פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום,
אני בן 28 ונוטל מזה כחודש פעם ביום, ציפרלקס במינון של 20 מיליגרם וריספונד 1 מיליגרם, שאלתי הינה, בתוך כמה זמן אני אמור לחוש בהשפעת התרופות?, הואיל ונכון לשלב זה אינני חש בשום שינוי, למעשה אני אפילו חש רע יותר... עזבתי את מקום עבודתי, אין לי שמץ של ביטחון עצמי לקום ולחפש מקום עבודה אחר, התרחקתי מחברים הואיל ואני מתבייש במצבי, מרגיש שאין לי שום תקווה, הכישורים השכליים נפגעו, לא מצליח להישאר מרוכז או לקלוט ולו את הדברים הפשוטים ביותר, הזוגיות שלי כבר לא ממש זוגיות ואני רוצה לסיים אותה, בנוסף, כל מה שאני רוצה לעשות זה להיות בבית ולא לצאת ממנו כי אין לי כוחות לכלום ...

השילוב ידוע כמאד עוזר לאנשים. אבל שאלה - הייתי על ציפרלקס 20 מג שהפסיק להשפיע אחרי חצי שנה , רופא חושב להוסיף את WELLBUTRIN האם זה יכול להחזיר את ההשפעתו הטובה של תרופה שהפסיקה לעזור(ציפרלקס)? או נהוג לעבור פשוט לזו אחר של תרופות ?
תודה על תשובה מראש!

נטלתי לוסטרל 50 מ"ג מזה זמן רב. לאחר תקופה ניסתה הרופאה להעלות לי
ל-100 מ"ג במשך חצי שנה. . לא היה שום שינוי מבחינתי.

ירדתי בכדור ל-75 מג ל10 ימים ולאחר מכן 50 מ"ג כבר חודש.

לא הייתה בעיה כלשהי.
לפני מספר ימים התחלתי לחוש מעט תופעות של חרדה. האם יתכן שבגלל הירידה בכדור

(כאמור עבר חודש) החלו להופיע תופעות רק כעת?

אם אקח חזרה את ה-100 מג - תוך כמה ימים אני אמורה לראות הבדל, אם בכלל?

אני בת 32 חד הורית,את חיי עברתי בצורה קשה ביותר,הכול עבר עלי חוץ מרכבת,אני מרגישה לאחרונה שיש לי נפילה בהרגשה ופוחדת לשקוע בדיכאון,חברה המליצה לי לקבל טיפול תרופתי בשם סימבאלתה רציתי לדעת יותר על הכדור הזה מה הבדל בין הכדור הזה ללריקה האמת אין לי אפשרות לפנות לפסיכיטאר פרטי ותור דרך הקופה היה לי רק באוגסט
אשמח לקבל תתשובה יום טוב

ילד יחיד לאמא חד הורית ,
הילד התגייס לצבא בשנה וחצי שהוא בצבא ,לילד היו בעיות ואמא שלו מאוד דאגה לו הדאגה נמשכה במשך שנה וחצי וכיום שהכל הסתדר כנראה שההצטברות גרה לאמו לאבד את "הצפון" היא הוזה דברים ,מדברת כאילו מסתכלים עליה ועוקבים אחריה ומבקשת סליחה מבנה כל פעם.. זה התחיל לפני שלושה ימים.. עד השלושה ימים הללו הכל היה רגילל אמא תוססת ממש ככה אין אמהות כאלו בעולם!!! היא ממש חרדה לבן שלה והיסטרית
לגביו.

מה זה יכול להיות?

שלום לדוקטוריות. רציתי לדעת אם שילוב של כדורים נוגדי חרדה ודיכאון (לוריבן ופלוקסטין) ביחד עם עישון חשיש (לא קבוע) הוא בסדר. השאלה היא לא אם זה כדאי ובריא. השאלה היא למה גורם השילוב. כנ"ל לגבי אלכוהול.
תודה.

כתבתי כבר הודעה שמשום מה לא פורסמה ולא נענתה...
אני נוטלת 75 מג וויפאקס + 150 מג וולבוטרין מזה כשבועיים (לאחר שנטלתי כשנה אסטו שהפסיק להשפיע ואחכ ניסיתי 150מג וויפקס שגרם תופעות לוואי).
על פי הנחיית הרופא אני אמורה להפסיק את הוויפקס ולהשאר עם הוולבוטרין.
עם השילוב אני מרגישה רע! בחילות, שינה טרופה, חוסר שקט ועצבנות נוראית.
לתת לזה זמן? כמה? כשאפסיק עם הוויפקס המצב ישתפר?
שאלה נוספת - האם אפשר לשתות כוס יין או בירה מדי פעם למרות ההוראות של הוולבוטרין? הרופא אומר שכן...
תודה

