פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

הדיכאון והחרדות אצלי כבר שנתיים ולא חולפים, ניסיתי דברים טבעיים כמו אומגה 3 אלספה לקחתי בסביבות ה-4 כדורים מהמלצה של אנשים אך זה לא עזר אפילו טיפה..
פניתי לפסיכיאטר ודיברנו ולפני שבוע התחלתי לקחת פריזמה, יומיים ראשונים רבע כדור, יומיים שניים חצי כדור ועכשיו אני כבר 4 ימים לוקח כדור שלם.. אני רוצה לציין שאני כמעט ולא מרגיש שינוי, האם זה אפשרי תוך זמן קצר להרגיש שינוי ? האם התרופה מתחילה להשפיע רק אחרי שבועיים וחצי- שלוש שבועות..

עוד שאלה אני לוקח אתה הפריזמה בבוקר עם ארוחה וכוס קפה ונוטל אותה ביחד עם ויטמין סי ואומגה 3 האם זה מפריע לתרופה להיספג ? תוך כמה זמן אני יראה תוצאות ?

תודה רבה לעונים!!

שלום למומחים,
יש לי בעיה והיא כזאת:
לפני מספר חודשים הצטרפתי לאוניברסיטה ללימודים לתואר ראשון בהנדסה.
הגעתי לאוניברסיטה כאשר איני מכיר אף אחד משם.עם הזמן הכרתי שם כמה חברים חדשים כאשר החברים שאותם הכרתי היו כבר כקבוצה שתמיד נמצאת ביחד בלימודים וגם חברים טובים בינהם עוד לפני שהכירו אותי.עם הזמן ניסיתי להשתלב בינהם כי אלה הם אנשים שחשבתי שהם ימצאו חן בעיניי ויהיה לי כיף להעביר איתם את הזמן והשיעורים בלימודים.אך ככל שעבר הזמן אני מרגיש שאני באיזה שהוא מקום "בסוף הטור" שלהם כלומר האדם הכי פחות חשוב בחבר'ה.לדוגמא כאשר הם הולכים לאיזה שהוא מקום אף אחד לא קורא לי ויש מקרים לדוגמא בהם הם יושבים במקום שהוא שונה משלי ופתאום בסוף השיעור אני מגלה שהם כבר יצאו מהכיתה לפני הזמן ואני נותר לבד.או דוגמא אחרת כאשר הם מגיעים לפני לכיתה הם שומרים לעצמם מקום אך לי לא כמובן שלא המקום חשוב לי אלא ההרגשה שאת פחות חשוב או לדוגמא אם מישהו מהם ירצה לעשות משהו הם לא ישאירו אותו לבד אך אם אני ארצה לעשות משהו שלא מתאים להם לא יהיה להם בעיה להשאיר אותי לבד לעשות אותו.
כמובן שאני לא במקום שאני מתחרה עם מישהו או מנסה להיות חשוב יותר ממישהו אחר אלא רק מעוניין להרגיש כחלק ולא כמישהו נגרר אחריהם שתמיד צריך לחפש איפה הם כדי לדבר איתם או לשבת איתם.
ופה מגיעה ההתלבטות שלי ובה הייתי רוצה את עצתכם האם אתם מציעים לי פשוט להתרחק מהחברים האלה ולא להיות איתם בתקשורת יותר מידי מקסימום שלום שלום ואפילו להיות לבדי תקופה(משהו שכמובן יהיה לי קשה כי זאת הרגשה נוראית להרגיש לבד במיוחד במקום בו יש הרבה צעירים ואוירה טובה) שבה אולי אני אכיר חברים חדשים למרות שגם ככה קצת קשה לי להתחבר לאנשים או שעדיף לי למנוע מעצמי את המצב שבו אני אהיה לבד ואהיה איתם למרות ההרגשה הלא נעימה שאתה לא מישהו מהחברים ממש אלה משהו בצד ולא כל כך חשוב.
תודה.

שלום. אני בת 61 גמלאית כבר 6 שנים. מידי פעם תוקפת אותי חרדה בעיקר בקשר לחלק מבני. זה מספר שנים אני לוקחת ובן בהשפעה טובה. בזמן שאינני רגועה אני מוסיפה עוד מחצית ובן בהשפעה די טובה. לאחרונה שמעתי שיש מרפאה בתל השומר לדכאון וחרדה, אנני יודעת מה להחליט. לנסות ללכת או לטפל במסגרת קופת חולים?

שלום אני בת22-נפגעתי בפעולת איבה לפני מס' שנים והובחנתי כ-פוסט תראומטית,לקחתי נורא קשה את מעבר הדירה בגלל האירוע הניתוק החברתי,ועוד הרבה דברים.
אני חייבת לומר שבכל הפעמים שפגעתי בעצמי-היום אני מאוד מצטערת
אני לא בעד טיפול פסיכולוגי במיוחד נגד-טיפול תרופתי ,לדעתי זה כמו לטאטות את ה"זבל" מתחת לשטיח.זה לא מטפל באמת בבעיה.אדם שלוקח תרופות כאלה הוא יצטרך לקחת אותם כל החיים ואם הוא יפסיק אז שוב הכול יחזור אליו...

