פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הי לך שוב וערב טוב,

עצתי היא- אל תנסה לשחרר בכוח. הזמן הוא אכן התרופה הטובה ביותר, התופעת לוואי של התרופה הזאת- היא שהכל הולך ומשתחרר לאט.. כמו בהשהייה. אל תנסה לבדוק כל פעם האם השתחררת או לא, נסה לזרום עם המציאות ועם הנתונים כפי שהם.

אני מאוד מסכימה עם מוניקה- עליך לקבל החלטה לגבי הבחורה הזאת, החלטה שתהיה שלם איתה. כשתגיע לזה אתה תדע לפי הסימן- אתה כבר פחות תתרגש כשהיא שם.

לגבי קשרים חדשים- כפי שהתחלתי, גם לגבי זה- נסה לשחרר. קשרים חדשים יגיעו, התנסויות חדשות ומעניינות גם יופיעו בחייך- ברגע שתאפשר להן לבוא. כל זה זהו תהליך ארוך של זמן. בכל פרידה, בכל אובדן, צריך לדעת גם לעכל את החוויה ומשם להמשיך. כשמודעים לעיבוד החוויה ומקדמים אותו- קל יותר גם להשתחרר ולשים את העבר-בעבר. נשמע שאתה מאוד טוטאלי בקשר רציני וגם זו תכונה טובה- להיות רציני, מסור ומודע לרגשותיך.

בהצלחה רבה בהמשך

מעיין יקרה,

למרות שאת כאובה ומתייסרת עלייך להבין שלפחות בשלב זה החברות שלכם הסתיימה. אין לדעת מה צופן העתיד. אולי לאחר פרק זמן הוא יחוש שהוא עשה טעות, שהוא אוהב ומתגעגע ויבקש להחזיר את הגלגל לאחור ולחזור אלייך אולם ייתכן גם שמבחינתו זה באמת סופי. כעת עלייך להתמודד נכון עם ההווה ולא עם מה אולי יכול להיות בעתיד. לכן, למענך, נסי לאסוף את עצמך ולמרות האהבה הגדולה שאת חשה כלפיו כבדי את רצונו והתרחקי ממנו. השבוע הנוסף הזה שהוא "ברוב טובו" מוכן להעניק לך לא ישנה מאום. לא רק שתסבלי במשך השבוע, כי תדעי שזה הולך להסתיים בכל מקרה, אלה שתסבלי גם אחרי. השבוע הזה רק יקשה עלייך, ידחה ויאריך את תקופת ההחלמה לה את זקוקה כעת.
כבדי גם את עצמך ואל תפצירי בו שייתן לכם הזדמנות נוספת. למרות הקושי שאת חווה ולמרות שאת לא מוכנה לוותר עליו נראה שאין לך ברירה.
זוגיות, בכל גיל, מושתתת על רצון הדדי. אי-אפשר לכפות קשר כלשהו ובוודאי שלא זוגיות על איש.
התנהגי בבגרות ובאצילות, אמרי לו כי את מכבדת את רצונו, שאת מאחלת לו כל-טוב והמשיכי הלאה בחייך.
למרות תחושותייך כעת, את עוד צעירה וכל החיים לפנייך. אני משוכנעת שעוד תפגשי את ה"אחד" הראוי לך ואף ייתכן כי תנהלי עוד מספר מערכות קשרים עד אשר תפגשי את האיש אשר יתאים לך ביותר.

אני לא חושבת שאני ימצא מישהו כמוהו, מכבד מעריך לא נגע בי עד השנה שלנו ביחד הוא היה הגבר של חיי, ואני לא חושבת שאני ימצא מישהו שאני יתחבר עליו כמו שהתחברתי לחבר שלי, אנחנו מדברים כול יום והוא הזמין אותי לסרט ביום רביעי ונירא שכיאילו הכול בסדר אבל אני יודעת שאנחנו צריכים להיפרד ובסוף אנחנו ניפרד, אבל כול יום שאני איתו אני שמחה עכשיו יותר, ושאלתי אותו היום עם הוא עצוב הוא אמר לא סבבה כזה אמרתי למה מה הוא אמר מה אני צריך להיות עצוב אמרתי כן הוא אמר אבל אנחנו עדיין ביחד, אולי בשבוע הזה אני יראה לו שאני לא יכולה בלעדיו וינסה לחזר אחריו ולעשות הכול שימשיך לאהוב אותי וירצה איתי עוד המשך בקשר?

מעיין יקרה,

הכל יכול להיות. כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת, אין לדעת מה צופן העתיד. אולם, עלייך להביא בחשבון כי בתום השבוע הזה, הקשר שלכם עשוי להסתיים גם אם יהיה זה שבוע מדהים.
אם הבחור לקח החלטה והוא נחוש לא משנה מה תעשי או לא תעשי, הפרידה ממתינה מעבר לפינה. ייתכן כי השבוע יהפוך לעשרה ימים או קצת יותר אך אם הוא יעמוד על דעתו תיאלצי להתמודד עם הפרידה ממנו, בסופו של דבר.

למה הוא ממשיך להיתקשר כיאילו כלום לא קרה?
למה הוא מדבר איתי עדיין יפה?
למה הוא הזמין אותי לסרט ביום רביעי?
למה אחרי שנה וחצי שאני מבקשת שיבוא לסקייפ במצלמה פתאום היום הוא בא ומחר גם הוא אמר שאני ירא אותו,
מה אני אמורה לעשות ולחשוב? אולי אחרי השבוע הזה יחזור לו הרגש ונמשיך להיות ביחד למרות המילים שלו?
יום רביעי אני הולכת להיפגש איתו על מה אני יכולה לדבר איתו בשביל להבין שזה הסוף? אולי אני יגיד לו עוד פעם מה אני מרגישה עליו בתקווה שזה יעזור ונחזור להיות ביחד? אוף אני לא יודעת מה לעשות!!

מעיין יקרה,

ככל שאת חושפת יותר פרטים על התנהלותו של הבחור ומביאה יותר דוגמאות אני מקבלת תחושה שמה שעומד לנגד עיניו, בראש ובראשונה, הם רצונותיו וצרכיו שלו, ללא התחשבות בתחושותייך וברצונותייך בהווה ובוודאי שלא בעתיד (אם וכאשר הוא יחליט לסיים את הקשר ביניכם). לכן לא ממש משנה מה תעשי או מה תאמרי, כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת, הוא יפעל על פי ראות עיניו. נסי ליהנות מזמן ה"יחד" שלכם כל עוד הוא מתקיים. אולי דווקא הזרימה שלכם יחד, כמו בימים עברו, תביא לכך שהוא ימצא שטוב לו בקשר ונעים לו בחברתך וכפועל יוצא מכך הוא ייקח החלטה להמשיך הלאה בזוגיות שלכם.

