פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

מיטל יקרה,

מניסיוני האישי ומתוך ניסיונם של מתאמניי למדתי כי על-מנת לממש את מטרותינו, להגשים את שאיפותינו ולהשיג את יעדינו עלינו לקחת אחריות על חיינו, ליזום מהלכים אשר יקדמו אותנו אל עבר מבוקשנו ולא להמתין שאחרים יעשו עבורנו. לכן, לשאלתך, התקשרי אליו, אמרי לו שלא שוחחתם זמן רב וכי קולו היה חסר לך, שהתגעגעת אליו. בדיוק מה שאת מרגישה. מעבר לכך שהתנהלות התואמת את תחושותייך תגרום לך להרגיש טוב יותר (לא תאלצי להילחם עם עצמך או להמתין ולתהות מה היה קורה אילו...) הוא יוחמא ומילותייך החמות יגרמו לו להרגיש טוב.
יוזמה שכזו מצידך עשויה להיות תחילתה של דרך חדשה או מחודשת (לאחר ההפסקה הזו של החופשה) בקשר שלכם.

הי עדן

כפי שתמיד חידדתי, גם פה- כל עוד את עושה ומתנהלת באופן בו את עם "יד על הדופק" ובודקת מידי פעם עם עצמך- האם נוח לי להיות במקום הזה, האם טוב לי פה, האם הייתי ררוצה לשנות משהו- אם כן, מה בדיוק?, האם אני מרגישה ביטחון במקומות שלי כעת, מה יעלה או יוריד את הביטחון וכו'- שאלות שיעודדו חשיבה והתבוננות עצמית. כל עוד את תהיי מודעת ונכונה לחתור למה שעושה לך טוב באותו רגע, באותה תקופה, יהיה בסדר.

לפעמים יש תקופות שמתאים לנו משהו מסוים ולאחר זמן מה זה משתנה- חשוב שתהיי מודעת לשינויים הפנימיים שאת חווה. טבעי שתרצי לחוות היום משהו ש"דילגת" עליו בעבר ואת חשה כי הוא חסר לך היום.

טוב מאוד ששיתפת אותו, טוב ששמת כתנאי את ההידברות ביניכם- חשוב מאוד שתדברו על הקשר. להערכתי השיחה הקצרה הזאת היתה חשובה והיוותה כרטיס כניסה לעולם רגשי יותר, עולם בו תוכלי להרגיש נוח לפתח איתו שיחות דומות בהמשך מבלי הרבה היסוסים. טוב שלקחת אותו לשיחה אמיתית מהשיחה הכתובה- זה חשוב מאוד. נשמע שהבחור מאוד מאוד חשוב לך- ולכן הצעדים איתו, האינטימיים והאינטימיים פחות- חשוב שיעשו מתוך כך שאת שלמה עם המצב כפי שהוא. לי נשמע שהמצב טוב לך כעת כפי שהוא ואת מאוד מודעת לעצמך, בכלל, כל השינויים שחווית עד כה מאוד קידמו אותך ואני חשה שהביטחון העצמי והדימוי העצמי שלך בעיני עצמך רק עולה.

"אני" יקרה,

אם את איכותית ו/או רצינית למה את רוצה להפסיק להגדיר את עצמך כך?
היי מי שאת וכווני בדיוק (לא "ליד" ולא בערך) למה שאת רוצה. ההישגים שלנו הם תוצאה של היותנו החלטיים ונחושים ולא כי אנו מתפשרים...
גם אם נראה לך שהבחור מפלרטט עם כולן, זה עדיין לא מעיד על כך שהוא מפלרטט גם איתך. למיטב הבנתי הוא מעדיף לבלות את ההפסקות במהלך יום העבודה דווקא איתך ולא עם "כולן" ואולי דווקא העדפה זו שלו מעידה על משהו...
יחס חיובי ואוהד "עושה את זה" לרובנו ואת צודקת, זה לחלוטין טבעי.
אם, לעת עתה, את בוחרת שלא לקחת יוזמה ולהציע לו להיפגש, נסי להירגע ולזרום עם מה שיש לכם כעת. גם אם לא יתפתח ביניכם משהו מעבר לפחות תרוויחי ותיהני מזמן ה"יחד" שלכם בשעות העבודה.

