פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

עילום שם יקר,

מדבריך משתמע כי האיש תרם, נתן ותמך לא רק בבני-משפחתו, לאורך השנים, אלא גם בחבריו, בכם, וטוב שאתם זוכרים לו חסד נעורים ובאים לסעוד אותו בעת שכזו. אני חייבת לציין שההתגייסות שלך ושל החברים הקרובים האחרים ראויה לשבח. זה לחלוטין לא ברור ומובן מאליו וכל הכבוד לכם, יישר כוח!
צר לי על ההתנהלות הלקויה של בני-משפחתו. גם אם בחייו הוא היה איש קשה (ומדבריך עולה תמונה אחרת), בראייה שלי, משפחה היא משפחה, לטוב ולרע. כלומר, כאשר האחד זקוק האחר נמצא שם עבורו, במאה אחוז, ללא התחשבנות על העבר, על אחת כמה וכמה למען האיש שאתה מציין שהוא היה, איש משפחה המגויס למען משפחתו.
לאור זאת, גם אם ילדיו ורעייתו רואים את הדברים אחרת ממך, כפי שציינת בפנייתך, היה עליהם להיות שם עבורו ולמענו ואם לא הם אז מטפל צמוד או מישהו שיוכל להשגיח עליו ולסייע לו בכל רגע, מה עוד שמדבריך עולה כי מבחינת כלכלית אין מניעה מלהחזיק מטפל צמוד.
אני מבינה את הקושי שלכם להתבונן מהצד במעין חוסר אונים. לסייע לו ממש אינכם יכולים ולדרוש מבני-משפחתו לנהוג אחרת ולאלץ אותם לעשות למענו אין באפשרותכם גם כן. כל שתוכלו לעשות למענו הוא להמשיך ולהיות שם עבורו כפי שאתם היום.

שלום תל אביבית,

הכרת מישהו נחמד, יש לך חיבור טוב איתו. עוד מוקדם לדעת את ההמשך- אבל מה שחשוב הוא שאת נהנית איתו, ואת צופה פגישות נוספות.

לעינין שתארת- אני לא רואה בזה שום בעיה, יתכן ובעבר (האדם בן 50) היו מצבים בהם חש מנוצל מדי, יתכן והקשרים הקודמים היו חסרי שוויון מבחינתו ולאו דווקא כלכלי אלא אולי משהו רגשי שעבר עליו במערכות היחסים וכיום חשוב לו לפתוח ב"תיקו" מראש, אולי כך יחוש בטוח יותר.

לעינין ה-25 ש"ח, אני חושבת שכן- תוציאי את הסכום, לא משנה כמה יהיה כיוון שאת צריכה לעמוד במילה שלך- הסכמת גם אם לא בלב שלם- להצעה שלו. אני מציעה שתניחי לכך בצד, שתמשיכי לנסות לתהות על קנקנו, להתעניין ולהבין מי בדיוק נמצא מולך. אם תחושי ותבחיני בעוד מקומות לא נעימים מולו, מהותיים יותר, אז יהיה גם מקום לשאלה האם אכן הקשר הזה מתאים לך.

זכרי שבאופן כללי ו"כמקובל" הזכרים הם הכובשים והנקבות הן המחוזרות.. ולכן באופן טבעי היית מצפה לחיזור "הולם" הכולל גם סיבסוד :) אבל יאמר לזכות האיש שהוא כן, אמיתי ואומר מה הוא מצפה- דווקא לא ללכת בזרם הזה ודווקא להביא אתכם למצב מראש -ברור ומוגדר. זרמי עם זה ובדקי איך את חשה מולו בהמשך. הנתינה שלו כדאי שתימדד בעוד מצבים וביחסו הכללי והאישי אלייך.

תודה על התשובה הנינוחה והממתנת :)....אולי אני ממהרת לשפוט באמת לפי הדברים המקובלים.פשוט אני לא סובלת גברים קמצנים אלא לארג'ים ולא מהסיבה הנצלנית. גם אני לארג'ית בעצמי ולא אכפת לי להזמין, אבל כשמתחילים ישר לחשב מהתחלה זה רומז לי שאולי הוא קמצן, וזה מאוד לא סקסי.מקווה שאני מתבדה.

הי לך שוב,

אני מבינה את כוונתך. קצת "יורד" לך ממנו כרגע. לכן חשוב לבדוק עד כמה הוא יוכל "לפצות" על כך ולהמשיך להרשים אותך כמו בהתחלה.