אין סיכוי שיחזור אליך , את נשמעת קצת אובססיבית ,כדאי שתנסי להשלים עם זה
שאהבה נגמרת וצריך להמשיך הלאה

זאת אני שרשמה הרבה הודעות שנמצאת לפני גיוס ואחרי פרידה ..שלא יהיה בלבול

כתבתי את ההודעה האחרונה בהיותי קצת שיכורה ,עכשיו אני מיבבת כמו תינוק בן שנה אני חושבת שפשוט זאת הפעם הראשונה שיוצא לי להכיר מישהו חדש ואני ממש מבולבלת ומפחדת ..לא שאני רוצה מישהו שיממש את העצמאות שלי אלא מחפשת מישהו שאני ארגיש שוב איתו בנוח ושוב אני אוכל להיפתח ולהרגיש בטוחה ולא פגועה .

"אני" יקרה,

"תכלית יחסי האהבה אינה לספק לך אדם אחר, שעשוי להשלים אותך, אלא שיהיה לך אדם אחר
שעמו תוכל לחלוק את השלמות שלך." (ניל דונאלד וולש).
אנו יצורים חברתיים ובאופן טבעי מחפשים את האחד/ת שאיתו/ה נוכל לחוש בנוח, שנוכל להיות מי שאנחנו באמת, שנוכל לחלוק עימו את השלמות שלנו. לרובנו המשפחה הגרעינית בילדותנו והזוגיות והמשפחה שאנו יוצרים בבגרותנו מהווים עבורנו את בסיס המספק ביטחון ויציבות. בסיס יציב ואיתן המספק את התחושה שאנו מסוגלים לעשות כל דבר ולממש את כל שאיפותינו, להיות עצמאיים ולצמוח כפרטים וכמשפחה.
למיטב הבנתי, את חווית זוגיות, כנראה זוגיות טובה (גם אם הסתיימה בצורה אשר פגעה בך) אשר יצרה אצלך את כל התחושות המוזכרות לעיל, תחושות של ביטחון ועצמאות וכעת לאחר הפרידה, באופן טבעי, ביטחונך העצמי נפגע. אולם, עלייך להבין כי הוא לא נעלם, הוא נמצא בתוכך ולראיה בכל פעם שאחד מבני-המין החזק שם לב אלייך את מתחילה שוב לחוש טוב יותר ביחס לעצמך, לחוש ביטחון עצמי וכתוצאה מכך את מוצאת את היכולת להתחבר שוב לאנשים אחרים, לחברים וותיקים, לחוש שייכת, לזרום בטבעיות ואף ליהנות מכך.
אל תשפטי את עצמך לחומרה. תחושותייך טבעיות לחלוטין, הרשי לעצמך לחוש אותן ללא ביקורת עצמית. הביקורת העצמית מונעת ממך לחוש טוב ביחס לעצמך, לחוש עצמאות, לחוש ביטחון.
הכרת בחור נחמד בעבודה, הוא מצא חן בעינייך ונראה שזה הדדי, תזרמי עם זה. אל תאפשרי לביקורת העצמית "להכניס" לך לראש רעיונות לא נכונים ולפגוע בתחושת הביטחון והערך שלך בעיני עצמך. את מצאת חן בעיני הבחור הזה בזכות מי שאת. הוא, בניגוד אלייך, רואה את השלמות שבך, נסי להתבונן על עצמך דרך ה"משקפיים שלו" (ושל כל אלה אשר פנו אלייך בבר), נסי לראות את הדברים שהוא רואה ומוצא בך ואולי אז ישוב אלייך ביטחונך ושוב תוכלי לחוש טוב לגבי עצמך גם כאשר את לא נמצאת בזוגיות.

רעות יקרה, נושא היחד וה"לחוד" הוא אחד התחומים הבולטים בהם בני זוג מגלים שונות זה מזו. בייחוד בזוגיות חדשה.
סביר וטבעי שהצורך בלעשות הכל יחד לא יהיה זהה, וכאשר הפער הוא יחסית גדול - בן הזוג שרוצה "יחד" כל הזמן נפגע מרצונו של האחר בבילוי זמן בנפרד. הוא מרגיש שלא מספיק אוהבים אותו. יותר מכך - הוא מרגיש דחוי.
מאוד יתכן שהצורך החזק הזה שלו מקורו בנזקקות רגשית שהתפתחה בגיל צעיר, וסביר מאוד שניתן יהיה להבחין בכך במהלך טיפול פסיכולוגי או טיפול זוגי אם תחליטו ללכת על כך.

הוא צריך ללמוד שכאשר את רוצה זמן בנפרד - זה לחלוטין לא קשור למידת האהבה שלך כלפיו, וכי אין בכך דחייה כלפיו. אצלו נוצר קישור מהודק - לינקייג' - בין אהבה לבין לעשות הכל יחד, והוא לא מצליח להפריד בין השניים.
אני חושבת שזה משהו שניתן יהיה לעשות בתהליך הדרגתי של טיפול אישי או זוגי.זה לא מספיק להגיד לו את הרעיון הזה...

לגבי המלצות - איננו נוהגים להמליץ דרך האתר על אנשי מקצוע.

העלות של שעת ייעוץ (זוגי או אישי) משתנה ונעה בין 250 - 500 ש"ח לשעה. לגבי מספר השעות הנדרשות - זה מאוד שונה מיועץ ליועץ, יש גישות ממוקדות ומהירות ויש גישות הרבה יותר תהליכיות ואיטיות. אלו שאלות שאת יכולה לשאול את המטפל בטלפון. וכמובן אורך הטיפול תלוי גם בקצב ההתקדמות הספציפי של כל זוג.