הי איתן,

אני מניחה שאתה אותו איתן של ההודעה הקודמת.
אתייחס עניינית לשאלתך-
אני יכולה להבין את הבחורה שלא מעוניינת לצאת איתך כדי לשמר את החברות עם האקסית. זה לא משנה האם הן באותה כיתה, פקולטה וכו'. זה משנה מהו טיב היחסים, וכנראה בעיניה טיב היחסים טוב מכדי לצאת עם מישהו שעלול לפגוע במערכת היחסים בין שתי החברות האלו.

מעבר לזה, ובהתייחס למה שכתבתי לך קודם, לא בטוח שזה הצעד הנכון לעשות- להמשיך להתקרב לחברות שלך וע"י כך להיתקל בה- זכור כמה זה כואב. לפתח קשר כלשהו עם חברה שלה- עלול לא רק להמשיך לצרוב לך אלא לפגוע בה ביותר. האם לשם הכוונה?

אני מציעה, שאם אתה מחליט להמשיך הלאה- נתק עצמך בכלל מהמעגל שלה. לגמרי. יש המון דגות יפות ששוחות טוב בים... לצערי אין אפשרות לשכנע את מי שלא מוכן להשתכנע פעמיים. כבד את רצונה והמשך הלאה לדגיגה הבאה.

הי איתן,

כתבת בצורה בוגרת והיקפית מה עובר עליך ומה מניע אותך להתנהל כך בחייך- תוך מודעות עצמית גבוהה מאוד, גם לגילך וגם בכלל.

תיארת מערכת יחסים טובה כאשר אלמנט האהבה ההדדית של שניכם הוא הבולט העיקרי בה, וזה נהדר. האהבה הזאת ממשיכה לחיות ולבעור על אף הפרידה- וזה שוב מציב את השאלה- האם היה נכון להיפרד?

אם ננסה לבחון שוב את הסיבות לפרידה, בין היתר אני מבינה שעינין המרחק בא לידי ביטוי ומשליך על הקשר, העובדה שהיא בחרה לעבוד בתקופה זו, וההרגשה שלך כי היא לא עושה מספיק או כפי שכתבת- לא הצליחה מספיק לאהוב ולתת. שורה אח"כ אתה מתאר כי האהבה ביניכם היא ללא גבולות, וגם היא וגם אתה- לא הפסקתם לאהוב. במקביל מבינים כי זה הצעד הנכון.

אז להערכתי יש פה כמה דברים:
1. האידיאל והמציאות- כפי שהזכרת גם אח"כ, אתה מחפש אחר אידיאל מסוים שאולי לא קיים. גם במערכת יחסים, בעיקר של צעירים ואחרי כ"כ הרבה זמן יחד- חייבים להיות גמישים לשינויים שהחיים מציבים לנו, כדי להמשיך ולשמר את הזוגיות. ננסה להשוות את זה לפלסטלינה- אתה תוכל ליצור הרבה צורות ועדיין לשמר את חומר הגלם. כשהיא בחרה לעבוד זה לא בהכרח מעיד על כך שהיא מוכנה לאהוב ולתת פחות. היא שינתה את הפלסטלינה, אבל זהו אותו חומר גלם. העבודה והלימודים הרחוקים אכן משפיעים מאוד על קשרים, ואולי תרמו לפער הזה שתיארת- כמה היא אוהבת וכמה אני. וזאת הנקודה השניה-
2. השוואה מי אוהב יותר- ההשוואה הזאת לא מתאימה כאשר מדובר בקשר שהוא רומנטי. בקשרי עבודה למשל אתה יכול לשים את השאלה הזאת על השולחן- מי תורם יותר ומי עושה יותר. באהבה, אי אפשר לאמוד את הרגש. הרגשות מורכבים ועוצמתיים מדי, לכל כיוון, מכדי שנוכל לשים אותם מקבילים לרגשותיו של אחר. יתכן וצד אחד אוהב יותר, נמשך יותר- זה בסדר. אבל יש שאלה נוספת-
3. עד כמה אתה מוכן לוותר על הפנטזיה ולחיות את המציאות- ז"א, וזה מתחבר לנקודה הראשונה- האם אתה יכול ומוכן לקבל כי השינויים במערכות זוגיות הם רבים ומגוונים, וכדי לשמר את האהבה יש לעשות פשרות לפעמים- פשרות במינון הפגישות, פשרות רגשיות, ויתורים שלא תמיד קלים- אבל משאירים אותך בכל זאת בתוך המערכת שאתה כ"כ רוצה בה בחייך.

