פורום חרדה חברתית - יש לך שאלה?

שמתי לב לכך שכאשר אני צריכה לשוחח עם מישהו חדש שלא היכרתי אני לחוצה מאוד וכאילו מחפשת פאקים בבן אדם, אם זה משהו חיצוני כמו צלקות בעור או עודף משקל או תכונת אופי כלשהי. אחרי שאני מוצאת משהו כזה אני כאילו נרגעת ולא מרגישה מאוימת. זה נורמלי? זה נובע מחרדה חברתית?

היי, אני בחורה בת 26. סה"כ אני בחורה חברותית אבל יש לי בעיה שמציקה לי. קשה לי להתנהל מול דמויות סמכות כמו בוסים בעבודה. אני מרגישה שזה פוגע בי מבחינת משכורת וקידום ולא יודעת מה לעשות. באופן פרדוקסלי זה נעשה יותר חמור כשהבוס ידידותי ולאו דווקא מפגין סמכותיות.. האם זאת חרדה חברתית. איך מטפלים בכך?

לאחרונה אני מתעניין בנושא שפת גוף.
תמיד מזכירים את המבט בעיניים כגורם המשדר תכונות חיוביות ובטחון עצמי.
כלומר אדם המישיר מבט נחשב בד"כ לבעל בטחון ולעיתים משדר יותר אמינות, כריזמה ותכונות חיוביות. (למרות שיש אומרים שזה מסמל גם גאווה ויהירות)

השאלה שלי היא מה המינון הנכון לדעתכם של מבט בעיניים? האם הכוונה שאנשים מהסוג דלעיל מסתכלים על בן שיחם בעיניים כל השיחה?
הרי על פניו זה נראה לי לא טבעי להסתכל בעיניים כל הזמן.... זה מקבע את רצף השיחה, מסיט את הריכוז ונראה לי לא טבעי. אבל אולי אני טועה ואולי זה נראה לי ככה
כי לי אישית אין את זה...

מה אתם אומרים בעניין?

אני לא אוהב בכלל את האישיות שלי, הרבה פעמים אני מרגיש שהחרדה שלי מונעת ממני להיות מי שאני באמת, ואני מרגיש לכוד.. אני לא מדבר-הולך-חושב-ומתנהג כמו שאני באמת חושב שאני יכול.. ואם אני לא אוהב את עצמי איך אני יכול לצפות שמישהי תאהב אותי?

יש איזה דרך לשנות לחלוטין את האישיות שלי?

שלום רופאים יקרים!

לפני כחודש וחצי ביקרתי אצל פסיכיאטר בפעם הראשונה והוא איבחן שיש לי חרדה חברתית. הוא נתן לי צפרילקס ל-3 חודשים והמלצה ללכת לטיפול CBT.

אני חושב שאני סובל מהחרדה כבר המון שנים אולי מאז שהייתי קטן (היום בן 25).

יש לי תחושה מוזרה שקשה לי לדבר, שהדבר דורש ממני מאמץ רב ושהקול שיוצא הוא קול מונוטוני, נבלע ולא ברור ואני רואה שגם אנשים מגבים אליו בצורה מתאימה. הוא משדר עייפות וחוסר אנרגיה.

לאחר מספר בדיקות אצל מומחים למיתרי הקול לא נמצא כל בעיה ונאמר לי שכנראה שזה נובע מהחרדות שלי.

אני אחרי חודש וחצי בטיפול ציפרלקס אך אני לא מרגיש שיש שינוי כלשהו.
הייתי שמח לראות שהתסמינים נעלמים או נחלשים לפני שאני מתחיל CBT.

האם בשלב זה כבר אמור להיות שיפור? הרופא ביקש לחזור אליו אחרי 3 חודשים (בעוד חודש וחצי) האם אין שיפור בשלב זה רצוי לפנות אליו כבר עכשיו?

האם יש טיפול תרופתי שיכול לטפל בחוסר האנרגיה ובתחושה המוזרה שיש לי לגבי הדיבור והבטחון בו?

תודה רבה!

שלום רב,
אני בת 30.
כל חיי נאבקתי בבעיה והיא שיחות טלפון. אני לא יודעת למה זה ככה אבל ממש קשה לי עם זה. לפני כל שיחה ובמיוחד לאנשים שאני לא מכירה אני צריכה לנשום עמוק ולשכנע את עצמי שעות ואז בסוף אני עושה את זה מהר כזה כמו להוריד לפלסטר. אחרי השיחה אני ממש חסרת מנוחה וחייבת לעשן סיגריה ולהרגע

לקח לי זמן להבין שאולי זאת בעיה ולכן אני פונה אליכם רק עכשיו לעזרה

אני אימא לנער מתגבר בן 14 שנים כמרגישה ורואה כי לבני יש בעיה לפתח קשרים חברתים שמלווים בהסתגרות בבית אין לבני חברים בבית הספר (הוא בכיתה ט' ) הוא לא יודע לפתח קשרים חברתיים שמלווה בחוסר רצון לקחת יזומה להיות שותף בפעיליות שונות בבית הספר
כגון סיורים, עזרה לקהילה, טיולים שנתים וכו....
פניתי למחנכת שערכה עימו שיחה אך ללא הצלחה.
מה אלי לעשות על מנת לעזור לבני ללמוד איך לפתח קשרים חברתים עם ילדים בני גילו.

