פורום חרדה חברתית - יש לך שאלה?

שלום לכולם, אני מאובחן ומטופל בכדורים נגד חרדות.
בחצי שנה האחרונה החרדות שלי משפיעות ממש על ההתנהלות היום יומית שלי, אני מפחד להתרחק מהבית ומרגיש שאני הולך למות באמצע הרחוק. מפחיד אותי לנסוע רחוק מהבית , ואם אני כבר נוסע אני מראש לוקח כדור אלפלריד.
כמו כן, אני נוטל אסטו - רופאת המשפחה אמרה לי שהכדור מעורר תאבון ואכן עליתי במשקל כ-10 קילו.
בעיה נוספת היא ירידה בתפקוד המיני, האקט עצמו ממושך וברוב הפעמים אני גם לא מצליח להגיע לאורזמה עם הבן זוג - מה שגורם לו לתסכול ומחשבה שלא מצליח לספק אותי.
עידכנתי את הבן זוג שאני נוטל כדורים נגד חרדות וזה יכול להשפיע.
אני נתון תחת המון לחץ בחיי היום יום - עצמאי..

אשמח לשמוע את תגובתכם.

תודה מראש.

ז"א האם זוהי מחלת נפש?

שלום אני בת 19
אני כל הזמן בדיכאון אני חושבת שאני לא יפה מספיק שאני שמנה אבל אני לא באמת שמנה פשוט אני מרגישה ככה ואני לא יודעת מה לעשות אני רוצה להיות בן אדם שמח
אני ממש לא אוהבת את עצמי ולא מרגישה שווה
אני חושבת שאם אני ירזה אז לפחות אני יהיה שווה משהו אני חושבת שזה הדבר היחיד שיש בי
שאני ירגיש יפה וכאילו לא אכפת לי איך אולי לקחת כדורי הזייה או להפסיק לאכול אין לי מה להפסיד כבר
אני ממורמרת
ואני לא עובדת או עושה עם עצמי משהו וזה גורם לי להרגיש ממש חסרת תועלת
ואני לא עובדת כי גם אני מרגישה לא שווה כלום כי אני חושבת שאני לא מספיק יפה וגם מבחינה חברתית אני לא מסתדרת
אני סיימתי שנה שעברה תיכון שהיה לי ממש רע שם!!!!! הייתי שם ממש בודדה כל הכיתה לא דיברו איתי הרגשתי תמיד לבד וגם עכשיו אני מרגישה בודדה כל הזמן והם לימדו לישנוא את עצמי כי הרגשתי שאף אחד לא אוהב אותי שכולם שונאים אותי
ועכשיו אני צריכה לעשות שירות לאומי ואני לא רוצה לעשות כי אני יודעת שאני לא יסתדר וירגיש בודדה ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ... אין לי בכלל שימחת חיים יש איזה טיפול שאתם מכירים שאני יכולה לעשות כדי קצת לאהוב את עצמי או להרגיש טוב עם עצמי
או איזה מקום לנוער פנימייה כלשהיא שאני יהיה שם שאני ירגע קצת אני כל הזמן בחרדות ובלחץ ...אני ממש בלחץ מהעתיד אני לא יודעת מה אני יעשה עם עצמי מה אני יהיה במה אני יעבוד וכו.(תיכנננתי לעשות שירות לאומי השנה אבל אני לא רוצה לעשות)
ואני רוצה לא להיות בבית בגלל שאני רוצה לשכוח כל מיני דברים כמו מה שהיה לי בתיכון אני מרגישה שאני חיה את הרגעים בתיכון מחדש .. וזה עושה לי רע
אני מפחדת שאני לא יהיה מוצלחת בעתיד וכאלה ..(.צבא יש לי פטור )
ממש קשה לי בסיטואציות חברתיות אפילו עם המשפחה שנגיד אנחנו יושבים ביום שישי ביחד אז אני לא מדברת אני משתתקת אני מרגישה שאין לי שליטה על זה אני פשוט לא יכולה לדבר אין לי עלמה לא יודעת מה זה כשיש הרבה אנשים אני ממש נלחצת ושותקת ועם המשפחה אני אמורה להרגיש טוב בטוחה אבל זה לא ככה
אני מרגישה שכולם נגדי שרק רוצים לעשות לי רע
קשה לי דבר גם עם מוכרים ועם הרוקחת ממש אני מרגישה מאוד מוגבלת אני לא יודעת למה קשה לי כל כך לדבר
וזה גורם לי להרגיש שונה מיוחדת תחושה ממש לא נעימה שהרגשתי ככה גם בתיכון שונה לא קשורה לכלום בודדה ומוזרה .