ממה שאני מתרשמת, מהמעט, יש לשקול שוב את הפרידה, על אף ששניכם "מבינים" כי זה הצעד הנכון. צריך שוב לשאול האם אתם מוכנים להתדיין על האהבה הזאת שוב ולהידבר ביניכם- איפה אתם עומדים. לא נראה ששיחררתם את האהבה, והשאלת השאלה- האם לא שיחררתם כי אתם עדיין רוצים מאוד לאחוז בה? דווקא בסיטואציות כאלה הזמן רק מחדד את ההחמצה ולאו דווקא מרפא- אבל זה נתון לויכוח.

מיטל יקרה,

ראשית, אני שמחה שבחרת לחזור ולשתף אותנו בפורום במה שעובר עלייך, בתחושותייך ובמחשבותייך.
ולעניינינו...מקריאת הדברים אני מקבלת תחושה שאת לחוצה, או כפי שאת הגדרת זאת "הורמונאלית"...
התחושה שלך משפיעה על התנהלותך ולהיפך. קצת כמו משל ביצה והתרנגולת....בגלל שאת לחוצה התגובות שלך אולי, מעט פזיזות וכתוצאה מהתגובות שלך והמענה של הבחור לתגובות הללו, את לחוצה.
אני בהחלט מסכימה עימו, נסי לנשום עמוק לפני שאת אומרת לו משהו, מגיבה על דבריו או עושה מעשה. נסי להירגע ולזרום. אני מאמינה שהדברים "יתגלגלו" הרבה יותר טוב ממה שאת חושבת.
באחת מפניותייך ציינת כי אתם קרובים, פיסית ונפשית. קירבה שכזו, באופן טבעי, אמורה להביא לכך שכל אחד מבני-הזוג מתנהל בתוך הקשר (ולא משנה מהותו וטיבו) בטבעיות ומתוך נוחות ונינוחות זה מול זו. היי מי שאת. לך יהיה נעים וקל יותר וזה יוריד את מפלס הלחץ והבחור הזה יחוש נעים יותר בסביבתך. כאשר את תהיי רגועה יותר גם הוא יהיה נינוח.
העובדה שלא שוחחתם בשבוע האחרון אינה מעידה על דבר. הייתה לכם חופשה והוא בוודאי גם היה עסוק, כפי שאת היית. ה"ראש" שלו היה ב"מקום" אחר וזה בסדר. לא רבתם, כפי שציינת, ולא קרה שום דבר המעיד על התרחקות. לכן, כאשר תפגשי בו שוב התנהגי רגיל. אני משוכנעת שאף הוא ינהג כך.
בהצלחה במפגש הקרוב ביניכם.
אשמח באם תבחרי לעדכן אותנו בפורום.

הי אורי,

הסוגיה הזאת עולה פה מדי פעם ובעוצמות שונות. העובדות על העבר של חברתך לדאבוני יכולות להמשיך ולהציק לך.. בעיקר שגם חבר שלך מעורב..

אני לא חושבת שמשהו לא בסדר בך- העולם שלנו בנוי כך, שה"דעה המקובלת" היא שגברים יכולים להגיע עם הרבה ניסיון עם בנות המין היפה, אך כשאשה מגיעה עם כזה ניסיון זה פחות מושך ופחות מוערך. ולכן אין שום דבר לא בסדר בך שאתה פועל למעשה בהתאם לנורמות מאוד מקובלות בחברה שלנו- על אף שהיא חברה כביכול פתוחה וליברלית.
השאלה הנשאלת היא האם אתה מסוגל לשים את הבחירות שלה כאדם פרטי- בעבר שלה- ולראות בה כשותפה רק שלך הפעם לחיים משותפים, לנסות להבין שגם לה יש יצר וחשקים בעוצמות שונות ולהמשיך הלאה. או- שזה חזק ממך וגדול ממך ובמצב כזה תצטרך לשקול שוב את המשך הקשר.

אני ממליצה לתת לזה עוד צ'אנס, לשים לך למטרה כרגע לבדוק רק את מה שאתה מרגיש מול המצב הזה- האם אני מסוגל להניח לזה כי היא סה"כ אדם פרטי וחייה את חייה האישיים עד שפגשה בך.. או שהעבר שלה רודף אותי בהווה ואני זקוק למישהי שמרנית יותר להבא. תן לעצמך זמן לחשוב על זה כדי שלא תפספס קשר שיכול להיות סה"כ חיובי לך.