שלום ד"ר,
אני בן 36
סובל מחרדה כללית+חברתית ודיכאון(בינוני?) אוניפולרי (או משהו כזה).
נוטל כחודשיים לוסטרל(עלייההדרגתית כל 2-3 שבועות וכעת מזה 3 שבועות 150 מ"ד.
נוטל קלונקס כל יום.(עליתי מ0.5 ליום ל1.25).
בנוסף למיקטל(לחיזוק) וכנראה אתחיל 75 מ"ג (תחילת שבוע 3, כל שבוע 25 מ"ג).
עדיין יש חרדות, עדיין יש דיכאון וניסיתי תרופות בחיי מכל מיני מש'.
למעט סרוקסט(שהיה הכדור הראשון) כלום לא עזר(גנרי, לא עקבי, לא סבלני וכו').
נותן צ'אנס כפי שהבנת לטיפול.
למה זה לא עוזר?
אני כזה עמיד לתרופות?דיכאון עמיד? חשוך מרפא?
כמה זמן זה לוקח? 4-6 שבועות, 8 שבועות, 3 חודשים, שנה? 200 מ"ג, 300 מ"ג, מייצבים, אנטי - פסיכוטים, טריציקליים??
ללא הקלונקס אני משותק.
מרגיש שאף אחד לא יכול לתת לי תשובה באמת.
אשמח לדעתך.

אתה לא צריך שם

אפילו לשים סוף לכל זה איני יכולה,
וגם כשלא אהיה פה,אין איש המבקש מחילה,
אנשים ברחוב הסואן,לא מביטים אף פעם,רואים את מה שאין.

אני רואה את מה שיש,ומה שאין ,לא אבקש,
אמחול על הכל אך לא אשכח,שמישהו יכבה אותי,
שאהיה מכובה,כן,בדיוק כך.

הדפים מתמלאים זה אחר זה,ונזרקים כסופה של אותיות,
אולי רק החתול בלי השם ימצא ויקרא..וידע.
יילל כמוני במן סבל מתמשך,
על דף עם מלל, אבל גם ריק,
על אחת שלא הצליחה אף פעם לאחוז בבובה ולא לדמיין משפחה-
שאתה תהיה האבא ואני אהיה רק ילדה ולא באמא ותינוק משלה.
.
הוא יקפוץ על רגליו ויצא לטיול,
לא יבדוק משמאלו ימינו אם יש עוד חתול,
כך סתם יצעד לאיטו לבדו,
רק הוא בשלו,כאילו עולמי נקשר בעולמו.

והגשם יחל לרדת ולו לא אכפת דבר,
אולי הוא מחפש אותי באיזה מקום,אולי מזמן נשבר.

על קצה של מכולת יתעייף לגמרי מצטנף לתוך עצמו,
מגרגר בבכי תמרורים ,כמוני,אף פעם לא סבל אנשים.

גשם החל לרדת בלילה של סתיו,ומשהו בי נרטב
אצמיד את מצחי בקנאה לחלון הראווה-הבובות,,
אין בהן טיפת מחשבה,גופן מכוסה בשכבות של שום דבר
ואני אתגעגע למשהו שעבר..

עירומה וספוגה,אחפש לי ספסל, לשם הפוגה,
באמצע הלילה שהרחוב אז ריק מאדם,
רטוב וקפוא ולי לא אכפת,
אחכה לך תמיד,אולי תבוא עוד מעט,
אולי רק יום אחד.

ניצלת את הדלת שהשארתי פתוחה לכבודך..
אולי בכלל לא כמוני אתה- אולי אתה חתול משפחה..
והיה לי רק אותך,ועכשיו הבראת ואני נשארתי חולה בלעיך.

אתה לא צריך שם.

-בת 23 שלא מצליחה לצאת מהבית חוץ מכשאין אנשים ברחוב-

בשנה האחרונה המצב לא משהו לא טוב בבית הספר (אני מדרדרת בלימודים) והמצב בבית לא הכי טוב שיש.

בכמה חודשים האחרונים יש לי כל מיני התקפים של: כאבים החזה, קוצר נשימה,לחץ, אני לא נרדמת.

