פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

בדיקת מאמץ תקינה אם כי הכושר מעט לקוי אך בהחלט בתחומי הנורמה לבחרו בן 30

דליה שלום.
את בוודאי מתכוונת להשתלת מסתם בצנתור (מסתם בתוך מסתם), וגודל כזה עדיין לא קיים בשום מקום בעולם. יתכן ויהיה בעתיד, אולם כרגע בוודאות לא קיים. האם קיים מסתם להשתלה בגודל כזה בניתוח לב פתוח חוזר, את זה אני לא יודע בוודאות, אולם בגיל 86 לעבור ניתוח לב נוסף, זה מהלך שיש לשקול היטב ולהתייעץ עם הקרדיולוג המטפל.

ירון שלום.
לשאלתך, אכן כן, הרדמה עלולה להחמיר מצב דמנציה אצל חולים מבוגרים. לא ברור עד כמה כדאית הפעולה בגישה טרנס אפיקלית או ישירה לאבי העורקים אצל חולה דמנטי. אני אישית, לא הייתי ממליץ לאבי לעבור את הפעולה בגישה זו במידה והוא היה דמנטי. אגב הסיכון בפעולה זו הינו גבוה בצורה משמעותית יותר מאשר בגישה טרנס פמורלית (דרך עורק הרגל). בהצלחה.

אמא שלי , בת 88 .לפני כחודש אובחן אצלה גידול ממאיר במעי הגס הרוחבי, ולפני כשבועיים אובחן אצלה הסתיידות במסתם האורטלי, שמצריך תיקון או החלפה.
מאחר והיא נמצאת בסיכון ניתוחי גבוה,בגלל הגיל,
מה השיטה המומלצת להחלפת המסתם, אני חוששת מפתיחת חזה לביצוע הפעולה,
כמו כן הכירורגים ממליצים לביצוע כריתת הגידול במעי דרך פתיחת בטן ולא דרך לפרסקופי.
כריתת הגידול תתבצע לאחר פיתרון הבעיה הקרדיאלית
השאלה, האם בגיל כזה, לא עדיף להניח למצב, במקום להכניס את החולה בגיל כזה לניתוחים גדולים, כאבים , סיבוכים וסבל מיותר
בתודה מראש

בגילאים אלה ולאור מצבה של אימך בהנחה שאין התוויות נגד אחרות שלא ציינת שיטת הטיפול העדיפה להחלפה של המסתם האורטלי היא TAVI כלומר החלפה של המסתם בצנתור

אפרת שלום.
היצרות המסתם האאורטלי אינה מבוצעת בפעולת TAVI בגילך בשום מקום בעולם. אין כל מקום להסביר כאן את הסיבה לכך, אולם הקבלי את העובדה הזו כעובדה ברורה וחד משמעית.
אכן, קיים קשר בין היצרות המסתם לאנמיה.
שיהיה לך בהצלחה בניתוח.
אריק.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_כירורגית_כלי_דם_ורידים' id=link]כירורגית כלי דם, ורידים[/a].

מתוכן השאלה שלך אני מבין את העובדות הבאות:
מדובר בחולה עם מחלה כלילית שעבר (מתישהו) צנתורים טיפוליים עם השתלת תומכונים לעורק קדמי יורד ועורק ימני ( או ענף שלו שקרוי אחורי יורד) עקב חסימה של סלילים אלה הופנה לאחר זמן לניתוח מעקפים. בניתוח בוצעו מעקפים מעורק שד פנימי שמאלי ( לימה) לעורק קדמי יורד ומעקף מעורק רדיאלי לעורק ימני. כעת צונתר שנית ונמצו חסימות בעורק קדמי יורד עם מעקף פתוח אל העורק החסום ( כלומר העורק מקבל זרימה תקינה דרך המעקף) וחסימה בעורק ימני שהמעקף אליו פתוח. העורק השלישי ( שמאלי עוקף) תקין ללא מחלה וללא מעקף.
במילים אחרות מדובר בחולה לאחר ניתוח מעקפים כאשר כעת זרימת הדם הכלילית תקינה דרך מעקפים פתוחים. במצב זה אין צורך ואין מקום להתערבות פולשנית. היות ולא ברור הגיל כמו גם המגדר ושאר גורמי הסיכון לא ניתן להתייחס באופן ספציפי לשאלת הסיכוי להשנות. בעקרון היתרון הטיפולי של ניתוח מעקפים נשמר לכעשר עד 15 שנה כדי למנוע או להקטין את הסיכון להשנות החסימות או חסימות במעקפים רצוי לעקוב אחר גורמי הסיכון. לטפל באלה המחייבים טיפול תרופתי ( שומני הדם למשל) ולהמנע מאלה שלא ניתנים לטיפול ( עישון) ולעסוק בפעילות גופנית ארובית סדירה.
בברכת חג שמח
טובי

דליפה קלה של המסתם המיטרלי קיימת אצל חלק גדול מן האוכלוסיה והיא חסרת כל משמעות כמעט, אלא אם זה מתקדם. לפיכך יש לבצע בדיקות אקו מעקב מידי שנה.

קובי שלום.
את הצודק. במקרה של לחץ בחזה מזמנים את המטופל לבדיקות נוספות כמו מבחן מאמץ או מיפוי לב ולפיהן מחליטים אם יש צורך בצנתור.

לא יכול בלי הערה על התנצלותך לפיה אתה חופר. תזכור שתמיד טוב לחפור בראש ולא באדמה.