נראה אם הוא יעמוד במבחן של ערכים אחרים כמו נתינה אמיתית, אמון, כבוד, הדדיות וכו'.

הרבה הצלחה ונשמח אם תמשיכי לעדכן מה מתפתח בגיזרה....

מירי יקרה, אמנם שאלתך אינה קשורה לתחום הזוגיות עם בן הזוג אלא זוגיות מסוג אחר, עם חברות.
אני מסכימה שלא פשוט למצוא חברות קרובה אבל בהחלט אפשרי.
מקור אחד הוא האמהות של ילדי הגן ובית הספר.
עלייך ליזום התקרבות אל מישהי שתיראה לך מתאימה, בדרך כלל אמא של חברי הילדים שלך. הכי טוב זה להזמין אותה אלייך הביתה, או להתחיל שיחה שבה את יכולה אולי להתייעץ על משהו איתה, לשאול אותה משהו. אנשים אוהבים לתת עצות ולעזור.
נסי להתעניין בה, ותני לה את ההרגשה שהיא מעניינת אותך. אנשים אוהבים לספר על עצמם.
מקור אחר להיכרויות הוא קורס או מכון כושר, וכמובן מקום העבודה.
הכללים הם דומים...
לגבי תכונות האופי שלך - לפעמים באמת צריך "להתכופף" קצת ולשחק את המשחק המקובל של מחמאות לילדים ולבית המעוצב והמקסים של החברה בפוטנציה, אלה דברים שנעים לשמוע וכאשר לא משמיעים דברים אלו - זה חסר וזה צורם. אז יש כמה מיומנויות חברתיות שכלל לא יזיק לך להתאמן עליהן ולרכוש לעצמך...
מן הנסיון האישי שלי - החברות הכי טובות שלי התחלפו עם השנים - והיכרתי אותן במעגלים החדשים של קורסים וסדנאות אליהן הגעתי. ככל שאת נמצאת בקורס או סדנא בהן אנשים נחשפים באופן אישי - שם הרבה יותר קל להתקרב באופן טבעי.
שיהיה בהצלחה!!!

31

שאלה לא פשוטה.
מצד אחד, זה החיים שלך והבחירות שלך, והיה עדיף שהוא יכיר אותך באופן אמיתי ולא מזוייף, ללא צורך בהעמדת פנים מצידך ובהסתרה. כעקרון לא בריא להסתיר סודות במערכת יחסים.
מצד שני - נדמה לי שידיעה כזאת עלולה להרתיע ולהבריח חלק מן הגברים.

אלא שאם תסתירי עכשו, ותגלי לו על כך ברגע של אינטימיות גבוהה בשלב מאוחר יותר של היחסים שלכם, או ברגע של איבוד שליטה עצמית או כעס - זה עלול לפגוע קשות באמון ואף להוריד את המשיכה שלו כלפייך.

כמו כן - האם מישהו מחברייך או חברותייך יודעים על כך? עלולים לחשוף זאת?

אכן דילמה לא פשוטה...

גם כאן הייתי מבקשת ממשתתפים אחרים להביע את דעתם.

לי עצמי אין תשובה לכאן או לכאן. זה מה שנקרא 50/50...

שכבת עם 30 גברים? היית שלמה עם זה? זה מי שאת.
FACE IT

מישהו לא מקבל את זה? זבש"ו.

היי , בשום פנים לא להגיד עם כמה, כנראה שהבן אדם הזה טיפוס קנאי, ולא ישכח לך שנים ובכל הזדמנות יזכיר ויפגע בך וילווה אותו שנים גם לאחר החתונה ידאג להזכיר.
תאמיני לי מדברת מתוך ניסיון מר, היום אני נשואה לאותו אדם שיודע להזכיר ולפגוע ולא טורח להגיד שהייתי פרוצה.

בשום פנים לא,הוא לא חייב לדעת.

לא הייתי ממליץ לספר לו על כולם
וחוץ מזה אם את חשובה לו עברך המיני לא צריך לעניין אותו
יותר חשוב עתידך עמו.
תנסי להתחמק באלגנטיות, הפעילי את קסמייך הנשיים
ותעברי לנושא הבא
בהצלחה

טלי יקרה, תשובתי תהיה רק ברמה של השערה. אולי מישהו מן המשתתפים האחרים בפורום נתקלו בתופעה כזאת ומבינים אותה?
האם זה קרה לך בעבר עם בני זוג אחרים? כי ההשערה הלא מלומדת שלי היא שכנראה יש לך מבנה רגיש של נימי דם בשפתיים. אם התופעה הזאת עוד לא קרתה לך עם אחרים שנישקו אותך - יתכן שיש לו טכניקה מיוחדת בה הוא "שואב" או "יונק" את השפתיים שלך.