תודה מראש על העזרה

שלום ושנה טובה ומתוקה, יש לי בעיה שכאשר אני נמצא לפני עבודה שהיא לרוב בשעות אחר הצהרים, להיות לחוץ לפני העבודה כלומר: להתארגן שעה לפני העבודה, להיות בחוסר שקט לפני העבודה, כל הזמן להיות בלחץ לפני העבודה כי אני פוחד לאחר, וגם להגיע לעבודה כחצי שעה לפני הזמן שאני אמור להתחיל את העבודה בשעה שקבעו לי.
הבעיה לא קוראת לי אם העבודה חלה בבוקר, למשל ב7 עד סביבות 9:30 בבוקר משום שבבוקר אני עייף, זה קורה לי רק אם העבודה מתחילה לי למשל ב4:00 אחר הצהריים.
מה אני אמור ויכול לעשות במקרה הזה?

שלום רב!
אני בת 39 יש לי חברה קרובה מאוד בת 21 מזה כ-3 שנים. בתקופת התיכון עבר עליה טראומה כלשהי שגרם לה להיסגר ולאבד את האמון באנשים. אני הבן היחיד שהיא נפתחת אליו ולא 100% אפילו לא לאימה ול2 אחיותיה לא מספרת על מה שעובר עליה.(אביה נפטר בגיל 2) אינה מוכנה לגשת לעו"ס או לפסיכולוג. היא טוענת שזה יגרום לה עוד יותר להיסגר!!! היא מאוד מאוד מוכשרת אך חסרת ביטחון לחלוטין!מאוד ביישנית ומופנמת. היא צועקת לעזרה, אך איני יודעת כיצד לעזור לה, מה להגיד לה, איך לעזור לה להיפתח? למצוא עבודה שהיא אוהבת? היא אומרת דברים כמו: "אני מרגישה שהחיים שלי אבודים", "אני לא רואה שום דבר באופק", "הלוואי ויקרה לי משהו גדול שישנה לי את החיים" אני מאוד רוצה לעזור לה, ולעודד אותה! אשמח אם תוכלו ליעץ לי בדחיפות אפילו משפטי מפתח יעזרו!!!

1) מדוע יש בכדורים הפסיכאטריים גם חומרים לא פעילים? בשביל מה הם מיודעים?
2) מה ההבדל בהשפעה בין רסיטל לציפראמיל. בעיקרון יש הרבה פסיכאטרים שאומרים שבגלל שיש להם אותו חומר פעיל אז ההשפעה שלהם היא אותה השפעה, אבל מצד שני ראיתי שהחומרים הלא פעילים שלהם לא זהים... יכול להיות שרסיטל ישפיע בצורה טובה וציפראמיל לא, לאדם מסויים?

איך אדע אם אני סובלת מחרדה חברתית או מדימוי עצמי נמוך שגורם לי לחוסר בטחון בקבוצה?
אני בת 33 מלומדת נראית טוב..
כשאני יושבת בחברה חדשה אני ממש צריכה להתאמץ כדי לחפש על מה לדבר זה קורה הרבה פעמים גם כשאני בסביבה מוכרת, אני שקטה ולא מרבה להשמיע את קולי ולהביע את דעתי.
גם כשאני רוצה ממש לדבר אני לא תמיד יודעת איך לעשות כן ועל מה לדבר? תמיד אני חוששת שאשמע לא מעניינת ואנשים לא יתייחסו למה שאני אומרת... אני חושבת כ"כ הרבה ועסוקה בזה מאוד בכל מהלך הפגישה כך שלמעשה אני שם ולא שם...מעין מנותקת.
אני גם לא יודעת איך להתחיל לפתח שיחה על דברים נחמדים ושטחיים ולא על נושאים אישיים וכבדים כגון מה את עושה בחיים בת/בן כמה את/ה וכו'.
גם אם בחרתי להתחיל שיחה אז אני חושבת שעה עם מי כדאי לעשות כן באיזה טיימינג ועל מה אדבר.. בקיצור זה לא בא לי זורם טבעי אלא קשה וכבד וזה מתסכל אותי.

