פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הודייה יקרה, על פי מה שאת מתארת את האירוע, מה שקרה לך הוא שהתערבבה לך מציאות עם חלום, מה שנקרא "אזור הדמדומים" - והמכה שהכנסת לו כנראה היתה ביטוי למשהו שחלמת עליו כגון מישהו שמתקיף אותך והרגשת צורך להתגונן, וזה מאוד ברור שלא היתה לך שום כוונה לתקוף אותו.
נראה לי שהסברת לו מה קרה, ומן הסתם התנצלת, ולא נראה לי שצריך לעשות מזה אירוע משמעותי. אני מקווה שמאז שזה קרה ועד עכשו הוא כבר הספיק להירגע. הוא נשמע לי כמו בן זוג מקסים ומתחשב, ואם בעברכם לא היו אירועים בהם איבדת שליטה ותקפת אותו - זה פשוט יהפוך לבדיחה קלילה בארכיון סיפורי הזוגיות שלכם.

גלי היקרה, צר לי על המצב ששניכם עוברים. לדעתי עלייך לאזור אומץ ולהכריז על שינוי.
חלק מן הדברים שציינת ניתנים לתיקון. אינך יכולה לשנות את משפחתו, אבל הוא עצמו בהחלט יכול להשתנות.
אדם יכול לקחת אחריות על עצמו במידה והוא רוצה בכך!
הוא יכול לעשות ניתוח מסויים שיטפל בנחירות.
הוא יכול למצוא שיטה או טכניקה שתגרום לו להעיר את עצמו.
הפלירטוטים עם אחרות מאוד יתכן שהם נובעים מן הקור השורר ביניכם.

היחסים שלכם עכשו נמצאים בשפל המדרגה, ואני חושבת שאם תכריזי בפני עצמך ובפניו שאינך מוכנה שהדברים יימשכו כפי שהם - תיאלצו להתחיל לעשות משהו רציני עם המצב, משהו שדורש כנראה עזרה חיצונית מקצועית - ייעוץ זוגי.

אגב, להשאיר את המצב כפי שהוא זה ממש לא טוב גם לילדיכם, שחווים מתח ועוינות ביניכם. כך שאם את חושבת על טובת הילדים - מה שיעשה להם טוב זה שאתם תהיו מאושרים ושלמים עם עצמכם.

ואם הייעוץ הזוגי לא יצליח - יתכן שהדבר הנכון לעשות הוא להיפרד. אני מאמינה שאם הוא יידע שאת אינך בסביבה - הוא ימצא את הדרך להתעורר לילדים ולהיות אחראי על עצמו.

למה ליסבול תפנקי את עצמך בכל דבר שעושה לך טוב אים זה קניות/ קפה עים חברה/לשבת לבד עם ספר טוב
וגם תרענני את חיי המין שלך ..תמצאי בחור דיסקרטי חמוד ובהצלחה......ולא לספר לאיש....

אני יקרה, מבחינה פיזיולוגית, נדמה לי שעל מנת להתגבר על פרידה, ועל אהבה יפה שהסתיימה, עלייך לחפש באמת מישהו ש"יעשה לך את זה", ותרגישי כלפיו התרגשות ומשיכה מינית אמיתית, או לפחות אחד משני הדברים הללו.
את מתארת שאין לך כלפיו לא משיכה מינית ולא התרגשות. מה שיש לך זה שנעים לך שהוא מחזר אחריך, ואולי שאת שוב בזוגיות כלשהי.
אבל עצם ההתפשרות עושה עוול גם לבחור ואם תחשבי על כך - גם לעצמך.
לדעתי, כאשר את מתקרבת באופן אינטימי למישהו שאינו מרגש אותך את פוגעת בעצמך, את מפחיתה מערך עצמך, את שמה את עצמך בתור "נזקקת" ומחזקת לעצמך דימוי עצמי חלש יותר.
נסי לתפוס מרחק מעצמך ולחשוב מה היית חושבת על מישהי שעושה מה שאת עושה. גורמת לבחור אשלייה, מתפשרת מבחינת הטעם שלך, נותנת למישהו לגעת בך כאשר את עצמך לא בא לך לגעת בו ואינך שלמה עם כך שהוא נוגע בך, מן הסתם...
אם את עצמך חושבת שמה שבחורה כזאת עושה אינו חיובי - כדאי לך לחזור לעמדת "המנהלת" של עצמך ולהודיע לעצמך שלא צריך להגיד "כן" למחזר הראשון שמופיע בתקופת הריבאונד.
זו תקופה בה עלייך להשלים ולקבל את עובדת הפרידה, להיות קצת עם עצמך ועם חברות טובות וידידים, והזמן יעשה את שלו.
אני ממליצה להגיד לו כמה שיותר מהר שמה שמתאים לך יותר זו ידידות ולא זוגיות, וזה ימקם נכון יותר את יחסיכם, ולא ישאיר אותו באשלייה.

לירי היקרה,
לצערי אני חושבת שאת צודקת...יפה שנזהרת איתו ויפה שהיית כה ישירה איתו.
זה די מתבקש שאחרי ישירות כזאת מצידך הוא יכחיש ו"ייעלב"...כנראה יותר נעים לו להכחיש מאשר להודות. נראה לי שהוא ניסה להתעלק עלייך ולבחון האם את מועמדת טובה ל"חליבת" כספים, וכאשר עמדת על שלך ולא איפשרת לו הוא החליט לנתק מגע ולחפש מועמדת אחרת תמימה יותר.

מציעה לך להמשיך לסמוך על תחושות הבטן שלך.
קחי את הזמן שלך, אני מאמינה שתמצאי גבר ראוי.

אני מודה לך מאד , עזרת לי לאשש את תחושות הבטן שלי.
שבת שלום
לירי

לאחר כשבועיים של נתק כשהוא ראה שאני לא מתקשרת הוא יצר קשר ואז דיברנו. שאלתי אותו אם הוא היה בטוח שאני אתקשר והוא אמר שאכן היה בטוח וכנראה שלא "קרא" אותי נכון.
החלטנו להמשיך לצאת בתנאי שלא ידבר שוב על החובות וההלוואות שלו.
ו.היחסים התחזקו ומאד נהינינו זה מחברת זו הרגשתי שאני מרחפת ושיש לי את הזוגיות הכי מדהימה ואילו הוא אמר שמעולם לא הרגיש כל כך טוב בקשר, הוא רגוע ומרוצה וגם נראה ממש מאושר.
אבל מה שוב קרה? כמו בפעם הקודמת כשהוא הרגיש שאני "בכיס שלו" הוא הפסיק להתקשר והיה בטוח שאני ארדוף אחריו, דבר שהוא הודה בו, וגם אמר שהוא לא "קרא"אותי נכון.הפעם כשהוא היה בטוח שאני ממש מאוהבת בו -למרות שהזהרתי אותו שלעולם לא ארדוף אחרי גבר-פתאום הוא חזר אחורה והתחיל לשאול אם אני עדיין חושדת בו שהוא רוצה את כספי וגם העלה פרטים לא נעימים מן העבר. שאלתי אותו, למה אתה מעלה באוב דברים שהיו מזמן? הרי אני נמצאת איתך ויש לנו המון פגישות אינטימיות הרי אם הייתי חושדת לא הייתי חוזרת ומשקיעה את כולי בקשר. אז הוא טען שמפריע לו שאינו יכול לדבר על מצבו הכלכלי . אמרתי לו שלא מתאים לי בשלב זה של חיי להתעסק עם חובות היה לי את זה מספיק בצעירותי.בכיתי והצטערתי שהוא הורס את הקשר אבל הודיתי לו על כך שהוא הוריד אותי מהאופוריה שהייתי בה אל קרקע המציאות.
מה שכן, שמתי לב שיש אצלו דפוס קבוע בהתנהגות: בכל פעם שהוא מרגיש שאני "בכיס שלו" הוא מנסה להשיג משהו וכל פעם הוא מצטער כי זה מעכיר את האווירה ואת הקשר.
היה לי ממש קשה כי בסך הכל טוב לנו יחד והוא מקסים אבל אני כבר יודעת שהדפוס הזה יחזור שוב ולכן החלטתי בצער רב להפרד ממנו , אמרתי לו שאני אוהבת אותו אבל לא יכולה להמשיך בקשר שבו אני נותנת את כולי ואחר כך נפגעת. החלטנו להשאר ידידים.
אני רק יכולה לשער מה גורם לו לנהוג בטיפשות כזאת ולחבל כל פעם הקשר כל כך יפה......פשוט חבל.

