פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

גל יקרה,

בדבר אחד בן-זוגך צודק. השינוי חייב לבוא מבפנים. כל שינוי אשר ייעשה כתוצאה מגורם או סיבה חיצוניים לא רק שלא יחזיק מעמד לאורך זמן אלא שגם ייצור תחושות של תסכול ומרירות אצל זה שנאלץ לבצע את השינוי. תחושות אלה הינן תחושות הרסניות, תחושות אשר לאורך זמן אמנם יצרו שינוי אך לא את השינוי לו את מייחלת. לאור זאת, לשאלתך, זה בסדר לשאוף לערוך שינויים כך שהחיים ביחד יהיו לשביעות רצונך, כך שתהיי מאושרת בזוגיות הזו אולם, לא כדאי לעשות זאת בדרך של אולטימאטומים. הדרך הנכונה יותר היא לרתום אותו כך שהוא מאוד ירצה לעשות את השינוי ויעשה כל שביכולתו על-מנת לצלוח את האתגר אשר עומד בפניו. עלייך לנסות להעביר לו תחושה שאתם יחד בעניין הזה של השינוי, כי את תומכת בו וכי את שם על-מנת לסייע לו ככל שתוכלי. כאשר הוא יחוש שאת איתו ולצידו, לא רק שהוא לא ייעלב אלא שהוא יתגייס לתהליך בכל מאודו.
את מצידך אינך צריכה לקבל ולהכיל שום דבר שאינך שלמה לגביו. גם את לא תוכלי לערוך שינוי אמיתי במידה ואינו נובע מבפנים. אם תאלצי את עצמך לקבל ולהכיל דברים בבן-זוגך שאינך שלמה עימם, לאורך זמן את תחושי תסכול, כעס ומרירות וכאמור, תחושות אלה לא יקדמוך אל מטרתך. לכן, אם את חשה שישנם בבן-זוגך דברים שאינם ברי שינוי אולי כדאי שתשקלי שוב את המשך הקשר שלכם.

גל יקרה,

לגבי חלוקת נטל ההוצאות על בילויים, עשו מה שנוח וטוב לכם. אין במקרה זה חוקים ברורים וחד משמעיים. אם נוח לכם להתחלק חצי-חצי זה בסדר ואם נוח לכם שכל אחד מכם ישלם על בילוי אחר, זה בסדר ואם לאור הכנסותיו הוא חש שיהיה זה ראוי שהוא יישא בחלק גדול יותר של ההוצאות או בכולן, יהיה זה בסדר גם כן. אולם, לגבי צמצום נטל ההוצאות על הבילויים ועל צמצום היציאות באופן כללי בהחלט תוכלי לשוחח עימו. גם אם הוא יתאכזב, יהיה זה נכון יותר מבחינתך, מאחר ואת משתכרת הרבה פחות ממנו ועדיין אין באפשרותך להוציא סכומים בסדר גודל שהוא מוציא על הבילויים. אני מניחה שגם אם הוא יתאכזב הוא יעריך את העובדה שאת אחראית ומנסה להתנהל באופן שקול ונבון בתחום הפיננסי.

אסי יקר,

סביר להניח כי גם היא חשה משיכה כלפיך, ברמה מסוימת (כי אחרת היית חש זאת וכתוצאה מכך היית נהנה הרבה פחות מהסקס. בנוסף, ללא משיכה הדדית, גם אם לא במידה זהה או דומה, הקשר לא היה מחזיק מעמד כל-כך הרבה זמן. הוא היה דועך מעצמו) ולאור פרק הזמן שהקשר שלכם נמשך, אני מניחה, שלמשיכה התלווה גם איזשהו רגש. יחד עם זאת, מדבריך עולה כי היא פיתחה יותר רגשות לנכסים שלך מאשר לאישיות שלך...
מאחר וכבר עשית את הצעד המתבקש וסיימת את הקשר עימה, אני חושבת שנכון יהיה להמשיך ולצעוד בדרך בה בחרת. הקושי שלך נובע מהרגשות שפיתחת כלפיה, מכך שנהגתם לבלות זמן רב יחד וכך שהתרגלת לנוכחותה בחייך. כאילו על מנת לחזק אותך בהחלטתך, החיים זימנו לך מחזרת חדשה, כפי שציינת. אפשר לעצמך ליהנות מהחיזור, מהאפשרות לפתח קשר חדש (ואולי "נורמאלי" הפעם) ומהאישה החדשה בחייך.

