פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

צליל שלום.
באופן עקרוני, אכן הטיפול המומלץ במקרה של הפרעת קצב מן הסוג אותו את מתארת הינו צריבה (אבלציה) אשר נעשית בחדר צנתורים. קשה לאמר לגבי צריבה באופן כללי מה הסיכוי להצלחה ומה הסיכון, משום שכל צריבה למסלול חשמלי אחר היא בעלת סיכויי הצלחה וסיכונים שונים. לצורך כך עלייך להתייעץ בקרדיולוג המטפל ובאלקטרופיזיולוג האמור לבצע את הצריבה.

שושי שלום.
באופן כללי, לא נראה לי שקרקורים בבטן קשורים ללב, אבל עלייך להיבדק על ידי הרופא המטפל שלך, והוא זה שיכול לאמר לך בוודאות לאחר בדיקה אם יש קשר בין הנושאים.

שוב שלום
ספור מחלה: sp pci bms rca 6/08
דופק מנוחה 74 לדקה לחץ דם 120/80
לחץ דם במאמץ היה 90/190.
נתונים אקו דופלר:
פרוזדור שמאלי 43 מ"מ
חדר שמאל בגודל ועובי דפנות תקינים תפקוד סיגמנטאלי וגלובאלי תקינים.
lvef = 65%.
פרוזדור שמאלי בגודל תקין שורש האאורטה העולה ברוחב תקין מסתמים מיטראלי וטריקופידאלי במבנה תקין דולפים במידה מינימאלית. תיפקוד תקין של חדר ימין ללא עדות ליתר לחץ ריאתי מוגבר. אין עדות ל SOL או נוזך פריקרדיאלי
הערה: הופניתי לבדיקה עקב בדיקת ארגומטריה שבה נראו צניחות ST של עד 2 ממ. בארגומטריה זו הושג דופק מטרה של 171 והייתה 12.5 דקות.
שוב תודה
יריב

כפי שכבר התייחסתי, צור עימי קשר ואם ניתן לראות את סרט הצנתור הקודם שלך, ההתייחסות תהייה מדוייקת יותר.

ליריב

מהפרטים שאתה מציין אני משוכנע כי אתה לא זקוק לצנתור ויכול להמשיך בפעילות גופנית סדירה אם כי אני אישית ( לא כקרדיולוג) חושב שריצה היא לא ספורט בריא ( ד''ר פינקלשטיין למשל חברי ורעי לעבודה חושב להיפך) .

מדוע אני חושב שאתה לא זקוק לצנתור? במחקרים שונים נמצא כי צנתור הציל חיים באותם חולים להם היתה מחלה המערבת את העורק המזין את הדופן הקדמית ואת חוד הלב. בשאר החולים בהם הבעיה אינה בדופן הקדמית או חוד הלב ( הדפנות הגדולות ) הצנתור היה מוצדק רק שליפור איכות החיים כלומר להקל על התעוקה.

במחקרים אחרים נמצא כי חולים שהיו מסוגלים בבדיקות מאמץ לעומס מאמץ של יותר מ-9 דקו לפי הפרוטוקול שציינת ללא כאבי חזה או שינויים בלחצי הדם וכו הפרוגנוזה שלהם לטווח הארוך היתה מצוינת גם ללא צנתור.

היות והיית מסוגל בבדיקת מאמץ למאמץ של מעל 12 דקות עד קצב לב 171 והיות ובמיפוי היתה איסכמיה קלה בלבד ובאזור קטן בלבד בדופן תחתונה ללא פגיעה בדופן תחתונה אחורית וכל זאת ללא תעוקה או כאבי חזה אתה לא זקוק לצנתור. כלומר הצנתור לא ישפר לא את איכות חייך ולא את תוחלת חייך.

טובי

האמת שפעמיים תודה
פעם אחת כמובן בגלל התשובה המקצועים המלאה לגמרי (לא רק לצאת ידי חובה) ועם זאת בגובה העיניים כך שגם אני אבין.
ופעם שניהבגלל התשובה האופטימית !!!
המשיכו כך - ישר כח
יריב.