לירי היקרה, אני ממש מתפעלת מיכולתך לנהל את הקשר ולהתמיד בכיוון שקבעת לעצמך!
אני מקווה שעוד קוראות וקוראים יקראו את ההתכתבות הזאת וילמדו מכך.
ותודה שאת מעדכנת אותנו.
אני חושבת שבאמת אצלו יש דפוס שמקורו בעבר הרחוק ובילדותו ,יש להניח, שבו אהבה מתחברת עם תלות, עם נזקקות, עם הסרת אחריות עצמית שלו, והעברת אחריות לאחר.
ואז, כאשר מתחיל אצלו קשר של אהבה - הוא כאילו חייב להעמיד אותו במבחן הדפוס ההוא שלו. הוא אז משתמש בכל הקסם האישי שלו כדי "ללכוד" את הפרטנר התמים, ווזה הכשרון שלו - הפעלת המון קסם אישי, כך שתמיד תהיה מישהי שמספיק מוקסמת ממנו וזקוקה לקשר - שתתאהב בו ואם היא לא תהיה חזקה כמוך - היא תספק לו את הצרכים שלו!

דורית יקרה

, אני מאד מודה לך על תגובתך זה נותן לי את הכח והיכולת להבין שאני נוהגת נכון.
אני חושבת שהניתוח שלך מדוייק, הוא סיפר לי שארבע שנים לא הצליח למצוא זוגיות ואני יכולה להבין מדוע, כנראה שיש נשים יותר מנוסות ממני שקולטות די מוקדם את הראש שלו, אבל אני חסרת ניסיון ונאיבית ויש שחושבים שאישה כמוני היא בהכרח גם טיפשה וכאן הטעות שלהם.
שוב תודה ושבוע טוב
לירי

casa_npssa יקר,

כאשר אנו חשים ש"אבדנו" את המצפן הפנימי, כאשר יש לנו תחושה שאין מוצא/פתרון ושאין אנו מסוגלים לגייס את כוחות הנפש הדרושים לצורך מציאת או יצירת התשובה הנכונה, זה הזמן להתרחק מהכל, "לחזור למקורות", לחזור למשפחה/לבית, למקום בו אנו יכולים לקחת "פסק זמן" למחשבה, להתאוששות, לצבירת כוחות ולבחינה של המצב (מה ניתן ויהיה נכון לעשות הגיונית על-מנת שנפשית נחוש מחוזקים ושלמים, עד כמה שאפשר). הבית מספק תחושה של ביטחון ויציבות ואילו המשפחה מחבקת חיבוק גדול, אוהב, מגן ומנחם.
אפשר לעצמך ליהנות ולמצות את הביקור הזה עד תום. כאשר תסתיים התקופה הזו ותאלץ לשוב לארץ, אז תתמודד. אולי תופתע לגלות שבניגוד לתחושותיך כעת, התחזקת וקיבלת תובנות אשר תעזורנה לך להתמודד נכון עם תחושותיך ועם מציאות חייך.

קודם כל תודה רבה על הנאמנות במענה העקבי פעם אחר פעם.
חשבתי אולי לנסות לצאת עם אחרת, אבל זה לא נראה לי הכי פרקטי כיוון שבכוונתי לחזור.
האמת היא שאני מרגיש דיי אותו דבר גם כאן, אבל עדיין קצת שונה. לא יודע איך להסביר ממש :)
בינתיים אני צריך להתחמק מהמשפט "יש לי מישהי בשבילך.." אבל נסתדר !
משתדל להיות חיובי ותודה רבה על ההכוונה בינתיים..
אין ספק שלבקר פה שוב זה חוויה כל פעם מחדש..יכול להיות שאפילו אבקר בבית הספר בו למדתי..בינתיים היות וכאן קיץ, מזג האוויר דיי טרופי וחם! ככה שאני משתדל לצאת כמה שיותר ולא להישאר בבית ולשקוע במחשבות.


נדמה לי שזכרתי נכון, היום בישראל זהו יום המשפחה (יום האם)..
גבי.

casa_npssa יקר,

נראה שגם מזג-האוויר "בצד שלך" כך שאתה באמת יכול להוציא את המרב והמיטב מהחופשה הזו.
אני חייבת לומר לך שאת התגובה האחרונה שלך מלווה נימה אחרת, אופטימית יותר וטוב שכך.
התקופה שנותרה מהחופשה שלך, כמו פרק הזמן שכבר עבר, תעשה עימך רק טוב. עם כל יום תחוש ש"מחר יום חדש" ואפשר להתחיל הכל מחדש ובאמת אפשר, הכל תלוי בך!
תשוב לארץ להתחלות חדשות, חוויות חדשות ואהבות חדשות שהרי גם כאן, אצלנו, בוודאי תשמע את המשפט "יש לי מישהי בשבילך"...

שלום לך עדי,

אני חושבת שכתבת לנו לפני מספר ימים- וכתבתי לך את התרשמותי. הדגשתי את הצרכים שלך בקשר ואת העובדה שיש לך זוגיות אך את חשה לגמרי בלעדיה (אם זו לא את- אני מתנצלת).

כעת לדברייך: אני רוצה להאיר מספר נקודות- את כולן את כתבת- ואשמח לדעתך בהמשך:
1. אין לכם זמן יחד, לאינטימיות או לביחד שלכם.
2. את מרגישה שכל אחריות הקשר היא עלייך, אין ממנו יוזמה.
3. את מרגישה שאת מבטלת את עצמך בקשר.

והוא אומר: יש מתחים ולכן זה המצב.

יש לך 2 אפשרויות- או להמשיך לעמוד על שלך ולהתעלם מנורת האזהרה שלו (יש מתח), או לנסות רגע לעצור את המאבק ובאמת לנסות להבין- מהו המתח עליו מדבר, ולא לבטל את הדברים שלו ב"זה סתם תירוץ". אולי זה תירוץ- אבל כאן אנחנו נכנסים לשאלה של אמון- האם את לא מאמינה לו שבעיניו יש מתחים בקשר? אין לך מה להפסיד אם תנסי לקיים איתו שיחה על מה הוא מרגיש ומה לדעתו מביא את המתח. אם המתח שלו הוא שאת זקוקה ליותר תשומת לב- ודורשת יותר יוזמה בקשר, והוא לא יכול לתת את זה- הגענו חזרה להמלצה הראשונה שלי, לחשוב שוב על הקשר והאם לא כדאי לעשות הפסקה יזומה ולהחליט מה באמת טוב לך ועד כמה את מוכנה לקבל אותו כך.

אבל, אם הוא מעלה עיניין אחר שאפשר לעבוד עליו- נסו לנסח יחד תוכנית שתתאים גם ללו"ז שלו- מה עושים ואיך מקדמים את הקשר.

בשורה התחתונה- אם ניסית הכל, ואת מרגישה שאין מוצא, שאת מיואשת ומתוסכלת- עשי הפסקה בקשר וחשבי טוב מה לעשות. סביר שגם הוא יגיע להחלטה האם הוא מוכן להשקיע יותר בזוגיות על פני דברים אחרים או לא. זכרי שכל שינוי הוא ארוך ולוקח זמן להתניע... את לא אמורה להיפגע מההצלחה שלו, אם את חשה פגועה- הרי שהזוגיות יותר הרסנית עבורך מאשר טובה לך. וזאת השאלה הגדולה: הפעילי שיקול של "הפסד תועלת" - האם יותר טוב לי למרות הקשיים, או שהקשיים מתגברים ואני מוצאת עצמי יותר ויותר מתוסכלת, ממורמרת ופחות מאמינה בקשר?

זוגיות היא של שניים- האם הוא שם?
בהצלחה רבה

המתח שהוא טוען אליו זה הקיטורים שלי ושאני כל הזמן לא מרוצה וכל הזמן אומרת לו את זה .
לשמור בבטן המתכונת לזוגיות מאושר?
מבחינתו שאקבל את האורח חיים הזה שעות לא שעות זמינות מינימלית והעדר קשר כרצוני ושלא אקטר ברגע שאני מקטרת זה יוצאר מתח מבחינתו ואז אין סקס 3 שבועות .
זה הגיוני?

אישה יקרה תפנקי את עצמך בכספ שהוא מכהיס ..צאי לשופינג ארוחה עים חברה ..צאי לחוף הים לבד בכיפפפפפפפ......ותהיי יצירתית לענין הסקס..לא אמליצ לך מה לעשות אממ.......

הי שוב,

עכשיו ברור יותר, שאת מתכוונת כי המתח שהוא מתאר הוא בדיוק הבעיה שאת מעלה. סביר להניח שזה יכניס אותו למתח. מכל מה שכתבת לנו פה, לא נראה שהוא יכול/מוכן/רוצה לשפר את המצב בבחינת לוותר על השעות שלו לטובת דברים אחרים ("דברים אחרים" כי כנראה שגם מוותר על עוד תחומים בחייו ולאו דווקא רק על הקשר שלכם).