איילת יקרה,

נראה שלבן זוגך יש צורך בשליטה. שליטה על חייו ועל חיי הסובבים אותו והקרובים אליו.
למרות שהקשר החברי עם ידידך היה חי וקיים לפני שאת ובן-זוגך הכרתם ולמרות שבתקופת המשבר בין ידידך לבין בת-זוגתו, כאשר הבחור חש שהוא מתאהב ומאוהב בך לא אירע ביניכם מאום (עובדה המעידה על כך שכנראה כבר לא יתפתח ביניכם דבר מעבר לקשר החברי האמיץ שיצרתם יחד) ולמרות שאת ובן זוגך יצרתם יחדיו קשר זוגי שעל-פי התרשמותי מפנייתך הינו קשר אמיץ המבוסס על אהבה גדולה והדדית, בן-זוגך לא חש בנוח עם הקשר שלכם (שלך ושל ידידך). אולי תחושתו זו נובעת מקנאה, אולי מחוסר ביטחון (שלו בעצמו, בך ו/או בקשר שלכם) ואולי כי הוא באמת חש שאין לסמוך על ידידך לאור התנהלותו בתקופה ההיא. תהא הסיבה אשר תהא, על לו להשליך את חששותיו עלייך ולמנוע ממך להיות בקשר עם אישיות זו או אחרת מעברך. זאת ועוד, גם אם הוא בחור אסרטיבי והחלטי, כפי שציינת, הוא יכול להתנהל כך בכל הנוגע אליו אולם הוא אינו יכול להחליט עבורך. הוא יכול לשתף אותך בתחושותיו, בחששותיו וברצונותיו. הוא יכול לבקש ממך לרווח את הקשר והוא יכול לומר לך מה הוא היה עושה במקומך אולם, הוא אינו יכול להחליט עבורך. את אישיות בפני עצמה, עם רצונות, צרכים וקשרים אשר מהותם שונה , קשרים חבריים, ואת זכאית להחליט ולבחור לגביהם, האם להמשיך את הקשר ובאיזו תדירות.
קשר זוגי בריא מבוסס על פתיחות, שיתוף ואמון. אם בן זוגך לא מסוגל להכיל את היסודות הנ"ל, והוא בוחר להציב לך אולטימאטום, אולי כדאי שתשקלי את המשך הקשר עימו. לרוב, אחרי האולטימאטום הראשון מגיעות אזהרות נוספות (במידה וכמובן תעשי כדבריו, אחרת הוא עשוי לסיים את הקשר...או שלא...). יקשה עלייך לנהל כך את חייך, תחת אזהרות אחרונות חוזרות ונשנות ותחת חשש מתמיד שהפעם הוא באמת ישים סוף לקשר.
נראה שכעת הכדור במגרש שלך. אם תלכי לחתונה של ידידך, ייתכן כי יהיה זה סוף הקשר ואם לא תלכי, לא רק שתחושי רע עם כך אלא שלאור תחושותיו של בן-זוגך כלפי ידידך יהיה עלייך לסיים את הקשר החברי הזה, כלומר יהיה עלייך לאבד חבר. ומה הלאה? על מה עוד תאלצי לוותר בעתיד? עד כמה את מוכנה "לשלם" תמורת הזוגיות הזו?

ערן היקר, אני רוצה להעלות שתי נקודות:
האחת - מכיוון שזה לא מרפה ממך, זה יכול להיות דבר טוב ליצור איתה קשר ולהתנצל על הפגיעה אם כי כדאי לבחון את האפשרות שאוליהיא לא כל כך נפגעה כמו שאתה חושב.

השנייה - הבא בחשבון שיתכן שעבורה יצירת הקשר הזה יהיה פתיחת פצע שהגליד כבר, כי אצל רוב האנשים אחרי כמה חודשים הם מצליחים לעבור הלאה. אז עליך לחשוב היטב האם יצירת הקשר איתה לא עלולה לפגוע בה פעם שנייה בנוסף על הפגיעה הראשונה, ואז יצירת הקשר איתה תהווה אולי עבורך איזו השלמה נפשית אבל עלולה לגרום אצלה נזק, ואז מה עשינו??

