינית בא לדיי ביטוי בכאב חזה במאמץ ובבדיקת האקו לב בבמאמץ בירידה בתנעותיות הדופן התחתונה במאמץ. לו היית עוברת אוטם לא היית סובלת מכאבי חזה ובאקו לב במנוחה לפני המאמץ היו רואים ירידה בתנועתיות הדופן התחתונה. אצלך כאמור במנוחה התפקוד תקין ורק במאמץ יש היפוקינזיה- כלומר ירידה בתנעותיות.
הבעיה היחידה היא שמצד אחד את מאד צעירה למחלת לב כלילית ומאידך יש לך היסטוריה רפואית עשירה מאד.
בנסיבות אלה כדאי מאד להפסיק פעילות גופנית עד גמר הברור.
תיאורטית ממצאי האקו לב במאמץ מלמדים על סיכון לאוטם ולכן את זקוקה להמשך ברור בהקדם מאידך הדופן התחתונה היא דופן קטנה יחסית והפרוגנוזה טובה ולכן יש מקום לדאגה, במיוחד לאור הרקע שלך אך לא היסטריה.
את זקוקה להמשך ברור שיכול להיות או על ידי צנתור רגיל או וירטואלי ( לדעתי למרות גילך ולאור התסמינים עדיף צנתור רגיל כי במקרה שאכן יש הצרות ניתן יהיה לטפל בה במידי) או על ידי בדיקה לא פולשנית אחרת להוכחת הממצאים שבאוק כמו למשך מיפוי.. הממצאים בסבירים את הכאב במאמץ ולכן בשורה התחתונה הברור הטוב ביותר יהיה ככל הנראה צנתור. בכל מקרה פני לקרדיולוג בהקדם.

במקרה זה יש לראות את מבחן המאמץ. תלוי מה עומק הצניחות ולמשך כמה זמן, ומה צורתן.

שלום רב, בן 44, עודף משקל.
בבדיקה אקוקרדיוגרפיה:
"פרוזדור שמאלי מורחב במידה קלה, שאר חללי הלב בגודל תקין. התכווצותו הגלובלית של חדר שמאל ירודה גבולית בשל היפוקינזיה קלה ספטלית דיסטלית וספטואפיקאלית. פתיחה תקינה של המסתמים."
יש לי רקע של שומנים בדם ולחץ דם גבוה. אבי עבר צינתור.
היום הייתי אצל קרדיולוג שהמליץ על ביצוע צינתור מחשש לסתימה בעורק.
האם לבצע?.
לדבריו יכול להיות שזה סתם איבחון אך ייתכן שיש סתימה.
האם למהר ולבצע צינתור?.
די חושש. מה לעשות?
תודה רבה

קשה לי לענות על השאלה שכן לא פירטת כיצד אתה מרגיש. בעיקרון אם אתה סובל מכאבי חזה במאמץ או תחושת נשמת במאמץ יש לשקול בחיוב את האפשרות של צנתור. בעיקרון הפרעה קלה לתנועתיות דופן תחתונה מלמדת על מחלה טרשתית בעורק ימני או אחורי יורד. מדובר בעורקים לא גדולים ובהחלט אם אתה מרגיש טוב ולא מוגבל במאמץ ניתן לטפל שמרנית כלומר על ידי תרופות ושינוי אורח חיים כולל פעילות גופנית סדירה, אכילה נכונה ירידה במשקל וכו.

הצדקה לצנתור קיימת רק אם באמת אתה סובלת מתסמינים של כאבי חזה או קוצר נשימה במאמץ.

צנתור היא פעולה פולשנית. הסיכון בה נמוך יחסית ואפילו נמוך מאד אם אתה לא סובל ממחלות רקע כגון סוכרת או אי ספיקת כליות. אם אכן אתה סובל מתסמינים וללא מחלות כליה או סוכרת הייתי שוקל בחיוב את האופציה של צנתור.

סיבה נוספת לכך היא העובדה שכיום אתה חי בספק ולכן אם תעבור צנתור ובאמת יש הצרויות שיחייבו טיפול תרגיש הרבה יותר טוב ואם ( בתקווה שכך יהיה) הצנתור יראה שהכל תקין תרגיש הרבה יותר טוב ובטוח שאתה בריא ( מה שלא צריך להפריע לך לנצל את ההזדמנות ולשנות הרגלי חיים לבריאים יותר).

