פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

שלום,

יש לי שאלה על פסיכולוגיה קוגניטיבית כבר זמן מה ואני לא מצליח למצוא את התשובה באינטרנט אז קיוויתי שאולי יש כאן מישהו שיוכל אולי לעזור לי עם השאלה שלי.

נכון שיש את הקוגניציה והקוגניציה היא מגוון כל היכולות של המוח?. אז במסגרת הקוגניציה יש לנו כל מיני יכולות ורבות מהן קשורות לידע שלנו. היכולות הקוגניטיביות של קליטת המידע, היכולות הקוגניטיביות של אחסון המידע, היכולות הקוגניטיביות של שליפת המידע וכדומה'.

השאלה שלי היא כזאת:
האם הידיעה האנושית עצמה, במצבה הסטטי, כאשר לא מתעסקים בידע עצמו בשום צורה או דרך, לא קולטים אותו, מאחסנים אותו או שולפים אותו אלא כאשר הוא פשוט קיים בתוך התודעה מבלי שמתעסקים בו בשום צורה או דרך, האם ההחזקה בו היא יכולת קוגניטיבית?.
או בנוסח פשוט יותר:
האם הידיעה האנושית עצמה היא יכולת קוגניטיבית בפני עצמה?. האם ההתקיימות עצמה של ידע במסגרת של תודעה של ישות אינדבדואלית בעלת תובנה היא יכולת קוגניטיבית?.

אם כן, מה הוא שמה של היכולת הקוגניטיבית הזאת?. האם מישהו יכול להגיד לי באיזה יכולת קוגניטיבית מדובר מתוך רשימת המיומנויות הקוגניטיביות שבתמונה שבעמוד הויקיפדיה של מושג ההכרה? (כי בעמוד הויקיפדיה של המילה "הכרה" יש תמונה של רשימה של כלל המיומנויות הקוגניטיביות וחלוקתן לקבוצות של מיומנויות קוגניטיבית). תחת איזה קבוצה של מיומנויות קוגניטיביות המיומנות הקוגניטיבית הזאת נופלת?.

אהיה אסיר תודה לכל מי שיוכל לעזור לי.

אני בולעת בלי בעיה אקמול, גם את כדור הויפאקס אני לקחתי בקלות. את הכדור החדש אני מתקשה לבלוע, יש לי תחושה של בחילה. מייד לאחר הבליעה אני מקבלת התקף חרדה. האם זה הטיפול החדש?

היי דר,
אני סובלת נורא מהמצב שאני נמצאת בו קשה לי לנהל חיי יום יום עם המצב הזה ובמיוחד שאני אמורה לטפל בשני ילדים קטנים מאוד קשה , אני סובלת מכמה בעיות יחד, מקוצר נשימה ומחום יתר ולעיתים מלווה בהזעה ובנוסף לזה עייפות נוראית וישנוניות כל הזמן גם אם יושנת מספיק בלילה. גם וחולשה בשרירים ומרגישה את דפיקות הלב חזקות ומואצות זה מאוד מציק לי ומעייף אותי . עשיתי את כל הבדיקות וכולן תקינות . עדיין לא פגשתי פסיכולוג אך דיברתי עם אחות וטענה שאלה הם סימני חרדה קשים ושאני צריכה טיפול דחוף . מה דעתך ? ומה הטיפול ? אני מרגישה שמשהו חונק אותי ועומדת להתעלף ולא מרגישה שאני חיה בכלל. אני צריכה פתרון דחוף . עזרה בבקשה
תודה