אז במחשבה שנייה, מה דעתך לכתוב לה מכתב מפורט שמסביר מה אתה חושב על מה שהיה, ומכיר במה שעשית לה,ומביע צער על מה שנגרם לה.
אבל לא לשלוח לה ממש אלא אולי - תכתוב אותו כאן, בפורום, וזה יהווה עבורך סוג של סגירת מעגל רגשית ואולי תוכל לפטור את עצמך מן המחשבות המטרידות הללו.

את המכתב רשמתי אתמול והתכוונתי לשלוח אליה.
אני לא רוצה לפגוע בה כמובן, אבל האם זה יהיה נורא שהיא תקרא את מה שכתבתי:

שלום נטשה.

קשה לי להסביר מה גרם לי לשלוח לך את המכתב הזה אחרי כל כך הרבה זמן,
אבל בעיקר היה חשוב לי שתהיי מודעת למה שאני מרגיש כבר המון זמן.
לא הכרנו הרבה זמן והרבה שנים שלא התראינו, ואני לא בטוח שתזכרי.
למרות ההיכרות הקצרה, שנים שאני חושב עלייך בכל יום.
היו לי תקופות מאושרות קצרות בחיי, ואחת מהן הייתה שהייתי איתך, ואלי זו הייתה התקופה המאושרת היחידה.
לא יכול לשכוח את הפעם הראשונה פגשתי אותך, את החיוך שלך כשראית אותי.
עדיין, כל פעם שאני יוצא עם מישהי חדשה, אני נזכר ביום שהכרתי אותך ותוהה אם זה יקרה כמו שקרה איתך, האם אני אראה את החיוך שהיה לך, וכמובן שאני מתאכזב מחדש בכל פעם.
שנים שלא הצלחתי להבין למה זה נגמר, איפה טעיתי ומה גרם לך לקראת הסוף לכעוס עליי.
אם לא הייתי כותב את המכתב הזה, זה היה רודף אותי כל החיים, ואולי עדיין ירדוף, למרות המכתב.
חשוב שתדעי שהיית הדבר הטוב ביותר שפגשתי בחיים ואני לא בטוח שזה יקרה עוד פעם, וכמובן שאני מצטער שדברים נגמרו כפי שהם נגמרו, ואם נפגעת אז אני מצטער.





נ.ב,
אני מקווה שאת מאושרת.

ערן היקר, המכתב שכתבת הוא מקסים ומרגש, וממנו אפשר לראות שהיא עדיין שוכנת בליבך וכי יש לך תקווה שתחדשו את הקשר.זה ממש מכתב אהבה, ואני חושבת שאין סכנה שהיא תיפגע ממנו.

חשוב שתדע שזה לא משהו שניתן היה להבין מן הפוסט הראשון שלך. בפוסט הראשון כתבת בעיקר על רגשות אשמה וחשבתי שאתה יודע מה עשית וכיצד פגעת בה.

אני מעירה את ההערה הזאת כאן בתור פידבק לך. שתביא בחשבון שאולי המסרים שלך אינם לגמרי ברורים וישירים. ויתכן שעליך לחפש בכיוון הזה - אולי - את מקור הפגיעה.
כמובן שחסרים לי הרבה נתונים וכל מה שאני יכולה לעשות זה להשתמש במה שאתה נותן לנו כאן...
נשמח לעידכונים נוספים אם יהיו.

קודם כל אמני מודה על התשובות והמאמץ.
אני אנסח שאלה, שיבהיר לי סופסוף מה גרם לה לכעוס ואשאיר לה אפשרות
לכתוב לי את זה.
במידה ויהיהתגובה ממנה, אפרסם אותה כאן.
ערן.

הפוסט הראשון שלך גרם לי להתרגש. אולי כי הייתי בסיטואציה דומה במקום ההפוך. מאוד הייתי שמחה לשמוע ממנו, אפילו שעברו 8 שנים...

שלום דורית.
לפני חודשיים כתבתי את המכתב אבל לא היה מענה.
לא היה לי ברור אם היא קיבלה את המכתב, בגלל זה הלכתי עם המכתב אליה הביתה והשארתי על הדלת.
היום נטשה התקשרה ודיברנו.
מסתבר שהיא קיבלה את המכתב הראשון אבל לא הבינה למה שלחתי את זה,כי כנראה שלא הרגישה כמוני.
בגלל ששלחתי את המכתב שוב היא התקשרה ודיברנו קצת.
היא הציעה שניפגש לקפה כידידים, כדי לדבר, והבנתי שאין לה כרגע מישהו בחיים.
יש בי המון התרגשות, אני מתכוון להגיע באמת כידיד ולדבר איתה.
יש לך המלצות שיעזרו לי להתמודד עם המצב הזה, כי אני מאד לחוץ?