יתכן והצרכים שלכם שונים- בעוד את מצפה ליותר זמן, תשומת לב ובילוי משותף יחד- הוא דווקא מוצא עצמו מסתפק בזוגיות פחות אינטנסיבית. יתכן ושם המתח ניצת לקונפליקט.

יחסים אינטימיים שלא קורים בתדירות הם רק סימפטום נוסף למתח ששורר ביניכם.

ממה שאני חשה ומבינה- הוא לא במקום של שינוי. כעת עלייך לבחון עם עצמך- האם את מוכנה לקחת פסק זמן ולקבל החלטה: או שאני מקבלת אותו כפי שהוא ואוהבת אותו כך, או שנפרדים ואחפש בבוא הזמן קשר שמראש אני יודעת: אני רוצה זוגיות שתהיה בסדר עדיפות קודם, שארגיש בה "אני" ולא כל האחריות על הקשר תיפול עליי.

אני שוב מזכירה שאם את תעשי צעד בכיוון- יתכן ויתעשת ויפנה יותר זמן כדי לא לאבד אותך, ויתכן ולא- כי העבודה והדחף אליה חזק ממנו. אבל חשוב שתקבלי החלטה, כי ככל שהזמן יתארך את תחושי יותר ויותר מתוסכלת.

אל תחששי לקבל החלטה.

המון תודה אני מרגישה שאת מחזקת אותי .
שאלה אחרונה - האם האשמה שאני ארגיש אם אפרד שכאישה עלי לתמוך בפיתוח שלו את הקריירה שאולי בעתיד תהיה הפרנסה שלי האם זו ראיה לקויה?<
כי הרי מה שןווה יציבות כלכלית שאין עם מי לחלוק ?
וחוץ מזה שאצלו זה תירוץ שאומר לעיתים אני בונה את עצמי לעתיד טוב...
אני חושבת שלעולם לא יפסיק ותמיד יהיה במרדף...
עד איפה אמורה להיות ההקרבה והוויתור שללי ?

הי שוב שירי וערב טוב,

ראשית אני שמחה שחיזקתי אותך - זאת המטרה. השאלות שלך כולן סובבות סביב המונח "גבולות": איפה הגבול שלי בין הקרבה עבורו לבין ביטול עצמי, איפה הגבול שלי בין ראיה לעתיד לבין ביטול ההווה ועוד.

הראיה שלך כלל לא לקויה. את אינך צריכה להרגיש אשמה. זה אכן לא שווה את זה- עושר כלכלי או יציבות כלכלית לעומת זוגיות טובה. אין בכלל קשר בין הדברים, אני לא רואה איך יציבות כלכלית תביא לך אהבה, ביטחון באדם שנמצא איתך וזוגיות טובה יותר. להפך- הרבה פעמים "מרבה נכסים מרבה דאגה". לפעמים, כשיש דווקא עושר- רוצים עוד ועוד, ואין לזה סוף.. מרדף שלם- הזוגיות נדחקת והכל זז הצידה. (לא תמיד, אבל לפעמים זה מעוור לחלוטין).

מעבר לזה, אם עכשיו אין בסיס טוב לזוגיות הזאת, ואין בניה של קשר שמבוסס על צרכייך יחד עם צרכיו (כרגע יותר צרכיו מסופקים)- מה יכניס האלמנט הכלכלי? הוא יכניס בעיקר את השתיקות הרועמות שלך: טוב, אני אשתוק כי הוא מפרנס אותי וכי יש לי מה שאני רוצה "בזכותו". אז לא. את צריכה קודם כל לדאוג לאושר שלך עם אדם שיכול, בין היתר, ובין שאר כישוריו, גם לפרנס בכבוד. יש הרבה מפרנסים שחוזרים הביתה בחמש לנשותיהם... יש שחוזרים בשבע... אבל חוזרים :) חוזרים לזוגיות, לבית ולמשפחה.

לחבר שלך יש סדר עדיפות ברור- הוא רואה את העתיד הכלכלי כחלק בלתי נפרד מההווה שלו. כדי לקיים את זה הוא צריך "לנגוס" בשאר תחומי החיים: חברים, משפחה, זוגיות, בילויים ומה לא. ברור לך מה חשוב לו קודם כל (ושוב אני מדגישה- הוא לא רק מבטל אותך אלא עוד תחומים).

ההקרבה והויתור שלך צריכים להיות בגבול ברור. מהו הגבול? עד שזה כואב לך. עד שזה פוגע בך כ"כ, שאת אינך מוצאת "אותך" בקשר. כל עוד "את", ואת מרגישה גם נתרמת מהקשר, גם נאהבת, כל עוד יש תשומת לב שמופגנת אלייך (באופן סביר ומספק), כל עוד טוב לך איתו ואת חשה כי הוא קשוב לך- וותרי, הקריבי, זה יעשה רק טוב.

אבל-
ברגע שרק את בזוגיות, שאין טנגו אמיתי, שיחסים אינטימיים נפגעים, שאת מקריבה ומאפשרת ומעניקה ולא מקבלת "היזון חוזר"= פידבק ממנו, או תמורה מסוימת אחרת- אין שום סיבה להמשיך ולהקריב קורבנות. בסוף את תהפכי לקורבן האמיתי, ולא מגיע לך. לכן בבקשה אל תחושי אשם על זה שאת סה"כ מחפשת זוגיות טובה והדדית. כי זה מה שמגיע לך, ולא פחות מזה.

בהמשך לכל מה שאמרת , האם זה הגיוני שכמעט חודש אין צורך בסקס?
אציין שאנחנו בני 30 ונראים טוב ,
את חושבת שהטירוף של החברה שלו מוריד לו את החשק מתשוקה איתי ובעצם התשוקה זה מהעשייה.?
כי ככה זה מרגיש . שהוא לא זקוק לאינטימיות פיזית.
ניסיתי סופש שעבר ליזום בצורה ממש בבוטה והוא ממש דחה אותי , אמר לי למה לא הודעת לי שאני באמצע העבודה ?
ממש הובכתי.
ושורה תחתונה כמעט חודש לא יזם משהו מיני ביננו .
אני לא יכולה להתהלך פה ערומה כדי לפתות אותו . האם שוב עלי להבין אותו ולקבל אותו ?להבין שבגלל המתח שהוא חש אז אין סקס?
שטויות.. הרי ממש לא תמיד יש מתח זה פשוט מרגיש כאילו הדבר האחרון שבא לו זה להשקיע.
האם עלי במקרה הזה להיות שוב החברה המבינה והתומכת שבעצם צריכהלקבל את זה?
מבחינתי צריך להיות לו גם משהו שידליק לו נוראה שיגיד לו מה זה לא שכבנו כבר חודש היא חסרה לי..ככ קשה לי עם זה להרגיש שעלי כל הזמן להבין איפה האחריות שלו ?.

היי

אני מבין ממך שאת לא מוכנה לוותר על הזוגיות הזו בשום פנים ואופן וקיבלת החלטה להשאר בכל מחיר, שלא תביני אני לא נגד, אבל גם לא בעד, מה שאת כן יכולה לעשות זה להפסיק לרוץ אחריו, לעצור כל ניסיון שיש לך כדי לקבל ממנו תשומת לב,
לפי מה שאת כותבת עליו אז הבחור שוכח אותך ואת הצרכים שלך, אם זה בכוונה או לא? אין לנו מושג, הרושם שלי שאתם לא מסתדרים, משהו לקוי בתקשורת שלכם, ועל כן הוא בורח למקומות שנוח לו, העבודה/המחשב/להשאר עד מאוחר בלילה וכו'.
בחור כזה צריך ניעור רציני אלא שאת לא זו שיכולה לעשות זאת נכון, חבל על האנרגיות שאת משקיעה לריק,
לדעתי לאחר שקראתי את כל מה שכתבת וכתבו לך אנשי המקצוע המקסימים כאן, את צריכה להתנהג איתו בדרך שגברים מבינים, וזה להתהלך בבית כאשה מסתורית, תצאי לבלות, תהני, תשאירי לדמיון שלו לעבוד שעות נוספות, ביום שהוא יבין שהוא הולך לאבד אותך ואת כבר לא רודפת אחריו, הוא יפנים שמשהו צריך להשתנות,
ואז יקרה אחד מהשניים, או שאתם תלכו לייעוץ זוגי ביחד, או שתפרדו לשלום,
לפחות ניסית את כל האפשרויות העומדות לרשותך.
כללו של דבר: מי שלא רואה את הזוגיות בראש סדר העדיפויות שלו, מפסיד גם את הדברים האחרים,
אם אין לו זמן להשקיע בלצאת איתך, לבלות מידיי פעם, לקיים יחסים, לדבר, להקשיב, אז בשביל מה צריך זוגיות?

