פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב - יש לך שאלה?

פרפור פרוזדורים זו הפרעה בקצב הלב. הדופק בזמן פרפור הוא לא סדיר ולרוב מהיר. ניתן לאבחן פרפור על ידי רישום פעילות חשמלית של הלב למשל אקג או הולטר.
לפי סמפטומים ניתן לחשוד בפרפור אך לא לאבחן בודאות.
הסמפטומים שאתה מתאר לא אופייניים דוקא לפרפור פרוזודרים. כדאי שתפנה לרופא לשם ברור.

נכון שרובד טרשתי שעליו נוצר קריש דם גורם לחסימת העורק ולאוטם שריר הלב.
כמו כן נכון שאין קשר בין חומרת ההצרות לסכנה לאוטם. רוב האוטמים נגרמים בשל הצריות של 40% עד 60% מקוטר העורק.
אדם שעובר אקו במאמץ המגלה אסכמיה (כלומר הצרות של מעל 70%) הינו בסכנה לאוטם העולה בהרבה על הסכנה בה מצוי אדם שעובר אקו במאמץ עם תוצאה תקינה. זאת כיון שאדם עם הצרות של מעל 70% יש לו בודאות הצרויות נוספות קלות יותר שהן מעמידות אותו בסכנה לאוטם. לעומת זאת אדם עם בדיקה תקינה יתכן שאין לו הצרויות כלל ולכן הסכנה פחותה.
אספירין מוריד סיכון לאוטם אך כדי לנצל את היכולת המקסימלית להפחית סיכון יש לטפל בכל גורמי הסיכון.

שלום

בעצם מבחינת האפשרות ללקות באירוע לבבי, אין הבדל בין מי שיש לו הצרות של 70 אחוז ומעלה שגורמת לאיסכמיה לבין מישהו עם הצרות של 30 אחוז ללא כל תופעות?


מבלי לעשות צנתור, אדם יכול לדעת אם יש לו טרשת? זה משהו שיש לכולם עם הגיל? כי א"ככל אדם בעצם בסיכון לקבל התקף לב ובלי קשר לרמת שכבת הרובד.

האם ידוע מה הטריגר שיוצר את הקרע ברובד הטרשתי שמביא לאוטם לבבי בגלל הקריש שנוצר על גבי הקרע?

ואם הבעיה שגורמת להתקף לב חריף זה הקריש ולא ההצרות כתוצאה מהרובד הטרשתי שנמצא שם ממילא בקביעות, מדוע בצנתור לא שואבים את הקריש כפי שעושים בצנתור מוחי? מדוע עושים הרחבה באמצעות בלון ושמים סטנט? הרי הבעיה החריפה היא הקריש, הרובד מן הסתם קיים לא רק בקטע שנקרע אלא בעוד מקומות.

תודה

כל אדם צריך לבצע בדיקות סקר תקופתיות כדי לגלות האם יש לו גורמי סיכון לטרשת ואם כן יש לטפל בהם וכך להוריד את הסיכון. אין טעם לבצע צנתור רק כדי לדעת אם יש טרשת כי אם יגלו טרשת של פחות מ 70% ימליצו על טיפול בגורמי סיכון- המלצה שניתנת לכל אחד עם גורמי סיכון ללא קשר למציאות טרשת.
קריש דם נוצר על גבי טרשת, וגורם לאוטם. קריש דם לא נוצר בעורק תקין ללא טרשת.
במידה וישאבו את הקריש בלבד ישאר רובד טרשתי קרוע שגם יפריע לזרימת דם בעורק וגם עלול לגרום להווצרות קריש חוסם חדש כל רגע. לכן יש להרחיב את העורק עם תומכן. הטיפול בעורקי המוח חדש ויש הרבה פחות ניסיון לגביו לעומת צנתור לב.

מחלה ויראלית יכולה לגרום לדופק מהיר מהרגיל. לכן אם לפי ההולטר יראה שהדופק מהיר מהצפוי יתכן שיהיה צורך לחזור על הולטר לאחר שהמחלה תחלוף

לא ניתן לדעת מבלי לקבל פרטים קליניים, בדיקות נוספות (אקו, אקו במאמץ או מיפוי במאמץ). מציע שתפנה לקרדיולוג שיעריך את משמעות הממצא.

הפסקה של 2.5 שניות לרוב לא מסוכנת. אך כדי לודא זאת יש לפנות לקרדיולוג עם תוצאות ההולטר

האם פגיעה בוומלך יכולה לגרום למעין חוסר יציבות וחולשה לעיתים קרובות. הדבר מתבטא בעיקר בעמידה

וונקבך יכל לגרום לסמפטומים במידה וגורם לקצב לב איטי מאד בדרך כלל פחות מ 50 פעימות בדקה.

האם קסטרלו יכול לגרום להפרעה מסוג זה ?

האם קסטרלו יכול לגרום להפרעת קצב מהסוג הזה ? קראתי באיזה מאמר

למיטב ידיעתי קסרלטו לא משפיע על קצב הלב.