חשוב לציין שיש לי הרבה חברות ואני חברותית מאוד. מה שתיארתי לעיל קורא לי רק כשאני בקבוצה בעיקר קבוצה חדשה. עוד לפני הפגישה עימם אני כבר בלחץ על מה לדבר אם לדבר אולי לא מעניין אותם מה שאני יגיד.... ושכך חושבים גם כך קורה מה שאני אומרת עד שאני אומרת.
עוד אציין שהבטחון שלי תמיד מושפע מהסביבה אם התקבלתי טוב ופנו אליי ושיתפו אותי אז יהיה לי יותר קל אם מתייחסים אליי כעוד אחת מהקבוצה, מה שטבעי אגב, אז אז קשה לי ממש להיפתח.
הייתי מכ"ית בצבא ובאוניברסיטה גם הייתי עושה פרזנטציות בלי שום בעיה אין לי בעיה של לעמוד מול קהל להיפך ... אז מה יכולה להיות הבעיה ומה עליי לעשות שיהיה לי יותר קל בחברה?

שלום
אומרים עלי שאני חברותית מאוד, אני לגמרי לא מרגישה כך.
אני מאוד קיצונית בחברויות שלי, ובכלל או הכל או כלום.
בעבר היו לי יותר חברים, אבל תמיד הרגשתי שאין לי הרבה
ועם הזמן גם בקטע נפשי וגם בקטע של נסיבות החיים כשיש פחות זמן לחברים
אני שומרת על 4 חברים, שיש בהם דברים מאוד שונים ממני, אני רואה אותם פעם בחודש ואפילו יותר... זה חסר לי, מרגיש לי שאני יותר רוצה את הקשרים.
וחברים אחרים אני לא יודעת איך להכיר, תמיד נראה לי שאנשים מתחברים לאנשים אחרים הרבה יותר מאשר אליי, ואני לא יודעת איך להתחבר אליהם במסגרת מעבר ללימודים לדוגמא.

אני בזוגיות כמה חודשים, אני בחורה מאוד עצמאית, אני לומדת כשאפשר עובדת, יש לי תחביבים יודעת להעסיק את עצמי אבל עדיין מרגישה בודדה קצת, גם הזוגיות בן זוגי מאוד אוהב אותי, אבל אנחנו מאוד שונים, מרגיש לי שלפעמים אין בינינו הרבה דיבור
או הרבה ביחד. והוא עם ADHD אז גם איתי אבל גם בחברה יש פעמים שהוא "מנותק"
או ההפך דווקא כשאנחנו ביחד כל אחד בעולם שלו, וכשעם ההורים או עם אחרים אז הוא יותר יוזם שיחות

אז איך להתחבר עוד לאנשים חדשים?
ואמרתי לו שמרגיש לי שאני מדברת איתו יותר מאשר ההפך, הוא מודע לזה ואומר שככה הוא, זה אולי גם קשור לזה שאנחנו המון ביחד, לא יודעת זה מרגיש לי מרחיק בינינו... שהוא לא חברותי ומעניין יותר מדי.... הוא בעיקר במחשבים ככה "אוטיסטי כזה זומבי" ומרגיש לי שבתחומים שמעניינים אותי אני יותר יוזמת שנעשה ביחד, והוא יותר עם עצמו... והביחד יותר בפסיבי לראות סרטים או טלוויזיה וכו'...