ערן

ערן היקר, תודה שאתה מעדכן אותנו!!!
אז הנה, קיבלת הזדמנות שנייה, כי היית נחוש והשקעת מחשבה ורגש, והתמדת וחזרת והבאת לה את המכתב היפה והרומנטי...ועכשו זה נשא פרי!
מאוד קשה לדעת מה עובר עליה ועד כמה היא פנוייה לקשר חדש, ועל כן עליך לחזק את ליבך, ולהביא בחשבון שסביר להניח ששניכם אינם באותו מקום מבחינה רגשית. אתה בשי ההתרגשות והלחץ, והקשר איתה חשוב לך ואתה "דוגר" עליו במשך שנים מבחינה רגשית.
ואילו היא - אין לדעת מה היא זוכרת, עד כמה זה חשוב לה, ועד כמה היא רוצה עכשו בקשר ואולי היא כבר התאהבה במישהו אחר ונפגשת איתך בגלל שראתה כמה זה חשוב לך.
אני אולי מרפה קצת את ידיך, כי עליך להיערך רגשית לכל מיני אפשרויות, כדי לא להתאכזב יותר מדי אם תראה שהיא לא באותו מקום רגשי כמוך.

בכל מקרה, גם אם לא תראה אצלה יותר מדי התלהבות - זה עדיין לא אומר שהיא לא מעוניינת. נשים לומדות לא להראות יותר מדי התלהבות ולבחון את מידת המוטיבציה של המחזר אחריהן.
יש הרבה מאוד אהבות שאינן מתחילות באופן סימטרי ועם הזמן מתפתחות בהדרגה, וזה בסדר גמור, אם כי לא קל לזה שכבר אוהב וברור לו מה הוא רוצה.

אני מאחלת לך הצלחה רבה, ואולי טיפ קטן - נסה לא לחשוב על עתיד, אלא לשים את הפוקוס על חווייה חיובית ומרגשת בפגישה הזאת, כאילו אין לה המשך. עיקרון ושמו להיות "כאן ועכשו". בדרך כלל, אם החווייה העכשווית היא נעימה וכייפית, טבעי ששניכם תרצו לחזור עליה בפעמים הבאות, ואילו אם תהיה כל הזמן שקוע בשאלה האם היא רוצה אותך או האם היא תסכים להיפגש איתך שנית - כלומר תחשוב ותתרכז ותילחץ מן העתיד - תפספס את ההווה.
בהצלחה ותמשיך לעדכן אותנו!

עבר הרבה זמן,כעט שנה וחצי, ונזכרתי בהודעה שכתבתי כאן.
מה קרה מאז?
טוב, ניפגשתי עם נטשה, התרגשתי בהתחלה כמובן.
היא לא הרגישה מה שאני הרגשתי ושכתבתי.
היה לה חבר באותו הזמן, אבל נפרדה ממנו אחרי כמה חודשים.
דיברנו מדי פעם.
אחרי שנפרדה מחבר שלה הבנתי שקשר כבר לא יהיה איתה.
עבר עוד קצת זמן, בשיחות ומפגשים המעטים הבנתי כמה דברים:
זו לא האישה שזכרתי, או שדמיינתי.
גיליתי אדם לא בוגר ולא אחראי, שאין סיכוי שאוכל לחיות איתה.
לא סתם דברים לא עבדו אז בינינו.
נכון, הייתי מאושר לתקופה קצרה, אבל הדמיון שלי יצא מכלל שליטה.
זה לא תהליך פשוט והיום אני לא מבין למה נכנסתי לקטע של לחשוב עליה ולפנטז כל כך הרבה.
אבל מצד שני, זה יצא ממני ואני בכלל לא חושב עליה, כי הבנתי שמהשדמיינתי לא היה קיים, והכל זה אצלי בעיקר בדמיון.
מה שהרגשתי כלפיה היה אמיתי, אבל הדמות שדמיינתי לא היה קיים,
במציאות היא ממש לא לא מה ציירתי לי.
לפעמים אני מצטער שבכלל פגשתי אותה, אבל החויות האלה כנראה שהם מהות החיים,
ואני מקווה שיום אחד אוהב מישהי שתהיה קרובה לדמות שהיה לי בראש, אולי בלי הפגישה והאכזבה לא היתה נוצרת הדמות, גם אם זה רק בדמיון, יש לו משמעות גדולה על הסתכלות על החיים.
אחרי התהליך הזה אני אדם אחר, עצוב יותר אולי, אבל מפוכח.
אם הייתי יכול ליצור אדם, הייתי יוצר את הדמות שציירתי.
ביי נטשה,בהצלחה.