היי,
אחותי בת ה26(לא גדלה עם ההורים) איבדה לאחרונה באופן טרגי ביותר את כלבתה האהובה.
היה לה קשר מיוחד איתה מאוד: הן ישנו ביחד, אכלו, והיו ביחד בכל מקום.
באופן מפתיע, הכלבה פיתחה דלקת חריפה ולאחר כמה שעות של אשפוז מתה.
אחותי הייתה בטוחה שתינצל, הוטרינרים אמרו לה שיהיה בסדר והשמדדים שלה נפלאים ושבעוד כמה שעות אפשר לקחת את הכלבה.
באופן מפתיע המצב התדרדר והכלבה מתה מאוד צעירה.
מאז אחותי לא מפסיקה לעסוק במוות.
היא לא רוצה לאכול אוכל טעים כי היא מרגישה אשמה שהכלבה לא אוכלת. היא לא הולכת לעבוד, היא לא רוצה לקום מהמיטה, היא לא מחייכת, היא גם אומרת שהיא רוצה שיקרו דברים רעים כי היא רוצה להרגיש רע. כי אם היא מרגישה טוב היא מרגישה אשמה.
היא כל הזמן מתקשרת לצוות ומנסה להבין מה קרה ואיך קרה.
היא כל הזמן מנסה לשחזר את הרגעים האחרונים ומה היה קורה אילו היו עושים החייאה והיא הייתה ניצלת.
היא מחפשת כל הזמן על כלבים במצב קשה יותר שכן ניצלו והיא לא מבינה ולא מקבלת למה הכלבה שלה לא.
המצב שלה ממש לא טוב, היא לא מתאוששת, היא כל הזמן במיטה ושאני שואלת אותה מה היא עושה , היא אומרת לי שהיא מדמיינת שאומרים לה לבוא לשחרר את הכלבה ושהכל בסדר.
היא פשוט לא מקבלת את זה. היא בוכה שהייתה צריכה להתעקש על עוד החייאה, ואולי לא עשו החייאה לאחר מוות למרות שלכלב אחר כן, היא לא מפסיקה לחפש את השאלה של מה היה קורה אילו ..
היא אומרת שהיא לא מצליחה למצוא טעם לחיים.
אני מבינה שהכלבה היוותה אצלה תחליף מסויים למשפחה, אבל היא פשוט לא ממשיכה הלאה.
היא אומרת שהיא כבר לא מפחדת למות ולא אכפת לה מכלום.
גם ללימודים היא מסרבת ללכת כי היא אומרת שזה כבר לא מעניין אותה.
ספורט ומוזיקה היא אוהבת והיא פשוט מסרבת בטענה שזה הנאה והיא לא רוצה להינות אחרי שהכלבה מתה.
אנחנו לא מבינים מה לעשות, היא לא רוצה טיפול פסיכולוגי כי היא לא רוצה לצאת מזה.
היא אומרת בעצמה שהיא רוצה להרגיש רע כל הזמן.
מה עושים אנחנו ממש עובדי עצות.

תודה

היי... עד כמה שימוש בכדורים נגד דיכאון, חרדה קלה ועוד הוא נרחב ?

אם לכמת באחוזים, ראיתי נתונים של 10% מלפני כמה שנים, היום זה אפילו עלה?

אני לוקה בדיכאון וחרדה. בשנה האחרונה עברתי ניתוח להסרת שחלות וחצוצרות, איבדתי 2 חברים למחלת הסרטן, האחיינית שלי חלתה והעסק המשפחתי ניסגר. העסק היה ליד הבית וככה יכלתי לפקח על הנעשה בבית ולבדוק מה עם ההורים. בנוסף אני יודעת שהמצב הכלכלי של ההורים שלי ואני אצטרך לעזור כלכלית בבית. הבעיה שאבא שלי חולה וככה יכולתי להיות בסמן אמת. רציתי לדעת שהאם התקף החרדה הוא מהפחד לצאת הבית ולהתרחק גם עם זה לחצי יום?

היי, אני בן 30 ואני מרגיש שאני משתף את הזולת ואת החברה בפרטים אישיים שלי למרות שלא ביקשו ממני. לעיתים, זה גורם לקרבה וחברות. הבעיה נמצאת בתחילת קשר זוגי בה אני משתף ושופך החוצה מידע רב עליי ללא הפסקה. כמובן, כל המידע הוא אמת ומרשים. לא ברור לי מה הסיבה שאדם חושף בתחילת קשר עם בת זוג זרה את כל הקלפים והמידע עליו? אשמח להבין התנהגות כזו? אני מנסה להימנע מכך אבל זה חזק ממני. תודה רבה . יום נעים.