שבת שלום

שבוע טוב שירי,

מדברייך נראה שאת מעניקה ומעניקה וכלום לא קורה. וכשכלום לא קורה- את מנסה לתת עוד ולאפשר עוד ועוד תגובות אופייניות של הבחור. הוא מצידו רואה את ההשקעה שלך ובד בבד רואה כי אינך מתכוונת לעזוב אותו, כפי שבני כתב לך. כל עוד את נשארת כנראה שהוא מבין שנוח לך המצב הזה, אמנם את מתלוננת אבל את לא עושה שום צעד דרסטי להראות לו שאת רצינית. אני חוששת שהוא לוקח אותך מאוד כמובנת מאליה, עד כדי כך שכשניסית להפתיע אותו הוא אפילו כעס שלא הודעת לו שאת הולכת להפתיע אותו...

חוסר הצורך שלו ביחסים אינטימיים, כפי שהסברתי לך לפני כן, הוא רק פרט קטן שמייצג את מכלול הקשר. זאת רק דוגמה אחת.

אני מציעה לך לקחת את עצותיו החכמות של בני. גם מפרספקטיבה של גבר - אני חושבת שזה יוכל לתת לך לפחות אינדיקציה לגבי המשך הקשר.

זכרי שרק את בוחרת וקובעת איך החיים שלך יראו. בך יש את הכוח לשנות, ופחות שליטה על האם הוא ישתנה או כמה הוא ישתנה. אני ממליצה לך לעבור שוב על השרשור שלנו, לנסות לקחת את מה שטוב לך ודיבר אלייך, בהמשך לקרוא שוב את הדברים של בני ולהחליט: האם אני עושה צעד לקראת שינוי או שכך אני נשארת ומקבלת אותו כפי שהוא (עם כל ההשלכות של זה עלייך).

שיהיה שבוע טוב ובהצלחה

זו הסיבה למה אנשים כאלה שמכורים לעבודה
או נדרשים לעבוד בטירוף צריכים להיות אך ורק ביחד
ולא להפריע ולהרוס לאנשים נורמלים
תני לו ברירה או שיהיה יותר איתך או שביי
אין סיבה לבזבז את הזמן אם מישהו שלא איתך
להיות ביחד ולהרגיש לבד זה הכי רע
הלבד הרבה יותר טוב מניסיון!
וכשתכירי בן זוג שידע להעריך אותך את תהיי מאושרת שאת לא איתו
מוקדש בשנאה לציבור המשוגעים בישראל...יש דברים הרבה יותר חשובים בחיים מעבודה ומי שלא מבין את זה בעיה קשה שלו

שלום אבא רונן,

אני חייבת לציין שהאבחון שלך יפה. הבאת איזושהי תיאוריה מעניינת על איך גלגל מסתובב לו אצל הזוג הצעיר הזה, אך בתוך שורותיך אני מבחינה בהרבה דאגה, ובעיקר הגנה על ביתך- שלא תיפגע, שלא תלך סחור סחור, שלא תסתבך עם משפחה מורכבת ועם מסתורין של בחור שטרם ברור האם טוב לה או לא.

כל זה מעיד על דבר אחד- אתה אבא טוב. בזה אין לי ספק. אתה אבא טוב שרוצה טוב עבור הבת שלו, ואני מניחה שזה לא משנה אם היא בת 16, 26 או 46.

לפי הבנתי יש לך דו שיח מיטיב עם הבת שלך, אני מאמינה ששוחחת איתה והבאת את משנתך לגבי הקשר ביניהם. בכך עשית את שלך כהורה. גם אם הקשר לא מוצא חן בעיניך, גם אם אתה רואה את הנולד ואתה יודע שאתה צודק בסופו של יום, גם אם התיאוריה שנשמעת לך הזויה- בה צריך להידחות כדי לרצות שוב את הקירבה- אני ממליצה לך בחום: אפשר לזה לקרות.

תן לה לטעות.

גם אתה, בתור צעיר, התנסית בקשרים מסוימים, פגשת נשים מסוימות, חווית חוויות שונות - מהן התעצבת, למדת על עצמך, וכל זה יחד עם השתוללות הורמונים. אולי אתה לא זוכר מה בדיוק חווית ועד כמה זה היה סוער, אבל החוויה הסובייקטיבית של מתבגר, במיוחד בגיל שלה, היא עוצמתית וסוערת- דווקא כדי להביא את האישיות להמשך גיבוש זהות, זהות שתתעצב עם השנים ותביא אותה למי שהיא באמת. האנשים אותם היא פוגשת בחייה הם בגדר "כלי עזר", חלק מהאנשים יראו לך חיוביים ומיטיבים, וחלק יראו לך כמחזירים אותה אחורה ומביאים אותה לתסבוך ולבלאגן. כל עוד הבלאגן אינו פוגע בה פגיעה נפשית אמיתית (קרי קשר שיש בו אלמנטים של התעללות מכוונת) או פגיעה פיזית (ועל זה לא צריך לפרט) - אנא אפשר לה לחוות אותם. הטעויות האלו הן הכרחיות לבניית העצמי שלה ולבניית קשרים טובים ובריאים בהמשך.

אז לא הייתי קוראת לזה "ככה זה אצל הדור הצעיר", אלא מנסה להיכנס יותר לתוכן העיניין. כמה שורות על דחיה שמביאה לקירבה, התהייה שהעלית כאן:
הבת שלך מאבדת עיניין מהר וצריכה את הדחיה בשביל להיטען מחדש- זה בערך מה שקורה גם לחבר שלה. בגיל הזה כפי שאמרנו הניסיונות וה"ניסוי וטעיה" הם חשובים להמשך. המתבגר הצעיר צריך לחוש מה עושה לו טוב ומה לא, ע"י הנסיונות החוזרים- לנסות ולטעות, לנסות ולהצליח, לנסות ולתהות, לנסות ולשקוע בחוסר וודאות ועוד ועוד. כשהם מתרחקים זה מזה, הזמן, הריק והחסר מאפשרים להם לחשוב ולהחליט- האם טוב לי יהיה לחזור- התשובה הרגעית היא "כן", והם חוזרים זה לזו. מהר מאוד מאבדים עניין- ומתנתקים. אך יש געגוע ותשוקה- וחוזרים. זה שלב אופייני בקשרים של זוגות כ"כ צעירים. השלב הזה כפי שציינתי- הכרחי במקרה שלה, כנראה - כי זה בדיוק מה שבונה את "מגדל האישיות" שלה. היא מפרקת לבנה אחת (הניתוק) ומחברת אחרת (החזרה), וחוזר חלילה עד שהיא תמצא את הלבנים המתאימות למגדל האישיות שלה.

שוב אני מדגישה, אם אתה מזהה או אם יש סימנים (אמיתיים) לקשר לא סביר- אז זה הזמן להתערב יותר. בשלב זה- תן לה להיות.. זה יעבור.

ממש הצלת את הקשר שלי עם הבת...אין לך מושג כמה שעזרת לי...!!!

ערב טוב אבא רונן,

מאוד מאוד שמחתי לסייע. המשך הצלחה.

שלום לך אסף,

אתה בעצם מעלה שאלה גדולה לגבי "כמה הזדמנויות עליי לתת לפגישה שהיתה בסה"כ פרווה"- נחמדה ולא יותר מזה. כפי שציינת אולי לא במפורש- הרבה פעמים פגישה ראשונה לא מותירה בנו רושם אמיתי. הרושם הוא לגמרי בסיסי ביותר, המספר לנו איך האדם מולנו נראה, ומהי יכולת העמידה שלו בלחץ של פגישה ראשונה.ככה אני רואה את זה. הפגישות אחרי כן מבשרות כבר משהו אחר ומבוסס יותר- קודם כל אתה כבר לא בבליינדייט, אתה יודע בדיוק מה אתה הולך לראות, כל השאלות של "איך היא תראה" יורדות מהפרק. כעת ניתן להיכנס יותר לעניינים ולנסות באמת להכיר את האדם מולך. ולכן הדעה שלי היא שבכל הפעמים שהן אתה חש "נחמד" , תן לזה עוד הזדמנות. ההזדמנות יכולה לבוא בצורה של עוד מפגש בן שעה, לא מעבר לזה (אלא אם כן כיף לך). שעה נוספת של שיחה אמורה לכוון אותך יותר ואמורה להיות מספקת ולא לתת לך תחושה שהנה, ביזבזת עוד ערב.