אריק היקר,
דווקא מכיוון ששניכם מגיעים מחברה שמרנית, כפי שהדגשת, עולה אצלי השאלה הבאה: האם לפני חברתך הנוכחית היה לך נסיון מיני? האם הרגשת פעם תשוקה למישהי מתוך החברה השמרנית שלך? כי אחד ההסברים לתופעה הוא שהתרגלת אולי במהלך השנים לבנות זוג שונות, מן הסתם כולן לא מן החברה שלך, ואולי משהו בך שם את חברתך הנוכחית במקום גבוה, מכובד מאוד, ואותו מנגנון עושה הפרדה אצלך בין סקס לבין נישואין.
זה לא משהו יוצא דופן בחברות שמרניות:
לפעמים גבר שמרן עושה הפרדה בין נשים שראויות להינשא לו - הן צריכות להיות "נטולות מיניות", טהורות, מכובדות...נשים שאיתן מקיימים יחסי מין הינן "נחותות" יותר, ועל פי ההשערה הזאת הגבר רואה אותן יותר בתור אובייקט שמספק את צרכיו המיניים ולא ממש כאישה שלמה וראוייה.
אם השערה זו נכונה, אז בהחלט יכול לקרות שתשוקה מינית תתפתח במשך הזמן, ככל שתרגיש יותר קירבה ויותר אהבה רומנטית כלפיה.

מצד שני, גם קיימת אפשרות פשוטה יותר, שפשוט אין כימייה מתאימה ביניכם. זה יכול לקרות בלי קשר לרקע שלכם. לא כל גבר נמשך לכל אישה, ולהיפך.

אם בעברך היו לך חברות קודמות שהיו ראויות מבחינתך לנישואים איתך - אליהן כן נמשכת מינית באופן מובהק, אז ההשערה השניה שלי כנראה נכונה, לצערי, והמסקנה צריכה להיות שפשוט אין כימייה ביניכם, ויש לשקול היטב האם נכון להיכנס לנישואים במצב כזה, כי זה תנאי מאוד בסיסי וחשוב להצלחת הזוגיות. המחירים ששני בני זוג משלמים לאורך השנים כאשר אין משיכה הוא גדול ביותר, ואם מביאים גם ילדים לעולם - גם הילדים עלולים לשלם את המחיר הזה באם יהיו התרחקות ומרירות, וחשדנות, שלא לדבר על בגידות.
אשמח לשמוע את תגובתך על שתי ההשערות.

תודה על ההתיחסות


לגבי ההשערה הראשונה -לא נכון שאני מבדיל בין נישואים לכל מה שמתלווה איליהם מבחינה אינטימית כי לדעתי הנישואים היא חבילה אחת שכוללת בתוכה היחסים השונים למניהם , את צודקת בהחלט שיש הפרדה בין זוגיות ליחסים בתוך הזוגיות; אבל כל זוג חופשי להחליט איך חייו יתנהלו ואני בטוח שברגע שמתחתנים אין ההפרדה הזאת שהצגת בהשערה הראשונה , גם אני חושב שההשערה השניה יותר הגיונית ואני בטוח כמעט שהסיבה לחוסר המשיכה (כימיה בינינו דווקא יש ומסתדרים מעולה ואין אפילו מקום לריב , זה כ"כ מושלם שקשה לתאר את זה במילים ואני רואה אותה באמת כבחורה אידיאלית לחיים משותפים בגדול) היא נתוניה הפיזים אולי היא לא שופעת (את יודעת זה מה שמושך גבר ) אך היא נראת טוב אבל לא יודע אין את המשיכה הזאת פשוט . אשמח אם תעייני במה שרשום ותמליצי לי איך לפעול ... תודה שוב על העזרה הרבה !

אריק היקר, נדמה לי שהתשובה ברורה. אם אין משיכה - אחד הבסיסים החשובים ביותר לזוגיות נשמט.
נכון שיש זוגות שמתחילים עם המון משיכה מינית, ואצל רובם יש דעיכה בתשוקה עם חלוף השנים. כמעט אצל כל הזוגות יש ירידה במשיכה המינית לאורך ציר הזמן.
אבל להתחיל את חייכם המשותפים ללא משיכה - זה יפגע קשות בבניית הזוגיות ושניכם עלולים להפסיד חווייה מאוד חשובה שאמורה ליצור לכידות ואינטימיות, ולעזור לכם להתגבר על קשיים שיהיו בדרך.
כמו כן מה שמפחיד אותי זו הכמיהה למיניות בריאה ומספקת - שבגלל היותכם צעירים - עלולה לנהל אתכם ולהכתיב את מעשיכם, אם תהיו נשואים זה לזו ללא חוויות מיניות מספקות,ותירצו לחפש זאת בחוץ על מנת להרגיש חיות וחיוניות, להרגיש אוהבים ונאהבים גם גופנית.

בכל אופן, אני חושבת שראוי לקיים על כך התייעצות מקצועית, קצרה וממוקדת, משום שהדיון כאן הוא מוגבל, ולא ניתן לראות את כל התמונה. הנקודות שציינת - עד כמה אתם מסתדרים טיוב ועד כמה יש אצלך הערכה כלפיה - הינן חשובות לזוגיות לפחות באותה מידה. לכן חשוב שתהיה בטוח לגבי ההשערה השנייה לפני שאתה מחליט לא להמשיך עם היחסים.

כל אחד בטח תופס אותו משהו אחר בפרטים שציינת, לי נורא בלט הקטע עם השיחות בטלפון, גם אני לא ממש אוהב לדבר דרך אמצעי זה , ואם כן אז זה רק בשביל לקבוע, ולא הרבה מעבר לזה .... מפריע לי נורא החד גוניות דרך זה , זה נורא לא דומה לפגישה אמיתית לדעתי...


מה הוא אומר לגבי לקבוע יותר? שלושת רבעי שעה של נסיעה זה לא הרבה לדעתי ....
תנסי לברר איתו למה בשבילו זה נחשב הרבה , יש הרבה זוגות שנוסעים אף מעבר לזה .... ועדיין נפגשים בתדירות גבוהה

תודה רבה אסף ודורית על התשובה, לא ציינתי את הגילאים שלנו, אולי זה חשוב, אני בת 32 והוא 36 (כבר לא ילדים)...

חשוב לי לציין שבשיחה אחרונה בינינו, אמרתי לו שמפריע לי שאנחנו לא מדברים מספיק, יום אחרי זה הוא התקשר בבוקר, אני לא יודעת אם זה מעיד על זה שבאמת יש לו משהו כלפי, אבל זה אולי אומר שהוא כן מקשיב לי, כנראה שהדברים האלו באמת ייבחנו לאורך זמן ולא על בסיס יום אחד...

היה לו חשוב שאבין שאנחנו לא מתראים רק בגלל תקופת המבחנים ושבאופן רגיל הוא בחור די פנוי ובעל רצון להיפגש... אני באמת מאמינה לו שהוא לומד קשה וזקוק ללמידה ולריכוז יומיומי, אבל אני לא מתביישת להגיד לו שנראה לי מוזר שהוא לא רוצה לפחות יום אחד של מנוחה... הוא טוען שהוא צריך לרכז את כל האנרגיה שלו כרגע בלימודים בכדי שיוכל לסיים בהצלחה.