הי דנה,

את מתארת מערכת יחסים שיש בה הכל לדברייך- כנות, משיכה ותקשורת. סביר להניח שבמהלך הקשר שני הצדדים ירגישו שונה, ולא תמיד עוצמת האהבה או החיבור יהיו זהים. יאמר לזכותו כי החבר סימן לך ולא השלה אותך והיה כן איתך. מספר חודשים או כמה זמן שחלף גרמו לו לרצות להתעניין בך שוב. הכדור כעת בידייך-

האם את מוכנה למרות האכזבה והדחיה- לתת לו הזדמנות נוספת ובכל אולי לשמוע יותר הסברים על מה עבר עליו, וללמוד יחד להמשך? אם זה משהו בתוך הקשר אפשר לנסות לעבוד עליו שוב יחד.

או- להחליט שהדחיה היתה לך קשה מדי ואת לא רואה אותו בהמשך חייך, ובכך למעשה לא להענות לבקשתו או לשאלותיו לגבייך.

יתכן והסגירות שלך אולי גם תרמה משהו לתחושותיו שלו? שווה לבדוק.

בכל אופן ההמלצה שלי היא- אם לא נפגע האמון באופן משמעותי, אם סה"כ מדובר בבחור חיובי שגם לו מותר לחשוב מדי פעם ולעשות "פסקי זמן", ואת כן רואה אותו כמתאים לך- עשי צעד לקראתו. אולי זה ישתלם לך ובכך מצאת את אהבת חייך?

אין לדעת אם כוונתו רומנטית אך ניתן אולי להניח זאת כיוון שסוג הקשר ביניכם עד לא מזמן היה עם אופי רומנטי. אם את עונה לו- בדקי כבר בהתחלה מה כוונתו. בכך גם תראי שאת חותרת לתכל'ס (מה רצונך, למה פנית אליי) ולא מתכוונת למרוח.. ולא מאוד קלה להשגה מאידך.

שבת שלום ובהצלחה רבה

שלום חתול,

הנקודה החשובה בהודעתך היא היכולת שלך להתבונן על עצמך מהצד- התבוננות פנימית. התבוננת והגעת למסקנה כי התנהגותך לא היתה לעינין, ואני מסכימה. בתוך הסיטואציה חשבת שזה בסדר ורומנטי, אך בדיעבד הבנת כי זה היה מביך ולא מתאים- וזה מה שחשוב.

הסיכוי לפתח קשר עם אשה נשואה ועם משפחה, בתוך חוג, לפני כולם, ליד בעלה- כל המשתנים האלה מביאים אותך לכמעט אפס סיכוי שיצא מזה משהו. עובדה שגם בעלה לא חש מאויים מעצם הצהרותיך. אז אני לא מעודדת אותך בפעם הבאה לשלוח לה מכתבים בסתר ולהיות יותר דיסקרטי- אלא מראש לא לפתח קשרים שנועדו לכישלון כמו עם נשים נשואות, ודווקא ללכת למקום היותר פנוי לקשר, ללמוד איך לנתב את עצמך לקשרים שמראש הצלחתם גבוהה יותר.

מה שקרה לך שם הוא כנראה התאהבות ללא סוג של שליטה- איפשרת לעצמך להגיד הכל וללא סינון.. זה קורה לנו במצבים שאנחנו מתרגשים יתר על המידה ולא ממש מסננים ומבקרים את עצמנו. ה"מסננת" שלך לא ממש עבדה שם. כדאי להפעיל אותה יותר מול אנשים ולשאול את עצמך- האם אני מביך את עצמי כרגע? מעבר לזה- האם אני מביך את מי שמולי, ומה בעצם תגובת הסביבה יכולה ללמד אותי להבא.

להבא אל תחשוש להתאהב, פשוט עשה זאת מול מישהי פנויה יותר. אבל- אל תקדים את המאוחר, חכה ממנה גם לתגובות חיוביות כלפיך של קירבה ורק כאשר זה נראה לך מתאים תוכל לשתף ברגשותיך העוצמתיים. על מנת ללמוד את זה טוב יותר אני ממליצה להמשיך להשתתף בסדנאות או לקחת יעוץ אישי- יהיה לך קל יותר לטעות פחות בדרך ולא לחשוש. גבול- זה מאוד אינדיבידואלי, ויש ללמוד את עצמך ואת הסביבה- מתי אני "יותר מדי". למשל, מה שהיה בקבוצה ההיא- בהחלט היה יותר מדי, עובדה שהבנת את זה לאחר מעשה. נסה להגדיר עבור עצמך את הגבולות. אם תרצה תוכל לספר על דוגמאות נוספות או שאלות נוספות ואוכל למקד אותך יותר.