אני לוקחת רסיטל מזה כשנתיים, בזמן האחרון חזרו החרדות ואני בוכה המון
לפעמים גם ללא סיבה
רופא המשפחה שמטפל בי החליט לשנות לי את התרופה מרסיטל ובמקומה
לקחת ציפלרקס, הוא אמר לי שאין שום בעיה להפסיק את הרסיטל וישר לעבור
לציפרלקס
מה דעתכם, תודה מראש על התשובה

שלום,
שמי קרן בת 32 לידה ראשונה לפני חודשיים פניתי לפסיכיאטר עקב מצבי רוח קשים וחוסר תפקוד,היא המליצה לי על כדור טבעי בשם: רמוטיב (remotiv)המצב רוח יותר טוב אבל לא ממש חזרתי לעצמי הייתי בעבר עם הרבה יותר שמחת חיים יש לי חרדות להיות לבד ולטפל בתינוקת תמיד אני רוצה חבר'ה איתי לא מסוגלת לתפקד לבד בבית
האם הכדור הנ"ל אמור לעזור? כבר שבועיים שאני נוטלת אותו ואין שיפור משמעותי
אנא תמליצו לי מה לעשות? יש לציין שהיו לי חרדות להיות לבד בבית בשנה האחרונה גם לפני הלידה
מה עלי לעשות?
אנא עזרו לי.
תודה

אני בת 27 וסובלת מחרדות חריפות ודיכאון מזה כשנתיים בהחיים לא נגעתי בסמים אבל לפני שנתיים נגעתי בהפעם הראשונה ומאז אני סובלת מהתקפי חרדה ודיכאון חריפים התחלתי בטיפול בתרופות ואין שינוים המצב החמיר לא יוצאת לעבוד לא יוצאת אם חברות אני לא יודעת מה לעשות תעזרו לי בבקשה.
אני גם השמח מאוד להיות בהקשר אם בנות גילי זה מאוד יעזור לי

טוב? מועיל?
בהריון מותר? או שיש סיכון?

(סטביליום - ההרכב :חומצות אמינו וחומצות שומן דגים, שמן מן הצומח , סלניום וויטמין E).

שלום!
אני וחבר שלי יחד כבר כמעט שנתיים ובתקופה האחרונה הוא החל לקבל התקפי חרדה קשיים , בפעם הראשונה לא הבנתי מה עובר הוא התעורר אמר שהוא לא מרגיש טוב ניסתי להרגיע אותו (בלי להבין מה קורה) ואז הוא נעלם, יצא ולא ענה לטלפונים .
אני מתוך לחץ ואי הבנה ניסתי לתפוס אותו כל היום (בלי ידיעה שזה רק מחמיר את המצב) .
לפני כמה ימים שוב היה לו התקף חרדה הפעם הייתי יותר מוכנה והרגעתי אותו, ונתתי לו מרחב , אתמול לצערי שוב היה לו התקף (הוא מתחיל טיפול) אך לצערי הפעם הוא החליט להרחיק אותי ממנו 0למרות שבפעם האחרונה הוא אמר שעזרתי לו מאוד) אני מנסה לא להאשים אותי, אבל אולי זה כן אשמתי ? אולי אני זו שגורמת לו להתקף חרדה ? ( זה מגיע המון כשאני לידו) ...אני רוצה לשקר לעצמי ולהגיד שזה לא , אבל מקוננת בי מחשבה שזה כן .
ועכשיו הוא מתרחק ממני ואני אובדת עצות.

היי...

אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד אודה לכם אם תוכלו להגיב לי בפירוט על מה שאני שואלת פה.

לפני כחצי שנה התחלתי לחוות חרדות קשות מאוד .. כל זה התחיל אחרי תקופה שבה קרו לי הרבה מאוד דברים בזמן קצר.. התאכזבתי ממספר קשרים בתקופה מאוד קצרה, אנשים פגעו בי, החלפתי מספר עבודות.. והכל היה מסובך. חשבתי שאני מתמודדת אבל אז הגיעו החרדות. שהתאייפנו בתחושה של מצוקה ולחץ אדיר. דבר נוסף שחשתי היה תחושת דפרסונליציה, הרגשתי שאני זרה לעצמי, לא מכירה את הגוף שלי. הייתי יכולה לשבת ולהתסכל למטה לכיוון הידיים והרגליים ולשאול את עצמי אם זאת אני, או אם אני בחיים.. זה היה מאוד מפחיד. אני אדם שבגדול נכנס לעצבות המון בחיים.. אני מרשה לעצמי להשבר ולהוציא, אני משתפת את הסביבה שלי, ומוציאה את הרגשות שלי החוצה. אבל בחיים לא הרגשתי דבר כזה. זה היה פשוט מפחיד. דבר נוסף שהרגשתי היה כל הזמן חוסר שיווי משקל.. הייתי מפחדת לקום בעבודה. לאחר התמוטטות שעברתי הגעתי למיון כאשר אני בחרדה נוראית ובוכה בלי הפסקה, שם הפסיכיאאטרית המליצה לי על ציפרלקס. לקחתי מרשם מרופא משפחה (אני במעקב אצלו ולא אצל פסיכיאטר) ובמקביל אני בטיפול קוגנטיבי התנהגותי אצל פסיכולויג. כחצי שנה לערך אני עם הציפרלקס, הוא השפיע דיי מייד, ובלי תופעות לוואי. התופעת לוואי היחידה שיש לי היא כהות רגשית ופיזית. אני מרגישה מנותקת.. אני לא חווה רגשות בעוצמה אם בכלל.. וזה נורא מפריע לי. החרדות פסקו לחלוטין, אבל עדיין יש לי מחשבות טורדניות, עצבות לעיתים, וכל הזמן אני שואלת את עצמי שאלות על מהות החיים. הפסיכולוג שלי אומר שאני בתהליך התבגרות של ממש.