דורית, למרות שזה נשמע דבילי, אני לא ממש יודעת מה זה אומר להוריד פרופיל, לא להתקשר אליו כלל? לצאת עם אחרים בלי ליידע אותו? די התרגלתי לדבר איתו כל יום, בין אם זה בצ'ט ובין אם זה בטל', אני די חוששת לעשות צעד דרסטי.

למרות שיש היגיון בדבריך ואני גם מסכימה עם לא מעט ממה שאמרת, לכן פניתי לפורום, אבל אולי הדברים הם לא שחור ולבן? אני אכן שואלת את עצמי אם הוא כל כך מעוניין איך הוא לא מפחד לאבד אותי אם הוא לא עושה מאמץ של להיפגש איתי לפחות פעם בשבוע ... מצד שני הוא כן "דופק לי חשבון" בזה שהוא מסביר לי מה המצב ...

אודה לך אם תפרטי איך עליי לנהוג, אני קצת חוששת להוריד פרופיל לחלוטין ...

ההצעה שלי מתבססת על מנגנון פסיכולוגי הנקרא "דיסוננס קוגניטיבי".
כאשר מישהו משקיע מאמץ, זמן, מחשבה ופעולות בכיוון מסויים - נניח לקבוע איתך פגישות - קורה אצלו תהליך פנימי במקביל, המחפש הלימה בין הפעולות שכבר נעשות לבין הרגשות ביחס לאותן פעולות. אם הוא יהיה זה שיטרח ויתאמץ לחפש אותך ולטלפן אלייך - יתחיל אצלו תהליך של היקשרות רגשית אלייך. את תהפכי עבורו יותר ויותר חשובה במקביל למאמצים שהוא יעשה כדי ליצור איתך קשר! אם את תהיי היוזמת -תהליך זה עלול לא להיות מופעל. אם הוא יטלפן אליך רק בגלל שאת התלוננת על חוסר התייחסות מצידו - זה יפעיל אצלו מנגנון אחר, לא את המנגנון הרצוי. (צורך להימנע מביקורת, "להיות בחור טוב" וכו')

בנוסף, במקרה הנדון, מדובר גם באינסטינקט מאוד עתיק - של "צייד". רוב הגברים בנויים כך שהם צריכים להרגיש שהתאמצו בשביל משהו אחרת אינם מעריכים זאת. אגב,גם זאת ניתן להסביר ע"י אותו מנגנון שציינתי.

אז אל תנתקי מגע לגמרי, תני לו לקחת את המושכות לידיים שלו, ואל תהיי זמינה לו כל הזמן. מידי פעם כן, מידי פעם לא.
תקבעי גם תכניות במקביל, כך שזה לא יהיה מובן מאליו שכל פעם שהוא ירצה - את תהיי פנוייה.
כל זה אמור להגביר את הרצון שלו "להשיגך", במידה ויש לו עניין מסויים כרגע בך.

במידה והגישה הזאת לא תעבוד - אז או שהוא ממש לא מעוניין בך רומנטית אלא רק בתור ידידה, או שהוא אדם מאוד פסיבי וחושש מדחייה, והולך רק "על בטוח".

האפשרות השניה היא לא גרועה, ויש גם גברים כאלה שהם מקסימים ומתאימים, אבל יהיה עליך לחשוב לאיזו קבוצה ניתן לשייך אותו.
אם הוא שייך לקבוצת הפסיביים - אז אין ברירה אלא להיות איתו ברורה ואקטיבית, ובמקרה הזה אם לא תפעלי ותיזמי - הוא לא יעשה זאת בעצמו אפילו אם הוא רוצה אותך.

נשמע מסובך, כל זה...אני יודעת. מקווה שתוכלי להיעזר ברעיונות.

נעה יקרה, מאוד ברור מדברייך שקשה לך אי הוודאות הזאת, שבה לא קורה שום דבר משמעותי בהווה, לא חל שינוי מאז התראיתם פנים אל פנים, ועם זאת הוא מדבר על העתיד בחיוביות.
יחד עם זאת אני די מאמינה שכאשר מישהו מתלהב ממישהי - הוא מתנהג בהתאם, לא רק מדבר בהתאם.
אני חושבת שאצלו זה עוד לא קרה. כאשר מתלהבים ממישהו משקיעים הרבה יותר אנרגיה בלנסות לפגוש אותו שוב ושוב.

מכיוון שאת כן התלהבת ורוצה שהיחסים יתקדמו, אני חושבת שעלייך להתאפק,לקחת נשימה ארוכה, ולהיערך לאפשרות שגם אם יקרה שינוי חיובי ברגשותיו - זה עלול לקחת זמן רב יותר מאשר אצלך. לדעתי אין עם כך בעייה - אלא שזה יהיה לך יותר קשה לעמוד באיטיות הזאת, וקשה עם העובדה שהוא לא להוט מספיק.
אם הוא כל כך מוצא חן בעינייך - אולי שווה לנקוט בגישה של הפוך על הפוך, לא ליזום, אפילו להיעלם לו, אפילו לצאת קצת עם אחרים, כדי שהוא יצטרך להשקיע בך כדי להשיג אותך.
אם הוא לא יגלה סימנים מסוג זה - יהיה עלייך להשלים עם המצב שהוא לא רואה אותך באור רומנטי. הרי קורה שהידלקות איננה הדדית, עם כל הצער בדבר.

העובדה שהוא אמר שבסוף החודש הוא יראה אותך יותר ואמר זאת חיובית - עדיין לא מוכיחה שהוא מעוניין בך רומנטית. יתכן שהוא רואה בך יותר ידידה שהוא ירצה להתקרב אליה בהמשך. יתכן גם שהוא עדיין לא בשל למערכת יחסים חדשה והוא זקוק לזמן עם עצמו, או לאי מחוייבות בשלב זה.

אני חושבת שמכל מה שכתבתי כאן - עלייך להוריד פרופיל ולראות מה יקרה בסוף החודש.תני לו להזיע קצת ולחשוב שאת לא "בכיס" שלו...

casa_npssa יקר,

ברוך שובך לארץ ולפורום שלנו!
מהאופן בו ניסחת את דבריך, הפעם, אני מקבלת תחושה שהביקור אצל המשפחה עשה לך טוב. נראה שהתחזקת. לכן, כעת, עליך לקחת החלטה. החלטה אשר תהייה שלם עימה, החלטה ברורה וחד-משמעית, שאינה משתמעת לשתי פנים, מה בכוונתך לעשות בקשר לבחורה הזו. כך, בפעם הבאה שהיא תופיע בביתך ובחייך תדע מה ואיך לומר לה ותהייה מסוגל לעמוד מאחורי החלטה זו.