שבת שלום

"אני" יקרה,

אני מאמינה שעל-מנת לממש את מטרותינו, להגשים את שאיפותינו ולהשיג את יעדינו עלינו לקחת אחריות על חיינו, ליזום מהלכים אשר יקדמו אותנו אל עבר מבוקשנו ולא להמתין שאחרים יעשו עבורנו. לכן, היות והבחור הזה מוצא חן בעינייך עשי מה שנראה לך נכון ומתאים על-מנת לכוון את הקשר שלכם לכיוון הרצוי לך. אם לא היום, בפורים, בהזדמנות קרובה אחרת. הציעי לו להיפגש לאחר שעות העבודה. כך תוכלי להיות בעמדה טובה יותר, עמדת היוזמת ולא עמדת ה"ממתינה" (כי ההמתנה מתסכלת), "מקום" בו את "תאשרי" לעצמך שאת בסדר ולא תאלצי להמתין ל"אישור", כפי שאת ממתינה היום. בנוסף, תוכלי לבחור את מקום המפגש המועדף עלייך ואת אופן הבילוי הרצוי לך.
רובנו מעריכים יוזמה ומוחמאים כאשר מזמינים אותנו. אני מניחה שהוא יעריך את העובדה שאת היא היוזמת, שהזמנתך תחמיא לו ושהוא ישמח להיעתר לך.

בנוגע להתנהלותם של בן-זוגך לשעבר וחבריו, אל תתעכבי על כך. מעבר לעובדה שמדובר באנשים המהווים חלק מעברך (ופנייך אל העתיד) התנהלותם מעידה על חוסר בגרות וחוסר נימוס.

מעיין יקרה,

תודה על שבחרת לשוב ולעדכן אותנו כאן בפורום גם כעת, כאשר הדברים מסתדרים עבורך.
נראה שניחנת ביכולת שכנוע ושאת יודעת כיצד לגרום לאנשים סביבך להקשיב לך ולקחת את דברייך לתשומת ליבם. כמו כן, את יודעת "על אלו כפתורים ללחוץ" אצל האחר כך שהוא לא רק יקשיב לך אלא יפעל, בסופו של דבר, על-פי רצונך.
החלטיותך ונחישותך הינן שתי מתנות בהן בורכת אשר תעמודנה לזכותך בכל צומת בחייך ומול כל אתגר.
כל הכבוד לך על שהצלחת לגרום לבחור לחזור בו מהחלטתו.
מאחלת לכם זוגיות טובה, מאושרת וארוכת-טווח.

אלונית יקרה,

בן-זוגך סיים קשר ארוך וכפי שציינת, קשר שהתקיים בגילאים "טרום-בוגרים" ובוגרים, גילאים בהם רובנו עברים שינויים אישיותיים משמעותיים. הם התבגרו יחד, עברו את קשיי הצבא יחד (הסתגלות וכד') והמשיכו גם קצת הלאה, בגילאים בוגרים יותר, של אחרי הצבא עם תפיסה מעט יותר בוגרת ומציאותית לגבי התנהלות העולם והחיים. עוד ציינת כי הפרידה שלהם הייתה בהסכמה הדדית ולכן ייתכן כי הקשר שלהם זכה להסתיים יפה והקשר ביניהם נשמר על בסיס ידידותי בלבד. לא ציינת מהי הסיבה לסיום הקשר ביניהם אולם, ייתכן כי "נגמרה" האהבה ו/או המשיכה ואף ייתכן כי הם גילו שההתאמה ביניהם כבר לא מתאימה ל"גלגול" הבוגר יותר של חייהם. תהא הסיבה אשר תהא, בתור בני-אדם הם כנראה מעריכים זה את זו ולכן בחרו להמשיך ולשמור על הגחלת, באופן חברי בלבד.
כתבת שהיה זה הוא אשר חיזר אחרייך בנחישות עד אשר נענית לו. עוד כתבת כי אתם מאוד נהנים יחד וכי "אין משחקים" ואת חשה שהכל זורם מצוין. אם את באמת חשה כך למה את לא מאמינה לו כאשר הוא אומר לך שאין לו רגשות כלפי האקסית שלו, למעט רגשות חיבה אליה כאדם או כחברה טובה/ידידה?
מאחר והקשר שלכם נמצא ממש בחיתוליו ומאחר וכתבת ש"אין משחקים", נסי לתת לו, לך ולקשר שלכם הזדמנות. למיטב הבנתי, עד כה התנהלותו תואמת את דבריו, כלומר למעט העובדה שהוא שומר על קשר חברי עם האקסית ועם משפחתה הוא לא עשה משהו שגרם לך לחשוד שהוא אינו דובר אמת ולעומת זאת, מולך הוא מתנהל כפי שהיית מצפה מבן-זוג נאמן ואוהב להתנהל (האם נכון?)
אם את חשה ש"שווה" לך לשמור עליו ועל הקשר, נסי להתאזר בסבלנות ובסובלנות כלפי הקשר הקודם שלו. ייתכן כי עם הזמן ועם התהדקות הקשר שלכם הצורך שלו בקשר עם האקסית ילך וירד ועימו גם תדירות השיחות ביניהם.