יריב שלום.
קשה לי להתייחס לשאלתך בלי לדעת פרטים לגבי הצנתור שאותו עברת. אם אתה מעוניין בהתייחסותי, צור עימי קשר 052-4266855

שלום לך
תודה רבה על התגובה.

הקובץ של סרטון הצנתור (לפני 3 שנים) מאוד גדול ( 100MB) ובמייל אי אפשר לשלוח... (אולי רק ב big-mail) - אבל מבין ממך שרצוי שאביא את הקובץ גם לקרדיולוג שלי.

אראה את הקרדיולוג שלי בקרוב - ובמידה ויהיה צורך אציק גם לך :-)

שוב תודה רבה
יריב

מבחינה רפואית והסיכון הכרוך בכך אין הגבלה על מספר הצנתורים שאפשר לעבור מאידך אם אתה סובל מכאבי חזה במאמץ וביצעת מיפוי לב רק לפני חודש וצי שהיה תקין אני לא בטוח שקיימת הצדקה רפואית לביצוע הצנתור ומקור כאבי החזה מהם אתה סובל לא בהכרח לבבי.

כדי שאובל לענות לך בצורה מדויקת יותר אני מבקש קצת יותר פרטים על המיפוי. חסרים הפרטים הבאים:
א. מה היתה סיבת הבדיקה.
ב. במהלך הבדיקה האם היו כאבי חזהו או שינויי א.ק.ג.
ג. מהם הממצאים המפורטים של המיפוי אנא צטט את שורת הסיכום.
בתודה טובי רסין

מיכאל שלום.
קשה לי לאמר לך באם אתה זקוק לצנתור חוזר על סמך האינפורמציה שאתה מוסר. באופן עקרוני, החלטה כזו צריך לקבל הקרדיולוג שלך שמכיר ועוקב אחריך. אני מציע לך, במידה ואתה זקוק לצנתור, וזאת על סמך דעתו של הקרדיולוג שלך, יש להתעקש ולהשתיל לך במידת הצורך סליל תומך (סטנט) מפריש תרופה. הסטנט אותו קיבלת בפעם הקודמת (VISION) אינו מן הסוג המפריש תרופה, ולכן הסיכוי שלו להחסם פעם נוספת גבוה יותר.

דנה שלום.
הסיבה העיקרית לדום לב הינה אוטם שריר הלב, שבמהלכו נגרמת הפרעת קצב מסוג פרפור חדרים, הגורמת לדום לב. קיימות סיבות נוספות לדום לב אך הן נדירות יותר, כמו הפרעת קצב ראשונית שאינה קשורה לאוטם שריר הלב, קרע של שריר הלב, ודלקות שלו.
ללא כל קשר, הבדיקה המדוייקת ביותר לזהות עורקים סתומים הינה צנתור, ובמידה פחותה מעט מה שקרוי צנתור וירטואלי, שהינו בעצם טומוגרפיה מחשבית (CT) של הלב.

סטודנטית שלום.
אל תעלבי, אבל זה ממש לא הגיוני לנסות לענות על כל השאלות האלו במכתב קצר. לשם כך יש ספרים. אם משהו לא ברור לך לאחר שתקראי את כל החומר הרלוונטי, פני אלינו. תודה וסליחה.

לרויטל

תחילה בעניין המנהלי. בצפון יש מספר בתי חולים בהם מבוצעים צנתור לב כלילים אין לי היכולת והכלים להמליץ באיזה מהם עדיף לעבור צנתור. בכולם מצנתרים מוכשרים , טובים ומנוסים.

סוכרת מעבר להיותה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלת לב כלילית טרשתית ואי ספיקת לב מהווה גם בעיה טיפולית בצנתור בשל נטייה להתפתחות פגיעה כליתית במהלך הצנתור עקב השימוש בחומר ניגוד רנטגני המבוסס על יוד. לא ניתן לבצע הצנתור ללא חומר זה. כדי להקטין את הסיכון לפגיעה כליתית יש להכין את המטופל מראש על ידי עירויי נוזלים.

