פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

שלום במקרה הגעתי לפורום הזה ואני ממש שמחה על כך אז ככה אני גיליתי את הבולימיה לפני כמעט 3 שנים בהתחלה התלהבתי נורא וואי איזה כיף לאכול מה שרוצים ולהשאר רזים זה פשוט הגיע למצב של חוסר הכרה פשוט אוכלים כל מה שרואים בלי לחשוב בכלל מה חושבים עלי על שאני אוכלת כמו בהמה הגעתי למצב שמצאת החמה ועד השקיעה הייתי רק מקיאה מלא כספים הלכו לי על האוכל גנבתי בסופר ובעיקר עשיתי לעצמי המון בושות בחוסר השליטה שהפגנתי לנוכח האוכל כתוצאה מהבולימיה הפסיק לי המחזור החלו כאבי שינים נפיחות בבטן וכדומה הויי אני כל כך מבינה את הבולימיות ואף אדם שלא עבר את זה לא יצליח אפילו במעט להבין מה עובר על בולימי\ת ברגע שהו\יא מחליט\ה להקיא יש פשוט רעד ברגלים ומבחינתו\ה שהעולם יתהפך העיקר לאכול וכל מה שמסביב פשוט לא מענין ,זה סבל בל יתואר וכמו שרוצים לצאת מזה ככה רוצים להשאר בזה אבל זה לא חיים תקינים זה יכול לשבש את מהלך החיים ולדפוק את הבריאות וכמובן לגרום למוות לכן זה לא שווה להוציא מלא כסף על אוכל ולבזבז את היום בלאכול ולהקיא קחו את עצמיכם בידים כשתפסיקו להקיא ולהתעסק בכל הקשור לבולימיה תבחינו כמה החיים יפים וכמה אפשר לספיק בזמן שמבלמסים אם זה לצחוק עם חברים לבלות לטייל לראות סרט בלי שהמוח יתעסק את מה אני יאכל ויקיא היום מאיפה השיג אוכל לבולמוס הבא ושוב בושות ליד חברים כי כשמתחילים לאכול פשוט איאפשר להפסיק ואז הלחץ שמא האוכל יתעכל ואז להקיא שלא ישמעו ושלא ירגישו ואחרי ההקאה אומנם הבטן ריקה אבל עולה תחושה של ריקנות "מה עשיתי" שוב ביזבזתי את זמני לריק זרקתי כסף לאסלה תרמתי להרס בריאותי ובשביל מה כל זה ? בגלל קילוגרם או שניים [מבולימיה לא מרזים כל כך] אני פונה אל הנגועות בדבר רוצו לטיפול אל תצפו לקום יום אחד בלי המחלה זה רק הולך ומחמיר ואתן שלא נגועות תתרחקו מהמחלה כמו מאש המחלה הזו קשה יותר מכל מחלה שאי פעם שמעתי עליה היא שולטת בכם ומוליבה אתכם שולל בלי רחם תצילו את עצמכם כי מי שניכווה אומנם יכול לצאת מזה אבל הדרך היא דרך של יסורים במו גמילה מסמים וכמובן תמיד תשאר צלקת ותזכרו את זה

חברה טובה שלי ירדה במהלך השנה האחרונה כ 13 קילוגרמים.. ללא פעילות גופנית כלל.
היא טוענת כי שינתה את הרגלי האכילה שלה. לידי היא אוכלת בסדר גמור. אך לפפי תחושותי ותחושות חברותי היא מקיאה כאשר היא לבדה.
העניין הוא שהיא הפסיקה לרדת במשקל, היא כבר 4 חודשים נראת אותו הדבר, אך, שוב בערבון מוגבל, עדיין מקיאה.
הוצאנו מאמרים על בולמיה ועל התופעות והבאנו לה, היא צחקה עלינו ואמרה שאין זה הגיוני, ואם היא היתה בולימית היא היתה מרזה הרבה יותר.
האם זה הגיוני שהיא עדיין מקיאה אך לא מרזה? מה ניתן לעשות? האם לערב את הוריה? חבר שלה? מדובר בבחורה בת 23...
תודה מראש,
מיכל

אחותי סובלת מעודף משקל די הרבה שנים, ניסתה דיאטות שונות ולא הצליחה. לאחרונה היא ירדה הרבה במשקל וההורים שלי סיפרו לי על התנהגות מוזרה מצידה. כשבאתי הביתה בסופ"ש (אני לא גרה בבית) ראיתי שהיא הולכת לשירותים אחרי כל ארוחה ואמא שלי אישרה שכך היא עושה תמיד. פעם אחת הלכתי אחריה לשירותים והיא נבהלה כשהיא יצאה וראתה אותי ועל פניה היו סימנים של דמעות. ניסיתי לדבר איתה על זה אבל היא סירבה לענות אז צעקתי עליה. איך אפשר לדעת אם באמת יש לה הפרעות אכילה ואיך אני יכולה לגרום לה לדבר ולעזור לה?
בבקשה תייעצי לי מה לעשות, אני מאוד מודאגת.