הגירסאות החרדיות של דייטים אכן מאפשרות בסופו של דבר, כדרך נורמה לחלוטין, את ההיכרות היותר ממושכת עם האדם- גם אם הוא לא לגמרי בשבלונה שלך. הרי פעמים למרבית ההפתעה ולמרות מה שחושבים- יש התאהבויות יפות וקשרים זוגיים טובים- דווקא בזכות ההשתהות, הרגע לחשוב, הפגישות שלא מסתכמות בשיחה קצרה.

לגבי האם זה מקובל להתקשר ולקבוע גם אם אתה לא סגור: בהחלט כן. שהרי איך תהיה סגור? האם בפגישה חמישית אתה אמור להיות "סגור"? יש זוגות שיוצאים שנים על תקן חברים ובתוך תוכם הם אינם סגורים על בן זוגם בבחינת "סגור" (היא האחת שלי). אם זה טוב או לא- זה דיון אחר.
כשאתה לא סגור אבל רוצה לבדוק בכל זאת- אולי כדאי להגיד לפרטנרית שלך- חשבתי שיהיה נחמד להיפגש שוב, מה את אומרת? או- אני אשמח להכיר אותך קצת יותר. הרושם שיתקבל הוא לא "וואו היה מגניב את האחת שלי בואי נתחתן" (הגזמתי), אלא - אני רוצה לבדוק שוב, האם את עדיין מעוניינת?

אין לך שליטה על איך זה יתפרש אצל הבחורה. אם אתה שומע בקול שלה חוסר עינין או חוסר חשק (ואת זה אפשר כבר לשמוע ב"הלו" ולא צריך לחכות עד להצעה למפגש נוסף) רד מזה. אבל אם התקשרת, והיא נשמעה שמחה לשמוע את קולך, אם היא נענתה לאס.אמ.אסים שלך לאחר הפגישה- סביר להניח שגם היא חושבת שאפשר לבדוק שוב. וכמו המשפט הסיני העתיק הנודע- עד שלא תנסה לא תדע.

לסיכום: עדיף להציע שוב, להרגיש מבוכה (אם תקרה) ולא לפספס אהבה... מאשר לא להציע (כי היא בטח חושבת שלא היתה כימיה) ולהפסיד קשר שהיה יכול להתפתח לאהבת חייך.

ואני מסייגת: אם ב-א-מ-ת לא היתה כימיה אתה לבטח תבחין בזה מאוד מהר... (עיין ערך שתיקות, בהיה באויר, הצצה תכופה בשעון, דיבור בפלאפון (ואתה מתייבש), וחוסר עינין בך ובמי שאתה). אם תצטרך הכוונה נוספת- בשמחה.

בהצלחה רבה, סמוך על חושיך!

הי תמר ולילה טוב,

את בהחלט מתארת זוגיות טובה- אתם אוהבים וניכר כי את מאוד מעריכה את בן זוגך בזכות מי שהוא.

אני יכולה להבין את מה שאת מרגישה. כשמולנו נמצא אדם חסר ביטחון ואמונה בעצמו- אוטומטית זה משפיע על כמה דברים- עלינו, בכל זאת אנחנו בקרבתו, ועל מה שאנחנו חושבים עליו. מה שהוא משדר לסביבה זה בדיוק מה שהסביבה תחשוב עליו בסופו של דבר.

אם הזוגיות שלכם כוללת שיתוף, פתיחות וכנות- מה שנראה שכן- למה שלא תעלי זאת בפניו? אולי תנסי לשקף לו מה הוא באמת עבורך וכמה הוא חשוב לך, בד בבד חשובה לך ההתקדמות שלו והביטחון שלו בזכות מי שהוא. ההערות ה"בצחוק" של "אל תעזבי אותי" עלולות להשאיר אותך בתחושה שהוא תלוי בך, ובתחושת מצפון גדולה ואין ממש על מה. אני מאמינה שאפשר וצריך להסביר לו מה הדבר מותיר בך בסופו של יום, וכמובן לשתף אותו שאת חוששת ממה שיהיה כתוצאה מכך. אני חושבת שבמקרים כאלה אין עבודה פנימית שאת יכולה לעשות (חוץ מלהתרגל ולקחת בחשבון ששינוי הוא איטי ותהליכי, בעיקר שינוי כזה), אלא יש עבודה יחד שאפשר לעשות. נסי לברר איתו האם יש משהו שאת יכולה לסייע לו, וכן אפשר לברר כיוון של סדנאות או קבוצות, יעוץ או תמיכה מקצועית- קואוצ'ינג יכול להיות טוב במקרים כאלה.

מה שחשוב הוא לא להזניח את מה שאת מרגישה. כי מדובר בזוגיות יקרה וטובה לך, וחבל לא לפתוח את הדברים כפי שהם. הוא "ילד גדול" ואת כבת זוגו יכולה דווקא לסייע לו לנסות למצוא את החוזקים שלו- אבל לא להיות מטפלת שלו. אלא לכוון אותו ולעודד אותו.. במקביל לא לשכוח אותך ואת צרכייך בקשר.

אלינה יקרה,

כפי שכתבת, הקשר שלכם החל לאחר שה"קטע" שהיה בין הבחור לבין חברתך הסתיים כך שלמעשה לא הקשר שלכם הוא זה שגרם לסיום הקשר שלהם.
מאחר והבחור מוצא חן בעיניה והיא עדיין מעוניינת בו, סביר להניח שלא תקבלי את ברכתה, אולם יהיה זה נכון לשתף אותה במה שמתפתח בינך לבינו ולהבהיר לה שכל מה שקרה ביניכם החל רק לאחר שהם כבר לא נפגשו יותר. כך את תחושי טוב יותר עם עצמך, לא תאלצי לנהל זוגיות בסתר ולחוש שלא בנוח ותנהגי בהגינות כלפיה.

תציעי לו בילוי משותף רק של שניכם משהו שקט רומנטי ורגוע.
ותגידי לו כמה את אוהבת אותו והוא חשוב לך.
על פניו נראה שיש ביניכם בעיית תקשורת, פתרון כזה יכול לשפר את המצב.

מעיין היקרה, סיפרת על מערכת יחסים לא קלה, מלאה בריבים, בפגיעות, בנסיונות פיוס מצידו ובהתייחסות די משפילה מצידך. לכל הדברים הללו יש מחיר. משהו נפגע באהבה שלו כלפייך.
תחילת קשר מלווה בהתאהבות ובסינוור. לא ממש רואים את המציאות כפי שהיא, ומדמים את האהוב/ה למשהו מושלם וייחודי ש"התמזל מזלי והיא שלי".
אבל הסינוור הזה הוא תופעה חולפת, ובהדרגה מתחילים לגלות את האדם האמיתי מתחת לפינטוזים.
אהבה אמיתית מתפתחת כאשר ככל שאתה מכיר - במציאות - טוב יותר את בן זוגך, אתה מעריך אותו יותר ויותר,ומוצא עוד דברים לאהוב בו.
ואם קורה דבר הפוך, ואתה מתחיל לראות שבן הזוג שלך אינו מה שחשבת, והוא גם ממשיך לפגוע בך שוב ושוב, ואתה מרגיש שזה גורם לך להוציא ממך תכונות שאינך אוהב בעצמך - כל זה מתחיל להוריד לך ולהקטין את האהבה.
לדעתי זה מה שקרה אצלו. הסינוור נגמר. הוא החל לראות אצלך תכונות והתנהגויות שהוא לא אוהב ולא מעריך, וזה הוריד לו את החשק.
ירידת החשק היא ביטוי לירידה באהבה. פשוט הגוף אומר את דברו ראשון, לפני שאנחנו מבינים מה באמת קורה. והגוף בדרך כלל לא טועה.
אם כך, עלייך לעשות חשבון נפש עם עצמך.כבר בפוסט שכתבת אני רואה שאת מצרה על התנהגויות פסולות שהיו לך - אולי כי לא ידעת מהי חברות ומהי זוגיות.
מכל הטעויות האלו אפשר ללמוד. קיבלת שיעור לחיים בעזרתו.
לא בטוח שהשיעור הזה יעזור ליחסים שלכם עכשו. חשוב לדעת כי בהרבה מקרים לא ניתן להחזיר את האהבה ואת התשוקה, משום שעל מנת שאהבה תפרח צריך תנאים אחדים בסיסיים, ואחד מהם הוא החידוש. בגלל זה ברוב הפעמים שמתאהבים במישהו מדובר במישהו חדש שרק מתחילים להכיר, ולא בידיד ישן, כי עם החדש כל התהליך הזה של פינטוז ואידיאליזציה יכול לקרות וזה חלק מהותי מההתאהבות.
המסר אלייך הוא שאם את כל כך אוהבת אותו - בדקי את עצמך והפכי את עצמך לאדם טוב יותר. ואז תקווי שהשינוי הזה יגיע אליו.
דרך אחרת היא להתנתק ודווקא לשמור מרחק ממנו - עם כל הקושי עבורך כי את אוהבת אותו, ובינתיים לשפר את עצמך, כך שהוא יראה אותך מרחוק ויתכן שזה יעורר בו מחדש את האהבה שהיתה פעם כה חזקה.
אני מקווה שהצלחתי לתת לך מושג עד כמה אהבה היא שברירית ומושפעת מכל כך הרבה דברים, ובכל מקרה, מכיוון שהיא רגש כל כך חזק ומהותי - מאוד קשה לתמרן אותו לאורך זמן. אין שיקוי קסמים...