בהצלחה בכל החלטה שתקבל.

טובי

בדיקת האקו לב במאמץ מעלה חשד ( הדגש על מעלה חשד) למצב של איסכמיה כלומר הצרות בעורק שמזין את הדופן התחתונה של שריר הלב. לא סביר שעברת אוטם שכן אז כבר במנוחה היינו רואים הפרעה לתנועתיות הדופן. אם את סובלת מכאבי חזה במאמץ בהחלט יתכן כי זו הסיבה לכאב.

האם יש מקום לדאגה. בעקרון כן אבל לא דאגה היסטרית. עברת כבר דברים קשים בהרבה ומסוכנים בהרבה. במקרה ''הכי גרוע'' תזדקקי לעבור צנתור ואם אכן החשד מבדיקת האקו לב יתממש ובצנתור תאובחן הצרות ניתן יהיה לטפל בה על ידי תומכון או באלון.

בכל מקרה עליך הלהיוועץ בקרדיולוג או רופא פנימי מנוסה.

טובי

ריקי שלום.
באופן עקרוני מדובר ביתר לחץ דם גבולי, אשר לא אמור לגרום לך למחלת לב כלילית, אולם בהחלט מעלה את סיכוייך לכך. לכן, אלייך לדאוג להוריד את ערכי לחץ הדם שלך על ידי הורדת משקל, דיאטה מתאימה, ובמידת הצורך טפול תרופתי.

האם לחץ דם בלבד יכול לגרום באופן חד משמעי בעיית לב כלילית , טרשת עורקים

סינוס טכיקרדיה הינו קצב לב מהיר ממקור נורמלי, ואינו מוגדר כהפרעת קצב. סינוס טכיקרדיה הינו קצב הלב הקיים בזמן מאמץ, בהתרגשות, או בחום גוף גבוה. אצל חלק מן החולים, קיים קצב לב מהיר גם במנוחה, ואז זה מוגדר כסינוס טכיקרדיה. אין בקצב זה סכנת חיים או מחלה מסויימת בלב, אך זה קיים לעיתים בזמן דלקת של שריר הלב, אשר ברוב המקרים חולפת לבד.

על פניו ממצאי הבדיקות אכן עולה כי קיימת התוויה ברורה לסגירת הפתח. אי סגירתו עלולה לסכן את חייך או את בריאותך בעתיד הרחוק.

הסגירה לא חייבת להתבצע בניתוח וחלק גדול מהמקרים ניתן לסגור את הפגם בצנתור. לפני קבלת החלטה על דרך הסגירה. ניתוח או צנתור יד לבצע בדיקת אקו לב דרך השוט כדי למדוד את גודל הפגם ומיקומו במחיצה ואם אכן קיימת אופציה טיפולית צנתורית.

לצורך קבלת החלטה משוכלךת כדאי להתייעץ עם מומחה העוסק בתחום. אם את זקוקה להכוונה למומחה אנא צייני באיזו קופת חולים את מבוטחת או באיזה בית חולים מטופלת.
טובי

במהלך הצנתור יתכן ותזדקקי לקבל תרופות נוגדות איגור טסיות שהן בעלות השפעה על קרישת הדם ועלולות להחמיר את הדימום החודשי אם כי לא במידה חמורה או מסכנת חיים אך בהחלט במידה לא נוחה ולכן טוב תעשי אם תדחי את המחזור.

בהצלחה בצנתור

טובי

שושנה שלום.
באופן עקרוני, ניתן היום להשתיל מסתם אאורטלי בצנתור ללא פתיחת בית החזה. הפעולה מבוצעת בד"כ בחולים מבוגרים עם סיכון ניתוחי מוגבר, או בחולים צעירים יותר בהם קיים סיכון ניתוחי גבוה. את הפעולה ניתן לעשות רק בחולים שבהם המסתם התותב הינו ביולוגי ולא מיכני (ממתכת), וכפי שאמרתי, רק במסתם אאורטלי ולא מיטרלי. במידה ואחיך צריך לעבור השתלה חוזרת של שני המסתמים, לא ניתן לחסוך לו פתיחת בית החזה, וכנ"ל במקרה והמסתם שבליבו הינו מסתם מיכני ממתכת ולא ביולוגי מרקמת חזיר.