אוקיי קיבלתי, אני רק לא יודעת מה אני עושה לא נכון שאני נתכלת בבעיתיים.

שלום לך,
אני במקומך הייתי לוקחת את היחסים האלה ממש בזהירות!!!
זה נשמע לי לא טוב: שימי לב לכל מיני מוקשים שמנית במשפטים הקצרים שכתבת לנו.

הוא צעיר ממך - בדרך כלל המצב הפוך. אבל אם תוסיפי לזה שיש לו 5 ילדים מנשים שונות, ושיש לו חובות והוא לא עובד - וכן העובדה שהכל הולך כל כך מהר ביניכם - זה מעיד שבוער לו להתקדם איתך. אולי כי הוא לחוץ כלכלית ואילו את ועבדת.

אנא - היזהרי לא ליפול בקסמיו!
אםהוא כל כך מוצא חן בעינייך - היכנסי ליחסים איתו בעיניים פקוחות ושימרי על עצמך ועל כספך. אל תלווי לו כספים ואני חושבת שלא כדאי לך להכניס אותו לגור בביתך.
עלייך לבחון אותו לאורך תקופה ארוכה - אולי שנתיים.
האם את חושבת על ילדים ממנו? אנא חישבי פעמיים...

היי לך
תודה על התגובה
זה לא שהוא צריך את הכסף שלי אני לא יודעת איך אבל הוא מסתדר ואבא שלו דואג לכל לא משהו שאני אוהבת, הוא מחפש כרגע עבודה הוא לא בחור עצלן אבל מה שמפחיד אותי בכל הקטע זה הילדים שכרגע הוא לא מתראה עם כולם רק עם חלקם ושלושת הנשים שיש כי החמש הם משלוש נשים.

הדר, גם זה שהוא לוקח כסף מאבא שלו וחי על חשבונו זה בעייתי מאוד.
כמובן מערכות היחסים עם נשותיו מעידות על הרבה קשיים עם מחויבות ואחריות, ועל נטייתו לברוח כאשר מתחילות בעיות.זה כמובן רק ניחוש שלי לאור העובדה שהוא נישא שלוש פעמים. יש בו כנראה איזו תמימות. וחוסר יכולת להתמודד עם קשיי המציאות.

הוא מתלהב בתחילה - ושימי לב שזה מה שקורה לכם עכשו - אבל עד מהרה הוא מתאכזב ונוטש.

ראה התייחסותי לפנייתך הקודמת

אביב יקר/ה

עד שלא מנסים לא יודעים... אם עדיין קיימת ביניכם משיכה עזה ייתכן כי תתקשו לקיים קשר על בסיס אפלטוני בלבד.
יחד עם זאת, הכל עניין של החלטה. אם תיקחו החלטה משותפת שמעתה ואילך מהות הקשר שלכם שונה ותגדירו במדויק מהי המהות החדשה, קיים סיכוי טוב שתוכלו לקיים קשר קרוב, חברי, בעל נופך אינטימי במובן הנפשי בלבד, ללא המימד הגופני.

אני בקשר עם בחורה אשר נמצאת עדיין בקשר עם הבן זוג הקודם שלה היא טוענת שהקשר הוא קשר חברי בלבד למרות שהיא מודעת לעובדה שהחבר הקודם נשאר בקשר כי הוא עדיין ואף פעם לא הפסיק לרצות אותה למטרות אחרות לא רק חברות ולא רק שיחות השאלה האם יכול להיות מצב כזה תודה