אני מאמינה, שמ"המקום" בו עתה נמצא כעת תדע לעמוד איתן בהחלטתך ולא משנה מה היא תעשה ו/או תאמר.
במקביל המשך בחייך ואת העבר ואותה, כחלק מעברך, תשאיר מאחוריך.

הי מאיה,

ראשית זה חשוב וטוב שעברתם לגור יחד. חשוב לזכור שמעבר דירה הוא אחד המשברים המשמעותיים בחיינו, יש המשווים אותו אפילו ללידת ילד - בבחינת הקושי המנטאלי שבחוויה.

מעבר הדירה חדש לך וגם לו, במעבר דירה לחיים ביחד יש הרבה אלמנטים שמכניסים מתח וסטרס לתוך הבית ולזוגיות, כמו למשל- הוצאות הבית, תשלומים שונים, נקיונות וקניות, מטלות הבית וכל זה כאשר את 24 שעות עם בן הזוג תחת אותה קורת גג. כאשר "רק" חברים ויוצאים כששניכם גרים כל אחד בביתו- זה קל ופשוט יותר, כי יש לאן לברוח כביכול, ולחזור חזרה עם כוחות מחודשים.

אז ראשית אל תילחצי ממה שעובר עליכם. זה סביר וטבעי שכך יכולה להיות ההתחלה, זה לא אומר כלום על ההמשך. אבל-
לא נגמד את עינין הצעקות. מה שחשוב הוא לבדוק האם ניתן ליצור תקשורת יותר בריאה ופחות פוגענית. כי זה משהו שבהחלט חשוב לדעת- איך הוא מתנהל בעימותים- כשאתם באותו בית. לכן, בשלב ראשון העלי את זה לסדר היום, בזמן כמובן נוח וטוב שלכם- העלי את רגשותייך ואת הפגיעה שלך כתוצאה מההתנהגות הזאת. אני "מכינה" אותך לכך שיש בני זוג שהשינוי יכול לבוא להם מאוד מהר, ויש כאלה שזה יקח זמן ומדובר ב"שכבות שכבות". לכן לדעתי יש פה 2 נושאים- האחד הוא מעבר לדירה משותפת שכולל בתוכו סטרס "נורמטיבי" לחלוטין.. שיכול לעודד עימותים רבים.. והשני- צורת התקשורת שלכם - ולבדוק איך ניתן לשפר אותה. לזכור- אפשר להגיד את הדברים גם מבלי להעלות את רמת הדציבלים, את תשמעי אותו גם כשהוא אומר את הדברים בכעס ולא צועק. הצעקה היא ביטוי להגנה ול"השמעת הקול שלי" תרתי משמע. שווה לבדוק גם איך את יכולה לסייע להביא את הזוגיות לשקטה יותר בתקופות לחץ.

בהצלחה רבה

שלום נח,

ראשית אני ממליצה לך להיכנס לפורומים שיותר עוסקים בנושאים האלו- חיפשתי עבורך בגוגל ומצאתי לא מעט בנושא, אך לצערי אני נמנעת מלפרסם כאן. בכל אופן יש ועולה הסוגיה הזאת בפורומים אחרים שדנים בזוגיות, חוק ומשפט וכד'.

להערכתי ורק להערכתי, ואני מודה שאין לי הרבה ידע בנושא, אני לא חושבת שעצם נתינת מפתח מהווה בעיה. "במקרה הגרוע" את מחליפה צילינדר, לא? :)

מה שחשוב הוא שאם הקשר הולך לכיוון רציני, כבר מעכשיו העלי את נושא הסכם הממון- זה גם יבהיר לך טוב יותר האם יש לך מה לדאוג.

מקוה שהצלחתי לסייע במקצת, והרבה בהצלחה

מיטל יקרה,

מקריאת דברייך אני מקבלת תחושה שהבחור רציני, ישר, כן והגון. טוב לו בחברתך, הוא חש בנוח איתך, נעים לו שאת שם לצידו בתקופה בה נראה שהוא עדיין בשלבי החלמה מהפרידה והתנהלותו כלפייך מעידה על כך והוא גם אומר לך באופן מפורש כי את חשובה לו . אולם, למרות הקרבה הנפשית והאינטימיות הפיסית אשר נוצרה ביניכם הוא עדיין אינו מסוגל להיכנס לזוגיות חדשה והוא אומר זאת באופן ברור וגלוי. הוא לא רוצה להוליך אותך שולל ולא רוצה לפגוע ברגשותייך.
הוא זקוק כעת לזמן על-מנת להחלים לחלוטין והוא מודע לכך. הוא מבין שלפני שהוא נכנס לקשר חדש עם מישהי הוא צריך לסגור סופית, בינו לבינו, את נושא הקשר הקודם. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בך, מישהי שהוא מוצא שהיא מעין הנפש התאומה שלו.
היות וגם לך טוב לחוש אותו לצידך ומאחר וגם את מוצאת שמתפתח ביניכם משהו מיוחד התקדמי איתו בקצב שלו והיי לצידו, עבור שניכם. אפשרי לו את זמן ההחלמה לו הוא זקוק ושניכם תצאו נשכרים.
ייתכן כי המרחק אשר נכפה עליכם בעקבות החופשה ישחק לטובתך והוא יבין עד כמה הוא זקוק לך בחייו. אולם אם זה לא יקרה אל תזקפי זאת לרעתו ונסי לא להתאכזב אם הוא לא יגיע. הוא בוודאי יבוא כאשר הוא יחוש שלם ו"נקי" ממשקעי העבר.

אני מאוד רוצה, אבל אני מפחדת שאני כופה עליו. אני מתקשרת אליו יותר מאשר הוא אליי, הוא כן יוצר קשר, ואם אני מתקשרת לספר על משהו רע שקרה לי, הוא יקשיב גם אם זה אמצע הלילה.

יש דברים שכדאי לי לא לעשות, או להימנע מלעשות, כן לתת לו קצת ספייס? להתרחק באופן פיזי? (כמעט שכבנו..)