מה הכוונה לqrs נרחב האם זה מסוכן עד כדי צורך בהשתלת קוצב ?

QRS רחב נובע מהפרעת הולכה חשמלית לרוב לא מדובר בתופעה מסוכנת. רק במידה והדבר כרוך בקצב לב מדי יש לשקול השתלת קוצב.

כדאי לעשות הולטר (אקג ל 24 שעות) ובמשך הבדיקה לעשות את הדברים הגורמים לדופק המהיר ולציין ביומן מה ומתי חשת בסימפטומים. הבדיקה תאפשר אבחון הבעיה ( להערכתי לא ימצא דבר מדאיג) ולטפל בהתאם.

פרפור פרוזדורים הוא אחד הגורמים לארועים מוחיים. כדי לאבחן האם פרפור גרם לארוע מוחי (כאשר אין תעוד של פרפור בעבר או בהווה) ניתן להשתיל רשם אקג (ILR) אפשרות נוספת היא לבצע מספר בדיקות הולטר עוקבות. ל ILR יתרון בכך שהסיכוי לאבחן באמצעותו פרפור גבוה יותר, אך החסרון שהוא מצריך ניתוחון. ההולטר אינו פולשני אך יש סיכון שארועי פרפור נדירים יוחמצו. כלומר לכל גישה יתרונות וחסרונות. ההמלצה צריכה להבסס על ההערכה של מידת הסבירות שיש ארועי פרפור. אם הסבירות מוערכת כגבוהה כדאי לבחור ב ILR.

המיפוי מראה זרימת דם תקינה לשריר הלב כלומר אין סימן לחסימה בעורקים הכליליים המזינים את שריר הלב.
לחץ דם של 220 בזמן מאמץ הוא גבוה מהנורמלי ומחשיד ללחץ דם גבוה.
לסיכום המיפוי מראה שבנקודת הזמן הנוכחית אין עדות לבעיה בזרימת דם ללב.
אם רוצים להבטיח שגם בעתיד לא תתפתח בעיה יש לטפל בגורמי הסיכון: עודף המשקל, לחץ הדם, ואם צריך גם: בכולסטרול, סוכר וחוסר פעילות גופנית.

שלום

ראשית תודה.


העובדה שבשיא המאמץ לח"ד הדיאסטולי היה תקין ורק הסיסטולי עלה (220/80) זה סימן טוב או שגם עליה גבוהה כל כך בלחץ הסיסטולי זה מעיד על בעיה?

לגבי הצניחות ST , יש לזה משמעות? זה דורש התייחסות כלשהי?

אם אני מבין נכון, המיפוי שביצעתי בעצם כולל גם מה שבודקים בבדיקת מיפוי מוגה?
כלומר תפקוד של חדר שמאל.

ושאלה לגבי הצילום עצמו.

הרעיון הוא לצלם את הלב מיד לאחר המאמץ וההזרקה.
מה קורה בזמן שלאחר מכן? נניח ויש איסכמיה ברמה כזו או אחרת.

האם החומר בסופו של דבר יגיע גם לאיזורים שיש בהם איסכמיה? כלומר יגיע, אבל באיחור?

א"כ אז כשמבצעים את הצילום בסביבות 40 דקות (פחות או אולי יותר) מזמן ההזרקה לא נקבל נתונים אמיתיים לגבי איסכמיה אפשרית?

היה עומס במכון המיפוי בו ביצעתי את הבדיקה, ומאז שקיבלתי את הזריקה של החומר עד שנכנסתי לצילום היו כמה אנשים שנכנסו לפניי.

תודה רבה

לחץ דם עלה במאמץ אך עליה ל 220 היא מחוץ לנורמה.
אם המיפוי תקין צניחות ה ST לא משמעותיות.
היום גם במיפוי SPECT ניתן לבדוק תפקוד חדר שמאל כמו ב MUGA
אם משתמשים באיזוטופ שנקרא ססטאמיבי אין בעיה לצלם לאחר 40 דקות כי הוא לא עובר פיזור משני מעבר לרקע ההזרקה.

שלום

הוזרק 8 מיליקירי של Tc99-Tetrofosmin בשיא המאמץ

זה בסדר?
פשוט חשבתי שאם עובר זמן מאז המאמץ וההזרקה אז בעצם מקבלים תוצאה שמשקפת כמו במיפוי במנוחה במקום לקבל תוצאות של מאמץ ולראות אם יש איסכמיה.

תודה רבה

אם הטטרופוסמין הוזרק בשיא המאמץ ניתן לבצע את הצילום לאחר 40 דקות ואפילו יותר ללא פגיעה בדיוק הבדיקה.

חוסמי בטא מאטים את קצב הלב, הם משמשים גם לטיפול בהפרעות קצב קלות כמו פעימות מוקדמות. חוסמי בטא נחשבים לתרופות בעלות פרופיל בטיחות טוב יותר מיתר התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קצב לב.

לא סביר שתלונות אלה קשורות לצריבה. כדאי שתפנה לקרדיולוג להערכה.