מה אחרים חושבים?

עלמה היקרה, ראשית, בגילאים שלך, יש עדיין הרבה גברים צעירים שדווקא מחפשים סטוצים, ורוצים בעיקר לבלות ללא מחוייבות. חשוב להביא זאת בחשבון, ועל כן, מבחינה סטטיסטית, יש סיכוי די גבוה שמי שפונה אלייך ומתחיל איתך נמצא בקבוצה הזאת.

אם את רוצה לשדר רצינות, עלייך להבהיר את כוונותייך כבר בהתחלת הקשר, בפגישה הראשונה, או אפילו בטלפון או בצ'אט. וגם לדעת לקרוא נכון את המסרים של הגבר.

כמו כן עלייך ללמד את עצמך להגיד לא - משום שלפני שאת מתמסרת חשוב לדעת אם יש ביניכם תיאום ציפיות לפחות לגבי עצם הרצון למצוא מערכת יחסים יציבה ועמוקה. ואם את יודעת שזה לא כך - עלייך לחשוב האם מתאים לך להמשיך ולבלות איתו: אם את מרגישה טוב עם עצמך כאשר סטוץ כזה מסתיים, ואת רואה בכך סתם בילוי נחמד - אז הבחירה בידיים שלך אם את נמשכת ומתאים לך להסתפק בסטוץ. זה לגיטימי בתנאי שאת מרגישה מספיק טוב עם עצמך לאחר מעשה ולא מתייסרת ולא מאשימה את עצמך או מגנה את עצמך כמה את לא רצינית.
אבל אם זה לא כך - עלייך לבדוק למה קשה לך להגיד לא לסטוץ. אולי חשוב לך להרגיש מושכת? לקבל אישור שאת "שווה"? נדמה לי שהאישור החשוב ביותר הוא ממך כלפי עצמך.
נסי כמה פעמים לשים לך כמטרה לנהל שיחה על הכוונות של האחר. אם הוא מתחמק ונעשה ציני - הסיקי את המסקנות. התאמני על לנתק מגע אפילו אם הוא משדר לך שהוא חושק בך. נסי לראות מה זה עושה לך. אני לא מדברת על לשחק משחקים או על מניפולציות אלא על יישור קו עם המטרה שלך עליה הצהרת - שאת רוצה יחסים רציניים.

איך אני יכולה כבר לצאת בהצהרת כוונות עם מישהו שאני עוד לא מכירה והוא לא מכיר אותי?..
עוד לא הכרנו וכבר אני אומרת שאני רוצה קשר רציני? מלחיץ קצת לא?..

את לא אומרת לו שאת מחפשת משהו רציני אלה אומרת שאת לא מחפשת סטוצים

אין ספק שזה גיל בעייתי בגלל הפערים בכוונות. נשים כבר מחפשות וכמהות לזוגיות וגברים רוצים לטעום ולהשתולל. עבור הרבה גברים, עניין ההתכווננות ממשיך להיות כזה גם הרבה אל תוך השלושים שלהם...

יש ספר נוראי, שכתוב בצורה מביכה - הוא נקרא "למה גברים אוהבים ביצ'יות?" סבלתי מהקריאה ולא הצלחתי לסיים - אז זו לא המלצה ספרותית..
בכל אופן, יש שם כמה פניני חכמה: השורה התחתונה היא שאת יודעת טוב מאוד מתי גבר מאוהב בך ומתי הוא מחרטט אותך. אם באמת באמת תקשיבי לקול הפנימי שלך ולא תאפשרי לכמיהה לזוגיות לטשטש אותך את תראי מאוד בצלילות עם מי יכולה להיות לך את הזוגיות שאת רוצה ומי פשוט רוצה לעשות איתך סקס וזהו.
בהסתייגות, כי זה ספר רע ביותר, אני ממליצה לך לקרוא אותו. כשמפרידים את המוץ מן התבן מגלים שם כמה עקרונות מעניינים.

שיהיה לך בהצלחה!
מעיין

ולא לקנות כמובן :)

שומעת עליו הרבה ...כמובן שאף אחד לא אמרה שהוא היה Life changing בשבילה. חח

אבל מי יודע אולי באמת אעיף מבט..