מיטל יקרה,

בפנייתך הקודמת כתבת "הוא גם אמר שהוא לא רוצה שאני אתרחק..." כלומר, נעים לו שאת בסביבתו, שאת איתו ולצידו, כפי שכבתי לך בתגובתי הקודמת. בנוסף לכך, הוא נמצא שם בשבילך בכל פעם שאת זקוקה לו ונראה לי שהוא נמצא שם כי הוא רוצה ולא כי הוא חייב או מרגיש לא נוח לאכזב אותך. העובדה שאת מתקשרת אליו בתדירות גבוהה יותר אינה מעידה על דבר בנוגע לרצונותיו או תחושותיו. לעומת זאת, העובדה שגם הוא יוזם וגם הוא יוצר עמך קשר מעידה על כך שהוא בהחלט מעוניין בקשר איתך, גם אם כרגע לא ברורה לחלוטין מהות הקשר.
היות ואת חשה שנרקם ביניכם משהו מיוחד והיות ונראה שגם הוא חש כך, נסי להתנהל מולו בטבעיות, כפי שאת מרגישה. אל תנתחי את תחושותייך או מעשייך ואל תנסי לפרש את תחושותיו. פשוט תזרמי בקשר בהתאם למה שנכון לך. עד כה נראה שזה מתאים וטוב גם לו.
מהאופן בו תיארת אותו אני מתרשמת שהוא מאוד מודע למה שנכון או לא נכון לו כך שאם הוא יחוש שקצב ההתקדמות לא מתאים לו הוא יאמר לך, כפי שהוא אמר עד כה.
באופן כללי נראה לי שלמרות שהוא עדיין לא מסוגל להיכנס לזוגיות חדשה את מאוד מוצאת חן בעיניו, מאוד טובה ומתאימה לו וכפי שהוא אומר לך מפורשות, יקרה לו. לכן אני מאמינה שעם הזמן הוא ישתחרר מהקשר הקודם וימשיך קדימה בחייו ונראה לי שהוא רואה אותך שם יחד איתו.

אני באמת שמחה שאני כותבת כאן, התשובות ממש מספקות..
אבל היום אני מרגישה שעשיתי טעות והרסתי את כל מה שבנינו..

התקשרתי אליו בבוקר אם הוא יוכל להקפיץ אותי, כי ירד גשם נורא, ואח"כ אחרי מבחן הוא החזיר אותי שוב, אמרתי לו שאני מצטערת וששיגעתי אותו היום, הוא ענה: "יש לך מזל שאני סבלני" וחייך.

אח"כ, נכנסתי לתחושה נוראית - כאילו יצאתי נורא תלותית, בחורה תלותית שכזו, שרודפת אחריו, ואני לא כזו. אני מפחדת להיות כזו.
אז התקשרתי, הוא לא ענה, שלחתי הודעה שאני מרגישה רע.

ראיתי שהוא ראה את ההודעה, אבל הוא לא ענה לי. למרות שראה. כמובן שהוא עכשיו לומד, ולא לבד, אבל עדיין - הוא היה יכול לשלוח דבר מה קצר. אך הוא לא עשה דבר.
אני כל כך חוששת שהרסתי, שאין מפה דרך חזרה.
אני באמת אובדת עצות, מרגישה כמו ילדה קטנה שלא התבגרה..

מיטל יקרה,

כפי שכתבתי לך בתשובתי הקודמת, הוא יאמר לך כאשר משהו ביניכם (בקצב ההתקדמות, בהתנהלות, בתגובות וכד') לא יתאים או יראה לו. הוא בחור ישר ופתוח אשר אומר את אשר על ליבו ובצורה נעימה גם אם תוכן הדברים לא עונה לציפיות של האדם שמולו (הוא אמר לך, למשל, שכרגע הוא לא רוצה או לא מוכן נפשית עדיין להיכנס לזוגיות חדשה למרות שברור לו שאת היית שמחה אילו פני הדברים היו שונים).
נראה לי שכאשר הוא אמר לך שיש לך מזל שהוא סבלני הוא עשה שימוש בלשון הומוריסטית ולא ממש התכוון...אולי מעט שיגעת אותו, כדברייך, באותו יום, אולם על-פי תיאורך אני מניחה שדבריו נאמרו מתוך חיבה ולא מתוך כעס.
לגבי תגובתו או חוסר תגובתו למסרון שלך, ציינת שהוא היה עסוק ולא לבד, כלומר, הוא היה שקוע במשהו אחר, אולי דיון על נושא הלימודים או ניסיון למצוא פתרון לסוגיה מסוימת יחד עם חבריו. בכל אופן, גם אם הוא לא מצא את הזמן המתאים להתייחס להודעתך, אין זה מעיד על דבר למעט העובדה שהוא היה עסוק...
מערכת יחסים, ללא קשר למהותה, אינה נפגעת אם אחד הצדדים מעט משגע את השני ביום מסוים...
כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת, נסי שלא לנתח כל תגובה או חוסר תגובה שלו ו/או לבקר לחומרה כל עשייה או אמירה שלך.

מיה יקרה,

מקור כל צרותייך ובעיותייך היא מחלתך, האנורקסיה, כפי שאת בוודאי יודעת. לכן, ראשית, עשי כל שביכולתך על-מנת לרפא את הנגע וכהתחלה, שתוכלי לחוש שאת זו ה"שולטת" במחלה ולא כפי שמצטייר מפנייתך, שהאנורקסיה "שולטת" בך ומונעת ממך להיפתח כלפי בן-זוגך הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי.
מדברייך עולה כי לבחור יש רגשות עזים כלפייך וכי באמת אכפת לו ממך. אם את חשה שהוא טוב ונכון עבורך אל תידחי אותו. נסי לשתף אותו בתחושותייך, כפי שהוא ביקש. מעבר לכך שפתיחות, כנות ושיתוף מהווים חלק מיסודותיה העמוקים של הזוגיות, התנהלות שכזו מצידך תקרב ביניכם. לקרבה נפשית יש המון עצמה. אינטימיות נפשית תחזק אותך, את תחושי שאינך לבד והוא יחוש שהוא חלק, שהוא שותף, מה שיגרום לו לחוש טוב ונעים בקשר שלכם. לאחר שהאינטימיות הנפשית תעלה על הנתיב הנכון אני מאמינה כי תחושו מספיק בנוח זו הם זו על-מנת לפתח אינטימיות פיזית.