טרשת עורקים אינה הפיכה אך ניתן על ידי טיפול בגורמים לה להפוך אותה ל"יציבה" ולא מזיקה. בצנתור מטפלים רק בהצרות של 70% ומעלה כיון שהצרויות של פחות מ 70% אינן גורמות לסמפטומים. בדיקות פזיולוגיות כמו מיפוי לב יגלו רק הצרויות של 70% ומעלה כיון שרק הן גורמות להפרעה בזרימת דם לשריר הלב.

תודה על ההפניה למאמר ל הרופא בנושא
מאמר מאיר עיניים ומעשיר את הידע.

האם יש דרך לדעת/לבדוק האם הטרשת "יציבה" או מסוכנת?
זה חשוב לאור הנכתב במאמר שלא דרגת ההצרות היא המדד לסיכון אלא האם הטרשת יציבה.

אני מבין שבאופן מאוד כללי, ההתוויה לביצוע צנתור היא הצרות של 70 אחוז ומעלה.
אם כך זה מעלה כמה שאלות

1. זה בעצם אומר שאין כל ייתרון בצנתור וירטואלי על מיפוי לב, כי ממילא האינדיקציה לצנתור היא חסימה של 70 אחוז, ואת זה רואים גם במיפוי?
כלומר אין כל משמעות לאם נדע באמצעות צנתור שיש חסימה של 50 אחוז.

2. אדם שאין לו כל חסימה בעורקים (אם יש דבר כזה בכלל) או שיש לו חסימה של 10 אחוז, ואדם שיש לו חסימה של 65 אחוז, לשניהם אין סימפטומים באותה מידה?
אצל שניהם אין כל בעיה במאמצים?

3. בהמשך לשאלה לעיל, אדם שיש לו חסימה של פחות מ 70 אבל הטרשת אינה יציבה, כך שאינו מועמד לצנתור, עדיין יכול להיות באותה רמת סיכון, מאדם שיש לו מעל 70 עם טרשת יציבה, אז מדוע מתייחסים לאחוז ההצרות?

ושאלה לסיום, במאמר של הרופא כתוב שלאחר שיש כבר טרשת, שינוי התנהגותי ותזונתי לא יספיק בשביל לרוקן את בריכת הכולסטרול אלא רק תרופות, למה בעצם?

תודה רבה

אין כיום דרך לבדוק האם הטרשת יציבה או לא. מטפלים בצנתור או במעקפים רק בטרשת של 70% ומעלה כי היא גורמת לכאבי חזה. טרשת פחותה לא גורמת לסמפטמים אך כן עלולה לגרום לאוטם שריר הלב אם יוצר עליה קריש דם. לכן במידה ויש גורמי סיכון לטרשת יש לטפל בהם ביעילות.
כדי לעצור התפתחות טרשת יש להוריד LDL לערך של 60 מג% ובנוסף לאזן כל גורם סיכון אחר אם קיים. קשה להגיע לאיזון כזה ללא שימוש בתרופות. יש כאלה מסוגלים אך לדעתי הם מהווים פחות מ 5% מהאנשים.

ההיפוך נעשה תחת אלחוש לכן אינו אמור לכאוב. הסיכון לסיבוכים במהלך היפוך נמוך.

מיפוי ספקט משמש לגילוי מחלה כלילית כלומר חוסר אספקת דם לשריר הלב המצביעה על הצרות משמעותית באחד העורקים הכליליים
מיפוי MUGA משמש לבדיקת תפקוד הלב כלומר האם הלב מזרים בכל פעימה כמות תקינה של דם או ששריר הלב חלש ומזרים כמות קטנה מהתקין.
לפני מיפוי ספקט אסור לצרוך קפאין כי איכות הבדיקה תלויה בהגעה לדופק מטרה במידה ואדם אינו מצליח להגיע לדופק מטרה ניתן לבצע את הבדיקה תוך מתן תרופה המדמה מאמץ = דיפירידמול. השפעתה של תרופה זו נסתרת על ידי קפאין. לכן לא ניתן להשתמש בשיטה זו במידה והנבדק צרך קפאין בסמוך לבדיקה.

האקו מראה מפל לחצים במוצא חדר שמאל זה ממצא שמחייב הערכה של קרדיולוג. לכן קבעי תור לקרדיולוג.

נעשה לפני חצי שנה (לראשונה בחיים)

תודה

כן התוצאות של האקו הקודם לא מראות את הממצא באקו החדש. זה מוזר אם ההפרש בין שתי הבדיקות רק חצי שנה. פני לקרדיולוג עם תוצאות שתי הבדיקות.

תמיד לעשות הפוך חשמלי,
אפשר להזריק תרופה נוזלית לוריד ע"י רופא בבית חולים ולהפוך את הסינוס,

ויש צורת היפוך ע"י כדורים,אותה את יכולה לעשות בעצמך ולא לרוץ לבית חולים בכל פרפור.

איך עושים את זה?-זה פשוט,אבל יכול להסביר לך את זה,רק הקרדיולוג שלך המכיר אותך.