את המטרה כלומר אני צריכה להגדיר ולחדד לעצמי מה זה אומר "רצינות" ולפי זה לפעול. כי כרגע אני יודעת שאני רוצה משהו רציני אבל לא בדיוק יודעת מה ואיך וככה נראים גם ה"קשרים" שלי לאחרונה... כנראה שברגע שאדע מה אני רוצה ככה גם הדברים יתנהלו..

תודה לכן על הזמן שהקדשתן לתגובות.

ליאת היקרה, נכנסת לסוג של "זוגיות" - לא בריאה עם אבא, ולכן אני כן עונה לך בפורום הזה...

רגשות האשמה האלה שאת מרגישה כלפיו יחד עם הכעסים הרבים עליו - בטוח מגיעים אליו ונקלטים על ידו ומוסיפים לתיסכול שלו. מתוך התיאור שלך הוא נמצא בדכאון, ויתכן שכדאי לו להתייעץ ואולי להתחיל לקחת תרופה נגד הדכאון. לפעמים צריך משהו שיוציא בן אדם מתוך מעגל קסמים שלילי אליו הוא נכנס, ותרופות כאלו מצליחות לעשות את הצעד הראשון. אם מצב הרוח שלו ישתפר והוא יראה את העולם בצורה קצת יותר חיויבת - אולי יצליח למצוא עבודה חדשה, אולי יצליח למצוא זוגיות חדשה. התרופה יכולה להיות הסולם הראשוני להוציא אותו משם. תרופה כזאת יכולה להינתן גם ע"י רופא המשפחה, לידיעתך.

ובהמשך, יתכן שלאבא וגם לך יהיה יותר טוב אם דווקא תצאי מן הבית והוא ייאלץ להתחיל לדאוג לעצמו.
יחד עם זאת, אם את מרגישה תקועה ואינך מצליחה להתקדם ולעשות שינוי, עלייך להיעזר בייעוץ פסיכולוגי בעצמך. טוב שאת פונה כאן ומנסה להיעזר, זה כבר צעד חשוב - שאת מודעת למצב ולרגשותייך הקשים.

קודם כל בשביל עצמך ואז בשבילו
אולי יהיה לו קשה אבל הוא יתגבר וימצא מישהי שתהיה שם...

היתה לי זוגיות במשך שנתיים. האקס הרגיש כנראה בדיוק כמוך ולקח לו המון זמן להיפרד ממני כי הוא פחד ש"אעשה לעצמי משהו"..
סליחה על הבוטות אבל לפני שאת תופסת מעצמך כל כך...... יהיה לו קשה. אין ספק בכך. אבל את מעדיפה להישאר איתו בקשר כדי להשאיר את המצפון שלך קשה??
עדיף שתסיימי את זה כמה שיותר מהר כי זה פשוט לא פייר כלפיי הבחור!!

הוא יהיה בסדר, תאמיני לי. או איך הולך המשפט? "כבר לא מתים יותר מאהבה". יהיה לו קשה איזו תקופה אבל הוא יסתדר.

סליחה על העצבים אבל אני הרגשתי כל כך מטומטמת כשחבר שלי אמר לי שזה לקח לו זמן להיפרד ממני כי "הוא פחד שאעשה לעצמי משהו". כל כך כעסתי על זה שהוא מרחם עליי! שהוא לא חושב שאני חזקה מספיק להתמודד בלעדיו!! בסה"כ זוגיות שנגמרה! קורה! ישנן צרות גדולות יותר..!

סיימי את זה.

יום טוב!

את המצפון שלך נקי** כמובן.

רינה יקרה, אין כאן שום ספק. התשובה כבר קיימת בגוף השאלה שלך. ככל שאת מושכת זאת זמן רב יותר - את מזיקה לשניכם. את נשארת איתו ומשלה אותו ומקבלת את הנוחיות שיש בקשר - בטחון, מתנות,תשומת לב וכו', וזה משאיר אותך איתו. אז כדאי שתסתכלי גם על עצמך ועל הצרכים שהוא מספק לך ואשר משאירים אותך בקשר הזה לאורך זמן.

בקיצור - אין כאן יותר מדי מה להתפלסף:
לא ממשיכים בקשר רק מתוך נוחיות ומתוך רחמים ופחד מה יקרה לו.