חלק הבנתי חלק לא,
אני מנסה כמה שיותר להשתנות להיות יותר גועה כלפיו אבל לא ניראלי שזה יעזור כבר..
איך אפשר להיפרד שעדיין אוהבים? אני מפחדת שאני לא ימצא מישהו בהמשך בגלל שכל דבר יזכיר לי אותו, איתו עשיתי דברים שלא עשיתי עם אף אחד ובשבלי זה ממש עצוב להיפרד מבנאדם שהבאתי לו את כול החיים שלי.
איך אפשר להחזיר לו את התשוקה? עם אני יצא איתו לאיזה מקום בילוי את חושבת שזה יעזור?אני כול כך אוהבת אותו והוא גם אוהב אותי רואים עליו , אבל החשק החשק לא כמו בתחילת הקשר ובאמצע.
אני לא מוכנה לוותר על האהבה הזאתי
הוא הרגיל אותי להכול מתנות טלפונים כול יום 50 שיחות של חצי שעה ושעה, ועכשיו כבר פחות אנחנו מדברים ואני מתעצבנת עליו שהוא בקושי מתקשר:( כי עצוב לי אני לא יוכל לדמיין אותו עם מישהי אחרת, וכול מה שהוא עשה ונתן לי הוא יעשה למישהי אחרת.
מה את אומרת מה לעשות? חוץ מהלפרד? משהו שיעזור..כול דבר אני יעשה!

מעיין החמודה, את יודעת שכל הזמן דברים מסביבנו משתנים. זה משהו שצריך להתחיל לקבל אותו ולהסתגל אליו. אנשים משתנים, מערכות יחסים משתנות. תסתכלי מסביבך ותראי אחורה ותשימי לב שיש חברויות של תלמידים מסביבך שפורחות ואחר כך נגמרות. הרי אפילו אנשים נשואים לפעמים מפרקים את הזוגיות ומתגרשים.
אינך יכולה להחזיק במשהו לעולמים...עם כל הצער שבדבר.

אבל אולי את מגזימה בתיאורך ובתחושתך לגבי התשוקה שלו ? אולי היא רק ירדה באפן יחסי לעומת השיגעון שהיה לו עליך בהתחלה? אולי הוא באמת עדיין אוהב אותך? זה שהוא כבר לא מטלפן אליך כל כך הרבה פעמים ביום ולמשך זמן ארוך - זה בגלל שהחיים נמשכים ואי אפשר רק את זה לעשות כל היום. יש גם משימות אחרות בחיים חוץ מאהבה.
מה שאת יכולה לעשות זה להירגע ולקבל שעכשו היחסים שלכם לא ייראו כמו שהיה בהתחלה,הוא כבר אינו צריך לחזר אחרייך ולכבוש אותך. את כבר שלו, אז מבחינתו אין צורך בכל כך הרבה השקעת זמן ותשומת לב. אף אחד לא יכול להחזיק מעמד ולהמשיך לחזר כל החיים אחרי מישהי. זה לא ריאלי לצפות. נגמר החיזור - מתחילים היחסים האמיתיים, החיים האמיתיים.

ועכשו - אם את תמשיכי לרדת עליו ולהתלונן שהוא לא מטלפן מספיק ולא מחזר מספיק - זה עלול לשבור אותו. דווקא התלונות שלך שהוא לא מספיק עושה. תשמחי במה שיש לכם, בלי להתלונן, ויש סיכוי שיהיה לו יותר כיף איתך.

שלום לירון, מקריאה של השרשור הנ"ל, אני מגלה שכבר קיבלת את כל הפתרונות האפשריים אך עם זאת, עדיין אינך מוצאת את התשובה.
במקרים כאלו, ניתן לעבור תהליך ייעוץ זוגי ממוקד לזוגות טרום נישואין.
שירות זה אינו מוצע רק לזוגות לפני חתונה אלה גם לזוגות בזוגיות רגילה הנקלעים לקשיים בזוגיות.
ממליצה בחום.

את צודקת בזה שלא צריך להתלונן שהוא לא מיתקשר הרבה
כי באמת זה יכול לעצבן אותו והוא יגיד עליי חופרת אז אני מנסה להירגע בעיניין הזה,
אבל החיזור הזה שהיה אני ניזכרת בו עכשיו בימים היפים שהיו לנו ואני מתחילה לבכות, שלמה זה לא עכשיו ככה? כשהוא אמר לי את יכולה לאכול כול יום אותו אוכל? או עם אין לך חשק ללכת לבית ספר את תלכי בכל זאת? אולי יום יומיים כן וכול השאר לא, כיאילו הוא רמז לי על הקשר ועל החשק אותו ובחיים לא האמנתי שהוא ידבר ככה, כי חשבתי שאני ישאר איתו לכל החיים, הוא כל כך אהב אותי שהוא לא יכל בלעדיי
* מה לכל זוג החשק בקשר יורד?
אני אומרת לו אני לא רוצה להיפרד ממך אני אוהבת אותך ולא יכולה לדמיין אותך עם מישהי אחרת, בחיים גם לא האמנתי שאני יגיד דבר כזה, אבל בשבילו אני יגיד כי באמת מגיע לו הוא ממש אהב אותי ונתן לי הכול, הוא אמר לי גבר אחר היה מבקש ממך לשכב והייתם נישארים אז אמרתי לו אתה לא כזה תפסיק הוא אמר כן נכון.
בזמן האחרון גם אין לנו על מה לדבר, אבל אני שואלת מתעיינית מה הוא עשה היום עם מי הוא היה מתי הוא חזר הביתה, שיידע שאני יותר חושבת עליו, וגם התחלתי להגיד לו יותר אני אוהבת אותך שזה לפניי לא אמרתי ותמיד הוא היה אומר לי, ואני מבינה שגם הוא צריך מילים יפות ומילות אהבה פעם ב..אבל מה מעצבן אותי ומה מכעיס אותי ואני רוצה לבכות שרק אני ניזכרת מה שהוא היה עושה למעני פעם..עושה לי הפתעות, מגיע עד עליי במונית ספיישיל , אנחנו גרים רחוק 200 שקל מונית, היה מוכן למות בישבלי! ועכשיו אני כועסת על עצמי שאני הורדתי לו את החשק.

תענו לי

מעיין היקרה, לא עניתי לך קודם משום שאין לי משהו לחדש מעבר למה שכתבתי לך בתשובותי הקודמות.
הרבה פעמים במערכות יחסים הגלגל מתהפך: בתחילה אחד מבני הזוג יוזם ומחזר, ובהמשך זה יכול להתהפך.עכשו את חווה את מה שהוא חווה בהתחלת היחסים שלכם.
בתחילת יחסיכם הוא היה זה שלא היה בטוח שאת רוצה אותו ואילו כיום התחושות האלו עברו אלייך.
ברור שיותר בטוח ויותר נעים להימצא בצד המחוזר, אבל יש שלב שפשוט עוברים את שלב חוסר הבטחון ומה שצריך לעשות זה להעמיק את הקשר. כמו שאת עושה - להתעניין זה בזו, לשתף איך עבר היום, לשתף במחשבות, בדילמות.

אני חושבת שהוא למשל רומז לך שחשוב לו להתקדם לכיוון של יחסי מין מלאים, אם הבנתי נכון. אתם בני למעלה מ 18, ויש שלב של יחסים מתמשכים שבו בני זוג מתחילים לקיים יחסי מין מלאים - אם אינכם דתיים. יתכן שהנקודה הזו מפריעה לו יותר מדי, והוא מתחיל לחשוב על אלטרנטיבות, כי נושא זה הופך להיות חשוב ומכריע במיוחד לבנים.
ויתכן שבגלל שהיחסים שלכם לא מעמיקים אלא דורכים במקום - הוא אולי מתחיל לפזול החוצה, מה גם שאם הוא לא מקבל את הצרכים החשובים לו בזוגיות - ואתם גרים כל כך רחוק - יוצא שמה שהוא מקבל ממך כבר לא משתווה למה שהוא משקיע או למאמץ שזה דורש ממנו או לויתורים שזה תובע ממנו.