אני פשוט לא יודעת איך לעזור לעצמי, אני ממש מאבדת תקווה
לפעמים כשאני נוסעת באוטובוס אני "אוכלת סרט" שאוליי איזה מחבל יושב בינינו
כל מיני רעשים מוזרים אני ישר נכנסת לפאניקה שמשהו רע עומד לקרות
אני יכולה להשאר ערה במיטה כל הלילה סתם לבהות בקיר כל מיני סרטים כאלה שאני חייה איתם כבר שנים


השאלה שלי האם יש אפשרות לטפל בדיכאון מסוג זה ללא תרופות פסיכיאטריים.
יש דבר כזה?
הלוואי והייתי יכולה לשלוט ברגשות שלי,הייתי אדם הכי שמח אנרגטי וחייכן
כ"כ בא לי לחזור לעצמי,

אני סובלת מחששות נורא גדולים , פחדים וחרדות , בעיקר על הילדים שלי , כבר לא נעים לי מכולם , אני האמא הכי דאגנית בשכונה , תמיד עוקבת אחרי הילדים , ואם הם לא עונים לי בפל' אני נכנסת ללחצים , מתחילה לדמיין שאולי קרה להם משהו , (בני 13,11,8) אני מגיעה למצבים שאפילו כאילו בא לי להשתין , מרוב הלחץ על הילדים. במיוחד הילד הקטן , אני לא נותנת לו , כמעט , ללכת לחברים. תמיד החברים באים אלינו.
גם לבעלי אני כמעט ולא מרשה לקחת את הילד , ואם כן אז אני מציידת את כולם בפלאפונים , לא עוברות עשר דקות אני כבר מתקשרת לשאול אם הכל בסדר.
נמאס לי מעצמי !!!!!!!!! אני ממש סובלת מעצמי !!!!!!!!
היום הייתי אצל רופאת המשפחה והיא נתנה לי מרשם לכדורי ציפרלקס. אני פוחדת להתמכר לכדורים.
מה לעשות ? אני לא מאמינה בשום דרך אחרת . האם יש לכם עצה בשבילי ?
אודה על כל תגובה
רינת

שלום אני סובלת מדכאון מסוים ומטופלת בכדור אסטו אחד ליום . זה אמנם הוציא אותי מהדכאון,אולם חסרה לי אנרגיה ושמחת חיים,עד כדי כך שאינני מחייכת כלל.(דבר המפריע לי מאודבהיבט החברתי) האם ניתן לשלב תרופה נוספת שתשפר את מצב רוחי ושסוף סוף אוכל לחייך ? ניסיתי לקחת כדור נוסף של אסטו ,אולם זה גרם לי להיות רדומה ,גם בשעות היום.

לאבא שלי בן 70, יש לאחרונה גיהוקים רבים המקשים על התיפקוד ועל מצב רוחו. גסטרולוג שבדק אותו אמר כי הסיבה לכך היא דיכאון. האם זה עשוי להיות הגורם? אשמח לקבל מידע בנושא.

שלום, אני בת 21 ותמיד הייתי בחורה מאושרת אבל בתקופת הצבא אני די בטוחה שהייתי בדיכאון ובחרדות. זה לא משהו שנמשך גם היום, אז יש דבר כזה דיכאון זמני? דיכאון מגורמים ספציפיים בלבד?
כי לפי מה שהבנתי דיכאון זו תופעה נמשכת שקשורה באישיות של הבן אדם..
אני אשמח אם תעזרו לי :)

אני חולה בדיכאון עמיד ויש לי חולשה גדולה ברגליים רציתי לדעת האם יש קשר בין השניים

ד"ר שלום

אתמול הוסף לי חצי כדור מירו (15 מ"ג) לסרוקסט 10 מ"ג לטיפול בחרדה.

האם תופעת לוואי של ההשמנה מהמירו הינה תלויית מינון? האם גם מינון נמוך של מירו עלול לגרום לכך?