אם פתרתם את כל הדברים ונשאר רק הספיח הזה אז כדאי שתאפשר לה ללכת בקצב שלה ואל תלחץ עליה, מצד שני אם היא לא מבינה לבד שהיא חייבת אבל ח-י-י-ב-ת! לנתק את כל החוטים שמקשרים אותה אליו ולשכמותו...אם היא לא מבינה שהיא צריכה לעשות צעדים בוני אמון וללכת לקראתך יותר ממה שהמשטרה מרשה... אז מה יועיל אם תתעקש?
לא פשוט חביבי
בהצלחה

שלום דוד,

אני בדעתו של בני- היא אכן צריכה לנתק כל קשר או כאילו-קשר איתו, זה יראה על כמה היא רצינית באשר לניתוק הקשר ומה שהיה לה איתו.

אם חשוב לה האמון ביניכם ויצירת ביטחון (וזה קשה לאחר מה שקרה) בקשר, היא צריכה להראות עד כמה היא מתנתקת ממה שעשתה, וחלק מההוכחה לכך היא הסרתו מהפייסבוק. דווקא הצעד הזה יראה על הנכונות שלה לבנות איתך אמון מחדש. אני חושבת שאתה צריך לעמוד על כך ועל כבודך בזוגיות הזאת.

השוואות בחיים בכלל וההשוואות בזוגיות בפרט יכולות להעכיר אף את הזוגיות הטובה ביותר, ולכן תנסי לבקש ממנו שימנע מהשוואות כי מאוד קשה לך עם זה.
מצד שני את יכולה כרגע לנצל את זה לטובתך, תאמרי לו עד כמה הוא טוב בטיפול ותני לו יותר תפקידים, תפרגני לו בכייף להיות איתה בלילה, למה לא?
ייתכן ויש לו צורך להוכיח את עצמו מה שנמנע ממנו בתוך הזוגיות שלכם וכאן הוא מוצא סוף סוף מקום להתהדר בו, אז יאלה שיהיה לו בהצלחה
מה לא ככה?

הקטע הוא שהוא לא באמת רוצה לעשות דברים עם הילד
הוא לא רוצה להחליף לו חיתול, לא רוצה לעשות לו אמבטיה, לא רוצה לתת לו בקבוק בלילה, לא רוצה להרגיע אותו כשהוא בוכה רק לשחק איתו 10 דקות ושהוא יאהב אותו
זה הכל, זה מה שהוא עושה, חוזר הביתה בשעה 20:00 מהעבודה נמצא איתו 10 דקות ואז אני מקלחת אותו נותנת לו לאכול ולמיטה

אני מסכימה עם בני, שכאשר מישהו מתהדר בהצלחות שלו זה מעיד דווקא על חוסר בטחון עצמי.
אני מציעה לך שבכל פעם שהוא מנפנף בהצלחותיו עם התינוק - תזכירי לעצמך שזה ממקום של חוסר בטחון ומתוך הצורך שלו שכולם יראו שהוא מצליח. אינני מציעה לך להצטרף ל"מחיאות הכפיים" ולשבח אותו כאשר הוא עושה זאת כי זה עלול לחזק את הדיבור הפסול הזה.

מה שאני כן מציעה זה להחמיא לו על התנהגויות מוצלחות שהוא עושה, אפילו אם הן חלקיות. למשל, אם הוא משחק עשר דקות עם התינוק - אמרי לו כמה הוא שיחק יפה,כמה זה עוזר לך, כמה את רואה שהתינוק נהנה להיות איתו. תני לו חיזוקים חיוביים על כך במקום להתלונן למה הוא עושה זאת רק עשר דקות. ככל שתתני לו יותר חיזוקים חיוביים על התנהגות מסויימת - כך יש סיכוי גדול שהוא יגדיל את משך הזמן ומספר הפעמים שהוא יעשה אותה, על מנת לקבל עוד חיזוקים חיוביים ממך.

בכלל, אני מאמינה ששינוי התנהגותי אמיתי מגיע רק בדרך הזאת של חיזוקים חיוביים.
לעיתים רחוקות מישהו משנה באמת את ההתנהגות שלו כתוצאה מתלונה של בת זוגו. אם כבר - קורה בדיוק ההיפך. דברים אצלו שאת מתלונננת עליהם - דווקא יישארו ויתמידו. כי אנשים - בעיקר חסרי בטחון עצמי - שונאים לשמוע שהם לא בסדר, ואם הם כביכול מקבלים את התלונה ומסכימים איתה - זה גורם להם להרגיש עוד יותר גרוע עם עצמם, אז הם נוטים להדוף את התלונה ואת הביקורת. אז לא זו הדרך.רק חיזוקים חיוביים על כל שינוי קטן בכיוון הרצוי לך.