אביב יקר,

עתה, כאשר ניסחת את פנייתך באופן מפורט ומדויק יותר אוכל להתייחס לסיטואציה עצמה ולא באופן כללי, כפי שהתייחסתי לפנייתך הקודמת.
זוגיות מבוססת על שניים, כאשר שני הצדדים מעוניינים ורוצים בכך באותה מידה, כמו כל קשר אחר.
למיטב הבנתי, הבחורה לקחה החלטה לגבי הקשר הקודם. גם אם הבחור עדיין מאוהב בה ומעוניין בקשר זוגי מלא עימה, היא כבר לא "שם" והעובדה שהיא בקשר איתך מעידה על כך שהיא המשיכה הלאה בחייה.
לכן, לשאלתך, בהחלט ייתכן כי קשר זוגי אשר הסתיים בצורה יפה ונעימה יאפשר לבני-הזוג להמשיך ולהיות בקשר חברי בלבד.

casa_npssa יקר,

למרות שהבחורה הזו הטביעה את חותמה עמוק בליבך ובמחשבותיך, היא אשת איש. אמנם בתחילת היכרותכם לא ידעת זאת, אולם, אתה מודע לעובדה זו מזה זמן מה. בנוסף לעבודה שהיא שייכת לאיש אחר, אין בכוונתה לסיים את הקשר עימו, כפי שציינת, כך שאין ממש עתיד או תכלית לקשר שלכם (אם אפשר לקרוא למערכת היחסים ביניכם כך).
טוב עשית כאשר סירבת להיענות לה בפעם האחרונה שהיא הייתה אצלך.
בלי קשר לתגובותיה ומעשיה, לטובתך וגם לטובתה המשך בחייך. עשה כמיטב יכולתך לסגור את הדלת על הפרק הזה בחייך.

אפשר לשאול מאיפה אתה? יש לך עברית רהוטה ויפה כל כך למרות שאתה כאן כבר 7 שנים :)

אלכס יקר,

נראה כי הבעיה שלך, כפי שקראת לזה, ממש מהווה מחסום עבורך. לא רק שאתה מתקשה לתקשר ולהתחבר לאנשים סביבך, גם לאנשים אותם אותה פוגש מידי יום במקום העבודה, אנשים אשר קיימת עמם מידה מסוימת של היכרות, אלא שהחסם הזה גורם לך, כנראה, לשדר משהו לסביבה, וה"משהו" הזה גורם לאנשים להגיב אליך באופן לא נעים, להתרחק ממך ואף להירתע, כפי שציינת.
גם כאשר מדובר על היכרות חדשה, עם בנות המין היפה, החסם הזה בעוכריך.
יחד עם זאת, כאשר אתה נמצא בסיטואציה מסוימת, כמו למשל ראיון עבודה, כאשר אתה יודע כי מדובר באינטראקציה קצרה, חד פעמית ולמען מטרה ברורה, אתה כנראה מתנהל אחרת, כך שאתה יוצר אצל המראיין תחושה אחרת. בנוסף במעמד כזה אתה מצליח גם להבליט את יתרונותיך, יכולותיך וכישוריך ובמילים אחרות אתה משווק את עצמך נכון, כך שאתה זוכה במשרה ומשיג את מטרתך. כלומר, יש לך יכולת בסיסית לשווק את עצמך כך שהצד השני "ירכוש" אותך. עליך לשפר, לפתח ולשכלל את היכולת הזו כך שהיא תוכל לשמש אותך גם למטרות חברתיות ובסיטואציות חוזרות.
אני מאמינה שאיש מקצוע יוכל לתת בידך כלים אשר יסייעו לך לשכלל ולפתח את יכולותיך החברתיות (הקיימות בך, אם כי במינון נמוך) כך שתוכל להתחיל לחוש נוח בחברה וליצור סביבך אווירה נינוח ונעימה (במקום האווירה שנוצרת סביבך היום וגורמת לאנשים להגיב אליך באופן פחות נעים) כך שאנשים ייהנו מחברתך ואתה תיהנה מחברתם.

אליזבט היקרה, אנא הפני את שאלותייך לפורומים העוסקים בסקס ומיניות, מכיוון שאלו שאלות שאין בהן היבט של מערכות יחסים אלא משהו פונקציונלי - פיזיולוגי ביולוגי בעיקר.

ככל הידוע לי יש נשים שגיל המעבר מכבה את המיניות שלהם ויש כאלה שאצלן המיניות דווקא מתעוררת ומשתפרת. השונות היא גדולה.

כך גם לגבי השאלה השנייה שלך. יש נשים שמתעוררות מינית דווקא כאשר מדובר ביחסים מזדמנים, שיש בהם חידוש שמעורר, ויש נשים שזקוקות להרגיש בטוחות בקשר, מחוזרות, רומנטיקה, ובלי זה הן יישארו חסומות מינית. כך שאין לי תשובה מובהקת לכאן או לכאן.