"אני" יקרה,

כתבת בפנייתך "אני בן אדם נחמד...". אני מאמינה שאת הרבה יותר מ"נחמדה" (כי זו מעין הגדרה "פרווה" כזו...) אולם, העובדה שאת מתחילה להבחין שוב בדברים טובים בעצמך מעידה על "שובם" של ההערכה והביטחון העצמיים ועל הכרתך בהם.
קשר נרקם הודות ל"כימיה" ולהתאמה בין שני האנשים אשר יוצרים אותו, ללא קשר למהות ולטיב הקשר. כך גם הקשר אשר נוצר ונרקם בינך לבין הבחור מהעבודה. אתם נהנים זה בחברתה של זו בזכות היותכם מי שאתם על אישיותכם השלמה והמלאה. כלומר, לאחר ש"גילית" מחדש, גם אם לא במודע, את עצמך את נמצאת בקשר מולו, על אישיותך השלמה, בזכות עצמך. הוא מבחינתו אוהב את מה שהוא מוצא בך ולראיה הוא מבלה בחברתך.
לשאלתך, לא רק שהבנת את כוונתי אלא שאת כנראה גם חשה שכך הוא ולכן את "מתחברת" לדברים.

מעיין יקרה,

אני משוכנעת שאת חשה שנועדתם זה לזו ושאתם צריכים להיות יחדיו לנצח.
את מכירה אותו טוב ממני ולכן לא אוכל לענות על שאלתך. יחד עם זאת, הייתם יחד תקופה ארוכה ושניכם הייתם בקשר מרצונכם כך שנראה לי שהדבר הנכון ביותר הוא לנסות לשחזר את הטוב שהיה ולהזכיר לו עד כמה כיף לכם יחד ומהי הסיבה או הסיבות אשר בעטין הוא בחר להיות חלק מהזוגיות שלכם לאורך כל-כך הרבה זמן. אולי כך תוכלי לממש את יעדך.
בהצלחה!

מעיין יקרה,

מאחלת לך הצלחה במיזם שלך. מקווה שהוא באמת הקשיב למילים ולא רק שמע את קולך, מקווה שהוא חש את אהבתך הרבה אליו דרך המילים. אני מקווה שדברייך באמת "נגעו" בו ושהוא בכל זאת יחשוב על זה.
יחד עם זאת עלייך להביא בחשבון שהוא עשוי לחשוב על זה ובכל זאת להגיע לאותה החלטה ולהיפרד. בנוסף, גם אם הוא בכל זאת יחליט לתת לכם הזדמנות נוספת הוא עשוי לחזור על התנהלותו זו לאחר ההזדמנות הזו ובסופו של דבר, להיפרד.
נסי לראות את הדברים בראייה מפוקחת ככל שתוכלי ולא להיאחז בתקווה שאולי...כך תצליחי לרכך את עוצמת האכזבה במידה והוא בכל זאת יעמדו בהחלטתו.
עבורך, הפסיקי את המרדף אחריו. כפי שכתבתי לך, זוגיות מושתתת על רצון הדדי ובוודאי לא היית רוצה שהוא "ימשוך" עוד קצת רק כי רדפת אחריו...