אני יודעת שלא קל לקרוא את מה שכתבתי לך אבל זה מה שעולה לי מקריאת השתלשלות העניינים ביניכם, וכדאי שתתחילי להיערך לקריאה יותר מציאותית של המצב.

תמיד שאנחנו ישנים ביחד הוא שואל ומתעניין עם אני מוכנה ואני אומרת לוו שלא וזהו הוא עוזב את העיניין וחוץ מזה אנחנו עושים דברים אחרים שלא ניראלי עיניין היחסים מפריע לו כי הוא יודע שאני ילדה טובה ואני לא רוצה לקיים סתם יחסי מין עם מישהו שאנחנו ניפרד בסוף היום נגיד דיברנו פעם אחת הוא היתקשר כי קמתי ב12 דיברנו יפה הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ומילים יפות, אבל מה אני אמורה להגיע לו אחרי שפתחתי פייסבוק של מישהי (בחורה) והוספתי אותו והוא אישר אותה, כול הבחורות שהוא מוסיף הוא טוען שהוא מכיר אותם , ואת זאתי שאני פתחתי לה פייסבוק לא ניראלי שהוא מכיר כי זאת אני, עכשיו אני הולכת לפתח בינהם שיחה לראות עם הוא מגיב ועונה. ועוד מה הוא מחק מהפרופיל שלו את העידכון שאומר שהוא והיא חברים כעת אני מבולבלת עם הייתי חזקה הייתי מוותרת כבר על האהבה הזאת אבל אני גם לא יכולה כי הוא עדיין אומר לי מילים יפות ואמר לי היום" עם את הולכת לישון איזה לילה אחד ובבוקר קמה רואה אותי היית נבהלת? אמרתי לא דוופק הייתי שמחה אבל לא מגיע לך, ושאלתי מתי הוא חשב על זה כשהיינו חודש ביחד הוא אמר לא לפני כמה חודשים
מה אני אמורה לעשות? * לשאול אותו על זזאתי שהוא הוסיף? אבל עם הוא מחק מהפרופיל שלו זה יהיה חשוד לא? או לתת עוד כמה ימים לראות למה זה מתפתח ואז אני ישאל אותו ואני יגיד מה אתה חושב שעם מחקת את זה מהפרופיל אני לא יודעת ראיתי עוד לפני שמחקת.

מעיין יקרה, כמה דברים: עצם העובדה שהוא כל הזמן מציע להתקדם בנושא יחסי המין ושואל אותך אם את מוכנה מעידה על כך שהוא משתוקק, ועם זאת מכבד את רצונך ולא לוחץ. זה לא אומר שהוא לא רוצה!
לגבי מה שסיפרת על חברויות חדשות בפייסבוק - ועל שינוי הסטטוס - לדעתי זה חלק מן ההתרחקות שלו והירידה במחוייבות ובבלעדיות כלפייך.
מה שאת עושה בימים אלו הוא להתחיל לקורא את המציאות בצורה יותר מדוייקת וחלק מן העניין הוא לנסות לזהות מה חשוב לו, להעמיד זאת מול העקרונות שלך ולהחליט האם את מוכנה לגלות גמישות ולזוז מעמדותייך - למען האהבה - או להישאר נאמנה לעצמך ולהבין שהמחיר שתשלמי על כך עלול להיות בחוסר נאמנות שלו או בסיום הדרגתי של הזוגיות הנוכחית.
רק את יודעת מה מתאים לך.זוהי דילמה אמיתית, כי נראה שמצד אחד את מאוד אוהבת אותו. אבל מצד שני עלול להיות שאפילו אם תשני את עמדתך ותקיימו יחסי מין מלאים, הרגשות שלו אלייך כבר לא מספיק חזקים לאור ההתנהגות שלו שתיארת אותה, ואת עלולה להיות מאוד מאוכזבת אם בסופו של דבר גם תקיימו יחסי מין וגם הוא ילך ויתרחק ממך...
לסיכום, אני חושבת שמה שאת עושה הוא חשוב על מנת לדעת איפה את עומדת מבחינת הרגשות והמחוייבות שלו, וכנראה שיש ביניכם פער בציפיות ובהבנות לגבי מהי הזוגיות שכל אחד מכם זקוק לה ורוצה אותה בשלב הזה של החיים.

הלוואי שהייתי טיפה חכמה וטיפה חזקה ואז הייתי יכולה לעשות את הצעד שאני צריכה לעשות, אין מצב שאני יפרד ממנו עם כבר אני יחכה שהוא יפרד אולי אני סתם מגזימה והוא לא מחק את העדכון שהם חברים מהקיר, לאיודעת אני רק רוצה לשאול אותו מיזאת הבחורה הזאת ולראות מה הוא אומר. הוא שיקר לי אתמול הייתי מחוברת לפייסבוק שלי ולפייסבוק של הבחורה הזאתי ודיברתי איתו מהפייסבוק של הבחורה ושלחתי לו בו זמנית הודעה מהפייסבוק שלי והוא לא ענה התקשרתי עליו שאלתי למה אתה לא עונה הוא אמר אין קליטה פה במחסן(הוא היה בעבודה) ואיתה הוא דיבר (עם הבחורה ההיא) אמרתי לו גם תביא לי תמיספר טלפון שלך והוא אמר שלא תביני אותי לא נכון ישלי חברה ואני לא רוצה להרוס תקשר שלי איתה, או שאמרתי בוא ניפגש באיזה יום שישי והוא לא מוכן, אפילו שאמרתי סתם ניפגש מבלי שהיא תידע והוא לא רוצה, הקטע שהוא שיקר לי עכשיו מפריע לי
אבל אחרי שהוא חזר מעבודה דיברנו מזה יפה הוא דיבר איתי כמו שהוא רגיל לדבר ונורא נהנתי לדבר איתו ככה, אולי הוא מרגיש לא טוב שהוא שיקר או שהוא דיבר עם בחורה שהוא לא מכיר ורוצה לפצות את עצמו כיאילו ולדבר איתי יפה? זה יכול להיות? תיראי מה את אומרת על זה שכל פעם שאני חושבת עליו הוא מיתקשר, בבית ספר בבוקר עד שהוא מגיע פתאום אני יוצאת מהכיתה וחושבת עליו והוא יוצא מהכיתה השנייה זה כיאילו כל פעם שאני חושבת עליו אני רואה אותו או שהוא מתקשר, זה יותר מאהבה ובגלל זה אנחנו עוד ביחד
ובקשר ליחסי מין אני בחיים לא יתן לו עד שהמצב ירגע
מספיק אנחנו עושים דברים אחרים שגם אני יפגע אחרי זה שניפרד שאני יזכר מה הבאתי לו (את הגוף שלי)

ג'ני יקרה,

לרוב, מרחק מסייע להתבונן על הדברים במבט אחר ולבחון אותם כפי שהם, באופן שקול וללא אמוציות.
לכן רעיון החופשה, יצירת אווירה שונה, נינוחה ורגועה הרחק מהשגרה הלוחצת בהחלט יכול לסייע לכם לשפר את המצב. אולם, המרחק מהיומיום לכשעצמו לא "יעשה את העבודה". כדי שהמצב באמת ישתנה לטובה והזוגיות שלכם תעלה על המסלול הנכון, כך שגם לאחר החופשה התקשורת ביניכם תהייה נכונה, רגועה וזורמת יהיה עליכם לנצל את החופשה לשיחה פתוחה וכנה. יהיה עליכם לפתוח את כל הנושאים הלחוצים והלוחצים המונעים מכם לדבר ביומיום וגורמים לכם לריב. נצלו את החופשה הזו לכיף, מנוחה, זמן איכות ויצירת אבני-יסוד לתקשורת טובה ובונה.