יש לי חברה,אנחנו לא כל כך קרובות, רוב מה שאני יודעת זה די משמועות, היא לא מספרת לי כלום בעניינים האלה. הבנתי שהיא באה מרקע מתעלל, היא לא בקשר עם ההורים שלה מגיל 16 או עם אף אחד אחר מהמשפחה. לא יודעת מה בדיוק קרה לה, אבל אמרו לי לדמיין את הדבר הכי נורא שאפשר...
לאחרונה הגוף שלה מתפרק, היא סובלת מבעיות וממחלות אחת אחרי השנייה. המצב הנפשי שלה ירוד מאוד, לאחרונה התחילה לחרוק שיניים... היא לא רוצה ללכת לטיפול, מפחדת שידחפו לה תרופות. אין לה כסף לפרטי והיא לא רוצה להיכנס לכל הבירוקרטיות של הקופה. אני לא יודעת איך אני יכולה לעזור לה, גם אם היא לא באמת רוצה וגם לאור החברות שלנו שהיא לא כזו קרובה...

אני בת 46 לא נשואה עברתי שתי פרידות קשות מבני זוג וכיום אני מרגישה נטישה חרדה חברתית בדידות אין לי אף אחד אף חבר חברה אני לבד עם עצמי קמה כל בוקר בדיכאון בגלל הרגשה של התחושה של הלבד מחפשת לקרוא באינטרנט או אולי ספר עם אתה מכיר על הנושא כדי שאוכל להעזר בכאב העצום הזה בפרט שרציתי לומר שאבא שלי מאוד חולה ואני ממש מפחדת להישאר לבד אשמח לעצה,בנתיים אני רוצה להתמודד לבד בלי טיפול עם זה לא יעזור אפנה לטיפול ממש אשמח לעזרתך בפורום. תודה רבה ושבת נפלאה

שלום רב,
אני נשואה ואמא לילד בן ארבע. אין לי משפחת מקור (הורים, אחים ואחיות וכו'). נולדתי למשפחה שבורה שכלום לא מאחד אותה.
למרות שאני נשואה עם ילד, זה ממש מעציב אותי שאין לי משפחה שממנה באתי. אף אחד לא מגבה אותי, זה תמיד רק אני ואני. להבדיל מבעלי שלו יש משפחה שדואגת בעיקר לו.
איך מתגברים על הדבר הזה? איך משתחררים מזה? אני כבר בת 41 ועדיין לא מצליחה להתגבר על הכאב הזה. אני לא יודעת גם אם טיפול פסיכולוגי יעזור בגלל שטיפול לא ישנה את המצב. מה יכול לעזור לי ללמוד לקבל את המצב?
אני לא רוצה להעביר ככה את כל החיים שלי.
תודה

שלום
אני מעוניין להוריד את המינון של הציפרלקס מ10 ל5 מ"ג. רציתי לדעת עד כמה באמת ל5 מ"ג יש השפעה? ואם אצטרך לחזור ל10 מ"ג האם יכול לחזור התופעות לוואי שהיו לי לפני שנה שהתחלתי לקחת כמו בחילות ובעיות בתפקוד המיני?

צהריים טובים דוקטור אני לא יודעת אם אני פונה בפורום המתאים, אני פונה בשביל מכר שהבן שלו בן שלושים שלקח סם מסויים ומאז נפשו נפגעה, הוא צריך טיפול נפשי דחוף והוא מסרב לטיפול, הבחור לא לקח מאז כלום אבל הפגיעה נשארה, יש איזה מקום שעוזר לטיפול בנפש עכב לקיחת סם? אשמח אם תוכל להפנות אותנו לגורם המתאים וגם תענה לי על שאלה, אם הבחור מעל שלושים ומסרב לקבל טיפול מה עושים