ג יקר, לדעתי עליך להביע את רגשותיך ואת רצונותיך - כמובן לא בצורה בוטה. אבל אישה אוהבת לשמוע שרוצים אותה ומשתוקקים אליה ולגופה. כל עוד אינך לוחץ אלא מביע את המשאלה שלך ומעביר לה את המסר שחשוב לך שזה יהיה הדדי מבחינת הרצונות שלה - הכל בסדר.
יש גם דרך לעשות זאת בהדרגתיות, פיזית - פשוט להתחיל ללטף אותה תוך כדי התנשקות, ולראות מה מתאים לה ולעצור כאשר לא נוח לה. ואז אפשר להגיד לה - אני רוצה להתקדם ואת מאוד מושכת אותי, אבל אם לא מתאים לך - נעצור בשלב הזה עד שתרצי להתקדם.

עליך לדעת שיש חשש שאם אינך מעלה את הנושא - היא עלולה לחשוש שמא אינה מספיק מושכת עבורך, אם אינך מביע את רצונותיך להתקדם שלב. וממקום כזה היא עלולה לא ליזום התקדמות בעצמה.
אם אינך יוזם התקדמות - היא גם עלולה לחשוב שיש לך בעיות בתחום המיני. רוב הנשים מצפות שהגבר יעשה את הצעד הראשון ונוח להן שהוא מראה להן שהוא חושק. זה לא מאיים, זה מחמיא.
יש רק יוצא דופן אחד - במקרה שיש לה בעברה התנסויות טראומטיות בתחום זה - תגובתה עלולה להיות מסתייגת.

נחמד לדעת שגם בגיל 30 לא ממהרים למיטה
אבל עליי לציין שזה נשמע עם כמה שזה רומנטי גם קצת תמוהה
אתם חודש ביחד ולא יזמת שום "מהלך"?
שלא תחשוב שאתה רק ידיד ולא מעבר...
נשמע שאם אתם יוצאים ויש קשר והכל אז זה לגמרי בא מתוך הקשר הסקס
פשוט לך על זה, ואם אתה בכלל רוצה להיות חמוד, לצערי ,אני אומנם צעירה ממך אבל
אני זו שהייתי רומנטית בקשרים שלי, תכין את החדר תשים מצעים מבושמים וגם קצת נרות ומוזיקה ולפני זה או בילוי רגוע או ארוחה שתבשל, קשה לי עם אלה שלוקחים סקס כסתם עוד משהו, אם כבר אז בהתחלה בפעם הראשונה שיהיה מיוחד (:

הי גל,

נשמע שאכן את מאוד מוטרדת מבעיות שיש לכם בקשר. הזכרת שגם עם החבר הקודם בהתחלה התקשת לישון, מה שכנראה מעיד על "דפוס" מסוים שאת מפעילה כאשר את מוטרדת ונמצאת בקשר משמעותי. כנראה שהימצאותך בקשר רומנטי, כלשהו, כבר גורמת לגוף שלך להיות דרוך יותר, את מופעלת יותר ע"י מחשבות, תהיות וספקות לגבי הקשר. זה מעיד גם על חשיבות הקשר בעינייך ועל הרצינות שלך לגבי הקשר. אם כי זה מונע ממך שינה טובה וזאת לא פחות חשוב :)

אני מאמינה שככל שתדברי יותר על הבעיות, לאו דווקא איתו (כי איתו באמת צריך סבלנות כמו בכל קשר) אלא עם חברות, אחות או מכר קרוב.. ככל שתפרקי את המחשבות לחלקים קטנים ע"י שיחה טובה וע"י שיתוף- ככה הן פחות ישארו "רק לך" ופחות יפריעו לך. מעבר לזה חשוב לשתף גם אותו שאת לא נרדמת ואולי עוד הידברות על הבעיות ורגיעה (מצידו כלפייך) יכולות לעזור. מה שחשוב הוא שהקשר לא יפגע באיכות חייך- מותר לתהות ולהיות מוטרדת, אבל חשוב שתשתפי כמה שיותר ותנסי למצוא פתרונות שיישבו את דעתך. בכל קשר יהיו לך ספקות בהתחלה, זה טבעו של קשר. בכל התאהבות את תחששי לאבד את בן הזוג ובכל קשר רציני את תתהי האם את מספיק טובה לו והאם הוא יוכל להשתנות עבורך.