במחקרים מסוימים נמצא כי חולים סוכרתיים עם מחלה רב כלית ( יותר מעורק אחד מוצר שדורש טיפול) נהנים יותר מניתוח מעקפים מאשר צנתורים טיפוליים עם באלון וקפיץ בעיקר בשל הנטייה של חולי סוכרת ל''סגור'' את הסליל התומך לאחר הצנתור. כדי לפתור בעיה זו פותחו הסלילים התומכים המצופים ( נכללים בסל הבריאות ומושתלים בכל המרכזים הרפואיים בארץ על פי שיקול הדעת של המצנתר).

מקווה שהצלחתי לענות על כל שאלותייך. אם לא אנא פרטי את השאלות.

בהצלחה בצנתור, בשורות טובות.

טובי

לפני 10 חדשים ב

בתלונות אלו יש לפנות לקרדיולוג שלך.

המשמעות היחידה מכך היא שקיימת מידה מסויימת של אי ספיקת לב על רקע מחלת שריר הלב ממנה אתה סובל. מה שחשוב זה להתייחס למצב הקליני שלך, איך אתה מרגיש ולא למיפוי עצמו.

בעיקרון, אתה יכול להתחיל פעילות גופנית ללא כל דחיה. לא היה לך ארוע חד ולא נגרם כל נזק לשריר הלב. בהצלחה.

באופן עקרוני, אין לכך משמעות רבה, אולם הייתי מבצע אקו לב חוזר בעוד 3 חדשים להערת קיום הפיברואלסטומה. קרוב לוודאי מדובר בממצא שגוי.

אבי שלום.
בהחלט לא. בהשתלת מסתם אאורטלי מסוג COREVALVE יש צורך בהשתלת קוצב בכ- 20%-30% מן החולים, ובהשתלת מסתם מסוג EDWARDS יש צורך בהשתלת קוצב בכ- 10% מן החולים.

שולמית שלום.
באופן עקרוני, אין כל מניעה לנסיעה לחו"ל לאחר השתלת סליל תומך. הבעיה הינה עם חברות הביטוח, אשר אינן מוכנות לבטח את הנוסע למקרה של ארוע לב במהלך ה-6 חדשים שלאחר הפעולה. במידה ואת מוכנה לקחת את הסיכון הכלכלי של תשלום עצמי על אישפוז במהלך הנסיעה לחו"ל בתקופה זו, ברוב המקרים אין כל מניעה לטיסה לחו"ל. זאת כמובן במידה והצנתור לא בוצע בשל התקף לב או ארוע לבבי חריף.

בסיכום ביקור רופא נכתב שנמצאו היצרויות במוצא כלילי עוקף,במריגינאלי ראשון ובאלכסוני ראשון.

לגדעון היקר.
אח הבעיות בתחום הצנתורים היא להעריך אילו מההצרויות שנראות בעורקים הכלילים בצנתור אכן גורמת להיקפוח בזרימת הדם במאמץ או במנוחה. מקובל כי הצרויות עד 50 אחוז מקוטר העורק הן חסרות לכ משמעות ולא מצדיקות טיפול על ידי באלון או סלילתומך. כאשר יש הצרויות בולטות יותר מ-50% אך עדין כאלה שהן בספק אם גורמות לקיפוח בזרימצת הדם מקוב לבצע מיפוי לב כדי להעריך את משמעותן. במיפוי שלא כמו בצנתור לא נראה העורק אלא ניתן לבדוק האם מגיע מספיק דם לשריר הלב במאמץ או במנוחה. כלמר בצנתור נראית הצרוית ובמיפוי נבדקת זרימת הדם דרך ההצרות.
במקרה של אביך הצנתור מראה הצרויות בינוניות ( במילים אחרות גבוליות) אך המיפוי מראה כי אספקת הדם לשריר הלב תקינה ( למעט אוטם קטן ישן כלומר נזק בלתי הפיך) ולכן ניתן לקבוע כי ההצרויות לא משמעותיות ולא מצדיקות צנתור טיפולי נוסף.

כדי להשלים את תשובתי. לדעתי אין קשר כזה. בגדול ההצרויות שהודגמו אינן בעורקים המספקים דם לאזור בו הודגמה הפרעה בזרימת הדם

למיטב ידיעתי אספירין , מיקרופירין וגם פלביקס לא גורמים לאדמומיות כזו.