שלום קרן עמית,
אני בת 26 ולפני כמה שנים, בזמן השירות הצבאי סבלתי מהפרעת אכילה, לא אנורקסיה כי לא הורדתי מספיק משקל בשביל זה, אבל קרוב. הצלחתי לצאת מזה לבד אבל המחשבות על אוכל ומשקל תמיד מלוות אותי, כל פעם שאני עולה קצת במשקל אני נכנסת ללחץ, מפסיקה לאכול ולפעמים גם מקיאה, עד שאני חוזרת למשקל הרגיל. לאחרונה העליתי קצת משקל ומצד אחד אני רוצה להוריד אותו אבל מצד שני אני פוחדת לעבור את הגבול ולהגיע שוב לסחרור הרגיל. אנשים מסביב אומרים לי שאני לא צריכה לרדת אבל אני מרגישה שמנה, בגלל ההיסטוריה שלי קשה לי לדעת מי צודק, אני או הם. יש לך עצה איך אוכל להוריד משקל בצורה מאוזנת בלי להגרר לקיצוניות ואיך בכלל לדעת מתי אני מספיק רזה? בדר"כ אני נמצאת בתת משקל לפי ה-BMI ועכשיו עברתי למשקל נורמלי, האם באמת חובה להיות במשקל כזה, זה נראה לי מוגזם.

היי.
אני בת 16, גובה 1.72 ושוקלת 55 בזמן האחרון.
מתחילת השנה העליתי 6 קילו [וגבהתי 2 ס"מ] ועכשיו אני מנסה לרדת 3 קילו, ויש לי כמה שאלות:
אני לא מצליחה להיפרד ממתוק אז אני תמיד מגזימה כמה ימים, וכמה ימים לאחר מכן בקושי אוכלת [רק תפוחים וגם זה בקושי] האם זה נחשב הפרעת אכילה?

ומהו משקל המינימום בשבילי [ואני בעלת מבנה גוף צר]?

שלום רב, אני בן 16. אני לא אוכל כמעט כל היום....אני אוהב קורנפלקס ולפעמים גם ממתקים, אבל לא הרבה יותר.ו....אני כל היום שבע...

מה את ממליצה לי?

שלום, קוראים לי ענת. אני בת20 והגובה שלי 1.54 מ'.

בחורף התנסתי בחוויה לא נעימה- אנורקסיה והגעתי למשקל של 35 ק"ג, כשלפני כן הייתי שוקלת 47.
ששקלתי 47 הייתי אוכלת מה שבא לי ולא עליתי במשקל בכלל- רוב החיים שלי הייתי על 45-47 ולא קרה כלום. פתאום הפסקתי לאכול ... הפסיק לי המחזור, נכנסתי מצבי רוח. אני לאט לאט יוצאת מזה , אבל האם את יכולה להגיד לי מה המשקל שבגובה שלי אני אמורה להיות ?!... ומאיזה משקל בגובה 1.54 זה כבר עודף משקל?

קודם כל אני משמ שמחה לשמוע שאת במשקל תקין. שנית, אם תוכלי ליצור איתי קשר באי מייל ככה שנוכל לקבר בפרטיות, ואני אוכל להשאיר לך את הטלפון שלי ... תודה...

בנות ונשים מקסימות
קוראת ורצה לבכות
אני לומדת צילום ומחפשת נשים שסובלות מהפרעת אכילה, שאולי יהיה מעוניינות להשתתף איתי בפרוייקט צילום אישי וקרוב...
אם מישהי מכן מרגישה שהיא רוצה לשתף בסיפור שלה, כדי לעזור לאחרות, כדי שאולי שלא יהיו אחרות, כדי שהן לא יהיו לבד...כדי לעזור לעצמכן...
אני עושה פרוייקט שמדבר על הכל,על עולם עם דימויים מעוותים, על כאב ובדידות... על המחיר שבנות ונשים משלמות על זה, וכולי תקווה שמי שיראה את הצילומים ירצה לעזור או למנוע או להבין, שיהיה אכפת לו! הייית עוזרת בדרך אחרת אבל כל אחד והמתת שלו ושלי זה לצלם. דעו לכן שאני קוראת את המילים שלכן וכואב לי הלב, פיזית. ואני כועסת על הגורמים לזה.
אני בת 23 וגרה בדרום, ואם יש מישהי שתהיה מעוניינת להכניס אותי רק קצת לחיים שלה ורק לקצת זמן.... האי מייל שלי כאן ותרגישו חופשי ליצור קשר. אפשר גם על-גבי הפורום.
יום מקסים לכולן
סופי

אני לא שמנה אבל בקרוב מאוד אני אהיה אם אני אמשיך ככה...אנ כל הזמן רעבה! אני קמה בבוקר עם קרקורי בטן...אני אוכלת 8 ארוחות ביום, קטנות אמנם, אבל אוכלת....
ובסוף היום אני מרגישה רע עם עצמי.