"אני" יקרה,

אני מאמינה שכדי להשיג את היעדים והמטרות שלנו, בכל תחום ומישור בחיים, עלינו לקחת יוזמה, לעשות, לפעול ולקדם. במילים אחרות, כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג, עלינו לעשות בעצמנו ולא להמתין שמישהו יעשה למעננו או לחילופין שהדברים פשוט יקרו מעצמם. דברים אמנם קורים וניסים מתרחשים אולם, לרוב זה קורה לאלו שעושים למען עצמם וזה גם קורה בתדירות נמוכה...
למיטב הבנתי הקשר שלכם נמצא בתחילת הדרך. על-מנת שהקשר הזה יתנהל כפי שאת רוצה, אולי יש מקום ל"שים" את הדברים בנתיב הנכון והמתאים לך, דווקא כעת, בהתחלה, ולגרום לכך שהדברים יתנהלו כפי את מוצאת לנכון. כלומר, אם את אוהבת לצאת ולבלות ומעדיפה להכניס מעט יותר "אקשן" ובילויים לקשר שלכם, תזמי את. כך גם תוכלי לצאת למקומות בהם את אוהבת לבלות ולנצל את ה"יציאות" הללו לעשיית דברים שאת מעדיפה. כאשר את היוזמת את (לרוב) הקובעת!
יחד עם זאת, אני מקבלת תחושה כי הבחור הזה הוא מעין ברירת מחדל עבורך. הוא לא בדיוק ניחן במראה שאת אוהבת ואת נשארת איתו כי, לעת עתה, "אין לך זמן לחפש", כפי שכתבת. כמו כן, התנהלותו הכללית, חוסר היוזמה שלו כמו גם, העדפתו להישאר בבית פחות מתאימים לך ולכן את לא "זורמת" בטבעיות ובספונטניות בקשר (ואפילו לגבי עניין כמו שליחת מסרון) ולא חשה את ההתלהבות הראשונית הקיימת בתחילת הקשר.
במקום להישאר בקשר שרחוק מלהיות "כוס התה שלך", במקום להתפשר כי "זה מה יש כרגע" ולחשוב כבר כעת על "להסתכל הצידה" בהמשך הדרך, כפי שכתבת, אולי כדאי לסיים את הקשר הזה כבר כעת ולנצל את "זמן היחד" שלכם למציאת הזוגיות הנכונה עבורך?

היי זה חלק כיפי לישון ביחד אחרי הסקס
ולקום ביחד אם רוצים לעשות משהו ביחד במהלך היום
אבל מניסיון מר שלא הצלחתי לישון עם החבר שלי
זה גרם לעצבים ולא כיף... אם זה לעכשיו אז מילא
אבל אם אתם גם תחיו ביחד...
לכל אחד יש מקום במיטה? מישהו מכם נוחר? תבדקו את זה
ואם לא מצליחים בכלל בכלל אז בהמשך אפילו לישון בנפרד ...
זה פשוט הורס את כל המצב רוח אם לא ישנים טוב בגלל הבן-זוג...

רוסלן יקר,

ציינת כי התדירות בה אתם ישנים יחד הינה תדירות נמוכה, כלומר, זהו אירוע נדיר בזוגיות שלכם.
לאור זאת, ייתכן כי כאשר מזדמן לכם לישון יחד שניכם לא מצליחים לישון מאחר ואתם לא רגילים לישון זה עם זו או לחילופין ההתרגשות שבשינה משותפת מדירה שינה מעיניכם.
אם יש באפשרותכם להפוך את השינה המשותפת לאירוע פחות נדיר, אני מאמינה כי תתרגלו לכך, תשנו היטב ותגלו את ההנאה שקיימת בהתעוררות וקימה משותפת.

כשאתם כבר עושים סקס, אז את מרגישה שהוא משקיע ונותן מעצמו כדי שתהני?
או שזה סתמיי רק כדי לעשות V על צורך בסיסי בקשר

שירי היקרה, תודה על התיאור המפורט שמאוד עוזר להבין את הדינמיקה.
ראי, יש אנשים שלא יכולים לעזות סוויץ' בקלות ל"מוד" של סקס. חברך מדבר על חסימה שיש לו מהתקרבות אליך לאחר שאתם רבים או מתווכחים. נכון שיש אנשים שיכולים לרצות סקס בלי קשר לריבים או ויכוחים,אבל יש גם הרבה כאלה שהתקרבות גופנית היא אצלם המשך של התקרבות רגשית.
לדעתי חברך שייך לסוג השני.
עלייך להבין מה רותם אותו ומה חוסם אותו. אם הוא חשוב בעינייך - עלייך להיות יותר רגישה אליו. לפענח את דרך הגישה אליו, מה רותם אותו, מה מדליק אותו.
לדעתי אם תשקיעי ביצירת אווירה נעימה, תרבי במילות חיבה, תפרגני ותשבחי אותו, זו הדרך לרתום אותו להתקרבות רגשית ואז גופנית.
נכון שאת הלכת - על פי התיאור שלך - והשקעת בגירויים מיניים, וציפית שזה ידליק אותו. אני חושבת שמה שעשית יכול היה להדליק אותו במידה ולפני כן היית יוצרת אווירה נעימה ואוהבת ביניכם.
ללא זה - יתכן שהוא מרגיש שעליו פשוט "לספק את הסחורה" ולעמוד בציפיות שלך בזמן שמתאים לך, על פי החשק שלך. שימי לב שחלק מבניית אינטימיות טובה זה לדעת מה עובר עליו ולהתחשב בככך, ולהכיר איך הוא, ספציפית, "מתקתק", מה מדליק אותו ומה מכבה אותו. לא כל גבר הוא אותו דבר. דווקא התגובות שלו מעידות שהוא גבר רגיש ורגשי, בשונה מרוב הגברים. ואולי היו לך בני זוג אחרים, מן הזן הגברי יותר, שמולם התרגלת שלא משנה מה קורה ביניכם - סקס זה משהו שהם תמיד רוצים וקופצים עליו ויוזמים אותו. הרבה גברים הם כאלה, והרבה נשים מגיבות בדומה לבן הזוג שלך.
בעיני, בתור אישה, זה דווקא מאוד מובן שקשה להתקרב פיזית כאשר אין קירבה רגשית.

אגב, בהקשר שלאלה הנכונה שאיתי שאל אותך: במידה ומתקיים סקס ביניכם ללא התקרבות רגשית,אני מניחה שזה גם פוגם באיכות שלו...

אשמח לשמוע את תגובתך.

יש לו חברת מחשבים והוא פשוט מכור לעבודה , כמובן שמבחינתו זה מוצדק כי זו פרנסה אבל זה עבר את הגבול..
לא נשאר זמן לנו , תמיד חוזר אחרי 10 וחצי בלילה אין זמן לאינטימיות כי הוא עייף או מול הלפטופ גם סופשים אני תמיד מרגישה שאני צריכה ללכוד את תשומת ליבו אחרת יהיה כל דקה עם הלפטופ.
אני זו שבעיקר מלאה בחיי חברה וכל הזמן אני מציעה דברים לעשות כמעט כלום לא מגיע ממנו .
הרבה פעמים אני יוצאת לבד כי הוא אומר שעסוק..
וזהה מתיש. האם האחריות שהקשר יתקיים רק באחריותי?למה?
עברו 3 שבועות ולא שכבנו , הוא טוען כי יש מתחים ביננו ובעיני זה תירוץ .. הוא חוזר כל יום מאוחר סושפים מסרב לעשות לרוב דברים וזה מתיש אז ברור שיש תסכול וכעסים ובמקום לשים לב ללופ הוא לא קוטע ואומר וואו לא שכבנו הרבה זמן או לא עשינו משהו יחד אלא ממשיך את זה בתירוץ יש מתח וכו...לא בהכרחיש מתח בהמשך למה שכתבת זה נשמע כמו תירוץ לרוב
נראה לי מיר אחריות מה דעתך?
האם האחריות שהזוגיות תתקיים היא שלי ?
האם עלי לתמוך בעשייה שלו במחיר שאני נפגעת? שהרצונות שלי נבלמים בשביל ההצלחה שלו ?
האם זה נורמלי שבגלל שהוא מקים חברה אדחק לפינה בצורה כזו ? אני לא מכירה הרבה נשום של בעלי עסקים אולי את מכירה ...האם הויתור הוא במחיר העצמי??
אני מרגישה במלחמה מתמדתץ ונסיון לשמור על הקשר...

אבל כניראה הוא בוגד בך. גם אם בחור מאוד עייף\טרוד אין זה אומר שהוא לא ירצה להתפרק . שלושה שבועות הם יותר מידי זמן כדי לפתור את זה באמטלת" אני עייף" - יש דברים מתחת לפני השטח. את בת שלושים, אל תגזרי על עצמך חיים בו מתפשרים עלייך. בהצלחה.

שירי,לאור מה שאת מתארת, אני חושבת שעלייך לבחון את המשך היחסים שלך איתו.
עושה רושם שאתם לא מצליחים לספק זה לזו את הצרכים הרגשיים שלכם, ונוצר כבר מירמור ותיסכול וריחוק מלווה בהאשמות.
במצב כזה - או שהולכים לייעוץ זוגי או שמפרקים. שניכם מאוד לא מאושרים ביחסים האלו וזה לא נראה כאילו זה ישתפר מעצמו.