אם את תראי שלאחר תקופה קצרה את עדיין מתקשה להירדם ומוצאת את זה מעסיק אותך רוב שעות היום- נסי לפנות בכל זאת לאיש מקצוע, אפשר לנסות את הגישה ההתנהגותית שעובדת על אופן המחשבות ועל היכולת לנתב אותן ולעבד אותן.

בהצלחה רבה

הי עדי,
בעיקרון אני מדברת איתו על זה כל הזמן, פרקתי את כל המטענים שלי ואת כל מה שמפריע לי בפניו ובפני חברות. העניין הוא שחברות שלי ברובן לא אוהבות אותו (לא בגלל האופי שלו או איך שהוא מתנהג אליי, כי הוא מדהים, באמת אלא בגלל שהוא נורא שונה ממני, מעשן, שותה....) ככה שהן לא יותר מדי עוזרות אלא להיפך... אני מאוד אוהבת אותו ומאוד רוצה שזה יצליח, פשוט אני לא מצליחה להירדם וזה מטריף אותי, אפילו שאני ממש ממש עייפה אני נכנסת למין מעגל כזה שעוד לפני שאנחנו נפגשים אני כבר פוחדת שאני לא ארדם ואז מגיע השלב שהולכים לישון ושוב אני לא נרדמת, מין מעגל כזה שלא נשבר....
למי אפשר לפנות?
תודה!

הי גל,

להערכתי הגוף שלך מאותת על הבעייתיות בקשר שאת מתארת כאן ובהודעה הקודמת. הכוונה היא לדעה של החברות, לשונות שלך ושל בן הזוג, לתהיות שלך לגבי הצלחת הקשר.. אולי הגוף הוא סוג של מראה למה שמתחולל אצלך רגשית. וזה לגמרי טבעי, כך אנחנו פועלים (אם נקביל את זה למשל לדפיקות לב או הזעה לפני אירוע חשוב או בזמן התרגשות גבוהה). גוף ונפש חוברים יחדיו בעיקר בזמנים כאלו.

טוב את עושה שאת משתפת ומתייעצת, גם איתו וגם עם הקרובים לך. יתכן וחברותייך רק משקפות לך את החשש הפנימי שלך? יתכן ובתוכך את תוהה לגבי אופיו וטיבו של הקשר ולכן תגובותיהן לא מחזקות אותך.

אם כוונתך להתייעץ עם גורם מקצועי או גורם מוסמך יותר לכך, אני בעד, אני מאמינה שמול איש מקצוע תוכלי לפרוש יותר פרטים, יותר "תמונה", תוכלי להיעזר ולקבל יותר כלים מאשר שיתוף כאן או עם חברות. שם גם תוכלי לברר ולהגדיר מה צרכייך, ולבחון יחד עם המטפל האם הם אכן מסופקים בקשר, ואיך אפשר להמשיך להתקדם ולהביא אותך לשלמות עצמית, ועם בן הזוג. כאן לא נוכל לפרסם שמות או המלצות על אנשי מקצוע, אבל תוכלי לשלוח לי מייל ואנסה לסייע בשמחה.

המשך הצלחה, ואל תהססי להמשיך לעדכן.

היי

אני לא רופא אבל לדעתי כדאי לך לשקול לקיחת כדור שינה לתקופה קצרה כדי לצאת ממעגל חוסר השינה שאמצת לעצמך,
לפעמים נכנסים ללופ של לחצים וחוסר שינה הגורם ללחצים נוספים ולשיבוש החיים, כדור תרופתי לבד לא יעזור ואף יכול לגרום לתלות ולהתמכרות, טיפול פולשני ופסיכולוגי בשביל קשר עם בחור אחד נראה לי מיותר, ולכן תנסי "רבע כדור" בלבד! למשך כמה ימים בודדים כדי להחזיר לעצמך את השפיות, ורק לאחר מכן תשקלי מה לעשות הלאה.
בהצלחה ולילה טוב

הי עומר,

נראה שמפריע לך העיסוק המעט אובססיבי בכסף. סיבה לכך יכולה להיות משהו בעבר או בילדות שלך, או התנהלות מסוימת של הורייך עם כסף או הישרדות או אוכל והוצאות קריטיות דומות. יתכן וקיבלת מודל מסוים של חריצות ועבודה קשה, ותחושה של איום אם לא יהיה כסף. יתכן וכסף עבורך הוא הרבה יותר מכסף אלא כלי הישרדותי ברור.