תודה

שלום..יש לי תקופות חזקות של דאון וחרדות ממציאת בן זוג בגלל מצב העור שלי. יש לי בעיה בעור שכל הגוף שלי מלא באיזשהי פריחה דוחה כולו אדום ויש לי כמו חצ'קונים כאלה בכל העור בגוף..תמיד אנשים מעירים ל יעל זה..ומזכירים לי כמה שזה דוחה..הרבה תגובות של דחייה קיבלתי...אני בחורה עם פנים יפות..אבל אני כל הזמן מסתירה את הגוף שלי כי אני מפחדת..אני לא מצליחה למצוא בן זוג ולא להיכנס לקשר..וגם אם יש הזדמנות אני מפחדת ומנפצת הכל כי אני מפחדת שברגע שהבחור יראה את העור שלי הוא יזרוק אותי ואני אפגע עוד יותר..אני כל הזמן בדכאון מזה כבר ניסיתי כל דבר אפשרי ואין דרך לטפל בזה..כל רופא עור אפשרי מומחים..העור שלי פשוט מזעזע..אני כל היום בדכאון מזה..אני לא יכולה לראות אנשים שמסתובבים עם גופיה או חצאיות אני נכנסת לדכאון מזה עוד יותר למה העור שלי לא ככה..העור שלי גם מחוספס במגע..ככה שאפילו עם זה יהיה כרוך במגע פיזי בחושך העור שלי דוחה..אני מפחדת להישאר לבד כל החיים אני מפחדת שאני לא אמצא בן זוג אני לא יודעת איך להתמוד עם זה כבר..זה דוחה זה נוראי..אני בחורה חכמה..והפנים שלי יפות אבל ה גוף שלי העור בגוף מזעזע..אני לא יודעת מה לעשוץ..אני לא יודעת איך אני אצליח להתמודד בקשר אז אני כבר לא מנסה..ורע לי לבד..אני רוצה להיו בקשר אבל גם לא רוצה אני מבולבלת מדוכאת וחרדה אין לי מושג איך להתמודד עם זה..אנא עזרו לי..

מכר של סובל כבר כמה שנים מתקופות שבהם הוא מסתגר בבית אין לו חשק ללכת לעבודה לא יוצא למקומות שהיה יוצא אליהם בדרך כלל .כול תקופה כזו מגיעה כול כמה חודשים ונמשכת שלושה ארבעה חודשים זה ממש מפריע לתפקוד התקין שלו פיטרו אותו מהעבודה בגלל זה.אני רוצה לדעת אם יש טיפול מלא כלומר שהתקופות האלה לא יגיעו בכלל ולא רק טיפול בזמן שהתקופות האלה מגיעות

שלום , אני בן 31 וסובל מדיכאון קשה .
יש לי תקופות יותר טובות , אבל עכשיו זאת לא אחת מהן . אני לא מצליח לתפקד או להתרכז בעבודה , אני מרגיש מאד מאד בודד ולבד .
התחלתי ללכת לפסיכולוגית פרטית , אחרי 2 פגישות אני עדיין מרגיש נורא ולא רואה שיפור, יש לי מחשבות שליליות מאד , ואני לא רואה טעם בחיים שלי .
אני כרגע לא מטופל בתרופות ואני מאד מפחד להתחיל לקחת .
האם עלי להמשיך עם הפסיכולגית או לעשות בטיפול ?

בת 41 נשואה+, אני חווה מזה מספר חודשים תחושות מוזרות ובלתי מוסברות ומודאגת מאוד. זה החל בנימול קל בלחי שמאל שהקרין לאוזן. אני מטבעי טיפוס היסטרי ופחדן ברמות שאי אפשר לתאר, דואגת כל היום ועל כל שטות גם לי וגם לקרובים אלי וזה נורא. מייד כשחשתי את הזרמים התחלתי לחשוב על דברים קשים ביותר, אבל הפחד שיתק אותי ופחדתי ללכת לראות רופא. בסוף איכשהוא קיבלתי כוחות ופניתי למיון. שם ערכו לי בדיקות דם כלליות+בדיקת נוירולוג מקיפה+CT ראש+דופלר עורקי צוואר וכל הבדיקות היו תקינות. אבל אני כמו שאני אפילו לרופאים לא מאמינה. התופעות חלפו לתקופה קצרה וחזרו בחודש האחרון ובגדול: אני חשה רעדים פנימיים (בלתי נראים לעין בכל הגוף, בעיקר ברגליים+צמרמורות+אי שקט נפשי וחוסר רצון לדבר עם אף אחד ואם לדבר אז תמיד אני עונה בעצבים+תחושת שיוט וריחוף בכל הגוף וחוסר יציבות כללית). ככל שאני דואגת יותר כנראה התסמינים מחמירים יותר. פניתי לרופאת המשפחה שוב והיא מייד אמרה שאצלי הכל על רקע נפשי חרדתי ואין לי שום דבר ונתנה לי ציפרלקס 10 מ"ג פעם ביום. התחלתי רק היום ואני חשה יותר גרוע.
שאלותי:
. האם הסימנים מתאימים להתקף חרדה או שיש לי סיבה לדאגה מדברים רציניים יותר?
כמובן שאין לי שקט נפשי עד שאדע מה יש לי.
מה עושים?


אשמח לתשובה מהירה ועזרה.

תודה

שלום רב,
האם יכול להיות שאחרי התקף חרדה מרגישים חולשה במשך מספר שעות או יומיים שלמים?