המצב רוח שלי משתנה לעיתים דיי קרובות. לדוגמא: בעבודה שלי לא הכי טוב לי מבחינת אווירה, והמקום פה דיי מדכא אותי. אתמול יצאתי מוקדם( וזה נדיר), והיה לי ממש טוב, היה לי מצב רוח עילאי,, יצאתי בערב ליום הולדת ורקדתי והייתי שמחה. והיום יש לי נפילה. אני רוצה להפסיק עם הכדורים אבל אני לא יודעת אם זה הזמן.. קראתי מאמר באינטרנט שבו כתבו שהכדורים האלה הם סמים ושחייב להפסיק אותם כמה שיותר מהר, ושהם ממכרים, ושבדרך כלל אחרי שמפסיקים אותם המצב חוזר לקדמותו ואף ניהיה גרוע יותר.

אני יודעת שחפרתי פה שעה.. אבל בבקשה בבקשה תענו לי. אני רואה שבדרך כלל אתם עונים פה להתייעץ עם פסיכיאטר אבל זה לא משהו שאני עושה.

אני יכולה להתחיל להוריד מינון או שזה מוקדם?

זה נכון הדברים שכתוב על הכדורים? אני נורא מפחדת שמה שהיה לי יחזור!

בבקשה תעזרו לי:(

אני לומד בתיכון בכיתה י', יש לי חברים ותודה לאל המצב שלי טוב.

הבעיה היא שהיה לי פנים חלקות ונקיות, ובחצי שנה האחרונה התחיל להתפרץ לי פצעי בגרות בפנים בצורה מטורפת.
אני ממש בדיכאון מיזה, באמת שאני מתבייש להסתכל על עצמי במראה, אני ניתקתי קשר עם חברים והפסקתי לעסוק בתחביבים ואפילו אני בקושי יוצא מהבית.
אני כל היום רק חושב על זה ומתבאס, גם בלימודים חלה הדרדרות - אני מבריז הרבה כי פשוט לא כיף לי להראות את עצמי בתיכון.

אני יודע שהמצב יעבור, אבל אני בחרדה ודיכאון מזה.. זה התחיל לי פתאום וזה ממש נוראי מבחינתי. זה ריסק לי את הדימוי העצמי ואת הביטחון העצמי. וזה גרם לי להדרדר בכל התחומים (חברים, תחביבים, לימודים)

אני מטפל בבעייה בעזרת תכשירים מרופא עור אבל זה לא ממש עוזר.

אני לא יודע איך לצאת מהדיכאון ולחזור לשגרה, אני כל כך מתבייש במראה שלי עכשיו (ועוד להתחשב שבתקופה הזאת כל הפנים של החברים שלי חלקים לגמריי) ומבחינתי זה ממש סוף העולם.

מה יעזור לי לצאת מהדיכאון הזה?

שלום, שמי נעמה ואני בת 29 רווקה ללא ילדים. אובחנתי כסובלת מההפרעה OCD ודיכאון קל לפני מספר שנים. בעבר טופלתי הן ע"י פסיכולוגית, פסיכיאטר וטיפול תרופתי. כיום אני ממשיכה עם הטיפול התרופתי אך אני חשה תקועה. אני סובלת מחוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה. אני יודעת שכל עוד אני לא אטפל בהערכה העצמית שלי התחושות הרעות שאני מרגישה כבר שנים לא יעברו. אשמח אם תייעצו לי על מטפלת טובה באיזור יבנה, גדרה.דבר נוסף שמקשה עלי ללכת לטיפול הוא הסכום שעלי לשלם עבור כל טיפול. אשמח לשמוע על מטפלות טובות שעובדות דרך קופת חולים כללית או שישנה דרך נוספת להקלה בסכומים עבור הטיפול.
תודה על ההקשבה והעזרה נעמה.