שלום ד"ר.
האם מומלץ או מותר לשלב מולטי ויטמינים ומינרלים בתוספת גינסאנג וקו-אנזים Q-10 ,לדוגמא של אלטמן שכולל קומפלקס רחב של ויטמינים a,b,c,d,e,k,ברזל ועוד.בזמן הטיפול בחרדה עם ציפרלקס 10 מילגרם ו לוריוון 1 מיליגרם.תודה על התשובה הקודמת ד"ר

היי ,

בן 35 רווק, ולאחרונה אני מסתכל על עצמי ורואה שוואלה לא הספקתי הרבה בהרבה תחומים.. יש דברים להודות שאני מעל הממוצע בהרבה אך לרוב אנו מסתכלים מה חסר או מה לא טוב

החל מזוגיות שלא היו לי הרבה מערכות יחסים, וגם אם היו אז די קצרות . לעיתים אני שומע מחברים שנה וחצי בקשר, אולי יותר אפילו ומרגיש שהרמה של האינטמיות אצלהם בקשר הייתה כל כך גבוהה ונבנתה לאורך השנים, שאצלי זה רק על פני השטח בלבד .

גם בנסיעות לחול אני פתאום חושב שיש כאלה שכבר תרו חצי עולם ואני כמעט תמיד תקוע פה , יכולים להיות הרבה סיבות והן באמת הגיוניות שלא רוצה לטוס עם חברים חופרים או כאלה שלא נוח איתם אבל בפועל אני בלי נסיון גם בזה

כמובן שיש דברים שעושים כי אוהבים ורצים אך גם בלי נסיון אתה רק צובר פער שיילך לכיוון לא רצוי.

אז מה עושים? אני לא מחפש למצוא בעיות כי אין ממש אני מחפש רק כמה עצות טובות או זווית למחשבה :-)

בת 29.נשואה באושר לבת זוג .
אני עצמי סובלת מחרדות שמקשות עליי לצאת החוצה ולתפקד בחוץ.הבעיה בעיקר היא מול אנשים.

תחושת איום מאנשים. שיהיו רעים אליי. שיסתכלו עליי. מרוב שאני לא יוצאת החוצה אני לא מתמודדת עם הבחוץ. כבר שנתיים לא עובדת. לא מצליחה למצוא עבודה וכבר התאייאשתי מלחפש. הישיבה בבית מקשה עליי ממש ואני מעבירה את הימים בחוסר אונים ובחוסר עשייה. כל יציאה קטנה לרחוב שהיא לא עם בת זוגי אני מעדיפה להמנע. כל הזמן יש לי תחושת איום שיתנכלו אליי שיהיו אליי רעים.

אני לא מרגישה את זה מעכשיו וזה לא תחושות חדשות. מגיל צעיר מאוד היו לי בעיות. אני הגעתי ממשפחה בסיכון ועברתי חיים קשים. חוץ מבת הזוג שלי שהיא הבית שלי והחיים שלי אין לי גם שום בנאדם אחר. ההורים שלי לא בקשר ככ. בגלל העבר הקשה שחוויתי איתם. חברים אין לי. אני מנותקת מהעולם אפשר לומר.

אני במבוי סתום. וככ רוצה לצאת ולעשות דברים עם עצמי. יש לי הרבה חלומות ומטרות.החלום שלי זה ללמוד פסיכתרפיה הוליסטית. יש לי גם חלום לכתוב ספר ביוגרפי על החיים שלי. אבל הכל סתם .ובפועל. חוץ מלקום יום יום ולהיות בפייסבוק. אני לא עושה עם החיים כלום. כל יציאה קטנה לבחוץ מאיימת עליי שאנשים יפגעו בי. אני הולכת עם אוזניות אבל זה עדיין לא עוזר

וכן הייתי בהמון טיפולים נפשיים בחיים. כרגע אני מחפשת טיפול פסיכולוגי. אך ללא תרופות. אני מאוד נגד תרופות