מעניין מה יכתבו לך על השאלות שלך בפורומים אחרים.

הי קרן,

אני חושבת שהעינין מתחלק ל-2: מצד אחד, אם לא היית מקדימה ואומרת שיש בעיית קנאה בקשר, מצידך, אכן היתה לגיטימציה לבקש מבעלך להתחשב בך ולא ללכת לאותה בחורה וללמוד איתה. אבל מצד שני- יתכן וכבר "מאוחר מדי" להסתכל על המצב (מבחינת בעלך) כבקשה לגיטימית, כיוון שכבר עברתם סיטואציות רבות דומות- וכל סיטואציה אחרת תתפרש אצלו כאותה קנאה שאת מפגינה. ז"א, כמו בסיפור "זאב זאב", בשלב הזה הוא כבר יתקשה לכבד אותך ואת בקשותייך.

הצעתי היא קודם כל לטפל בבעיה מהשורש- לטפל בענין הקנאה, ולבדוק באמת מאיפה הדברים נובעים. מה קורה בקשר מבחינת האמון שאת מסוגלת לתת בו, ומה קורה לך כאשר את חשה מאוימת ע"י מצב מסוים או התנהגות מסוימת של בעלך. האם ניתן לסייע, ואיך. אין לי ספק שעם איש מקצוע תוכלי לרכוש כלים טובים להתמודדות - וגם לאפשר צמיחה והתגברות על המכשול הזה.

חשוב שתדעי, לפי מה שתיארת- מאוד יתכן שבעלך נמצא במצב בעייתי- מצד אחד מאוד אוהב אותך, מצד שני גם רוצה את המרחב שלו ואת החופש להתנהל מבלי שישפטו אותו/יחקרו אותו/יעקבו אחריו/ יבחנו אותו. ולהערכתי זה מה שהוא חש לאור מה שתיארת. אלו גחלים לוהטות במיוחד בקשר של נישואין- כיוון שבזוגיות חשוב ביותר לאפשר אחד לשני את החופש גם להתנהל כאדם פרטי. אם הוא יחוש שאת כולאת אותו בקנאתך- הוא מהר מאוד יעשה אחד משני דברים- או שהוא יפסיק לשתף אותך ויתחיל להסתיר ממך סיטואציות שיכולות לגרום לך לקנא, או שבשלב מסוים ישקול להיפרד עקב תחושת הלחץ האינטנסיבית (זה אמנם מצב קיצוני אבל גם זה קורה). אדם פרטי וגברים בפרט - חשוב שירגישו שלצד הקשר המחייב מתאפשר להם גם להיות אינדיבידואל. אין זה אומר שהוא מורשה לעשות מה שהוא רוצה ולא לכבד אותך- אבל ברגע שיש בעיה של קנאה או אמון בקשר- יש לבדוק את הדברים ולראות איך בכל זאת את תוכלי לחיות בשקט ובבטחה עם הידיעה שהוא מדבר עם מישהי אחרת או נפגש לצורך לימודים.

אני ממליצה בחום לנסות לשתף איש מקצוע ולהקל עלייך במה שאת חווה.

מה יש, תפרגני קצת

הי יובל,

הגבתי גם להודעה הקודמת שלך ואשמח לכתוב לך שוב.
לגבי מה שתיארת- הכל נשמע לי מאוד הגיוני ובוגר- לבדוק את הקשר, לבדוק האם אתם מתאימים, לבחון סיטואציות (כמו שתיקה) בקשר, ולדמיין איך זה יהיה בהמשך. אם אני מבינה נכון מפריע לך שאין לך את הפרפרים והציפיה וההתרגשות הרבה לקראת הבאות.

יכולות להיות לכך כמה סיבות, חלקן אולי סיבות שכרגע את לא מודעת להן או אולי קשורות לחוויות מסוימות שחווית בעבר. כנראה לא סתם הדבר מאוד מפריע לך, אם כי על פניו זאת לא "בעיה", סה"כ כפי שכתבתי לך את כרגע בשלב מאוד משמעותי בחייך, שלב בו את מנסה להבין מה טוב לך ועל כן מתנסה בכל מיני מצבים.