את לא לבד יקירתי ...מסיבה זו יש תופעה של בגידות ויש חגיגה...חלקם מותרים על ריגושים עם הבעל /האישה...ומחפשים הרפתקאות שינענע וירגש את תאי הלב...
או נישארים כך ומנסים לשקם..שלא תמיד מצליח..מה לעשות ?..תהיי יצירתית...בהצלחה

תמר היקרה, מה שקורה ביניכם הוא די טבעי וצפוי, והריגוש שישנו בהתחלה פשוט הולך ומתמעט עם השנים, וזאת משום שריגוש הוא מצב בלתי רגיל, שמתעורר מול דברים חדשים, וכשאר יש משהו שאנחנו חווים אותו יום יום - הוא מפסיק לגרום לריגוש. זה כמו לאכול אותה ארוחת גורמה יום אחר יום. זה מפסיק להיות מרגש לחלוטין ורוצים לשנות את התפריט...

כך שהנקודה היא שהציפייה לריגוש אינה ריאלית.

מה שניתן לעשות הוא למצוא מימדים חדשים בתוך הקשר שלכם (שנשמע לי ממש טוב ואיכותי), מימדים שיעשירו אתכם.

זה יכול להיות למשל - להכניס יותר משחקיות אל הסקס. להביא הפתעות, כמו תלבושות, משחקי תפקידים, ללמוד יחד מסאג'ים שונים.
לפנות לסקס זמן רב יותר ולתכנן אותו. ללמוד טנטרה בסדנה או לקנות ספר ארוטי ולהקריא ממנו קטעים זה לזו במיטה. עדיף לרווח את הסקס שיהיה לעיתים רחוקות יותר מאשר שיהיה באיכות ירודה ולא מושקעת.

זה יכול להיות לקחת חופשה ביחד.
זה יכול להיות לצאת לחופשה בנפרד! יועצת זוגית מאוד נחשבת אמרה פעם שכל זוג כדאי שלפחות פעם בשנה יצאו לחופשה בנפרד, לתפוס קצת מרחק, ליצור געגוע, סקרנות, אפילו קצת פלירטוט (לא מזיק) עם אחרים גורם לסוג של ריגוש.
תמצאו תחביב משותף שיגרום לכם להתלהבות מחודשת. אני יודעת שזה קשה במצבכם כאשר רוב הזמן מוקדש לילדים ולבניית הקריירה.

בעיקר - לא להיבהל מעצם העובדה שאין כבר ריגוש.

בהחלט הצעתי לו שאולי נלך לאיזו סדנא מהסוג הזה. אבל כרגיל אני מוצאים תירוצים של אין זמן, ומתי..אנחנו כל היום סביב העבודה והילדים.

איך שלא יהיה, חיזקת אותי בדברייך שזה לא חריג מה שקורה לנו...

תודה
תמר

לינדה יקרה,

כולנו משתדלים ועושים למען אלה אשר מרעיפים עלינו חום ואהבה. זהו הטבע האנושי. לעומת זאת, כאשר כועסים עלינו, מתייחסים ומדברים אלינו בחוסר כבוד ובעוקצנות, או לחילופין צועקים עלינו, חלקנו נוטים להסתגר ולהתגונן בעוד חלקנו בוחרים "לעשות דווקא". לכן, על-מנת שהחיים בביתכם יתנהלו על מי-מנוחות ועל-פי ראות עינייך יהיה עלייך לפעול מתוך אהבתך לאיש, גם אם לעיתים את חשה שחוסר סבלנותך, או כדברייך העצבים והעוקצנות, מאפילים על רגשותייך העזים כלפיו. יהיה עלייך להראות לו מהי הדרך הנכונה לעשות דבר זה או אחר, יהיה עלייך להסביר לו מה ההיגיון העומד מאחורי אופן הפעולה שבחרת ויהיה עלייך להתאזר בהמון סבלנות וסובלנות כלפיו.
כדי להקל על שניכם ועל-מנת לאפשר לו להסתגל, לקבל את עמדתך ולחוש שהוא צובר נקודות זכות על עשייתו אולי כדאי לתת לו בכל פעם משימה אחת וזאת רק לאחר שהראית לו מהי הדרך הנכונה וווידאת שהוא הבין למה דווקא כך ולא אחרת. עשי זאת כך שהוא ירגיש ויאמין שאת פועלת מתוך אהבה גדולה, כפי שאת באמת חשה, ומתוך רצון עז להעלות את חייכם על הנתיב הנכון והמתאים לכם.
אני מאמינה כי לאורך זמן ולאט לאט תקצרי את פירות השקעתך ותחושי בשינוי. התנהלות שכזו מצידך תהווה דוגמא נפלאה עבורו כיצד יש לנהל ולהתנהל נכון בתוך מערכת זוגית.

לינדה היקרה, תיארת מאד יפה את המצב, ולכן גם יחסית קל לענות לך...
די ברור שהחבר שלך אכן זקוק לסידרת חינוך רצינית.
אלא שהדרך שלך לחנך אותו תכשיל לחלוטין את הזוגיות ותחסל את האהבה.
חייבת להימצא דרך אחרת.
עלייך להבין שהוא בא עם הרגלים ודפוסים מסויימים מן הבית. שם כנראה לא דרשו ממנו ולא לימדו אותו דבר.
עליו ללמוד הכל מן ההתחלה, איך לתחזק בית, ואיך לחיות עם אדם נוסף ולהחתשב בו מבחינה לוגיסטית וטכנית וכלכלית.
הדרך הטובה ביותר ללמוד דברים חדשים היא ע"י חיזוקים חיוביים. לשם כך נדרשת המון סבלנות: את מחכה שהוא יעשה משהו בכיוון הנכון ואז את נותנת לו מחמאה אמיתית. כמו איזה כיף שהשארת את השיש נקי! הכיור נראה נהדר!!
בנוסף, עלייך ללמוד לבקש ממנו בקשות במקום לדרוש דרישות. מה שקורה עכשו הוא שיש לך דרישות ויש לך ציפיות - וכאשר הוא לא מבצע או לא עומד בציפיות שלך - מופיעות ס נ ק צ י ו ת מצידך: את מתלוננת, מבקרת, מתעצבנת, מבקרת אותו, עוקצנית מאוד...אהבה לא יכולה לשרוד סנקציות כאלו. אהבה ניזונה וצומחת ממחוות נעימות, מחמאות, דברי הערכה, פירגון...
אם את רוצה שהאהבה תנצח - זה יהיה מסע לטווח ארוך. השינוי לא יקרה ביום אחד. עליו לרכוש הרגלים חדשים ושזה יבוא מרצונו הוא. אין דרך אחרת.