מישו אמר לי שיכול להיות שזה התקפי חרדה
זה קורה לי לעיתים קרובות

מה אני יכולה\צריכה לעשות כדי להפסיק אותם


בבקשה תעזרו לי תודה מראש

נ.ב
אני לא יודעת אם חשוב לציין אני בת 14 וכל המצב הזה נראה לי מוזר

שלום
לפני 12 שנים כשהתחלתי לחוות תסמיני חרדה ודיכאון קיבלתי סרוקסט ומעט קסנקס.
זו הפעם הראשונה שנטלתי כדורים פסיכיאטריים והייתי בן 24.
ההטבה הייתה ממש לפי הספר והרגשתי טוב ורגוע.
מסיבות כאלה ואחרות לא הייתי עקבי ועם הזמן התחיל כדור שלג וניסויים עם כל מיני תרופות מכל מיני מש', והאמת - אף אחת לא עזרה כמו הסרוקסט.
האם כיום, כשאני 12 שנה אחרי, אחזור ליטול אותה, עדיין תהיה לה השפעה חיובית, או שאצטרך מינונים יותר גבוהים?
מה הסיכויים בעצם להפיק תועלת מאותו כדור אחרי כל השנים וכשהגוף כבר "ספוג"?

עלי לציין גם, שאני נוטל היום 150 מ"ג לוסטרל קצת יותר משבוע עם 1 מ"ג קלונקס ואין הטבה. ידוע לי שיש מקום עוד להמתין על מינון כזה ומקס' להעלות ל-200, אבל זה לא מרגיש לי זה.

האם זה באמת עשוי להשפיע פתאום?

שלום

לדיכאון עמיד+ חרדה כללית וחברתית איזה שילוב עדיף

כרגע נוטל לוסטרל 150 מ"ג וקלונקס 0.5.

האם עדיף להוסיף למיקטל או וולבוטרין?

תודה

שלום, אני בן 28, יש לי חרדה חברתית, נוטל ויפאקס XR כשנה ושמונה חודשים , לפני כחודש וחצי הומלץ לי ע"י הרופא להעלות את המינון ל-225 גר'. אך עדיין יש לי מצבים שהחרדה מפריעה לי.
אני מבין שאפשר להעלות ל-300 אך אולי הכדורים הללו לא מתאימים לי ויכול להיות וצריך לקחת כדורים אחרים?

תודה

אני סובל מאוד מפחד במה הרבה שנים (מאז שהייתי ילד) ואני מתכנן לטפל בו באמצעות טיפול פסיכולוגי או אימון אישי בקיץ.
הבעיה היא שאני רועד מפחד לטפל בבעיה, כי אני רועד מפחד שאצטרך לדבר לפני אנשים (ברגעים אלו ממש שאני כותב יש לי פרפרים בבטן רק מהמחשבה), כבר מעכשיו אני אחוז אימה מזה שאצטרך לדבר לפני אנשים כחלק מהטיפול (כבר היו לי שילשולים וכדומה תופעות מהאימה).
האם באמת הטיפול בפחד במה חייב להיות כל כך מייסר ? שאהיה חייב לדבר לפני אנשים ??
או שקודם מטפלים ומבטלים את הבעיה וכתוצאה מכך אוכל לדבר בביטחון לפני אנשים ?
תודה.

שלום
בן 36, סובל מדיכאון(בינוני) וחרדה חברתית.
טופלתי בלא מעט תרופות ssri, קצת snri ולא מעט בשילוב בזודיאזפינים.
לפני כחודש התחלתי לוסטרל(לא לקחתי בעבר), שבועיים 50 מ"ג ושבועיים על 100 מ"ג. יחד עם קלונקס כל יום ממוצע של 0.75 מ"ג לערך.
כמובן שהייתי שמח להיפטר מהתלות בקלונקס.
ב-3 השבועות האחרונים כ"חיזוק"(בהמלצתי) קיבלתי אדרונקס, אבל זה נראה כי הגביר לי חרדות ופגע באונות.
הפסקתי בהדרגה והפסיכאטרית רשמה לי אולאנזאפין(גנרי לזיפרקסה), ליטול 2.5 מ"ג ליום.
קראתי ברב מוחץ באינטרנט שהוא גורם להשמנה(יש לי טראומה ממירו) וגם לא ניתן לחצות את הכדור הגנרי(מגיע ב-5 מ"ג, ולא רכשתי).
מה באמת יכול להיות מומלץ כחיזוק ללוסטרל, כשמדובר בחרדה חברתית, חרדות, דיכאון, דימוי עצמי נמוך?
ניסיתי לפרקים קצרים בעבר אלפרליד, ריספונד ועוד, שאני לא זוכר, אבל לא הייתי עקבי או סבלני.