התחלתי לשתות תה טיבטי בשביל להקל על המטבוליזם...אבל הוא לא משמ עוזר. חוץ כאבי בטן הוא לא עושה לי כלום....

מה גורם לזה?

אגב, אני בת 25 וזה פעם ראשונה שאני בכלל מתמודדת עם נושאי משקל. תמיד הייתי רזה.
ואף פעם לא הייתי כל כך רעבה

עדן שלום. מעניין אותי לדעת כיצד לנערה כה צעירה ישנו כזה עבר של דיאטות. הגעת כבר בעצמך למסקנה שהאכילה שלך היא רגשית. אין לי את הנתונים שלך ואינני יודעת על מה את מתבססת בקביעת עודף המשקל שלך, האם דיאטנית קבעה זאת? בכל אופן אני חושבת , על סמך דברייך, שכדאי לפנות לטיפול נפשי . תוכלי לגשת לאבחון במרפאה שעוסקת בהפרעות אכילה ושם יבחרו לך טיפול מתאים. אשמח לענות לך על עוד שאלות. קרן.

שלום.

אני מחלימה מאנורקסיה קשה. אני בת 17 ואנ י מטופלת כבר שלוש שנים בצפת. כל פעם שאני מסתכלת על תמונה של דוגמנית אני ישר מתחילה לבחון אותה ולראות אם היא אוכלת או לא ואז תמיד נורא באלי לדבר איתה ולישאול אותה. אני גם קצת ........טוב נו.......מקנאה. כי איזה בת לא רוצה להיות דוגמנית מצליחה?..וכן אני רזה ואני יפה אבל עדין יש את החוסר סיפוק הזה והרצון להיות הכי טובה והכי יפה והכי מוצלחת ושכולם יסתכלו.....מישהו?.???........אני צריכה קצת תמיכה

פיית הפרחים

קרן שלום,
אני בולמית לסירוגין כבר 5 שנים, מעט אחרי שהתגייסתי, לרוב היו לי התקפים פעם עד פעמיים בשבוע בהם הייתי אוכלת כל מה שאני רואה ומקיאה, ובחודש האחרון זה הפך להיות ארבע, חמש פעמים בשבוע עם התקפים חמורים הרבה יותר, ואני מאוד מאוד רוצה להפסיק עם זה ופשוט לא מסוגלת, אני לא מסוגלת לספר להורי בשום אופן ולכן אין לי מאיפה לקחת כסף לטיפול (אני סטודנטית שחייה על חשבונם) אבל אני מאוד רוצה להפסיק ולא יודעת מה לעשות.

שלום קרן,
אני סובלת מאנורקסיה ונמצאת בתהליך טיפולי עם פיסכותרפיסית. משקלי 45 ק"ג וגובהי 170 סמ.
אני מאוד רוצה להחלים ורוצה לחזור לאכול באופן מבוקר אך לא יודעת איך. מה עלי לעשות. עם מה להתחיל כדי לא לגרום נזק לעצמי וכדי לדעת שאני אוכלת מה שצריך . אני אובדת עיצות

בוקר טוב!

בתאריך ה 6.4 התייעצתי עימכן לגבי חברתי הטובה ובהמשך לתשובה שניתנה לי אז אני רוצה להדגיש כי אנו סטודנטיות ולא נערות, ולהתייעץ האם לא כדאי לי לכתוב לחברתי מכתב או לדבר עמה פנים מול פנים ולומר לה שאם לא תפסיק עם המצב אז איידע את המרכזות שלנו?
חשוב לומר כי אני מנסה כל הזמן לשוחח, להאיר עיניה , להציק ולהפחיד אותה אך,התשובה שאני כל הזמן מקבלת היא :" יהיה בסדר, אני אוכלת אל דאגה..."
חשוב לי לומר כי אין לי עוד בנות לשתף בנושא, אם כי בנות התחילו לומר לה שהיא חיוורת, מופנמת מסוגרת אך היא לא הגיבה ואני התחלתי לזרוק באויר שהיא לא אוכלת. האם יש בידיי דבר מה לעשות או לשבת מנגד לא לעשות מאומה בשל הפחד שלי שהיא לא תסמוך עליי יותר ותכעס ולא תשתף אותי בכלום???