מתחילה מיד ליישם את עצותיכן, נראה מה יהיה :)

דימה היקרה,
אני מעריכה אותך מאוד על שהודית כאן בפנינו לגבי השקרים בתחילת הזוגיות שלך. ברור שאנחנו בתור קוראים יכולים בקלות להבין למה הסתרת מפניו מידע כזה, אבל גם מאוד ברור שהוא, בתור בן הזוג שלך, גילה את כל הדברים האלו לא מפיך והוא איבד את האמון בך בדיוק בתחום שהכי חשוב בזוגיות - היחסים עם פרטנרים אחרים.
אם תוסיפי על חוסר האמון גם את הויכוחים והריבים הסוערים ביניכם, כבר זמן רב, אז שני הדברים האלו מערערים ופוגעים כל הזמן באהבה.
את אומרת שקשה לך לעמוד בגיהנום הזה.

אני חושבת שאם את יכולה להחליט החלטה פנימית שמעכשו את יותר לא משקרת לו,וחושפת בפניו - ביוזמתך - כמה שיותר, ובאה אליו ומבטיחה לו ועומדת בהבטחה הזאת כך שהוא לא יצטרך כל פעם לתחקר אותך ולחפש אותך על שקרים ואי התאמות - לאט לאט ייבנה האמון ביניכם מחדש.
אבל זוהי דרך ארוכה וקשה, והוא לא יוכל לסמוך עלייך לאורך זמן רב עד שזה ישתנה בהדרגה.
לצערי אני צופה לכם המשך ריבים מסוג זה, כי אמון קל מאוד להרוס וקשה מאוד לבנות מחדש.
את יודעת, יש זוגות שיש ביניהם אהבה מאוד חזקה , אבל לא מצליחים ללמוד לחיות יחד כזוג. משגעים זה את זו ורבים יותר מדי. ונושאים של אמון וקנאה הם הנושאים הכי חריפים והכי קשים לריב...
צר לי שאינני יכולה לבשר לך בשורות טובות.

אני מאוד מודה לך על ההתייחסות

ברצוני לציין כי שיקרתי לחבר שלי רק בעניין אחד בנסיוני להסתיר הקשר ההוא!! נסיתי כמה פעמים לפתוח דף חדש ולהדגיש כי אני לא רוצה לשקר לו וכי אני מוכנה לענות על כל שאלה שישאל אולם בכל פעם הוא מוציא אותי שקרנית (למרות שאני לא משקרת) וכשהוא מאשים אותי בשקר אני מרגישה רע מאוד עם עצמי ומרגישה כעס רב בתוכי כי אני לא משקרת!
האם יש דרך אחרת להציל את הקשר הזה ???

כדאי להקשיב לי

אורלי היקרה, הבעיות שאת מתארת נוגעות לכל התחומים של הזוגיות שלכם, ונראה לי שהמגע המיני החפוז הוא רק סימפטום לקשיי התקשורת וחוסר האהבה והצטברות מטענים של מרירות לגבי חלוקת התפקידים בבית.
ה"פתרון" שאת חושבת עליו - למצוא מאהב - רק יחמיר את המצב. ההתרחקות שלכם תהיה עוד יותר גדולה, שלא לדבר על רגשות אשמה שלך ועל פגיעה נוראית בו שהזוגיות שלכם פשוט לא תוכל לספוג.
לדעתי המעשה הנכון הוא להבין שהזוגיות שלכם נמצאת במשבר ולנסות להגיע לייעוץ זוגי שכולל בתוכו גם התייחסות לצד המיני. הרבה פעמים אחרי שבעיות בתקשורת נפתרות חלה התקרבות גם בתחום המיני וסביר להניח שכאשר תוכלו להגיד זה לזו מה נעים לכם ומה לא ולהיפתח לגבי המשאלות והפנטזיות שלכם בלי לחשוש מתגובת בן הזוג - יחול שיפור באיכות המיניות שלכם.

בוקר טוב,ותודה על ההתייחסות.
הבעיה הייתה מאז ומתמיד כבר שהתחתנתי איתו לא הייתה בנינו תיקשורת.
הייתי ילדה ורציתי להתחתן לא ידעתי מהי אהבה!!!
לא ציינתי שהוא עצמאי -הוא עובד שעות ארוכות מאוד עד תשע בערב.
כל היום אני לבד.אין לי איתו כלום אין אהבה אין תקשורת,אני מרגישה שהמצב רק
הולך ומחמיר .
אני לא רוצה לפגוע בו ולפרק את הקשר,
את חושבת שניתן להגיע לפתרון.?
הוא מאוד אגוייסט שחושב רק על ההנאה שלו....
אני רוצה להיות שם רק בשביל הילדים.
ואים נלך לטיפול זוגי את חושבת שזה יעזור?

רציתי להוסיף,שלא נראה לי שהוא מודע למצב!!!

זה קורה אצל המון זוגות שמתקבע ביניהם "דפוס שתיקה" שבו פשוט לא פותחים נושאים מסויימים כי חוששים להיכנס אליהם. החשש קיים כי בשיחה כזאת רמת החרדה עולה, פותחים פצעים ישנים, עולים כעסים, וכך קורה ששני בני הזוג מעדיפים לא לדבר על הרבה דברים...ככל שעובר יותר זמן ולא מדברים - השיחה נעשית עוד יותר מפחידה.
ואז, לפעמים בטיפול הזוגי פותחים נושאים כאלה, והרבה פעמים מתברר שזה לא נורא כל כך, את שומעת מה יש לו להגיד, מה כואב לו, איך הוא רואה את הדברים, הוא שומע אותך, בקבלים פרופורציות ושומעים שהרבה מן הבעיות מוכרות אצל זוגות אחרים וניתנות לפתרונות שפשוט לא חשבתם עליהם...

השתיקות המעיקות ששוררות בין בני זוג הינן כמו חומה שלא מאפשרת קירבה ושיתוף והשמעת בקשות ומשאלות. כל אחד נסגר בבועה שלו ונאטם בפני האחר.

כאשר את אומרת שלא נראה לך שהוא מודע למצב - אני מפקפקת בכך. יותר סביר שהוא מדוע למדי, אבל לא מעיז לפתוח שיחה על כך.
בטיפול זוגי תלמדו בין היתר איך לנהל שיחות חשובות בצורה שאינה מפחידה ומסוכנת, ולפעמים זוגות מופתעים שבעיות שעמדו ביניהם ו"העלו עובש" שנים רבות - נפתרות תוך שבועות מעטים.
אינני רוצה להשלות אותך. לא תמיד ניתן לעזור ולשקם, אבל מה שאת מתארת מוכר מאוד, ועל פניו ניתן לעזור לכם.