יתכן ומה שאת מחפשת שיקרה לך- יקרה לך עם אנשים ספציפיים בלבד- כאלה שנראים "בול" כמו שאת רוצה, כאלה שיש להם את המשהו המיוחד הזה שיקפיץ לך את ההתרגשות החוצה. אבל- אלו לא בהכרח האנשים או בני הזוג שיהיו איתך לאורך זמן. לפעמים ה"קראש" הוא רק קראש- והקשר מתפוגג מהר. דווקא קשרים שנבנים לאט יותר יכולים להימשך ולהיות רציניים ומשמעותיים יותר בעתיד.

אז לא- זה לא אומר שזה לא זה. זה טבעו של קשר- הוא מתחיל, את רואה שיש דברים משותפים ושאת נהנית עם בן הזוג, את מוכנה לתת לזה עוד פגישה- כל זה מצוין. המשיכי להיפגש איתו ובדקי האם מה שאת רוצה שיקרה לך- אותה התרגשות רבה- אכן תקרה. אם המצב הזה עדיין מטריד את מנוחתך, ואת שוב ושוב מוצאת עצמך עסוקה בל"מה לא בסדר בי", חשוב שתתייעצי עם איש מקצוע (לא בפורומים-כי המענה הוא חלקי מאוד), ותבדקי את שורש העינין. אני בעד לטפל בכל מה שמפריע לנו. יתכן וזה מה שמציק לך ומעכב בניית קשר, וחבל. ברגע שתשתפי איש מקצוע יהיה לך קל יותר לעלות על שורש הבעיה וגם לפתור אותה די מהר.

בברכת הצלחה.

"אני" יקרה,

ייתכן כי האקסית פשוט אוהבת את התמונה הזו ולכן היא בחרה בה כתמונת הפרופיל שלה אולם, יחד עם זאת ייתכן גם כי היא עדיין אוהבת אותו. אי-אפשר לדעת בוודאות ולהסיק מסקנות אך ורק על סמך תמונה.
התמונה הזו נמצאת אצלה כתמונת פרופיל ולא אצלו, אז למה זה כ"כ מפריע לך?
נראה כי נוצר ביניכם איזשהו "קליק" ושהוא מוצא חן בעינייך. לכן, במקום לאכול את עצמך, כפי שכתבת, תוכלי לקחת יוזמה ולנסות לקדם את הקשר ביניכם. במידה והוא לא יהיה מעוניין, מסיבה כלשהיא (ולאו דווקא כי הוא עוד מעוניין באקסית שלו), בוודאי תחושי זאת. אולם, במידה והוא מעוניין תוכלו להמשיך "ולזרום" ולראות איך יתפתח ויתקדם הקשר ביניכם.

מיטל יקרה,

ראשית, אני מבינה לליבך. מעבר לעובדה שזהו הקשר הראשון שלך, וזה עשוי להיות מבלבל לכשעצמו,
את חוששת שאולי הוא לא רציני לגבייך אולי מפאת פער הגילאים, אולי כתוצאה מהשוני ב"מקום" בחיים, אשר כל אחד מכם נמצא ואולי כי את חוששת שהוא רואה בך הזדמנות לסטוץ, כפי שקראת לזה, על-מנת להעביר את הזמן ופשוט ליהנות עד הקשר הבא שלו. יחד עם זאת ייתכן מאוד כי פשוט כבשת אותו בגלל גילך הצעיר, הנעורים, התמימות והתום (שלא על-מנת לנצל אלא פשוט כי זו תכונה יפה ולצערי, לרוב, לא נשארת עמנו לאורך השנים, מאחר והחיים והחוויות השונות משנים ומעצבים אותנו ובעיקר מלמדים אותנו...) ובזכות מי ומה שאת.
אתם מכירים ממש מעט זמן, חודש ימים בלבד. ציינת שאתם נהנים יחד ומפנייתך עולה כי נוצרה ביניכם אינטימיות, הן פיסית והן נפשית. נראה כי בינתיים נעים לך בחברתו וכי זה הדדי. מאחר וכך, אולי תרצי לאפשר לעצמך לבחון את הקשר לאורך זמן ארוך יותר. תני לעצמך אפשרות לבדוק ולחוש אותו ואת הקשר הנרקם ביניכם. אני מאמינה שלאחר פרק זמן נוסף תחושי בטוחה יותר ותדעי טוב יותר לאן הרוח נושבת.

תודה על התגובה הכנה.