שלום רב,
אני מטופל באסטו ובכדור אלפלריד במידת הצורך..כבר שנה שאני סובל מחרדות ולאחרונה התחלתי גם טיפולי CBT - אני חייב לציין שמאז שאני לוקח את הכדורים הגוף שלי חלש, הריאה שלי נפגעה. הייתה לי הפסקה באמצע של חודשיים על דעת עצמי- כן אני יודע שאסור לעשות את זה!
אני מבטוח בקופת חולים מכבי ולצערי רופאת המשפחה שלי לא מתייחסת אליי ברצינות אני בחור צעיר ואומרת שהכול בראש והכול יעבור. אבל אני סובל וזה פוגע בתפקוד היום יומי שלי.
מספר שאלות-
האם ניתן לצאת בכלל מחרדות?
האם CBT - אכן עוזר?
האם יש קשר בין הפגיעה בריאה שלי בעיקר בלילה לשימוש בתרופות?

תודה רבה

שלום ד"ר . יש לי חרדה שמלווה אותי כבר תקופה ארוכה שכשאני פוגשת אנשים שאני מכירה אז אני מפחדת שהעיניים יפתחו לי יותר מידיי מהרגיל ושיחשבו בגלל זה שאני נהייתי לא נורמלית. ומרוב הפחד שזה יקרה (שהעיניים יפתחו לי יותר מידיי) אז זה באמת קורה. דרך אגב יש לי הפרעה דו קוטבית וחרדה חברתית ואני מטופלת בזיפרקסה 15 מ"ג ובאסטו 10 מ"ג ליום. השאלה שלי היא אם אני יספר את זה לרופאה אז מאיזה כדור היא תמליץ לעלות את המינון מהזיפרקסה או מהאסטו? האם זה קשור לחרדה החברתית או שזה סתם מחשבת שווא? בתודה מראש חלי

שלום רב, לפני כשנה הייתי בפנימייה הנמצאת בצפון, (רננים למי שמכיר) בשנה שעברה זאת הייתה שנתי האחרונה בפנימייה הזאת.
הרגשתי בשנה הזאת לא כל כך נעים, בגלל אלימות שהייתה בפנימייה מצד חניכים אחרים, הן בפנימייה והן בבית הספר השייך גם הוא לפנימייה.
לפני כמעט כשנה בדיוק, שלחו אותי מהקבוצה שבפנימייה לפגישה במסגרת הפנימייה, בדרך לפגישה הזאת, נתקלתי בחניך שהיה איתי כשנה לפני באותה הקבוצה, ומאז התדרדר מצבו עד לכדי אלימות. ברגע שנתקלתי בו הוא הביא לי כאפה אל העורף, ואז החזרתי לו בחזרה כי זה לא היה לי נעים, וגם כי אני לא פראייר. לאחר שהחזרתי לו הוא זרק עלי אצטרובל אל כיוון הראש, והתחיל לקלל אותי גם, וזה היה לי נורא לא נעים. אמרתי זאת כמובן למדריכים שלו אבל זה כמובן לא טופל כראוי, ולאחר כשבועיים פחות או יותר, הוא זרק עליי ביצים שהלכתי מהקבוצה אל כיוון הפנימייה במסגרת תפקידי.
מאז עזיבתי את הפנימייה זכרתי את האירועים האלה בכדי זיכרון טראומתי שלא יכולתי לשכוח ממנו עד היום, זיכרונות אלו עברו לי לאחר כחצי שנה בערך.
בגלל השנה הלא מוצלחת שהייתה לי בשנה שעברה, ובגלל אירועים אלו היו בי חששות לבוא ולבקר בפנימייה שוב, ואני בא לבקר שם בעוד כשבועיים לכבוד סוף השנה אם זכרונות אלו.
כיצד ניתן לטפל באירועים טראומתיים אלו? תודה רבה....