נשמע שאת ריאלית, חוסכת כמו שצריך, אבל לא נותנת לעצמך להנות מהפירות שלך אלא נותנת לכסף לנהל אותך. ז"א, במקום שהכסף ישרת את צרכייך או נהיית סוג של עבד שלו. למה? הרי את עובדת בשביל עצמך, לא בשביל הכסף. את מתפרנסת כדי לאפשר לעצמך את החו"ל, את החופש, את הכיף הזה מדי פעם.

נסי להבין שהמשוואה של חייך כרגע זה שאת עובדת את הכסף, שהוא המעסיק שלך. אם תצליחי לשנות את המשוואה שהכסף עובד עבורך- יהיה לך קל יותר. ראי בו כאמצעי ולא כמטרה, ראי בו כפרי עבודתכם ולא כמשהו גדול שמנהל אותך.

הי עומר,

נשמע שאת מתארת מצב של "אין כימיה" עם ההורים שלו, ולאו דווקא בגלל שקרה משהו או מצב בו אתם סובבים סביב קונפליקט לא פתור. כנראה שאכן משהו שם לא עובד ביניכם. עם זאת, נראה שאת נוטה להיעלם לא רק כי הם נותנים לך את ההרגשה שאת "אויר", אלא כי גם את לא מרגישה בטוחה להביע דעה או יוזמה וכו'. ודווקא את-שאת בד"כ במרכז העניינים.

אני מניחה שהציניות והאופן הכללי בו הם מתנהגים מאוד מרתיעים אותך, אבל את לא "את" שם, ואולי כדאי שכן תאזרי אומץ ותהיי יותר נוכחת. הנוכחות שלך היא מה שאת משדרת ולא מה שהם מחליטים עבורך. את תהיי אויר אם באמת לא תביעי דעה, לא תדברי ותאלמי דום. את תהיי נוכחת אם כן תיזמי- אפילו הורדת כלים מהשולחן, זריקת הערה פה ושם, הצעת שתיה למישהו. בכל זאת, כדאי שתהיי שם גם קצת "את" למרות אי הנוחות.

בעלך לא מבין את הסיטואציה כי כנראה זאת האוירה וזאת המציאות הרגילה שם והוא לא רואה משהו חריג. ז"א, זה הטבעי שלהם, ולכן גם אין סיבה שתיקחי את זה באופן אישי. את תצטרכי אכן להגיע לשם פעם ב.., רק חשוב שבעלך יבין וידע מה את מרגישה, ואת תחושי ממנו שהוא מזדהה או מנסה לעזור -אמפתי למצב שלך. חשוב שתקבלי את ההרגשה הזאת ממנו, כך יהיה לך קל יותר להתמודד.
זכרי שאת לא צריכה להיות חברה טובה של הוריו או של הגיסה. את צריכה להיות את, כמו שהם הם- ברברים, צינים, לא משנה. בלאו הכי זה לא קשר מאוד קרוב, אך כיוון שהוא משמעותי לבן זוגך עלייך לבלוע את הגלולה, אבל לפחות להמתיק אותה.
נסי לא ללבוש כ"כ הרבה מעטפות ולהגיע משוחררת יותר למפגשים איתם.

כשהדאגה הופכת לשליטה זה נהייה מסוכן, כי בסופו של דבר הוא דואג רק לעצמו!
אם התיאור שלך נכון הרי שהוא צריך לגשת לטיפול עד אז את רשאית לבקש ממנו להניח לך ולזוגיות הרעה הזו להתקיים,
את כותבת בעט אדומה ויודעת בדיוק מה עלייך לעשות, מה מונע ממך לנתק את הקשר הזה ומה עוד צריך לקרות כדי שתקבלי החלטה לסיים אותו?
יש עוד הרבה דגים בים שמחכים לך אל תבזבזי את זמנך בלנסות לתקן את העולם!
בהצלחה

גלי יקרה, אני מסכימה עם בני.
לדעתי - על פי תיאורך - זה אדם עם בעייה נפשית רצינית, וככל שתישארי ביחסים איתו זמן רב יותר - את פשוט תסתבכי יותר.
אני יודעת שקשה לעזוב, זה חלק ממה שהוא עושה לך - רגשות אשמה ופחדים מה הוא יעשה לעצמו, אבל עלייך להיעזר בבני משפחתך, חברייך, ולהישען עליהם ולהחליט בצורה חותכת וסופית לעזוב אותו. כל האהבה והדברים הטובים שכנראה ישנם בקשר הזה לא שווים את המחיר שאת משלמת!!!