במחקרים שונים נבדקה יעילות אספירין במינון נמוך במניעת אירועים טרומבואמבוליים ( התקפי לב ואירועים מוחיים). במיניון נמוך של כ-100 מ''ג ליממה התרופה נמצאה יעילה מאד במניעת אירועים כאלה גם באנשים בריאים על אחת כמה וכמה באנשים עם גורמי סיכון רבים. הסיכון בנטילת אספירין הוא בנטייה לדמם ולכיבים במערכת העיכול.

לאור גורמי הסיכון הרבים שאתה מציין הייתי שוקל ברצינות את נטילת התרופה (אספירין) ובמידה ויופיעו תופעות לואי שהן בכל מקרה לא מסכנות חיים תשקל אפשרות להחליפה לתרופה אחרת ללא סכנה של כיבים במערכת העיכול.

לעניין הסכנה להתקף לב. אין דבר שאתה יכול לעשות כדי לשנות את הרקע המשפחתי שלך( אתה לא יכול להחליף משפחה) אבל אתה בהחלט כן יכול לעשות גם לגבי המשקל העודף וגם לגבי שאר גורמי הסיכון אם קיימים ובראש ובראשונה להתחיל בפעילות גופנית במקביל לירידה במשקל .

צריך לזכור שהסיכון לאירוע לבבי או מוחי עולה משמעותית בסדרי גודל ככל שיש יותר גורמי סיכון ולכן חשוב לטפל ולתקן כל גורם סיכון. אם תשאר עם סיפור משפחתי בלבד הסיכון לאירוע לבבי או מוחי יהיה נמוך ביותר.

טובי

בהמשך לתשובה הקודמת אני חושב שאתה בהחלט עושה כל מה שרק אפשרל שוב למעט העניין של עודף המשקל.
טובי

תודה רבה מקרב לב על האינפרומציה אבל רק קבלתי תשובה לגבי הססימנים לגבי ציתורים ?

קשה לענות באופן מוחלט וחד ערכי. ההמלצות המקובולות הן לקחת פלביקס לפחות לשנה לאחר השתלת סליל תומך משחרר תרופה. בספרות הרפואית יש לא מעט תיאוריעם על חסימה מאוחרת לאחר יותר משנה של הסליל התומך ולכן ההמלצה כל עוד יש אפשרות כזו ואין תופעות לוואי להמשיך את הטיפול מעבר לשנה ולפני החלטה על הפסקתו להיוועץ עם הרופא המצנתר
טובי

אכן אחרי סגירה של פגם במחיצה בין עליתית אין צורך בטיפול קבוע אלא רק בטיפול זמני. על פניו הפסקת התרופות נעשתה בהתאם להוראות הרופאים. כל עוד את מרגכישה טוב אין צורך במעקב מסודר וסדיר.
טובי

אורלי שלום.
הכתם שיש לך על הבטן הוא קרוב לוודאי שטף דם שטחי שנגרם על ידי השילוב של אספירין ופלביקס. אין לכך כל משמעות או סיכון, וזה חלק מן ה"מחיר" של הטיפול ההכרחי בפלביקס ואספירין.

ליולי.

עברת צנתור ככל הנראה עקב אירועי תעוקת חזה. בצנתור נמצאה מחלה בשני עורקים כליליים עורק ימני ועורק שמאלי עוקף שהוגדר כעורק קטן יחסית ( קטן , כלומר מספק דם לחלק קטן משריר הלב באופן שחסימה מלאה שלו חס וחלילה לא תגרום לאוטם משמעותי ולא תסכן את חייך).
הרופאים היו צריכים להחליט איזה משני העורקים המוצרים גורם לתעוקה בעטיה בוצע הצנתור. קבלו החלטה לטפל בעורק הימני הגדול יותר וציינו כי אם אירועי התעוקה ימשכו ( כלומר אם ההצרות בעורק השמאלי העוקף גורמת לתסמינים קליניים של תעוקה ) תוזמן להרחבה של עורק זה בנוסף.
מדוע לא לבצע הרחבה גם של עורק זה למרות היותו ''קטן'' בכל מקרה. הסיבה לכך פשוטה. ההחלטה לטיפול על ידי באלון וסליל תומך באה לעשות אחד מהשניים הבאים:
א. להביא להקלת תסמינים במידה והחסימה או ההצרות גורמת לתעוקה.
ב. למנוע אוטם שריר הלב שעלול לגרום למותו של החולה
בעורקים קטנים הסיכון לאוטם ומוות נמוך והרחבה של עורקים כאלה לא נמצא שמשפרת את ההשרדות . יותר מכך התערבות לעורק קטן היא בסיכון גבוה להשנות של ההצרות למרות הסליל התומך.

היות וכך אין הצדקה להתערבות בעורק השמאלי העוקף שלך אלא אם תמשיך לסבול מתעוקה לאחר פתיחה ש העורק הימני הגדול יותר.

בברכה שלא תזדקק לצנתורים נוספים.
טובי

דניאל שלום.
לפי מה שאתה מספר ומתאר, רצוי לעשות בירור קרדיולוג לתלונותיך, אך בהחלט יש להתייחס לקיום גורמי סיכון למחלת לב כלילית (יתר לחץ דם, עישון, יתר שומנים בדם, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, סוכרת וכו'), ולסוג הכאבים שלך. אין ספק, שקיום מחלת לב כלילית בגילך הינה דבר נדיר ביותר, אך בהחלט קיים, כמעט אך ורק אצל אנשים אשר להם סיפור משפחתי מרשים של מחלת לב כלילית. בכל מקרה, הייתי מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה או לקריולוג המטפל, ושום שמתן חוות דעת בנושה כזה דרך האינטרנט הינה מעשה לא אחראי.