בשנים האחרונות יש לי תחושה שאיני מצליח להסביר באופן הגיוני. בכל פעם שאני יוצא מהבית אני מרגיש שאני צריך להשתין, אבל לא בצורה נורמלית אלא אני מרגיש כאילו עוד שניה בורח לי שתן. כמובן, זה אף פעם לא קרה...הבנתי עם הזמן שכנראה מדובר בחרדה חברתית(אחרי בירור רפואי מקיף), ניסיתי כדורי ציפרלקס שלקחתי זמן רב אך הם לא הועילו כלל, הלכתי לפסיכולוג שהציע טיפול בו אני אמור לחשוף את עצמי לכל מה שגורם לי חרדה ולא לעצור את החיים בגלל ההפרעה הזאת במטרה להעלים את ההפרעה. מאז כבר עברתי כברת דרך - סיימתי תואר שני ומצאתי עבודה רצינית, אבל עדיין ההפרעה קיימת באותה עוצמה כמו שהייתה בהתחלה - אני הולך כל שעתיים לשירותים כאשר כחצי שעה לאחר שהלכתי לשירותים אני מרגיש צורך(לא אמיתי) ללכת שוב...זה נורא מתסכל וגורם לי לחשוב שההפרעה כאן כדי להישאר.

הייתי שמח לשמוע ממישהו שחווה את ההפרעה או הפרעה דומה לה, ואם הצליח להתגבר עליה. וכמו כן, אם יש המלצות לטיפול כזה או אחר.

תודה,
משה.

שלום רב,
לפני כמה ימים עשיתי את מבחן ליבוביץ והסתמן שאני סובל מחרדה חברתית בולטת את המונח חרדה חברתית הוא חדש לי, בעבר חשבתי שאני חסר ביטחון וביישן ולא יותר מזה.
התקפי החרדה עוברים עלי בזמן שאני אמור לדבר בפני קהל או כשאני אמור לדבר בקול רם, נלחץ עד כדי כך שאני שוכח מה אני אמור להגיד עם דפיקות לב חזקות וזיעה.
בימים הקרובים יש לי פגישת עבודה מאוד חשובה ועצם המחשבה על הפגישה הזו גורמת לי לחץ וחרדה מחרידים .
הוצע לי ליטול אלפרוקס או לוריוון לפני הפגישה האם זה אמור לעזור לי לעבור את הפגישה בשלום ?

לפני כשבועיים נפגשתי בפעם הראשונה עם פסיכיאטרית, אבל את האיבחון של דיכאון וחרדה קיבלתי דרך נירולוג. לאחר ניסוי רמוטיב עברנו לפני כשלושה חודשים לציפרלקס, בתחילה במינון 10 מ"ג ולאט טיפסנו ל-20 מ"ג לפני 3 שבועות כאשר ההליך מלווה בשני לוריוון 1 מ"ג ליום ובמקרה שאני לא מצליחה לישון בלילה כדור של אמביאן 12.5 מ"ג. הפסיכיאטרית השאירה את טיפולו של הרופא המשפחה על כנו. רציתי לציין שהכל החל אחרי ניתוח מורכב בחניכיים. רציתי לדעת מספר דברים:
האם זה יכול להיות שהדיכאון והחרדה החלו בעיקבות ניתוחי החניכיים? למה אני לא מצליחה לישון צהריים דבר שיכולתי קודם? הפסיכיאטרית המליצה על טיפול תרופתי+שיחות+CBT, אבל במקומותינו יש מעט מדריכי CBT, וכולם עובדים בקופת חולים האם עליי לסבול עד שיהיה תור בהם? האם ישנה דרך שבה אני יכולה לעזור לעצמי? האם בנוסף נוצרה הפרעת קשב וריכוז או שמה הדיכאון והחרדה הם תוצר של הפרעת הקשב?רמת התיאבון שלי ירדה לגמרי, יש ימים שאני יכולה להעביר בלי לאכול, האם זה יעבור?

שלום אני בת 41 מגיל 21 אני סובלת חרדות נוראיות.
מלוות בדופק רגשת התעלפות ופחד נוראי ממות. בנוסף בזמן חרדה אני מאבדת שליטה עצמית ז"א נכנסת לפניקה נוראית ובילבול
קשה לי להתמודד עם מצב. אני אובדת עצות
יש לציין כי ניסיתי ציפרלקס. אסטו..ועוד כמה סוגי כדורים. לא הצלחתי להמשיך בכדורים בעקבות תופעות הלוואי הקשות שאף החמירו את התקפי החרדה.
בבקשה אני מיואשת. החלום שלי לחייך ולהיות מאושרת
עזרו לי בבקשה